עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעו”ד פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.

מהי פגיעה בפרטיות?

• זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי:

“כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו”.

• “פגיעה בפרטיות” מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, והיא כל אחד מאלה:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

 (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

 (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד”.

• ניתן לראות כי המחוקק קבע קשת רחבה של מעשים העשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות, שיכולה להיות בין על דרך של הטרדה, בין על דרך צילום ובין בפרסום או בהפרת סודיות.

עבירות פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית

• לא כל פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות. 
• פגיעות בפרטיות המהוות עבירות פליליות מוגדרות בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981, הקובע כדלקמן:

“5. פגיעה בפרטיות – עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים”.

• מתוך שלל המעשים המהווים פגיעה בפרטיות, קבע אם כן המחוקק כי האזנה האסורה על פי חוק, לא תהווה גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עבירה זו מטופלת בחוק האזנת סתר, תשל”ט-1979 ובהקשר זה ראו: עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.
• לעבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות ייחד המחוקק עבירה נפרדת, המטופלת בנפרד בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות (ועל עבירה זו נרחיב בהמשך).

מה הכוונה לפגיעה “במזיד” בפרטיות?

• חשוב לשים לב כי אף על פי שהחוק נוקט בלשון “מזיד”, מונח שיכול להתפרש בשוגג ככוונה, בפועל, כדי להרשיע בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לא נדרש להוכיח כוונה אצל הנאשם לפגוע בפרטיות זולתו, ודי בכך שהיה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות (סעיף 90א ו-20(א) רישא לחוק העונשין).

פרשנות מרחיבה למושג “פגיעה בפרטיות”

• עיון בפסיקה מלמד כי גם בתי המשפט, בבואם לנתח את יסודות העבירה, נוטים ככלל להעניק לחלופות שבחוק פרשנות מרחיבה, זאת בפרט בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה ושכלול האמצעים בהם ניתן לפגוע בקלות רבה יותר בפרטיותו של אדם.

עבירות פגיעה בפרטיות בעידן האינטרנט

• בימנו, מרבית המקרים של פגיעה בפרטיות מתרחשים בזירה הטכנולוגית הדיגיטלית, ובעיקר באינטרנט.
• הסיבות לכך נעוצות כמובן בזמינות המידע ברשת, בנגישות למידע מכל מכשיר סלולארי, בתחושת האנונימיות של הגולשים, בקלות ובמהירות העברת המידע והפצתו וכיוצא באלה.
• מדובר למעשה במגמה המאפיינת את השנים האחרונות, בהן אנו עדים לכך שיותר ויותר עבירות פליליות “קלאסיות” עוברות לזירת המחשב (והיום טלפונים חכמים הם מחשבים לכל דבר) ולמרחב האינטרנטי ומבוצעות פעמים רבות כלל מבלי לצאת מהבית או ממקום העבודה.

פגיעה בפרטיות כפלטפורמה לביצוע עבירות אחרות

• הניסיון מלמד, כי לעתים קרובות העבירה של פגיעה בפרטיות אינה עומדת לבדה ומהווה אמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות או שהפגיעה בפרטיות נלווית לעבירות אחרות (כגון עבירות מחשב, עבירות מין, הטרדה מינית, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש ועוד).

עבירות פגיעה בפרטיות – הגנות מפני אחריות פלילית

• לצד הסייגים “הכלליים” לאחריות פלילית, הקבועים בסעיפים 34ו – 34כ לחוק העונשין – התשל”ז 1977, קובע חוק הגנת הפרטיות הגנות עצמאיות מפני אחריות פלילית (כמו גם אזרחית) לעבירה של פגיעה בפרטיות עליהן נעמוד בקצרה כעת:

“מעשה של מה בכך”

• מדובר בהגנה מפני אחריות פלילית הדומה במהותה לזו של הגנת זוטי דברים (הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין), הגנה הרלוונטית למקרים בהם לא נגרמה פגיעה בפרטיות או נגרמה פגיעה כה שולית ומינורית, עד כי אין אינטרס ציבורי להטיל בגינה אחריות פלילית
• הגנה זו קבועה בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות:

“6. מעשה של מה בכך

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש”.

פגיעה בתום לב | פרסום מוגן | עניין ציבורי – ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות

• בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קבע המחוקק שורה של הגנות מפני אחריות פלילית:

“18.  במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

• בכפוף לחזקות הקבועות בסעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, ככלל, הנטל להוכחת קיום הגנה בכל מקרה ומקרה מוטל על כתפי הנאשם.
• הפסיקה קבעה כי מבחן תום הלב לצורך ההגנה בסעיף 18(2) הוא מבחן סובייקטיבי – האם הפוגע סבר מבחינתו האישית שהוא פעל כדין. עם זאת, בהקשר זה נפסק כי פגיעה בפרטיות שנועדה למצות זכויות בהליך משפטי כדין, שעשויה לפגוע בנפגע, איננה פגיעה הנעשית בתום לב.

מדיניות ענישה בגין עבירות פגיעה בפרטיות

• המחוקק ראה בחומרה את העבירה של פגיעה בפרטיות והעמיד את העונש המקסימלי בגינה על 5 שנות מאסר.
• בתי המשפט במחוזותינו הלכו בעקבות המחוקק ורואים בחומרה ביצוע של עבירות פגיעה בפרטיות ובשים לב לנפיצותן ולקלות ביצוען כיום – אף לא מהססים להטיל עונשי מאסר, בפרט במקרים בהן שלובה הפגיעה בפרטיות עם עבירות פליליות נוספות.  
• לשם המחשה נביא דברים שפסק בית המשפט המחוזי בענ”פ (ת”א) 8878-08-16 מדינת ישראל נ’ (קטין), בו דובר בקטין שהפיץ סרטון בו צולמה המתלוננת ללא ידיעתה מקיימת יחסי מין (הדגשות שלנו):

 “נתחיל ממהותה של העבירה. כל שנוכל לומר, לא יתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בה. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות…”.

“אם לא די בכך אמר המשיב כי פעל גם מתוך רצון להשיג הון חברתי ותשומת לב, נזכיר שוב כי המתלוננת היא ידידתו, כפי שהוא עצמו אמר. איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. שלא לדבר על ההבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות…”

“לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, אנו רואים להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא “פלח שוק” זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של בימ”ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה”.

• על אף זאת, לצד מגמת ההחמרה בענישה הניכרת מפסיקת בתי המשפט, חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, חרף הפגיעה בפרטיות, ראה המחוקק לנכון לשקול דווקא להקל בענישה, ואלו הם המקרים בתמצית (סעיף 22 לחוק הפגיעה בפרטיות):
  • הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנאשם נקב את המקור שעליו הסתמך.
  • הנאשם לא התכוון לפגוע.
  • אם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום – הנאשם התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקתו.

פגיעה בפרטיות – עבירת משמעתית

• לא אחת, המישור המשמעתי של פגיעה בפרטיות מקבל ביטוי בשליפת מידע שלא כדין ממאגרי מידע חסויים. 
• בהקשר זה ראו בעמוד: שליפת מידע שלא כדין – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

העבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות

• מדובר בנגזרת של חוק הגנת הפרטיות המתייחסת למצבים בהם עובד, מנהל או אדם שיש לו רשות לשימוש במאגר מידע, מגלה מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, שלא לצורך ביצוע עבודתו.
• עבירה של הפרת סודיות היא עבירה פלילית עצמאית המעוגנת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות והעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר:

“16. סודיות

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

• “מידע” הוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו“.
• לשם המחשה, עובד מדינה (כגון עובד רשות המיסים או משרד הפנים) השולף מידע שלא כדין ממאגר מידע במשרדו ומעביר מידע זה לגורמים בלתי מורשים – עובר על הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
• יש לשים לב כי גילוי המידע הוא יסוד מיסודות העבירה של הפרת חובת הסודיות ואין די בעיון במידע בלבד.
• ככלל, מעשים מעין אלו יובילו לפתיחת חקירה משמעתית נגד העובד ובהינתן ראיות מספיקות – גם להעמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע האכיפה כלפי העובד, שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו, גם במישור הפלילי;
• כך למשל, בתיק פלילי 10845-06-15 מדינת ישראל נ’ רימר, הרשיע בית משפט השלום בירושלים בעבירה של הפרת חובת סודיות נאשמת שעבדה במשרד החוץ וגילתה לבנה נתונים מתוך מאגר מידע המכונה “מערכת אביב”, מאגר אליו היתה לה גישה במסגרת תפקידה. במקרה זה דובר בנתונים של כתובת ופרטי כניסה ויציאה מהארץ.
• כמו כן, נקבע באותו עניין, כי בכך ששלפה ממאגר מידע שהועמד לרשותה לצורך מילוי תפקידה נתונים הנוגעים לענייניו האישיים של אדם והפרה את חובת הסודיות שחבה בה מתוקף תפקידה – ביצעה עבירות של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2(7) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי עבירות פגיעה בפרטיות

חשודים ונאשמים – ייעוץ וייצוג משפטי

• כפי שהראינו, מדובר בעבירות הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט, בעיקר על שום הקלות בביצוען, נפיצותן והפגיעה הקשה הנגרמת בעטיין לזכויות יסוד של האדם הנפגע. בהתאם, גם רשויות החקירה והתביעה משקיעות מאמצים ומשאבים רבים לגילוי עבירות אלו והעמדה לדין בגינן.
• מדובר בעבירות שהרשעה בהן מעמידה את המורשע בסיכון לעונש מאסר, במיוחד אם נלוו לעבירות אלו עבירות נוספות.
• על כן, ולנוכח מורכבותן המשפטית של העבירות, על חלופותיהן ויסודותיהן השונים כמו גם ההגנות הקיימות, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי, בקיא ומנוסה בתחום, כבר בשלבי החקירה בחשד לעברות אלו.
• קבלת יעוץ משפטי עוד לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה, עשויה, פעמים רבות, להשפיע על האופן בו יסתיים התיק הפלילי.
• במקרים בהם חקירת המשטרה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה, יוכל עורך דין פלילי המייצג את החשוד לפנות לפרקליטות בבקשה לערוך שימוע (ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות קמה זכות שימוע בדין), במסגרתו ינסה לשכנע את התביעה, ככל שניתן בנסיבות העניין, להימנע מהגשת כתב אישום.
• כמובן שאם הוגש כתב אישום בעבירות אלו והנאשם חשוף בשל כך לעונש מאסר, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליך הפלילי בפני בית המשפט.

מתלוננים ונפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

• לא אחת, מתלוננים ונפגעי עבירה אינם יודעים באם התנהלות כזו או אחרת חצתה את הרף הפלילי, מה בדיוק טעון הוכחה, האם יש בידיהם מספיק ראיות להניע את גלגלי החקירה הפלילית, כיצד להוכיח את טענותיהם מבלי לפגוע בראיות או לשבש את החקירה, כיצד יגיב החשוד להגשת תלונה פלילית כנגדו, למי בדיוק לפנות וכיצד יתייחסו גורמי החקירה והתביעה לתלונתם.
• על כל הנושאים הללו עמדנו בהרחבה בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח – מתלוננים | נפגעי עבירה | עדים לעבירה. מענה לכל הסוגיות הללו ניתן לקבל בהיוועצות עם עורך דין פלילי. במקרים המתאימים ילווה עורך דין פלילי את נפגע העבירה בהגשת התלונה ובהליך הפלילי.
• בחוק למניעת הטרדה מאיימת העניק המחוקק הגנה לנפגעי הטרדה ופגיעה בפרטיות, ובמקרים מתאימים יפעל עורך הדין המייצג את נפגע העבירה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת.
• במקרים המתאימים, עומדת לנפגע עבירה של פגיעה בפרטיות אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית. עורך דין פלילי הבקיא בתחום יוכל לייצג את המתלונן / נפגע העבירה בהליך קובלנה פלילית בבית המשפט. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי בהליך פלילי בבית משפט.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים שכללו עבירות פגיעה בפרטיות

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו. 

עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת הסודיות | הטרדה באמצעות מתקן בזק | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | האזנת סתר – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי

הפוסט עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (59)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

• מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
• לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

• כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי. 
• המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
  • המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
  • המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
  • המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

• תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
• בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
  • חומר מחשב = תוכנה או מידע;
  • מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
  • מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
  • מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
  • פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
  • שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
  • תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
• המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

• סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
  • משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
  • מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
• ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

• עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
• סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” =  חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

• הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
• גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
• להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
• בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

• נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
• סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
• מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
• על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

• כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

• בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

• גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

• סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
• מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
• כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
• בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
• בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

• לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
• חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

• סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
• בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
  • התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
  • זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
  • קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
  • הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
• לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

• עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
  • גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
  • גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

• לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
  • איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
  • סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
  • הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
• בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
• הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
• הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

• מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
  • עבירות טרור;
  • עבירות ביטחוניות;
  • הסתה;
  • אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
  • עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
  • סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
  • עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

• מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
• מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
• חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
• בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
  • השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
  • שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

• משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (98)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה באמצעות מתקן בזק | הטרדה טלפונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
• בהמשך עמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו – ביטול כתב אישום אשר ייחס לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעבירה של הטרדה טלפונית.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – במה מדובר.

מה יכול לגבש עבירה פלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק?

• האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק מוסדר בסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982:

30. הטרדה

המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• “מתקן בזק” הוגדר בפרק ההגדרות שבחוק התקשורת באופן הבא:

“מיתקן בזק” – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז’ ו-ח’ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה”;

• המושג “בזק” לעניין העבירה אינו מתייחס לשמה של חברת התקשורת בזק, אלא הוגדר בחוק כך:

“בזק” – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות”.

• במילים אחרות, “שימוש במתקן בזק” אינו מצטמצם אך לשימוש בטלפון קווי של חברת התקשורת “בזק”, אלא הוא כל שימוש בכל סוג של מכשיר תקשורת, לרבות טלפון קווי, טלפון סלולארי, מחשב, פקס וכדומה.
• שימוש במתקן בזק יכול להיות בכל דרך, בין בדרך של שיחות ובין בשליחת הודעות טקסט (מסרונים), שימוש באפליקציות כגון וואטסאפ, הודעות קוליות או הודעות דואר אלקטרוני (מיילים).
• האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק, כשמו כן הוא – מתייחס למקרים בהם אדם עושה שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, לפגוע, להרגיז, ליצור חרדה או להפחיד.
• דוגמה קלאסית לעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק היא כאשר אחד מבני הזוג מתקשה להשלים עם סיום הקשר ומציף את בן הזוג השני בהודעות טקסט באופן אובססיבי, או למשל כאשר אדם מנסה להפר את מנוחתו ושלוות נפשו של אחר או להלך עליו אימים ופונה אליו באופן תכוף חוזר ונשנה בשיחות ובהודעות.

הנחיותיו של בית המשפט העליון – מה נופל בגדר עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

• פסק הדין המנחה בעניין העבירה הפלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק ניתן בבית המשפט העליון ברע”פ 10462/03 הלינור הראר נ’ מדינת ישראל ובו נקבע, בין היתר, כי השאלה האם התגבשה בכל מקרה ומקרה עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק תיגזר הן מהתוכן והן מהצורה – כלומר, הן מהיסוד הטכני של השימוש במתקן בזק – כגון כמות ותכיפות והן מהיסוד המהותי – תוכנו של השימוש. וכך בלשון כב’ הש’ רובינשטיין:

“התוכן שלוב בצורה, במובן מסוים בחינת תוך וקליפה או חרב ונדן, ששניהם יחד יוצרים את השלם, את “ההטרדה בשלמותה”. פעמים יהיה התוכן בולט, ואזי תהא חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ופעמים תהא הצורה בולטת, וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד ביותר כשלעצמו”. 

• ובהמשך הדברים נפסק:

“בעיניי אפוא סימביוזה בין התוכן לצורה מאפיינת את הנושא שבפנינו, והיא לדידי הכרח אך גם עניין ראוי, בחינת כלים שלובים. בוודאי יבדוק בית המשפט כל מקרה לגופו, הן במדד כמות ההטרדות והן במדד תוכנן – האם זה או זה או שניהם יחדיו “מפחידים”, “יוצרים חרדה”, “פוגעים”, “מטרידים”, כלשון סעיף 30″.

• בית המשפט העליון פירש הטרדה באופן מרחיב כך שיצירת אי נוחות הגורמת ללחץ, מבוכה או דאגה – עשויה להיחשב כעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק:

“קריאת הסעיף בהקשרו הכולל, בחוק ובמקביליו בחקיקה מגלה לדעתי עירוב בין תוכן לצורה, קרי כמות ההטרדות או תוכנן, או שניהם יוצרים אותה אי-נוחות הגורמת ללחץ, למבוכה, לדאגה, והערך המוגן הוא שלוותו של האדם מפני הטרדתו תוך שימוש ביכולות שמזמנת הטכנולוגיה שבה מדובר… בלשון פשוטה, דומה כי הטרדה היא יצירת אי נוחות מסוימת, המסיחה דעתו של אדם מענייניו וגורמת לו מבוכה, דאגה, בלבול והתעסקות בנושא ההטרדה”.

• עוד קבע בית המשפט העליון כי הטרדת הזולת באמצעות מכשיר תקשורת איננה ביטוי לחופש ביטוי.

מקרה להמחשה במסגרתו טיפל משרדנו בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

תמצית המקרה: בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – מורה בית משפט השלום בכפר סבא על ביטול כתב אישום המייחס עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק ותקיפת בת זוג.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – מקרה להמחשה – ביטול כתב אישום בבית משפט השלום בכפר סבא.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.

• פרשה זו עוסקת בביטול כתב אישום שהוגש כנגד אזרח מן השורה, מנהל צוות תוכנה בחברה מובילה, ללא עבר פלילי, שחיי הנישואין שלו נקלעו למשבר ועל רקע זה הואשם בעבירות פליליות של תקיפת בת זוג והטרדה באמצעות מתקן בזק.
• במועד הרלוונטי להגשת התלונה, טרם נקבעו הסדרי ראיה בין בני הזוג. בתגובה לכך שהנאשם אסף את ביתם המשותפת מהגן ללא תיאום עמה, הגישה המתלוננת כנגד הנאשם תלונה פלילית במשטרה, הנוגעת לאירועים קודמים בעברם.
• בעקבות הגשת התלונה נפתחה חקירה פלילית כנגד הנאשם, אשר הובילה להגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא.

האישום בתקיפת בת זוג.

• על פני הנטען באישום הראשון בכתב האישום, על רקע ויכוח בין בני הזוג, אחז הנאשם את אשתו המתלוננת בשתי ידיה, גרר אותה לחדר השינה ודחף אותה על הרצפה. בכך, כך נטען, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין ובהתאמה, ייחס לו כתב האישום עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

האישום בהטרדה באמצעות מתקן בזק.

• באישום השני בכתב האישום נטען כי ב- 4 הזדמנויות שונות, שלח הנאשם לאשתו המתלוננת הודעות טקסט (sms) פוגעניות ומטרידות, כגון, שיתרום את כל רכושו לצדקה ויתפטר מעבודתו, “שאם תרמוס אותו יהיה לזה מחיר” וכן “איחל” לה, שתחלה במחלה קשה ותמות בייסורים.
• במעשיו המתוארים באישום השני, כך נטען בכתב האישום, הטריד הנאשם את המתלוננת באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד ולהטריד באמצעות מתקן בזק.
• בהתאמה, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ”ב – 1982.
• מקרה זה ממחיש כיצד רשויות אכיפת החוק משתמשות בסעיף 30 לחוק התקשורת על מנת לטפל במישור הפלילי בהטרדות באמצעות שיחות טלפון או הודעות טקסט, ואין זה מעלה או מוריד באם המטריד השתמש בטלפון קווי או בטלפון נייד סלולארי.

ביטול כתב האישום על ידי בית משפט השלום כפר סבא, בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו.

• לאחר איסוף ראיות מצד ההגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת תביעות של משטרת כפר סבא וגיבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה, תבקש התביעה המשטרתית מבית המשפט לחזור בה מכתב האישום, כאילו לא הוגש מעולם.
• כמוסכם, בטרם החל משפטו הפלילי של הנאשם, הודיעה התביעה המשטרתית על חזרה מכתב אישום ובהתאמה, הורה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) על ביטול כתב האישום.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים) ובהחלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) בדבר ביטול כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב’ השופטת דנה מרשק מרום.

נפגעי עבירה הסובלים מהצקות והטרדות בטלפון, במיסרונים, בוואטסאפ או באפילקציות אחרות, במיילים וברשתות חברתיות באינטנרט.

• כאמור, ההטרדה יכולה ללבוש כל צורה של שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, להרגיז, לפגוע, ליצור חרדה או להפחיד.
• לצד הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים לחשודים ולנאשמים, משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לנפגעי עבירה בכל הארץ, הסובלים מהטרדות והצקות. ראו בהקשר זה: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

לקריאה נוספת.

• לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

• ראו דוגמאות נוספות לקראת סוף עמוד זה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי | תקיפת בת זוג | הטרדה טלפונית | מה נחשב להטרדה טלפונית |  מטרידים אותי בטלפון הטרדות בוואטסאפ |עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (12)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

לאחר סירוב להסדר מותנה, ביטול כתב אישום בעקבות חזרה מאישום של שלוחת תביעות הסדר מותנה.

תמצית המקרה.

• בעקבות סירובו של איש עסקים להודות במסגרת הליך סגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות של איומים והטרדה, הוגש כנגדו כתב אישום.
• לאחר ששכר האיש את שרותי משרדנו לייצגו, חזרה בה התביעה מכתב האישום אשר בוטל ע”י בית המשפט, והתיק נסגר שלא בהסדר מותנה, בעילה של העדר מספיק ראיות.
• בכך “נחסכו” מהלקוח לא רק הצורך לנהל הליך פלילי בבית המשפט, אלא גם הדרישה להודות בעבירות פליליות במסגרת הליך סגירת התיק בהסדר מותנה, וכן – לעמוד בתנאי ההסדר המותנה, כגון תשלום קנס ו/או פיצוי.

הרקע לתלונה והחקירה במשטרה.

• החשוד בפרשה זו – איש עסקים מהשורה, ללא עבר פלילי, אשר נקלע לסכסוך עסקי משפחתי עם אחיו, שהיו שותפיו בעסק המשפחתי.
• רואה החשבון של החברה התערב בסכסוך, חבר לאחיו של החשוד כנגד החשוד, וביצע מהלכים אשר קיפחו את החשוד, במסווה של החלטות שנתקבלו כבורר בין הצדדים.
• בפועל, החשוד מעולם לא הסמיך את רו”ח להיות בורר בין הצדדים.
• החשוד, שראה לנגד עיניו כיצד הרו”ח של החברה מנשל אותו בשיטתיות ממפעל חייו, כתב לרו”ח הודעות שונות, בהן הביע את מורת רוחו מהמעשים הפוגעניים כלפיו.
• הרו”ח ניצל את התבטאויותיו של החשוד שנכתבו בבְּעִדָּנָא דריתחא, פנה למשטרה והגיש כנגד החשוד תלונה המייחסת לו איומים והטרדה.
• החשוד זומן מיד לחקירה, אולם כל טענותיו נפלו על אוזניים ערלות, ומשטרת ישראל גיבשה כנגדו כתב אישום.

הצעת המשטרה לסגור את התיק בהליך הסדר מותנה.

• בכל הנוגע להליך זה ראו בהרחבה בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
• כבמקרים רבים אחרים המייחסים עבירות איומים ו/או הטרדה לחשודים ללא עבר פלילי, הועבר תיק החקירה לשלוחת תביעות הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל, אשר פנתה אל החשוד במכתב אשר כותרתו “הזמנה לפגישה לבחינת הליך הסדר מותנה”.
• בתמצית, בפניה זו מסרה משטרת ישראל לחשוד כדלקמן:
  • תיק המשטרה בו נחקר כחשוד, הועבר לטיפול יחידת הסדר מותנה בחטיבת התביעות ונשקלת העמדתו לדין.
  • על אף האמור לעיל, תהיה התביעה נכונה לשקול אפשרות להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק בהסדר מותנה, מחוץ לכותלי בית המשפט.
  • ההסדר המותנה כפוף להודאתו בעובדות שיפורטו בהסדר, לצד קיום תנאיו של ההסדר (כלומר כתנאי להסדר, נדרש החשוד להפליל את עצמו ולהודות בעבירה או בעבירות פליליות).
  • ככול שהחשוד לא ישיב לפניה בתוך חודש ימים, יוגש כנגדו כתב אישום.
  • החשוד רשאי להיוועץ בעורך דין וכן לעיין בחומר החקירה, בטרם חתימה על ההסדר שמוצע לו.
• להלן ההזמנה לפגישה לבחינת הליך הסדר מותנה שקיבל הלקוח:

הזמנה לפגישה לבחינת הליך הסדר מותנה

סירוב להסדר המותנה.

• משהועמד החשוד על הכוונה להגיש כנגדו כתב אישום באם לא יודה באיומים ובהטרדה במסגרת הליך הסדר מותנה, שכר את שרותיו של עורך דין, אשר צילם את חומר החקירה ונפגש עם התובעת המשטרתית  האמונה על התיק בשולחת הסדר מותנה מרכז.
• עורך הדין, כמו גם החשוד שהיה נוכח בפגישה, עשו כמיטב יכולתם לשכנע את התובעת המשטרתית שראוי ונכון לסגור את תיק החקירה שלא בהסדר מותנה, ובוודאי שאין מקום להגשת כתב אישום במקרה זה.
• התובעת לא השתכנעה. היא הציעה לחשוד להודות באיומים ובהטרדה ולסגור את תיק החקירה בהסדר מותנה או – להתמודד עם התיק בהליך פלילי בבית המשפט, לאחר שיוגש כנגד החשוד כתב אישום.
• החשוד הועמד בפני דילמה קשה; הודאתו בעבירות פליליות כלפי המתלונן במסגרת הליך סגירת התיק בהסדר מותנה, היתה נזקפת לחובתו בהליך אזרחי, שהתנהל בינו לבין המתלונן.
• מנגד- עצם הגשת כתב אישום כנגדו היתה פוגעת קשות בשמו הטוב של החשוד, ואף מספקת למתלונן יתרון בהליך האזרחי ביניהם.
• מחשש מחוסר הוודאות המובנה בהליך פלילי בבית המשפט, ומהפגיעה העצומה מעצם הגשת כתב האישום, הסכים החשוד להצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, אולם מצפונו לא הניח לו, ועד מהרה הודיע למשטרה שהוא חוזר בו מהסכמתו, ומסרב להסדר המותנה שהוצע לו.

משסרב החשוד לסגירת התיק בהסדר מותנה, הוגש כתב אישום לבית המשפט.

• סירובו של החשוד לסגור את התיק בהסדר מותנה נענה ע”י משטרת ישראל בהגשת כתב אישום כנגדו.
• בכתב האישום פורטו 9 הודעות שנטען כי הנאשם שלח לרו”ח המתלונן, ובמעשיו, כך נטען, איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו או להטרידו וכן השתמש הנאשם במתקן בזק באופן שיש בו כיד לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין.
• בהתאמה, הואשם הנאשם בעבירות של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 והטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשרות (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982.
• לקראת סופו של עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, ללא פרטים מזהים.
• כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת שירלי דקל נוה, בבית משפט השלום בראשון לציון.

ביטול כתב האישום וסגירת התיק בעילה של העדר מספיק ראיות.

• לאחר הגשת כתב האישום כנגדו, שכר הנאשם את משרדנו על מנת לייצגו בהליך הפלילי.
• עורך דין גיא פלנטר נפגש עם ראש שלוחת הסדר מותנה מרכז ובעקבות פגישה זו ובהגינותה, הודיעה משטרת ישראל לבית המשפט כי היא חוזרת בה מכתב האישום.
• בעקבות החזרה מאישום, ביטל בית משפט השלום (כבוד השופטת שירלי דקל נוה) את כתב האישום ובהתאם לסיכום מראש עם ראש שלוחת הסדר מותנה, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, אלא בעילה של העדר מספיק ראיות.
• סגירת התיק בעילה של חוסר ראיות, “חסכה” מהלקוח את ההודאה בעבירות פליליות במסגרת הליך הסדר מותנה, וכן את הצורך לעמוד בתנאי הסדר מותנה (כגון תשלום קנס ו/או פיצוי ותיק שנותר פתוח במשטרה, עד לעמידה בתנאי ההסדר).
• בראש עמוד זה הצגנו את ההודעה על חזרה מכתב האישום והחלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום.

לקריאה נוספת.

• בכל הנוגע להסדרים מותנים ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה שם תמצאו בין היתר דוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו  וכן ראו בהקשר זה גם: ארכיון סגירת תיק בהסדר מותנה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לתוצאות דומות ראו:
  • ביטול כתב אישום.
  • סגירת תיק פלילי.
• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בחשד לעבירות דומות ראו:
  • הטרדה באמצעות מתקן בזק.
  • איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | סירוב להסדר מותנה

הפוסט סירוב להסדר מותנה, ביטול כתב האישום וסגירת התיק בעילה של חוסר ראיות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (10)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עיכוב הליך פלילי –  עבירות אלימות במשפחה.

קבלת בקשת עיכוב הליך פלילי ע”י היועמ”ש; עבירות אלימות במשפחה.

תמצית המקרה – עיכוב הליך פלילי בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות.

• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו עוכב הליך פלילי בעבירות אלימות במשפחה.
• היועץ המשפטי לממשלה נעתר לבקשת משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ומורה על עיכוב הליכים פליליים בתיק פלילי בו הואשם צעיר בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג, איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה.

כתב אישום שהוגש כנגד הצעיר – עבירות אלימות במשפחה.

• פרשה זו עוסקת בצעיר ללא עבר פלילי אשר בעברו שירות משמעותי בכוחות הביטחון. כתב האישום שהוגש כנגדו עוסק במשבר שפרץ בינו לבין בת זוגתו, לאחר שהשניים התגוררו יחדיו במשך כשנה.
• בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
  • משחזר הצעיר הביתה שיכור, פרץ וויכוח בין השניים, ולאחר שקנטרה אותו, תקף את המתלוננת בכך שדחף אותה וניער אותה בחוזקה.
  • בהמשך, תפס את ידיה, הצמיד את פניו לפניה באופן מאיים והוסיף לנער אותה בחוזקה תוך כדי שהוא צועק עליה.
  • בתגובה, הדפה אותו המתלוננת וכתוצאה מכך נגרמו לו שריטות בידו. במהלך הריב, כך נטען בכתב האישום, איים על המתלוננת בכך שאמר לה שאם תבגוד בו הוא ירצח אותה.
  • לאחר מכן, כך נטען, ברח הצעיר מהבית והמתלוננת מצאה מקלט אצל אחותה, שם נשארה באותו לילה.
  • במהלך הלילה, באובססיביות, שלח מספר רב של הודעות sms לטלפון של המתלוננת, קילל אותה, ניסה לברר היכן היא נמצאת ואיים עליה שאם היא לא חוזרת ינעל את דלת דירתם ולא יאפשר לה להיכנס לדירה.
  • בהמשך אותו לילה, נסע לבית אימה של המתלוננת, שם טעה לחשוב שהיא נמצאת. בהגיעו לשם, דרש במספר הודעות sms ששלח למתלוננת שתצא החוצה, התקשר למתלוננת ופקד עליה לצאת וסירב לעזוב את המקום למרות בקשותיה.
  • משלא נענתה המתלוננת לבקשתו, עלה לביתה של האם, דפק על הדלת בחוזקה וצלצל בפעמון, המשיך להתקשר למתלוננת ולמרות שהתחננה בפניו שיניח לה וילך לדרכו, הוסיף להתקשר אליה ולשלוח לה מסרונים. משהגיעו שוטרים למקום, חדל ממעשיו ועזב את המקום.
• בהתאמה, הואשם הצעיר בכתב האישום שהוגש כנגדו בשורה של עבירות פליליות:
  • איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 (להלן – “חוק העונשין”).
  • תקיפת בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • עבירות פגיעה בפרטיות – בילוש או הטרדה אחרת, עבירה לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א 1981.
  • הטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982.
• כמנהגה בלא מעט כתבי אישום המייחסים לנאשמים עבירות אלימות במשפחה, הכריזה התביעה המשטרתית בכתב האישום כי ישנה אפשרות שתעתור בתיק זה למאסר בפועל בנוגע לנאשם.
• התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופט עידו דרויאן, בבית משפט השלום תל-אביב – יפו.

היועץ המשפטי לממשלה נעתר לבקשת משרדנו ומורה על עיכוב ההליך הפלילי.

• בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982:

“בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט”.

• משמע, החלטה של היועץ המשפטי לממשלה המורה על עיכוב הליכים פליליים מובילה להפסקת ההליכים הפליליים בבית המשפט.
• על מהות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים ואודות השיקולים המנחים אותו, ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
• לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו הגיש עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה לעיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.
• בהחלטה מיום 15.8.18, לאחר שהנאשם השלים 12 חודשי פיקוח בשירות המבחן, נעתר היועץ המשפטי לממשלה לבקשת משרדנו והורה על עיכוב ההליך הפלילי.
• בכך הסתיימה הפרשה מבלי שנקבעה אשמה פלילית ומבלי שהצעיר הוכתם בהרשעה פלילית.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הצעיר, אשר ייחס לו עבירות אלימות במשפחה, ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להיעתר לבקשת משרדנו, ולהורות על עיכוב ההליכים הפליליים בתיק פלילי זה. 
• במקרה זה טיפלו במשרדנו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד עמנואל טראץ’. החלטת עיכוב ההליכים עצמה ניתנה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בינלאומי) ד”ר רועי שיינדורף ונמסרה על ידי עו”ד אושרת שמואל, ראש ענף המחלקה עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה.

תיק פלילי בפני כבוד השופט עידו דרויאן, בית משפט השלום בתל אביב – יפו.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• למידע בנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות ראו: עבירות פגיעה בפרטיות.
• למידע בנוגע לעבירות הטרדה ראו: הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ וייצוג משפטי.
• לדוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות פליליות דומות ראו בעמודים:
  • ארכיון עבירות אלימות במשפחה.
  • ארכיון עבירות איומים.
  • ארכיון תקיפת בת זוג.
  • ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות.
  • ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק.
• להרחבה בכל הנוגע להגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים, המוגשת ליועץ המשפטי לממשלה ראו בעמוד: סמכות היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים.

עורך דין פלילי

עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | עיכוב הליך פלילי | עבירות אלימות במשפחה  – ייצוג משפטי | איומים | תקיפת בת זוג | עבירות פגיעה בפרטיות | הטרדה טלפונית | הטרדה באמצעות מתקן בזק | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט עיכוב הליך פלילי; אלימות במשפחה תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (4)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הפרת הוראה חוקית – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

הפרת הוראה חוקית  בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין –
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של הפרת הוראה חוקית, בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• בהמשך עמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – בוטל כתב אישום.

מהי הפרת הוראה חוקית?

• • בהתאם להוראות סעיף 287 לחוק העונשין:

  “(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים”.

  “(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים”.

• הפרת הוראה שניתנה על ידי בית משפט או גורם מוסמך אחר (כגון קצין משטרה) מהווה אם כן עבירה פלילית.
• כל הפרה של פסק דין, צו שיפוטי או החלטה שיפוטית אחרת היא בגדר עבירה פלילית, לרבות הפרה של פסק דין כספי.
• משמע, למשל, אדם שאינו משלם חוב שנפסק בפסק דין או הוצאות משפט שנפסקו בהחלטת ביניים, נושא באחריות פלילית.
• בפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא דוגמאות להרשעות פליליות בעבירה של הפרת הוראה חוקית במקרים של אי התייצבות לריצוי עונש, הפרת צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, הפרת תנאי שחרור בערובה, סירוב ליתן טביעות אצבע ואמצעי זיהוי אחרים, אי קיום הסדרי ראיה, אי קיום “צו מניעה” בין בני זוג, אי קיום צו בימ”ש בדבר העברת קטין למשמורת אמו ועוד.

מה תכליתה של עבירה זו?

• תכילתה של הוראה עונשית זו – לאכוף ציות להחלטות אופרטיביות של בתי המשפט וגורמים מוסמכים אחרים, המשרתים את הציבור ו/או אמונים על שלומו.
• על תכליתה של העבירה עמד כב’ השופט בדימוס י. קדמי בספרו על הדין בפלילים, חלק רביעי, עמ’ 1714 באופן הבא:

“תכליתה של ההוראה שבסעיף זה היא להעניש על הפרתם של צווים הניתנים מאת בית משפט או מאת רשות מוסמכת, באותם המקרים שבהם לא ניתן לכפות את ביצוע הצווים או להטיל עונש בשל אי ביצועם, על פי הוראת חוק אחרת; ו”הוראת חוק אחרת” בהקשר זה תהיה, בדרך כלל, הוראה מהוראות פקודת בזיון בית- המשפט או חוק הוצאה לפועל”.

מה העונש על הפרת הוראה חוקית?

• העונש על הפרת הוראה חוקית “רגילה”, ללא נסיבות מחמירות, עומד על עד 2 שנות מאסר.
• הפרת צו שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם נחשבת כנסיבה מחמירה, ובהתאמה – כפל העונש שלצידה של עבירה זו – עד 4 שנות מאסר.

מה נחשב צו שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם?

• סעיף 287(ב) לחוק העונשין מתייחס למצבים של הפרת הוראה חוקית שנועדה להגן על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר, למשל:
  • צו הגנה, שניתן על ידי בית משפט לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א-1991, כגון:
    • צו הרחקה האוסר להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחה או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה.
    • צו האוסר להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום. 
  • צו מניעת הטרדה מאיימת, שניתן על ידי בית משפט לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס”ב-2001, כגון:
    • צו הרחקה האוסר להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
    • צו האוסר לשאת או להחזיק נשק.

מתי תפתח חקירה פלילית בחשד להפרת הוראה חוקית?

• לא כל הפרת הוראה חוקית תוביל בהכרח לפתיחה בחקירה פלילית. במקרים בהם ניתן לאכוף ציות לצווים שיפוטיים באמצעים אחרים, הקבועים בחוק – לא תיפתח חקירה.
• כך למשל, ניתן לאכוף ציות לצווים שיפוטיים באמצעות הוראות פקודת ביזיון בית משפט, ובחוקים מסויימים קיימים הסדרים ספציפיים לאכיפת הציות.
• על פי הנחיות של משטרת ישראל, ככלל, לא תפתח חקירה פלילית בגין הפרת הוראה חוקית כאשר;
  • מעשה ההפרה מהווה עבירה לפי הוראת חוק אחרת;
    • למשל – הפרת צו הפסקת בניה מנהלי, שניתן מכוח סעיף 224 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה – 1965, מהווה עבירה לפי סעיף 237 לחוק זה. 
    • וכן – הפרת צו לסגירת עסק לממכר משקאות חריפים, שניתן ע”י קצין משטרה בדרגת רפ”ק ומעלה מכוח סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, התשכ”ח – 1968, מהווה עבירה לפי סעיף 25 לחוק זה. 
    • בשני המקרים, תיפתח חקירה בגין אותה עבירה ספציפית בחוק, ולא בגין העבירה של הפרת הוראה חוקית.
  • ניתן לאכוף את ביצוע הצו באמצעות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.
  • כאשר מצויה בחוק תרופה אחרת להפרה; למשל, כאשר בית המשפט מצווה על צד במשפט אזרחי לגלות מסמכים ליריבו, קיימת תקנה לפיה תוצאות אי קיום צו זה הינה מחיקת התביעה או כתב ההגנה. במצב כזה, לא תיפתח חקירה פלילית שכן מצויה בחוק תרופה אחרת להפרה של הצו.

פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום בגין הפרת תנאי שחרור בערובה על ידי נאשם או חשוד.

• ככלל, הפרת תנאי שחרור בערובה מוטפלת באמצעות הגשת בקשה למעצר ולחילוט ערובה.
• יחד עם זאת, במקרים בהם מדובר בהפרה חמורה או שקיימות נסיבות מחמירות בהפרה, תיפתח חקירה פלילית ויוגש כתב אישום בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית.
• כך למשל, במקרים הבאים קיימת נטיה להגיש כתב אישום, תוך מתן משקל לטיב וסוג ההפרה של תנאי השחרור בערובה:
  • במקרה שבו ההפרה הביאה לפגיעה בשלומו הפיסי או הנפשי של נפגע עבירה;
  • כאשר ההפרה גררה הקצאת משאבים ציבוריים ואכיפתיים ניכרים;
  • כאשר ההפרה לוותה בביצוע של עבירה נוספת או הביאה לפגיעה אחרת באמון ותחושת הביטחון של הציבור.
• ככלל, הוגש כתב אישום נוסף נגד נאשם בגין עבירה שבוצעה תוך הפרה של תנאי שחרור בערובה, תיכלל בו גם עבירה של הפרת הוראה חוקית.
• עוד בעניין זה ראו: הנחיית פרקליט המדינה מספר – 14.5 הפרת תנאי ערובה בידי נאשם או חשוד המשוחרר בערובה ו/או בידי ערב.

פתיחה בחקירה פלילית והגשת כתב אישום כנגד סרבני גט.

• כאשר בית דין רבני פסק על “חיוב גט” וסרבן הגט נמנע מלקיים את הצו, ובעקבות כך הוציא בית הדין הרבני החלטה ל”כפיית גט” – תישקל פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין בגין הפרת הוראה חוקית.
• התמיד סרבן הגט בסירובו, תישקל העמדתו לדין בגין הפרת צו שיפוטי פעמים נוספות.
• עוד בעניין זה ראו: הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.24 – מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט.

מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטל כתב אישום שייחס עבירה של הפרת הוראה חוקית.

כתב האישום שהוגש כנגד הצעירה המייחס עבירה של הפרת הוראה חוקית.

• כנגד צעירה ללא עבר פלילי, המועסקת בבית ספר להנדסאים, הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287 לחוק העונשין. 
• בפרק העובדתי של כתב האישום נטען, כי הצעירה סירבה לקיים הסדרי ראיה שנקבעו בהסכם הגירושין שלה.
• מאחר והסכם הגירושין (לרבות הסדרי הראיה הכלולים בו) אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין, הואשמה הצעירה בעבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, שניתנה על ידי בית משפט.

ביטול כתב האישום בעקבות הסכמה עם התביעה המשטרתית.

• עורך דין פלילי גיא פלנטר, אשר ייצג את הנאשמת, הגיש לתביעה המשטרתית בקשה מנומקת בכתב לחזור מכתב האישום. מדובר בעריכת מעין שימוע בדיעבד, לאחר שכבר הוגש כתב האישום.
• בהגינותה, הסכימה התביעה המשטרתית למחוק את כתב האישום.
• על בסיס ההסכמה שהשיג עורך דין פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית, הורה בית משפט השלום בכפר סבא על מחיקת כתב האישום.
• בכך נחסכו מהצעירה כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הצעירה ובהחלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום.

לקריאה נוספת.

• לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. 
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת הפרת הוראה חוקית.

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת הפרת הוראה חוקית.

עורך דין פלילי

הפרת הוראה חוקית | סעיף 287 חוק העונשין | הפרת צו בית משפט | הפרת צו הרחקה | הפרת צו הגנה | צו הגנה למניעת אלימות במשפחה | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום |  עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט הפרת הוראה חוקית, הפרת צו בית משפט סעיף 287 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (13)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר