הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

תמצית המקרה – קבלת צו איסור פרסום והסרת פרסום פוגעני באתר תולעת המשפט.

• לכל העוסקים במשפט הפלילי מוכר הכשל הפרדוקסלי הבא:
  • במקרים יחסית נדירים, נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו.
  • יחד עם זאת, מאחר וההליך הפלילי התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם. 
• אתרים כגון תולעת המשפט, אשר חרטו על דגלם להגשים את הערכים של פומביות הדיון המשפטי, חופש הביטוי ו"הזכות לדעת", מסרבים בתוקף להסיר פרסומים אודות הליכים פליליים, לרבות כאלה שהסתיימו ללא הרשעה, ובכך מנציחים את הקלון הפלילי לעד, ללא יכולת להשתקם, לקבל "הזדמנות שניה" ולחזור ולהיות "שווה בין שווים" בחברה.
• אז מה עושים? אנו מציגים כאן מקרה שטופל במשרדנו במסגרתו חוייב אתר תולעת המשפט להסיר מפרסומיו ברשת כל פרט מזהה אודות נאשם, שעניינו הסתיים בהליך פלילי בבית המשפט ללא הרשעה. 
• למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, בהגינותה, הסכימה הפרקליטות להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש ולאחר שהורה בית המשפט על איסור הפרסום, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר כל פרט מזהה אודות הנאשם.

מדיניותו המוצהרת של אתר תולעת המשפט – לא להסיר מידע מהאתר.

• תולעת המשפט, כך על פי פרסומיה, מופעלת ע"י עמותה בשם "תמנון – מידע ציבורי לכל" ונועדה להנגשת מידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל, באמצעות סריקת מערכות מידע ואתרים ממשלתיים (נט המשפט ואתר בית המשפט העליון).
• בפברואר 2020 החלה תולעת המשפט לעלות לרשת גם מסמכים שנתקבלו מגולשים כגון פרוטוקולים, החלטות וכתבי טענות.
• על פי המדיניות המוצהרת של אתר תולעת המשפט, המפורסמת כאמור באתר עצמו, דוגל האתר באי הסרת מידע, פוגעני ככול שיהיה לנוגעים בדבר.
• מטרתו המוצהרת של אתר תולעת המשפט להגשים את הערך של פומביות הדיון, ולשיטתו – אחת הדרכים ליישום ערכיו – לא להסיר מידע מהאתר ולא להיענות לבקשות להסרת פרסום מהאתר.
• לפרטים נוספים בעניין מדיניות אי הסרת המידע של האתר ראו בעמוד אי הסרת מידע.

התוצאות הפוגעניות של פרסום פסקי דין פליליים ברשת.

• ערכים של פומביות הדיון המשפטי, "הזכות לדעת", חופש הביטוי והערך שבהנגשת המידע המשפטי לציבור הרחב – כולם – כבודם במקומם.
• יחד עם זאת, לא אחת, לא ניתן להתעלם מערכים אחרים, הראויים להגנה כגון הזכות לפרטיות והזכות להישכח במרחב הדיגיטלי.
• כיום, פרסומים אודות הליכים פליליים נשמרים במרחב המקוון לעד ונגישים לכל, באמצעות חיפוש מהיר ופשוט ברשת.
• במצב דברים זה, עברו הפלילי של אדם רודף אותו לעד, אף במקרים בהם מדובר במעידה חד פעמית, בגיל צעיר, ובעבירה לא חמורה במיוחד. לפי המדיניות של אתרים כגון תולעת המשפט, אין סליחה, אין מחילה, אין "הזדמנות שניה", אין שיקום ואין תקומה.
• כמי שעוסקים במשפט הפלילי מזה למעלה מ- 25 שנים אנו רואים את התמורות הדרמטיות שחלו בעניין הזה בעשור האחרון;
• אנו פוגשים מדי יום אנשים שמתקשים למצוא עבודה, להקים משפחה ואפילו לבסס יחסי חברות שכן גוגל מספר את קלונם ברבים, ואתרים כגון תולעת המשפט דואגים להנציח את קלונם ולבייש אותם, עד יומם האחרון (ככול שזה רק תלוי בהם).

פרסום פרטיהם האישיים של נאשמים אשר סיימו הליכים באי הרשעה.

• ככלל, מרבית ההליכים הפליליים בישראל מתנהלים בדלתיים פתוחות וללא צו אסור פרסום, ובהתאמה – עם סיום ההליך הפלילי ופרסומו ברשת, אין עילה בדין לפנות לאתרים כגון תולעת המשפט בבקשה להסיר את הפרסום הפוגעני (כל עוד הפרסום מדוייק ולא ניתן צו איסור פרסום).
• תוצאה פוגענית זו מתחדדת ביתר שאת לגבי נאשמים אשר סיימו את ההליך הפלילי באי הרשעה או בביטול הרשעתם.
• אודות מוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• בתמצית, במצבים נדירים יחסית (כ – 7%), יקבע בית המשפט כי הנאשם שבפניו אמנם ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו – אולם לא ירשיעו בדין – וזאת כאשר הנאשם יכול להראות יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לו מהרשעתו, לבין חומרתה של העבירה.
• כלומר, מדובר במקרים בהם העבירה בה עסקינן יחסית קלה, אולם הנזק הקונקרטי שיגרם לשיקומו של הנאשם אם יורשע בפלילים – חמור (למשל – נזק חמור במישור התעסוקתי).
• מטעמים שיקומיים, בדומה למסירת מידע מן המרשם הפלילי אודות קטינים, קבע המחוקק בסעיף 13(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, כי מידע מן המרשם הפלילי אודות צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו של"צ שניתנו ללא הרשעה, יימסר למספר מצומצם מאוד של גורמים שבתוספת הראשונה לחוק זה, לצורך מילוי תפקידיהם.
• והנה – פרסום המידע אודות ההליך הפלילי באינטרנט, כגון באתר תולעת המשפט, מרוקן מכל תוכן את התכלית השיקומית שעמדה בבסיס סעיף 13(5) לחוק זה.
• בעבר, כאשר הדברים הועמדו במבחן משפטי, נדחו בקשותיהם של נאשמים שסיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה להטיל צו איסור פרסום על שמם (ראו בהקשר זה למשל את הפסיקה בת"פ 20556-08-16 (שלום ת"א) מ"י נגד עומר פורן, ות"פ 52026-06-15 (מחוזי ירושלים) מ"י נגד גיא כהן, שניהם פורסמו בנבו).
• לא מן הנמנע כי באותם מקרים, לא שוכנעו בתי המשפט כי אותם נאשמים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מתקיימים בעניינם התנאים החריגים המצדיקים לאסור את פרסום שמם. ככול הנראה, הם לא הצליחו להצביע על נסיבות אישיות או מקצועיות מיוחדות או חריגות השונות מעניינם של נאשמים אחרים במצב דומה, כל שכן לא הוכיחו פגיעה חמורה שתגרם להם, ואשר יש בה להצדיק את החריג לכלל ולהטות את הכף לעבר איסור פרסום שמם.
• לא אחת, במצב הדברים כיום, נוצר כשל פרדוקסלי: בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו, אולם מאחר וההליך התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.

קבלת צו איסור פרסום פרטיו של נאשם בדיעבד, והסרת פרסום מתולעת המשפט.

• בדיוק למצב הפרדוקסלי המתואר לעיל נקלע לקוח משרדנו.
• כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בפרטיות (בילוש או התחקות אחרי אדם), בניגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמל"א – 1981.
• בהתאם להסדר הטעון שנחתם עם הפרקליטות, הסכימו הצדדים כי ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן שיבחן בין היתר את סיום ההליך ללא הרשעה, וככל שהתסקיר ימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תאמץ הפרקליטות את עמדת שירות המבחן.
• שירות המבחן אכן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, בין היתר על מנת למנוע פגיעה בעתידו ובפרנסתו של האיש.
• בהמשך, אימץ בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט אביב שרון) את הסדר הטעון והורה על ביטול הרשעתו, תוך ביסוס החלטתו להימנע מהרשעה בין היתר על השלכותיה של הרשעה פלילית על עתידו התעסוקתי.
• עצם התנהלות ההליך הפלילי כנגד האיש, תוך זיהוי שמו, כמו גם מספר התיק הפלילי, מועד סיום ההליך הפלילי, העובדה כי בתיק נטענו טעונים לעונש, והחתימה על צו המעמיד את המבקש במבחן, פורסמו באתר תולעת המשפט.
• הנזק לא איחר לבוא; משביקש האיש להתפתח מקצועית והגיש את מועמדותו לתפקיד רגיש, הופנה להליך של בחינת מהימנות. במסגרת זו, תושאל ע"י תחקירן אודות הפרסום הפוגעני אודותיו ב"תולעת המשפט" ועל על בסיס אותו פרסום פוגעני, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, נמסר לאיש כי לא חלף מספיק זמן מאז ההליך הפלילי, לאי הרשעתו אין שום משמעות ומדובר ב"פרט טכני" וכי בשל מעורבותו בפלילים, הוא מהווה "גורם מסכן" ולפיכך – נפסלה מועמדותו.
• כך קרה שהפרסום הפוגעני בתולעת המשפט פגע באופן קונקרטי (ולא מידתי) בהתפתחותו המקצועית של האיש ובניסיונו להתקבל לתפקיד משמעותי יותר, בעל שכר גבוה יותר ורוקן מתוכן את החלטת בית המשפט לבטל את הרשעתו.
• לכאורה, מאחר וההליך הפלילי התנהל בזמנו בדלתיים פתוחות וללא צו איסור פרסום, עמד האיש מול שוקת שבורה, כאשר אין בידיו עילה בדין לפנות לאתר "תולעת המשפט" להסיר את הפרסום הפוגעני אודותיו. 
• במצב דברים זה, פנה האיש למשרדנו. למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, לאחר ש"הסוסים כבר ברחו מהאורווה", הסכימה הפרקליטות בהגינותה לבקשתנו להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש וביום 17.10.21 נעתר בית משפט השלום בכפר סבא לבקשתנו ונתן צו איסור פרסום בזו הלשון:

"לבקשת ב"כ הנאשם, מנימוקי גמר הדין שעניינם, בין היתר, חשש ממשי לפגיעה קונקרטית ומוחשית בתעסוקתו של הנאשם או באפשרות לקידומו, ותוך שאני נותן משקל להסכמת המאשימה – ניתן בזה צו האוסר לפרסם שמו של הנאשם או כל פרט מזהה אודותיו".

• לנוכח צו איסור הפרסום שקיבל משרדנו מבית המשפט, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר את פרטיו המזהים של הלקוח מהפרסום, ובכך הסתיימה הפרשה. עברו של האיש לא ירדוף אותו יותר.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בצו איסור פרסום שניתן לבקשת משרדנו ובאישור אתר תולעת המשפט בדבר הסרת פרטיו המזהים של הלקוח מהאתר.

עורך דין פלילי

הסרת פרסום מתולעת המשפט | קבלת צו איסור פרסום | הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים