התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

התבטאות לא הולמת של עורכת דין אשר הפיצה דברי הסתה לאלימות ברשת – גניזת התלונה ע"י ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

• בעמוד זה נציג בתמצית כיצד מתייחסות הערכאות השיפוטיות וועדות האתיקה להתבטאויות לא הולמות של עורכי דין הנופלות בגדר הסתה לאלימות. 
• לאחר מכן נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו; בעקבות תגובה שהגשנו מטעמה של עורכת דין לתלונה אשר ייחסה לה הסתה לאלימות ברשת, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה.
• בהמשך העמוד תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני אתיקה מקצועית בכלל, ובפרט בנוגע לתלונות ולהליכים משמעתיים בגין התבטאויות לא הולמות.

כללי: הסתה לאלימות הינה בגדר התבטאות לא הולמת של עורך דין, המהווה עבירת אתיקה מקצועית

• גם בחייהם הפרטיים, לא רשאים עורכי דין  לפרסם דברי הסתה לאלימות. 
• התבטאות לא הולמת של עורך דין או מתמחה בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות, עלולה לגבש עבירות משמעת של:
  • פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיפים 53 ו-61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.
  • מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיף 61(3) לחוק.

ההלכה הפסוקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות

• בתיק בד"מ 20/10 (פורסם בפדאור אתיקה) הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל – אביב – יפו את עורך דין שכיהן באותה עת גם כפרופסור באוניברסיטת בר אילן בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין בעקבות התבטאויות לא הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות. וכך נפסק בהקשר זה: 

"ברם, למסקנה שונה הגעתי באשר להתבטאויות הנאשם כלפי כית המשפט העליון, אשר לדבריו: ׳׳בית המשפט העליון שהוא בית נבלים שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח״ וכן: ״שינקמו בצבא״. כמו גם באשר לתשובתו לשאלת המראיינת ה אם האלימות היא הדרך: ׳׳בוודאי ובודאי, שן תחת שן״ עין תחת עין״.

לדידי, אין בדברים אלה אך הבעת תרעומת. יש בדברי הנאשם משום קריאה לאלימות, הסתה ופגיעה בערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי. ביטויים אלה הם חריפים ורבי עוצמה, העשויים להוביל אף לאלימות פיזית. דברים אלה חורגים משמירת טוהר הלשון המצופה מאת חברי הלשכה בהתבטאויותיהם הפומביות, אפילו שלא במסגרת העיסוק המקצועי.

הנאשם חצה את קו הגבול בין מותר לבין אסור מבחינת התנהגותו האתית, הן מבחינת סגנון דבריו והן מבחינת תוכנם …

…יש חשיבות לנסיבות שבהן הובעו הדברים – וזאת על מנת להבין את משמעותם. גס כאשר תרים אחר המשמעות האובייקטיבית של ביטוי מסוים (וזאת לעומת האופן בו הובן הביטוי בפועל על ידי שומעיו) נשמר העיקרון שלפיו ״משמעותה של התבטאות איננה נגזרת אך ורק מפירושו המילולי או הבלשני המדויק של המילים שבהן נעשה שימוש, נסיבות חיצוניות הסובבות את הפרסום, ההקשר בו נאמרו הדברים – כל אלה, וכיוצא באלה, יש בהם כדי ללמד מהו, אל נכון פירושו של הפרסום…

הנאשם לא הסתפק בביטוי ״בית נכלים״, אלא קרא לפיזור בית המשפט העליון בחוק או בכוח, ולאלימות ולנקמה כלפי הצבא. כל זאת, אמר הנאשם שעה שכוחות הביטחון נוכחים במקום ועמלים לבצע את המשימה שהוטלה עליהם.

דברי הנאשם, הקוראים להסתה ולאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד הצבא, הם בעלי זיקה למקצוע עריכת הדין. אל לו לעורך דין לעמוד בכיכר העיר, להסית ולקרוא לאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד כוחות הביטחון, במקרה זה מוסטת נקודת האיזון בין עקרון חופש הביטוי לחובתו של עורך דין לנהוג התנהגות ״הולמת״ שונה. בנסיבות אלה, אינטרס השמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו גובר על חופש הביטוי של הנאשם.

בפסיקה ענפה בה נדון חשיבותו של ״כבוד המקצוע״ בקרב עורכי הדין, הודגשה הרמה המוסרית הגבוהה הנדרשת מעו״ד לנוכח האמון הרב שרוחש לו הציבור. כך למשל, נאמר: ׳׳חובה על עורך דין לשקוד על כך כי לא יהיה בהתנהגותו פגם או פסול הפוגע ביסוד המוסד של עורך דין "…

… בעל״ע 4779/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ׳ עו״ד מאיר שפצירר פ״ד מ״ו(1) 111 נאמר: ׳׳…עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו…״.

הנאשם, בהתבטאויותיו כלפי בית המשפט העליון והצבא, פצע וצילק את תדמיתו של עורך הדין בקרב הציבור. הנאשם פגע בשמו של מחנה עורכי הדין ובכבוד המקצוע.

על כן, מצאתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין; ובעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.

• ערעורו של הנאשם על הרשעתו בתיק בד"מ 20/10 נדחה על ידי בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיק בד"א 104/12, שם חזר בית הדין הארצי על שורה של הלכות בנושא.
• בתיק בד"א 106/17 (פורסם בפדאור אתיקה) אישר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (בדעת רוב) את הרשעתו של עורך דין בעבירות של פגיעה במקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת עורך דין בהתאם להוראות ס' 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין לאחר שעורך הדין הודה כי כתב בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: 
  

  "באחרית הימים, בטרם יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קיצו, יילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים "הנה יהודי מסתתר מאחוריי. בואו והרגוהו".

• במסגרת נימוקיו לאישור ההרשעה, חזר בית הדין הארצי בתיק בד"א 106/17 על ההלכה שנקבעה בעל"ע (ירושלים) 1734/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א-יפו נ' יורם שפטל (נבו 01.01.2002)‏‏: 

"…ככל שמתרחקים מה"גרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו, כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך ועולה". הובחן בין התבטאויות הכרוכות בזיקה ישירה למקצוע "בביהמ"ש, מול חברו למקצוע או בהקשר לנוטלים חלק בהליך שיפוטי" לבין התבטאות רחוקה מן ההקשר המקצועי, שם "ידו של חופש הביטוי על העליונה".

עם זאת, נקבע כי מעשה שנעשה על ידי עורך דין שלא בהקשר למקצוע יכול כעיקרון להוות עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת. יש לבחון עם זאת, על פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל ענין וענין, אם אכן בעבירת משמעת עסקינן…".

החלטות ועדות האתיקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות הכוללות הסתה לאלימות

• כבר בנוב' 2014 פרסמה וועדת האתיקה החלטה שכותרתה "התנהגות שאינה הולמת: הסתה בדף הפייסבוק". וזו לשון ההחלטה שמספרה את 207/14

"לוועדת האתיקה הארצית הגיעו תלונות בעניין חשד להסתה, ולביטויים גזעניים על רקע המצב הבטחוני ברשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק. הוועדה קיימה במליאתה דיון מעמיק ונוקב בהתבטאויות האמורות, והחליטה לפרסם בתום הדיון את ההודעה הבאה: 

חובתו של עורך הדין לנקוט בלשון מנומסת, מכובדת, מאופקת ומרוסנת. גם התבטאויות של עורכי דין שלא בזיקה למקצוע עשויות לעלות כדי עבירת משמעת [על"ע 1734/000 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' שפטל, (1.1.2002); בר"ש 2260/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ' שרגא, (15.8.2012)].

לפיכך, ובמיוחד בימים אלה, עקב הלחימה, חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שַׁעֶר, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, רציחתם, ורציחתו של הנער מוחמד אבו חדירה, המעוררות רגשות עזים בציבור, ועדת האתיקה הארצית קוראת לעורכי הדין להיזהר בדבריהם, ולשמש גורם ממתן, ולא גורם המלהיט את הרוחות. 

בלשכה חברים בני כל הדתות והעדות, ומצופה כי בימים קשים אלו חברי הלשכה ינהגו בכבוד ובסובלנות במסגרת עבודתם ומחוצה לה. 

ועדת האתיקה הארצית תפעל בכלים העומדים לרשותה כלפי כל גילוי של הסתה וגזענות מצד עורכי הדין".

• בהמשך, בנוב' 2015, החליטה וועדת האתיקה להעמיד לדין משמעתי עורך דין אשר פרסם בדף הפייסבוק שלו דברים המהווים הסתה לאלימות.
  • ואלו נסיבות המקרה: 

"מדובר בתלונה משותפת ל-70 עורכי דין, וכן תלונות נוספות ופרטניות של אזרחים ועורכי דין נוספים, כולן בגין אותם הדברים, שפורסמו על ידי הנילון בדף הפייסבוק שלו, דברים שלשיטת המתלוננים מהווים הסתה לרצח יהודים. ואלה הדברים: "באחרית הימים יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קצו ילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים 'הנה יהודי מסתתר מאחורי בוא והרגהו!' למישהו עדיין יש את החוצפה לערער על הצדק שבחדית' זה?"

זאת ועוד: בסמוך למותם של 13 חיילי צה"ל במסגרת מבצע "צוק איתן" כתב הנילון בדף הפייסבוק: "13 שמחות! כן ירבו!".

הנילון בתגובתו טוען שהדברים לא חורגים מגבולות חופש הביטוי וחופש הפולחן, בדיוק כמו שזכותו של עורך דין יהודי לצטט "שפוך חמתך על הגויים אשר לא הכירוך" או "מחיית זרע עמלק" על אף שחלק מחברי הלשכה הם גויים ואף מוגדרים כ"זרע עמלק".

במהלך טיפולה של הוועדה בתלונה הוברר, כי בינתיים הוגש נגד הנילון כתב אישום פלילי בגין חברות ופעילות בארגון דאע"ש".

• • להלן החלטת ועדת האתיקה (את/207/14): 

"להעמיד את הנילון לדין משמעתי. לוועדת האתיקה הארצית הגיעו עשרות פניות בעניינו של הנילון ושל הפרסומים הספציפיים מושא התלונה, דבר המצביע מעבר לספק סביר כי הייתה כאן פגיעה ברגשות הציבור. ועדת האתיקה אינה מהווה "משטרת מחשבות" והיא אינה צריכה לצאת ולחפש באופן יזום אחר עורכי דין שמפרסמים בפומבי פרסומים פוגעניים. שונה המצב כאשר היא מקבלת אליה פניות כאמור. כפי שציינה ועדת האתיקה בעבר, בין מטרותיה העלאת רף ההתנהגות של עורכי דין, במיוחד כאשר הם מזוהים עם תפקידם ומציגים עצמם כעורכי דין באופן אקטיבי באותה הפלטפורמה.

הוועדה אמנם מבקשת להגן על חופש הביטוי של הפרט, אולם בשל בגלל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ואופי ההתבטאויות, ובשים לב לכתב האישום הפלילי שהוגש בינתיים, סבורה הוועדה כי יש להעמיד את הנילון לדין משמעתי".

עמדת וועדת האתיקה הארצית בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות של עורכי דין אשר הפיצו דברי הסתה לאלימות

• ביום 16.5.21 פרסם יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין החלטה שכותרתה "התבטאויות של עורכי דין העולות לכדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה" לפיה, התבטאויות גזעניות, מסיתות לאלימות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין.
• ההחלטה נומקה באופן הבא:

"בימים קשים אלו, אני נושא תפילה לשלום ובריאות כולנו.
לצד המתיחות והרגישות האישית והכללית, כולנו נקראים לשמור על כבוד האדם באשר הוא, לצד שמירה על כבוד המקצוע וטוהרו.
בעת האחרונה הגיעו לוועדת האתיקה הארצית פניות אודות התבטאויות של עורכי דין שתוכנן עולה כדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה.
אין ספק כי התבטאויות אלו מהוות פגיעה ברגשות הציבור ובכבוד המקצוע.
אחת ממטרותיה של ועדת האתיקה היא העלאת רף ההתנהגות של עורכי הדין, ובפרט כאשר הם מזוהים עם תפקידם.
זאת ועוד, תכלית כללי האתיקה אינה להעניש אלא לשמור על רמת המקצוע והאמון שרוכש הציבור בכלל, והמערכת המשפטית בפרט, לעורכי הדין. אמון זה מושפע גם ממעשי והתנהגות עורך הדין אף בחייו הפרטיים, ולפיכך גם מעשים אלו כפופים לדין המשמעתי.
מכאן שעל אף רצונה של ועדת האתיקה להגן על חופש הביטוי של הפרט, הרי שהתבטאויות גזעניות, מסיתות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין בגין התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע (כפי שהוחלט באת/207/14)".

מקרה להמחשה בו טיפלנו – גניזת תלונה המייחסת התבטאות לא הולמת בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות ברשת

תמצית המקרה

• כנגד עורכת דין שהפיצה לכאורה ברשת חברתית (פייסבוק) דברי הסתה לאלימות, הוגשה תלונה לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה התבטאות לא הולמת. 
• בתגובה שהגישה, ביקשה עורכת הדין לשכנע את וועדת האתיקה שיש לגנוז את התלונה כנגדה.
• וועדת האתיקה לא השתכנעה מתגובתה, הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שיש מקום להגיש כנגדה קובלנה משמעתית, אולם אפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת, סטטוטורית, בטרם העמדה לדין משמעתי.
• בעקבות תגובה שהגיש משרדנו מטעם עורכת הדין, השתכנעה וועדת האתיקה הארצית לגנוז את התלונה.  

התלונה על הסתה לאלימות ברשת והתבטאות לא הולמת

• כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום ליטיגציה אזרחית – מסחרית, הוגשה תלונה לועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה הפצת דברי הסתה לאלימות והתבטאויות שלא הולמות את מקצוע עריכת הדין.
• מדובר בתלונה אנונימית שהוגשה ללשכת עורכי הדין, בעקבות פרסומים שהעלתה עורכת הדין בעמוד הפייסבוק האישי שלה בעת קרות התפרעויות ומהומות בערים מעורבות בימי מבצע "שומר החומות".
• בתלונה נטען כי פוסטים שפרסמה עורכת הדין, על רקע לינץ' שאירע בעיר בת-ים, עלו כדי הסתה לאלימות.
• בעקבות קבלת התלונה, פנתה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לעורכת הדין וביקשה את תגובתה לתלונה, בטרם תובא התלונה לדיון בישיבת ועדת האתיקה לצורך קבלת החלטה בדבר העמדה לדין משמעתי:

פניית וועדת האתיקה לעורכת הדין בנוגע להתבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות

• עורכת הדין לא פנתה לקבל יעוץ משפטי והגישה תגובה לתלונה בכוחות עצמה.
• לדאבונה של עורכת הדין, לאחר קבלת תגובתה לא השתכנעה ועדת האתיקה לגנוז את התלונה נגדה.
• נהפוך הוא, רכזת ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שעל פני הדברים יש מקום להגיש קובלנה כנגדה ואפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת מטעמה, הפעם "תגובה סְטָטוּטוֹרִית", לפני קבלת החלטה סופית על העמדה לדין משמעתי.
• להלן פניית ועדת האתיקה הארצית לעורכת הדין עם דרישה למתן תגובה סטטוטורית לתלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות – פנייה סטטוטורית של וועדת האתיקה

בעקבות קבלת הטענות בתגובה שהוגשה ע"י משרדנו, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה

• עם דחיית תגובתה ודרישת וועדת האתיקה להגיש תגובה סְטָטוּטוֹרִית, לפני קבלת החלטה סופית, פנתה עורכת הדין למשרדנו על מנת שנגיש מטעמה תגובה סְטָטוּטוֹרִית לתלונה, בניסיון אחרון לשכנע את ועדת האתיקה להימנע מהעמדתה לדין משמעתי.
• עם קבלת הייצוג המשפטי, הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה סְטָטוּטוֹרִית מנומקת בכתב בשם עורכת הדין הנילונה לועדת האתיקה הארצית, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה ללא הבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי.
• לאחר קבלת התגובה מטעם משרדנו, ובניגוד לעמדתה הראשונית, השתכנעה ועדת האתיקה הארצית כי אין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים נגד עורכת הדין וגנזה את התלונה נגדה.
• בכך נחסכו מעורכת הדין הכתמה בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ועונשים שונים שיכול והיו מוטלים עליה אילו הורשעה ע"י בית הדין.
• להלן החלטת ועדת האתיקה הארצית שלא להעמיד את עורכת הדין לדין משמעתי ולגנוז את התלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בהתבטאויות בלתי הולמות ובענייני אתיקה מקצועית

• ראו בהקשר זה: 
  • עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט בכיר כלפי שופטים.
  • התבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין – גניזת תלונה ע"י ועדת האתיקה.
  • התבטאות בלתי הולמת | טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון – ביטול קובלנה משמעתית.
• בהקשר לתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין, עוסק משרדנו בכל העניינים הבאים:
  • יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה.
  • ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בענייני אתיקה מקצועית:
    • ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות ברחבי הארץ.
    • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
    • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
    • ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
  • הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה של דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.
• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.

עורך דין משמעתי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא הולמת של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת – ביטול קובלנה משמעתית | התבטאות לא ראויה – גניזת תלונה ע"י וועדת האתיקה

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• החלטת וועדת האתיקה לגנוז תלונה נגד עורכת דין בגין התבטאות בלתי הולמת - הסתה לאלימות ברשת