כתב אישום – כל המידע + התמודדות עם כתב אישום

5
(12)

כתב אישום – תוכן עניינים

1. כתב אישום – במה מדובר.

2. התמודדות עם כתב אישום.

3. משך הזמן להגשת כתב אישום – התיישנות עבירות.

4. משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת כתב אישום.

5. כתב אישום – תוכן ומבנה.

5.1 פרק העובדות בכתב האישום.

5.2 פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם.

5.3 רשימת עדי התביעה בכתב האישום.

6. השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום.

7. מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתונאים וכלי התקשורת.

8. מסירת העתק מכתב האישום לנפגע עבירה.

כתב אישום לדוגמא בעבירות אלימות במשפחה.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

1. כתב אישום – במה מדובר

  • כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד"כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי.
  • מטרתו של כתב האישום להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
  • על פי דין, מעמד הקראת כתב האישום לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

2. התמודדות עם כתב אישום

  • הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
  • כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
  • התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
  • דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורט חלקן בתמצית;

2.1 הסניגור יכול להעלות טענות מקדמיות

  • אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
  • קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
  • ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
    • חוסר סמכות מקומית;
    • חוסר סמכות עניינית;
    • פגם או פסול בכתב האישום;
    • העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
    • זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
    • משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
    • חסינות;
    • התיישנות;
    • חנינה;
    • "הגנה מן הצדק" – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. 
  • ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

2.2 הסניגור יכול לשכנע את התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

  • מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן "החוסך" מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
  • לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

2.3 הסניגור יכול לשכנע את התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

  • בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
  • על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

2.4 הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

2.5 הסניגור יכול לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

  • הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
  • לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

2.6 הסניגור יכול לפעול לסיום ההליך הפלילי בהסדר טעון

  • על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
  • עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
  • נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

2.7 הסניגור יכול לפעול לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

  • אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
  • לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

2.8 הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

3. משך הזמן להגשת כתב אישום – התיישנות עבירות

  • חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
  • באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
  • דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
  • הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
    • למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
    • דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
  • עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
  • מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

4. משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת כתב אישום

  • מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ"ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
  • במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
  • בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
    • בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
    • בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
    • בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
    • בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
  • ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו"מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
  • להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום".

5. כתב אישום – תוכן ומבנה

  • תוכנו של כתב האישום, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1 שכותרתה "הכנה וניסוח כתב אישום".
  • בתמצית, כולל כתב אישום;
    • שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
    • פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
    • פרק עובדתי.
    • עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
    • רשימת עדי התביעה.
מבנה כתב אישום לדוגמא

כתב אישום לדוגמא – מבנה כתב האישום.

5.1 פרק העובדות בכתב האישום

  • יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
  • יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; כתב האישום יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
  • יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
  • יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
  • כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
  • במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו"ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר בכתב האישום.
  • יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
  • לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
  • לא יציג עבירות שהתיישנו.
  • באם מייחסת התביעה לנאשם בכתב האישום ביצוע עבירה ב"נסיבות מחמירות", יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

5.2 פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

  • כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
  • חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי בכתב האישום.
  • כאשר כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע של מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק המיוחס לנאשם. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין "ריבוי עבירות".

5.3 רשימת עדי התביעה בכתב האישום

  • את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
  • חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
  • בד"כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
  • יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
  • מרגע שהנאשם השיב לכתב האישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

6. השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום

  • ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם הגשת כתב האישום. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
    • הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
    • והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
  • בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
  • בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
    • האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם הגשת כתב האישום. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעול החקירה בטרם הגשת כתב האישום, ולא התחדש דבר.
    • השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לכתב האישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
    • האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
    • עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
    • חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
    • מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
    • כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
      • התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
      • כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
      • כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשת כתב אישום.
      • כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
  • להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום".

7. מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתונאים וכלי התקשורת

  • לא אחת, למדו נאשמים על הגשת כתב אישום כנגדם מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים אודות הגשת כתב האישום.
  • מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן "הסוסים כבר נמלטו מהאורווה".
  • הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: "מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים" קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

8. מסירת העתק מכתב האישום לנפגע עבירה

  • בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום וקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
  • בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
  • בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – "מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה".

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – ייצוג משפטי | התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | דוגמא לכתב אישום


 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 12

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

דוגמאות למקרים בהם הוביל ייצוג מטעם משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לביטול כתב אישום:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים