ארכיון גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי - עורך דין פלילי גיא פלנטר

איך לבחור עורך דין פלילי מומלץ? מה לבדוק וממה להיזהר 4.9 (253)

גיא פלנטר — Mon, 14 Sep 2026 11:30:44 +0000

בחירת עורך דין פלילי מומלץ | כיצד לבחור עו”ד פלילי.

בחירת עורך דין פלילי מומלץ – ראשי פרקים

כיצד לבחור עו”ד פלילי – פתח דבר.
שכור את שירותיו של עו”ד המתמחה בתחום הפלילי.
עורך דין פלילי מומלץ? איך בודקים?
בדוק מי באמת מטפל בעניינך.
היזהר מהבטחות.
בעת בחירת עורך דין פלילי – היזהר משידול.
היזהר מטענות על שימוש “בקשרים אישיים” או “קשרים פוליטיים”.
בחירת עורך דין פלילי – השימוש באינטואיציה.
סיכום היקף הייצוג ושכר הטרחה עם עורכי דין בתחום הפלילי.
שיקולי עורך הדין הפלילי בקביעת גובה שכר טרחתו.
לאחר בחירת עורך דין פלילי – ערוך הסכם שכר טרחה בכתב עם עורך הדין הפלילי שייצג אותך.

כיצד לבחור עורך דין פלילי מומלץ – פתח דבר

ברשימה זו ימצא הקורא מספר עצות שימושיות אשר מטרתן לסייע בעת בחירת עורך דין פלילי. הדברים מבוססים על נסיונו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, הן כתובע לשעבר בפרקליטות המדינה והן כסניגור, אולם נועדו לצרכי הכוונה כללית בלבד ואין בהם כדי להוות תחליף לקבלת יעוץ משפטי.
להבדיל מתחומי המשפט האחרים, המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות. חירותו של אדם, שמו הטוב וכבודו הם הנכסים היקרים לו מכל.
בעת צרה, כאשר כל עולמו מאוים על ידי גופים חזקים ממנו – רשויות החקירה והתביעה של המדינה, המיומנים בהפללתו – כיצד יבחר מי יגן עליו ומי יעמוד לצידו אל מול מתקפה זו, המאיימת על כל מישורי חייו?
בעמוד זה השתדלנו לספק לקורא:
- כלים, לבחירת עורך דין פלילי; אנו מפרטים כאן שיקולים שונים שכדאי לקחת בחשבון, בעת בחירתו של עורך דין פלילי.
- טיפים שונים בנוגע לאופן הסדרת הייצוג המשפטי עם עורך הדין הפלילי שבחרתם.

שכור את שירותיו של עו”ד המתמחה בתחום הפלילי

בראש ובראשונה – שכור את שירותיו של עורך דין בעל מומחיות וניסיון במשפט פלילי.
לכאורה, מה שנאמר כאן אמור להיות ברור לכל: שהרי למשל, לא תיקח רופא משפחה לבצע ניתוח לב פתוח. אך בפועל, מדי יום שוכרים חשודים או נאשמים את שירותיהם של עורכי דין שאינם מתמחים בתחום הפלילי, והאחרונים, בחוסר אחריותם, נוטלים עליהם את הייצוג.
אמנם רישיון עריכת הדין מקנה לאותם עורכי דין את הזכות לייצג בכל תחומי המשפט (למעט בתי דין צבאיים, שם נדרש אישור מיוחד) ולכן יש לא מעט עורכי דין, שכמו חנות “כל-בו”, עושים “קצת מהכל”.
אך הנזקים שנגרמים מסוג כזה של ייצוג לא ניתנים בד”כ לתיקון; דע כי בפני ערכאות ערעור, עדיף מצבו המשפטי של מי שלא היה מיוצג כלל, על פני חברו שהיה מיוצג, אך באופן גרוע.
להבדיל מתחומי משפט רבים אחרים, עוסק המשפט הפלילי בדיני נפשות, ולכן אל תיתן לאיש “לצבור ניסיון” ו”ללמוד” על גבך ועל חשבונך. בדוק תמיד: האם עורך הדין מתמחה בתחום, כמה שנים הוא עוסק בתחום והאם טיפל במקרים דומים בעבר.
בהקשר האחרון יש לזכור שאפילו בתחום הפלילי יש תתי-התמחויות וכך למשל, לא לכל עו”ד פלילי יש ניסיון בתחומים ספציפיים כגון: איוסר הלבנת הון, תאונות דרכים ותאונות עבודה קטלניות, עבירות כלכליות וכדומה.
במאזן שבין וותק לניסיון, עדיף לך לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה מזה 5 שנים בסוגיה העומדת על הפרק מאשר עורך דין שיש לו 25 שנות וותק במקצוע, אך אין לו מושג, או שיש לו מושג מועט בסוגיה הנדונה.

עורך דין פלילי מומלץ ? איך בודקים?

בעבר, בתהליך בחירת עורך דין פלילי, נאלצו לקוחות להישען כמעט באופן בלעדי על המלצות “מפה לאוזן” מעורכי דין אחרים או ממכרים.
כיום, בעידן האינטרנט, קיים מידע רב ונגיש ברשת אודות פועלם של עורכי הדין לרבות דירוגים, ביקורות וחוות דעת.
מכל אלו ניתן כמובן לגבש עמדה באם ראוי להפקיד את הטיפול או הייצוג המשפטי בידיו של עורך דין פלילי מומלץ כזה או אחר.
יחד עם זאת, מאחר ודירוגים, ביקורות וחוות דעת אודות עורכי דין אינם חסינים מפני מניפולציות, מומלץ להיכנס למאגרי מידע משפטיים ולבחון פסקי דין בהם היו מעורבים אותם עורכי דין מומלצים.
באופן זה, ניתן להתרשם באופן בלתי אמצעי מפועלו של עורך דין מומלץ כזה או אחר, והאם קיימת התאמה בין הדברים ששמעתם או קראתם על אותו עורך דין לפעילותו בבתי המשפט, כפי שפעילות זו מתשקפת בפסקי הדין.
בכך לא תם הבירור והמחקר בבחירת עורך דין פלילי;
יש לזכור שפסק דין הינו “השורה התחתונה”, התוצאה, של תהליך שלם. תוצאה, כידוע, הינה לעולם עניין יחסי, ולכן מה שנראה כתוצאה לא טובה (למשל הרשעה בעבירה כזו או אחרת או עונש חמור), יכול בפועל להיות הישג משפטי של ממש, ביחס לנקודת הפתיחה. לא כל התיקים מסתיימים בזיכוי ולפעמים סיום הליך ללא הרשעה או בענישה לקולא – הינו הישג של ממש.
פעמים רבות, אין בידי הקורא את מלוא המידע הרלוונטי על מנת באמת להעריך את טיב עבודתו של עורך הדין ולכן – אין תחליף לפגישה עם עורך הדין, והתרשמות בלתי אמצעית ממנו, תוך בדיקת הנקודות שיובאו להלן.

בדוק מי באמת מטפל בעניינך

בשעת צרה, הפיתוי רב לרוץ “לשמות הגדולים” ולשכור את שירותיו של עורך דין בעל מוניטין או את שירותיה של פירמת עורכי דין גדולה ומכובדת.
אך עליך להיות ער לכך שקיימים מודלים שונים של משרדי עורכי דין: לעתים אכן אותו עורך דין מנוסה ומוכשר ששכרת יטפל אישית בעניינך, אך לעתים לא.
מודל אחד ניתן לכנות בשם “מודל הפרונט”: על פי מודל זה, אותו “פרונט” של המשרד, “המותג” שאליו פנית, השותף הבכיר בעל המוניטין “יקלוט” אותך (כי זה תפקידו העיקרי – להביא לקוחות) בעוד בפועל, יטפל בעניינך שותף זוטר או שכיר צעיר ובלתי מנוסה, או אפילו מתמחה שטרם קיבל רישיון. אך זכור: איכות הטיפול הינה תמיד פונקציה למומחיותו וניסיונו של מי שמטפל בפועל בעניינך.
מודל אחר נשען על נפח, קרי – טיפול במספר הרב ביותר של תיקים בפרק הזמן הקצר ביותר. מטבעו, מעודד מודל זה חוסר יסודיות, פשרות והסדרי טעון, וזאת על מנת להתפנות לתיקים אחרים. אותו “מותג” ששכרת “רץ מתיק לתיק” ובפועל, פשוט לא יהיה פנוי להתעמק בעניינך.
לכן בדוק: מי בפועל יטפל בעניינך, מי יופיע מטעמך בפרקליטות או בבית המשפט, האם אותו סניגור אכן פנוי לטפל בך והאם יהיה זמין עבורך.
על מנת למנוע אי הבנות בהמשך הדרך, הסדר עניין זה בהסכם שכר הטרחה.

היזהר מהבטחות

במסגרת ההליך הפלילי קיימים מספר רב של משתנים, שאינם בשליטתו המוחלטת של עורך הדין. כך למשל, בשל אופיו והשקפת עולמו של שופט מסוים, עלול אותו שופט להגיע לתוצאה מסוימת לנוכח הראיות שהוצגו בפניו, בעוד שופט אחר עלול להגיע, על סמך אותן ראיות בדיוק, לתוצאה הפוכה (ערכאות הערעור אמורות “לאזן” את התופעה הזו).
סניגור פלילי טוב יגלה גמישות, יבקש להתאים את עצמו לשופט שבפניו, ובמסגרת זו יבצע מחקר אודות החלטות קודמות של השופט בעניינים דומים וילמד את השופט שבפניו.
אך מאחר ועסקינן בבני אנוש, תמיד יש לקחת בחשבון דרגה מסוימת של חוסר וודאות.
תוצאת ההליך תלויה כמובן גם בכישוריו וניסיונו של הצד שכנגד שמטפל בתיק (התובע המשטרתי או הפרקליט) ובמשך הזמן שיש בידיו להשקיע בלימוד התיק ובהכנתו. מאחר ובית המשפט מכריע על פי הראיות שהובאו בפניו, לא אחת יוכרע התיק בשל חוסר הכנה של אחד הצדדים, או ניהול לא נכון של המערכה המשפטית.
חוסר הודאות לגבי התוצאה נעוץ גם בתפקודם של העדים על דוכן העדים, כולל הנאשם עצמו. כך למשל, “על הנייר” יכול שהתיק יראה מבטיח לגבי אחד הצדדים, אך לאחר שעדיו עלו להעיד וגרסתם קרסה על דוכן העדים, תתהפך הקערה על פיה.
כל האמור לעיל בא להדגיש את הדבר הבא: סניגור שמבטיח תוצאה מסוימת במשפט פלילי עושה עוול לשולחו, שכן או שהוא שוטה גמור, או שהוא פשוט אינו דובר אמת.
לעורכי דין בכלל ועורכי דין פליליים בפרט, יש נטייה מובהקת להגזים ביכולותיהם. בפועל, מעצם אופי עבודתם הם נתקלים כבעניין של שגרה בקשיים, מכשולים ואף בכישלונות. לכן – יהיה המוניטין של הסניגור אשר יהיה, לעולם לא ימצא אותו סניגור בעמדה להבטיח תוצאה מסוימת בהליך פלילי. כל שהוא יכול להבטיח – שיעשה את כל שביכולתו. הסניגור יכול להאמין לגרסת לקוחו, הוא יכול להאמין, על סמך בדיקת הראיות, שקרוב לוודאי שהמשפט הפלילי יסתיים בתוצאה מסוימת. אך סניגור אחראי והגון לעולם לא יבטיח תוצאה מסוימת.
מנקודת מבטו של הלקוח, רב הפיתוי לנסות ולקבל מהסניגור הבטחה, בעוד מועד, שהתיק יסתיים בהצלחה. אך אם הסניגור לא מבטיח, אין הוא מגלה חולשה אלא דווקא הגינות, חכמה וניסיון.
במיוחד היזהר כאשר כבר בפגישה הראשונה טוען בפניך הסניגור שכתב האישום יבוטל או שהוא יזכה אותך. קרוב לוודאי שהוא אומר לך את מה שאתה רוצה לשמוע. כך בחשבון, שרוב רובם של התיקים מסתיימים בהרשעה פלילית, והסניגור שבפניך, שטרם ניתח את הראיות, בכלל לא נמצא בעמדה להביע מסקנות נחרצות כאלה ואחרות. ואגב, אם תבקש מאותו סניגור לקבל בכתב את הבטחתו, מיד תראה “נסיגה טקטית לאחור”. כך או כך, אם הבטיח, מוטב לך לחפש סניגור אחר.
כבכל עניין, השתמש בשכל הישר ובניסיון החיים. ככל שהמקרה חמור יותר והראיות נגדך טובות יותר כך גם טענותיו האופטימיות של הסניגור תלושות יותר מן המציאות.
בהקשר הנדון עליך גם לדעת, שאם הסניגור מתנה את שכר טרחתו בתוצאות ההליך – הרי שעבר עבירה לפי סעיף 84(א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961.

בעת בחירת עורך דין פלילי – היזהר משידול

לא אחת פונים עורכי דין פליליים (בין אם טלפונית או באולמות בתי המשפט) ללקוחות פוטנציאליים ומבקשים לשדלם לשכור את שירותיהם. לעיתים השידול מלווה בהצעות מפתות כאלה ואחרות, תוך ציון שכר טרחה בגובה מגוחך בגין הטיפול המשפטי או הייצוג המשפטי.
דחה בנימוס את ניסיון השידול: מעבר לכך שמדובר בעבירה אתית מצד עורך הדין (לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ”א-1961), השידול מעיד על מצוקה.
יתרה מכך, כבר אמרנו שענייננו בדיני נפשות: לא אחת חירותך, שמך הטוב ופרנסתך מונחים על כף המאזניים. לפיכך, שכירת שירותיו של עורך דין פלילי צריכה להיעשות בכובד ראש, ורצוי להתייעץ ולקבל המלצות מאנשים המקורבים לתחום.

היזהר מטענות על שימוש “בקשרים אישיים” או “קשרים פוליטיים”

עבודתו הקודמת של עורך הדין הפלילי בצד שכנגד (כתובע במפלג תביעות משטרתי או בפרקליטות המדינה, כאיש משטרה או רשות חקירה אחרת) מקנה לו כמובן יתרון על חבריו, באשר הוא למד את דרכי עבודת “היריב”, מכיר את הנפשות הפועלות בצד שכנגד והם גם מכירים אותו.
בייצוגו את המדינה בפני ערכאות משפטיות שונות זכה לעתים גם למוניטין, שישרת אותו בהמשך דרכו כסניגור. יתרה מכך, מי שכיהן בעברו כתובע פלילי אף צבר ניסיון רב, שכן בכל שנה נתונה, טיפל בכמות עצומה של תיקים ובמגוון רחב של מקרים, להבדיל מחברו הסניגור בשוק הפרטי.
אך יתרונו לא נעוץ בעצם “הקשרים האישיים” שפיתח בעברו; יש והיכרותו האישית עם הצד שכנגד תשפר את התקשורת ביניהם, אך ככלל, אין בהכרות שכזו להכריע כלום, שכן ההחלטות מתקבלות באופן ענייני.
היזהר אם כן מעורכי דין המבקשים ליצור בפניך את הרושם שעל בסיס “קשרים אישיים”, בכוחם להוביל לתוצאה דרמטית. במקרה “הטוב”, מדובר במצג שווא; במקרה הרע, מדובר בשחיתות לשמה (כגון מתן שוחד ומצבים של הפרת אמונים) ומאחר ואתה כבר נתון בצרה אחת, אל תחפש לך הסתבכויות פליליות נוספות. הדברים שלעיל יפים גם לגבי טענות שונות על “קירבה לשלטון” או “קשרים פוליטיים” כאלה ואחרים.

בחירת עורך דין פלילי – השימוש באינטואיציה

גם בבחירת עורך דין פלילי, כמו בכל החלטה חשובה אחרת בחיים, יש מקום לשימוש באינטואיציה.
לכן, בדוק מה אתה מרגיש ביחס לעורך הדין הפלילי עמו נפגשת. האם יש לכם כימיה? האם אתה מרגיש שעורך הדין ישר עמך, או מנסה לרצות אותך? האם עורך הדין מתנהל באופן אתי?
האם אתה מרגיש שעורך הדין מוכן להירתם למאבקך ומתאים לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק? האם יצאת מהשיחה עם עורך הדין בתחושה שיעשה כל שבידיו לסייע לך להגיע לחוף מבטחים?

סיכום היקף הייצוג ושכר הטרחה עם עורכי דין בתחום הפלילי

דע כי גובה שכר הטרחה בגין הטיפול או הייצוג המשפטי יכול להשתנות דרמטית מעורך דין פלילי אחד לחברו. לכן, כבכל עניין, רצוי לקבל מספר הצעות מחיר.
יחד עם זאת ברור שלעתים, בשל אילוצים שונים (כגון מצוקת זמן) לא ניתן לקבל בעוד מועד מספר הצעות מחיר; במצב דברים זה, רצוי לסכם עם עורך הדין שנבחר למשימה על ייצוג המוגבל להליך שעומד על הפרק (הן בייפוי כוח והן בהסכם שכר הטרחה) ובהמשך, בהתאם להתפתחויות ומידת הצורך, להתקשר בהסכם שכר טרחה נוסף לאחר קבלת מספר הצעות מחיר.
דוגמא קלאסית לכך – מצב בו נעצר קרוב משפחה או ידיד, ומתעורר צורך להעמיד ייצוג משפטי מיידי, על מנת שעורך דין פלילי יעניק יעוץ משפטי דחוף לעצור, ילווה אותו בחקירה הפלילית ויופיע מטעמו בפני שופט מעצרים, בדיון בבקשת המשטרה להארכת מעצרו או קביעת תנאי שחרורו בערובה.
במצב דברים זה רצוי להגביל את הייצוג (ובהתאמה, גם את גובה שכר הטרחה) לטיפול שעומד על הפרק (יעוץ משפטי, ליווי החקירה וייצוג משפטי בפני שופט המעצרים). אין שום טעם, בשלב מוקדם זה, לשכור את שירותיו של הסניגור לייצג את העצור בנוגע להליך הדן בכתב האישום כנגדו, שכן יתכן וכלל לא יוגש כתב אישום!
כך גם במצב בו כבר הוגש כתב אישום; במקרה זה רצוי לסכם את שכר הטרחה לגבי ערעור בנפרד, שכן יתכן וכלל לא יתעורר הצורך להגיש ערעור.

שיקולי עורך הדין הפלילי בקביעת גובה שכר טרחתו

שיקולי עורך הדין הפלילי בקביעת גובה שכר טרחתו רבים ומגוונים, וכוללים בעיקר עניינים המוכתבים ע”י מהות הטיפול עצמו ועניינים החיצוניים למהות הטיפול.
עניינים המוכתבים ע”י מהות הטיפול עצמו כוללים:
- היקף העבודה הנדרש (בתיקים בעלי היקף גדול במיוחד יש צורך להסתייע בכוח – עזר);
- מורכבות הטיפול;
- בעייתיות מיוחדת במקרה (בין אם עובדתית או משפטית);
- חומרת המקרה (כמובן שאין דינו של תיק רצח כדין תיק של הסגת גבול פלילית);
- ההשלכות האפשרויות של המקרה על הלקוח ובני משפחתו (למשל מאסר, או הרשעה שעלולה להוביל לפיטוריו של הלקוח);
- העניין שיש לסניגור במקרה הספציפי;
- סיכויי ההצלחה;
- הערכאה שבפניה יופיע הסניגור (ערכאה ראשונה, ערכאות ערעור, בית המשפט העליון);
- מיקומו הגאוגרפי של ההליך (למשל, עורך דין שמשרדו בת”א ייקח בחשבון שההליך מתנהל באילת);
- מיקומו הגאוגרפי של משרדו של הסניגור (בד”כ, ככל שהמשרד מרוחק ממרכז הארץ כך גם שכר הטרחה נמוך יותר);
- ולעתים נדירות – אפילו מי השופט או ההרכב שפניו מתנהל ההליך.
עניינים חיצוניים למהות הטיפול כוללים:
- המוניטין של עורך הדין הפלילי, הוותק, הניסיון והמומחיות שלו בתחום;
- עד כמה הוא עמוס/פנוי באותו רגע נתון;
- האם מדובר בלקוח קבוע או מזדמן;
- האם מדובר בלקוח מסחרי (תאגיד או עסק) או לקוח פרטי;
- הפוטנציאל הטמון בתיק מבחינת קבלת תיקים נוספים בעתיד;
- התהודה התקשורתית המלווה את הטיפול בתיק ו/או בלקוח הספציפי;
- מצבו הכלכלי של הלקוח (יכולת כלכלית, נזילות, ערבויות, בטחונות);
- הוצאות קודמות שכבר הוציא הלקוח לצורך טיפול במקרה;
- רצונו של הסניגור לסייע ללקוח ספציפי זה (למשל בשל קירבה כל שהיא);
כלקוח, עליך לנסות ולשקלל את כל השיקולים הרלוונטיים לעניינך ולהעמידם אל מול הצעת המחיר שקיבלת.
שיטות תמחור שכר הטרחה של עורך הדין:
- תשלום שכר טרחה על בסיס שעות עבודה (תשלום לפי תעריף קבוע לשעת עבודה, בגין שעות העבודה שהושקעו בפועל בעניינו של הלקוח).
- תשלום שכר טרחה על בסיס “סיכום גלובלי” (תשלום קבוע מראש בגין טיפול משפטי מתחילתו ועד סופו).
- תשלום שכר טרחה בסיסי, גלובלי, עליו באה תוספת רק בגין עבודה שנעשית בפועל, בהתאם לאופי העבודה (למשל תעריף מסוים בגין ייצוג בישיבת בית משפט טכנית במהותה, תעריף אחר בגין ישיבה מהותית של חקירת עדים והגשת ראיות או טעונים משפטיים ותעריף שלישי בגין הגשת סיכומים).
בהקשר זה, ככול שהטיפול העומד על הפרק (למשל ייעוץ) קטן יותר בהיקפו, כך גם יותר משתלם ללקוח לשלם על בסיס שעות עבודה; וככל שמדובר בהיקף נרחב יותר של עבודה (כגון ייצוג משפטי בהליך פלילי שלם), כך עדיף לעבור ל”סיכום גלובלי“.
יש לקחת בחשבון, שעלויות שעות העבודה של שותף בכיר, שכיר ומתמחה – שונות, ויש להקפיד ולסכם עניין זה מראש. ניתן גם לסכם (במיוחד בסיטואציות של ייעוץ משפטי), שיש לקבל מראש בכתב את אישורו של הלקוח להמשך העבודה, במידה והיקף העבודה יעלה על מספר מוסכם של שעות.
משהוגש כתב אישום, מבחינת היקף עבודתו של הסניגור, יש לאבחן בין שני סוגי טיפול:
- טיפול אשר הוביל לסיום התיק מבלי שהעידו העדים בבית משפט (כגון במצבים של חזרה מכתב אישום, ביטול כתב אישום, עיכוב ההליכים, וסיום התיק בהסדר טעון);
- טיפול אשר כלל שמיעת העדים בבית המשפט והגשת ראיות (מה שנקרא: “ניהול הוכחות”).
היקף עבודתו של סניגור ב”ניהול הוכחות” גדול לאין שיעור ממצב שבו לא נשמעו העדים בבית המשפט, ומנקודת מבטו של הלקוח, רצוי שיעמוד על כך שאבחנה זו תקבל ביטוי בגובה שכר הטרחה. במילים אחרות, מומלץ ללקוח לסכם על גובה שכר טרחה שונה, לגבי כל אחד משני סוגי הטיפול הנ”ל.
רצוי לא לשלם לסניגור את מלוא שכר הטרחה מראש, אלא לחלקו לתשלומים, בין אם בהתאם לשלבים השונים ההליך הפלילי (למשל, מקדמה במעמד חתימת הסכם שכר הטרחה, תשלום בעת הקראת כתב האישום, תשלום לפני תחילת פרשת התביעה, תשלום לפני תחילת פרשת ההגנה, תשלום בסמוך למועד הכרעת הדין וכו’) ובין אם בפריסת תשלומים לאורך זמן.
בשיטת התמחור השלישית עליה עמדנו לעיל (כלומר – תשלום שכר טרחה בסיסי, גלובלי, עליו באה תוספת רק בגין עבודה שנעשית בפועל, בהתאם לאופי העבודה), ניתן לסכם כי תשלום שכר הטרחה יבוצע בסמוך לביצוע העבודה עצמה.
לבסוף נזכיר, שכאשר מדובר בהליך פלילי, חל איסור על עורך דין פלילי להתנות את שכר טרחתו בתוצאות ההליך (למשל, לסכם כי במידה ויורשע, ישלם הלקוח לסניגור שכר טרחה בגובה מסוים, ואילו במידה ויזוכה ישלם מכפלה של אותו סכום).

לאחר בחירת עורך דין פלילי – ערוך הסכם שכר טרחה בכתב עם עורך הדין הפלילי שייצג אותך

לא אחת מהסס הלקוח לעגן את זכויותיו וחובותיו בהסכם שכר טרחה בכתב, וזאת בשל יחסי האמון המיוחדים שנוצרו עם עורך הדין, וכן מתוך שיקולים של “כבוד”.
אך אי עיגונם של נושאים כגון היקף הייצוג ועלותו בהסכם בכתב מהווה פתח נרחב לצרות בהמשך הדרך; שכן, אפילו אם הצדדים יפעלו בתום לב, הרי שמטבע הדברים – בהסכם בעל פה לא יוסדרו חלק מהעניינים המהותיים שבהתקשרות, בעוד שעניינים אחרים יוותרו פתוחים לפרשנות.
לכן – עמוד על כך שיערך הסכם שכר טרחה בכתב.
וודא שהסכם שכר הטרחה מתייחס לסוגיות הבאות:
- הגדרת מהות הטיפול/ ייצוג משפטי (יעוץ / הכנת בקשה/ ייצוג משפטי בסוג הליך מסוים וכו’).
- הגדרת היקף הטיפול/ ייצוג משפטי (לתיק מסוים/ למס’ תיקים; ערכאה ראשונה/ ערכאות ערעור וכו’).
- מי יטפל וייצג את הלקוח בפועל.
- הגדרת אופן חישוב שכר הטרחה (לפי תעריף לכל שעת עבודה / לפי דיונים / לפי תשלום “גלובלי” וכו’).
- הגדרת תנאי התשלום (סכום ומועד התשלומים). שיטת הצמדת התשלומים (למשל, בצמוד לשער הדולר ארה”ב היציג או שיטת הצמדה מוסכמת אחרת).
- הגדרת הוצאות שאינן כלולות בשכר הטרחה של הסניגור (מומחים, חוקרים פרטיים, בדיקת פוליגרף, שליחויות, הוצאות צילום חריגות וכו’). רצוי להתנות סעיף זה באישור מראש ובכתב של הלקוח.

מטעמי נוחות הקוראים, הדברים מובאים בלשון זכר, אך מכוונים לשני המינים.

עורך דין פלילי

הפוסט איך לבחור עורך דין פלילי מומלץ? מה לבדוק וממה להיזהר 4.9 (253) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית מילולית: קבלת ערעור בבית הדין הארצי לעבודה – נפסק: עובדת שדובבה את המנהל לגבי נטייתו המינית – לא הוטרדה מינית 5 (7)

גיא פלנטר — Sun, 30 Aug 2026 16:02:36 +0000

בית הדין הארצי לעבודה, שקיבל את הערעור וביטל את הפיצוי שנפסק בגין הטרדה מינית מילולית

פתח דבר – לא כל שיח אישי במקום העבודה הוא בגדר הטרדה מינית

רוב פסקי הדין בענייני הטרדה מינית במקום העבודה עוסקים בשאלה אחת: האם הממונה אמר או עשה לעובדת דבר שמתמקד במיניותה.
הפרשה שלפנינו הפוכה. במרכזה עמדה שיחה שבה מנהל סיפר לעובדת הכפופה לו פרט אינטימי ביותר על עצמו – בנוגע לנטייתו המינית. בית הדין האזורי לעבודה ראה בכך, יחד עם אמירות נלוות, הטרדה מינית סביבתית, וחייב את המנהל בפיצוי.
בית הדין הארצי לעבודה הפך את התוצאה. בפסק דין מיום 5.8.2026 נקבע, כי מדובר ב”שיחת יציאה מהארון”, שהעובדת עצמה דובבה אותו לנהל, וכי בנסיבות אלה – לא היתה כאן הטרדה מינית.
את המנהל ייצג בערעור עורך דין גיא פלנטר.

הרקע: בטרם העלתה העובדת כל טענה, לאחר פרק זמן קצר, ביקש המנהל לפטר אותה

המנהל היה אחד ממייסדי חברת הזנק (סטארט-אפ) ישראלית בתחום הסייבר, ושימש כמנהל מרכז הפיתוח שלה בישראל. העובדת החלה לעבוד בחברה בפברואר 2021 כמנהלת משאבי אנוש, בכפיפות ישירה לו. כל הפרשה – מתחילת העבודה ועד הגשת התלונה – נפרשה על פני פחות משלושה חודשים.
הכרונולוגיה, כפי שנקבעה בערכאה הדיונית, חשובה להבנת פסק הדין:
- פברואר-מרץ 2021 – יחסי העבודה עלו על שרטון. התגלעו ויכוחים מקצועיים חוזרים, ויכוחים קולניים הדדיים, והעובדת אף התנצלה על התנהלותה. בית הדין האזורי קבע שבתקופה זו לא אירעה כל הטרדה מינית – קביעה שהעובדת כלל לא ערערה עליה, ולכן הפכה לממצא עובדתי חלוט.
- 1-2 באפריל 2021 – המנהל פנה לנציגת הנהלת החברה בארה”ב והודיע כי לדעתו יש לסיים את העסקתה של העובדת. זה היה “קו פרשת המים”.
- 6 באפריל 2021 – בשיחת זום משותפת סוכם על “תקופת ניסיון” של שבועיים-שלושה, שנועדה לאפשר לשניים ליישר את ההדורים.
- 7 באפריל 2021 – השיחה שבמרכז ההליך. שיחה ארוכה במשרדו של המנהל, שגלשה מנושאים מקצועיים לנושאים אישיים. לגרסת העובדת, המנהל תיאר בפניה חוויות מיניות בתיאורים גרפיים. לגרסתו, לאחר שהיא שאלה שורה של שאלות אישיות, הוא סיפר לה פרט אינטימי אודות עצמו.
- 19 באפריל 2021 – העובדת הודיעה למנהל, במסרון, כי “גם ככה יש לי את ההקלטה”.
- 3 במאי 2021 – העובדת שלחה למנהל קטעים ממכתב התראה שניסח עורך דינה. במכתב נטען כי הפיצוי הריאלי עולה על 2.5 מיליון ש”ח, אך ל”צרכי פשרה בלבד” תסתפק ב-1,500,000 ש”ח, בתוספת התפטרותו של המנהל מהחברה “באופן בלתי חוזר” ותרומה למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
- 8 במאי 2021 – משלא נענו הדרישות, הגישה העובדת תלונה להנהלת החברה בארה”ב.

בעקבות בירור פנימי בחברה נאלץ המנהל שהקים את החברה להתפטר – דבר שהוביל לסגירת החברה

החברה מינתה את כב’ השופטת (בדימוס) דינה אפרתי כמבררת. בדוח הבירור נקבע כי חלק מטענות העובדת התקבלו: שהמנהל הטריד אותה מינית – הטרדה סביבתית לפי סעיפים 3(א)(4) ו-3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית – וכי התנכל לה. מנגד נדחתה טענתה להטרדה מינית פיזית, ונדחתה גם הטענה להתעמרות תעסוקתית.
בעקבות המלצות הבירור, התפטר המנהל מהחברה שהקים, ביוני 2021. העובדת נותרה בתפקידה עד לסגירת החברה בשנת 2022.
הגשת התלונה המייחסת למנהל ולרוח החיה בחברה הטרדה מינית, הובילה בסופו של יום לחיסול החברה כולה.

התביעה לבית הדין האזורי לעבודה – דרישה ל-2.4 מיליון ש”ח בגין הטרדה מינית מילולית והתנכלות

בפברואר 2022 הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע”ש 25972-02-22), שכומתה בסך 2,400,000 ש”ח – ובנוסף, “בצירוף סכום שייקבע בגין הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מחבלה נפשית חמורה”. במסגרת התביעה עתרה גם למינוי מומחה פסיכיאטרי מטעם בית הדין לאומדן נזקיה הנפשיים.
בערכאה הדיונית ייצגה את המנהל עורכת דין אחרת, שאינה ממשרדנו.

פסק דינו של בית הדין האזורי – אחריות להטרדה מינית מילולית ולהתנכלות, והענקת פיצוי על סך 100,000 ש”ח

בפסק דין מיום 16.3.2025 (השופטת אופירה דגן-טוכמכר ונציג הציבור מר אליחי אליגון) התקבלה התביעה באופן חלקי ביותר:
- דחיית גרסת העובדת לשיחה מיום 7.4.21. בית הדין האזורי לא קיבל את טענתה שהמנהל הוא שיזם שיח מיני מפורש ובוטה, בין היתר משום שהעובדת טענה בזמן אמת שבידיה הקלטה של אותה שיחה – ולא הגישה אותה כראיה.
- דחיית הטענה להטרדה מינית פיזית.
- דחיית הטענה להתעמרות – בהיעדר סמכות עניינית, ולגופו של עניין.
- ואולם – בית הדין קבע כי לאחר השיחה מיום 7.4.21 היו “1-3 אירועים” שבהם התבטא המנהל כלפי העובדת באופן שניתן ללמוד ממנו שהוא נמשך אליה מינית. קביעה זו נסמכה כמעט כולה על תמליל שיחת עימות שהקליטה העובדת ביום 27.4.21 – ובעיקר על כך שהמנהל לא הכחיש את הטענות שהוטחו בו במהלכה.
- הכפפה לשיח בעל אופי מיני. בית הדין אימץ את קביעת המבררת, לפיה הכפפת עובד לשיח בעל אופי מיני מובהק במסגרת יחסי עבודה יוצרת סביבת עבודה לא ראויה, שעשויה לעלות כדי הטרדה מינית סביבתית.
- התנכלות. נקבע כי “אין להוציא מכלל אפשרות” שאילו הייתה העובדת פועלת למימוש המשיכה המינית הנטענת, המנהל לא היה פועל לסיום העסקתה.
התוצאה: 50,000 ש”ח בגין הטרדה מינית + 50,000 ש”ח בגין התנכלות = 100,000 ש”ח, מתוך תביעה של 2.4 מיליון ש”ח.

החלפת הייצוג והגשת הערעור

לאחר שנקבעה אחריותו להטרדה מינית של העובדת ולהתנכלות לה, והוא חויב לפצותה ב-100,000 ש”ח, החליף המנהל ייצוג והסמיך את עורך דין גיא פלנטר להגיש ערעור מטעמו לבית הדין הארצי לעבודה.
במקביל הגישה גם העובדת ערעור מטעמה – בעיקר על גובה הפיצוי שנפסק לה, ועל כך שלא מונה מומחה רפואי לאומדן נזקיה. עורך דין גיא פלנטר ייצג את המנהל בשני ההליכים גם יחד: הן בערעורו שלו, והן בהגנה מפני ערעורה של העובדת.

שני הערעורים שנדונו בבית הדין הארצי לעבודה

לפני בית הדין הארצי לעבודה הוגשו שני ערעורים, בהם פסק בית הדין יחדיו;
- ע”ע 38468-04-25 – ערעור המנהל: ביטול הקביעות בדבר הטרדה מינית והתנכלות.
- ע”ע 42874-04-25 – ערעור העובדת: הגדלת הפיצוי, מינוי מומחה רפואי, פגם בהרכב המותב, וטענה להתעמרות.
המותב: השופט רועי פוליאק (אב”ד), השופטת חני אופק גנדלר והשופט דורי ספיבק, ונציגי הציבור מר שמואל ויסמן וגב’ נעמי זנדהאוז.
פסק הדין נכתב מפי השופט דורי ספיבק, וניתן ביום 5.8.2026.

המסגרת הנורמטיבית – היכן עובר הגבול של הטרדה מינית מילולית

לפני ההכרעה, פרש בית הדין הארצי מסגרת נורמטיבית מסודרת. משני עבריה:
- מצד אחד, האיסור רחב. הוא חל גם על “יצירת סביבה עוינת”; גם על התבטאויות שאינן מתייחסות במישרין למיניות המוטרדת אלא למיניות המטריד עצמו או של אחרים; וגם על אמירות שאינן בוטות. יחסי מרות מחמירים את החומרה.
- מצד שני, ובאותה נשימה, הזכיר בית הדין הארצי את האזהרה הקלאסית של השופט יצחק זמיר בעניין בן אשר:

“צריך להישמר היטב, שמא הרצון להעניק הגנה מרבית מפני הטרדה מינית יוביל למבחן מחמיר יתר על המידה, ששכרו יצא בהפסדו. מבחן מחמיר עלול להטיל מורא גם על אנשים הגונים, שאין להם שום כוונה של הטרדה מינית, עד שהם ינהגו זה בזה באופן יבש ומנוכר, כשהם נזהרים מכל ביטוי של קירבה או חיבה, מתוך חשש שביטוי כזה, ולו רק מילולי, עלול להתפרש כהטרדה מינית”.

ובלשונו של בית הדין עצמו: “שרטוט הקו המפריד בין שיח מותר להטרדה מינית אסורה בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות אינו פשוט, אך זהו תפקידנו”.

ההכרעות המרכזיות של בית הדין הארצי לעבודה

שתיקה אינה הודאה – גם לא בשיחת עימות מוקלטת

זו ההכרעה הראייתית המרכזית. בית הדין האזורי ביסס את קביעתו על כך שהמנהל לא הכחיש, בשיחה שהוקלטה בלא ידיעתו, את הטענות שהוטחו בו ברצף. בית הדין הארצי קבע כי בכך הוטל על המנהל נטל בלתי סביר:

“מדובר בסטנדרט תגובה הנדרש ואף מצופה בדרך כלל ולמעט בנסיבות חריגות מבעל דין יודע דבר הניצב על דוכן העדים בבית הדין לאחר שקיבל ייעוץ משפטי, אך אין מקום להציבו בכל מקרה ובכל שיחת חולין המתנהלת בין עמיתים לעבודה”.

ובאופן כללי יותר:

“יש להיזהר מהסקת מסקנות על יסוד שתיקה שיכולה לנבוע ממספר סיבות ואין לה בדרך כלל את המובהקות הנדרשת להסקת מסקנות ראייתיות”.

בית הדין הוסיף, כי לגיטימי לחלוטין שמנהל הניצב מול עובד נסער יאפשר לו “לפרוק” את טענותיו, בלי לקטוע אותו.

ההקלטה שלא הוגשה – חזקה ראייתית לחובת התובעת

העובדת הודיעה למנהל במסרון מיום 19.4.21 כי בידיה הקלטה של השיחה, וקיומה של ההקלטה אוזכר גם במכתב עורך דינה. הקלטה זו מעולם לא הוגשה לבית הדין. רק בדיון בעל פה בערעור, בתשובה לשאלה ישירה, נמסר מפי באת כוחה כי הקלטה כזו לא היתה.
בית הדין הארצי אישר את הפעלת החזקה הראייתית לחובתה, וציין בלשון חריפה כי אי-ההתייחסות לסוגיה זו – לא בהודעת הערעור ולא בסיכומים – הגבירה אצלו “את סימני השאלה והתמיהה”.

יחסי מרות הם ספקטרום, לא קטגוריה בינארית

בית הדין הרחיב את דוקטרינת “יחסי ההשפעה” גם פנימה, אל תוך יחסי המרות עצמם:

“גם יחסי מרות אינם קטגוריה בינארית אלא ספקטרום. כך, ככל שפערי הכוחות בין הצדדים שמתקיימים ביניהם יחסי מרות משמעותיים יותר, כך רף הראיות שבו יידרש המטריד לעמוד כדי לשלול את חזקת הניצול יהא גבוה יותר… ולהיפך”.

בענייננו: אמנם מדובר במנכ”ל וסמנכ”לית, והפערים אף גדלו משעה שהעובדת היתה בתקופת ניסיון ומועמדת לפיטורים – אך “פערי הכוחות בין השניים פחותים במידה מסוימת מאלה שהיו לו היה מדובר בעובדת זוטרה”.

יוזמת השיח – העובדת היא שדובבה את המנהל

בית הדין הארצי אימץ את ממצא הערכאה הדיונית, לפיו העובדת “לא היתה פאסיבית… אלא שפעלה בשקידה על מנת לדובב את הנתבע לדבר אתה בגילוי לב ובפתיחות, הרבתה לשאול אותו שאלות אישיות שלא לצורך”.
לכך צירף בית הדין ראיות בכתב מזמן אמת – ובהן מסרונים שבהם כתבה העובדת עצמה למנהל “יש לי הרגשה שכן נצליח להפוך ל-BFF”, “בסך הכל המסר זה שבא לי שנהיה בסטיז על אמת”, ו”מצטערת אם שאלתי אתמול שאלות לא במקום”.
מסקנתו: עלה בידי המנהל להרים את הנטל ולהוכיח שלא היה כאן ניצול של יחסי מרות.

הלב: שיחת יציאה מהארון אינה הטרדה מינית

זו הקביעה המשמעותית ביותר בפסק הדין:

“מדובר בשיחת יציאה מהארון, שהיא מטבעה אינטימית מאוד, מורכבת, ועל נושאים שרגישותם עצומה. אנו סבורים כי גם אם אדם אחר יכול היה לנהל טוב יותר ומדויק יותר את שיחת היציאה מהארון, הרי שבהתחשב בכלל נסיבות העניין איננו סבורים כי יש לראות בה הטרדה מינית”.

בית הדין הדגיש שני נתונים המחזקים את מסקנתו: ראשית, השיח היה הדדי – העובדת שיתפה את המנהל, כבר בסמוך לתחילת עבודתה, בהתנסות שהיתה לה עם אישה, והמנהל נחשף בפניה זמן רב לאחר מכן. שנית, הדברים שסיפר התייחסו לאירוע מן העבר, “ללא כל השלכה על פלונית”, ולא נועדו להעביר לה מסר אישי לגבי יחסיהם.
ובסיכום:

“לא יהא זה נכון לדעתנו לקבוע כי המנהל ניצל את יחסי המרות… אך מן הטעם שברגע מסוים בשיח המתמשך בין הצדדים, שחלקו הפך להיות אישי ואינטימי ממש, הוא יצא בפניה מהארון ואגב כך ייתכן שאמר משהו או חרג במשהו ממה שציפתה לו”.

ההתנכלות נפלה עם ההטרדה

משלא הוכחה הטרדה מינית, נשמט הבסיס גם לקביעת ההתנכלות – שנסמכה על ההנחה שאילו נענתה העובדת למשיכה הנטענת, לא היה המנהל פועל לסיום העסקתה.
בית הדין הוסיף שלושה נימוקים עצמאיים:
- הרצון לפטר קדם לכל טענה להטרדה;
- “השורה התחתונה” היתה שהמנהל התפטר מהחברה שייסד בעוד העובדת נותרה בתפקידה;
- ובתקופת הבירור נדרש המנהל ממילא לצמצם למינימום את מגעיו עמה.

ממצאי המבררת – אפס משקל ראייתי

בית הדין חזר והבהיר, כי לממצאי בודקת או מבררת בהליך בירור פנימי אין כל משקל ראייתי לעצם הוכחת מעשי ההטרדה או ההתנכלות.
על בית הדין לקבוע אם האירועים התרחשו על יסוד הראיות שבפניו – לא על יסוד מסקנות הבירור.

דחיית ערעור העובדת על כל ראשיו

מינוי מומחה רפואי – התייתר לנוכח התוצאה. למעלה מן הצורך הבהיר בית הדין, כי ככלל הוכחת “עניין שברפואה” מחייבת צירוף חוות דעת מומחה לכתב התביעה.
הרכב חסר – הדיון התקיים בהסכמת הצדדים במותב שכלל נציג ציבור אחד, מכוח סעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה. משהסכימה העובדת ולא השיגה בזמן אמת – היא מנועה מלטעון אחרת בערעור.
התערבות ראשת המותב בחקירה – טענות שלא הועלו בזמן אמת ולא בסיכומים בערכאה קמא; אין להעלותן לראשונה בערעור.
התעמרות – לבית הדין לעבודה אין סמכות עניינית לדון בתביעת עובד נגד עובד אחר בטענה להתעמרות. (ההבחנה חשובה: התנכלות לפי סעיף 3(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית – כן בסמכות.)
היעדר ניתוח עדויות – בית הדין הארצי הודה שנפל בכך “פגם של ממש” בפסק הדין האזורי, אך במקום להחזיר את התיק לערכאה הדיונית, בחן בעצמו את ארבע העדויות ואת חוות הדעת הפסיכיאטרית – ומצא שאין בהן כדי לשנות את התוצאה.

התוצאה הסופית – נפסק שלא היתה הטרדה מינית מילולית, גם לא התנכלות

בית הדין הארצי לעבודה פסק:

“הערעור מתקבל, כך שמתבטל חיובו של המנהל לשלם לפלונית פיצוי בסך 50,000 ₪ בגין הטרדה מינית, ופיצוי נוסף בסך 50,000 ₪ בגין התנכלות. הערעור שכנגד נדחה”.

בית הדין נמנע מלחייב את העובדת בהוצאות, ונימק זאת במפורש:

“בנסיבות העניין, ועל מנת לצמצם ככל הניתן את החשש מפני ‘אפקט מצנן’ על תביעות הטרדה מינית, איננו עושים צו להוצאות אגב קבלת הערעור ודחיית הערעור שכנגד”.

ב”שורה התחתונה” – מתביעה של 2.4 מיליון ש”ח, דרך פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה שחייב את המנהל ב-100,000 ש”ח – לתוצאה שבה דחה בית הדין הארצי לעבודה את כל טענות העובדת, בלא שהמנהל חויב בתשלום כלשהו, והעובדת נאלצה להחזיר לו את מלוא הפיצוי שקיבלה, עד השקל האחרון.

חשיבותו העקרונית של פסק הדין במישור הכלל-ארצי

זהו פסק דין של ערכאת הערעור העליונה בדיני העבודה, ולכן מחייב את כל בתי הדין האזוריים לעבודה בישראל. מעבר לתוצאה הקונקרטית, יש בו כמה קביעות בעלות תחולה רחבה:
- הגדרת הגבול של הטרדה מינית מילולית: במקרה שבו הממונה הוא שסיפר על עצמו. ככל הידוע לנו, זו הפעם הראשונה שבה נדרש בית הדין הארצי לעבודה לשאלה מה דינה של שיחת יציאה מהארון של ממונה בפני כפופה לו. הקביעה – שחשיפה של הממונה בדבר נטייתו המינית שלו, שהעובדת דובבה אותו לחשוף, אינה הטרדה מינית – מתווה גבול חדש לתחולת סעיפים 3(א)(4) ו-3(א)(5) לחוק.
- סייג לראיית השתיקה כהודאה: לשיחות עימות מוקלטות יש נוכחות מרכזית בתיקי הטרדה מינית, מעצם טבען של עבירות המתרחשות בארבע עיניים. הקביעה שאין להסיק הודאה מהיעדר הכחשה מיידית בשיחה כזו – שכן זו אינה חקירה נגדית והמוקלט אינו יודע שהוא נבחן – היא כלי הגנה משמעותי לנתבעים ולנילונים, ובד בבד מגבלה על ערכאות דיוניות.
- חובת הגילוי של כל ההקלטות: מי שמבקש להישען על הקלטות שערך בזמן אמת נדרש למסור מידע על כל ההקלטות שביצע. אי-הגשת הקלטה שנטען שהיא קיימת מפעילה חזקה ראייתית לחובת המגיש. בעידן שבו כמעט כל שיחה ניתנת להקלטה, זו קביעה בעלת השלכות רוחב.
- ספקטרום יחסי המרות: בית הדין הרחיב את הגישה ה”ספקטרלית” שאומצה בדוקטרינת “יחסי ההשפעה” גם אל תוך יחסי המרות עצמם. המשמעות המעשית: הרף הנדרש מממונה כדי לסתור את חזקת הניצול אינו אחיד, אלא נגזר מעוצמת פער הכוחות הקונקרטי. זו קביעה שתיטען מעתה בכל תיק הטרדה מינית שבו קיימים יחסי מרות “רכים”.
- גבולות המשקל של בירור פנימי, אפילו כזה שנערך על ידי שופטת בדימוס: ההבהרה שממצאי מבררת או בודקת אינם ראיה מחייבת שורה של מסקנות אצל מעסיקים, אחראיות למניעת הטרדה מינית, ועורכי דין: דוח בירור אינו תחליף להליך הוכחות, וקביעותיו אינן “מתגלגלות” לתוך פסק דין.
- תזכורת לאיזון: בפסק הדין נדרש בית הדין הארצי, במפורש, לסכנת המבחן המחמיר יתר על המידה – תוך הפניה לביקורת האקדמית בנושא, ובכללה כתיבתן של פרופ’ ויקי שולץ מייל ופרופ’ ג’נט היילי מהרווארד, ומאמרה של פרופ’ אורית קמיר. אזכור כזה, בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, אינו שגרתי, והוא מסמן שהאיזון בין ההגנה על העובדת לבין ההגנה על האוטונומיה של יחסים בין-אישיים במקום העבודה עודנו סוגיה חיה.
- “אפקט מצנן” כשיקול בהוצאות: ההימנעות מחיוב בהוצאות, למרות קבלת הערעור ודחיית הערעור שכנגד, מנוסחת כשיקול מדיניות מוצהר. מדובר בעמדה עקרונית שתשמש הפניה בכל בקשה להוצאות בתיקי הטרדה מינית.

פסק הדין הותר לפרסום, ללא פרטים מזהים

בשל רגישות הפרשה, לא פורסם פסק הדין באופן אוטומטי.
- 8.2026 – עם מתן פסק הדין, הודיע בית הדין הארצי כי בכוונתו לפרסם את פסק הדין “בנוסח שבו נחתם, דהיינו ללא ציון שמות הצדדים”, וניתנה לצדדים אפשרות למסור עמדתם.
- 8.2026 – משלא הוגשה תגובה, ניתנה ארכה עד 27.8.2026, תוך שהובהר כי היעדר תגובה ייחשב כהיעדר התנגדות לפרסום במתכונת המוצעת.
- 8.2026 – משלא הוגשה כל תגובה, הורה בית הדין כי פסק הדין יפורסם בנוסח שבו נחתם, דהיינו ללא ציון שמות הצדדים.
בהתאם לכך, גם עמוד זה מובא ללא כל פרט מזהה של הצדדים, של החברה או של יתר המעורבים.

משרד עורך דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בטענות להטרדה מינית והתנכלות

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לטענות להטרדה מינית והתנכלות – במישור האזרחי, הפלילי, המשמעתי והצבאי, וכן בהליכי בירור פנימיים אצל מעסיקים.
בכלל זה אנו מעניקים ייצוג משפטי בפני בתי הדין האזוריים לעבודה ובפני בית הדין הארצי לעבודה, בתביעות המייחסות לנתבעים הטרדה מינית ו/או התנכלות, ובהליכי ערעור.
בהקשר זה ראו גם:

ע”ע 38468-04-25, ע”ע 42874-04-25, פלוני נגד פלונית, בפני בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב: אב”ד כב’ השופט רועי פוליאק, כב’ השופטת חני אופק גנדלר, כב’ השופט דורי ספיבק, מר שמואל ויסמן נציג ציבור (עובדים), גברת נעמי זנדהאוז, נציגת ציבור (מעסיקים).

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | עבירות מין | ערעור פלילי

הפוסט הטרדה מינית מילולית: קבלת ערעור בבית הדין הארצי לעבודה – נפסק: עובדת שדובבה את המנהל לגבי נטייתו המינית – לא הוטרדה מינית 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי; מעשה סדום | הטרדה מינית | מעשה מגונה 5 (9)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 14:14:16 +0000

שימוע בפרקליטות בעבירות מין – סגירת תיק פלילי.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה כיצד שימוש מקצועי בהליך שימוע בפרקליטות הוביל לסגירת תיק פלילי שסיכן את כל עולמו של הלקוח.
להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע עצמו ראו: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייעוץ וייצוג משפטי.

הפרשה בתמצית – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום; סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות – מעשה סדום, הטרדה מינית, מעשה מגונה.

בעל מסעדת יוקרה בתל אביב נחשד בכך שהטריד מינית מלצרית תוך ניצול יחסי מרות ואף תקף אותה מינית בתא השירותים במסעדה וביצע בה מעשה סדום.
במסגרת הליך שימוע, שוכנעה פרקליטות מחוז ת”א (פלילי) להימנע מהגשת כתב אישום וסגרה את התיק הפלילי.

הגשת תלונה במשטרה ע”י המתלוננת המייחסת ללקוח עבירות מין ובמקביל – פניה אל הלקוח באמצעות עורכת דין והצגת דרישה כספית.

פרשה זו עוסקת בתלונה פלילית שהגישה מלצרית כנגד בעל מסעדת יוקרה בתל אביב. בתמצית, התלוננה המלצרית במשטרה כי בעל המסעדה הטריד אותה מינית, תוך ניצול מרותו עליה, ואף הגדיל לעשות כאשר במהלך משמרת במסעדה, תקף אותה מינית בתא השירותים וביצע בה מעשה סדום ומעשים מגונים, בניגוד להסכמתה.
במקביל לחקירה הפלילית, ועוד בטרם זומן לגביית עדות במשטרה, פנתה עורכת דין מטעמה של המלצרית המתלוננת בדרישה כספית לקבל חצי מיליון שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין. דרישה זו נדחתה על הסף.
במהלך חקירת הפרשה על ידי משטרת ישראל העניק עורך דין פלילי גיא פלנטר למסעדן ייעוץ וליווי משפטי.

מכתב יידוע ראשון שקיבל הלקוח מהפרקליטות.

בתום החקירה המשטרתית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ”ב – 1982, קיבל החשוד “מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א” במסגרתו נמסר לו כי תיק המשטרה בו נחקר כחשוד הועבר לעיון הפרקליטות והוא רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב לפרקליטות בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

מכתב ידוע ראשון שקיבל החשוד מהפרקליטות – הזמנה להגיש בקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.

בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מימש החשוד את זכות השימוע אשר הוענקה לו וביקש באמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

מכתב יידוע שני שקיבל החשוד מהפרקליטות – הודעה על כוונה להגיש נגדו כתב אישום והזמנה לעריכת שימוע.

לאחר עיון בחומר החקירה, הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לעו”ד פלילי גיא פלנטר כי בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד המסעדן בגין עבירות מין ובשלב זה, העמידה הפרקליטות לעיון הסניגור את חומר החקירה.

הליך השימוע שנערך בפרקליטות.

תלונה זו העמידה בסיכון של ממש את עצם חירותו של האיש; די בכך שנציין כי סעיף 347 לחוק העונשין, שכותרתו “מעשה סדום“, קובע (בין היתר) כי העושה מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית של אישה דינו מאסר 16 שנים ואילו העושה מעשה סדום באישה שמלאו לה 18 שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה, דינו מאסר 3 שנים.
הליך השימוע הפלילי כלל מפגש בין צוות ההגנה לפרקליטות, במסגרתו נשמעו בהרחבה טעוני ההגנה (בעל פה) על שום מה יש לסגור את התיק הפלילי. עוד במסגרת הליך השימוע הוגשה מטעם ההגנה גם בקשה מנומקת בכתב מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, בקשה שכללה ניתוח מעמיק של כל חומר החקירה בצרוף ראיות הגנה שבכוחן להשמיט כל סיכוי סביר להרשעה בתיק.

בעקבות הליך השימוע בפרקליטות – סגרה הפרקליטות את התיק.

כשנה ו – 3 חודשים לאחר שנפתחה החקירה הפלילית, הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לעו”ד פלילי גיא פלנטר בכתב, כי לאחר שהפרקליטות סיכמה את כל חומר הראיות בתיק ושמעה את עמדת ההגנה כפי שהוצגה בשימוע בעל פה ובכתב, החליטה הפרקליטות לגנוז את התיק בעילה של חוסר ראיות.

בעקבות שימוע פלילי שנערך לחשוד – הפרקליטות מודיעה על סגירת התיק בחוסר ראיות.

ערר שהגישה המתלוננת על סגירת תיק החקירה – נדחה ע”י פרקליטות המדינה.

המתלוננת לא השלימה עם החלטת פרקליטות מחוז תל-אביב לגנוז את תיק החקירה והגישה ערר על החלטת הסגירה לפרקליטות המדינה.
ערר המתלוננת נדחה.

סוף דבר – שימוש מקצועי בהליך השימוע הוביל לסגירת תיק החקירה.

עם קבלת החלטת פרקליטות המדינה לדחות את ערר המתלוננת, הסתיימה הפרשה במישור הפלילי.
מטעם ההגנה ייצגו בהליך השימוע הפלילי בפרקליטות עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן, בשיתוף פעולה עם עו”ד ציון אמיר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות על כוונתה להגיש כתב אישום בעבירות מין ומייד לאחר מכן בהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי בעקבות הליך שימוע (ללא פרטים מזהים שלל המעורבים).

תיק פ”א 144539/2015 משטרת ישראל, תיק פרקליטות מחוז תל אביב 05/00003513/15.

לקריאה נוספת.

לקריאה נוספת ראו בעמודים:
לקריאה נוספת על ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות הטרדה מינית ועבירות מין (נושאים כגון מורכבות הטיפול המשפטי, ייעוץ משפטי בשלב טרום התלונה ו/או החקירה הפלילית, הכנה לחקירה פלילית או משמעתית, טיפול משפטי בסגירת התיק ויצוג משפטי בהליך פלילי בבית המשפט או הליך משמעתי בפני בית דין משמעתי) ראו בעמודים:

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע מול רשויות תביעה בכל הארץ.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי שימוע ראו בסוף עמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום..
ראו: דוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עו”ד פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | סגירת תיק פלילי | עבירות מין ייצוג משפטי | ארכיון אינוס | ארכיון מעשה סדום | ארכיון הטרדה מינית | ארכיון מעשה סדום | מעשה מגונה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי; מעשה סדום | הטרדה מינית | מעשה מגונה 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו 5 (44)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 13:23:50 +0000

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו.

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo

בעת האחרונה, כחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות המפורסמות בתקשורת אודות הטרדות מיניות שבוצעו לכאורה בנסיבות שונות, חלקן לפני שנים רבות – חלקן מהעת הנוכחית.
חשוב להבהיר – תלונות רבות הן תלונות אמת, ואין חולק כי יש לפעול למיגור תופעות אסורות מעין אלה, באשר הן.
מעבר לכך, אנו כמשרד המייצג לא מעט קורבנות עבירות מין, חשופים כמעט ברמה היום-יומית לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם מזור.
אלא שלפעמים יש צד אחר לסיפור – וכאן נבקש להתמקד, כחומר למחשבה, בצד השני, בכל אותם גברים (וכמעט תמיד מדובר בגברים) ששמם נקשר לתלונה בדבר הטרדה מינית או עבירת מין, אך בסופו של יום הוחלט על סגירת התיק בעניינם.
אל מול גל התלונות ששוטף את ארצנו במסגרת קמפיין #Metoo ודומיו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם נקשר שמם של לקוחותינו לתלונות בדבר הטרדה מינית או תקיפה מינית, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים הפליליים.
מקרים אלו לא ממש זוכים להד תקשורתי.
- מזווית הראיה של המתלוננת – אין לה שום עניין לפרסם שתלונתה נחשפה כתלונת שווא או שהוחלט כי לא די בתלונתה להעמיד לדין.
- מזווית הראיה של החשוד – אף חשוד לא חפץ לקשור שמו לתיק מין, אפילו נסגר התיק בחוסר אשמה.
- מזווית הראיה של התקשורת – בעידן הנוכחי, אין זה “politically correct” לפרסם סיפורים כאלה, וזאת משום שאין בהם אלמנט של העצמה נשית וגם לא עידוד של נפגעות עבירה להתלונן. יתרה מכך, פרסום סיפורים כאלה נתפס כ”אפקט מצנן”, המרתיע מתלוננות להתלונן.
במצב דברים זה, רק עורכי דין פליליים, המייצגים את אותם חשודים חשופים לצד השני של קמפיין #Metoo.
חלק מהתלונות היו תלונות שווא מכוערות שנבעו מאינטרסים זרים. בחלק מהמקרים סברה הפרקליטות, שלא בוצעה עבירה כלל ואילו בחלק אחר – שאין מספיק ראיות להגיש כתב אישום.
בסופו של יום, בכל המקרים שנתאר להלן, בהם משרדנו ייצג את החשודים, ידעה הפרקליטות “לעשות את הדבר הנכון” ועל כך מגיע לפרקליטות מלוא הקרדיט.

“שדה הקטל” של גברים בעידן המודרני – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

על אף שתיק החקירה הפלילית בסופו של יום נסגר – לא ניתן להתעלם מכל מה שקרה בדרך. אם נשים בצד לצורך הדיון מלחמות, תאונות דרכים ושאר מפגעים ומזיקין, בימים אלו, במחוזותינו, תלונות שווא אודות תקיפה או הטרדה מינית ו/או כאלה המונעות מאינטרסים זרים, הפכו ל”שדה הקטל” של גברים.
בכל המקרים שנציג, עולמם של הגברים שכנגדם הוגשו התלונות התערער לחלוטין. כולם הושפלו בחקירות משטרתיות פולשניות (חלקן בדיעבד – שלא לצורך), שמם הטוב נפגע, כולם נדרשו להשקיע משאבים רבים על מנת להתגונן בפני התלונות וכולם נצרבו עד סוף ימי חייהם מעצם התהליך של התמודדות עם תלונה על הטרדה מינית או עבירת מין.
לא אחת, תלונות שכלל לא הגיעו לבירור משטרתי, ומבלי שהחשוד קיבל הזדמנות הוגנת להתגונן בפני התלונה, גרמו “בדרך” לנזקים בלתי הפיכים כגון החרבת השם הטוב, אובדן מקום עבודה ופירוק התא המשפחתי.
מנגד, במקרים שנציג, אף אחת מן המתלוננות לא הועמדה לדין, לא במישור הפלילי ולא במישור המשמעתי (כאשר מדובר בעובדות מדינה), זהותה של אף אחת מהן לא נחשפה ואף אחת מהן לא “שילמה” שום מחיר – לא במישור המשפטי, לא החברתי, לא האישי ובוודאי שלא במישור הכלכלי.
מזוויות העשייה שלנו, ראוי לקיים דיון ציבורי מעמיק בסוגיה זו; לצד עידוד מתלוננות להגיש תלונה על כל פגיעה מינית בהן, וכן לצד הדאגה מפניו של “אפקט מצנן”, שירתיע מתלוננות מלהגיש תלונה – מתעורר צורך אמתי לקיים דיון מעמיק בשאלה כיצד למזער הגשת תלונות שווא, וכיצד למזער את נזקיהם של כל אותם גברים שספגו תלונות כאלה, שחייהם התהפכו באחת, על אף שבסופו של יום התיק כנגדם נסגר.

תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מבחר דוגמאות למקרים בהם החליטה הפרקליטות לסגור תיקים פליליים שטופלו ע”י משרדנו

וכעת נעבור לסקירה קצרה של מספר מקרים בהם טיפל משרדנו;

תלונת דיילת המייחסת הטרדה מינית לנוסע במהלך טיסה – נסגרה בחוסר אשמה

איש עסקים שב לישראל בטיסת אל על במחלקת עסקים. בעקבות אינטראקציה מילולית בינו לבין דיילת במהלך הטיסה, הגישה הדיילת כנגד הנוסע תלונה במשטרת ישראל המייחסת לו הטרדה מינית.
על בסיס תלונת הדיילת, זמן קצר לאחר ששב ארצה, זומן האיש לחקירה בתחנת משטרת נתב”ג, שם נחקר באזהרה בחשד לעבירה של הטרדה מינית. בחקירתו, עמד האיש על חפותו, אולם כעבור כ- 3 חודשים זומן שוב לחקירה בגין אותה תלונה.
בסופו של דבר, לאחר כשנה ו- 4 חודשים של עינוי דין, נסגר התיק על ידי פרקליטות מחוז מרכז בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית:

תלונת דיילת כנגד נוסע המייחסת לו הטרדה מינית – נסגרה בחוסר אשמה.

תלונת עוזרת בית כנגד פרופסור שהעסיק אותה בעבודות משק בית על כך שהטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים – נסגרה בהעדר ראיות

פרופסור לרפואה מוכר, מנהל מחלקה במרכז רפואי ורעייתו העסיקו בביתם עוזרת בית.
משהטיחה האישה בעוזרת חשד כי גנבה רכוש יקר ערך מהבית, הגישה העוזרת תלונה למשטרת ישראל כנגד הפרופסור.
בתלונתה, טענה העוזרת כי הטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים.
בעקבות הגשת התלונה, נחקר הפרופסור ארוכות בחשד לעבירות של הטרדה מינית ומעשים מגונים. בחקירתו, נלחם על חפותו וכך גם עשה בעימות שערכה המשטרה בין השניים.
כ- 10 חודשים לאחר שנחקר, סגרה פרקליטות מחוז מרכז את התיק בעילה של העדר ראיות.
להלן ההודעה בדבר סגירת התיק בפרקליטות בהעדר ראיות:

תלונת עוזרת בית כנגד פרופסור שהעסיק אותה המייחסת לו עבירות מין – נסגרה ע”י הפרקליטות.

הזמינה בחור לביתה לאחר היכרות בטינדר, התלוננה כנגדו במשטרה שביצע בה מעשה מגונה תוך שימוש בכח ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות של ממש – התיק נסגר ע”י הפרקליטות בחוסר אשמה

שני צעירים בשנות העשרים לחייהם הכירו בטינדר ((Tinder. למי שלא מכיר, טינדר היא אפליקציה סלולרית מבוססת מיקום המשמשת בעיקר למטרות רומנטיות ומיניות (מפגשים חד פעמיים למטרות מין מזדמן). לא אחת הושמעה ביקורת על כך שתהליך ההיכרות בטינדר שטחי ומבוסס בעיקר על הופעתו החיצונית של המשתמש וקרבתו הגיאוגרפית.
לאחר שהבהיר למתלוננת (במסגרת התכתבות) כי הוא מעוניין במפגש מיני חד פעמי, הזמינה אותו המתלוננת לביתה.
את פניו קיבלה המתלוננת בחיבוק ובנשיקה. במהלך המפגש בביתה, לא כפה עצמו הצעיר על המתלוננת, לא עשה דבר בניגוד לרצונה, לא הפעיל אלימות כלפיה, לא איים עליה ובשום שלב לא אמרה המתלוננת לצעיר שהיא לא מעוניינת בו או התנהגה באופן ממנו היה יכול להבין שהיא לא בעניין.
לתדהמתו, מספר ימים לאחר המפגש, זומן הצעיר למשטרת ישראל ונחקר באזהרה בחשד כי ביצע במתלוננת מעשה מגונה תוך שימוש בכוח ואף תקף אותה וגרם לה לחבלות של ממש.
בחקירתו התברר לו, כי לאחר המפגש ניגשה המתלוננת למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, משם הופנתה להגשת תלונה במשטרה. עוד התברר לו, כי במעמד הגשת תלונתה במשטרה כנגדו, אף טענה המתלוננת כי אחז בחוזקה ברגליה ובכך גרם לה לחבלות של ממש.
לאחר שעמד על חפותו, נלקח כאחרון העבריינים למסירת טביעות אצבע ו- DNA וצולם לטובת אלבום הצילומים המשטרתי.
במקרה זה פעלו רשויות אכיפת החוק מהר יחסית, וכ- 5 חודשים בלבד לאחר פתיחת החקירה כנגדו החליטה פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית:

תלונה אודות מעשה מגונה בכח ותקיפה הגורמת חבלה – סגירת התיק ע”י הפרקליטות בחוסר אשמה.

תלונה כנגד מורה בחשד למעשים מגונים במורה ובתלמידה – נסגרה בהעדר מספיק ראיות

כנגד מורה נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות של מעשים מגונים במורה ובתלמידה. על פי הנטען, חיבק את המורה שלא בהסכמתה, ובהזדמנות אחרת נגע בחזה של התלמידה וצבט את ישבנה.
בחקירתו, כפר המורה במעשים המיוחסים לו מכל וכל ובבדיקת פוליגרף שערך אובחנו תגובות המעידות על אמירת אמת בנוגע לטענות המיוחסות לו.
גם כאן טופל התיק ע”י רשויות אכיפת החוק בשקידה ראויה וכ- 5 חודשים לאחר פתיחת החקירה, סגרה פרקליטות מחוז מרכז את התיק בעילה שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.
להלן ההודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לאחר שהתיק נסגר בפרקליטות:

תלונה אודות מעשים מגונים במורה ובתלמידה – סגירת תיק בפרקליטות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בסגירת תיקים פליליים ראו – סגירת תיק פלילי.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בהטרדה מינית ועבירות מין.

עורך דין פלילי

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | תלונות על הטרדה מינית | סגירת תיק פלילי

הפוסט תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו 5 (44) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית במקום העבודה – המצב המשפטי כיום 5 (6)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 13:07:25 +0000

הטרדה מינית במקום העבודה – קווי הגבול שהוצבו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ליחסים במקום העבודה.

הטרדה מינית במקום העבודה – קווי הגבול שהוצבו על ידי בית הדין הארצי לעבודה ליחסים בין עובדים המשתייכים לדרגים שונים במקום העבודה.

מאמר שעוסק בתחום מורכב ושנוי במחלוקת – הטרדה מינית במקום העבודה. פורסם באתר WWW.TheMarker.com

באחרונה, פסק בית הדין הארצי לעבודה שקיום קשר אינטימי ובוודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין עובדת לבכיר ממנה במקום העבודה, נעשה תוך ניצול יחסי מרות ומהווה הטרדה מינית מצד אותו עובד, וזאת אפילו יוכח כי אותה עובדת היא שיזמה את הקשר ופיתתה את העובד הבכיר ממנה.

פסיקה תקדימית זו מעוררת מחלוקת, שכן לא מעט סבורים שיש בה משום רגולציה פוגענית ובלתי נחוצה של יחסי מין המתבצעים בהסכמה בין שני בגירים ומשום התערבות בלתי ראויה או פלישה בלתי מוצדקת לאוטונומיית הפרט.

הדיאלוג שמובא להלן, המבוסס על עובדות המקרה שנדון בבית הדין, מחדד באופן ציורי את הבעייתיות הטמונה בפסיקה זו ואת קווי הגבול החדשים שהוצבו על יחסים בין עובדים המשתייכים לדרגים שונים במקום העבודה.

עובדת א’: חזרתי מעורך הדין והוא אמר לי שאקבל עד 50,000 ש”ח, ללא הוכחת שום נזק.
עובדת ב’: סיפרת לעורך הדין שהיה מדובר במערכת יחסים אינטימית – מינית, שנמשכה 8 חודשים?
עובדת א’: בטח. גם סיפרתי שהקשר נשמר בדיסקרטיות, כי שנינו היינו נשואים.
עובדת ב’: סיפרת לעורך הדין שהוא לא הממונה הישיר שלך, שהוא צעיר ממך ב- 4 שנים?
עובדת א’: עורך הדין הסביר לי שזה לא משנה. מספיק שהוא היה יותר בכיר ממני בחברה על מנת שזה ייחשב כ”יחסי מרות”.
עובדת ב’: ניהלתם את הקשר האינטימי שלכם גם מחוץ למקום העבודה, בבריכה ובפגישות פרטיות בחוף הים וברכב. אין לזה משמעות?
עובדת א’: ממש לא. עורך הדין הסביר לי שהשופטים יקבעו שכל המפגשים הללו היו “בקשר ישיר או עקיף למקום העבודה”, כי הכרנו במקום העבודה, וברוב המקרים נפגשנו בשעות העבודה, בדרך לעבודה או בחזרה ממקום העבודה.
עובדת ב’: אבל קיימתם יחסי מין בהסכמה חופשית, במשך 8 חודשים, ומעולם לא אמרת לו ואפילו לא רמזת לו, שאת לא מעוניינת בקשר?
עובדת א’: עורך הדין הסביר לי שזה גם לא משנה. גם אם כל מערכת היחסים הייתה בהסכמתי החופשית והמלאה, גם אם לא אמרתי אף פעם שמשהו מפריע לי או שאני לא מעוניינת, יקבעו השופטים שבעצם, אני לא יכולה לתת הסכמה אמיתית, וכל הזמן הזה שהיינו ביחד, הוא בעצם הטריד אותי מינית.
עובדת ב’: בכל זאת. זה לא משנה שבמשך כל הקשר ביניכם הוא לא ניצל בשום דרך וצורה את מעמדו ואת יחסי המרות ביניכם?
עובדת א’: ממש לא משנה. תראי, הסברתי לעורך הדין שהוא לא ניצל לרעה את יחסי המרות שהיו לו איתי ולא השתמש בסמכותו כדי להשפיע על מעמדי או עתידי בשום דרך או צורה. אבל מסתבר, שזה עדיין הטרדה מינית. עורך הדין הסביר לי, שברגע שאני הוכחתי את פערי המעמדות, ושאני הייתי מודעת לכך שהוא יותר בכיר ממני, אז בית המשפט יקבע שהתקיים ניצול של המרות.
עובדת ב’: לא הבנתי.
עובדת א’: זה קצת מורכב. עצם העובדה שאני הייתי מודעת למעמדו היותר בכיר בחברה, מספיקה בשביל לקבוע שהוא ניצל את המרות הקיימת, מתוקף מעמדו היותר בכיר.
עובדת ב’: אבל מעמדך בחברה לא הושפע באופן כלשהו כתוצאה מהקשר הזה. לא היה כל אילוץ, כפייה או הפעלת לחץ מצידו והוא אפילו לא יצר איזה אווירה עוינת כלפיך במקום העבודה?
עובדת ב’: זה עדיין הטרדה מינית, שאלתי את עורך הדין על זה.
עובדת ב’: בטח לא סיפרת לעורך הדין שחיי הנישואים של שניכם היו בתקופת שפל, ושאת יזמת את הקשר האינטימי הזה, התנהגת באופן פרובוקטיבי כלפיו ושבמילים פשוטות, היה כאן ממש פיתוי מצידך?
עובדת א’: אז זהו, עורך הדין הסביר לי שזה עדיין הטרדה מינית. הוא ציטט לי קטע מפסק דין חדש שאומר, שהבחירה להיענות לפיתוי מצידי, תחשב כניצול של יחסי המרות מצדו. יותר מזה, לפי פסק הדין, כאשר מדובר במערכת יחסים אינטימית בין בעל מרות לעובדת, יטילו את האחריות על כתפיו של בעל המרות, תוך התעלמות מהתנהגותה של העובדת. קראתי את זה פעמיים, השופטים אומרים שם בצורה מפורשת, שבעל מרות שקיים מערכת יחסים אינטימית עם עובדת – הטריד אותה מינית,, וזה לא משנה באם מערכת היחסים נולדה כתוצאה מפיתוי מצד העובדת, או התנהגות פרובוקטיבית כזו או אחרת מצידה, שהחלה את הקשר.
עובדת ב’: תראי, אני הגשתי תביעה לבית הדין לעבודה ובה האשמתי בכלל באונס. טענתי שמישהו בכיר ממני בחברה כפה עלי יחסי מין בניגוד לרצוני. לא התלוננתי במשטרה, אבל בכתב התביעה טענתי שהוא אנס אותי. תגידי, אם בית משפט יקבע בסוף שלא היה אונס בכלל, אלא מערכת יחסים בהסכמה, שאני יזמתי, גם אז אקבל פיצוי?
עובדת א’: דיברתי עם עורך הדין גם על זה. אולי מישהו מהשופטים יגיד בפסק הדין “שיש לראות בחומרה” את העובדה שהאשמת ב”אונס”, אבל זה לא יפריע כמובן לתת לך פיצוי כספי על הטרדתך המינית.
עובדת ב’: תגידי, מה בעצם כל זה אומר, שאני לא יכולה ליזום מערכת יחסים דיסקרטית, אינטימית-מינית, בהסכמתי המלאה עם מישהו בכיר ממני בחברה?
עובדת א’: ממש לא. בפסק הדין נאמר מפורשות שהוא לא בא לשלול, ולו במקצת, את היות מקום העבודה הסביבה הטבעית ביותר ליצירת מערכות יחסים של זוגיות, ופיתוח קשרים אישיים והתאהבויות בין חברים לעבודה. לכן, את יכולה כמובן לעשות מה שאת רוצה. אבל אם הוא ייכנע חלילה לחיזוריך, הוא יהיה אשם בהטרדתך המינית. בהמשך, אם לא יתפתחו העניינים ביניכם כרצונך (למשל, אם הוא יבקש לסיים את הקשר שלא על דעתך), פתוח בפניך להכתים את שמו בבית משפט בתור מטריד מינית, ולקבל עד 50,000 ש”ח, בלי להוכיח נזק. בשביל זה הרי נועד החוק למניעת הטרדה מינית – להביא לאווירה נעימה, נוחה ובטוחה במקום העבודה.

כאמור, הדיאלוג שהובא לעיל בא לחדד בצורה ציורית את חלק מהבעייתיות העולה מפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה שניתן באחרונה.

יחד עם זאת יש לדעת, כי חלק ניכר מהקביעות בפסק הדין אינן מחדשות דבר. כך למשל, הרבה לפני שניתן פסק דין זה ובהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, עובד אשר תוך ניצול יחסי מרות קיים עם עובדת הכפופה לו יחסי מין, הטריד אותה מינית, וזאת למרות שהעובדת לא הראתה לו, בשום שלב, שהיא בכלל לא מעוניינת בקשר מיני עמו.

בכך, ביקש המחוקק למנוע מבעלי מרות מלעשות שימוש לרעה בכוח סמכותם כלפי אלו הנמצאים בעמדת נחיתות לעומתם, הכפופים להם או התלויים בהם, לצורך קבלת טובות הנאה מיניות.

החדשנות שבפסק הדין נעוצה בקביעה, שגם כאשר הוכח כי העובדת יזמה את הקשר עם העובד הבכיר ממנה, ואף אם פיתתה אותו בצורה כזו או אחרת, אין בכך כדי לחלץ אותו מהקביעה, שניצל את יחסי המרות ביניהם והטריד אותה מינית.

עד לפסק דין זה, סיטואציות בהן היוזמה לקיום יחסי המין הגיעה מכיוונה של העובדת לא נתפסו כסיטואציות קלאסיות של “ניצול מרות ביחסי עבודה”. יוזמת העובדת נתפסה כאינדיקציה טובה לכך, שהסכמתה לקיום המגע המיני הנה פרי של רצונה החופשי ואינה הסכמה מאולצת וכפויה, תוצאת ניצולם הפסול של יחסי מרות.

יחד עם זאת, נמנע בית המשפט העליון מלקבוע כלל גורף בעניין, שכן ניתן היה להעלות על הדעת מצבים חריגים בהם “יוזמה” מצד עובדת לקיים יחסי מין עם בכיר ממנה, הייתה בפועל יוזמה “טכנית” בלבד. כך למשל, לא ניתן לדבר על יוזמה אמיתית מצד עובדת לקשר מיני, שעה שברור לה שהדרך היחידה להימנע מפיטורין או להתקדם במקום העבודה הנה באמצעות קיום מגע מיני עם המעביד.

כעת בא בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי ככלל, קיימת הנחה (“חזקה” משפטית) על פיה, קיום קשר אינטימי ובוודאי קשר המתבסס על יחסי מין מזדמנים, גם אם לאורך זמן, בין ממונה ישיר או עקיף לבין עובדת כפיפה, נעשה תוך ניצול יחסי מרות כמשמעותם בחוק למניעת הטרדה מינית וזאת גם אם יוכח, כי העובדת היא שיזמה את הקשר ואפילו פיתתה את הממונה בצורה זו או אחרת.

בכך ביקש בית הדין להטיל חובת זהירות מוגברת על ממונה ביחס למעשיו אל מול עובדת הכפופה למרותו – יוזמת, מפתה ופרובוקטיבית ככל שתהיה.

די שהעובדת תוכיח שקיימה יחסי מין עם בכיר ממנה, והנטל עובר אליו להוכיח, ברמת הוכחה מוגברת, שלא ניצל את יחסי המרות ולא הטריד אותה מינית. אותו עובד או מנהל גם לא חייב להיות הממונה הישיר שלה. די שיש לו השפעה וסמכות עקיפה לגביה. אם מדובר במערכת יחסים המבוססת על יחסי מין במסגרת העבודה או עם זיקה למקום העבודה, או אז לא תתקבלנה טענות הגנה בדבר הסכמה או פיתוי.

באלו נסיבות יוכל אותו עובד להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות? בנקודה זו נפלה מחלוקת בין שופטי בית הדין; על פי עמדת המיעוט, אם יוכל העובד להראות סממנים אמיתיים המעידים על רצון הדדי לפתוח מערכת יחסים של “עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים”, שאיננה מבוססת על מין בלבד – או אז תופרך הטענה בדבר ניצול יחסי המרות ובלבד – שהעובד דיווח במקום העבודה על מערכת היחסים.

כיצד מוכיחים “עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים”? למשל, כאשר הרומן המתפתח איננו מוגבל למסגרת העבודה בלבד, או ליחסי מין מזדמנים במקום העבודה, בדרך אליה או ממנה.

עמדת רוב השופטים הייתה שונה: אין צורך לבחון אם מדובר “ברומן אמיתי” או במערכת יחסי מין מזדמנים בלבד. בנוסף להוכחת העדר ניצול יחסי המרות, על העובד לעשות גם פעולות מעשיות, כבר בתחילת מערכת היחסים המפתחת, לדווח על הקשר לממונים עליו ולפעול באופן אקטיבי לביטול יחסי המרות.

נראה כי במקרים רבים, פשוט לא ניתן יהיה להפריך את חזקת ניצול יחסי המרות; כך למשל, במערכת יחסים דיסקרטית, אין זה מעשי לדרוש שהצדדים ידווחו עליה, מה גם שלא תמיד יש למי לדווח (למשל כאשר מדובר בבעלים של התאגיד או בנושא המשרה הבכיר ביותר). ברוב הארגונים הקטנים, לא ניתן לפעול לביטול יחסי המרות (למשל על ידי העברה למחלקה אחרת). מאחר והצדדים הכירו במקום העבודה, יתעורר גם קושי ממשי להוכיח, שלמערכת היחסים אין זיקה למסגרת העבודה.

בניסיונו המבורך להנחיל נורמות חברתיות ראויות, עשוי בית הדין לשים קץ לרומן במקום העבודה בין עובדים המשתייכים למעמדות שונים, ולתעל את מערכות היחסים למסגרות נוקשות בתוך המעמדות בארגון. באופן זה, דרכה של עובדת לפיתוח קשר רומנטי עם בכיר ממנה במקום העבודה תהיה חסומה, ויהיה עליה “להסתפק” בקיום מערכות יחסים רק עם בני מעמדה (וההפך גם הוא נכון). בפסק דינו, לא התכוון כמובן בית הדין להנציח מעמדות בתוך מקומות העבודה, אולם זו עשויה להיות אחת התוצאות.

יתרה מכך, פסק הדין מעורר שאלות לא פשוטות לגבי מידת ההתערבות באוטונומיית הרצון של אישה בגירה, שבחרה מרצונה החופשי ליזום מערכת יחסים אינטימית עם גבר כזה או אחר, בכיר ככל שיהיה, ואפילו שעה שמדובר במערכת יחסים המושתת בעיקרה על יחסי מין מזדמנים.

ניתן להניח שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא, וסוגיה זו שמעוררת מחלוקת כה רבה תלובן ותעוצב בפסקי דין נוספים בעתיד.

לסיום, חשוב להדגיש שההלכה החדשה לא נוגעת להליכים פליליים; כידוע, הטרדה מינית יכול שתטופל בשני מישורים: מדובר בעוולה אזרחית, בגינה יכולה העובדת להגיש תביעה אזרחית לבית הדין לעבודה ומדובר גם בעבירה פלילית, בגינה יכולה המדינה להגיש כתב אישום פלילי לבית משפט שלום (בעקבות חקירה פלילית של המשטרה).

בניגוד לחלק מהפרסומים בנושא, ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה איננה נוגעת להליכים פליליים והדברים נאמרו מפורשות בפסק הדין עצמו. כך למשל, בהליך פלילי, יוזמת העובדת ליצור את הקשר האינטימי עשויה לעורר ספק בשאלת ניצול המרות, ולזכות את הנאשם מעבירה פלילית של הטרדה מינית.

ע”ע 274/06 פלונית נגד אלמוני תק – אר 2008 (1), 740

המאמר פורסם ביום 1.4.2008 באתר www.TheMarker.com

לעיון במאמר עצמו לחץ כאן.

גיא פלנטר הוא עורך דין פלילי עצמאי העוסק במשפט פלילי, משפט צבאי ודין משמעתי, לשעבר תובע בפרקליטות המדינה וכיום מתמחה בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים ללא עבר פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית, עבירות מין והתנכלות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית, עבירות מין והתנכלות. לפרטים נוספים ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים להטרדה מינית שטופלו על ידי משרדנו.

עורך דין פלילי

הטרדה מינית במקום העבודה | עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין.

הפוסט הטרדה מינית במקום העבודה – המצב המשפטי כיום 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה בעקבות ייעוץ משפטי והכנה של עורך דין פלילי 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 13:04:34 +0000

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר אשמה בעקבות ייעוץ משפטי והכנה מעורך דין פלילי.

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילה של חוסר אשמה.

תמצית המקרה – סגירת תיק הטרדה מינית לאחר שהתברר כי מדובר בתלונת שווא כוזבת.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו הובלנו לסגירת תיק פלילי שעסק בחשד להטרדה מינית, בעילה של חוסר אשמה (משמע – שלא נותר ספק בחפותו של החשוד).
בתום החקירה הוברר כי מדובר בתלונת שווא כוזבת.

פתיחת חקירה פלילית כנגד סמנכ”ל בחשד לעבירות הטרדה מינית.

פרשה זו עוסקת בתלונה על הטרדה מינית שהגישה במשטרה עובדת שהועסקה כמזכירה באחד התאגידים הגדולים והמובילים במשק, כנגד המנהל שלה, סמנכ”ל בכיר בתאגיד.
בתלונתה, ייחסה המזכירה לסמנכ”ל עבירה פלילית של הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית.
בעקבות התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנגד הסמנכ”ל בחשד לעבירות בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית.

הטרדה מינית סגירת תיק פלילי – בעקבות הכנה לחקירה וייעוץ משפטי.

עורך דין גיא פלנטר הכין את הסמנכ”ל לחקירתו במשטרה ולעימות שנערך עם המתלוננת, ליווה את החקירה ופעל מול היחידה החוקרת ופרקליטות מחוז תל אביב לסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה.
בסופו של יום, לא מצאה הפרקליטות שמץ של אשמה פלילית במעשיו של הסמנכ”ל, וסגרה את תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה.
סגירת התיק בעילה של העדר אשמה הובילה למחיקת הרישום של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בשום שלב לא פורסמו פרטים מזהים אודות המעורבים בפרשה.

תיק מספר 1046/05, פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי).

עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, מתלוננים נאשמים ונפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות הטרדה מינית.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בתיקי הטרדה מינית.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מין והטרדה מינית ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בנוגע להכנה לחקירה פלילית וייעוץ משפטי בחקירה לחשודים ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ליווי משפטי בחקירה.

עורך דין פלילי

עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי | ארכיון הטרדה מינית | ייעוץ משפטי בחקירה | סגירת תיק פלילי | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט הטרדה מינית סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה בעקבות ייעוץ משפטי והכנה של עורך דין פלילי 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חשד לעבירות מין – בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת 5 (6)

גיא פלנטר — Wed, 05 Aug 2026 11:45:11 +0000

חשד לעבירות מין – בג”צ דוחה עתירה של המתלוננת לפתוח את תיק החקירה ולהעמיד את החשוד לדין ומסיים את עינוי דינו של החשוד.

חשד לעבירות מין – מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו.

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל בממשרדנו הנוגע למקרה של חשד לעבירות מין ועבירות הטרדה מינית.
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לחשוד – דחה בג”צ את עתירת המתלוננת לפתוח את תיק החקירה מחדש ולהעמידו לדין, והפרשה הסתיימה.

בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת נגד החלטות הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום.

פלונית הגישה תלונה במשטרה כנגד פלוני במסגרתה ייחסה לו הטרדה מינית ותקיפה מינית חמורה.
בתום החקירה הפלילית, המליצה משטרת ישראל להעמיד לדין את פלוני.
בשימוע פלילי שנערך בפרקליטות מחוז תל אביב ולמרות הרושם הטוב שהותירה פולנית בראיון שערכה לה הפרקליטות, מקבלת הפרקליטות את עמדת הסנגורים גיא פלנטר ורעות רחמן, וסוגרת את התיק בעילה של חוסר ראיות, תוך קביעה שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק זה.
פלונית לא מוותרת ומגישה ערר לפרקליטות המדינה על החלטת פרקליטות מחוז תל אביב לסגור את תיק החקירה.
בהחלטה מנומקת ותוך שמירה על כבודה של פלונית, דוחה המשנה לפרקליט המדינה את ערר המתלוננת ומותיר את ההחלטה לסגור את התיק על כנה.
פלונית לא מוותרת ועותרת לבג”צ על החלטת פרקליטות המדינה לדחות את הערר שלה.
בתגובה, מבקשים פרקליט המדינה והסנגורים גיא פלנטר ורעות רחמן מבג”צ לדחות את עתירה של פלונית על הסף.
ביום 7.3.19, לאחר ששמע את באי כוח הצדדים בקצרה, שם בג”צ קץ לסאגה מתמשכת זו; בהמלצתו של בג”צ, משכה פלונית את עתירתה שנדחתה ולפנים משורת הדין – לא ניתן צו להוצאות כנגד פלונית.
לאחר 4 שנות עינוי דין, הוסרה העננה הפלילית מעל ראשו של פלוני.
החלטת בג”צ ניתנה על ידי הרכב כבוד השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ויעל וילנר.

בג”ץ 1972/18 פלונית נגד פרקליט המדינה ופלוני, בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

חשד לעבירות מין – לאחר 4 שנות עינוי דין, מסיים בג”צ את עינוי דינו של לקוח משרדנו, שנחשד בעבירות מין ובהטרדה מינית ומסיר את העננה הפלילית מעל ראשו.

חשד לעבירות מין – דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשד לעבירות מין.
לדוגמאות נוספות בהן הענקנו ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות דומות ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
- מעשה סדום.
- מעשה מגונה.

עו”ד פלילי

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סגירת תיק פלילי | עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי | מעשה סדום | שימוע פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

הפוסט חשד לעבירות מין – בג”צ מסיים עינוי דינו של חשוד בעבירות מין ובהטרדה מינית – דוחה עתירתה של המתלוננת 5 (6) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר