תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית, פגיעה בפרטיות. ייצוג משפטי

תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית, פגיעה בפרטיות – ביטול כתב אישום.

בעקבות ייצוג משפטי - ביטול כתב אישום בעבירות תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית, פגיעה בפרטיות.

ביטול כתב אישום בעבירות תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

תוכן עניינים

ביטול כתב אישום: רו"ח אשר הואשמה בעבירות תקיפה חבלנית, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו מורה בית משפט השלום בראשון לציון על ביטול כתב אישום שהוגש כנגד רו"ח אשר הואשמה בעבירות של תקיפה חבלנית של בן זוגה (עו"ד במקצועו), הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות.

נסיבות המקרה – תלונות שהוגשו למשטרה במסגרת מאבק גירושין, הובילו להגשת כתב אישום פלילי.

הנאשמת בפרשה זו רו"ח במקצועה, אם לשני ילדים, אשר רגלה לא דרכה בתחנת משטרה בטרם עלו חיי נישואיה על שרטון.
עם פרידתם, בעלה, עורך דין במקצועו, פתח כנגדה במתקפה משפטית נרחבת הכוללת (בין היתר) תביעה לבית הדין הרבני, תלונה למועצת רו"ח וגם שתי תלונות למשטרת ישראל.
בחקירתה במשטרה, הוצפה האישה רגשית והיתה נסערת ביותר. משוויתרה על זכותה להתייעץ עם עורך דין פלילי, לא ידעה להתמודד בגפה עם החשדות ולשכנע את חוקריה בחפותה.
על בסיס תלונות הבעל (כאמור, עורך דין במקצועו) כמו גם ראיות נוספות שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הגישה משטרת ישראל כתב אישום כנגד האישה המחזיק שני אישומים:
- באישום הראשון:
  - נטען בתמצית, כי בבואו להחזיר לאישה את אחד מילדיהם המשותפים תקפה אותו בכך שדחפה אותו, משכה בחולצתו וניסתה לקחת מידיו מכשיר טלפון נייד.
  - כתוצאה ממעשיה, כך נטען בכתב האישום, נגרמו למתלונן חבלות של ממש אשר התבטאו בשריטות בידו (שריטות שהציג המתלונן במעמד הגשת תלונתו שאף צולמו על ידי המשטרה).
  - בהתאמה, ייחס האישום הראשון לאישה עבירה של תקיפה חבלנית של בן זוג, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
- באישום השני:
  - נטען כי האישה הפרה הוראה חוקית ופגעה בפרטיות בעלה המתלונן, בכך שלמרות ששוחררה על ידי קצין משטרה בתנאי שלא ליצור קשר עם המתלונן, הגיעה לגן הילדים של ילדיהם המשותפים, המתינה למתלונן במקום ובהמשך נסעה ברכבה בעקבות בעלה ובכך, כך נטען בכתב האישום, בלשה והתחקתה אחריו באופן מטריד ופגעה במזיד בפרטיותו.
  - בהתאמה, ייחס אישום זה לנאשמת עבירה של הפרת הוראה חוקית, בניגוד לסעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 ועבירה של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981.

על העבירות הפליליות בהן הואשמה הנאשמת – "עבירות אלימות במשפחה" הנפוצות במסגרת מאבקי גירושין ופרידה בין בני זוג.

העבירה של תקיפה חבלנית של בן זוג.

סעיף 380 לחוק העונשין העוסק בתקיפה חבלנית, קובע כדלקמן:

"380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים".

בתקיפת בן זוג (או בת זוג כמובן) ראה המחוקק כנסיבה מחמירה, ולפיכך קבע בסעיף 382(ג) שכותרתו "תקיפות בנסיבות מחמירות":

"(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה".

משמע, העונש המקסימלי הקבוע לצד עבירה של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה ממשית הועמד על יד המחוקק על 6 שנות מאסר, וזאת בניסיון להילחם בתופעה של עבירות אלימות במשפחה.
בשים לב לחומרת עבירה זו ולמדיניות משטרת ישראל ביחס לעבירות אלימות במשפחה, העמידה התביעה המשטרתית את הנאשמת בהודעה בכתב האישום, על כך שקיימת אפשרות שתעתור לעונש של מאסר בפועל, היה ותורשע הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום.
להרחבה אודות עבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.

העבירה של הפרת הוראה חוקית.

סעיף 287 (א) לחוק העונשין, שכותרתו "הפרת הוראה חוקית" קובע כדלקמן:

"(א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים".

להרחבה אודות עבירה זו ראו: הפרת הוראה חוקית – ייעוץ וייצוג משפטי.

העבירה של פגיעה הפרטיות.

כזכור, במקרה בו עסקינן הואשמה הנאשמת בכתב האישום גם בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981.
להרחבה אודות עבירה זו ראו – עבירות פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי.

על בסיס הסכמה שגיבש עו"ד פלילי גיא פלנטר עם התביעה המשטרתית, מורה בית משפט השלום בראשון לציון על ביטול כתב אישום.

עם הגשת כתב האישום כנגדה, פנתה הנאשמת לעורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
לאחר ניתוח חומר החקירה המשטרתי ואיסוף ראיות הגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת התביעות במשטרה (שלוחת ראשון לציון), רפ"ק הילה סלע. משנבדקו טעוני הסניגור, ובהגינותה, השתכנעה התביעה המשטרתית בחפותה המוחלטת של הנאשמת בכל הנוגע לנטען באישום השני, וכי אין סיכוי סביר להרשעה בכל הנוגע לנטען באישום הראשון, ומשכך הם פני הדברים – שיש לבטל את כתב האישום.
בהתאמה לסיכום שגיבש הסניגור עם התביעה המשטרתית, הודיעה התביעה המשטרתית בישיבה שהתקיימה בבית משפט השלום בראשון לציון בפני כב' השופטת שירלי דקל נוה, על חזרה מכתב האישום (וזאת עוד בטרם נדרשה הנאשמת להשיב לאישום). בהתאם לבקשת התביעה המשטרתית, הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום.
מחיקת כתב האישום חסכה מהנאשמת התדיינות משפטית ארוכה, הוצאות משפטיות ניכרות וכן את הסיכון להיות מורשעת בעבירות פליליות (במיוחד שעה שמדובר ברו"ח אשר להכתמתה בהרשעה פלילית השלכות קשות גם במישור התעסוקתי).

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין (ללא פרטים מזהים כמובן) בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת ובהחלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת שירלי דקל נוה) לבטל את כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופטת שירלי דקל נוה.

לקריאה נוספת.

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.
על החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם חקירה ראו בעמוד – חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית.

עורך דין פלילי