חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה

5
(60)
בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה להורות על הענקת הקלה בעונש משמעתי | חנינה בדין משמעתי

חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה להורות על הענקת הקלה בעונש משמעתי.


תוכן עניינים

הגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה | חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – הקלה בעונש משמעתי באמצעות קבלת חנינה משמעתית – ביטול השעיה, החזרת רישיון עיסוק במקצועות המסודרים בדין


משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית ולהורות על הקלה בעונש משמעתי שהוטל על בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, מהנדסים, אדריכלים, עורכי דין ורו"ח), באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.


קצת רקע אודות המצב בעבר – היעדר יכולת להקל בעונש משמעתי של התליית רישיון או השעיה מעיסוק במקצוע המוסדר בדין

  • מדי שנה מתנהלים בישראל מאות הליכים משמעתיים נגד 29 בעלי מקצוע שונים המוסדרים בדין בהם מקצועות הכרוכים בייצוג מול רשויות (כגון עורכי דין ורואי חשבון), מקצועות הבריאות (כגון רופאים, עוסקים בסיעוד, רוקחים, אופטומטריסטים, פסיכולוגים), מקצועות הנדסיים וטכניים (כגון מהנדסים, אדריכלים, הנדסאים ומודדים) ומקצועות נוספים כגון עובדים סוציאליים, שמאים, מתווכים וחוקרים פרטיים.
  • חלק מאותם הליכים משמעתיים מסתיימים בהתליית רישיון או בהשעיה וכך מוצאים עצמם בעלי אותם מקצועות מסולקים ממשלח ידם לתקופות ממושכות, תוך אובדן מטה לחמם.
  • עד לאחרונה, הרחקה ממקצוע מוסדר בדין היתה בלתי הפיכה, אלא אם ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית. 

מחיקת הרשעה משמעתית בעקבות מחיקת הרשעה פלילית

  • כאשר ההרשעה המשמעתית באה בעקבות הרשעה פלילית, מחיקת ההרשעה הפלילית היתה מובילה באופן אוטומטי למחיקת ההרשעה המשמעתית ולביטול מידי של הסנקציה המשמעתית (סעיף 20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981).
  • כך נוצרה אנומליה לפיה, הרשעה משמעתית הכרוכה בפלילים נמחקה עם מחיקת ההרשעה הפלילית אולם לא היתה כל אפשרות למחיקת הרשעה משמעתית אחרת, שלא באה בעקבות הרשעה פלילית.

חנינה בדין המשמעתי – סמכותו של נשיא המדינה להקל בעונשים משמעתיים ולקצר או להמיר עונשים של התליית רישיון, השעיה מעיסוק או ביטול רישיון לעסוק במקצוע מוסדר בדין


באיזה אמצעי משמעת הוסמך נשיא המדינה להתערב?

  • נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת הבאים:
    • ביטול זמני של רישיון לעסוק במקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישיון לתקופה קצובה);
    • הפסקה זמנית של רישום בפנקס בעלי מקצוע מוסדר (או במילים אחרות, התליית רישום זמנית בפנקס בעלי מקצוע המוסדר בדין).
    • שלילה זמנית של הרשאה לשמש בעל מקצוע מוסדר בדין.
    • השעיה זמנית מעיסוק במקצוע מוסדר בדין.
  • בנוסף, הוסמך נשיא המדינה לקצר את תקופת ההמתנה להתחלת הליכי חידוש רישיון שבוטל בהליך משמעתי.

חנינה משמעתית – מה היקף סמכותו של נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת?

  • בניגוד למישור הפלילי בו הוסמך נשיא המדינה למחוק כליל רישום פלילי, במישור המשמעתי לא הוסמך נשיא המדינה להעניק חנינה מלאה ביחס לאמצעי משמעת שהוטלו וגם לא למחוק את תוצאות עבירת המשמעת.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של התליית רישיון

  • הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של התליית רישיון, מוסמך נשיא המדינה:
    • לקצר את תקופת התליית הרישיון, או –
    • להמיר את תקופת התליית הרישיון באמצעי משמעת אחר, פחות פוגעני.

סמכותו של נשיא המדינה להעניק הקלה בעונש משמעתי של ביטול רישיון

  • הוטל בהליך משמעתי אמצעי משמעת של ביטול רישיון, וקיים בחוק תנאי לחידוש הרישיון בחלוף תקופה מסוימת, מוסמך נשיא המדינה לקצר תקופה זו.

אילו תנאי סף קיימים להפעלת סמכותו של נשיא המדינה להענקת חנינה משמעתית?

  • בטרם הגשת בקשה לנשיא המדינה לקבלת הקלה בעונש משמעתי, חייבים להתקיים 2 תנאי סף הבאים (במצטבר):
    • חלפו לפחות 10 חודשים מיום כניסתם לתוקף של התליית הרישיון או ביטול הרישיון.
    • ההחלטה בהליך המשמעתי שבה הותלה או בוטל הרישיון, הפכה סופית (כלומר מוצו כל ההליכים המשפטיים האפשריים, כגון הליכי ערעור).

האם מוסמך נשיא המדינה להקל באמצעי משמעת שהוטלו בעבר, לפני החוק?

  • תחולת החוק רטרואקטיבית, כלומר סמכות הנשיא להעניק חנינה משמעתית חלה גם על אמצעי משמעת שהוטלו לפני ספטמבר 2017.

אלו בעלי מקצועות יכולים לקבל חנינה משמעתית?

  • נשיא המדינה הוסמך להקל באמצעי המשמעת שהוטלו על בעלי מקצועות המוסדרים בדין שלהלן;

מקצועות מוסדרים בדין הכרוכים בייצוג מול רשויות.

  • עורכי דין (מקצוע המוסדר בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961);
  • נוטריונים (מקצוע המוסדר בחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976);
  • עורכי פטנטים (מקצוע המוסדר בחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967);
  • טוענים רבניים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001);
  • טוענים שרעיים (מקצוע המוסדר בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963);
  • רואי חשבון (מקצוע המוסדר בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955);
  • יועצי מס (מקצוע המוסדר בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005);

מקצועות מוסדרים בדין בתחום הבריאות.

  • רופאים (מקצוע המוסדר בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976);
  • פסיכולוגים (מקצוע המוסדר בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977);
  • רופאי שיניים (מקצוע המוסדר בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979);
  • רוקחים (מקצוע המוסדר בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981);
  • מורשים להיפנוט (מקצוע המוסדר בחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984);
  • אופטומטראים (מקצובע המוסדר בחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991);
  • הרופאים ווטרינרים (מקצוע המוסדר בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991);
  • מיילדות (מקצוע המוסדר בפקודת המיילדות);
  • שינניות (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי שיניים (שינניות), התשל"ח-1978);
  • עוסקים בסיעוד בבתי חולים (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ"ט-1988;
  • צוותי סיעוד במרפאות (מקצוע המוסדר בתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א-1981;
  • טכנאי שיניים (מקצוע המוסדר בתקנות רופאי השיניים (הגדרת תחום עבודתם של טכנאי השיניים והסדרתה), התשמ"ו-1986);
  • עוסקים בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול בהפרעות בתקשורת, תזונה–דיאטנות, קרימינולוגיה קלינית, פודיאטריה, פודיאטריה ניתוחית וכירופרקטיקה (מקצועות המוסדרים בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008;

מקצועות הנדסיים וטכניים המוסדרים בדין.

  • מהנדסים ואדריכלים (מקצועות המוסדרים בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958);
  • הנדסאים וטכנאים מוסמכים (מקצוע המוסדר בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012);
  • מודדים (מקצוע המוסדר בפקודת המדידות);

מקצועות מוסדרים בדין נוספים.

  • עובדים סוציאליים (מקצוע המוסדר בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996);
  • שמאי מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001);
  • שמאי רכב (מקצוע המוסדר בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 – פרק ט': שמאות רכב;
  • מתווכים מקרקעין (מקצוע המוסדר בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996);
  • חוקרים פרטיים ושומרים (מקצועות המוסדרים בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972);
  • ימאים (מקצוע המוסדר בחוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973);

לקריאה נוספת בנוגע למוסד החנינה


לקריאה נוספת בענייני דין משמעתי


משרד עורכי דין גיא פלנטר – טיפול בהגשת בקשת חנינה משמעתית לנשיא המדינה.

  • הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכינים לחקירה משמעתית, מלווים את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצגים בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
  • כעת, לאחר שמוצו כל ההליכים המשמעתיים, נפתח מסלול נוסף להשבת הרישיון או לביטול ההשעיה – חנינה בדין המשמעתי; משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם.

עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייצוג משפטי בדין משמעתי | חנינה משמעתית | הגשת בקשה לנשיא המדינה להענקת חנינה בדין משמעתי | עבירות משמעת – הקלה בעונש משמעתי | החזרת רישיון עיסוק | ביטול השעיה מעיסוק | קיצור תקופת התליית רישיון | בקשה להקלה בעונש משמעתי מסוג התלייה (השעייה) או ביטול רישיון | בקשת חנינה בעבירות משמעת

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 60

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

דין משמעתי | אתיקה מקצועית - דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרדנו:|
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
למעלה