סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי. 
• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

• הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
• מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
• תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
• התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
• חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
• מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
• אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

• ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
• החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

• נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
• בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

• התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

• כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.  

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

• עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר. 
• החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

• לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.  

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

• תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.  
• התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
• התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

• תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
• פיצוי לנפגע עבירה.
• התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
• עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
• נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
• הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
• התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
• אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
• התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
• פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
• החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

• הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
• הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
• הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
• התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

• התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
• התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

• תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
• אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
• התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

• בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
• רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
• לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

• אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
• לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
• מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
• כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
• מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות). 

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

• במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו. 
• עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
• לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

• מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
  • נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
  • נסיבות אישיות של החשוד;
  • התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
  • נסיבות מקלות אחרות.
• לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

• כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
• במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
• בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

• כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון. 
• מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
• כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה. 

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

• להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
• עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.   
• במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
• לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
• במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
• לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
• ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
• במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.  
• ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

• באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
• באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

• בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
• לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

• סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
• סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
• סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
• סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
• סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
• סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
• סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
• תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות |  כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

הפוסט הסדר מותנה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (146)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות רשלנות פלילית – תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות רשלנות פלילית, בדגש על עבירות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה.

תאונת עבודה קטלנית – עבירות רשלנות פלילית – אכיפה פלילית

• בשנים האחרונות אנו עדים לעליה דרמטית במספר ההרוגים בתאונות עבודה, ובפרט בענף הבניה. על פי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותיים החברתיים רוב תאונות העבודה הקטלניות (63%) התרחשו באתרי בנייה.
• המציאות מלמדת כי הסיבות העיקריות לתאונות העבודה הקטלניות הן:
  • נפילה מגובה (נפילה מפיגום או נפילה מסולם);
  • נפילה לפיר;
  • פגיעה מנפילת חפץ או נפילת חומרי בניין שונים;
  • התמוטטות או קריסת קירות, קורות, תקרות או גגות;
  • כשלים בביצוע עבודה בגובה (לרבות היעדר מעקות ואזני בטיחות ומחסור בציוד בטיחות מתאים);
  • מעורבות של כלי הרמה (עגורן צריח או משאבת בטון);
  • התחשמלות;
  • כשלים הנדסיים בתכנון וביצוע הבניה.
• בכל הנוגע לתאונות קטלניות באתרי בניה, ברוב המקרים מדובר בקורבנות שהם פועלי בניין באתר.
• להרחבה בנושא ניתן לקרוא ב”דוח תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית, תמונת מצב 2012 – 2016“;
• ריבוי המקרים של תאונות עבודה קטלניות הוביל את רשויות האכיפה להגביר את פעולות האכיפה והמניעה בקרב חברות הבניה והמעסיקים, על מנת להביא להפנמה של חוקי הבטיחות וההוראות המקצועיות להגנה על עובדים ופועלים באתרי בנייה.
• ככלל, בעקבות אירוע במקום עבודה שהסתיים במוות של אדם תגיע משטרת ישראל למקום ותחל מיידית בחקירת המקרה, לרבות גביית עדויות מעדים וממעורבים כבר בזירה.
• במקביל, יועבר דיווח על האירוע למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ותבוצע חקירה של האירוע גם על ידי מפקחי העבודה / הבטיחות, שיעבירו למשטרה את חוות דעתם המקצועית באשר לגורמים שהובילו לתאונה.
• כמו כן, בהתאם לסעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה)(תיקון מס’ 10) תשע”ו – 2016, במקרה בו התרחש אירוע באתר בניה שגרם למוות של אדם – יוטל מידית צו הפסקת עבודה באתר, לתקופה של 48 שעות ממועד התאונה.
• בד בבד, מכיוון הפרקליטות ובתי המשפט, ניכרת מגמה של החמרה בענישה כלפי מי שנמצאים כאחראים לגרימת תאונות העבודה הקטלניות, במטרה ליצור הרתעה ביחס לבעלי תפקידים המחויבים על שמירת הבטיחות בעבודה ובאתרי הבניה בפרט.
• ניתן לראות, כי ביותר ויותר מקרים בהם הורשעו נאשמים בגרימת מוות ברשלנות בתאונות עבודה, מוטלים עונשי מאסר בפועל, לצד קנסות כספיים משמעותיים ופיצוי.
• מידע נוסף  על בטיחות בעבודה ניתן למצוא באתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעמוד בטיחות ובריאות תעסוקתית.

אחריות פלילית במקרה של תאונת עבודה בה נגרמו מוות או חבלה לאדם

• חוק העונשין, התשל”ז – 1977, קובע בסעיף 341 את עבירת ה”חבלה ברשלנות“, כדלקמן:

“העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה”.

• סעיף 304 לחוק העונשין, קובע את עבירת גרימת מוות ברשלנות:

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• רשלנות לעניין זה, עיקרה בנטילת סיכון בלתי סביר בנסיבות העניין להתרחשות תוצאה של חבלה לאדם או מוות, או לגרימת סכנה לקרות תוצאה שכזו.
• ככלל, בכל הנוגע לתאונות עבודה שהסתיימו בתוצאה קטלנית או בחבלה לאדם, תתבטא הרשלנות הפלילית, בראש ובראשונה, בהפרה או אי מילוי של חוקי הבטיחות השונים והוראות הבטיחות בעבודה.
• חקיקת הבטיחות מעוגנת בשורה ארוכה של חוקים, תקנות, הוראות ונהלים, הן כללים והן ספציפיים לסוג מסוים של עבודה ועיסוק.
• בראש חקיקת הבטיחות ניצבת פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש”ל–1970 והתקנות שהותקנו מכוחה, ובכללן:
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ”ח-1988.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס”ז-2007​.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ”ז – 1997.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ”ז-1966.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש”ן-1990.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ”ג-1992.
• בנוסף לחקיקה האמורה, בכל הנוגע לבטיחות בענף הבניה, קיימות גם הוראות מפע”ר (מפקח עבודה ראשי) ונהלים, המחייבים עובדים ומעסיקים בתחום זה.
• מכאן שברוב המקרים בהם מוגש כתב אישום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, באירוע של תאונת עבודה, ייכללו בכתב האישום גם הוראות חוק ספציפית, שנטען כי הפרתן או אי מילויין עלתה כדי רשלנות פלילית שגרמה לתאונה.
• מהזווית המשפטית, הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, מחייבת הוכחת מספר אלמנטים, ובכללם – קיומה של רשלנות וכן קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין ההתרשלות לקרות התוצאה. כל זאת, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי – מעבר לספק סביר.
• לא פעם, מתעוררות בתיקים אלו שאלות ראייתיות ומשפטיות הנוגעות להוכחת רכיב הקשר הסיבתי, שבלעדיו כאמור לא ניתן להרשיע בעבירות אלו.  
• בחלק מן הפעמים, מתעוררת גם סוגיה של רשלנות תורמת מצד הקורבן או הנפגע ומידת הרלוונטיות שלה בנסיבות העניין לשאלת האחריות הפלילית של החשוד / הנאשם, או למצער לעונש.
• בהקשר זה חשוב להדגיש כי ככלל, רשלנות תורמת אין בה לאיין את אחריותו הפלילית של מי שהפר חובת זהירות המוטלת עליו והתרשלותו הובילה לתוצאה של חבלה או מוות.

על מי תחול אחריות פלילית לגרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות במקרה של תאונת עבודה

• חקיקת הבטיחות בעבודה, בכל הנוגע לעבודות בנייה, מתייחסת למספר בעלי תפקידים ובכללם:
  • מבצע הבניה (קבלן ביצוע – קבלן ראשי או קבלן משנה, מנהל פרויקט);
  • מזמין (בעל הכנס, יזם;
  • מנהל עבודה מוסמך.
• הדין מטיל חובה על מבצע הבניה למנות מנהל עבודה מוסמך, שיהיה אחראי לוודא קיום כל הוראות הבטיחות הנוגעות לבניה וליצור סביבת עבודה בטוחה. בהיעדר מנהל עבודה מוסמך – מוטלת האחריות הכוללת לבטיחות על כתפי הקבלן המבצע.
• מבצע בניה שהפר את חובתו למנות מנהל עבודה מוסמך, ובמהלך הבניה אירעה תאונה שקיפחה חייו של אדם – קרוב לוודאי יימצא עצמו נחקר כחשוד ואף נאשם בכתב אישום, בגרימת מוות ברשלנות.
• מדו”ח תאונות עבודה בישראל שפורסם ע”י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה עולה כי בשליש מן התאונות הקטלניות באתרי בניה בשנת 2016 כלל לא נכח או לא מונה באתר מנהל עבודה כנדרש.
• חשוב לציין, כי אף אם מונה כנדרש בחוק מנהל עבודה מוסמך והחובה למילוי כללי והוראות הבטיחות תחול בראש ובראשונה עליו, עדיין, אין בכך בהכרח לפטור את בעלי התפקידים הנוספים מאחריות פלילית במקרה בו אירעה במהלך הבנייה תאונה שגרמה למות אדם או לחבלה.
• בפועל, במקרים רבים בהם מוגש כתב אישום באשמת גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה יהיו נאשמים בו הן מנהל העבודה (אם מונה) והן קבלני הביצוע, ולעתים – גם מנהל הפרויקט. כמובן, כל מקרה על פי נסיבותיו.
• בתאונות עבודה שאינן בענף הבנייה, ככלל, תחול האחריות הפלילית על הגורמים האמונים על שמירת הבטיחות במקום העבודה הספציפי, על האחראים למקום ועל הפיקוח לקיום הוראות הבטיחות, כמו גם על מנהלים ונושאי משרה רלוונטיים.

“פלס” (פועלים ללא סיכון) – הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה בלהב 433

• במגמה להגביר את האכיפה והמניעה בתחום תאונות העבודה, הקימה משטרת ישראל בסוף 2018 יחידת חקירות חדשה בשם “פלס – פועלים ללא סיכון” – שתפעל כמפלג חקירות תאונות עבודה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל”כ) בלהב 433.
• על פי פרסומי המשטרה, תעסוק היחידה לחקירת תאונות עבודה בעניינים הבאים:
  • גיבוש ראייה כוללת לטיפול בתופעת תאונות העבודה.
  • חקירת אירועי תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים.
  • חשיפת עבירות פליליות נוספות המשיקות לתחום תאונות עבודה.
  • אכיפת דיני עבודה על קבלנים.
• במעמד הקמת היחידה לחקירת תאונות עבודה, הסביר מ״מ מפכ״ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, כי היחידה תפעל נגד אתרי בנייה בהם קיימים ליקויי בטיחות חמורים, לצד גורמי אכיפה נוספים כגון מפקחי משרד העבודה והרווחה ובליווי הפרקליטות. לדבריו, תפעל היחידה גם מול גורמים נוספים הנותנים שירותים לאתרי הבנייה ומשפיעים על תחום הבטיחות.
• בהמשך, הבהירה משטרת ישראל כי היחידה תתמקד בעניינים הבאים:
  • אירועי תאונת עבודה בעלי מאפיינים ייחודיים, כמו תאונות מורכבות המערבות קריסת תשתיות.
  • תאונות עבודה שחקירתן מצריכה ידע ומשאבים רבים.
  • חקירת עוברי חוק מענף הבנייה, ובהם חברות בנייה וקבלנים המפעילים אתרים בניגוד לדרישות החוק.
  • איתור קבוצות העוסקות בעבירות שמשפיעות על תחום הבטיחות בענף הבנייה.

חשיבות ליווי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי במקרים של חשד לרשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה

• תיקים פליליים של גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה הינם מטבעם תיקים מורכבים יותר, לעתים אף סבוכים ממש, וכרוכים לא אחת בהתמודדות לא רק עם סוגיות משפטיות אלא גם עם שאלות וסוגיות הנדסיות, תכנוניות ועם חוות דעת מקצועיות של מומחים.
• הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות חושפת את המורשע, ברוב המקרים, לסיכון לעונש מאסר בפועל ולענישה כלכלית מכבידה בדמות קנס ופיצוי. זאת כמובן לצד הכתמת שמו הטוב של המורשע (שבתיקים מסוג זה לרוב נעדר כל עבר פלילי) ב”חותם” של פליליות.
• אך לא זו בלבד; נאשם שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, או בעבירות על פקודת הבטיחות בעבודה, והוטל עליו עונש של שלושה חודשי מאסר ומעלה או קנס בסך 7,200 ₪ ומעלה, והוא קבלן רשום – נמצא בסיכון לאבד את רישיון הקבלן או להתליית רישיונו. זאת, בהתאם לסעיף 8 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ”ט – 1969 וסעיף 1 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל), תשמ”ט – 1988.
• בדומה, גם נאשם שהורשע ברשלנות פלילית והוא מהנדס או אדריכל רשום, נמצא בסיכון לביטול או התליית רישיונו.
• מכאן שקיימת חשיבות רבה לליווי משפטי של עורך דין פלילי כבר מן השלבים הראשונים של החקירה, על אחת כמה וכמה אם מתגבשת כוונה להגיש כתב אישום, או אם הוגש כתב אישום.
• עוד חשוב לזכור כי עבירות של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות הן עבירות מסוג עוון, על כן לא קמה לחשוד בהן זכות מוקנית לשימוע.
• עם זאת, כאשר חשוד בעבירות אלו מיוצג ע”י עורך דין, יכול הסנגור לפנות באופן יזום לפרקליטות בבקשה לקיים שימוע לפנים משורת הדין, במטרה לנסות ולשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום, ככל שניתן בנסיבות העניין.
• כאמור, תיקי גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות שונים באופים מתיקים פליליים “רגילים” ולפיכך יש לבדוק האם לעורך הדין שבכוונתכם לשכור את שרותיו נסיון לא רק במשפט פלילי אלא גם בייצוג משפטי בתיקי רשלנות פלילית.
• ראו מקרה להמחשה בו טיפלנו: חבלה ברשלנות – סגירת תיק בחוסר אשמה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – עבירות רשלנות פלילית – ייעוץ וייצוג משפטי

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בכל הנוגע לחשד לפלילים בעקבות תאונת עבודה.
• אנו מעניקים ייצוג משפטי בבית המשפט בתיקי גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות ובכתבי אישום הנוגעים לבטיחות בעבודה ולרשלנות פלילית.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות פלילית

• ראו לקראת סוף עמוד זה דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

עורך דין פלילי

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | בטיחות בעבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות | עו”ד פלילי | עורך דין פלילי | כתב אישום | רשלנות בהחזקת נשק

הפוסט עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות: ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (84)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תאונת עבודה קטלנית שהובילה לחקירה פלילית
בחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות
סגירת תיק פלילי בעקבות ייעוץ משפטי

תאונת עבודה קטלנית – סגירת תיק פלילי בחשד לעבירות גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות; בתמונה – האנטנה של תחנת משטרת כפר סבא אשר קרסה.

• פרשה זו עוסקת באירוע תאונת עבודה קטלנית שארעה ביולי 2010. בעקבות תאונת העבודה נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירות גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
• במשך שנים התנהלה חקירה פלילית מסועפת ומורכבת בחשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
• משרדנו העניק לחשוד המרכזי בפרשה ייעוץ וליווי משפטי בחקירותיו במשטרה.
• לבסוף, החליטה פרקליטות מחוז מרכז להורות על סגירת התיק הפלילי כנגד לקוח משרדנו, וזאת בעילה של העדר מספיק ראיות.

הכיסוי התקשורתי הנרחב אודות הפרשה – פרסום חשדות לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות + גרימת חבלה ברשלנות.

• פרשת אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא והחקירה הפלילית בעקבות תאונת עבודה קטלנית זו, פורסמו בהרחבה בכלי התקשורת, ללא פרסום שמות החשודים. ראו בהקשר זה למשל:
  • חדשות 2 – כפר סבא: הרוג ופצוע בינוני מקריסת אנטנה בתחנת משטרה.
  • Ynet – טכנאי נהרג בקריסת אנטנה במשטרת כפר סבא.
  • וואלה! חדשות – קריסת האנטנה: נעצרו חשודים בגרימת מות הטכנאי.
  • חדשות המשטרה – הרוג בקריסת אנטנה בכפר סבא.
  • nrg – האנטנה המשטרתית קרסה – הטכנאי נהרג.
  • המוסד לבטיחות ולגיהות – טכנאי נהרג בקריסת אנטנה במשטרת כפר סבא.
• על סיום הפרשה דווח באתר פוסטה -בלוג חברה, חוק ומשפט, בעמוד: האנטנה קרסה, התיק נסגר.

תמצית עובדות המקרה – תאונת עבודה קטלנית וחשד לעבירה של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות.

• במהלך עבודות להחלפת מיתרים של אנטנה שהוצבה על גג משטרת כפר סבא, ארע אסון; האנטנה קרסה על תחנת המשטרה וטכנאי שהיה על האנטנה בזמן קריסתה, נהרג. טכנאי נוסף שהיה על הגג נפצע באורח בינוני.
• קריסת האנטנה התרחשה שעה שחברה קבלנית עסקה מטעם משטרת ישראל בהחלפת מיתרי תורן האנטנה.
• בו ביום, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית, בחשד שמדובר ברשלנות פלילית (או אף חמור מכך), ועצרה את מנהל הפרויקט ואת מנהל העבודה מטעם אותה חברה קבלנית, בחשד לעבירות של הריגה, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.
• למחרת, הובאו השניים בפני בית משפט ומשטרת ישראל דרשה להאריך את מעצרם בשלושה ימים נוספים, בעילה של חשש לשיבוש הליכי החקירה.
• בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) קבע, כי אמנם קיים יסוד סביר לחשד לרשלנות פלילית שהובילה לגרימת מותו של עובד, אולם בהתחשב בכך שמדובר באנשים נורמטיביים נעדרי עבר פלילי ולאור העובדה שאת חלק מפעולות החקירה שמבקשת המשטרה לבצע ניתן לערוך כאשר החשודים לא נתונים במעצר של ממש, ניתן להסתפק בהארכת מעצרם עד לצהרי יום המחרת, אז ישוחררו למעצר בית למשך יומיים, תחת פיקוח.

חקירת תאונות עבודה וחשדות לרשלנות פלילית.

• על חקירת חשד לפלילים בתאונות עבודה (כגון גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות כתוצאה מהפרת הוראות הנוגעות לבטיחות בעבודה) אמונה משטרת ישראל ביחד עם גורמים מקצועיים, ביניהם מפקחי עבודה, בעלי הכשרה אקדמאית ומקצועית רלוונטית לתחום הנחקר.
• בעבר השתייכו מפקחי העבודה לאגף הפיקוח על העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ”ת) ואילו כיום, פועלים מפקחי בטיחות / עבודה במסגרת יחידת חקירות של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה.

ייעוץ משפטי בחקירה ע”י עו”ד פלילי, אל מול חשד לעבירות פליליות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

• על מנת לבסס את החשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות, נחקר מנהל הפרוייקט על ידי חוקרי משטרת ישראל ומפקחי העבודה לא פחות מ- 9 פעמים (לרבות עריכת עימות עם חשוד אחר בפרשה).
• עוד בתחילת החקירה הפלילית, פנה מנהל הפרויקט לעורך דין פלילי גיא פלנטר, לקבלת ייעוץ וליווי משפטי בכל הנוגע לחקירתו. בהמשך, ייצג עו”ד פלילי גיא פלנטר את מנהל הפרויקט גם מול הפרקליטות, בכל הנוגע לשאלת הגשת כתב האישום בפרשה או סגירת התיק הפלילי.
• במשך כמעט 5 שנים ליווה עו”ד פלילי גיא פלנטר את מנהל הפרויקט בייעוץ וייצוג משפטי, עד לקבלת החלטת פרקליטות מחוז מרכז לסגור את התיק, בעילה של העדר ראיות מספקות.
• במהלך טיפול משפטי זה, התמודדה ההגנה עם חזית רחבה של טענות וחשדות, הן במישור העובדתי, הן במישור הטכני – הנדסי והן במישור המשפטי. כך למשל, התמודדה ההגנה עם הטענות הבאות:
  • תאונת העבודה הקטלנית נגרמה, כך נטען, כתוצאה משיטת עבודה מסוכנת בהחלפת מיתרי התורן;
  • שימוש בציוד במצב תחזוקה ירוד, כך נטען, תרם את חלקו לקרות התאונה.
  • העבודה בוצעה בניגוד לדרישות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס”ז – 2007.
  • הופרו תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשנ”ט – 1990.
  • החברה הקבלנית לא פעלה על פי נהלי העבודה והבטיחות כפי שהוגדרו בתנאי המכרז עליו חתמה עם משטרת ישראל.
• עוד נדרשה ההגנה להתמודד עם חוות דעת מקצועיות מורכבות של מומחים, לרבות חוות דעת של מפקח עבודה מאגף הפיקוח על העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (התמ”ת).
• במישור המשפטי – נדרשה ההגנה להתמודד עם חשדות לביצוע העבירות הפליליות הבאות:
  • הריגה, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי 20 שנות מאסר);
  • גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי 3 שנות מאסר).
  • גרימת חבלה ברשלנות, עבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין (עבירה שעונשה המקסימלי מאסר שנה).
  • עבירות פליליות בניגוד לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש”ל-1970 ביחד עם תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בניה), התשמ”ח – 1988.
  • שאלות משפטיות הנוגעות למצבים של נפילה מגובה.
• ולבסוף, התמודדה ההגנה בפרשה זו עם השאלה, האם לחשוף את מלוא קווי ההגנה בפני הפרקליטות, במסגרת הליך שימוע, ובכך להסתכן בעריכת “מקצה שיפורים” ואיסוף ראיות נוספות בהנחיית הפרקליטות, או שמא “לשמור את הקלפים קרוב לחזה” ולעשות בהם שימוש במשפט עצמו, ככל שיוגש כתב אישום. 
• בסופו של יום, למרות כל המשאבים העצומים שהושקעו ע”י הרשויות סביב פרשה זו, השתכנעה הפרקליטות (יש לומר, בהגינותה), שאין בידיה סיכוי סביר להרשעה בפלילים, וסגרה את התיק הפלילי כנגד מנהל הפרויקט בעילה של העדר מספיק ראיות.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעת הפרקליטות בדבר סגירת התיק הפלילי בהעדר ראיות מספיקות, ללא פרטים מזהים של הלקוח.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי תאונות עבודה וחשד לעבירת גרימת מוות ברשלנות.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בחקירה וייצוג משפטי בכל הנוגע לתאונות עבודה קטלניות וחשד לעבירות של גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות.
• להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות ראו בעמודים:
  • עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | גרימת מוות ברשלנות.
  • חבלה ברשלנות – ייעוץ + ייצוג משפטי – סגירת תיק בחוסר אשמה.

לקריאה נוספת.

• למידע אודות החשיבות שבהכנה לקראת חקירה פלילית וקבלת ייעוץ וייצוג משפטי במהלך הליכי החקירה ראו בעמוד – חקירה במשטרה.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בסגירת תיקים פליליים ראו בעמודים: 
  • סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה – טיפול משפטי – סגירת תיק חקירה.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
  • שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | חקירה במשטרה | סגירת תיק פלילי | רשלנות פלילית | גרימת מוות ברשלנות – תאונת עבודה | חבלה ברשלנות | ארכיון גרימת חבלה ברשלנות | בטיחות בעבודה | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה

הפוסט גרימת מוות ברשלנות, תאונת עבודה – סגירת תיק פלילי; אסון קריסת אנטנת משטרת כפר סבא | מנהל הפרויקט נחקר 9 פעמים אולם התיק נסגר<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (12)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חבלה ברשלנות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

חבלה ברשלנות בתאונת עבודה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

חבלה ברשלנות – קצת על העבירה.

• סעיף 341 לחוק העונשין תשל”ז – 1977, שכותרתו “חבלה ברשלנות”, קובע כדלקמן:

“העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה”.

• המחוקק הגדיר בחוק העונשין את המושג “חבלה” באופן הבא:

“חבלה” – מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

“חבלה מסוכנת” – חבלה שיש בה סכנת נפשות;

• לצורך הרשעה בעבירה של חבלה ברשלנות:
  • די שנגרמה חבלה ואין צורך להוכיח שנגרמה חבלה חמורה או חבלה מסוכנת.
  • על התביעה להוכיח נטילת סיכון בלתי סביר מצד הנאשם, ביחס להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה.
• מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים אחראי על אכיפה ופיקוח על בטיחות בעבודה באתרי בניה. חקירת תאונות עבודה באתרי בניה מבוצעת ביחד עם משטרת ישראל.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירות רשלנות פלילית ראו: עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות.

חבלה ברלשנות – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו אשר הסתיים בסגירת תיק החקירה בחוסר אשמה.
• ואלו בתמצית פרטי המקרה; בעקבות נפילה מגובה של 5 מטרים ופציעתו של פועל, נפתחה חקירה פלילית.
• על פי פרסום אודות המקרה, שהועבר לתקשורת ע”י מינהל הבטיחות במשרד העבודה, נטען כדלקמן:
  • פועל כבן 22 שככל הנראה החליף גג אסבסט באזור התעשייה בשדרות, נפל מגובה 5 מטרים. כתוצאה מהנפילה נפצע הפועל ופונה במצב קשה עם חבלת ראש לבית החולים.
  • המשטרה פתחה בחקירה בשיתוף פעולה עם מינהל הבטיחות במשרד העבודה.
• בהקשר לחשד לעבירה של חבלה ברשלנות,  נטען כי מדובר באתר לא מוסדר, שנמצאו בו ההפרות הבאות:
  • אי מינוי מנהל עבודה.
  • היעדר הדרכה לעבודה בגובה.
  • היעדר אמצעי הגנה מפני נפילה.
  • עבודה בניגוד לתקנות הנוגעות לעבודה על גגות.
• עוד נטען ע”י מינהל הבטיחות במשרד העבודה בפני התקשורת כי האחריות לעבירה מוטלת על בעלי המפעל.

חשד לגרימת חבלה ברשלנות – אחד הפרסומים בתקשורת.

חשד לגרימת חבלה ברשלנות – סגירת תיק פלילי בחוסר אשמה.

• מייד עם התרחשות התאונה, השכילו בעלי המפעל לקבל ייעוץ משפטי ממשרדנו. עו”ד גיא פלנטר הכין את החשוד לחקירתו וליווה את החשוד בכל הליכי החקירה הפלילית.
• בניגוד לפרסום הראשוני שהובא לעיל והטיל אחריות פלילית על בעלי המפעל, בתום החקירה, השתכנעו הרשויות שלא נפל שום פגם בהתנהלותם של בעלי המפעל והתיק נסגר בחוסר אשמה.
• בכך הסתיימה הפרשה, בטיהור שמם של בעלי המפעל.

בתמונה: רישומי המשטרה אודות סגירת התיק בעילה של חוסר אשמה.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו במקרים של נפילה מגובה, עבירות רשלנות פלילית ואישומים בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות בעקבות תאונות עבודה ראו בעמוד: עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות.
• בכל הנוגע לשלב החקירה הפלילית ראו: חקירה במשטרה.
• לעניין סגירת תיקי חקירה ראו: סגירת תיק פלילי.

עו”ד פלילי

רשלנות פלילית | תאונת עבודה | בטיחות בעבודה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט חבלה ברשלנות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. סגירת תיק בחוסר אשמה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (7)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת עבירה של גרימת מוות ברשלנות מכתב האישום
תאונת עבודה פלילית – פועל שנפל באתר בניה

תאונת עבודה פלילית – פועל שנפל באתר בניה – מחיקת אישום גרימת מוות ברשלנות. בתמונה: בית משפט השלום בת”א – יפו שם התנהל המשפט הפלילי.

בעקבות תאונת עבודה פלילית (פועל שנפל) הגישה הפרקליטות כתב האישום אשר ייחס לקבלן גרימת מוות ברשלנות 

• פרשה זו עוסקת בחשד לאירוע תאונת עבודה פלילית, חשד שהוביל להגשת כתב אישום כנגד המעורבים.
• כנגד הלקוח, קבלן במקצועו ומנהל של חברת ביצוע עבודות בנייה, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977. 
• אחד מפועליו של הקבלן הנאשם, נפל למותו מהקומה הרביעית באתר בנייה.
• בהתבסס על העובדות הבאות, נטען בכתב האישום כי הקבלן גרם ברשלנות למותו של הפועל:
  • סמוך למעידתו של הפועל, היה מודע הקבלן לסכנה הטמונה בפתח דרכו נפל הפועל המנוח;
  • למרות שהיה מודע לסכנה, לא הורה הקבלן על הפסקת העבודה עד אשר יגודר הפתח כנדרש, על מנת להגן על חיי העובדים בפיקוחו.

• סעיף 304 לחוק העונשין, שכותרתו: ” גרימת מוות ברשלנות “, קובע:

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• כתב האישום המקורי נשען גם על טענה בדבר הפרת הוראות סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש”ל-1970. סעיף זה בפקודת הבטיחות בעבודה קבוע כדלקמן:

“50. הגנה מפני נפילה

היה אדם צריך לעבוד במקום שממנו הוא עלול ליפול יותר משני מטרים, ואין המקום מאפשר אחיזת רגל בטוחה, ולפי הצורך – אחיזת יד בטוחה, יותקנו – ככל שהדבר מעשי במידה סבירה – אמצעים לבטיחותו על ידי גידור או באופן אחר”.

גיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות – מחיקת עבירה של גרימת מוות ברשלנות

• לאחר מגעים ממושכים עם הפרקליטות, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר, מטעמו של הקבלן, הסדר טעון עם הפרקליטות.
• בהתאם להסדר הטעון שנחתם בין הצדדים:
  • הוגש כתב אישום מתוקן, אשר בו נמחקה העבירה של גרימת מוות ברשלנות ובהתאמה, נמחקה העבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין.
  • הקבלן הורשע על פי הודאתו בעבירות לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ”ח – 1988 בלבד;
  • באי כוח הצדדים עתרו במשותף לגזור על הנאשם עונש מוסכם, שלא יפגע בהמשך רישומו של הקבלן בפנקס הקבלנים.
• בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כב’ השופטת רחל גרינברג) אימץ את הסדר הטעון וגזר על הנאשם חודשיים מאסר על תנאי וקנס, תוך ציון בגזר הדין, שמטרת העונש לא לפגוע בהמשך רישומו של הנאשם כקבלן בפנקס הקבלנים.
• מה שהחל בחשד לאירוע של תאונת עבודה פלילית, והמשיך בהגשת כתב אישום המייחס לקבלן עבירה של גרימת מוות ברשלנות, הסתיים אם כן במחיקת עבירה זו ובהרשעה בעבירה שלא פוגעת במטה לחמו.
• שני נאשמים נוספים בתיק זה, שהיו מיוצגים על ידי עורך דין אחר, ובחרו לנהל משפט עד תום, הורשעו על ידי בית המשפט בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. פסק דינם פורסם בנבו – כאן.

תיק פלילי בפני כבוד השופטת רחל גרינברג, בית משפט השלום תל-אביב יפו.

תאונת עבודה פלילית – לקריאה נוספת

• להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות רשלנות פלילית ותאונות עבודה פליליות ראו:
  • עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות.
  • חבלה ברשלנות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

עו”ד פלילי

רשלנות פלילית | תאונת עבודה פלילית | פועל שנפל באתר בניה | מחיקת עבירה – גרימת מוות ברשלנות |  נפילה מגובה | בטיחות בעבודה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תאונת עבודה פלילית – מחיקת אישום גרימת מוות ברשלנות – פועל שנפל באתר בניה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (4)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נפילה מגובה, פועל שנפל באתר בניה תאונת עבודה קטלנית
מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו
בעקבות ייצוג משפטי מטעם משרדנו, נמחקה מכתב האישום העבירה של גרימת מוות ברשלנות

נפילה מגובה – פועל שנפל באתר בניה; תאונת עבודה קטלנית. בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עורך דין פלילי גיא פלנטר נמחקה מכתב האישום עבירה של גרימת מוות ברשלנות. בתמונה: בית משפט השלום ברצלה שם התנהל ההליך הפלילי.

נפילה מגובה של פועל באתר בניה הובילה להגשת כתב אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות

• פרשה זו עוסקת בתאונת עבודה קטלנית, בעקבות נפילה מגובה של פועל.
• כנגד חברה לניהול פרויקטים ובנייה ושני מנהלי החברה הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
• על פי עובדות כתב האישום המקורי, אחד מעובדי החברה שעסק בביצוע עבודת טפסנות באתר בניה נפל מגובה של 5.5 מטר ונהרג.
• החברה והנאשמים הואשמו בגרימת מותו ברשלנות של אותו עובד, בכך:
  • שלא מינו מנהל עבודה מוסמך באתר;
  • בהעדרו של מנהל עבודה מוסמך, לא דאגו בעצמם לפקח על הבטיחות בעבודה באתר;
  • לא דאגו להתקנה נאותה של משטח עבודה מוגדר;
  • לא דאגו להתקנת פיגומים מתאימים;
  • לא סיפקו אמצעי בטיחות מיוחדים למניעת נפילת אדם;
  • לא לקחו בחשבון שהקורות עליהן עבד המנוח היו רטובות;
  • לא נקטו באמצעי בטיחות כלשהו על מנת למנוע את נפילה מגובה;
  • לא דאגו שמערכת הטפסות תותקן כיאות ותבוצע על פי תכנית מיוחדת להקמת טפסות ובאופן המונע נפילת אדם.
• סעיף 304 לחוק העונשין, שכותרתו: ” גרימת מוות ברשלנות “, קובע:

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• כמו כן הואשמו הנאשמים בכתב האישום בעבירות נוספות:
  • בניגוד לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש”ל-1970;
  • בעבירות בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בניה), התשמ”ח – 1988.

גיבוש הסדר טעון עם הפרקליטות במסגרתו נמחקה העבירה של גרימת מוות ברשלנות

• לאחר שהעידו כמעט כל עדי התביעה והובררה התמונה העובדתית, הגיע עורך דין פלילי גיא פלנטר, מטעמם של הנאשמים, להסדר טעון עם פרקליטות מחוז מרכז.
• על פי הסדר הטעון שנחתם בין הצדדים:
  • תוקן כתב האישום באופן שנמחקה העבירה של גרימת מוות ברשלנות מכתב האישום;
  • הנאשמים הורשעו בעבירות על פי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בניה), התשמ”ח – 1988 בלבד;
  • עורך דין גיא פלנטר ופרקליטות מחוז מרכז עתרו לעונש מוסכם של קנס בלבד.
• לאחר שמצא את הסדר הטיעון ראוי, אימץ בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופטת זהבה בוסתן) את הסדר הטעון והסתפק בהטלת קנס בלבד על הנאשמים.

תיק פלילי בפני כבוד השופטת זהבה בוסתן, בית משפט השלום רמלה.

לקריאה נוספת:

• להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו במקרים של נפילה מגובה, עבירות רשלנות פלילית ואישומים בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונות עבודה ראו:
• עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות.
• חבלה ברשלנות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

עו”ד פלילי

רשלנות פלילית | תאונת עבודה | מחיקת עבירה – גרימת מוות ברשלנות | בטיחות בעבודה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט נפילה מגובה – פועל שנפל באתר בניה; תאונת עבודה קטלנית – מחיקת אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (3)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תאונת ספורט שהובילה לאישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות
מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרד עורך דין גיא פלנטר
סיום ההליך פלילי ללא הרשעה

אישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות בעקבות אונת ספורט שהסתיים באי הרשעה.

אי הרשעה פלילית | תאונת ספורט | גרימת מוות ברשלנות – ראשי פרקים בעמוד זה 

• תמצית הפרשה – מאישום בגרם מוות ברשלנות לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• כתב האישום המקורי שהוגש כנגד מנהל הבטיחות – אישום בגרימת מוות ברשלנות של הנער.
• הסדר הטעון שגיבש משרדנו – מחיקה מכתב האישום של כל הטענות המייחסות למנהל הבטיחות גרימת מותו של הנער וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• בית המשפט מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי כנגד מנהל הבטיחות ללא הרשעה בפלילים.

תמצית הפרשה – מאישום בגרם מוות ברשלנות בעקבות תאונת ספורט לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

• פרשה זו עוסקת במותו הטרגי של נער בן 15, אשר נהרג במהלך תאונת ספורט – משחק כדורסל בבית ספרו בתל אביב.
• במהלך המשחק, נתלה הנער על טבעת הסל ובשל חלודה בבסיס עמוד הסל, קרס העמוד על הנער וגרם למותו.
• משרדנו ייצג את מנהל הבטיחות של עיריית תל אביב אשר הואשם בגרימת מותו של הנער. במסגרת הסדר טעון, נמחקה העבירה של גרימת מוות ברשלנות אשר יוחסה למנהל הבטיחות והוא סיים את ההליך הפלילי באופן מוסכם, ללא הרשעה.
• פרשה זו זכתה לסיקור תקשורתי נרחב – ראו למשל: Ynet – מות הנער מקריסת הסל: איש לא ייכלא.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד מנהל הבטיחות – אישום בגרימת מוות ברשלנות של הנער

• בעקבות חקירת משטרה מורכבת, הגישה פרקליטות מחוז תל אביב לבית משפט השלום בתל אביב – יפו כתב אישום כנגד 6 נאשמים המייחס להם עבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
• משרדנו ייצג את הנאשם 4 בכתב האישום, מנהל הבטיחות מעיריית תל אביב.
• בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום המקורי, במעשיו ובמחדליו המפורטים להלן, גרם מנהל הבטיחות ברשלנותו למותו של הנער:
  • על אף המתחייב מתפקידו ומהנהלים, לא פעל בשום שלב לביצוע בדיקות בטיחות של עמודי הסל, ואף בדיקות ויזואליות, אם ביצע, היו שטחיות בלבד.
  • לא פעל להשלמת בדיקת מהנדס או הנדסאי מבנים המיומן בבדיקת מתקני ספורט.
  • כחודשיים לפני התאונה הקטלנית ציין במסגרת טופס מבדק בטיחות כללי לקראת קייטנה שאמורה היתה להתקיים במקום, כי מתקני הספורט והמגרשים תקינים ושלמים, זאת על אף שערך בדיקה ויזואלית שטחית בלבד של עמודי הכדורסל בבית הספר, ועל אף שלא דאג כי תבוצע בדיקה פנימית של עמודי הכדורסל ו/או בדיקת בטיחות שנתית של מתקני הספורט כמתחייב מהנהלים.
  • לא הקפיד על חיי אדם, לא פעל בזהירות סבירה, לא נהג בזהירות ובקפידה בטיפול ובשימוש בעמודי הסל ולא נקט בצעדים המתחייבים למניעת הסכנות הנשקפות מעמודי הסל.
  • ביצע בדיקה ויזואלית שטחית בלבד ובלתי מספקת של עמודי הכדורסל, סיפק לבית הספר אישורים על תקינותם מבלי שנבדקו על ידו כראוי, לא פעל שתבוצע בדיקת בטיחות מקיפה ע”י בית הספר או ע”י גורם אחר וזאת בניגוד למתחייב ממנו על פי דין, על פי הנהלים ובנסיבות העניין.
• בהתאמה, הואשם מנהל הבטיחות בכתב האישום בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין.
• סעיף 304 לחוק העונשין קובע כדלקמן.

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

הסדר הטעון שגיבש משרדנו – מחיקה מכתב האישום של כל הטענות המייחסות למנהל הבטיחות גרימת מותו של הנער וסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה

• כאמור, עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו, ייצגו בפרשה זו את הנאשם 4, מנהל הבטיחות מטעם עיריית תל אביב.
• תחילה הובא תיק זה לדיון בפניו של כב’ השופט ד”ר שאול אבינור וחלק מההליכים המקדמיים התנהלו בפני מותב זה.
• בהמשך, על בסיס הסכמת הצדדים, הועבר התיק להליך גישור פלילי בפני נשיא בית משפט השלום בתל אביב – יפו, כב’ השופט אביחי דורון.
• בעקבות מספר ישיבות גישור בפני הנשיא, כב’ השופט אביחי דורון, ומו”מ ישיר מול הפרקליטות ללא מעורבות שופט הגישור, שוכנעה פרקליטות מחוז תל אביב למחוק מכתב האישום את כל הטענות המייחסות למנהל הבטיחות אחריות למותו של הנער ולסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה. 
• בהתאמה, נחתם הסדר טעון ביחס למנהל הבטיחות בגדרו:
  • הוגש כנגד מנהל הבטיחות כתב אישום מתוקן, ממנו נמחקה העבירה של גרם מוות ברשלנות כמו גם כל טענה עובדתית המייחסת למנהל הבטיחות אחריות למותו הטרגי של הנער.
  • מנהל הבטיחות הודה אולם לא הורשע בעבירה של סכנה לילדים, עבירה לפי סעיף 340 לחוק העונשין, שאין לה קשר סיבתי לתוצאה הטרגית.
  • באי כוח הצדדים יעתרו לענישה מוסמכת – חתימה על התחייבות להימנע מעבירה דומה בעתיד וכן כי יוטלו על מנהל הבטיחות מספר שעות של שירות לתועלת הציבור (של”צ).

בית המשפט מאמץ את הסדר הטעון ומסיים את ההליך הפלילי כנגד מנהל הבטיחות ללא הרשעה בפלילים

• במסגרת הטעונים לכיבוד הסדר הטעון, הביעו באי כוח הנאשמים, איש בתורו ובשם הנאשמים, את צערם העמוק על אובדנו של הנער והשתתפותם ללא סייג ביגונה של משפחתו.
• בגזר דין שניתן ביום 28.12.16 אימץ בית המשפט (כב’ הנשיא אביחי דורון) את הסדר הטעון, קבע ללא הרשעה כי מנהל הבטיחות (הנאשם 4), ביצע עבירה של סכנה לילדים בניגוד לסעיף 340 לחוק העונשין, וגזר עליו 120 שעות של עבודה לתועלת הציבור וחתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה אותה נקבע שביצע, בתוך שנתיים מיום מתן גזר הדין.
• מאחר והפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת, לרבות שמותיהם של המעורבים, חרגנו ממנהגנו ואנו מביאים את גזר הדין כלשונו, ללא מחיקת פרטים מזהים של המעורבים.

ת”פ 26904-02-15 פרקליטות מחוז תל אביב פלילי נגד דנה ואחרים, בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בפני כב’ הנשיא, השופט אביחי דורון.

מאישום בגרם מוות ברשלנות לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd

עורך דין פלילי

ייעוץ וייצוג משפטי – עבירות רשלנות פלילית | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות | מעשה פזיזות ורשלנות | תאונת ספורט | סיום הליך פלילי – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט אי הרשעה פלילית | תאונת ספורט | מאישום בעבירת גרימת מוות ברשלנות לאי הרשעה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (3)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר