ארכיון נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא) – סיום משפט צבאי ללא רישום פלילי. 5 (79)

גיא פלנטר — Mon, 06 Feb 2023 10:23:35 +0000

הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא) – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סיום משפט צבאי ללא רישום פלילי.

הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא) – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סיום משפט צבאי ללא רישום פלילי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים ואנשי קבע במשפטים צבאיים בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו טיפלנו, הנוגע לעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא. פרשה זו עוסקת בלוחם בלוט”ר אשר הודה בנטילת אקדח בהסתר, מאפסנאות יחידתו. הלוחם עמד בסיכון של הרשעה בעבירה פלילית חמורה – הוצאת נשק מרשות הצבא – עבירה הגוררת רישום פלילי, בשליחתו למאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח ובשלילת דרגותיו והדחתו מיחידתו בצבא.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק ללוחם משרדנו, סיים את משפטו הצבאי ללא רישום פלילי, ללא מאסר מאחורי סורג ובריח ובהורדה בדרגה אחת בלבד, דבר שאפשר לו לחזור ליחידתו.

עובדות המקרה – נטילת אקדח ממחסן צבאי

על פי עובדות כתב האישום שהוגש כנגד סמ”ר מ’, לוחם בלוט”ר, האחרון נכנס לאפסנאות בסיסו, בית הספר ללוט”ר, על מנת להחליף מדים ונעליים.
באפסנאות, הבחין סמ”ר מ’ באקדח שהונח על השולחן, לאחר שהוחזר כחלק ממבצע להחזרת ציוד שנערך באותה העת.
בשלב זה ביקש סמ”ר מ’ מחיילת ביחידה לצאת מהאפסנאות ולהביא לו זוג נעליים שהזמין ממשרד הרס”ר וזאת על מנת שיישאר לבד באפסנאות ויוכל ליטול את האקדח ללא ידיעת איש.
לאחר צאתה של החיילת מהאפסנאות, נטל סמ”ר מ’ את האקדח יחד עם נרתיקו והכניסו לכיסיו. מששבה החיילת ומסרה לסמ”ר מ’ את נעליו, עזב את המקום עם האקדח.
זמן קצר לאחר מכן התגלה כי האקדח נעלם. מיד לאחר גילוי היעלמות האקדח, נעשתה פנייה לכלל החיילים ביחידה לברר אם מי מהם נטל את האקדח, אך כולם הכחישו כל קשר להיעלמות, לרבות סמ”ר מ’, אשר נטל את האקדח ללא ידיעת איש.
במחסן הצבאי ממנו נעלם האקדח היתה מותקנת מצלמת אבטחה. צפיה בסרטון הוידיאו של מצלמת האבטחה חשפה את מעשיו של סמ”ר מ’.
משעומת על ידי מפקדיו עם סרטון הוידיאו המפליל – התוודה סמ”ר מ’ כי הוא זה שנטל את האקדח.
בעקבות המקרה, פתחה מצ”ח בחקירה פלילית בחשד לעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
במסגרת חקירת מצ”ח, נחקר סמ”ר מ’ בחשד לעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא והודה בעובדות המיוחסות לו.
בשלב זה פנה סמ”ר מ’ למשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר, וביקש כי נעניק לו ייצוג משפטי.

הוצאת נשק מרשות הצבא – קצת על העבירה

סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו “הוצאת נשק מרשות הצבא” קובע כדלקמן:

“78. חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – מאסר חמש עשרה שנים”.

מדובר אם כן בעבירה מסוג פשע (עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר), אשר העונש הקבוע בצידה הינו 15 שנות מאסר, והרשעה בה גוררת רישום פלילי מלא, למשך 17 שנים (תקופת ההתיישנות + תקופת המחיקה, במצטבר).
חייל המורשע בעבירה מסוג זה צפוי לענישה מחמירה, אשר כוללת רכיב מאסר לריצוי על דרך של כליאה ממשית וכן הורדה מכל דרגה. עוד על חומרת העבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: משפט צבאי – עבירות נשק בצבא: שימוש בלתי חוקי בנשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, אובדן נשק.

הליך שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית

בעקבות התשתית הראייתית שנאספה כנגד סמ”ר מ’ ולנוכח אופיה החמור של העבירה הפלילית שיוחסה לו, ביקשה הפרקליטות הצבאית להגיש כתב אישום חמור כנגד סמ”ר מ’.
משכך, פנה משרדנו בבקשה לממש את זכות השימוע של סמ”ר מ’, בטרם יוגש כתב אישום כנגדו; וזאת, בהתאם להנחיית התביעה הצבאית הראשית בעניין.
על חשיבות הייצוג המשפטי במסגרת הליך השימוע במערכת השיפוט הצבאי ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
במסגרת פגישת שימוע שנערכה בפני פרקליטת דרום ומז”י, ביקשנו להימנע מהגשת כתב אישום המייחס לחייל עבירה חמורה של הוצאת נשק מרשות הצבא, וזאת בהתבסס על מגוון שיקולים ראייתיים, משפטיים ואישיים כאחד.
יובהר, כי מאחר שמעשיו של החייל תועדו בסרטון וידאו, בו הוא נראה נוטל את האקדח, מחביאו במכנסיו ועוזב את המקום, ולנוכח הודאתו של החייל במיוחס לו בחקירתו במצ”ח – מיקדה ההגנה את מירב מאמציה בנסיון לסיים את המשפט הצבאי ללא רישום פלילי ובענישה מתונה אשר תאפשר ללוחם לחזור ליחידתו.
במסגרת השימוע התקבלו מרבית מטענות ההגנה – והפרקליטות הצבאית הסתפקה בהגשת כתב אישום המייחס לסמ”ר מ’ עבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא, עבירה לפי סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא – בניגוד לעבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא – הינה עבירה מסוג עוון בלבד אשר העונש הקבוע בצידה הינו 3 שנות מאסר, ומשכך, נחשבת לפחות חמורה, וכזו המאפשרת לחייל לפנות למסלול של רישום פלילי מופחת.
עוד על רישום פלילי מופחת ניתן לקרוא בעמוד: רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

הסדר הטיעון עם הפרקליטות הצבאית – מחיקת העבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא מכתב האישום

לאחר הגשת כתב האישום, נערכה פגישה נוספת עם גורמי הפרקליטות הצבאית בניסיון להגיע לסיום מוסכם בתיק, על דרך של הסדר טיעון.
במסגרת משא ומתן בין הצדדים, קיבלה הפרקליטות הצבאית את כלל טענות ההגנה, והסכימה בהגינותה להקל עם סמ”ר מ’ הקלה ניכרת נוספת, ולתקן את כתב האישום כך שייוחס לו אישום לפי סעיף 82 לחוק השיפוט הצבאי – עבירה של נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין, בכפוף להודאתו.
סעיף 82 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין” קובע כדלקמן:

“82. חייל שנטל שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה, או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של הצבא, דינו – מאסר שנתיים”.

מדובר בהקלה משמעותית קריטית נוספת שהשיגה ההגנה במסגרת הסדר הטעון שנקשר עם הפרקליטות הצבאית; על פי ההסדר הקבוע בחוק השיפוט הצבאי הרשעה בעבירה לפי סעיף 82 לחוק איננה גוררת רישום פלילי כלל (בניגוד לרישום פלילי מלא או אפילו רישום פלילי מופחת).
גם ביחס לעונש, הסכימה הפרקליטות הצבאית להסתפק בענישה מקלה באופן יחסי, להימנע מפגיעה משמעותית בדרגתו של החייל ולהימנע מהטלת עונש של מאסר לריצוי על דרך של כליאה ממשית.

גזר הדין של בית הדין הצבאי – סיום המשפט הצבאי ללא רישום פלילי

בית הדין הצבאי במחוז שיפוט זרוע היבשה (הרכב בראשות אב”ד, כב’ השופטת סא”ל מאיה גולדשמידט) כיבד את הסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים, ופסק (ההדגשה שלנו):

“הצדדים נקשרו בהסדר טיעון במסגרתו ביקשו לאזן בין כלל שיקולי הענישה. מחד גיסא החומרה הגלומה בנטילת אקדח ללא רשות, על פוטנציאל הנזק הגלום בכך וניסיונו של הנאשם בתחילה להסתיר את מעשיו, אשר התגלו עקב הצילום במצלמות האבטחה. מאידך גיסא הנאשם כאמור הודה זמן קצר לאחר האירוע במעשיו, שיתף פעולה באופן מלא עם מפקדיו ועם גורמי החקירה, נטל אחריות על האירוע. כאמור התקבלה גרסת הנאשם לפיה לא היה במקרה זה מניע פלילי למעשיו ומדובר באירוע שאירע בשל סקרנות וטעות בשיקול הדעת, אירוע שלא מאפיין כלל את התנהלותו כנער, כחייל וכמפקד עד כה. בשים לב לכלל הנסיבות האמורות, סברנו כי תמהיל הענישה שהוצג על ידי הצדדים הוא סביר וראוי ומצאנו לכבד את הסדר הטעון”.

אשר על כן, הטיל בית הדין הצבאי על סמ”ר מ’ את העונשים הבאים:
- 4 חודשי עבודות צבאיות.
- מאסר מותנה.
- הורדה בדרגה אחת בלבד – לדרגת סמל.
- קנס על סך 1,500 ₪.

ההישגים המשפטיים בפרשה זו

בנטילת האקדח, חשף עצמו סמ”ר מ’:
- להרשעה פלילית בעבירה חמורה מסוג פשע – הוצאת נשק מרשות הצבא;
- לרישום פלילי שימחק רק כעבור 17 שנים ויפגע בו קשות, דווקא בתחילת דרכו בחיים;
- למאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח;
- להורדה מכל דרגה;
- להדחתו מתפקידו הצבאי, מיחידתו ואולי גם מהצבא.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו לחייל, הסתיים משפטו הצבאי:
- בהרשעה בעבירה צבאית, שאינה כוללת רישום פלילי כלל;
- בענישה מקלה, במסגרתה לא ירצה ולו יום אחד בכליאה ממשית;
- בפגיעה מינימאלית בדרגתו של סמ”ר מ’ – הורדה בדרגה אחת בלבד;
- בחזרתו ליחידתו בלוט”ר.
את סמ”ר מ’ ייצגו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן ממשרדו.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד סמ”ר מ’ בעקבות הליך השימוע, בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטעון ובגזר הדין, והכל ללא פרטים מזהים של החייל.

לקריאה נוספת

על העבירות בהן נחשד החייל ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
על חקירת מצ”ח ראו בעמוד: חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח.
על הליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
על ייצוג חיילים בפני בתי דין צבאיים ברחבי הארץ ראו בעמוד: עורך דין צבאי | משפט צבאי | חיילים ואנשי קבע – ייצוג וייעוץ משפטי ע”י עו”ד צבאי.

עורך דין צבאי

משפט צבאי – עבירות נשק | גניבת נשק מהצבא | הוצאת נשק מרשות הצבא | נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין | הימנעות מהרשעה

הפוסט הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא) – סיום משפט צבאי ללא רישום פלילי. 5 (79) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות רכוש בצבא: הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל 5 (88)

גיא פלנטר — Sat, 04 Feb 2023 14:36:05 +0000

עבירות רכוש בצבא: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין צבאי

עבירות רכוש בצבא: גניבה בצבא, גניבה מחייל, הוצאת רכוש מרשות הצבא
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות רכוש שבוצעו במסגרת השירות הצבאי.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות רכוש וגניבה בצבא ומחוץ לצבא.

הוצאת רכוש מרשות הצבא

סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי קובע:

(א) חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין רכוש צבאי מרשות הצבא, דינו –

(1) מאסר שלוש שנים – אם ערך הרכוש אינו עולה על הסכום הקובע;

(2) מאסר שבע שנים – אם ערך הרכוש עולה על הסכום הקובע.

(ב) בסעיף זה, “הסכום הקובע” – סכום השווה לעשרה שיעורים של שכר יסוד חדשי של טוראי בשירות חובה, כפי שהוא בשעת ביצוע העבירה.

הוצאת רכוש מרשות הצבא – אימתי

בלא מעט מקרים, מסתבכים אנשי קבע בעבירה זו, כאשר במסגרת תפקידם הם אמונים על רכוש צה”ל על סוגיו השונים – ופועלים להעברת רכוש מיחידה אחת לאחרת בין אם כטובה אישית ובין אם במסגרת החלפת רכוש “ראש בראש” בין יחידות צבאיות שונות – מתוך הנחה, שכל עוד הציוד נותר בתוך צה”ל ולא יצא לידיים פרטיות, וכל עוד לא הופקה טובת הנאה כספית אישית כלשהי (נעשה למען רווחת היחידה) – פעולתם אינה מהווה עבירה.
בעניין זה חשוב לדעת – כי הפסיקה הצבאית פירשה את המונח “רשות הצבא” באופן מרחיב – ככזה הכולל:
- גם מקרים בהם הרכוש הוצא מהצבא באופן מלא ועבר לידיים אזרחיות או למקומות אזרחיים;
- וגם כאשר מדובר בהוצאת רכוש מרשות הצבא בתככי הצבא – בין יחידה אחת לאחרת – כאשר הדבר נעשה בניגוד לנהלים ולפקודות בצה”ל.
הרציונל ביחס לשתי האפשרויות האלו הוא זהה – הוצאת הציוד הצבאי מהמקום אליו יועד – עלול לפגוע במוכנות הצבא ובחוסנו, קרי, בעת הרלוונטית בו יזדקקו לאותו רכוש – הוא יחסר, והדבר עלול פגוע ביכולת הצבא לתפקד כנדרש.
מעבר לכך – הפגיעה באמון שנותנת המערכת בחייל אשר אחראי על אותו ציוד ואשר אפשר את הוצאתו – קשה באותה מידה; ועל כן, מבחינת יסודות העבירה והאינטרסים הציבוריים עליהם היא מבקשת להגן – אין זה משנה אם הציוד הצבאי הוצא מחוץ לגבולות הצבא או הועבר ליחידה אחרת.

הוצאת רכוש מרשות הצבא – השיקולים בנקיטת הליך פלילי או משמעתי

במסגרת החלטת הפרקליט הצבאי אם לנקוט בדרך של הגשת כתב אישום או להסתפק בהליך של דין משמעתי ישוקללו מגוון שיקולים לרבות:
- סוג הציוד;
- תפקידו של החייל או איש הקבע;
- מספר הפעמים בהם הוצא הציוד הצבאי;
- התמורה שהופקה (אם הופקה) כתוצאה מהוצאת רכוש מרשות הצבא;
- מקום העברת הציוד (אם מחוץ לצה”ל ואם פנימה).
- הנסיבות הייחודיות אשר מצויות ברקע לאירועים.
- נסיבותיו האישיות של החייל החשוד.
ראוי להדגיש – כי כאשר מדובר בנשק, ישנה עבירה ייחודית העוסקת בהוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי – עליה ניתן לקרוא בהרחבה בעמודים:
- הוצאת נשק מרשות הצבא.
- משפט צבאי – עבירות נשק: שימוש בלתי חוקי בנשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, אובדן נשק.
במקרים בהם שווי הרכוש אינו עולה על 3,000 ₪ (נכון לשנת 2017), יהיה מקום לשקול גם עריכת הסדר מותנה/ הסדר הקפאה, ועל כך ראו כאן: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
הנחיה 2.09 של הפרקליטות הצבאית עוסקת בהוצאת רכוש מרשות הצבא.

גניבה מחייל

אחת מעבירות הרכוש בצבא הנפוצות ביותר הינה “גניבה מחייל”.
עבירת הגניבה מחייל מוסדרת בחוק השיפוט הצבאי בסעיף 84 לחש”ץ, אשר קובע:

“חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין, מרשות חייל אחר כסף או רכוש אחר, דינו – מאסר שנתיים”

יש לשים לב – כי עבירה זו עניינה מגניבה מחייל דווקא – והיא אינה מתאימה למקרים בהם נגנב רכוש השייך לצה”ל או ליחידה (אז מדובר בעבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא).
הנחיה 2.08 של הפרקליטות הצבאית עוסקת בעבירות גניבה.
כאשר מדובר בעבירה של גניבה מחייל, עומדות בפני הפרקליטות הצבאית מספר אופציות לטיפול:
- מסלול ראשון – העברת הטיפול בתלונה לדין משמעתי – כאשר שווי הרכוש שנגנב אינו עולה על 1,000 ש”ח ואין נסיבות מחמירות נוספות.
- מסלול שני – הגשת כתב אישום המייחס עבירה גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחש”ץ – כאשר מדובר ברכוש ששוויו עולה על 1,000 ₪.
- מסלול שלישי – הגשת כתב אישום המייחס לחייל עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, אשר העונש הקבוע בצידה גבוה יותר, וזאת כאשר מדובר במקרים בעלי חומרה יתרה. לקריאה נרחבת על עבירה הגניבה לפי חוק העונשין ניתן לקרוא בעמוד: עבירות גניבה – ייעוץ וייצוג משפטי.
- מסלול רביעי – עריכת הסדר מותנה/ הסדר הקפאה. ניתן לקרוא על הסדר מותנה/ הסדר הקפאה בהרחבה בעמוד: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
לאור העובדה שקיימות אופציות שונות לטיפול, אשר לחלקן עלולות להיות השלכות משמעותיות על עתידו של החייל – הרי שיש משקל רב לגרסה שמוסר החייל, להתנהלותו בחקירה וליכולת להצביע על קשיים ראייתיים המצויים בחומר החקירה שנאסף בעניינו.
עורך דין צבאי בעל ניסיון במשפט צבאי – יידע לייעץ וללוות את החייל הנחקר, לנתח את חומר הראיות שנאסף באופן מעמיק ולנתב את עניינו של החייל למסלול הנכון המתאים בנסיבות העניין.

גניבה על ידי עובד ציבור

עבירה זו מוסדרת בסעיף 390 לחוק העונשין. חיילים ואנשי קבע נחשבים “עובדי ציבור” ולכן ניתן להרשיעם בתנאים מסויימים גם בעבירה זו.
במסגרת עבירות רכוש בצבא, נחשבת העבירה של גניבה בידי עובד ציבור כאחת העבירות החמורות ביותר.
לפרטים נוספים אודות עבירה זו ראו: גניבה בידי עובד ציבור וכן ראו מקרה נוסף בו טיפלנו בעבירה זו גם בעמוד: השמדת ראיה, בעקבות ייצוג משפטי – סיום משפט צבאי לא רישום פלילי.
להרחבה אודות עבירות רכוש ועבירות גניבה לפי חוק העונשין ראו בעמוד: עבירות גניבה – יעוץ ייצוג משפטי.

אי שמירתו של רכוש צבאי

עבירה זו מוסדרת בסעיף 80 לחוק השיפוט.
להרחבה בכל הנוגע לעבירה זו ראו – אי שמירתו של רכוש צבאי.

ביזה

עבירה זו מוסדרת בסעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי ונחשבת לבין החמורות בעבירות הרכוש.
העונש הקבוע בצידה עומד על עשר שנות מאסר.
לפרטים נוספים ראו: עבירות ביזה.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות רכוש וגניבה בצבא

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות רכוש בצבא, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר בהענקת ייצוג משפטי בתיקי עבירות רכוש בצבא.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות רכוש וגניבה בצבא ומחוץ לצבא.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | עבירות רכוש בצבא | הוצאת רכוש מרשות הצבא

הפוסט עבירות רכוש בצבא: הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל 5 (88) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (9)

גיא פלנטר — Sun, 27 Mar 2022 08:16:17 +0000

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעת חייל בבית דין צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובמקרים המתאימים אנו פועלים לסיום המשפט הצבאי בדרך של רישום פלילי מופחת.
בעמוד זה אנו עומדים על מהותו של רישום פלילי מופחת, התנאים להשגתו ועל תפקידו של עורך הדין הצבאי בהקשר זה.
בסוף עמוד זה כללנו מספר דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת.

מדוע קיים רישום פלילי מופחת?

חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים קובע בין היתר, כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע – הוא מאגר המרשם הפלילי, אשר יכלול מידע אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצעו עבירה פלילית ועוד.
מאגר נוסף שמנהלת המשטרה על פי החוק הוא מאגר מידע משטרתי אודות רישומיה הפנימיים של המשטרה הכולל תיקים פתוחים ותיקים סגורים.
ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תתועד במרשם הפלילי במשך 17 שנים (7 שנות תקופת התיישנות + 10 שנות תקופת מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לרישום הפלילי השלכות קשות – עצם ההרשעה בדין פוגעת בשמו הטוב של האדם, בדימויו העצמי, בעיסוקו או ביכולתו לעבוד במקצוע טעון רישוי, ביכולתו להמשיך ולפרנס את משפחתו וכן בקשריו המשפחתיים והחברתיים. ההרשעה בפלילים מונעת ממנו מלהיבחר לתפקידים מסוימים או אפילו לקבל ויזה לארה”ב. בכוחה של הרשעה פלילית לערער אם כן את כל סדרי חייו של אזרח.
עוד על השלכותיו הפוגעניות של רישום פלילי ניתן לקרוא בהרחבה בקישור:
עד שנת 2012 הרשעה של חייל בבית דין צבאי (למעט מספר מצומצם של עבירות שהוחרגו מכך) היתה גוררת רישום במרשם הפלילי בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.
כך נוצר מצב מורכב, בו חייל, אשר נמצא בראשית חייו הבוגרים במסגרת האזרחית, נאלץ לשאת על מצחו לאחר תום שירותו הצבאי את קלון ההרשעה בפלילים למשך 17 שנים, לא פעם בעבירות שהינן “צבאיות” באופן מובהק, כגון היעדר מן השירות.
הוסף על כך שבניגוד להליך פלילי רגיל, במסגרת הליך פלילי בפני בית דין צבאי לא ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה (כלומר בקביעה, כי החייל אמנם ביצע עבירה פלילית אולם לא יורשע בגינה של עבירה זו על מנת שלא לפגוע בעתידו).
הקושי התעצם עוד יותר – בתחום עבירות הסמים. כידוע, מדיניות צה”ל ביחס לשימוש בסמים מסוכנים מחמירה יותר מזו שבאזרחות, ועל כן באותה עת גם שימוש חד פעמי בסם מסוכן היה מוביל לכתב אישום, הרשעה בפלילים ותיוג במרשם הפלילי למשך 17 שנים. זאת, בעוד אזרח שנחשד לראשונה בשימוש או החזקה חד פעמית של סם “קל” – התיק נגדו נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
מצב דברים זה תוצאות בלתי סבירות וכך למשל, העמיד משתמט מגיוס לצבא בעמדה טובה יותר מאשר חייל המשרת שירות צבאי משמעותי; בעוד תיק הסמים כנגד המשתמט היה נסגר, החייל היה מוכתם בפלילים למשך 17 שנים, אך בשל מילוי חובתו לשרת בצבא.
נוכח כל האמור, הלכה וגברה ביקורת מצד גורמים שונים ביחס להכתמתם של חיילים ברישום פלילי למשך תקופה ממושכת תוך פגיעה בעתידם.
ביקורת זו הובילה לאחד משינויי החקיקה המשמעותיים ביותר במשפט הפלילי ביחס לאוכלוסיית החיילים – רישום פלילי מופחת לחיילים.
בשנת 2012 תוקן חוק השיפוט הצבאי התשט”ו -1955, ונוסף הסדר חדש בסעיף 404א אשר קובע כי חלף האמור בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים יחול הסדר ייחודי ביחס להרשעות חיילים בבתי דין צבאיים.

מהו רישום פלילי מופחת?

חייל הזוכה לרישום פלילי מופחת, תקופת המחיקה של הרשעה פלילית בבית דין צבאי תימשך על פני חמש שנים בלבד, ללא תקופת התיישנות. כלומר, במקום תקופה בת 17 שנים בה ירחף הרישום הפלילי מעל לראשו של החייל – יימחק הרישום הפלילי תוך חמש שנים בלבד מעת מתן פסק הדין.
כאן יש לדעת כי היקף הגורמים החשופים לרישום פלילי בתקופת התיישנות נרחב יותר מהיקף הגורמים החשופים לרישום הפלילי בתקיפת המחיקה.
לפיכך, התיקון לחוק אף צמצם את רשימת הגופים החשופה לרישום הפלילי המופחת במשך אותן 5 שנים.
בכך, פוטנציאל הפגיעה בעתידו של החייל בשל הרשעתו – הופחת באופן ניכר.

מה התנאים להשגת רישום פלילי מופחת?

לא כל חייל זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר יחול רק במקרים הבאים;
תנאי סף לסיום הליך פלילי בבית דין צבאי ברישום פלילי מופחת הינו שאין לחייל עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה, וכן – שמדובר בהרשעה בעבירה מסוג עוון (עבירה שעונשה המקסימלי עד 3 שנות מאסר) והוטל בגינה אחד העונשים הבאים:
- עונש שאינו כולל מאסר בפועל.
- עונש שאינו עולה על חודשיים מאסר בפועל.
- עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
- עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל שחלקו ירוצה בדרך של עבודות צבאיות – כאשר תקופת המאסר בפועל אינה עולה על חודשיים.
בכל הנוגע לעבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות, נקבע הסדר שונה:
- אם הוטל עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – יחול רישום מופחת אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול.
- אם הוטל בגינה עונש בין שלושה לשישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול רישום מופחת אלא אם הורה בית הדין הצבאי מטעמים שיירשמו כי היא תחול.
- אם הוטל עונש מעל שישה חודשי מאסר בפועל – לא יחול הרישום המופחת.
כאמור, אם לחייל שהורשע בדין יש עונש מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה – לא יחול ההסדר בדבר רישום פלילי מופחת.

עבירות שהרשעה בהן לא תגרור רישום פלילי כלשהו

עוד חשוב לדעת – כי בתוספת השנייה לחוק השיפוט הצבאי נקבעו מספר עבירות שהרשעה בהן לא תהווה פרט רישום כלל – כלומר הרשעה בהן בבית הדין הצבאי לא תגרור רישום פלילי כלשהו (מלא או מופחת).
בין יתר העבירות המנויות בתוספת השנייה ניתן למצוא עבירות שהינן צבאיות באופן מובהק במהותן כגון:
- נטישת משמרת – סעיף 58 לחוק השיפוט הצבאי.
- איום ועלבונות כלפי מפקד – סעיף 62 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנגדות לפעולה חוקית – סעיף 64 לחוק השיפוט הצבאי.
- חריגה מסמכות – סעיף 68 לחוק השיפוט הצבאי.
- אי שמירתו של רכוש צבאי – סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
- נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין – סעיף 82 חוק השיפוט הצבאי.
- רשלנות לגבי תעודות – סעיף 106 לחוק השיפוט הצבאי.
- סירוב לקיים פקודה – סעיף 122 לחוק השיפוט הצבאי.
- התרשלות – סעיף 124 לחוק השיפוט הצבאי.
- סירוב להיבדק לשם גילוי סמים מסוכנים – סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות פרועה – סעיף 128 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות מבישה – סעיף 129 לחוק השיפוט הצבאי.
- התנהגות שאינה הולמת – סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
- התחזות – סעיף 131 לחוק השיפוט הצבאי.
- פגיעה במשמעת – סעיף 132 לחוק השיפוט הצבאי.

האם לרישום פלילי מופחת יש תחולה רטרואקטיבית?

בשים לב להשלכותיו הקשות של הרישום הפלילי על חייהם של חיילים אשר השתחררו מהצבא – ונאלצו במשך שנים לחיות עם תיוגם כעבריינים במרשם הפלילי, נקבע במסגרת התיקון לחוק כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי.
כלומר, חייל שהורשע במהלך 17 השנים האחרונות בעבירה מסוג עוון והוטל עליו אחד מהעונשים שפורטו לעיל, יהיה זכאי ליהנות מרישום פלילי מופחת, אשר אמור להתעדכן באופן אוטומטי במערכות המשטרתיות.
במקרים בהם ההרשעה מבית הדין הצבאי אינה ההרשעה היחידה של האדם – יש צורך בפנייה יזומה לגורמים הרלוונטיים בהגשת בקשה למעמד של רישום פלילי מופחת אשר מופנית לשר הביטחון.

חשיבות קבלת ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי

תפקידו הקריטי של עורך דין צבאי בייצוג החייל בהליך הפלילי בבית הדין הצבאי

רישום פלילי מופחת הינו ללא ספק הטבה חשובה שהמחוקק העניק לחיילים, על מנת למזער את פגיעת ההרשעה הפלילית בעתידם.
יחד עם זאת, גם בהקשר זה, “הכל יחסי”; עדיין מדובר בהרשעה פלילית לכל דבר, הרשעה המכתימה את שמו של החייל למשך תקופה לא קצרה (5 שנים), תקופה קריטית בגיבוש עתידו המקצועי.
עוד יש לזכור כי רישום פלילי מופחת מותנה בהודאה של החייל בעבירה או בעבירות פליליות, וכן בענישה.
בטרם מסירת הודאה כזו, חובה להתייעץ עם עורך דין צבאי. לטיב הייצוג המשפטי שיקבל החייל מעורך דינו הצבאי השפעה קריטית הן על שאלת הרישום הפלילי והן על שאלת העונש שיגזר על החייל.
תחילה יקבל הסנגור הצבאי מהתביעה הצבאית את מלוא חומר החקירה, ינתח את חומר החקירה ויבדוק האם יש בכלל סיכוי סביר להרשעה. אם אין סיכוי סביר להרשעה – כלל לא מדובר בהטבה, ואין שום סיבה להסכים להרשעה פלילית שתימחק “רק” כעבור 5 שנים.
במקרים המתאימים, לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו ואף איסוף ראיות הגנה, יפעל עורך הדין הצבאי לסגור את התיק באחת מעילות הסגירה שבדין (חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור, סגירה תיק בהסדר מותנה). מובן שסגירת התיק, ללא רישום פלילי כלשהו, עדיפה תמיד על רישום פלילי מופחת.
אפילו הוגש כתב אישום, בנסיבות מתאימות ניתן לבטלו וגם לשם יכוון הסניגור הצבאי את חציו.
ככלל, פתוח בפני תובע צבאי לבחור איזה עבירה (או עבירות) ייחס לחייל בכתב האישום שיוגש לבית הדין הצבאי:
- עבירות הגוררות רישום פלילי;
- עבירות הגוררות רישום פלילי מופחת;
- עבירות שלא גוררות שום רישום פלילי;
מעבר לרישום הפלילי, יש לדעת, כי יש קשר ישיר בין העבירות בהן הודה החייל, לעונש שייגזר עליו בבית הדין הצבאי. מטבע הדברים, ככל שהודה החייל בעבירות חמורות יותר – כך העונש שיגזר עליו יהיה חמור יותר.
מתפקידו של עורך הדין הצבאי שמייצג את החייל למזער ככל הניתן את נזקיו של מרשו;
- באם לא ניתן למנוע את הגשתו של כתב האישום או לגרום לביטולו, ועדיין קיים סיכוי סביר להרשעה, יחתור הסניגור הצבאי להגיע להסדר טעון עם התביעה הצבאית במסגרתו יתוקן כתב האישום לעבירות שלא גוררות שום רישום פלילי.
- כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו ולפיכך, לעיתים, כאשר הוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירות הגוררות רישום פלילי, יתמקד המאבק המשפטי בנסיון לשכנע את התביעה הצבאית (במסגרת מו”מ להסדר טעון) או את בית הדין הצבאי (במסגרת הליך שמיעת הראיות) להסתפק בהרשעה בעבירות הגוררות רישום פלילי מופחת.
כך או כך, עורך דין צבאי מנוסה ישקף לחייל את הסיכונים והסיכויים שבכל מהלך משפטי כזה או אחר, באופן שהחלטותיו של החייל יתקבלו על בסיס ייעוץ משפטי רציני מגורם מקצועי, האמון על האינטרסים של החייל.

מחיקת רישום פלילי – תפקידו של עורך דין צבאי

ראינו שהמחוקק קבע, כי הסדר רישום פלילי מופחת יחול באופן רטרואקטיבי, והמרשם הפלילי אמור להתעדכן באופן אוטומטי.
אלא, שעל אף שהתחולה הרטרואקטיבית צריכה לחול באופן אוטומטי – הניסיון מלמד שגלגלי הצדק טוחנים לאט, ולעיתים – לא טוחנים בכלל; במקרים רבים, הרשעה פלילית מבית דין צבאי שהיתה אמורה להימחק רטרואקטיבית – לא נמחקה כלל מהמרשם הפלילי.
במצב דברים זה, על עורך דין צבאי להגיש מטעם החייל בקשה מפורטת למחיקת הרישום הפלילי, במסגרתה יפרט מדוע המקרה עומד באמות המידה לרישום פלילי מופחת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לרישום פלילי מופחת על הרשעה בבית הדין הצבאי.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במקרים להמחשה שטופלו על ידי משרדנו – מחיקת רישום פלילי מופחת מהמרשם הפלילי.

עו”ד צבאי

רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי | עורך דין צבאי – ייצוג משפטי וייעוץ משפטי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (9) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר