ייצוג משפטי פלילי - ארכיון דוגמאות למקרים שטופלו - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Tue, 01 Jul 2025 02:30:22 +0000

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו.
כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

גידול סמים | ייצור סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר.
מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

החזקת סמים | שימוש בסמים

סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
- בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
- לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע.
המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית.

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105 מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
- מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
- האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
- החשוד מודה בעבירה.
- אין נסיבות מחמירות.
- הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.
לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
- יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
- באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם.
- “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות.
נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Sat, 05 Apr 2025 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה 5 (11)

גיא פלנטר — Sat, 08 Mar 2025 08:25:02 +0000

איומים באקדח | איום בנשק – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי בתיק פלילי והחזרת האקדח לנאשם שזוכה.

איומים באקדח | איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירת איומים בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו תיק איומים באקדח הסתיים בזיכוי הלקוח והחזרת אקדחו.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – זיכוי מעבירה של איומים באקדח, החזרת האקדח ללקוח.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם –איום באקדח.

פרשה זו עוסקת בזיכוי מהנדס המועסק בתעשיות הביטחוניות, אשר הואשם בבית משפט השלום בכפר סבא באיומים באמצעות אקדח על שכנו.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות ויכוח שפרץ בין הנאשם למתלונן ברחוב, איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שניגש לביתו, הצטייד באקדחו האישי, חזר לרחוב, עמד מספר מטרים מהמתלונן, שלף את אקדחו, כיוון את האקדח לעבר המתלונן ואמר לו “אני אגמור אותך עכשיו עם כדור בראש“, ובהמשך “אני אתקע לך כדור בראש“, וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.
בהתאמה, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
לאחר שמיעת כל הראיות בתיק, קיבל כבוד השופט מיכאל קרשן את טענותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר, זיכה את הנאשם והורה למשטרה להחזיר לו את אקדחו.

על עבירת איומים – סעיף 192 לחוק העונשין.

סעיף 192 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

“איומים

המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

על עבירת האיומים ראו בהרחבה בעמוד: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.

חומרת האיומים המיוחסים לנאשם – איום באקדח שלוף.

במקרה הנוכחי, מבחינת חומרתם, רף האיומים המתואר בכתב האישום נמצא בגדר רף חומרה עליון, שכן נטען כי הנאשם איים על המתלונן באיומי רצח, תוך שהוא מכוון לעברו כלי נשק קטלני – אקדח. במצב דברים זה, על פני כתב האישום, נשקפה סכנה מוחשית ומיידית לחייו של המתלונן.
בהתאמה לחומרת המקרה המתואר בכתב האישום, הודיעה התביעה המשטרתית לנאשם בכתב האישום עצמו, כי במידה ויורשע, עשויה התביעה לעתור לעונש של מאסר בפועל.

זיכוי בתיק פלילי מעבירה של איום בנשק ומתן צו להחזרת אקדח מהמשטרה.

במישור הראייתי, התבססה התביעה המשטרתית על עדותו של המתלונן עצמו, וכן עדותם הישירה של שני עדי ראיה נוספים.
הנאשם כפר בעבירת האיומים המיוחסת לו, ובית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט מיכאל קרשן) שמע את הראיות בתיק עד תום.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עורך דין פלילי גיא פלנטר לנאשם, זיכה בית משפט השלום בכפר סבא את הנאשם (מחמת הספק), ואף הורה על החזרת האקדח לנאשם, בכפוף להמצאת רישיון בר תוקף.
הפרשה פורסמה במקומון הוד השרון – הואשם כי איים עם אקדח על שכנו – וזוכה.

בדיקת פוליגרף – ראיה לא קבילה במשפט פלילי.

שני היבטים חשובים בפרשה זו; ראשית, לא בכל יום מורה בית משפט במחוזותינו על זיכוי בתיק פלילי. מעבר לכך, גם החלטה שיפוטית להחזיר לאזרח נשק, לאחר שנטען ע” משטרת ישראל כי עשה בו שימוש שלא כדין לאיים על חייו של אחר – בהחלט לא שגרתית.
לפרשה היבט נוסף הנוגע לבדיקת פוליגרף. במהלך חקירתו הנגדית, נשאל הנאשם ע”י התובע המשטרתי אם הוא עומד על חפותו, כיצד יצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף.
בית המשפט אמנם קיבל מייד את התנגדות ההגנה ופסל את השאלה, אולם בעצם הצגת השאלה, חשף התובע המשטרתי בפני בית המשפט ראיה בלתי קבילה, פוגענית ומשחירה במיוחד.
למרות שבית המשפט נחשף לראיה פסולה ופוגענית זו, אימץ את טענות ההגנה וזיכה את הנאשם.

תיק פלילי פ 2300-09 בית משפט השלום כפר סבא, בפני כבוד השופט מיכאל קרשן.

לקריאה נוספת.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפירסום אודות הפרשה בביטאון “הסניגור”. מטעמים מובנים, נמחקו פרטיו המזהים של הנאשם בפרשה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות נוספות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירת איומים.

בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם ייצגנו חשודים ונאשמים בעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. כמו כן ראו: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.
איומים על בת זוג – זיכוי בתיק פלילי.
איומים בסכין | איום בסכין – ביטול כתב אישום.
איום על שוטר – ביטול כתב אישום.
איומי רצח | איום ברצח – ביטול כתב אישום.
איומים בטלפון – ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי

זיכוי בתיק פלילי – איומים באקדח | ארכיון סעיף 192 חוק העונשין | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות 5 (2)

גיא פלנטר — Sat, 15 Feb 2025 05:30:07 +0000

איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים + סחר בסמים. בעקבות ייצוג משפטי – סיום בעבודות שירות . בתמונה: היכל המשפט בחיפה.

תמצית הפרשה: יבוא סמים מפרו – איוואסקה Ayahuasca, סחר בסמים במסגרת סדנאות וטקסי טיהור בישראל – סיום בעבודות שירות.

כתב אישום המייחס עבירות של יבוא סמים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט – והכל בהקשר ליבוא איוואסקה (Ayahuasca) מפרו ושימוש בו בטקסים ובסדנאות בישראל – מסתיים בעבודות שירות.
פרשה זו זכתה לתהודה תקשורתית. ראו בהקשר זה למשל כתבה שפורסמה ב- Mako: “תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה“.

תפיסת בקבוק איוואסקה בדרכו מפרו לישראל ופתיחה בחקירה פלילית בחשד לעבירת יבוא סמים.

פרשה זו עוסקת בפסיכולוגית שערכה סדנאות רבות משתתפים בצוותא עם נאשמת נוספת, במהלכן סיפקו לעשרות משתתפים משקה המכונה “איוואסקה”, המכיל סמים מסוג Harmine (להלן – “הרמין”) ו- DMT, אותו ייבאו מדרום אמריקה.
הרמין ו- DMT נכללים בפקודת הסמים המסוכנים בתשל”ג -1973ואסורים בהחזקה ובשימוש בישראל.
תחילתה של פרשה זו בבקבוק איוואסקה המכיל הרמין ו- DMT, אשר נשלח מפרו לישראל ואותר בדרכו לישראל על ידי המכס הצרפתי. לאחר שהרשויות הצרפתיות דיווחו על התפיסה למשטרת ישראל, הועבר הבקבוק תחת השגחה למשטרת ישראל ובהמשך, סיפקו שוטרים סמויים את הבקבוק (תחת מסווה של שליחות בדואר) לנמנעת המשלוח, תושבת ישראל – א’.
מיד לאחר קבלת הבקבוק – נעצרה א’, ומעצרה וחקירתה הובילו למעצרם של רבים נוספים שנחשדו כמי שהפעילו בישראל סדנאות בתשלום אותן תיארו כסדנאות להעצמה אישית, במהלכן סופק למשתתפים משקה איוואסקה.
במרכז הפרשה עמדה אותה פסיכולוגית, גברת ט’, אשר נחשדה כמי שייבאה את האיוואסקה לישראל וניהלה בצוותא עם נאשמת נוספת את הסדנאות בהן סיפקו השתיים את האיוואסקה למשתתפים.
גברת ט’ נעצרה, בחשד לביצוע עבירות של סחר בסמים, יבוא סמים ואספקה של סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סמים) ושיבוש מהלכי משפט. עימה נעצרו גם חלק מבני משפחתה, שנחשדו אף הם בעבירה של סחר בסמים – אספקת איוואסקה במסגרת אותן סדנאות.
החקירה המשטרתית דרשה משאבים רבי היקף; מעבר לפעולות חקירה שבוצעו על ידי רשויות חקירה בחו”ל, נחקרו בישראל חשודים רבים תחת אזהרה, התבצעו מעצרים ועימותים, נערכו מחקרי תקשורת מקיפים ונגבו עדויות מעשרות רבות של עדים, ביניהם אף משתתפי סדנאות האיוואסקה.

כתב האישום החמור אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה – יבוא סמים, סחר בסמים, החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד ט’ וכנגד שותפתה נ’ כתב אישום חמור המייחס להם ריבוי עבירות של יבוא סמים מסוכנים, סחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סם מסוכן) ושיבוש הליכי חקירה (בכך שאחת הנאשמות מחקה הודעות מפלילות).
רשימת עדי התביעה כללה לא פחות מ- 72 עדים, מהם 7 עדים זרים, 41 שוטרים ואנשי מכס שביצעו פעולות חקירה בישראל וכ- 21 עדים שנטלו חלק בסדנאות בהן סופק משקה איוואסקה.
מדובר בכתב אישום חמור מאד, הכולל מספר עבירות מסוג פשע, כתב אישום המייחס לנאשמות עבירות ברף החומרה הגבוה ביותר שבפקודת הסמים המסוכנים – והרשעה בו “As is“, חשפה את הנאשמות לעונש מאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.
חלק ניכר מהחקירה, היו הנאשמות עצורות מעצר של ממש, ולאחר הגשת כתב האישום כנגדן החליפו את ייצוגן המשפטי. למשרדנו פנתה אם כן ט’ לאחר הגשת כתב האישום כנגדה, ושכרה את שרותינו לייצגה בהליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

על משקה איוואסקה (Ayahuasca) והחומרים האסורים בפקודת הסמים המסוכנים הישראלית – Dmt ו- Harmine.

המשקה שנתפס באותו בקבוק שיובא מפרו מוכר כמשקה האיוואסקה (Ayahuasca – וכך אף צוין בכתב האישום שהוגש כנגד שתי הנאשמות), כאשר בחוות דעת של מומחה מטעם המדינה נקבע כי המשקה מכיל סמים מסוכנים מסוג DMT ו- Harmine (הרמין).
חומרים אלו מצויים בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים, ואסורים לשימוש, סחר, ייבוא או הפצה בניגוד לחוק. מדובר בחומרים המוכרים פחות למערכת המשפט הישראלית (בניגוד לדוגמא לסמים מסוג קנאביס, הירואין או קוקאין), ולמעשה מדובר באחד המקרים הבודדים בהם הוגש כתב אישום בישראל העוסק במשקה איוואסקה.
בכתב האישום המקורי שהוגש בפרשה זו על ידי פרקליטות מחוז חיפה נטען, על בסיס חוות דעת מומחה, כי DMT נחשב לסם השייך למשפחת הסמים ההזייתים, והשפעותיו כוללות, בין היתר, הקאות, בלבול, מתח שרירים היכול להביא לשיתוק, כאבי שרירים, כשל כלייתי ופרכוסים. במקרים מסויימים, כך נטען בכתב האישום, עלול השימוש ב- DMT להוביל למוות.
אלא שנטילת סם מסוג DMT דרך הפה (באמצעות שתייה לדוגמא) לא תגרור לשום תגובה משום שהחומר מתפרק במהירות בקיבה – ועל כן, כלל ההשפעות שנזכרו לעיל, לא יורגשו בגופו של המשתמש.
על מנת שניתן יהיה לחוש בהשפעת ה –DMT, יש לצרוך אותו ביחד עם חומר המעכב את פירוקו בקיבה; כאן נכנס לפעולה ההרמין, שאף הוא סם אסור בפקודת הסמים המסוכנים, חומר שבכוחו לעכב את פירוקו של ה – DMT. נטילת משקה המכיל את שני החומרים האלו גם יחד – תוביל את המשתמש להיחשף להשפעות ה- DMT.
במקרה הנדון כאן, כך קבעה חוות דעת של המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, בתוך משקה האיוואסקה שנתפס נמצאו הן DMT והן Harmine.

גישתן של רשויות החקירה והתביעה בישראל לשימוש במשקה איוואסקה.

על השקפתה של משטרת ישראל בכל הנוגע ליבוא, החזקה ושימוש באיוואסקה ניתן ללמוד מדברים שמסר ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ”ק גיא וגנר, עם מעצרם של שתי הנאשמות.
הדברים פורסמו על ידי כתב Mako, שמעון איפרגן בכתבה: “תקדים: כתבי אישום נגד עורכות טקסי היטהרות באמצעות סם איוואסקה“:

“בגדול, זה נכון שהתופעה הזו ידועה בארץ שנים רבות, אבל כשהגיע אלינו המידע מנתב”ג החלטנו לחקור את התופעה. זה לא פשוט להגיע לאנשים שמארגנים את אותן סדנאות ומשתמשים באיואסקה. לא מדובר בעבריינים, נרקומנים או סוחרי סמים ברחובות, אלא באנשים נורמטיביים, בעלי מקצועות חופשיים שמנהלים את הסדנאות בשיטה של מפה לאוזן. הסדנאות מתנהלות במסווה של רוחניות שכוללות שימוש בסם הזה, שיכול כמו כל סם הזיה אחר לגרום גם למוות”, טוען ראש מחלק פשיעה מאורגנת ביחידה המרכזית במחוז חוף במשטרה, רפ”ק גיא וגנר, “מבחינתנו זה סם שנמצא בפקודת הסמים ואסור לשימוש לא רק בארץ, אלא גם בארה”ב”.

“…במשטרה חושבים קצת אחרת: מבחינתם, מדובר במסיבות סמים לכל דבר ועניין, ולא בסדנאות ריפוי ורוחניות והעצמת הנפש כפי שהמארגנות טענו. “מדובר בסם שיכול לגרום לשיתוק בגוף. לא הייתי מקל ראש בשימוש באיואסקה”, טוען רפ”ק וגנר, “לא הייתי מזלזל בסם. אנשים לא מבינים עד כמה הוא יכול להיות קטלני”. לדבריו, בגלל אופי האנשים שאינם מוגדרים כעבריינים המשטרה מתקשה לחשוף את כל פעילות הסדנאות ברחבי הארץ. “כשיש לנו מידע אנחנו פועלים, כמו במקרה הזה, אבל זו פעם ראשונה שמגישים כתב אישום בגין סחר וייבוא של האיואסקה לישראל. זה חבר’ה שפועלים בחשאיות רבה. נכון שהסם הזה לא מוכר מספיק בציבור כמו סמי הפיצוציות, אלא בקרב אוכלוסיה קטנה מאוד של אנשים, אבל זה לא אומר שלא צריך להזהיר את הציבור מפני השימוש בו”, הסביר רפ”ק וגנר, “מדובר באנשים שמבוססים יחסית ויש להם כסף כדי להשתתף באותן סדנאות. מה שמעניין פה שזה פעל כמו עסק משפחתי. יירוט משלוח הבקבוקים עזר לנו להגיע למעורבים”.

ה- DMT נחשב לסם פסיכודלי, שייך לקטגוריית ה”סמים הקשים” (בניגוד לדוגמא לקנאביס, הנחשב ל”סם קל”), ומשכך, גם יחס גורמי רשויות החוק במקרים אלו – מחמיר.

על חומרת העבירות אשר יוחסו לנאשמות בכתב האישום – יבוא סמים וסחר בסמים.

עבירת יבוא סמים ועבירת סחר בסם מסוכן מוסדרת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. סעיף 19א לפקודה קובע את העונש למי שהורשע בעבירות מסוג זה:

“13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.”

19א. העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.”

עבירת החזקה בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית מוסדרת בסעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים – נחשבת אף היא לפשע חמור, והעונש הקבוע בצידה עומד על 20 שנות מאסר:

“לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977″.

להרחבה בכל הנוגע לייצוג משפטי של משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

ההליך הפלילי בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

בשל החומרה שמייחסת מדינת ישראל לסמים מסוג זה, ובשל היקף המעשים ומגוון העבירות שיוחסו לנאשמת בכתב האישום – עמדתה של הפרקליטות הייתה לענישה מאחורי סורג ובריח, וזאת – לתקופה ממושכת.
מאידך – בידי ההגנה היו טיעונים משפטיים תקדימיים מסוגם – אשר עוגנו בחוות דעת מומחים מישראל ומחו”ל, חלקם מבכירי חוקרי האיוואסקה בעולם.
במצב דברים זה, כפרה הנאשמת במיוחס לה – וההליך נקבע לשמיעת ראיות בפני כב’ השופט אמיר טובי בבית המשפט המחוזי בחיפה.
עוד בטרם פתיחת ההליך, התקיימו דיונים משפטיים מקדימים במסגרתם ביקשה ההגנה חומרי חקירה שהיו חסרים, העלתה טענות מקדמיות חדשניות וניהלה דיונים שנגעו לבקשות ייחודיות בתחומי סדרי הדין.
כך לדוגמא, מאחר שכתב האישום כלל עדי תביעה מחו”ל – ביקשה המדינה לאפשר להם למסור עדותם באמצעות ווידיאו קונפרנס. ההגנה התנגדה ועמדה על העדתם של העדים בישראל, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפרקליטות.

הסדר טיעון מקל וסיום ההליך הפלילי בעבודות שירות.

תוך כדי הליך שמיעת הראיות, ביוזמת בית המשפט המחוזי ולנוכח הערותיו – נפגשו הצדדים והגיעו להסדר טיעון המקל באופן משמעותי עם הנאשמות.
במסגרת הסדר הטעון תוקן כתב האישום באופן משמעותי לקולא, מרבית מן האישומים אוחדו וצומצמו, עבירת הסחר בסם מסוכן הומרה לעבירת הספקת סם מסוכן (הנחשבת קלה יותר) ועבירת שיבוש הליכי משפט נמחקה לחלוטין מכתב האישום המתוקן.
ביחס לענישה, הגיעו הצדדים להסכמות כי על גב’ ט’ יוטלו 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס סמלי.
כדרכם של הסדרי טעון, טענותיהם של הצדדים לא הגיעו להכרעה שיפוטית, וכך – טענות הגנה כבדות משקל, מגובות במצב המשפטי במחוזות אחרים בעולם ובחוות דעת של מומחים בעלי שם עולמי – נותרו ללא הכרעה שיפוטית. ניתן להניח, כי בעניין זה טרם נאמרה בישראל “המילה האחרונה” ביחס למשקה איוואסקה (Ayahuasca).

גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה – אימוץ הסדר הטעון והטלת עבודות שירות.

בגזר דינו, החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כב’ השופט אמיר טובי) לכבד את הסדר הטיעון שנקשר בין הצדדים, תוך שהוא מציין:

“לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב למכלול הנסיבות הייחודיות בתיק זה, סבורני כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים סביר ומאוזן ויש לקיימו. העבירות בהן הורשעו הנאשמות הן חמורות, אך בשים לב לנסיבות הקשורות בביצוען, דומה כי העונש שהוסכם בין הצדדים נופל בתוך מתחם העונש ההולם. אף הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נשוא הדיון, ובכלל זאת עברן הנקי של הנאשמות והיותן נשים נורמטיביות ללא כל הסתבכות קודמת בפלילים, גילן, הודייתן ונטילת האחריות על מעשיהן, מובילות למסקנה כי יש לאשר את הסדר הטעון”.

אשר על כן, גזר בית המשפט על הנאשמות 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ועל הנאשמת אשר יוצגה על ידי משרדנו (הנאשמת 1) קנס סימלי בסך 5,000 ש”ח, ב- 10 תשלומים חודשיים.
בסופו של יום אם כן – מכתב אישום חמור ביותר, אשר הרשעה בו חשפה את הנאשמת לתקופת מאסר ממושכת מאחורי סורג ובריח – הסתיים ההליך הפלילי בעניינה – בעבודת שירות בלבד.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטעון ובגזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, המאמץ את ההסדר, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
את הנאשמת 1, הגב’ ט’, ייצגו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין רעות רחמן ממשרדו.

תיק פלילי 55992-01-16 בבית המשפט המחוזי חיפה, בפני כב’ השופט אמיר טובי.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

סחר בסמים | יבוא סמים | אספקת סמים מסוכנים | החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית | איוואסקה | Ayahuasca | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט עבירות סמים – איוואסקה | Ayahuasca | יבוא סמים מפרו, סחר בסמים בסדנאות בישראל – עבודות שירות 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17)

גיא פלנטר — Sun, 09 Feb 2025 09:50:25 +0000

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה ע”י בית המשפט המחוזי להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם.

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה. מקרה להמחשה – המשטרה חויבה להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים. ערר שהגישה המשטרה – נדחה ע”י ביהמ”ש המחוזי.

לא חייבים להשלים עם תפיסת רכוש ע”י המשטרה. ניתן לתקוף את החלטת תפיסת הרכוש ולחייב את המשטרה להשיב את הרכוש לבעליו. להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו חויבה משטרת ישראל ע”י בית משפט השלום בירושלים להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים.
ערר המשטרה על החלטת בית משפט השלום נדחה ע”י בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר חייב את המשטרה לקיים את החלטת בית משפט השלום, ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
משביקשה המשטרה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, וזאת על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון בנושא, שוכנעה פרקליטות המדינה שאין מקום להביא את העניין לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי” ובכך הסתיימה הפרשה, בהשבת רובי האיירסופט התפוסים למטווח.

רובי איירסופט – במה מדובר?

איירסופט Airsoft הוא ענף ספורט אתגרי שעניינו במשחק המדמה שימוש בכלי נשק. במסגרת המשחק, משתמש השחקן בכלי המדמה נשק, ובמקרה הנדון כאן, מתאמן השחקן בקליעה במטרה דיגיטלית או מטרה מנייר במטווח מאושר.
מדובר בכלי שאין בכוחו להרוג ובשימוש במיגון מתאים (משקף ו/או מיגון פנים) גם לא מסוגל לפצוע. יודגש כי לא מדובר ברובה אוויר (היורה קליעי מתכת, מסוגל לפצוע ולהרוג ומצריך רישיון) ולמרות שמדובר בהעתקים של כלי נשק, איירסופט אינו בגדר אמצעי לחימה או “נשק” כהגדרתו בדין.
בהיותם צעצועים המהווים חיקוי של כלי ירייה ונראים ככלי ירייה, נכנסים כלי איירסופט תחת הגדרה של “צעצוע מסוכן” המופיעה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצוא, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), התשמ”ז – 1986 ומפוקחים ע”י משרד הכלכלה.

החיפוש המשטרתי במטווח איירסופט, תפיסת 71 רובי איירסופט וסירוב המשטרה להחזיר את התפוסים.

על בסיס צו חיפוש, ערכה משטרת ישראל חיפוש במטווח איירסופט ותפסה 71 רובי איירסופט עם אביזריהם, מחשב ששימש את המטווח ואת הטלפון הנייד של בעל המטווח.
בו ביום, במהלך חקירתו, הציג בעל המטווח את כל הרישיונות הדרושים להחזקת המלאי העסקי וכן רישיון עסק בתוקף וביקש להשיב למטווח את רובי האיירסופט התפוסים, הדרושים לניהולו התקין של המטווח.
בהמשך פנה משרדנו בכתב ליחידה החוקרת בבקשה מנומקת להשבת התפוסים.
משטרת ישראל הסכימה כבר בשלב זה להחזיר את המחשב שנתפס במטווח אולם טענה כי יתר התפוסים נתפסו כדין במסגרת סמכויותיה של המשטרה וכי עד לסיום החקירה לא יוחזרו רובי האיירסופט והטלפון הנייד.

בית משפט השלום בירושלים מורה למשטרת ישראל להשיב את הרכוש התפוס לבעליו.

לנוכח סירוב משטרת ישראל להחזיר את התפוסים, הגיש משרדנו בקשה להחזרת התפוסים לבית משפט השלום בירושלים.
בתמצית, טען משרדנו בבקשה להחזרת תפוסים כדלקמן:
- לא התקיימו התנאים המאפשרים ביצוע תפיסת המלאי העסקי של המטווח והטלפון הנייד.
- צו החיפוש שעל בסיסו נתפסו רובי האיירסופט והטלפון הנייד, ניתן על בסיס מצגים עובדתיים מטעים של היחידה החוקרת.
- הצו השיפוטי שניתן – לא מאפשר תפיסת המלאי העסקי של המטווח.
- הטלפון הנייד נתפס שלא כדין, בניגוד לחוק ולפקודות המשטרה.
- התפיסה גורמת נזק בלתי מידתי ובלתי סביר.
שני דיונים התקיימו בבקשה להחזרת התפוסים בפני כבוד השופט ביאלין אלעזר בבית משפט השלום בירושלים, כאשר בתום הדיון הראשון, ואף בטרם מתן החלטה שיפוטית, הסכימה המשטרה להשיב את הטלפון הנייד ללקוח.
משעמדה המשטרה בסירובה להשיב את 71 רובי האיירסופט למטווח, קיבל בית משפט השלום את בקשת משרדנו והורה על שחרור כל רובי האיירסופט, ללא תנאים.
החלטת בית משפט השלום בירושלים בדבר השבת התפוסים מוצגת במלואה בהמשך עמוד זה. בתמצית, נימק בית משפט השלום את החלטתו להורות על השבת רכוש תפוס מהמשטרה כדלקמן:
- המבקשים מחזיקים בכל האישורים הנדרשים להחזקת כלי איירסופט ואף לייבא ולמכור אותם לאחרים.
- לא ניתן לקשור את המבקשים להסבת כלי איירסופט לנשק חם והמבקשים גם לא ידעו כי כלי איירסופט שנרכשו מהם לכאורה נועדו להסבה לנשק חם.
- אין חולק כי בכלי האיירסופט התפוסים לא בוצעה עבירה כלשהי.
- אין עילת תפיסה ברורה ומובהקת להמשך החזקתם של התפוסים. נציג המשטר התקשה להשיב על השאלה אילו עבירות מיוחסות למבקשים ומהי עילת התפיסה.
- ככול שקיים חשד לביצוע עבירות בהתאם לחוק הפיקוח על המצרכים והשירותים והצווים שניתנו מכוחו, הרי שפעילות במישור זה צריכה להיות מנהלית.
- לא נראה שיש מקום לתת משקל גבוה לעילת התפיסה המניעתית.
כאמור, את החלטת בית משפט השלום המורה על השבת התפוסים תמצאו בהמשך עמוד זה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דוחה ערר שהגישה המשטרה ושב ומצווה על השבת תפוסים.

משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום בירושלים והגישה ערר על החלטה זו לבית משפט המחוזי.
את טיעוניה בערר מיקדה המשטרה בעיקר בטענה, כי רובי איירסופט ניתנים להסבה לנשק חם, וכי החזרת רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור;

בתמונה: נימוקי הערר שהגישה משטרת ישראל לבית המשפט המחוזי.

למרות מצב החירום במערכת המשפט (בעקבות משבר נגיף הקורונה), נקבע ערר המשטרה לדיון בפני כבוד השופט אריה רומנוב, בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לדחות את ערר המשטרה, ופסק בין היתר כדלקמן:

“…מקובלת עליי התוצאה אליה בית משפט קמא הגיע, שלפיה אין מקום להורות על המשך החזקתם של הכלים בידי העוררת.

כאמור, שני המשיבים מפעילים את עסקיהם במשך שנים לא מעטות כשהן מצוידים בכל האישורים הנדרשים. אין טענה שהמשיבים מכרו כלים למאן דהו בידיעה שבכוונתו להסב אותם לכלי נשק. כך גם אין טענה שבכלים שנתפסו בעסקיהם של המשיבים נעברה עבירה כלשהי או שהייתה למשיבים כוונה לעבור בהם עבירה.

וגם אם יסתבר בסופו של דבר כי המשיבים, או מי מהם, מכרו כלים בניגוד להוראות הפיקוח, לא יהא זה מידתי לתפוס מהם כבר עכשיו את הכלים המשמשים לעסקיהם, ובכך להביא לפגיעה קשה בעסקיהם.

לטענת משיב 1, “תפיסת המלאי העסקי של העסק…שיתקה את החנות, עצרה יכולת לתפעל את המטווח, פגעה בחברי המועדון, והסבה פגיעה כלכלית לעסק ולבעליו. לא ניתן כמובן לנהל מטווח איירסופט ללא הכלים” (סעיף 43 לבקשה שהוגשה לבית משפט השלום).

סוף דבר. מהטעמים עליהם עמדתי החלטתי לדחות את הערר”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט המחוזי במלואה.

משטרת ישראל מבקשת מבית המשפט המחוזי לעכב את החלטתו ב- 3 חודשים, על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון.

באם סברתם שבהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את ערר המשטרה הסתיים העניין, טעיתם.
משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישה בקשה לעיכוב ביצוע השבת התפוסים ב- 90 ימים (!).
בין היתר, טענה המשטרה בבקשה לעיכוב ביצוע כדלקמן:
- כלי איירסופט נסחרים שלא כדין ומגיעים לידי גורמים המסבים אותם לאמצעי לחימה המסוגל לירות ולהמית אדם.
- משטרת ישראל מנסה להתמודד עם תופעה זו:

“…מתוך כוונה למגר את השימוש בכלי איירסופט, לגביהם נקבע ע”י מומחי תוכן כי לאחר מספר פעולות הסבה פשוטות משמשים כאמל”ח בעל פוטנציאל ממשי להרוג ולהמית”.

- לאור פוטנציאל המסוכנות של כלי איירסופט, מתבקש עיכוב השבת הכלים התפוסים ב- 90 ימים לטובת ביצוע השלמות חקירה ופגישות לשם הגשת כתבי אישום פליליים.
- מתקיימים מגעים עם פרקליטות המדינה על מנת לגבש עמדה בכל הקשור להגשת ערר לבית המשפט העליון בסוגיה זו.

פרקליטות המדינה משתכנעת שאין מקום להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון – רובי האיירסופט התפוסים מוחזרים למטווח.

משרדנו הגיש תגובה לבית המשפט המחוזי, מדוע יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע שהגישה משטרת ישראל.
בד בבד, פנה משרדנו לפרקליטות המדינה וביקש מהפרקליטות לדחות את בקשת משטרת ישראל לנסות ולהביא עניין זה לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי”, לשים קץ לפגיעה הממושכת והבלתי סבירה בזכויות יסוד ולהורות למשטרת ישראל לכבד את החלטות השיפוטיות שניתנו ולהשיב את התפוסים, ללא כל דיחוי נוסף.
בינתיים קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת עינת אבמן – מולר) כי בתיק נדון ערר על החלטת בימ”ש קמא להורות על השבת תפוסים ועל פניו הבקשה שהוגשה אין מקומה במסגרת תיק הערר במחוזי, שנדחה, וככל שמשטרת ישראל סבורה אחרת, שתנמק ותבהיר בקשתה.
סוף דבר – פרקליטת המדינה השתכנעה שלא להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון והעבירה החלטתה למשטרת ישראל. בכך חויבה משטרת ישראל לקיים את החלטות בתי המשפט ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
להלן ההתכתבות עם פרקליטות המדינה בנושא:

בתמונה: החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש ערר לבית המשפט העליון.

השבת רכוש תפוס מהמשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת תפוסים מהמשטרה.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת רכוש תפוס במשטרה.
להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
בהקשר להליכי חקירה ותפיסה, מומלץ לקרוא גם את העמוד אודות חקירה במשטרה.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בענייני נשק.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענייני נשק.

עורך דין פלילי

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה | החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | | עבירות נשק – ייצוג משפטי | עבירות נשק בצבא – ייצוג משפטי | עורך דין פלילי בירושלים

רישוי נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון אקדח | החזרת רישיון נשק | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | ייצוג משפטי – השבת רישיון כלי ירייה | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר