ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93)

גיא פלנטר — Thu, 10 Apr 2025 09:05:00 +0000

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשדות ואישומים בהפקרת נשק ובהזנחת השמירה על כלי ירייה, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של הזנחת השמירה על כל ירייה ונציג מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הובלנו לסיום ההליך ללא הרשעה ולהחזרת הנשק ללקוח.
ממולץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

על העבירה הפלילית של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה

סעיף 339 (א) בחוק העונשין, שכותרתו: “הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים”, קובע שהזנחת השמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, ולצד עבירה זו נקבע עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

באחורנה קיימת מגמת החמרה של רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לעבירות של הזנחת השמירה על כלי ירייה והפקרת כלי נשק.
מגמת ההחמרה נובעת מריבוי המקרים בהם הנשק הגיע לידיים עברייניות או חמור מכך – טרוריסטיות, ונעשה בו שימוש קטלני. בהקשר זה ראו למשל הכתבה: כעבור 24 שנה: כתב אישום הוגש נגד אדם שאקדחו נעלם ב-1996 באזור רחובות.
לא אחת עמד בית המשפט על האינטרסים הציבוריים הנפגעים במקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה וכך למשל פסק בית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 15216-09-19 (כבוד השופטת רות שפילברג כהן):

“הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות שבוצעו במקרה דנן הנם שלום הציבור, ביטחונו, והחשש מפני הגעת כלי נשק בעל פוטנציאל קטלני לידיים בלתי מורשות. החזקת נשק בידיים בלתי מורשות מקימה את החשש לפגיעה בחפים מפשע, לשימוש בו לצורך פעילות בלתי חוקית ולהסלמת אלימות. כן נפגעים במעשים ערכים הקשורים בשלטון החוק ובצורך להסדיר את נושא רישוי כלי ירייה לטובת כלל הציבור.

העבירה הקבועה בסעיף 339(א) לחוק העונשין – הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים – מטילה אחריות פלילית על אדם ה”מחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר”. העונש הקבוע בצד העבירה הנו שנת מאסר אחת”.

מקרה להמחשה: הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק: סיום הליך פלילי ללא הרשעה

כעת נציג מקרה להמחשה הנוגע להפקרת נשק שטופל ע”י משרדנו;
בתמצית: למרות שהלקוח הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה (בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין), סיים הלקוח את ההליך הפלילי ללא הרשעה ובית המשפט נעתר לבקשתנו והורה על החזרת האקדח מהמשטרה.

הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק – אי הרשעה + החזרת האקדח מהמשטרה. בתמונה בית משפט השלום שם הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עובדות המקרה – הפקרת נשק ואישום בעבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה

כנגד איש חינוך אשר בעברו שירות צבאי כסגן מפקד פלוגה בצה”ל הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, החזיק הנאשם ברישיון אקדח מסוג גלוק 9 מ”מ. בשלב מסוים במהלך נסיעתו במכוניתו, הניח הנאשם את האקדח בתא דלת הנהג. משפתח את דלת מכוניתו, נפל האקדח מבלי שהנאשם הרגיש בכך. רק למחרת נמצא האקדח על ידי עובר אורח.
בכך, כך נטען בכתב האישום, הפקיר הנאשם כלי ירייה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום נזק לעצמו או לאחר.
בהתאמה, בשל העובדה שאיבד את האקדח בנסיבות המתוארות לעיל, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הזנחת כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (“אי הרשעה“)

עם הגשת כתב האישום כנגדו, פנה הנאשם לעו”ד פלילי גיא פלנטר על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
מתוך ניתוח חומר החקירה המשטרתי הוברר, כי הנאשם לא יצליח להיחלץ מהאחריות הפלילית המיוחסת לו, וכי במידה ויעמוד על שמיעת הראיות שנאספו לחובתו בבית המשפט, יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה פלילית.
על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בשל אותן השלכות פוגעניות הנובעות מהרשעה פלילית, חתרה ההגנה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
עו”ד פלילי גיא פלנטר שייצג את הנאשם, ניהל משא ומתן עם התביעה המשטרתית שהבשיל להסדר טעון.
על פי הסדר הטעון שנחתם בין הצדדים:
- יודה הנאשם בפני בית המשפט בעבירה פלילית של הזנחת השמירה על כלי ירייה אולם בשלב זה לא יורשע.
- יתקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן, אשר יבחן בין היתר גם את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- התביעה המשטרתית תגבש את עמדתה בשאלת ההרשעה והעונש לאחר קבלת התסקיר ואילו הסנגור יהיה חפשי לטעון לסיום ההליך ללא הרשעה.
משנתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, אימצה התביעה המשטרתית את המלצות שירות המבחן, והצטרפה אף היא לעתירה לסיום ההליך באי הרשעה.
משעתרו כל הצדדים הנוגעים בדבר לסיום ההליך ללא הרשעה, נמנע בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) מהרשעת הנאשם והטיל על הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה דומה לפרק זמן של 3 שנים.
בכך הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ללא רישום הרשעה פלילית לחובתו, באופן ששמו לא הוכתם בפלילים ועתידו המקצועי לא נחסם.

החזרת אקדח מהמשטרה, למרות הפקרת הנשק ולמרות שהנאשם הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה

כל עוד לא הסתיים ההליך הפלילי כנגד הנאשם, החזיקה משטרת ישראל באקדח שאיבד הנאשם כראיה (מוצג), להוכחת האישום כנגדו.
משהודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו (הזנחת שמירה על כלי ירייה) התיתר הצורך בהחזקת האקדח כמוצג, ומשעמד ההליך הפלילי לקראת סיומו, נתעוררה השאלה מה יעלה בגורל האקדח.
התביעה המשטרתית עתרה לחלט את האקדח. בעתירתה, נשענה התביעה המשטרתית על הוראות סעיף סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] תשכ”ט – 1969:

“א. על אף האמור בכול דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כול עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ. דין צו זה כדין עונש שהוטל על נאשם.

ב…

ג. צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם התובע”.

בעבר כבר נפסק, כי בית המשפט מוסמך לצוות על חילוט חפץ בו נעשתה עבירה גם במקרה בו ההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה, כלומר, די בכך שבית המשפט קבע שהנאשם עשה את המעשה ואין נדרשת הרשעה כדי לחלט חפץ בו נעברה העבירה.
בהקשר האחרון ראו למשל החלטה בתיק פלילי פ/ 3011/05 של בית משפט השלום בתל –אביב – יפו (כבוד השופטת מרים דיסקין), בו הורה בית המשפט על חילוט אקדח, מחסנית וכדורים של הנאשם, למרות שההליך במסגרתו הודה הנאשם כי הזניח שמירתם הסתיים ללא הרשעה.
במקרה בו עסקינן, קיבל בית משפט השלום בירושלים את טענות עורך דין פלילי גיא פלנטר, דחה את בקשת המשטרה לחילוט האקדח והורה על החזרת הנשק מהמשטרה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הוראה בדבר החזרת האקדח מהמשטרה.

תיק פלילי, בפני כבוד השופטת אילתה זיסקינד, בית משפט השלום בירושלים.

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

רשלנות בהחזקת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | ארכיון סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עבירות נשק | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78)

גיא פלנטר — Thu, 13 Feb 2025 10:19:08 +0000

רשלנות בהחזקת נשק – אובדן נשק במצב שכרות. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. מאבטח שאיבד את אקדחו כאשר היה בגילופין.

רשלנות בהחזקת נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לשחד לעבירות רשלנות בהחזקת נשק.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו – שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל נעתרת לבקשת עורך דין פלילי פלילי גיא פלנטר וסוגרת תיק פלילי של רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה וזאת למרות הודאתו של מאבטח כי בזמן שהיה מצוי תחת השפעת אלכוהול, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.

תמצית מקרה רשלנות בהחזקת נשק – מאבטח שבזמן שכרות הפקיר אקדח ברחוב

הלקוח במקרה זה הינו צעיר אשר הועסק על ידי חברת שמירה מוכרת כמאבטח חמוש במוסד חינוכי במרכז הארץ.
על פי הראיות שנאספו כנגדו, לרבות הודאתו בחקירתו במשטרה, בזמן שהיה שיכור, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.
בשל חומרת רשלנותו, עמדה משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בשלב זה פנה הצעיר למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שיפעל לסגירת התיק הפלילי.

על העבירה בה נחשד המאבטח – הזנחת שמירה על כלי יריה – עבירה לפי סעיף 339(א) לחוק העונשין

העבירה בה נחשד המאבטח הוגדרה באופן הבא בחוק העונשין:

סעיף 339(א) הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.2.8 שכותרתה “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה” עומדת באופן הבא על השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין:

כידוע, כלי ירייה הינו אמצעי שבכוחו להביא לפגיעה קשה באדם ואף להמיתו, בין בזדון ובין בשוגג. הפקרתו עלולה לגרור את הגעתו לידי גורמים בלתי מורשים, ובכלל זאת: ילדים, גורמים עבריינים ואף פעילי טרור.

בשל כך, החזקת כלי ירייה מותנית בקבלת רישיון ומחייבת את המחזיק בקיום נהלים ונקיטת אמצעי זהירות קפדניים בהתאם להנחיות המשרד לביטחון פנים.

במונח “הזנחת כלי ירייה”, לצורך הנחיה זו, הכוונה למקרה בו המחזיק בנשק כדין, לא קיים את החובות המוטלות עליו לעניין אופן ההחזקה והשמירה עליו, ויצר בכך סיכון לנטילת כלי הנשק או שימוש בו על ידי אדם שלא הורשה לכך.

מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין הזנחת כלי ירייה תשקלל בין את השיקולים הבאים: מידת הרשלנות של המפקיר, נסיבות ההפקרה, הסיכון שהיה גלום בה, תוצאתה, יחסו והתנהלותו של המפקיר ביחס להפקרה ועוד…”.

“בשל הסיכון הגלום בהזנחה של כלי ירייה, בהתקיימותה של תשתית ראייתית מספקת ובהעדר נסיבות מקלות, קיים אינטרס ציבורי בפתיחה בחקירה פלילית / העמדה לדין של המפקיר. עם זאת, לעיתים, ניתן יהיה להסתפק בהליך חלופי, הכל בכפוף לתנאים ולשיקולים שיפורטו…”.

סגירת תיק רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

בפגישה שנערכה בין עו”ד פלילי גיא פלנטר לנציגיה של שלוחת הסדר מותנה מרכז, נאותה משטרת ישראל לתקן את כתב האישום באופן שיירשם כי:

“באותן נסיבות היה בתוך מכלול כלי הירייה תותב מסוג “מק פורק” שאינו מאפשר הוצאת ירי מכלי הירייה”.

תיקון משמעותי זה, הנוגע ישירות לדרגת הסיכון שיצר המאבטח, ביחד עם טענות רבות נוספות הובילו בסופו של דבר את שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל להיעתר לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר, להימנע מהגשת כתב אישום כנגד המאבטח ולסיום הפרשה בסגירת התיק הפלילי על דרך של הסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה, התחייב המאבטח להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 12 חודשים וכן – לשלם לאוצר המדינה סך של 3500 ש”ח ב- 12 תשלומים. עם עמידתו של המאבטח בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירה בהסדר”.
כך הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר עבור המאבטח; מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי וללא הכתמת שמו בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, כתב האישום המקורי וכתב האישום המתוקן (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

לקריאה נוספת

אודות העבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה ועל טיפול משרדנו במקרים דומים ראו: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם טיפלנו בהפקרת נשק והזנחת שמירה על כלי ירייה ובאובדן נשק.
לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.

רשלנות בהחזקת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעניין רשלנות בהחזקת נשק.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | הזנחת שמירה על כלי יריה | ארכיון אובדן נשק | ארכיון הפקרת נשק | סגירת תיק פלילי | רשלנות בהחזקת נשק | הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח | אובדן נשק, איבוד נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (132)

גיא פלנטר — Wed, 03 Jul 2024 11:38:28 +0000

אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= ” אי הרשעה “).

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או “מקצועיים”, רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין “סיכון מקצועי”.
לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו’); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ”ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי (“תעודת יושר”), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.

הסדר טעון.

במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו “כבול” בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
מטרתו המרכזית של סעד “אי הרשעה” – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
- ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
- ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
- טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
- האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
- האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
- מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
- אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
- מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
- יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
- משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
- השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
- כל נסיבה מקילה אחרת.
בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, “נתוני הפתיחה” של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.

עורך דין פלילי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (132) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בחדרה 5 (65)

גיא פלנטר — Fri, 14 Apr 2023 11:36:06 +0000

עורך דין פלילי בחדרה – ייעוץ וייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה. צילום: מיכאל יעקובסון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בחדרה

מחפשים עורך דין פלילי בחדרה? משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בחדרה ובסביבתה.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי. לפרטים נוספים עלינו ראו:
באם אתם מתלבטים כיצד לבחור עורך דין פלילי בחדרה אנו ממליצים לעיין בעמוד הבא: בחירת עורך דין פלילי | כיצד לבחור עו”ד פלילי לייעוץ וייצוג במשפט פלילי.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו במסגרתו הורה בית משפט השלום בחדרה על אי הרשעתו של לקוח שהודה בעבירות אלימות במשפחה.

עורך דין פלילי בחדרה – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בית משפט השלום בחדרה

חיפשתם עורך דין פלילי בחדרה, שיעניק לכם ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט השלום בחדרה?
עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק במשפט הפלילי למעלה מ- 27 שנים, הן כתובע בפרקליטות והן כסניגור ומעניק ייצוג משפטי לנאשמים, לעצורים ולנפגעי עבירה בבית משפט השלום בחדרה. לפרטים נוספים ראו: ייצוג משפטי במשפט פלילי.
כמה נתונים על בית משפט השלום בחדרה:
- כתובתו של בית משפט השלום בחדרה: רחוב הלל יפה 7 א’ חדרה.
- מספר הטלפון של בית המשפט: 077-2703333 ומספר הפקס: 074-7937813
- בית משפט השלום בחדרה שייך למחוז שיפוט חיפה ובמישור הפלילי נשמעים בו:
  - הליכי מעצר ושחרור בערובה;
  - תיקים פליליים;
  - תיקי נוער פליליים.
- בית המשפט המחוזי בחיפה יושב כערכאת ערעור על פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט השלום בחדרה.

עורך דין בחדרה המעניק ייעוץ משפטי לפני חקירה והכנה לחקירה פלילית

הוזמנתם לחקירה במשטרת חדרה ואתם מחפשים עורך דין פלילי בחדרה שיעניק לכם ייעוץ משפטי והכנה לחקירה?
למשרדנו נסיון רב בתחום ספציפי זה של ייעוץ משפטי והכנה לחקירה פלילית.
לפרטים נוספים ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.
כמה נתונים על תחנת משטרת חדרה:
- כתובתה של תחנת משטרת חדרה: כביש 4, צומת המשטרה, חדרה.
- תחנה חדרה נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: חדרה, אור עקיבא, גבעת אולגה, פרדס חנה –כרכור, משמרות, כפר פינס, עין עירון, עין שמר, גן שומרון, גבעת חביבה, שער מנשה, תלמי אליעזר, גן שמואל, שדות י, קיסריה ואליכין.
תיקי משטרה פליליים מנוהלים באזור חדרה על ידי יחידת תביעות מחוז חוף וצפון, שלוחת חדרה.

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בחדרה

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו הענקנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה.
כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות במשפחה ולאחר שחיפש עורך דין פלילי בחדרה, פנה למשרדנו.
הלקוח פנה אלינו כבר בשלב מתקדם, לאחר שנחקר במשטרה, הודה במיוחס לו והוגש כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה.
מדובר בפקח טיסה בכיר, שבהתבסס על הודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, בכך שתקף את אשתו.
רישום הרשעה פלילית לחובתו של פקח הטיסה במרשם הפלילי הייתה מכתימה את שמו כעבריין פלילי וקוטעת את מטה לחמו. על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לא אחת, מחוייב עורך דין פלילי בחדרה לעבוד מול שלוחת התביעות המקומית של משטרת ישראל, על מנת לגבש הסכמות לטובת לקוחו. כך גם היה במקרה זה;
משהודה הלקוח בחקירתו במשטרה, ומשנאספו לחובתו ראיות נוספות שבכוחם להוכיח את אשמתו, טובתו חייבה לנהל מו”מ עם שלוחת תביעות חדרה על מנת לנסות להגיע להסדר טעון במסגרתו לא תרשם לחובתו הרשעה פלילית במרשם הפלילי.
בא כוחו של פקח הטיסה, עו”ד גיא פלנטר, ניהל מו”מ עם שלוחת התביעות בחדרה וגיבש הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו:
- במידה ויתקבל אודות הנאשם תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- באופן חריג, אף הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי לא יוטל על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור (של”צ), רכיב ענישה חינוכי אשר בדרך כלל מוטל על נאשמים אשר זוכים לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על אי הרשעה, אימץ בית משפט השלום בחדרה (סגן הנשיא, כב’ השופט עמירם שרון) את הסדר הטעון וקבע כי הנאשם ביצע את העבירה אולם נמנע מהרשעתו.
כאמור, באופן חריג, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה ואף ללא צו לביצוע עבודות לשירות תועלת הציבור. בית משפט השלום בחדרה נעתר לבקשת עו”ד גיא פלנטר להסתפק בהעמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה – ללא הרשעה.

תיק פלילי בפני בית משפט השלום חדרה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופט עמירם שרון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר

מושגים משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה |עבירות אלימות במשפחה | ארכיון תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בחדרה | עו”ד פלילי בחדרה | ארכיון בית משפט השלום בחדרה

הפוסט עורך דין פלילי בחדרה 5 (65) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25)

גיא פלנטר — Mon, 10 Apr 2023 08:02:23 +0000

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר סיום הליך פלילי ללא הרשעה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות תקיפת בן או בת זוג בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו בעל אשר הואשם בתקיפת בת זוג סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
ייחודו של המקרה בכך שבאופן לא שגרתי, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדתה לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, אולם בית המשפט קיבל את טיעוני ההגנה והורה כי הלקוח יבצע שירות לתועלת הציבור – ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – תקיפת בת זוג ואיומים

פרשה זו עוסקת בנהג רכב ציבורי, ללא עבר פלילי, אשר נקלע לעימותים עם אשתו, עימותים אשר הובילו לתלונה במשטרה.
בהסתמך על תלונת אשתו והודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגד האיש כתב אישום המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
- עבירות של איומים (שני מקרים), בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
- תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

קצת על עבירות תקיפת בן או בת זוג

ראשית יש לדעת שמבחינת חוק העונשין, “בן זוג” כולל גם בן או בת זוג לשעבר, וכן ידועים בציבור.
תקיפת בן או בת זוג נחשבת כתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש עליה חמור פי שתיים מתקיפה “סתם”.
בעוד העונש המקסימלי על תקיפה “סתם” עומד על שנתיים מאסר, העונש המקסימלי על תקיפת בני זוג עומד על 4 שנות מאסר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
בדומה, העונש המקסימלי על תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בן או בת זוג עומד על 6 שנים (סעיף 382(ג) לחוק העונשין), לעומת עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית שלא בנסיבות מחמירות (סעיף 380 לחוק העונשין).
להרחבה בכל הנוגע לעבירות תקיפת בן או בת זוג ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.

התביעה המשטרתית חזרה בה מהסכמתה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

בחזרה למקרה להמחשה שאנו מציגים כאן; בתחילת המשפט הפלילי הסכימה התביעה המשטרתית כי ההליך הפלילי יסתיים באי הרשעה וצו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ואף הדגישה בפני בית המשפט את החשיבות שבסיום תיק זה ללא הרשעה.
בהמשך, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדה זו וביקשה להרשיע את הנאשם ולהענישו בחומרה.

בית המשפט מקבל את טענות ההגנה ומסיים את ההליך ללא הרשעה, חרף עמדת התביעה המשטרתית

לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בנושא, קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה (סגן הנשיא, כב’ השופטת נגה אוהד) את טיעוניו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, והורה כי הנאשם יבצע 250 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
משהסתיים המשפט הפלילי ללא הרשעה, הוסר האיום על עתידו המקצועי של הנאשם.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט, במסגרתה הביע מורת רוחו מהתנהלות התביעה המשטרתית, דחה את עתירתה של המשטרה והורה כי ההליך הפלילי יסתיים בצו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופטת נגה אוהד.

לקריאה נוספת

כאמור, להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות תקיפת בן או בת זוג

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לכ- 30 מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי תקיפת בני זוג.
בחרנו להציג מקרים שנדונו בבתי משפט בכל רחבי הארץ כגון בנתניה, תל אביב, ירושלים, פתח תקווה, רמלה, צפת, ראשון לציון, רחובות, קרית גת, כפר סבא, חדרה, אשדוד, מחוזי – מרכז, ועוד.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | איומים | תקיפת בן זוג | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר