בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה | ערעור על החלטת יחב"מ

4.9
(121)
בדיקת התאמה תעסוקתית משטרת ישראל - ייצוג משפטי וייעוץ משפטי

בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בערעור על החלטת יחב"מ


בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל – ייעוץ וייצוג משפטי


בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל

מטרות הבדיקה

  • הבדיקה נועדה להבטיח שמועמד לגיוס למשטרה או כל מי שמשרת או מועסק במשטרת ישראל מתאימים לערכים המובילים את משטרת ישראל, כגוף אוכף חוק.
  • מטרת תהליך המיון להבטיח שמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה, לחזק את אמון הציבור במשטרה, והכל תוך שמירה מירבית על פרטיותם של הנבדקים.
  • תהליך המיון התעסוקתי הוסדר בפקודת המשטרה וכיום, לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד במשטרת ישראל, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד ויימצא בבדיקה כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד הרלוונטי.
  • תהליך של בדיקת התאמה תעסוקתית לא בא במקום תהליך של בדיקת התאמה ביטחונית, עליה מופקד השב"כ. לפרטים נוספים אודות התאמה ביטחונית ראו: תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.

יחב"מ – יחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל

  • היחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל (יחב"מ) מופקדת על בדיקת ההתאמה התעסוקתית, הנערכת בשיתוף פעולה עם אגף משאבי אנוש.
  • על החלטות יחב"מ ניתן לערער. 

עיתוי עריכת הבדיקה

  • כל מועמד לגיוס למשטרת ישראל וכל מועסק במשטרת ישראל נדרשים לעבור בדיקת התאמה תעסוקתית (בדיקת קב"ט / ניגוד עניינים).
  • הבדיקה נערכת במסגרת תהליך גיוס למשטרת ישראל, במעבר בין תפקידים במסגרת המשטרה, בקידום ובכל מספר שנים כך שייתכן ושוטר או מי שמועסק על ידי משטרת ישראל יידרש לבצע מספר בדיקות התאמה תעסוקתית במהלך העסקתו.

בדיקת התאמה תעסוקתית – התהליך

  • הבדיקה עוסקת בהתאמת הנבדק לשירות במשטרת ישראל, במידת האמינות, היושר וטוהר המידות שלו וזאת להבדיל מהתאמתו (או אי התאמתו) המקצועית לתפקיד כזה או אחר במסגרת משטרת ישראל.
  • במהלך בדיקת ההתאמה התעסוקתית נדרש הנבדק:
    • לערוך מבחן אמינות ממוחשב וקצוב בזמן, שמסגרתו נעה בין שעה לשעה וחצי.
    • למלא שאלון התאמה תעסוקתית,
    • לערוך שיחת התאמה תעסוקתית עם קב"ט. מדובר בראיון שנקרא גם "שיחת ניגוד עניינים" ונמשך כ-3 שעות.
    • במידת הצורך, לעבור גם בדיקת פוליגרף.
  • סירוב מצד נבדק לשתף פעולה עם אחד משלבי הבדיקה התעסוקתית, עשוי להשליך ישירות על גיוסו או המשך העסקתו, עד כדי הפסקת תהליך הגיוס או ההעסקה במשטרה.
  • הנבדק נדרש לגלות יושר ואמינות בתהליך ההתאמה התעסוקתית כאשר הסתרת מידע עלולה להוביל להפסקת העסקתו או לאי גיוסו.
  • עלה במסגרת הליך בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית – מסדירה פקודת המשטרה את התנאים להעברתו של מידע זה, היקפו ואת אופן השימוש במידע.

ערעור על החלטת יחב"מ

  • על פי פקודת המשטרה, הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו לתפקיד, זכאי לערער (החוק משתמש בביטוי "להשיג") על ההחלטה לפני המפכ"ל או לפני קצין משטרה בכיר שהמפכ"ל הסמיכו לעניין זה.
  • בערעור על החלטת יחב"מ, זכאי המערער להיות מיוצג על ידי עורך דין.
  • ראו מקרה להמחשה שטופל במשרדנו בעמוד: ערעור על קביעת אי התאמה תעסוקתית.

ייעוץ משפטי בנוגע להליכי בדיקת התאמה תעסוקתית וייצוג משפטי בהליכי ערעור על קביעת אי התאמה תעסוקתית

  • משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בנושאים הבאים:
    • שאלות הנוגעות להפללה עצמית במסגרת בדיקת ההתאמה.
    • שאלות הנוגעות לבדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת ההתאמה. בעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
    • קביעת אי התאמה תעסוקתית לשרת במשטרת ישראל.
    • הגשת השגה על החלטה בדבר אי-התאמה לתפקיד;
    • הגשת ערעור על החלטת אי התאמה תעסוקתית.
    • פסילת קב"ט משטרת ישראל בשל חשש לניגוד עניינים.
    • סירוב לגייס מועמד למשטרת ישראל או למג"ב.
    • החזרה לשירות במשטרת ישראל או במשמר הגבול.

דוגמאות למקרים שטפלו על ידי משרדנו הנוגעים להתאמה תעסוקתית למשטרה


קישורים רלוונטיים נוספים


גיא פלנטר משרד עורכי דין

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

בדיקת התאמה תעסוקתית – ייעוץ וייצוג משפטי | בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי | ערעור על קביעת אי התאמה תעסוקתית | ניגוד עניינים | יחידה לביטחון מידע משטרת ישראל | ערעור על החלטת יחב"מ

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 4.9 / 5. כמות הצבעות 121

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
למעלה