כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום.

4.8
(21)

תוכן עניינים

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת.

  • בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו של כתב אישום, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו של כתב אישום והתיישנות עבירות, תוכן ומבנה כתב האישום, השלמת חקירה אחרי הגשת כתב האישום, מסירת העתקים מכתב האישום לגורמים שונים ועוד.
  • בכל הנוגע לדרכים להתמודד עם כתב אישום אנו עומדים בנפרד; בהקשר זה ראו בעמוד – התמודדת עם כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא בעבירות אלימות במשפחה.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.


כתב אישום – במה מדובר.

  • כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד"כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי.
  • מטרתו של כתב האישום להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
  • על פי דין, מעמד הקראת כתב האישום לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.
  • כאמור, בכל הנוגע למה קורה אחרי הגשת כתב אישום ולדרכי התמודדות עם כתב אישום ראו בעמוד: התמודדות עם כתב אישום.

תוכן ומבנה כתב אישום.

  • תוכנו של כתב האישום, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1 שכותרתה "הכנה וניסוח כתב אישום".
  • בתמצית, כולל כתב האישום;
    • שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
    • פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
    • פרק עובדתי.
    • עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
    • רשימת עדי התביעה.
מבנה כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות בכתב האישום.

  • יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
  • יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; כתב האישום יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
  • יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
  • יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
  • כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
  • במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו"ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר בכתב האישום.
  • יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
  • לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
  • לא יציג עבירות שהתיישנו.
  • באם מייחסת התביעה לנאשם בכתב האישום ביצוע עבירה ב"נסיבות מחמירות", יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם.

  • כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
  • חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי בכתב האישום.
  • כאשר כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע של מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק המיוחס לנאשם. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין "ריבוי עבירות".

רשימת עדי התביעה בכתב האישום.

  • את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
  • חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
  • בד"כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
  • יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
  • מרגע שהנאשם השיב לכתב האישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

משך הזמן להגשת כתב אישום.

משך הזמן להגשת כתב אישום – התיישנות עבירות.

  • חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
  • באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
  • דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
  • הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
    • למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
    • דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
  • עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
  • מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת כתב אישום.

  • מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ"ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
  • במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
  • בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
    • בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
    • בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
    • בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
    • בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
  • ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו"מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
  • להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום".

מי מגיש כתב אישום.

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל.

  • סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
    • היועץ המשפטי לממשלה (להלן – "היועמ"ש").
    • נציגיו של היועמ"ש.
    • מי שהוסמך ע"י היועמ"ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ"ל המשטרה.
  • החסד"פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
    • פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
    • מי שהיועמ"ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
  • תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ"ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ"ו-1966.
  • לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
    • פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
    • מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים. 
  • להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל.

  • חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
  • הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע"י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום.

  • קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגיש כתב אישום:
    • תובעי תעבורה באגף התנועה (את"ן).
    • תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
    • תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות.

  • הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. 
  • לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית.

  • התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה"ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
  • כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתב אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.

מח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים.

  • המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
  • מח"ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
  • להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש | ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי.

משרדי עורכי דין פרטיים , אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לנהל הליכים פליליים מטעם המדינה.

  • בהתאם לדין, הוסמכו משרדי עורכי דין פרטיים "כקבלני משנה", בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית (שהינה כתב אישום לכל דבר).

  • קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982.
  • למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
  • בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום.

  • ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
    • הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
    • והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
  • בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
  • בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
    • האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם הגשת כתב האישום. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעול החקירה בטרם הגשת כתב האישום, ולא התחדש דבר.
    • השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לכתב האישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
    • האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
    • עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
    • חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
    • מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
    • כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
      • התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
      • כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
      • כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשת כתב אישום.
      • כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
  • להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום".

מסירת העתקים מכתב האישום.

מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתונאים וכלי התקשורת.

  • לא אחת, למדו נאשמים על הגשת כתב אישום כנגדם מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים אודות הגשת כתב האישום.
  • מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן "הסוסים כבר נמלטו מהאורווה".
  • הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: "מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים" קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

מסירת העתק מכתב האישום לנפגע עבירה.

  • בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום וקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
  • בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
  • בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – "מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה".

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי מול כתב אישום.


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 4.8 / 5. כמות הצבעות 21

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

דוגמאות למקרים בהם הוביל ייצוג מטעם משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לביטול כתב אישום:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים