ארכיון סעיף 2 חוק הגנת הפרטיות - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59)

גיא פלנטר — Fri, 30 May 2025 08:32:44 +0000

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעו”ד פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.

מהי פגיעה בפרטיות?

זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי:

“כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו”.

“פגיעה בפרטיות” מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, והיא כל אחד מאלה:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, “כתב” – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד”.

ניתן לראות כי המחוקק קבע קשת רחבה של מעשים העשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות, שיכולה להיות בין על דרך של הטרדה, בין על דרך צילום ובין בפרסום או בהפרת סודיות.

עבירות פגיעה בפרטיות

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית

לא כל פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות.
פגיעות בפרטיות המהוות עבירות פליליות מוגדרות בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981, הקובע כדלקמן:

“5. פגיעה בפרטיות – עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים”.

מתוך שלל המעשים המהווים פגיעה בפרטיות, קבע אם כן המחוקק כי האזנה האסורה על פי חוק, לא תהווה גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עבירה זו מטופלת בחוק האזנת סתר, תשל”ט-1979 ובהקשר זה ראו: עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.
לעבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות ייחד המחוקק עבירה נפרדת, המטופלת בנפרד בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות (ועל עבירה זו נרחיב בהמשך).

מה הכוונה לפגיעה “במזיד” בפרטיות?

חשוב לשים לב כי אף על פי שהחוק נוקט בלשון “מזיד”, מונח שיכול להתפרש בשוגג ככוונה, בפועל, כדי להרשיע בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לא נדרש להוכיח כוונה אצל הנאשם לפגוע בפרטיות זולתו, ודי בכך שהיה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות (סעיף 90א ו-20(א) רישא לחוק העונשין).

פרשנות מרחיבה למושג “פגיעה בפרטיות”

עיון בפסיקה מלמד כי גם בתי המשפט, בבואם לנתח את יסודות העבירה, נוטים ככלל להעניק לחלופות שבחוק פרשנות מרחיבה, זאת בפרט בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה ושכלול האמצעים בהם ניתן לפגוע בקלות רבה יותר בפרטיותו של אדם.

עבירות פגיעה בפרטיות בעידן האינטרנט

בימנו, מרבית המקרים של פגיעה בפרטיות מתרחשים בזירה הטכנולוגית הדיגיטלית, ובעיקר באינטרנט.
הסיבות לכך נעוצות כמובן בזמינות המידע ברשת, בנגישות למידע מכל מכשיר סלולארי, בתחושת האנונימיות של הגולשים, בקלות ובמהירות העברת המידע והפצתו וכיוצא באלה.
מדובר למעשה במגמה המאפיינת את השנים האחרונות, בהן אנו עדים לכך שיותר ויותר עבירות פליליות “קלאסיות” עוברות לזירת המחשב (והיום טלפונים חכמים הם מחשבים לכל דבר) ולמרחב האינטרנטי ומבוצעות פעמים רבות כלל מבלי לצאת מהבית או ממקום העבודה.

פגיעה בפרטיות כפלטפורמה לביצוע עבירות אחרות

הניסיון מלמד, כי לעתים קרובות העבירה של פגיעה בפרטיות אינה עומדת לבדה ומהווה אמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות או שהפגיעה בפרטיות נלווית לעבירות אחרות (כגון עבירות מחשב, עבירות מין, הטרדה מינית, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש ועוד).

עבירות פגיעה בפרטיות – הגנות מפני אחריות פלילית

לצד הסייגים “הכלליים” לאחריות פלילית, הקבועים בסעיפים 34ו – 34כ לחוק העונשין – התשל”ז 1977, קובע חוק הגנת הפרטיות הגנות עצמאיות מפני אחריות פלילית (כמו גם אזרחית) לעבירה של פגיעה בפרטיות עליהן נעמוד בקצרה כעת:

“מעשה של מה בכך”

מדובר בהגנה מפני אחריות פלילית הדומה במהותה לזו של הגנת זוטי דברים (הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין), הגנה הרלוונטית למקרים בהם לא נגרמה פגיעה בפרטיות או נגרמה פגיעה כה שולית ומינורית, עד כי אין אינטרס ציבורי להטיל בגינה אחריות פלילית
הגנה זו קבועה בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות:

“6. מעשה של מה בכך

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש”.

פגיעה בתום לב | פרסום מוגן | עניין ציבורי – ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות

בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קבע המחוקק שורה של הגנות מפני אחריות פלילית:

“18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

בכפוף לחזקות הקבועות בסעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, ככלל, הנטל להוכחת קיום הגנה בכל מקרה ומקרה מוטל על כתפי הנאשם.
הפסיקה קבעה כי מבחן תום הלב לצורך ההגנה בסעיף 18(2) הוא מבחן סובייקטיבי – האם הפוגע סבר מבחינתו האישית שהוא פעל כדין. עם זאת, בהקשר זה נפסק כי פגיעה בפרטיות שנועדה למצות זכויות בהליך משפטי כדין, שעשויה לפגוע בנפגע, איננה פגיעה הנעשית בתום לב.

מדיניות ענישה בגין עבירות פגיעה בפרטיות

המחוקק ראה בחומרה את העבירה של פגיעה בפרטיות והעמיד את העונש המקסימלי בגינה על 5 שנות מאסר.
בתי המשפט במחוזותינו הלכו בעקבות המחוקק ורואים בחומרה ביצוע של עבירות פגיעה בפרטיות ובשים לב לנפיצותן ולקלות ביצוען כיום – אף לא מהססים להטיל עונשי מאסר, בפרט במקרים בהן שלובה הפגיעה בפרטיות עם עבירות פליליות נוספות.
לשם המחשה נביא דברים שפסק בית המשפט המחוזי בענ”פ (ת”א) 8878-08-16 מדינת ישראל נ’ (קטין), בו דובר בקטין שהפיץ סרטון בו צולמה המתלוננת ללא ידיעתה מקיימת יחסי מין (הדגשות שלנו):

“נתחיל ממהותה של העבירה. כל שנוכל לומר, לא יתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בה. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות…”.

“אם לא די בכך אמר המשיב כי פעל גם מתוך רצון להשיג הון חברתי ותשומת לב, נזכיר שוב כי המתלוננת היא ידידתו, כפי שהוא עצמו אמר. איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. שלא לדבר על ההבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות…”

“לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, אנו רואים להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא “פלח שוק” זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של בימ”ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה”.

על אף זאת, לצד מגמת ההחמרה בענישה הניכרת מפסיקת בתי המשפט, חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, חרף הפגיעה בפרטיות, ראה המחוקק לנכון לשקול דווקא להקל בענישה, ואלו הם המקרים בתמצית (סעיף 22 לחוק הפגיעה בפרטיות):
- הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנאשם נקב את המקור שעליו הסתמך.
- הנאשם לא התכוון לפגוע.
- אם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום – הנאשם התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקתו.

פגיעה בפרטיות – עבירת משמעתית

לא אחת, המישור המשמעתי של פגיעה בפרטיות מקבל ביטוי בשליפת מידע שלא כדין ממאגרי מידע חסויים.
בהקשר זה ראו בעמוד: שליפת מידע שלא כדין – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

העבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות

מדובר בנגזרת של חוק הגנת הפרטיות המתייחסת למצבים בהם עובד, מנהל או אדם שיש לו רשות לשימוש במאגר מידע, מגלה מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, שלא לצורך ביצוע עבודתו.
עבירה של הפרת סודיות היא עבירה פלילית עצמאית המעוגנת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות והעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר:

“16. סודיות

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

“מידע” הוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ “נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו“.
לשם המחשה, עובד מדינה (כגון עובד רשות המיסים או משרד הפנים) השולף מידע שלא כדין ממאגר מידע במשרדו ומעביר מידע זה לגורמים בלתי מורשים – עובר על הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
יש לשים לב כי גילוי המידע הוא יסוד מיסודות העבירה של הפרת חובת הסודיות ואין די בעיון במידע בלבד.
ככלל, מעשים מעין אלו יובילו לפתיחת חקירה משמעתית נגד העובד ובהינתן ראיות מספיקות – גם להעמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע האכיפה כלפי העובד, שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו, גם במישור הפלילי;
כך למשל, בתיק פלילי 10845-06-15 מדינת ישראל נ’ רימר, הרשיע בית משפט השלום בירושלים בעבירה של הפרת חובת סודיות נאשמת שעבדה במשרד החוץ וגילתה לבנה נתונים מתוך מאגר מידע המכונה “מערכת אביב”, מאגר אליו היתה לה גישה במסגרת תפקידה. במקרה זה דובר בנתונים של כתובת ופרטי כניסה ויציאה מהארץ.
כמו כן, נקבע באותו עניין, כי בכך ששלפה ממאגר מידע שהועמד לרשותה לצורך מילוי תפקידה נתונים הנוגעים לענייניו האישיים של אדם והפרה את חובת הסודיות שחבה בה מתוקף תפקידה – ביצעה עבירות של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2(7) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי עבירות פגיעה בפרטיות

חשודים ונאשמים – ייעוץ וייצוג משפטי

כפי שהראינו, מדובר בעבירות הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט, בעיקר על שום הקלות בביצוען, נפיצותן והפגיעה הקשה הנגרמת בעטיין לזכויות יסוד של האדם הנפגע. בהתאם, גם רשויות החקירה והתביעה משקיעות מאמצים ומשאבים רבים לגילוי עבירות אלו והעמדה לדין בגינן.
מדובר בעבירות שהרשעה בהן מעמידה את המורשע בסיכון לעונש מאסר, במיוחד אם נלוו לעבירות אלו עבירות נוספות.
על כן, ולנוכח מורכבותן המשפטית של העבירות, על חלופותיהן ויסודותיהן השונים כמו גם ההגנות הקיימות, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי, בקיא ומנוסה בתחום, כבר בשלבי החקירה בחשד לעברות אלו.
קבלת יעוץ משפטי עוד לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה, עשויה, פעמים רבות, להשפיע על האופן בו יסתיים התיק הפלילי.
במקרים בהם חקירת המשטרה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה, יוכל עורך דין פלילי המייצג את החשוד לפנות לפרקליטות בבקשה לערוך שימוע (ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות קמה זכות שימוע בדין), במסגרתו ינסה לשכנע את התביעה, ככל שניתן בנסיבות העניין, להימנע מהגשת כתב אישום.
כמובן שאם הוגש כתב אישום בעבירות אלו והנאשם חשוף בשל כך לעונש מאסר, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליך הפלילי בפני בית המשפט.

מתלוננים ונפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

לא אחת, מתלוננים ונפגעי עבירה אינם יודעים באם התנהלות כזו או אחרת חצתה את הרף הפלילי, מה בדיוק טעון הוכחה, האם יש בידיהם מספיק ראיות להניע את גלגלי החקירה הפלילית, כיצד להוכיח את טענותיהם מבלי לפגוע בראיות או לשבש את החקירה, כיצד יגיב החשוד להגשת תלונה פלילית כנגדו, למי בדיוק לפנות וכיצד יתייחסו גורמי החקירה והתביעה לתלונתם.
על כל הנושאים הללו עמדנו בהרחבה בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח – מתלוננים | נפגעי עבירה | עדים לעבירה. מענה לכל הסוגיות הללו ניתן לקבל בהיוועצות עם עורך דין פלילי. במקרים המתאימים ילווה עורך דין פלילי את נפגע העבירה בהגשת התלונה ובהליך הפלילי.
בחוק למניעת הטרדה מאיימת העניק המחוקק הגנה לנפגעי הטרדה ופגיעה בפרטיות, ובמקרים מתאימים יפעל עורך הדין המייצג את נפגע העבירה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת.
במקרים המתאימים, עומדת לנפגע עבירה של פגיעה בפרטיות אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית. עורך דין פלילי הבקיא בתחום יוכל לייצג את המתלונן / נפגע העבירה בהליך קובלנה פלילית בבית המשפט. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי בהליך פלילי בבית משפט.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים שכללו עבירות פגיעה בפרטיות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו.

עורך דין פלילי

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת הסודיות | הטרדה באמצעות מתקן בזק | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | האזנת סתר – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי

הפוסט עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי. 4.9 (59) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שליפת מידע שלא כדין, פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 5 (40)

גיא פלנטר — Sun, 12 Feb 2023 12:25:43 +0000

שליפת מידע שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

שליפת מידע שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – ייצוג משפטי של עובדת מדינה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע לשורה של עבירות משמעת: עבירות מחשב | שליפות מידע | שליפת מידע שלא כדין | פגיעה בפרטיות.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – שליפת מידע שלא כדין

פרשה זו עוסקת בעובדת מדינה וותיקה, רכזת מעסיקים באחד מסניפי המוסד לביטוח לאומי.
בעקבות חקירה משמעתית שהתנהלה כנגד העובדת בחשד לשליפת מידע שלא כדין, ועל בסיס הודאתה של העובדת בעבירות משמעת, הגישה נציבות שירות המדינה כנגד העובדת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נטען בכתב התובענה כי בהזדמנויות שונות במהלך עבודתה, נכנסה הנאשמת למאגר המידע של המוסד וביצעה שליפות מידע על אנשים שונים, שלא כדין ושלא לצרכי עבודתה. בשני מקרים, נטען בתובענה, אף העבירה מידע ששלפה לאנשים שלא הוסמכו כדין לקבלו.
במעשיה, כך נטען, פגעה הנאשמת במשמעת שירות המדינה, הפרה את כללי האתיקה לעובדי המדינה כמו גם את הוראות חוק הגנת הפרטיות והוראות תקנון שירות המדינה והתנהגה התנהגותת שאינה הולמת את תפקידה כעובדת המוסד וכעובדת המדינה.
באשר לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הואשמה העובדת בהפרת כללי האתיקה הבאים:
- סעיף 9.01 – חובתו של עובד המדינה לשמור בסוד ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידיו. עובד מדינה לא רשאי למסור מידע כלשהו, אלא למי שהוסמך כדין לקבלו.
- סעיף 9.02 – איסור על עובד המדינה להשתמש במישרין או בעקיפין במידע שהגיע אליו בתוקף תפקידיו או בקשר אליהם, לשם קידום ענייניו או ענייניו של כל אדם אחר שלא כדין.
- סעיף 9.03 – איסור על עובד המדינה להוציא מידע ממחשב או מרשומות שבידו או שבאחריותו או בהישג ידיו, שלא לצורך מילוי תפקידיו ואיסור לעשות במידע זה שימוש שלא כדין.
- סעיף 12.01 – איסור על עובד המדינה לנצל את מעמדו או תפקידיו בשירות המדינה לקידום עניין אישי שלו או של אדם אחר ולכל מטרה שאינה קשורה במילוי תפקידיו.
העובדת הואשמה בתובענה בפגיעה בפרטיות, בניגוד לסעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות, בכך שהפרה חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם.
באשר להוראות התקשי”ר, הואשמה העובדת בהפרת ההוראות הבאות:
- סעיף 65.13 לתקשי”ר – סעיף זה קובע כי המידע האצור במאגרי המידע שייך ברובו לצנעת הפרט ועל כן חסוי והגישה אליו מוגבלת רק לעובדים בתחום עיסוקם בלבד. הסעיף מבהיר, כי גישה למידע כוללת גם ראיית הצג של המחשב.
- סעיף 65.194 לתקשי”ר – איסור להשתמש במחשב או במסוף, אלא לצרכי העבודה בלבד.
- סעיף 65.195 לתקשי”ר – איסור על עובד מדינה לשלוף נתונים ממאגר מידע, אלא אם הוסמך לכך ולצורך תפקידו בלבד.
בהתאמה, למעשים המיוחסים לה, הואשמה העובדת בשורה של עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1).
- אי קיום המוטל עליה כעובדת המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליה כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).

הסדר הטעון שגיבש משרדנו עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעקבות מו”מ שניהל עורך דין גיא פלנטר, מטעם הנאשמת, עם יחידת התביעה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, גובש הסדר הטעון הבא:
- התביעה תגיש לבית הדין תובענה מתוקנת, הכוללת תיקונים עובדתיים משמעותיים לקולא.
- הנאשמת תורשע על פי הודאתה במיוחס לה בכתב התובענה המתוקן.
- הצדדים יעתרו לענישה מוסכמת של נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת והקפאת דרגה לתקופה של שנה וחצי.
יש לציין כי במקרה זה, לרכיב הקפאת הדרגה לא היתה משמעות מעשית כלפי הנאשמת, בהיותה בשיא “מתח הדרגות” של משרתה.

אימוץ הסדר הטעון על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בגזר דינו, עמד בית הדין למשמעת בהרחבה על נסיבות המקרה, וקרא להחמיר בעונשם של עובדי מדינה העוברים עבירות של שליפת מידע, שלא כדין:

“הקלות הבלתי נסבלת, בה ניתן להשיג מידע ולהפיצו, מחייבים להציב מנגד אמצעי מרתיע. על כן, מדיניות ענישה ראויה מחייבת להחמיר עם עובד מדינה העובר עבירה של שליפת מידע, שלא כדין, ולהטיל אמצעי משמעת חמורים על העבריינים, שירתיעו עובדים אחרים מביצוע אותה עבירה”.

יחד עם זאת, בסופו של יום, אימץ בית הדין למשמעת את הסדר בקובעו כדלקמן:

“לאחר עיון ודיון והתלבטות רבה, החלטנו שלא להתערב בהסדר הטעון שהוסכם בין הצדדים, הגם שהוא נוטה לקולא, וזאת בשל התחשבותנו בנסיבותיה האישיות המיוחדות של הנאשמת, שירותה המסור במשך עשרות שנים במוסד לביטוח לאומי והשימוש המוגבל שעשתה במידע”.

אשר על כן, גזר בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על הנאשמת נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת שתשולם ב- 10 תשלומים שווים והקפאת דרגה לתקופה של שנה וחצי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תיק בד”מ בפני הרכב כבוד השופטים: אורי כהן, יו”ר ההרכב, מייק לוין וגלעד נבו בבית הדין לשמעת של עובדי המדינה.

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
להרחבה אודות עבירות מחשב כגון שליפת מידע שלא כדין ראו בעמודים:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- עבירות פגיעה בפרטיות.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | תובענה משמעתית | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | עבירות מחשב | שליפות מידע | שליפת מידע שלא כדין | עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי | דין משמעתי | דיני משמעת | הליכים משמעתיים

הפוסט שליפת מידע שלא כדין, פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 5 (40) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113)

גיא פלנטר — Tue, 03 Jan 2023 08:47:03 +0000

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

תמצית המקרה – קבלת צו איסור פרסום והסרת פרסום פוגעני באתר תולעת המשפט.

לכל העוסקים במשפט הפלילי מוכר הכשל הפרדוקסלי הבא:
- במקרים יחסית נדירים, נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו.
- יחד עם זאת, מאחר וההליך הפלילי התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.
אתרים כגון תולעת המשפט, אשר חרטו על דגלם להגשים את הערכים של פומביות הדיון המשפטי, חופש הביטוי ו”הזכות לדעת”, מסרבים בתוקף להסיר פרסומים אודות הליכים פליליים, לרבות כאלה שהסתיימו ללא הרשעה, ובכך מנציחים את הקלון הפלילי לעד, ללא יכולת להשתקם, לקבל “הזדמנות שניה” ולחזור ולהיות “שווה בין שווים” בחברה.
אז מה עושים? אנו מציגים כאן מקרה שטופל במשרדנו במסגרתו חוייב אתר תולעת המשפט להסיר מפרסומיו ברשת כל פרט מזהה אודות נאשם, שעניינו הסתיים בהליך פלילי בבית המשפט ללא הרשעה.
למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, בהגינותה, הסכימה הפרקליטות להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש ולאחר שהורה בית המשפט על איסור הפרסום, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר כל פרט מזהה אודות הנאשם.

מדיניותו המוצהרת של אתר תולעת המשפט – לא להסיר מידע מהאתר.

תולעת המשפט, כך על פי פרסומיה, מופעלת ע”י עמותה בשם “תמנון – מידע ציבורי לכל” ונועדה להנגשת מידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל, באמצעות סריקת מערכות מידע ואתרים ממשלתיים (נט המשפט ואתר בית המשפט העליון).
בפברואר 2020 החלה תולעת המשפט לעלות לרשת גם מסמכים שנתקבלו מגולשים כגון פרוטוקולים, החלטות וכתבי טענות.
על פי המדיניות המוצהרת של אתר תולעת המשפט, המפורסמת כאמור באתר עצמו, דוגל האתר באי הסרת מידע, פוגעני ככול שיהיה לנוגעים בדבר.
מטרתו המוצהרת של אתר תולעת המשפט להגשים את הערך של פומביות הדיון, ולשיטתו – אחת הדרכים ליישום ערכיו – לא להסיר מידע מהאתר ולא להיענות לבקשות להסרת פרסום מהאתר.
לפרטים נוספים בעניין מדיניות אי הסרת המידע של האתר ראו בעמוד אי הסרת מידע.

התוצאות הפוגעניות של פרסום פסקי דין פליליים ברשת.

ערכים של פומביות הדיון המשפטי, “הזכות לדעת”, חופש הביטוי והערך שבהנגשת המידע המשפטי לציבור הרחב – כולם – כבודם במקומם.
יחד עם זאת, לא אחת, לא ניתן להתעלם מערכים אחרים, הראויים להגנה כגון הזכות לפרטיות והזכות להישכח במרחב הדיגיטלי.
כיום, פרסומים אודות הליכים פליליים נשמרים במרחב המקוון לעד ונגישים לכל, באמצעות חיפוש מהיר ופשוט ברשת.
במצב דברים זה, עברו הפלילי של אדם רודף אותו לעד, אף במקרים בהם מדובר במעידה חד פעמית, בגיל צעיר, ובעבירה לא חמורה במיוחד. לפי המדיניות של אתרים כגון תולעת המשפט, אין סליחה, אין מחילה, אין “הזדמנות שניה”, אין שיקום ואין תקומה.
כמי שעוסקים במשפט הפלילי מזה למעלה מ- 25 שנים אנו רואים את התמורות הדרמטיות שחלו בעניין הזה בעשור האחרון;
אנו פוגשים מדי יום אנשים שמתקשים למצוא עבודה, להקים משפחה ואפילו לבסס יחסי חברות שכן גוגל מספר את קלונם ברבים, ואתרים כגון תולעת המשפט דואגים להנציח את קלונם ולבייש אותם, עד יומם האחרון (ככול שזה רק תלוי בהם).

פרסום פרטיהם האישיים של נאשמים אשר סיימו הליכים באי הרשעה.

ככלל, מרבית ההליכים הפליליים בישראל מתנהלים בדלתיים פתוחות וללא צו אסור פרסום, ובהתאמה – עם סיום ההליך הפלילי ופרסומו ברשת, אין עילה בדין לפנות לאתרים כגון תולעת המשפט בבקשה להסיר את הפרסום הפוגעני (כל עוד הפרסום מדוייק ולא ניתן צו איסור פרסום).
תוצאה פוגענית זו מתחדדת ביתר שאת לגבי נאשמים אשר סיימו את ההליך הפלילי באי הרשעה או בביטול הרשעתם.
אודות מוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בתמצית, במצבים נדירים יחסית (כ – 7%), יקבע בית המשפט כי הנאשם שבפניו אמנם ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו – אולם לא ירשיעו בדין – וזאת כאשר הנאשם יכול להראות יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לו מהרשעתו, לבין חומרתה של העבירה.
כלומר, מדובר במקרים בהם העבירה בה עסקינן יחסית קלה, אולם הנזק הקונקרטי שיגרם לשיקומו של הנאשם אם יורשע בפלילים – חמור (למשל – נזק חמור במישור התעסוקתי).
מטעמים שיקומיים, בדומה למסירת מידע מן המרשם הפלילי אודות קטינים, קבע המחוקק בסעיף 13(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א-1981, כי מידע מן המרשם הפלילי אודות צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו של”צ שניתנו ללא הרשעה, יימסר למספר מצומצם מאוד של גורמים שבתוספת הראשונה לחוק זה, לצורך מילוי תפקידיהם.
והנה – פרסום המידע אודות ההליך הפלילי באינטרנט, כגון באתר תולעת המשפט, מרוקן מכל תוכן את התכלית השיקומית שעמדה בבסיס סעיף 13(5) לחוק זה.
בעבר, כאשר הדברים הועמדו במבחן משפטי, נדחו בקשותיהם של נאשמים שסיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה להטיל צו איסור פרסום על שמם (ראו בהקשר זה למשל את הפסיקה בת”פ 20556-08-16 (שלום ת”א) מ”י נגד עומר פורן, ות”פ 52026-06-15 (מחוזי ירושלים) מ”י נגד גיא כהן, שניהם פורסמו בנבו).
לא מן הנמנע כי באותם מקרים, לא שוכנעו בתי המשפט כי אותם נאשמים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מתקיימים בעניינם התנאים החריגים המצדיקים לאסור את פרסום שמם. ככול הנראה, הם לא הצליחו להצביע על נסיבות אישיות או מקצועיות מיוחדות או חריגות השונות מעניינם של נאשמים אחרים במצב דומה, כל שכן לא הוכיחו פגיעה חמורה שתגרם להם, ואשר יש בה להצדיק את החריג לכלל ולהטות את הכף לעבר איסור פרסום שמם.
לא אחת, במצב הדברים כיום, נוצר כשל פרדוקסלי: בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו, אולם מאחר וההליך התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.

קבלת צו איסור פרסום פרטיו של נאשם בדיעבד, והסרת פרסום מתולעת המשפט.

בדיוק למצב הפרדוקסלי המתואר לעיל נקלע לקוח משרדנו.
כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בפרטיות (בילוש או התחקות אחרי אדם), בניגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמל”א – 1981.
בהתאם להסדר הטעון שנחתם עם הפרקליטות, הסכימו הצדדים כי ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן שיבחן בין היתר את סיום ההליך ללא הרשעה, וככל שהתסקיר ימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תאמץ הפרקליטות את עמדת שירות המבחן.
שירות המבחן אכן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, בין היתר על מנת למנוע פגיעה בעתידו ובפרנסתו של האיש.
בהמשך, אימץ בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט אביב שרון) את הסדר הטעון והורה על ביטול הרשעתו, תוך ביסוס החלטתו להימנע מהרשעה בין היתר על השלכותיה של הרשעה פלילית על עתידו התעסוקתי.
עצם התנהלות ההליך הפלילי כנגד האיש, תוך זיהוי שמו, כמו גם מספר התיק הפלילי, מועד סיום ההליך הפלילי, העובדה כי בתיק נטענו טעונים לעונש, והחתימה על צו המעמיד את המבקש במבחן, פורסמו באתר תולעת המשפט.
הנזק לא איחר לבוא; משביקש האיש להתפתח מקצועית והגיש את מועמדותו לתפקיד רגיש, הופנה להליך של בחינת מהימנות. במסגרת זו, תושאל ע”י תחקירן אודות הפרסום הפוגעני אודותיו ב”תולעת המשפט” ועל על בסיס אותו פרסום פוגעני, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, נמסר לאיש כי לא חלף מספיק זמן מאז ההליך הפלילי, לאי הרשעתו אין שום משמעות ומדובר ב”פרט טכני” וכי בשל מעורבותו בפלילים, הוא מהווה “גורם מסכן” ולפיכך – נפסלה מועמדותו.
כך קרה שהפרסום הפוגעני בתולעת המשפט פגע באופן קונקרטי (ולא מידתי) בהתפתחותו המקצועית של האיש ובניסיונו להתקבל לתפקיד משמעותי יותר, בעל שכר גבוה יותר ורוקן מתוכן את החלטת בית המשפט לבטל את הרשעתו.
לכאורה, מאחר וההליך הפלילי התנהל בזמנו בדלתיים פתוחות וללא צו איסור פרסום, עמד האיש מול שוקת שבורה, כאשר אין בידיו עילה בדין לפנות לאתר “תולעת המשפט” להסיר את הפרסום הפוגעני אודותיו.
במצב דברים זה, פנה האיש למשרדנו. למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, לאחר ש”הסוסים כבר ברחו מהאורווה”, הסכימה הפרקליטות בהגינותה לבקשתנו להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש וביום 17.10.21 נעתר בית משפט השלום בכפר סבא לבקשתנו ונתן צו איסור פרסום בזו הלשון:

“לבקשת ב”כ הנאשם, מנימוקי גמר הדין שעניינם, בין היתר, חשש ממשי לפגיעה קונקרטית ומוחשית בתעסוקתו של הנאשם או באפשרות לקידומו, ותוך שאני נותן משקל להסכמת המאשימה – ניתן בזה צו האוסר לפרסם שמו של הנאשם או כל פרט מזהה אודותיו”.

לנוכח צו איסור הפרסום שקיבל משרדנו מבית המשפט, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר את פרטיו המזהים של הלקוח מהפרסום, ובכך הסתיימה הפרשה. עברו של האיש לא ירדוף אותו יותר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בצו איסור פרסום שניתן לבקשת משרדנו ובאישור אתר תולעת המשפט בדבר הסרת פרטיו המזהים של הלקוח מהאתר.

עורך דין פלילי

הסרת פרסום מתולעת המשפט | קבלת צו איסור פרסום | הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הפוסט הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע בפרקליטות וסגירת תיק פלילי. 5 (4)

גיא פלנטר — Sat, 05 Mar 2022 08:55:56 +0000

חדירה לחומר מחשב, פגיעה בפרטיות – סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירה של חדירה לחומר מחשב.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו, בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו בשימוע שנערך בפרקליטות לחשוד בחדירה לחומר מחשב שלא כדין, נסגר התיק הפלילי.

העבירה הפלילית של חדירה שלא כדין לחומר מחשב.

מהו “חומר מחשב”?

“חומר מחשב” הוא “תוכנה או מידע”, ולמעשה מדובר בכל חומר דיגטלי (סעיף 1 לחוק המחשבים, תשנ”ה – 1995).

מה הכוונה ל”חדירה” לחומר מחשב?

פסק הדין המנחה בשאלות הנדונות כאן הינו רע”פ 8464/14, מדינת ישראל נגד עזרא, שם דן בית המשפט העליון בהרחבה בנושאים המובאים כאן בתמצית רבה.
עצם החדירה שלא כדין לחומר מחשב מהווה עבירה פלילית, אף אם החדירה לא בוצעה על מנת לעבור עבירה אחרת.
על מנת שתתגבש העבירה של, אין צורך בהתגברות על מכשול כלשהו בכניסה לחומר הדיגטלי, כגון פריצת סיסמה או פיצוח קוד.
כך למשל, גם אם הכניסה נעשתה “בדלת הראשית” תוך שימוש בסיסמה נכונה, עלולה להתגבש עבירה באם הסיסמה התקבלה במרמה או ללא רשות.
בית המשפט העליון פירש את המושג “חדירה” באופן רחב הכולל כל גישה או כניסה לחומר הדיגיטלי, וזאת בכל דרך שהיא, הן בהתחברות (לרבות התחברות מרחוק), הן בהפעלה והן בהתקשרות אל מחשב.
יחד עם זאת, עצם ההתגברות על מכשול טכנולוגי בחדירה למידע הדיגטלי, תחשב כנסיבה לעונש וגם כשיקול בהעמדה או אי העמדה לדין.

מה הכוונה שהחדירה בוצעה “שלא כדין”?

על כך השיב בית המשפט העליון כי החדירה נעשתה בהיעדר הסכמה מהבעלים של החומר הדיגטלי או ללא קבלת היתר מגורם מוסמך אחר.
חדירה שלא כדין = היעדר הרשאת גישה, כלומר כניסה אל החומר ועיון בו, כשהדבר לא הותר על ידי הבעלים או מי שמחזיק במידע כדין.
יחד עם זאת, חריגה מהרשאת שימוש, כלומר שימוש במידע שלא למטרה שלשמה ניתנה ההסכמה לגישה למידע במקור, לא מהווה עבירה של “חדירה שלא כדין” לחומר מחשב.

מה העונש שנקבע לעבירה של חדירה לחומר מחשב?

סעיף 4 בחוק המחשבים קובע כי חדירה לחומר מחשב היא עבירה, שעונשה 3 שנות מאסר:

“החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” – חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, תשל”ט-1979″.

האם ניתן לסגור את תיק החקירה בהסדר מותנה?

הפרקליטות מוסמכת לסגור תיקי חקירה בעבירות עוון (עבירות שעונשן המקסימלי לא יותר מ- 3 שנות מאסר) אשר בטיפולה, לרבות העבירה של חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
להרחבה בכל הנוגע להסדר מותנה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

מהו העונש שנקבע לעבירה של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת?

פעמים רבות הכניסה למידע דיגיטלי לא נעשית בחלל ריק, אלא כאמצעי לעבור עבירה אחרת.
חדירה לחומר מחשב שבוצעה כדי לעבור עבירה על חוק אחר (שאינו חוק המחשבים) נתפסת כנסיבה מחמירה, ולפיכך קבע המחוקק כי עונשה 5 שנות מאסר.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו: קצין בצבא קבע שנחשד בעבירות חדירה לחומר מחשב ופגיעה בפרטיות.

פרשה זו עוסקת בקצין בצבא קבע, בוגר קורס פיקוד ומטה וקורס מפקדי גדודים בצה”ל, קצין מצטיין המיועד לתפקיד מפקד גדוד לוחמים בחיל רגלים.
כנגד הקצין נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות מחשב ופגיעה בפרטיות.
על פי החשד, ביצע הקצין שורה של עבירות מחשב וכן עבירה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, בכך שחדר שלא כדין לתא דואר אלקטרוני, עיין שלא כדין בתכני הדוא”ל תוך פגיעה בפרטיות, שינה חלק מהתכנים ושינה את ססמת הכניסה לתיבת הדוא”ל.
בתום החקירה הפלילית נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להגשת כתב אישום כנגדו בעבירות מחשב ועבירות פגיעה בפרטיות.

עבירות מחשב בהן נחשד הקצין.

בכל הנוגע לעבירות מחשב, נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להעמידו לדין על העבירות הבאות;
- חדירה לחומר מחשב שלא כדין, בכך שנכנס לתיבת הדוא”ל שלא כדין.
- חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, בכך שנכנס לתיבת דוא”ל על מנת לבצע עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות.
- שיבוש או הפרעה לחומר מחשב, בכך שלאחר שנכנס לתיבת הדואר האלקטרוני שינה חלק מהתכנים וכן שינה את ססמת הכניסה לתיבת הדוא”ל. סעיף 2 (2) לחוק המחשבים קובע כי מי שמוחק חומר מחשב שלא כדין, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו, דינו מאסר שלוש שנים.
- להרחבה בכל הנוגע לעבירות מחשב ראו: עבירות מחשב – ייעוץ וייצוג משפטי.

עבירות פגיעה בפרטיות בהן נחשד הקצין.

בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות, נאספו כנגד הקצין ראיות המקימות תשתית להעמידו לדין על העבירות הבאות;
- כאמור, מעשיו של הקצין נפלו גם בגדר עבירה פלילית בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.
- במסגרת ההגדרות של פגיעה בפרטיות, קובע סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת “.
- סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה במזיד בפרטיות הזולת בדרך המתוארת לעיל מהווה עבירה פלילית, שדינה 5 שנות מאסר.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות ראו: עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

בעקבות הליך שימוע בפרקליטות בו הענקנו לקצין ייצוג משפטי – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום וסגירת תיק פלילי.

עם סיום החקירה הפלילית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, אמורה הפרקליטות לשלוח לחשוד בעבירה מסוג פשע הודעה על פיה, חומר החקירה הועבר לפרקליטות והחשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום (מכתב יידוע לחשוד).
במקרה הנדון כאן, עוד בטרם קיבל הקצין הודעה זו, פנה למשרדנו וביקש שנייצג אותו בהליכי שימוע פלילי מול פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי). עוד על הליך השימוע הפלילי ראו: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
בשימוע שנערך בפני ממונה בפרקליטות, עו”ד רפי לוי והפרקליט האחראי על התיק מטעמה של הפרקליטות, עו”ד חיים ויסמונסקי, (כיום ראש יחידת סייבר בפרקליטות המדינה), קיבלה הפרקליטות את עתירתו של עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגור את התיק, בעילה של חוסר עניין לציבור.
למרות שנאספו במסגרת החקירה ראיות שהיוו תשתית מספיקה להעמדתו של הקצין לדין פלילי, קיבלה הפרקליטות את טעוני ההגנה שתמציתן – שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין.
בסגירת התיק הפלילי, הסתיימה הפרשה ללא תוצאות פוגעניות כלפי הקצין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות בדבר סגירת התיק הפלילי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מחשב ובעבירות פגיעה בפרטיות.

מומלץ לקרוא גם אודות המקרה הבא בו טיפלנו: חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות מחשב ו/או פגיעה בפרטיות.

עורך דין פלילי

שימוע בפרקליטות – סגירת תיק פלילי | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון עבירות מחשב | ארכיון חדירה לחומר מחשב שלא כדין | ארכיון פגיעה בפרטיות | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט חדירה לחומר מחשב שלא כדין תוך פגיעה בפרטיות – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע בפרקליטות וסגירת תיק פלילי. 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עיכוב הליך פלילי; אלימות במשפחה תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות 5 (4)

גיא פלנטר — Sun, 23 May 2021 15:08:16 +0000

עיכוב הליך פלילי – עבירות אלימות במשפחה.

קבלת בקשת עיכוב הליך פלילי ע”י היועמ”ש; עבירות אלימות במשפחה.

תמצית המקרה – עיכוב הליך פלילי בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו עוכב הליך פלילי בעבירות אלימות במשפחה.
היועץ המשפטי לממשלה נעתר לבקשת משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ומורה על עיכוב הליכים פליליים בתיק פלילי בו הואשם צעיר בעבירות אלימות במשפחה – תקיפת בת זוג, איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה.

כתב אישום שהוגש כנגד הצעיר – עבירות אלימות במשפחה.

פרשה זו עוסקת בצעיר ללא עבר פלילי אשר בעברו שירות משמעותי בכוחות הביטחון. כתב האישום שהוגש כנגדו עוסק במשבר שפרץ בינו לבין בת זוגתו, לאחר שהשניים התגוררו יחדיו במשך כשנה.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
- משחזר הצעיר הביתה שיכור, פרץ וויכוח בין השניים, ולאחר שקנטרה אותו, תקף את המתלוננת בכך שדחף אותה וניער אותה בחוזקה.
- בהמשך, תפס את ידיה, הצמיד את פניו לפניה באופן מאיים והוסיף לנער אותה בחוזקה תוך כדי שהוא צועק עליה.
- בתגובה, הדפה אותו המתלוננת וכתוצאה מכך נגרמו לו שריטות בידו. במהלך הריב, כך נטען בכתב האישום, איים על המתלוננת בכך שאמר לה שאם תבגוד בו הוא ירצח אותה.
- לאחר מכן, כך נטען, ברח הצעיר מהבית והמתלוננת מצאה מקלט אצל אחותה, שם נשארה באותו לילה.
- במהלך הלילה, באובססיביות, שלח מספר רב של הודעות sms לטלפון של המתלוננת, קילל אותה, ניסה לברר היכן היא נמצאת ואיים עליה שאם היא לא חוזרת ינעל את דלת דירתם ולא יאפשר לה להיכנס לדירה.
- בהמשך אותו לילה, נסע לבית אימה של המתלוננת, שם טעה לחשוב שהיא נמצאת. בהגיעו לשם, דרש במספר הודעות sms ששלח למתלוננת שתצא החוצה, התקשר למתלוננת ופקד עליה לצאת וסירב לעזוב את המקום למרות בקשותיה.
- משלא נענתה המתלוננת לבקשתו, עלה לביתה של האם, דפק על הדלת בחוזקה וצלצל בפעמון, המשיך להתקשר למתלוננת ולמרות שהתחננה בפניו שיניח לה וילך לדרכו, הוסיף להתקשר אליה ולשלוח לה מסרונים. משהגיעו שוטרים למקום, חדל ממעשיו ועזב את המקום.
בהתאמה, הואשם הצעיר בכתב האישום שהוגש כנגדו בשורה של עבירות פליליות:
- איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 (להלן – “חוק העונשין”).
- תקיפת בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- עבירות פגיעה בפרטיות – בילוש או הטרדה אחרת, עבירה לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ”א 1981.
- הטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982.
כמנהגה בלא מעט כתבי אישום המייחסים לנאשמים עבירות אלימות במשפחה, הכריזה התביעה המשטרתית בכתב האישום כי ישנה אפשרות שתעתור בתיק זה למאסר בפועל בנוגע לנאשם.
התיק נקבע לדיון בפני כבוד השופט עידו דרויאן, בבית משפט השלום תל-אביב – יפו.

היועץ המשפטי לממשלה נעתר לבקשת משרדנו ומורה על עיכוב ההליך הפלילי.

בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982:

“בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט”.

משמע, החלטה של היועץ המשפטי לממשלה המורה על עיכוב הליכים פליליים מובילה להפסקת ההליכים הפליליים בבית המשפט.
על מהות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים ואודות השיקולים המנחים אותו, ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
לאחר קבלת חומר החקירה וניתוחו הגיש עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה לעיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה.
בהחלטה מיום 15.8.18, לאחר שהנאשם השלים 12 חודשי פיקוח בשירות המבחן, נעתר היועץ המשפטי לממשלה לבקשת משרדנו והורה על עיכוב ההליך הפלילי.
בכך הסתיימה הפרשה מבלי שנקבעה אשמה פלילית ומבלי שהצעיר הוכתם בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הצעיר, אשר ייחס לו עבירות אלימות במשפחה, ובהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להיעתר לבקשת משרדנו, ולהורות על עיכוב ההליכים הפליליים בתיק פלילי זה.
במקרה זה טיפלו במשרדנו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד עמנואל טראץ’. החלטת עיכוב ההליכים עצמה ניתנה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בינלאומי) ד”ר רועי שיינדורף ונמסרה על ידי עו”ד אושרת שמואל, ראש ענף המחלקה עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה.

תיק פלילי בפני כבוד השופט עידו דרויאן, בית משפט השלום בתל אביב – יפו.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
למידע בנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות ראו: עבירות פגיעה בפרטיות.
למידע בנוגע לעבירות הטרדה ראו: הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות פליליות דומות ראו בעמודים:
להרחבה בכל הנוגע להגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים, המוגשת ליועץ המשפטי לממשלה ראו בעמוד: סמכות היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים.

עורך דין פלילי

עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | עיכוב הליך פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי | איומים | תקיפת בת זוג | עבירות פגיעה בפרטיות | הטרדה טלפונית | הטרדה באמצעות מתקן בזק | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט עיכוב הליך פלילי; אלימות במשפחה תקיפת בת זוג, איומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7)

גיא פלנטר — Fri, 05 Mar 2021 09:38:57 +0000

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפרקליטות: סגירת תיק פלילי. חשד לעבירות חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית.

סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות – חשד לעבירות מחשב; חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים, הטרדה מינית – קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

בעידן הדיגיטלי של היום, ניתן להסתבך בשורה ארוכה של עבירות פליליות (כגון עבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות הטרדה מינית וסחיטה באיומים), והכל תוך שימוש במקלדת המחשב בלבד, מבלי אפילו לפגוש בקורבן העבירות.
פרשה זו עוסקת בעבירות פליליות שביצע עובד התעשייה האווירית, מהנדס במקצועו, אדם מן היישוב אשר בשל קלות דעתו הסתבך בפלילים וכמעט איבד את כל עולמו.
מה שהחל כמעשה קונדס וניסיון מטופש לקבל תשומת לב גלש עד מהרה לעבירות פליליות של ממש; האיש חדר לתיבת הדואר האלקטרוני של חברתו לעבודה, הוריד תמונות אישיות שלה שמצא בתיבת הדוא”ל, ותוך פגיעה בפרטיות, הפיץ חלק מהתמונות לאחרים.
בהמשך, במסגרת התכתבות עם העובדת במייל (כאשר הוא מסתתר מאחורי זהות פיקטיבית שבדה ותא דוא”ל שפתח במיוחד לצורך מעשיו), איים על המתלוננת פעם אחר פעם, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות שכבר נטל מתיבת הדוא”ל שלה.
עד מהרה, הובילו מעשיו של האיש לפתיחת חקירה פלילית, עליה הופקדה יחידת הונאה מרכז של משטרת ישראל.

על העבירות הפליליות שהתגבשו במעשיו של האיש.

בתום החקירה הפלילית נאספו כנגד האיש ראיות (לרבות ראיות דיגיטליות והודאתו המלאה במעשים), המקימות תשתית מוצקה להגשת כתב אישום כנגדו בעבירות מחשב, עבירות פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, והכל כמפורט להן;

עבירות מחשב בניגוד לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין (חדירה למחשב).

בכך שנכנס לתיבת הדוא”ל של המתלוננת שלא כדין. סעיף 4 לחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 קובע כי מי שחודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו מאסר שלוש שנים (חדירה למחשב).

חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת.

בכך שנכנס לתיבת דוא”ל על מנת לבצע עבירות פליליות אחרות, קרי – פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית. סעיף 5 לחוק המחשבים קובע כי מי שמבצע חדירה לחומר מחשב שלא כדין, כדי לעבור עבירה על פי כל דין, דינו מאסר 5 שנים.
לפרטים נוספים אודות עבירות מחשב, סייבר ועבירות אינטרנט ראו:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- חדירה שלא כדין לחומר מחשב.

פגיעה בפרטיות, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.

פגיעה בפרטיות: בכך שחדר שלא כדין לתא הדואר האלקטרוני של העובדת, עיין שלא כדין בתכני הדוא”ל שלה, נטל והפיץ תמונות אישיות שלה – פגע האיש בצנעת הפרט של המתלוננת ומעשיו נפלו גם בגדר עבירות פליליות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.
במסגרת ההגדרות של פגיעה בפרטיות, קובע סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת “.
סעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות הינה גם מעשה של: “פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו“.
סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי פגיעה במזיד בפרטיות הזולת בדרכים המתוארות לעיל מהווה עבירה פלילית, שדינה 5 שנות מאסר.
לפרטים נוספים אודות עבירות פגיעה בפרטיות ראו – עבירות פגיעה בפרטיות .

סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

סחיטה באיומים: איומיו של האיש על המתלוננת, שאם לא תעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, יפיץ לחבריה תמונות אישיות שכבר ברשותו – גיבשו את העבירה של סחיטה באיומים.
בהקשר זה קובע סעיף 428 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, שכותרתו “סחיטה באיומים”, כדלקמן:

“המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים”.

עוד על עבירות הסחיטה ראו בעמוד: ארכיון סחיטה באיומים.

הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998.

הטרדה מינית: בכך שסחט באיומים את המתלוננת, בדרישה שתעביר לו תמונות שלה בעירום מלא, כשל האיש גם בעבירה של הטרדה מינית.
סעיף 3(א)(1) לחוק למניעת הטרדה מינית קובע כי “הטרדה מינית” כוללת גם “סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני“.
לפרטים נוספים אודות עבירות הטרדה מינית ראו בעמוד: עורך דין הטרדה מינית.
כמו כן ראו בהקשר זה – עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות – הליך לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

עם סיום החקירה הפלילית ובהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 קיבל האיש מכתב יידוע לחשוד מפרקליטות מחוז מרכז, בזו הלשון:

“הנדון: הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נסוח משולב], תשמ”ב – 1982.

1. לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 הרינו להודיעך כי תיק פ”א של הונאה מרכז, בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

2. בכל בירור נוסף בעניין התיק הנדון, הינך רשאי לפנות בכתב לפי הכתובת הרשומה מטה ולציין את מספרינו.

3. הינך רשאי תוך 30 יום מיום קבלת הודעה זו לפנות בכתב לפרקליטות מחוז המרכז בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך”.

מאחר והאיש נחשד בעבירות מסוג פשע הוענקה לו זכות השימוע (המעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי) לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. לפרטים נוספים אודות הליך השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
בשלב זה, שכר האיש את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לייצגו בהליכי שימוע מול פרקליטות מחוז מרכז.
למרות שנאספו במסגרת החקירה ראיות מוצקות להגשת כתב אישום המייחס לאיש עבירות מחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה באיומים והטרדה מינית, שוכנעה הפרקליטות לסגור את התיק.
בתום הליכי השימוע נתקבלה בהודעה בכתב החתומה ע”י עו”ד דן כהן, סגן בכיר בפרקליטות מחוז מרכז, לפיה – נסגר התיק בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (חוסר עניין לציבור). לפרטים נוספים אודות עילות לגניזת תיקי חקירה ראו בעמוד: עילות לגניזת תיקי חקירה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בנושאים עליהם נחקר האיש במשטרה, בהודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי שנשלחה לאיש ובהודעת הפרקליטות בדבר סגירת תיק המשטרה, בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין והכל ללא פרטים מזהים כמובן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע וטיפול משפטי בסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה. לדוגמאות נוספות ראו:
- שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק פלילי.
במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בעמוד אודות ביטול כתב אישום.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אינטרנט, עבירות מחשב (לרבות חדירה למחשב) ועבירות סייבר. לפרטים נוספים:
- עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר.
- עבירות מין ברשת – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

שימוע פלילי | ייצוג משפטי בשימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | מכתב יידוע לחשוד | סגירת תיק פלילי | עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | פגיעה בפרטיות – ייצוג משפטי | סחיטה באיומים | הטרדה מינית – ייצוג משפטי | חדירה למחשב

הפוסט חדירה למחשב, פגיעה בפרטיות, סחיטה, הטרדה מינית – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות. 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר