חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה
5 (100%) 66 votes

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית ע"י עורך דין פלילי, קבלת ייעוץ משפטי בחקירה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בייעוץ משפטי לחשודים, הכנה לחקירה במשטרה (או כל חקירה פלילית), ליוויי חשודים במהלך הליכי חקירה וייצוג משפטי בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה

חקירה במשטרה – הכנה | ייעוץ משפטי בחקירה – ראשי פרקים (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

הכנה לחקירה פלילית - ייעוץ משפטי בחקירה על ידי עורך דין פלילי.

הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה על ידי עורך דין פלילי.

מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית – הצורך בייעוץ משפטי בחקירה פלילית

חקירה במשטרה – כל אזרח מן השורה יכול למצוא את עצמו בחדר החקירות, נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית

  • למעשה, כל אזרח מן השורה עשוי למצוא עצמו במהלך חייו בגדר חשוד, הנתון לחקירה פלילית המתנהלת כנגדו ונחקר באזהרה.
  • כך למשל, שמענו בוודאי על הסיטואציות הבאות:
    • איש עסקים אשר במהלך הליכי גירושין, אשתו התלוננה כנגדו שתקף אותה או איים עליה;
    • רופא החשוד בהטרדה מינית של פציאנטית;
    • קבלן שאחד מפועליו נפל למותו באתר בניה וכעת הקבלן חשוד בגרימת מוות ברשלנות;
    • איש הי-טק שבחיפוש בביתו נתפסו סמים;
    • קצין צה"ל שכתוצאה מעימות עם שוטר הוזמן לחקירה באזהרה, בחשד לעבירות פליליות של "העלבת עובד ציבור" ותקיפת שוטר;
    • נהגת וותיקה אשר בחוסר תשומת לב רגעית, פגעה בהולך-רגל שחצה במעבר חציה וגרמה לפציעתו.

פגיעותם של אזרחים מן השורה הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים, בחקירה באזהרה במשטרה

  • סיטואציות כאלה מתרחשות מדי יום ביומו ומוכרות לכולנו. אולם דווקא אותם אנשים, שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק פגיעים יותר, בכל מישור שניתן להעלות על הדעת:
    • ראשית, מבחינת תוצאותיה, מעמידה החקירה הפלילית בסכנה את כל מערכות חייהם: החל משמם הטוב, דרך פרנסתם וקשריהם המשפחתיים והחברתיים ועד עצם חירותם וחופש תנועתם, שהרי לא אחת, ננקטים במסגרת החקירה הליכי מעצר, וחשודים רבים שאינם מוחזקים במעצר של ממש משוחררים בערובה, בתנאים מגבילים כגון מעצר בית או הרחקה.
    • מעבר לכך, מאחר ומדובר במפגשם הראשון עם רשויות אכיפת החוק, ההליך הפלילי כולו זר וטראומטי עד מאוד עבורם. במצב דברים זה, כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
    • להבדיל מאותם עבריינים חוזרים או "מקצועיים", אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול "האיום"; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקריהם, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה"תרגילים" החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד להתנהל בחקירה במשטרה

  • מאחר וכל המעמד של חקירה פלילית זר להם, לעתים פשוט אין להם מושג כיצד לנהוג. למשל:
    • מעבר לחובתם כאזרחים, האם החוק מחייבם להתייצב לחקירה המשטרתית? איזה השלכות יש לאי התייצבות לחקירה? האם בידם לתאם עם חוקריהם מועד חקירתם?
    • ובחקירה עצמה – האם עליהם לשתוק או לדבר? איזה השלכות יש לשימוש בזכות השתיקה? מה עליהם להסיק מכך שהחוקר לא מכבד את בקשתם לשתוק וממשיך בחקירה להציג להם שאלות כאילו לא קרה דבר –  אולי לא מדובר בכלל בזכות?
    • האם ניתן למשל להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה? האם מעצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה ניתן להסיק מסקנות מפלילות כנגד החשוד?
    • האם "לספר הכל" בחקירה הפלילית או אולי להצטמצם ככל הניתן, ורק להשיב על מה שנשאלים?
    • האם לשתף פעולה עם כל פעולת חקירה? איזה השלכות יש לסירוב ליטול חלק בפעולת חקירה, למשל – סירוב להשתתף במסדר זיהוי?
    • האם להציג בפני החוקר ראיות התומכות בגירסה או "לשמור את הקלפים קרוב לחזה"? האם להסכים לבדיקת פוליגרף במסגרת חקירה במשטרה?
    • האם כדאי לשוחח עם עדים שיתייצבו גם הם במשטרה, או אולי הדבר יחשב כעבירה פלילית של הטרדת עדים או שיבוש הליכי החקירה?

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד חוקרי המשטרה אמורים לנהל את החקירה מבחינת הדין, וכיצד חוקרי המשטרה מנהלים את החקירה בפועל

  • בדיוק כפי שאין להם מושג כיצד עליהם לנהוג בחקירה פלילית, כך הם גם לא יודעים כיצד החוקרים מחוייבים על פי דין לנהוג בהם. למשל:
    • מה מותר ומה אסור לחוקרים במסגרת חקירה במשטרה?
    • האם לחוקר מותר לשקר לנחקר? להטעות אותו? לאיים עליו?
    • מה מידת הלחצים הפסיכולוגיים שניתן להפעיל על נחקר?
    • איזה "תרגיל חקירתי" נחשב כליגיטימי ואיזה נתפס בגדר "חציית הקווים"?
    • איזה השלכות יש להתנהגות כזו או אחרת של החוקר כלפי הנחקר?
    • מלכתחילה, ידם של החשודים שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק, על התחתונה בהתמודדות זו;
    • מולם עומדים אנשי מקצוע, חוקרים, המיומנים בשיטות חקירה ובקיאים ביסודות המשפטיים של העבירה; "גורם ההפתעה" נמצא לצידם של החוקרים. החוקרים שולטים בכל ההיבטים של החקירה: החל מעצם עיתוי פתיחת החקירה הגלויה, דרך (למשל) דרגת החשיפה התקשורתית שתקבל החקירה, ועד קצב החקירה וכיווני התפתחותה.

חוסר יכולתם של אנשים מן השורה להתמודד בגפם, ללא ייעוץ משפטי מקצועי, מול חוקרי המשטרה

  • כאן המקום לציין כי כל חקירה פלילית הינה למעשה ניסיון לבצע "שיחזור היסטורי", מדויק ככל הניתן, של עובדות. אולם מעצם בחירת החוקרים לאסוף ראיות מסוימות (ולא לאסוף ראיות אחרות), מעצם בחירתם איזה שאלות יוצגו לנחקרים בחקירה (ואיזה שאלות לא יוצגו), מבצעים החוקרים שיחזור סלקטיבי, ולא אחת – שיחזור מעוות של העובדות.
  • במישור התאורטי – אקדמאי, מוסכם על הכל (כמובן) שמתפקידה של הרשות החוקרת לחקור לבירור האמת, ולאסוף את כל הראיות הרלוונטיות למקרה, כולל ראיות המצביעות על חפותו של החשוד.
  • יחד עם זאת, מלמדת המציאות שלא אחת, "ננעלה" הרשות החוקרת על תיזה מפלילה כלפי חשוד מסוים, ובטענה של "חוסר רלוונטיות" פשוט לא טרחה לאסוף ראיות הסותרות או לא מתיישבות עם התיזה המפלילה.
  • לאורך כל שלביה של החקירה הפלילית, אוספים החוקרים ראיות מפלילות ומסבכות כנגד החשודים ומרכזים בידיהם אינפורמציה רלוונטית וחשובה, החסויה בפני החשודים.
  • מחשש לשיבוש החקירה, אפילו פעולות החקירה עצמן (פעולות שכבר בוצעו ופעולות שעומדות להתבצע בעתיד) – חסויות בפני החשודים. אותה אינפורמציה חסויה (עדויות וראיות), תיחשף בפני החשודים, בהיקף ובעיתוי עליו יחליטו אותם חוקרים ולצורך קידום חקירתם של החשודים.
  • לא אחת, חלק מחומר החקירה הרלוונטי להגנת החשודים ייחשף בפניהם, לראשונה, רק לאחר הגשת כתב אישום נגדם.
  • מעצם הסיטואציה המכבידה והזרה ו/או הלחץ המופעל על סוג החשודים בהם עסקינן, הם מתקשים לעמוד על גרסתם ונוטים לנסות ולרצות את איש המרות העומד מולם; כך למשל, למרות בחירתם לשתוק, הם שוברים את שתיקתם ומפלילים את עצמם.
  • מתוך לחץ או פיתוי הם עשויים לאמץ גרסה עובדתית לא נכונה. פעמים אחרות, הם בוחרים להשתמש בזכות השתיקה דווקא כאשר הייתה בידיהם גרסה טובה.
  • מחוסר ניסיונם והלחץ בו הם נתונים, הם עשויים להסתבך בשקרים מיותרים או בניסיונות סרק להרחיק את עצמם, במקום לפרט את העובדות שדווקא היו פועלות להוכחת חפותם.
  • במקרים אחרים, הם מסתפקים בהכחשה סתמית, מבלי להצביע על ראיות התומכות בחפותם. לא אחת, הם אפילו לא טורחים לוודא כי ההודעה אשר נגבתה מהם, אותה יאשרו בחתימת ידם, אכן משקפת את גרסתם.
  • אין בידיהם את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
  • במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, "שהנזקים" שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.

מעצרם של אזרחים מן השורה וחקירתם בתנאי מעצר – אף מפחית את יכולתם להתגונן בפני החשדות

  • כאשר אותו מפגש ראשוני עם רשויות אכיפת החוק מלווה במעצר, כל האמור כאן הינו בבחינת קל- וחומר.
  • בפועל, יכולתו של החשוד לעמוד על גירסתו בשעה שהוא עצור, מצטמצמת באופן דרמטי והוא עשוי למסור גירסה כזו או אחרת אך מתוך תקווה שהדבר יסיים את מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, "הכל יסתדר".
  • דא עקא, שגירסתו משמשת את חוקריו דווקא כעילה להארכת מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, "תופסים" אותו על גירסתו בחקירה, וכאמור, כמעט ולא ניתן לתקן את "הנזק" שכבר נגרם להגנתו.
  • יתרה מכך, יכולתו של עצור להתמודד בבית המשפט עם חוקריו או עם תובע מיומן במגמה לשכנע את בית המשפט לשחרורו – שואפת כמעט לאפס. מעבר לחוסר נסיונו של החשוד בסיטואציה מסוג זה, אנשי המשטרה נתפסים כ"אובייקטיביים", בעוד העצור נמצא בעמדה אחרת, נחותה בהרבה; מעצם היותו בגדר "חשוד", נתפס העצור כמי שיפעל לטובת האינטרס העצמי שלו, ויטען כל דבר שעשוי למלט אותו מהחשד המיוחס לו, גם במחיר האמת.

הכנה לחקירה פלילית – חשיבות ההכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ משפטי בחקירה

  • מכל האמור לעיל עולה החשיבות הקריטית לאוכלוסיה אשר בה עסקינן, בקבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת כל גירסה לרשות החוקרת, ובליווי שלבי החקירה והמעצר על ידי עו"ד המתמחה במשפט הפלילי.
  • ייעוץ וייצוג משפטי שכזה, עשויים להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה למניעת עצם המעצר מלכתחילה, או לשחרורו של החשוד, באופן שחקירתו תתנהל שלא בתנאי מעצר. לעיתים, הייעוץ והייצוג המשפטי שמעניק עורך הדין הפלילי יכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי בעילה של "חוסר אשמה", במקום בעילה של"העדר מספיק ראיות", ובכך לטהר לחלוטין את שמו של החשוד.

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

  • עו"ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב"כ), שירת כקצין מודיעין בצה"ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו"ד דן שינמן ועו"ד אורי וגמן.
  • במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות. מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו"ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות.
  • לצד הענקת ייעוץ משפטי בחקירה לתאגידים גדולים ונושאי משרה בתאגידים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה בעבירות צווארון לבן, ליווה עו"ד גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים מן השורה, במגוון רחב של מקרים.
  • עו"ד גיא פלנטר מרצה קבוע במכללה הלאומית לשוטרים בפני קציני משטרה, תובעים וחוקרי משטרה וכן בפני גופים אחרים אודות היבטים שונים במשפט הפלילי ודיני הראיות, לרבות חקירות פליליות וכללי התנהגות בחקירות.

לקריאה נוספת


משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

  • משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
  • כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי רשויות חקירה ותביעה: פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ"ח ושב"כ.
  • מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פירסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פירסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. 

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

חקירה במשטרה | הכנה לחקירה פלילית | הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה | ליווי משפטי בחקירה | שחרור ממעצר | צו איסור פרסום


 

דוגמאות למקרים בהם העניק משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים