ארכיון סחר בסמים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Tue, 01 Jul 2025 02:30:22 +0000

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו.
כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

גידול סמים | ייצור סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר.
מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

החזקת סמים | שימוש בסמים

סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
- בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
- לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע.
המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית.

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105 מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
- מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
- האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
- החשוד מודה בעבירה.
- אין נסיבות מחמירות.
- הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.
לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
- יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
- באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם.
- “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות.
נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות 5 (2)

גיא פלנטר — Sat, 15 Feb 2025 05:30:07 +0000

איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים + סחר בסמים. בעקבות ייצוג משפטי – סיום בעבודות שירות . בתמונה: היכל המשפט בחיפה.

תמצית הפרשה: יבוא סמים מפרו – איוואסקה Ayahuasca, סחר בסמים במסגרת סדנאות וטקסי טיהור בישראל – סיום בעבודות שירות.

כתב אישום המייחס עבירות של יבוא סמים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט – והכל בהקשר ליבוא איוואסקה (Ayahuasca) מפרו ושימוש בו בטקסים ובסדנאות בישראל – מסתיים בעבודות שירות.
פרשה זו זכתה לתהודה תקשורתית. ראו בהקשר זה למשל כתבה שפורסמה ב- Mako: “תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה“.

תפיסת בקבוק איוואסקה בדרכו מפרו לישראל ופתיחה בחקירה פלילית בחשד לעבירת יבוא סמים.

פרשה זו עוסקת בפסיכולוגית שערכה סדנאות רבות משתתפים בצוותא עם נאשמת נוספת, במהלכן סיפקו לעשרות משתתפים משקה המכונה “איוואסקה”, המכיל סמים מסוג Harmine (להלן – “הרמין”) ו- DMT, אותו ייבאו מדרום אמריקה.
הרמין ו- DMT נכללים בפקודת הסמים המסוכנים בתשל”ג -1973ואסורים בהחזקה ובשימוש בישראל.
תחילתה של פרשה זו בבקבוק איוואסקה המכיל הרמין ו- DMT, אשר נשלח מפרו לישראל ואותר בדרכו לישראל על ידי המכס הצרפתי. לאחר שהרשויות הצרפתיות דיווחו על התפיסה למשטרת ישראל, הועבר הבקבוק תחת השגחה למשטרת ישראל ובהמשך, סיפקו שוטרים סמויים את הבקבוק (תחת מסווה של שליחות בדואר) לנמנעת המשלוח, תושבת ישראל – א’.
מיד לאחר קבלת הבקבוק – נעצרה א’, ומעצרה וחקירתה הובילו למעצרם של רבים נוספים שנחשדו כמי שהפעילו בישראל סדנאות בתשלום אותן תיארו כסדנאות להעצמה אישית, במהלכן סופק למשתתפים משקה איוואסקה.
במרכז הפרשה עמדה אותה פסיכולוגית, גברת ט’, אשר נחשדה כמי שייבאה את האיוואסקה לישראל וניהלה בצוותא עם נאשמת נוספת את הסדנאות בהן סיפקו השתיים את האיוואסקה למשתתפים.
גברת ט’ נעצרה, בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים, יבוא סמים ואספקה של סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סמים) ושיבוש מהלכי משפט. עימה נעצרו גם חלק מבני משפחתה, שנחשדו אף הם בעבירה של סחר בסמים – אספקת איוואסקה במסגרת אותן סדנאות.
החקירה המשטרתית דרשה משאבים רבי היקף; מעבר לפעולות חקירה שבוצעו על ידי רשויות חקירה בחו”ל, נחקרו בישראל חשודים רבים תחת אזהרה, התבצעו מעצרים ועימותים, נערכו מחקרי תקשורת מקיפים ונגבו עדויות מעשרות רבות של עדים, ביניהם אף משתתפי סדנאות האיוואסקה.

כתב האישום החמור אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה – יבוא סמים, סחר בסמים, החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד ט’ וכנגד שותפתה נ’ כתב אישום חמור המייחס להם ריבוי עבירות של יבוא סמים מסוכנים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סם מסוכן) ושיבוש הליכי חקירה (בכך שאחת הנאשמות מחקה הודעות מפלילות).
רשימת עדי התביעה כללה לא פחות מ- 72 עדים, מהם 7 עדים זרים, 41 שוטרים ואנשי מכס שביצעו פעולות חקירה בישראל וכ- 21 עדים שנטלו חלק בסדנאות בהן סופק משקה איוואסקה.
מדובר בכתב אישום חמור מאד, הכולל מספר עבירות מסוג פשע, כתב אישום המייחס לנאשמות עבירות ברף החומרה הגבוה ביותר שבפקודת הסמים המסוכנים – והרשעה בו “As is“, חשפה את הנאשמות לעונש מאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.
חלק ניכר מהחקירה, היו הנאשמות עצורות מעצר של ממש, ולאחר הגשת כתב האישום כנגדן החליפו את ייצוגן המשפטי. למשרדנו פנתה אם כן ט’ לאחר הגשת כתב האישום כנגדה, ושכרה את שרותינו לייצגה בהליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

על משקה איוואסקה (Ayahuasca) והחומרים האסורים בפקודת הסמים המסוכנים הישראלית – Dmt ו- Harmine.

המשקה שנתפס באותו בקבוק שיובא מפרו מוכר כמשקה האיוואסקה (Ayahuasca – וכך אף צוין בכתב האישום שהוגש כנגד שתי הנאשמות), כאשר בחוות דעת של מומחה מטעם המדינה נקבע כי המשקה מכיל סמים מסוכנים מסוג DMT ו- Harmine (הרמין).
חומרים אלו מצויים בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים, ואסורים לשימוש, סחר, ייבוא או הפצה בניגוד לחוק. מדובר בחומרים המוכרים פחות למערכת המשפט הישראלית (בניגוד לדוגמא לסמים מסוג קנאביס, הירואין או קוקאין), ולמעשה מדובר באחד המקרים הבודדים בהם הוגש כתב אישום בישראל העוסק במשקה איוואסקה.
בכתב האישום המקורי שהוגש בפרשה זו על ידי פרקליטות מחוז חיפה נטען, על בסיס חוות דעת מומחה, כי DMT נחשב לסם השייך למשפחת הסמים ההזייתים, והשפעותיו כוללות, בין היתר, הקאות, בלבול, מתח שרירים היכול להביא לשיתוק, כאבי שרירים, כשל כלייתי ופרכוסים. במקרים מסויימים, כך נטען בכתב האישום, עלול השימוש ב- DMT להוביל למוות.
אלא שנטילת סם מסוג DMT דרך הפה (באמצעות שתייה לדוגמא) לא תגרור לשום תגובה משום שהחומר מתפרק במהירות בקיבה – ועל כן, כלל ההשפעות שנזכרו לעיל, לא יורגשו בגופו של המשתמש.
על מנת שניתן יהיה לחוש בהשפעת ה –DMT, יש לצרוך אותו ביחד עם חומר המעכב את פירוקו בקיבה; כאן נכנס לפעולה ההרמין, שאף הוא סם אסור בפקודת הסמים המסוכנים, חומר שבכוחו לעכב את פירוקו של ה – DMT. נטילת משקה המכיל את שני החומרים האלו גם יחד – תוביל את המשתמש להיחשף להשפעות ה- DMT.
במקרה הנדון כאן, כך קבעה חוות דעת של המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, בתוך משקה האיוואסקה שנתפס נמצאו הן DMT והן Harmine.

גישתן של רשויות החקירה והתביעה בישראל לשימוש במשקה איוואסקה.

על השקפתה של משטרת ישראל בכל הנוגע ליבוא, החזקה ושימוש באיוואסקה ניתן ללמוד מדברים שמסר ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ”ק גיא וגנר, עם מעצרם של שתי הנאשמות.
הדברים פורסמו על ידי כתב Mako, שמעון איפרגן בכתבה: “תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה“:

“בגדול, זה נכון שהתופעה הזו ידועה בארץ שנים רבות, אבל כשהגיע אלינו המידע מנתב”ג החלטנו לחקור את התופעה. זה לא פשוט להגיע לאנשים שמארגנים את אותן סדנאות ומשתמשים באיואסקה. לא מדובר בעבריינים, נרקומנים או סוחרי סמים ברחובות, אלא באנשים נורמטיביים, בעלי מקצועות חופשיים שמנהלים את הסדנאות בשיטה של מפה לאוזן. הסדנאות מתנהלות במסווה של רוחניות שכוללות שימוש בסם הזה, שיכול כמו כל סם הזיה אחר לגרום גם למוות”, טוען ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ”ק גיא וגנר, “מבחינתנו זה סם שנמצא בפקודת הסמים ואסור לשימוש לא רק בארץ, אלא גם בארה”ב”.

“…במשטרה חושבים קצת אחרת: מבחינתם, מדובר במסיבות סמים לכל דבר ועניין, ולא בסדנאות ריפוי ורוחניות והעצמת הנפש כפי שהמארגנות טענו. “מדובר בסם שיכול לגרום לשיתוק בגוף. לא הייתי מקל ראש בשימוש באיואסקה”, טוען רפ”ק וגנר, “לא הייתי מזלזל בסם. אנשים לא מבינים עד כמה הוא יכול להיות קטלני”. לדבריו, בגלל אופי האנשים שאינם מוגדרים כעבריינים המשטרה מתקשה לחשוף את כל פעילות הסדנאות ברחבי הארץ. “כשיש לנו מידע אנחנו פועלים, כמו במקרה הזה, אבל זו פעם ראשונה שמגישים כתב אישום בגין סחר וייבוא של האיואסקה לישראל. זה חבר’ה שפועלים בחשאיות רבה. נכון שהסם הזה לא מוכר מספיק בציבור כמו סמי הפיצוציות, אלא בקרב אוכלוסיה קטנה מאוד של אנשים, אבל זה לא אומר שלא צריך להזהיר את הציבור מפני השימוש בו”, הסביר רפ”ק וגנר, “מדובר באנשים שמבוססים יחסית ויש להם כסף כדי להשתתף באותן סדנאות. מה שמעניין פה שזה פעל כמו עסק משפחתי. יירוט משלוח הבקבוקים עזר לנו להגיע למעורבים”.

ה- DMT נחשב לסם פסיכודלי, שייך לקטגוריית ה”סמים הקשים” (בניגוד לדוגמא לקנאביס, הנחשב ל”סם קל”), ומשכך, גם יחס גורמי רשויות החוק במקרים אלו – מחמיר.

על חומרת העבירות אשר יוחסו לנאשמות בכתב האישום – יבוא סמים וסחר בסמים.

עבירת יבוא סמים ועבירת סחר בסם מסוכן מוסדרת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. סעיף 19א לפקודה קובע את העונש למי שהורשע בעבירות מסוג זה:

“13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.”

19א. העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.”

עבירת החזקה בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית מוסדרת בסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים – נחשבת אף היא לפשע חמור, והעונש הקבוע בצידה עומד על 20 שנות מאסר:

“לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977″.

להרחבה בכל הנוגע לייצוג משפטי של משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

ההליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

בשל החומרה שמייחסת מדינת ישראל לסמים מסוג זה, ובשל היקף המעשים ומגוון העבירות שיוחסו לנאשמת בכתב האישום – עמדתה של הפרקליטות הייתה לענישה מאחורי סורג ובריח, וזאת – לתקופה ממושכת.
מאידך – בידי ההגנה היו טיעונים משפטיים תקדימיים מסוגם – אשר עוגנו בחוות דעת מומחים מישראל ומחו”ל, חלקם מבכירי חוקרי האיוואסקה בעולם.
במצב דברים זה, כפרה הנאשמת במיוחס לה – וההליך נקבע לשמיעת ראיות בפני כב’ השופט אמיר טובי בבית המשפט המחוזי בחיפה.
עוד בטרם פתיחת ההליך, התקיימו דיונים משפטיים מקדימים במסגרתם ביקשה ההגנה חומרי חקירה שהיו חסרים, העלתה טענות מקדמיות חדשניות וניהלה דיונים שנגעו לבקשות ייחודיות בתחומי סדרי הדין.
כך לדוגמא, מאחר שכתב האישום כלל עדי תביעה מחו”ל – ביקשה המדינה לאפשר להם למסור עדותם באמצעות ווידיאו קונפרנס. ההגנה התנגדה ועמדה על העדתם של העדים בישראל, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפרקליטות.

הסדר טיעון מקל וסיום ההליך הפלילי בעבודות שירות.

תוך כדי הליך שמיעת הראיות, ביוזמת בית המשפט המחוזי ולנוכח הערותיו – נפגשו הצדדים והגיעו להסדר טיעון המקל באופן משמעותי עם הנאשמות.
במסגרת הסדר הטעון תוקן כתב האישום באופן משמעותי לקולא, מרבית מן האישומים אוחדו וצומצמו, עבירת הסחר בסם מסוכן הומרה לעבירת הספקת סם מסוכן (הנחשבת קלה יותר) ועבירת שיבוש הליכי משפט נמחקה לחלוטין מכתב האישום המתוקן.
ביחס לענישה, הגיעו הצדדים להסכמות כי על גב’ ט’ יוטלו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס סמלי.
כדרכם של הסדרי טעון, טענותיהם של הצדדים לא הגיעו להכרעה שיפוטית, וכך – טענות הגנה כבדות משקל, מגובות במצב המשפטי במחוזות אחרים בעולם ובחוות דעת של מומחים בעלי שם עולמי – נותרו ללא הכרעה שיפוטית. ניתן להניח, כי בעניין זה טרם נאמרה בישראל “המילה האחרונה” ביחס למשקה איוואסקה (Ayahuasca).

גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה – אימוץ הסדר הטעון והטלת עבודות שירות.

בגזר דינו, החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כב’ השופט אמיר טובי) לכבד את הסדר הטיעון שנקשר בין הצדדים, תוך שהוא מציין:

“לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב למכלול הנסיבות הייחודיות בתיק זה, סבורני כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים סביר ומאוזן ויש לקיימו. העבירות בהן הורשעו הנאשמות הן חמורות, אך בשים לב לנסיבות הקשורות בביצוען, דומה כי העונש שהוסכם בין הצדדים נופל בתוך מתחם העונש ההולם. אף הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נשוא הדיון, ובכלל זאת עברן הנקי של הנאשמות והיותן נשים נורמטיביות ללא כל הסתבכות קודמת בפלילים, גילן, הודייתן ונטילת האחריות על מעשיהן, מובילות למסקנה כי יש לאשר את הסדר הטעון”.

אשר על כן, גזר בית המשפט על הנאשמות 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ועל הנאשמת אשר יוצגה על ידי משרדנו (הנאשמת 1) קנס סימלי בסך 5,000 ש”ח, ב- 10 תשלומים חודשיים.
בסופו של יום אם כן – מכתב אישום חמור ביותר, אשר הרשעה בו חשפה את הנאשמת לתקופת מאסר ממושכת מאחורי סורג ובריח – הסתיים ההליך הפלילי בעניינה – בעבודת שירות בלבד.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטעון ובגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, המאמץ את ההסדר, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
את הנאשמת 1, הגב’ ט’, ייצגו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

תיק פלילי 55992-01-16 בבית המשפט המחוזי חיפה, בפני כב’ השופט אמיר טובי.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

סחר בסמים | יבוא סמים | אספקת סמים מסוכנים | החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית | איוואסקה | Ayahuasca | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות 5 (14)

גיא פלנטר — Fri, 05 Jul 2024 15:55:49 +0000

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות

משרד עורך דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעה פלילית הרשומה במרשם הפלילי.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו, במסגרתו נעתר נשיא המדינה יצחק הרצוג לבקשת חנינה שהגשנו, והורה על מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח בעבירות סמים, לרבות יבוא סמים, סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
להלן ההודעה בדבר מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח:

הודעה על קבלת בקשת חנינה ומחיקת הרשעות פליליות.

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית

סמכותו של נשיא מדינת ישראל להורות על מחיקת הרשעה פלילית מעוגנת בסעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019, הקובע:

“נשיא המדינה רשאי –

1. לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם

2. לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור”.

מקרה להמחשה – מחיקת הרשעות פליליות בעבירות סמים

ההרשעה הפלילית הראשונה: עבירות יבוא, סחר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

פרשה זו עוסקת בנאשם אשר מגיל צעיר החל להשתמש בסמים ולהתמכר להם, אולם חרף מצבו התגייס לצבא ושירת 3 שנים כלוחם ביחידה מובחרת – סיירת צנחנים.
הנאשם היה שותף ליבוא סמים מסוג MDMA מאמסטרדם לישראל, כאשר חלקו התבטא בכך שהסכים להשתתף בהפצת הסמים בארץ, לצורך הפקת רווח כספי למימון סמים שהתכוון לצרוך בעצמו.
בגין הסתבכות זו, הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 יחד עם סעיף 38 (א) לפקודת הסמים המסוכנים, וכן בעבירה של עסקה אחרת בסם, בניגוד לסעיף 12 לפקודה.
בנוסף, הורשע הנאשם ע”י בית המשפט המחוזי בעבירות סמים נוספות:
- שלושה אישומים של סחר בסמים, בגין 9 מקרים שונים של מכירת סם מסוג קנאביס לצרכני סמים.
- החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בדירתו חשיש במשקל 97 גרם, וקנאביס במשקל 17 גרם.
- החזקת כלים, בכך שהחזיק 3 משקלים אלקטרוניים לצורך שקילת הסמים.
ב- 2013, לאחר שהשלים בהצלחה הליך טיפולי ממושך בקהילה טיפולית לשיקום נפגעי סמים, הכריז עליו בית המשפט המחוזי כסוחר סמים וחילט לטובת המדינה 12,750 ₪ שהיו תפוסים בידי המדינה.
יחד עם זאת, הורה בית המשפט להחזיר לנאשם את האופנוע שנתפס ע”י המשטרה וגזר עליו עונש מתון מאוד:
- 6 חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.
- צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

ההרשעה השנייה שגרמה להארכת תקופות ההתיישנות והמחיקה

בשנת 2016 שב והסתבך בעבירות סמים, והפעם הורשע בעבירה של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית וכן בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21ג לתקנות התעבורה תשכ”א-1961.
באותו מקרה, עוכב על ידי שוטר לאחר שביצע עבירת תעבורה, כאשר נהג בחוסר זהירות וזיגזג בין כלי רכב, ואף גרם לרכבים אחרים לבלום בלימת פתע. באותן הנסיבות בוצע עליו חיפוש במהלכו נמצאו עליו סמים מסוג חשיש וקנאביס.
בית משפט השלום בתל אביב האריך את המאסר על תנאי שנגזר עליו בתיק הקודם, למשך שנתיים נוספות, וגזר עליו:
- צו שירות לתועלת הציבור של 200 שעות.
- צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
אמנם הנאשם סיים את ההליך הפלילי השני שוב בענישה מתונה, אולם הרשעתו הנוספת ב- 2018, האריכה את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על עברו הפלילי, באופן שלאחר גזר דינו השני הרשעותיו היו אמורות להתיישן ביום 1.10.25 ולהימחק רק ביום 1.10.32.
להלן תדפיס מידע פלילי אודות הרשעותיו של הלקוח, בטרם נמחקו (ללא פרטים מזהים כמובן):

תדפיס מידע פלילי – הרשעות בעבירות סמים

נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה שהגיש משרדנו ומורה על מחיקת ההרשעות פליליות

כאמור, במסגרת סמכות החנינה, מוסמך נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית. הלקוח פנה למשרדנו על מנת שנגיש מטעמו בקשת חנינה לנשיא.
בבקשה שהגשנו, התבקש נשיא המדינה להשתמש בסמכותו לפי סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט – 2019 ולקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על הרשעותיו של הלקוח בשני התיקים הפליליים, באופן שעברו הפלילי ימחק לחלוטין מהמרשם הפלילי.
בהחלטה מיום 24.5.24 קיבל כב’ נשיא המדינה יצחק הרצוג את בקשתנו, והורה על מחיקת ההרשעות הפליליות של הלקוח מן המרשם הפלילי.
להלן החלטתו של נשיא המדינה למחוק את ההרשעות הפליליות;

מחיקת הרשעה פלילית – נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה ומורה על מחיקת הרשעות פליליות.

מתווה חנינות מיוחד בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”

מתוך הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” החליטו נשיא המדינה ושר המשפטים ליזום מתווה חנינות מיוחד, תוך שימוש בסמכות החנינה באופן רחב מן הרגיל. לפרטים נוספים בעניין זה ראו כאן.
במקרה המוצג כאן, אחיו של הלקוח נהרג בקרבות עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ב- 7.10.23. אין ספק שאסון זה שפקד את הלקוח, היווה שיקול נכבד בשיקוליו של נשיא המדינה להיעתר לבקשת החנינה ולהורות על מחיקת הרשעותיו הפליליות.

לקריאה נוספת

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעות פליליות. לפרטים ולדוגמאות נוספות ראו:

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת הרשעה פלילית | עבירות סמים

הפוסט מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות 5 (14) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גידול סמים 5 (60)

גיא פלנטר — Tue, 07 Mar 2023 15:22:42 +0000

גידול סמים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירה של גידול סמים.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של גידול סמים, ונציג מקרה להמחשה בו הובלנו לביטול כתב האישום.
יחודיות המקרה שיוצג כאן – למרות שהחיפוש המשטרתי ותפיסת הסמים בוצעו כדין, למרות שהנאשמים הודו בחקירתם בגידול הסמים שנתפסו ולמרות שמעבדת מז”פ נתנה חוות דעת שמדובר בסמים – בוטל כתב האישום.

גידול סמים – על העבירה

מה העונש שנקבע על גידול סמים?

סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

האם גידול סמים נחשבת עבירה חמורה?

על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם, שם נפסק:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן, שם נפסק:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו”.

מדיניות העמדה לדין בעבירות של גידול סמים

לרשויות התביעה שיקול דעת נרחב באם להגיש כתב אישום בעבירות של גידול סמים. כך למשל, חלף אישום בעבירה של גידול סמים, יכולה התביעה לייחס אישם בהחזקת סם לצריכה עצמית.
במסגרת הפעלת שיקול דעתה האם להעמיד לדין חשוד בגידול סם מסוכן או החזקתו לצריכה עצמית, תביא בחשבון הרשות התובעת את השיקולים הבאים:
- האם מדובר בגידול סמים לצריכה עצמית, או שלא לצריכה עצמית.
- מספר השתילים שגודלו (ככל שמספר השתילים רב יותר, כך תגבר הנטיה לייחס עבירה של גידול סם).
- דרגת התכנון לצורך ביצוע העבירה (למשל, שכירת מבנה ייעודי, רכישת אמצעים יעודיים לצורך גידול הסם, שימוש באנשי קש, הסוואה מתוחכמת וכו’.).
- היקף האמצעים ששימשו לגידול הסמים (כלים יעודיים לגידול, דשנים, מנורות, טפטפות ומערכות השקיה וכו’).
- עבר פלילי (בחירת סעיף האישום תושפע מעברו הפלילי של החשוד בעבירות סחר, גידול סמים, יבוא, תיווך והחזקה שלא לצריכה עצמית).
- משקל הסם – יכול להוות נתון מסייע בבחירת סעיך העבירה המתאים.

דוגמא להמחשה – ביטול כתב אישום המייחס גידול סמים

החקירה והגשת כתב אישום המייחס גידול סמים

בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרת ישראל על כך שבדירה מסוימת בירושלים עוסקים בגידול סמים, קיבלה משטרת ישראל צו חיפוש מבית המשפט, המסמיך את שוטריה לבצע חיפוש בדירה.
במעמד ביצוע החיפוש המשטרתי בדירה, נתפסו 3 שתילי סם מסוג קנבוס במשקל של 15.03 גרם ושני צעירים שהתגוררו במקום עוכבו לחקירה.
עוד בדירה, הודו 2 הצעירים כי הם אשר גידלו את הסמים אשר נתפסו בדירתם וכך גם עשו בחקירתם בתחנת המשטרה, עת נחקרו באזהרה.
בהמשך התקבלה חוות דעת מומחה ממז”פ (המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל) לפיה, השתילים שנתפסו בדירה הם קנבוס, המוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים.
בשים לב לראיות החותכות (לכאורה) שנאספו במסגרת החקירה המשטרתית, הוגש כנגד 2 הצעירים כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים, והתיק נקבע לדיון בפני כבוד השופטת שרון לארי-בבלי.
בכתב האישום נטען כי במועד התפיסה, גידלו הנאשמים בדירה 3 שתילי סם מסוג קנבוס, ללא היתר כדין ובהתאמה ייחס להם כתב האישום עבירה של גידול יצור הכנת סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג – 1973.

ביטול כתב האישום שייחס גידול סמים

משהובהר לנאשמים כי עמדת התביעה המשטרתית לעתור לעונש הכולל רכיב של מאסר בפועל, פנה אחד מהם למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי במשפטו הפלילי. מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, סטודנט אשר בעברו שירות צבאי כחובש קרבי.
למרות שעל פני הדברים, נראה היה כי בידי התביעה המשטרתית ראיות חותכות להוכחת האישום של גידול סמים, איתרה ההגנה פגמים וקשיים ראייתיים שבסופו של יום הובילו לביטול כתב האישום.
בפגישה עם יחידת תביעות ירושלים של משטרת ישראל, הוצגו אותם פגמים וקשיים ראייתיים ומשהשתכנעה התביעה המשטרתית כי אין לה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה, הגישה לבית המשפט הודעה בדבר חזרה מהאישום.
בהחלטה מיום 1.3.17 הורה בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת שרון לארי-בבלי) על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה והתיק הפלילי נסגר ללא הפללה וללא הכתמת שמם של הנאשמים.

תיק פלילי בבית משפט השלום בירושלים לפני כב’ השופטת שרון לארי-בבלי.

את הנאשם ייצגו בתיק זה עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת

להסבר אודות תרחישים לביטול כתב אישום וההשלכות השונות לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ביטול כתב אישום.
להרחבה אודות עבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות נוספות לטיפולנו בחשדות או באישומים בעבירות סמים ראו בעמוד – ארכיון עבירות סמים.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב האישום ראו בעמוד – ארכיון ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בירושלים ובכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום

הפוסט גידול סמים 5 (60) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גידול סם – סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה במסגרת שימוע פלילי 5 (35)

גיא פלנטר — Thu, 02 Mar 2023 08:44:03 +0000

גידול סם – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק בעילת חוסר אשמה במסגרת שימוע פלילי.

גידול סם – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות גידול סם.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לסגירת תיק גידול סם בחוסר אשמה.
תמצית המקרה: למרות שנתפס בחיפוש משטרתי בביתו של החשוד שתיל קנאביס, ולפיכך נחשד בעבירה פלילית של גידול סם, קיבלה המשטרה את בקשתנו וסגרה את התיק הפלילי כנגד החשוד בעילה של חוסר אשמה.

גידול סם – קצת על העבירה

גידול סם מהווה עבירה פלילית שעונשה המקסימלי, גם היום, 20 שנות מאסר. סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

על חומרת העבירה של גידול סם ניתן ללמוד (למשל) מפסיקתו של בית המשפט העליון ברע”פ 4512/15 אברהם הרוש נ’ מדינת ישראל (נבו 06.07.2015):

“כאשר בעבירות סמים עסקינן, על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כפי שנאמר בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.6.2010):

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים…”.

באשר לענישה בעבירת גידול סם – העונש יקבע על פי מכלול הנסיבות, ולא רק כמות השתילים או משקל הסם; ראו בהקשר זה פסיקתו של בית המשפט העליון ברע”פ 4512/15 הנ”ל:

“המבקש טוען, כאמור, כי כמות שתילי הסם שנתפסו בבית היא אשר שימשה בסיס מכריע להחמרת עונשו, להבדיל ממשקלם הנמוך (יחסית) של הסמים שנתפסו.

אין בידי לקבל טענתו זו של המבקש. מגזר דינו של בית משפט השלום עולה במפורש, כי חומרת מעשיו נקבעה על בסיס כלל נסיבות המקרה, ולא, כפי שטוען המבקש, על בסיס כמות שתילי הסם שנמצאו בבית. בית משפט השלום קבע, כי:

“בענייננו מדובר במי ששכר לצורך גידול הסם המסוכן בית מיוחד אשר יתאים לצרכיו אלה ובמרתף הבית אשר יועד להיות מעבדה לגידול סמים, אכן הקים מעבדה לצורך כך, מתוכננת ומאובזרת כראוי. [המבקש] השקיע לא מעט מאמצים בתכנון המעבדה, ברכישת חומרים ומתקנים ובהקמתה. כל כולו של מרתף הבית יועד לגידול הסמים באופן המיטבי לעשות כן. במקום נמצאה כמות גדולה של שתילי צמח קנבוס – 378 שתילים. אם כמות הסם המצויינת בכתב האישום אינה גדולה באופן יחסי, הרי זה משום שהמעבדה נמצאה זמן קצר לאחר הקמתה וכאשר השתילים עוד היו בגדר נבטים, כמופיע אף בצילומים שתעדו את המעבדה בעת החיפוש. על כן, אין ללמוד ממשקל הסם המצויין בכתב האישום על נסיבות האירוע ועל חומרתו, אלא שיש ללמוד על כך ממכלול הנסיבות האופפות אותו וכמתואר לעיל.”

בית המשפט המחוזי אימץ מסקנה זו, בקובעו כי:

“אנו רואים עין בעין עם [בית משפט השלום] […] [כי] אין למשקל הקנבוס משמעות מעבר למה שייחס לה [בית משפט השלום] לאור פוטנציאל הנזק שהיה אמור להיגרם אילו נתפסה המעבדה זמן לא רב לאחר שנתפסה בפועל, דהיינו כחודשיים לאחר הקמתה”.

ניתן לקבוע, אפוא, כי עונשו של המבקש נגזר, בסופו של יום, על בסיס כלל נסיבות המקרה, ובכללן, אופן הקמת המעבדה; אבזורה של המעבדה; שטחה מתוך שטח המרתף; היקף הייצור; כמות השתילים ומשקל הסם. נסיבות אלו נשקלו לצורך קביעת עונשו של המבקש, ובדין נעשה כן על-ידי הערכאות הקודמות.”

דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – חשד לגידול סם – סגירת התיק בחוסר אשמה

נסיבות המקרה – חשד לעבירת גידול סם בעקבות תפיסת שתיל קנאביס בבית הלקוח

הלקוח במקרה זה הינו אזרח מן השורה, גבר בסוף שנות השלושים לחייו, נשוי ואב לשני ילדים, לא עבר פלילי וללא כל מגעים קודמים עם משטרת ישראל אשר בעברו שירות צבאי מלא ותקין כלוחם בחטיבת גולני, מועסק בתפקיד מנהל מערכות מחשוב באחת החברות הגדולות והמובילות במשק.
במהלך חיפוש שערכו בלשי משטרה בביתו, באדנית מרפסת דירתו, נתפס שתיל מריחואנה. בעקבות תפיסת הסמים, עוכב האיש לחקירה ונפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים, בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973.

הליך שימוע פלילי וסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה

משנסתיימה החקירה הפלילית, הועבר חומר החקירה מהרשות החוקרת (תחנת המשטרה) לרשות התובעת (תביעות מחוז תל אביב של משטרת ישראל) וזאת על מנת לבחון הגשת כתב אישום כנגד החשוד בעבירה של גידול סמים.
בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ובשים לב שמדובר בעבירה פלילית מסוג “פשע”, שלחה יחידת התביעות של המשטרה לחשוד מכתב אשר כותרתו “מכתב יידוע לחשוד“. במכתב זה מסרה המשטרה לחשוד את ההודעה הבאה:

“לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982, הריני להודיעך כי תיק xxxxxx/2013 של תחנת xxxxxx בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון התביעות.

בכל בירור נוסף בעניין הנדון, הינך רשאי לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מעלה, תוך ציון פרטי התיק.

הנך רשאי תוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו, לפנות אלינו בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום”.

בכך, ומבלי לציין את הדבר באופן מפורש, מילאה התביעה המשטרתית חובתה להעניק לחשוד שימוע, בטרם תגיש כנגדו כתב אישום.
החשוד החליט לממש את זכות השימוע ולעשות כל שבידיו על מנת להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו וניהול הליך פלילי בבית המשפט.
באמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר, הגיש החשוד בקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום. בהתחשב בראיות ההגנה שאסף עו”ד פלילי גיא פלנטר, התבקשה התביעה המשטרתית לא רק להימנע מהגשת כתב אישום אלא אף לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה.
משטרת ישראל נעתרה לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר במלואה, ובמענה לבקשה שלחה לחשוד “הודעה בדבר החלטה של להעמיד לדין” תוך ציון הדברים הבאים:

“החקירה הפלילית שנפתחה בעניינו של החשוד בחשד לביצוע עבירת גידול, יצור והכנת סמים נסתיימה והתיק נסגר בתביעות מחוז תל אביב. עילת הסגירה: לא נמצאה אשמה במעשיו של החשוד (חוסר אשמה). רישום תיק שנסגר מהעילה “אין אשמה פלילית”, לא ייכלל ברישומיה הפנימיים של המשטרה (בניגוד לתיקים פליליים שנסגרו בעילות של העדר מספיק ראיות או חוסר עניין לציבור)”.

משנתקבלה הבקשה לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, לא נכלל רישום אודות תיק זה ברישומיה הפנימיים של המשטרה ובכך טוהר לחלוטין שמו של החשוד.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין ב”מכתב יידוע לחשוד” שקיבל החשוד ממשטרת ישראל והעמידו על זכותו לפנות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו וכן ב”הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין”, במסגרתה מסרה משטרת ישראל לחשוד, כי התיק נסגר בעילה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו (מטעמים של הגנת הפרטיות, נמחקו פרטים מזהים של החשוד).

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות סמים ראו בעמוד: עורך דין עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
כמו כן בהקשר זה:
לפרטים נוספים אודות משמעותה של זכות השימוע, היקפה וחשיבותה ראו:
- שימוע פלילי.
- מכתב יידוע לחשוד.
לפרטים נוספים אודות מהותו של הרישום המשטרתי, עילות לגניזת תיקי חקירה והשלכותיו הפוגעניות של הרישום המשטרתי ראו:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו לסגירת תיק חקירה בעילה של חוסר אשמה ראו בעמוד: חוסר אשמה.

עו”ד פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | עבירות סמים | גידול סמים | סגירת תיק פלילי | חוסר אשמה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט גידול סם – סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה במסגרת שימוע פלילי 5 (35) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 4.9 (21)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 14:32:24 +0000

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר

משרדנו מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות סמים בצבא, לרבות עבירות של שימוש והחזקת סמים, סחר בסמים, גידול סמים, יבוא סמים וסירוב להיבדק לגילוי סמים.
לקריאה נוספת בהקשר לעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ וייצוג משפטי.
כעניין שבשגרה, שאלת השימוש בסמים עולה בהליכי סיווג ביטחוני. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בתחום זה ועל כך ראו – סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מגוון דוגמאות של מקרים בהם טיפלנו בעבירות סמים בכלל ובעבירות סמים בצבא בפרט.

עבירות סמים בצבא

אחת העבירות הנפוצות בהן מייצג משרדנו חיילים, הינן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, התשל”ג- 1973.
מטעמים מובנים, מדיניות הצבא בכל הנוגע לשימוש בסמים מחמירה יותר ממערכת המשפט באזרחות.
היחס המחמיר בצבא לעבירות סמים מתבטא:
- הן בשאלת מעצרו של חייל החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- הן בשאלת עצם העמדתו לדין בפני ערכאה משפטית;
- והן ביחס לעונש אשר צפוי להיות מוטל עליו.
שימוש בסמים בצבא נתפס כפגיעה חמורה במשמעת הצבא, במוכנותו של הצבא, וכנגזרת ישירה מכך – מחוסנו ומיכולתה של המערכת הצבאית לנהל את כוח האדם בעת הצורך.
מטעמים אלו, קיימת בחוק השיפוט הצבאי עבירה ייחודית שעניינה סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים לפי צו קצין שיפוט בכיר, עבירה אשר תכליתה למנוע ניסיונות לשבש את הליכי חקירה בתחום הסמים.

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

בעבר, עבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן היתה גוררת הגשת כתב אישום, וחשד לביצוע מספר שימושים בודדים בסם מסוכן היה מוביל לדרישת התביעה הצבאית להותיר את החייל החשוד במעצר סגור.
אלא שברוח מגמת השינוי שחלה לאחרונה במדיניות האכיפה בעבירות סמים במערכת האזרחית – רועננו גם הנחיות התביעה הצבאית הראשית ביחס לטיפול בחשד לביצוע עבירות סמים מסוכנים בצבא, ונקבעו הוראות מקלות יותר המאפשרות לראשונה גם אפשרות לעריכת הסדר מותנה, תוך הימנעות מהבאת עניינו של החייל בפני בית דין צבאי, על כלל הנגזרות הקשות שיש לכך.

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס’ 2.05 של התביעה הצבאית

מדיניות העמדה לדין בעבירות סמים בצבא.
העמדה לדין בגין החזקת סם בכמות קטנה (“פירורים”).
העמדה לדין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם.
מדיניות העמדה לדין ביחס להפצת “חומרים אסורים בהפצה” (הכוונה לחומרים סינתטיים המיוצרים במעבדות, שהם בעלי השפעה דומה לסמים מסוכנים.
מדיניות העמדה לדין ביחס לשימוש או החזקה ב”חומרים משכרים”.
מדיניות מעצר ביחס לעבירות סמים בצבא.
השפעת השחרור מהשירות על שאלת המעצר בעבירות סמים בצבא.
בחינת שחרור נאשמים המכורים לסמים לחלופת מעצר.
ניהול תיק סמים המבוסס על בדיקות מעבדה.
חילוט רכוש בתיקי עסקאות בסמים.

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

בעניין זה יש לדעת כי גם כיום, הכלל הוא, כי בגין עבירות של שימוש או החזקה בסמים (ללא נסיבות מחמירות), תעתור התביעה הצבאית לכל העונשים הבאים:
- עונשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית;
- מאסר על תנאי;
- פסילת רישיונות נהיגה (למעט במקרים בהם נעשה השימוש באופן חד – פעמי בנסיבות אזרחיות ואין ראייה לכך שהנאשם נהג תחת השפעת סמים)
- הורדה מכל דרגה.
בכל הנוגע לעונש, כל אלו יחשבו לנסיבות מחמירות, המצדיקות החמרה בענישה בעבירות סמים בצבא:
- שימוש רב פעמי בסם;
- התמשכות השימוש בסם על פני שירותו הצבאי של החייל;
- סוג הסם כאשר מדובר בסם שאינו קנבינואידי (הרואין, קוקאין, אל.אס.די, “אקסטזי”, אמפטמינים מסוגים שונים, אדולן, “חגיגת” וכו’);
- ביצוע העבירה בתוככי יחידה צבאית או בסמוך אליה או במהלך פעילות יחידתית מחוץ לגבולות המחנה (כגון: נופש יחידתי);
- שיתוף חיילים נוספים בשימוש בסם;
- רכישת הסם עבור חיילים אחרים;
- הספקת הסם לחיילים אחרים;
- ביצוע משימות צבאיות סמוך לאחר ביצוע השימוש (לחימה, נהיגה, שמירה, תצפית, מארב, אימון, וכד’);
  עבר פלילי;
- עבר משמעתי לקוי;
- דרגה, תפקיד ומעמד בצבא.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית)

בהתאם להוראות סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לחייב חיילים להיבדק בבדיקות שעשויות להעיד על החזקה ושימוש בסמים.
ככלל, בדיקה לגילוי סמים נעשית באמצעות בדיקת שתן.
סירוב לבדיקת סמים מהווה עבירה צבאית: סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנצטווה להיבדק על פי סעיף 250א’ וסירב לכך – דינו עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר.
הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית הראשית שכותרתה “סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים” מסדירה נושאים כגון מדיניות העמדה לדין,מעצר וענישה בכל הנוגע לסירוב לבדיקת סמים.

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

ככלל, כאשר מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המייחס לחייל עבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים כעבירה יחידה, לא תעתור התביעה הצבאית למעצרו של החייל.

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, יש לגזור על חיילים המורשעים בעבירה של סירוב להיבדק עונש מאסר בפועל.
על פני הנחיית התביעה הצבאית הראשית, ככלל, מבחינת ענישה, מדיניות התביעה היא שעבירת הסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים שקולה כנגד שימוש אחד לפחות בסם.

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה הצבאית, לבין החייל החשוד לפיו מודה החייל בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. זאת, כנגד התחייבות התביעה הצבאית לסגור את התיק שנפתח כנגד החייל.
הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית מסדירה את כל הנוגע לעריכתם של הסדרים מותנים במשפט הצבאי.
סגירת תיק בהסדר מותנה יכול שתעשה בשני שלבים שונים:
- טרם הגשת כתב האישום – וזאת כאשר מדובר בעבירות אשר לדעתו של פרקליט צבאי, אינן מצדיקות את מעצר החייל החשוד.
- לאחר הגשת כתב אישום – גיבוש הסדר מותנה ו”הקפאת” הדיון בבית הדין הצבאי וזאת עבירות, אשר היקפן מצדיק, לדעת פרקליט צבאי, עתירה למעצר פתוח,
בתמצית, באשר לעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות, ואף באשר לעבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים, נקבע שניתן לסגור תיק בהסדר מותנה בתנאים המפורטים בהנחיה עצמה.
יודגש כי הנחיה זו לא חלה על משרתי קבע וקצינים בשירות חובה.

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עורך דין צבאי

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עבירות סמים בצבא | עו”ד צבאי | חקירת מצ”ח | בית דין צבאי

הפוסט עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 4.9 (21) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון סחר בסמים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

עבירות סמים בחוק הישראלי

מהן “עבירות סמים”

הדחת קטין לסמים

גידול סמים | ייצור סמים

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

תיווך בסמים

החזקת סמים | שימוש בסמים

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות 5 (2)

תמצית הפרשה: יבוא סמים מפרו – איוואסקה Ayahuasca, סחר בסמים במסגרת סדנאות וטקסי טיהור בישראל – סיום בעבודות שירות.

תפיסת בקבוק איוואסקה בדרכו מפרו לישראל ופתיחה בחקירה פלילית בחשד לעבירת יבוא סמים.

כתב האישום החמור אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה – יבוא סמים, סחר בסמים, החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

על משקה איוואסקה (Ayahuasca) והחומרים האסורים בפקודת הסמים המסוכנים הישראלית – Dmt ו- Harmine.

גישתן של רשויות החקירה והתביעה בישראל לשימוש במשקה איוואסקה.

על חומרת העבירות אשר יוחסו לנאשמות בכתב האישום – יבוא סמים וסחר בסמים.

ההליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

הסדר טיעון מקל וסיום ההליך הפלילי בעבודות שירות.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה – אימוץ הסדר הטעון והטלת עבודות שירות.

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות 5 (14)

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית

מקרה להמחשה – מחיקת הרשעות פליליות בעבירות סמים

ההרשעה הפלילית הראשונה: עבירות יבוא, סחר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

ההרשעה השנייה שגרמה להארכת תקופות ההתיישנות והמחיקה

נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה שהגיש משרדנו ומורה על מחיקת ההרשעות פליליות

מתווה חנינות מיוחד בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”

לקריאה נוספת

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

נגיף מחשב

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

גידול סמים 5 (60)

גידול סמים – על העבירה

מה העונש שנקבע על גידול סמים?

האם גידול סמים נחשבת עבירה חמורה?

מדיניות העמדה לדין בעבירות של גידול סמים

דוגמא להמחשה – ביטול כתב אישום המייחס גידול סמים

החקירה והגשת כתב אישום המייחס גידול סמים

ביטול כתב האישום שייחס גידול סמים

לקריאה נוספת

ביטול כתב אישום | עבירות סמים – ייצוג משפטי | גידול סמים | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | כתב אישום

גידול סם – סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה במסגרת שימוע פלילי 5 (35)

גידול סם – ייעוץ וייצוג משפטי

גידול סם – קצת על העבירה

דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – חשד לגידול סם – סגירת התיק בחוסר אשמה

נסיבות המקרה – חשד לעבירת גידול סם בעקבות תפיסת שתיל קנאביס בבית הלקוח

הליך שימוע פלילי וסגירת התיק בעילה של חוסר אשמה

לקריאה נוספת

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 4.9 (21)

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר

עבירות סמים בצבא

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס’ 2.05 של התביעה הצבאית

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית)

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר