ארכיון סעיף 288 חוק העונשין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת עבר פלילי נפשי 5 (66)

גיא פלנטר — Fri, 08 Mar 2024 09:11:31 +0000

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי. בתמונה: הרישום הפלילי הפסיכיאטרי שעמד לחבותו של הלקוח ונמחק.

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי \ נפשי

משרדנו עוסק בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי, ובכלל זה מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי, כלומר פניה לנשיא המדינה להורות על מחיקת קביעת בית משפט באישום בעבירה, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו, במסגרתו קיבל נשיא המדינה בקשת חנינה שהגשנו, והורה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי.

רישום פלילי פסיכיאטרי במרשם הפלילי

בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981, קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי – תירשם במרשם הפלילי.
משמעות הדבר, שכל התוצאות הפוגעניות הנובעות מרישום פלילי – חלות גם על מי שנקבע כי אינו כשיר לעמוד לדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, ואולי אף ביתר שאת, שכן בנוסף לעצם ההכתמה בביצוע עבירה פלילית – מתויג אותו אדם כחולה נפש או כלקוי בכושרו השכלי שבשל ליקוייו, אף מסוכן לציבור.
תיוג עברייני זה, מזין פחדים שקיימים ממילא בקרב חלק מהציבור מפני אנשים המוגדרים כחולים בנפשם או כסובלים מליקוי חמור בכושרם השכלי, הנתפסים בקרב אותם חלקים בציבור כבלתי רציונליים, בלתי צפויים ומסוכנים במיוחד.
מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי אם כן, לא רק שמנקה את אותו אדם מעברו הפלילי, אלא גם מסירה את אותו תיוג של חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי שמסוכן לציבור.

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

תמצית המקרה

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מקבל את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו, מורה על מחיקת רישום פלילי של לקוח שבית המשפט קבע לגביו כי אינו מסוגל לעמוד בדין עקב מחלת נפש ממנה סובל.
להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה מחק את עברו הפלילי של הלקוח;

הודעה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח

כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, ועבירה של תקיפת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 382א(א) לחוק העונשין.
בתמצית, נטען בכתב האישום כי הלקוח תקף והעליב עובדת סוציאלית;

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח המייחס לו עבירות של – העלבת עובד ציבור, תקיפת עובד ציבור.

הקביעה כי הלקוח אינו כשיר לעמוד בדין מחמת היותו חולה נפש

האירוע המתואר בכתב האישום התרחש יום אחרי ששוחרר הלקוח מאישפוז פסיכיאטרי שארך כחודשיים וחצי, במסגרתו אובחן לראשונה בחייו כסובל מסכיזופרניה פרנואידית.
לאחר הגשת כתב האישום, הופנה הלקוח בהחלטת בית המשפט לבדיקת הפסיכיאטר המחוזי לבחינת כשירותו לעמוד לדין ואחריותו לביצוע העבירה.
הפסיכיאטר המחוזי התרשם כי הלקוח אינו כשיר לעמוד לדין והמליץ על טיפול מרפאתי כפוי. באשר לשאלת האחריות לביצוע העבירה, קבע הפסיכיאטר המחוזי, כי קרוב לוודאי שהלקוח היה במצב פסיכוטי פרנואידי בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו, ולא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר ואסור.
על יסוד חוות הדעת הפסיכיאטרית, קבע בית משפט השלום בתל אביב כי הלקוח אינו מסוגל לעמוד לדין עקב מחלת נפש ממנה סובל והורה על הפסקת ההליכים המשפטיים נגדו מכוח סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ”ב – 1982. בצד זאת, הורה בית המשפט על צו טיפול מרפאתי כפוי, ובכך הסתיים ההליך הפלילי.

פנייתו של הלקוח למשרדנו על מנת שנפעל למחיקת עברו הפלילי הנפשי

כעבור פחות משנה, הסתיים הטיפול המרפאתי בהחלטת ועדה פסיכיאטרית, אשר מצאה כי הלקוח אינו מגלה סימנים פסיכוטיים ולא נשקפת ממנו מסוכנות לסביבתו.
מאז שחרורו מבית החולים וסיום הטיפול המרפאתי, המשיך במעקב סדיר במרפאה לבריאות הנפש והקפיד על טיפול תרופתי שקיבל.
במשך שנים לא סבל הלקוח מכל אפיזודה פסיכוטית נוספת, לא הסתבך בשום אירועי אלימות, מצבו הנפשי התייצב והוא מצא איזון בחייו והשתלב בשוק העובדה.
יחד עם זאת, הרישום הפלילי שנותר לחובתו אודות עברו הפלילי הפסיכיאטרי, היווה מכשול בפני שיקומו המלא.
החברה בה הועסק החלה לדרוש מחלק מעובדיה פלט מן המרשם הפלילי וחשיפת עברו הפלילי הפסיכיאטרי היתה מעמידה את המשך העסקתו בסיכון ממשי.
כל עוד לא נמחק הרישום הפלילי הפסיכיאטרי, כתם של “פליליות” ו- “מחלת נפש” נותר מרחף מעל ראשו, ליווה אותו בכל צעדיו והיווה מקור לחששות ביחס לעתידו.
על מנת להשלים את מסלול השיקום שעשה, להפוך “שווה בין שווים” פנה הלקוח למשרדנו, על מנת שנפעל למחיקת הרישום הפלילי הפסיכיאטרי שהילך כעננה מעל ראשו.

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א- 1981, הסמיך בזמנו את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופות התיישנות ו/ או תקופות מחיקה החלות על הרשעות פליליות, לרבות מחיקת קביעת בית משפט לפיה הנאשם אינו כשיר לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.
ביולי 2022 נכנס לתוקפו חוק חדש – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019, המעניק לנשיא המדינה סמכויות דומות.
להרחבה בכל הנוגע למחיקת עבר פלילי ולעיון בדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו למחיקת עבר פלילי ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

נשיא המדינה קיבל בקשתנו והורה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי של לקוח

ביום 7.4.20 קיבל נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו קיצר את תקופת המחיקה שחלה על הרשעתו של הלקוח, באופן שתקופת המחיקה הסתיימה ועברו הפלילי הנפשי של הלקוח – נמחק.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכת דין אירנה אינברג ועורך דין גיא פלנטר.
להלן החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת הרישום הפלילי הפסיכיאטרי;

החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי של לקוח משרדנו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול במחיקת רישום פלילי.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת עבר פלילי. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי.
אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

לקריאה נוספת

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת רישום פלילי נפשי | מחיקת עבר פלילי נפשי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | מחיקת עבר פלילי נפשי 5 (66) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בקריות 4.9 (62)

גיא פלנטר — Sun, 09 Apr 2023 05:56:33 +0000

עורך דין פלילי בקריות; בית משפט השלום בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בקריות.

עורך דין פלילי בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בפני בית משפט השלום קריות

מחפשים עורך דין פלילי בקריות? משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בקריות.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרה בו העניק משרדנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום קריות.
למרות שההליכים הפליליים התנהלו בקריות, פנה הנאשם למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסיום ההליך ללא הרשעה.
המקרה ממחיש, שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בקריות, משרדו של עורך הדין פלילי לא חייב להיות ממומקם דווקא בקריות.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים המתנהלים בפני בית משפט השלום קריות ובפני בית משפט לנוער – קריות.
אנו ערוכים להעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתושבי הקריות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

חשודים ונחקרים בקריות – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בקריות

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים בתחנת משטרת זבולון, הממוקמת ברחוב שדרות ההסתדרות 219, קריית חיים.
תחנת זבולון של משטרת ישראל נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, קרית חיים, קרית אתא, אפק, אושה, רמת יוחנן, כפר המכבי, טבעון, איבטין, נופית, חילף, חוואלד, ראס עלי, זבידאת, רכסים, כפר חסידים, אלונים, שער העמקים ונשר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי לנחקרים ולחשודים ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עצורים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר בקריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי לעצורים המובאים להארכת מעצר בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד – שחרור ממעצר.

נאשמים בתיק פלילי בבית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לנאשמים בהליכים פליליים בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד –משפט פלילי ייצוג משפטי.

תאגידים הנאשמים בתיק פלילי בית משפט השלום קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לתאגידים בהליכים פליליים ראו בעמוד –תאגידים ייצוג משפטי בהליך פלילי.

קטינים הנאשמים בתיק פלילי בפני בית משפט לנוער קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לקטינים ראו בעמוד – קטינים – ייצוג משפטי.

מערערים ומשיבים בהליכי ערעור על פסק דין פלילי שניתן ע”י בית משפט השלום קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי של מערערים ומשיבים לערעור שהוגש ע”י המשטרה או הפרקליטות ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי.

נפגעי עבירה בקריות

בכל הנוגע לייעוץ משפטי ולייצוג משפטי שאנו מעניקים לנפגעי עבירה ראו בעמוד –נפגעי עבירה – ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בקריות בבית משפט השלום קריות

מיקומו של בית משפט השלום קריות

בית משפט השלום קריות ממוקם ברחוב דרך עכו 194, קריית ביאליק ומעניק את שירותיו לתושבי הקריות והסביבה.

עניינים פליליים בקריות

בבית משפט השלום קריות נשמעים תיקים פליליים ובקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה.
תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נשמעים במסגרת בית משפט לנוער בקריות בפני שופטי נוער.

סמכות עניינית

בית משפט השלום קריות מוסמך לדון בעבירות פליליות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר.
עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

התביעה הפלילית בקריות

בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות:
- מטעם משטרת ישראל מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות שלוחת תביעות זבולון אשר מקום משכנה בשדרות ההסתדרות 291, קריית חיים. הכניסה מרחוב בן צבי, בתחנת זבולון (קריות).
- מטעם פרקליטות המדינה מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) אשר מקום משכנה ברחוב פל-ים 15 א’ (קומה 16), קרית הממשלה, בניין ב’ “המפרש”, חיפה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – מקרה להמחשה

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו בבית משפט השלום קריות.

תמצית המקרה להמחשה – סיום משפט פלילי בקריות ללא הרשעה

תיק פלילי שהחל באישומים חמורים בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, העמיד את הנאשם בסיכון ממשי לסיום ההליך הפלילי מאחורי סורג ובריח.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו לנאשם בבית משפט השלום קריות, נמחקו כל העבירות מכתב האישום למעט העבירה של הפרעה לשוטר, וההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה – למרות שלחובתו של הנאשם אי הרשעה קודמת.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם לבית משפט השלום קריות

תיק זה נשמע רובו ככולו בבית משפט השלום קריות, אולם הסתיים בבית משפט השלום בחיפה לאחר שהשופטת אשר שמעה את הראיות עברה לכהן בבית משפט השלום בחיפה.
הנאשם בפרשה זו מהנדס תוכנה בחברת אינטל, בן 30, נשוי ואב לילד, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם בחטיבת גולני.
מפגש בין האיש לשוטרים, אותו סיים האיש חבול כולו, הוביל את שלוחת תביעות זבולון של משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום חמור.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
- בסמך לשעה 22:00 באזור הצ’ק פוסט, ניגשו שני שוטרים לנאשם בשל חשד לביצוע עבירה אחרת (בדיעבד הוכח במשפט כי לנאשם לא היה שום קשר לעבירה אחרת).
- על פי הנטען, אחד מן השוטרים הזדהה באמצעות תעודת מנוי, והנאשם, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, תקף את שני השוטרים, דחף אותם, השתולל ובעט באחד השוטרים והכה אותו במכות אגרוף בכל גופו.
- בהמשך, כך נטען, המשיך הנאשם להשתולל, התנגד למעצרו, בעט בגבו של אחד השוטרים ואיים בכך שאמר לשוטרים כי הינו מתאגרף “וזה הסוף שלהם”.
- לאחר הבאתו לתחנת המשטרה, כך נטען, תקף הנאשם שוטר נוסף, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר.
- לבסוף, כך נטען, העליב הנאשם את השוטרים שהיו במקום בכך שאמר להם: “הומואים מזדיינים בתחת”.

העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום – תקיפת שוטר, איומים, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור

בהתאמה לטענות העובדתיות, ייחס כתב האישום לנאשם את העבירות הבאות לפי חוק העונשין, תשל”ז – 1977;
תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.
איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק.
הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסיף 275 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.
העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

הנאשם שוכר את שירותיו של עו”ד פלילי בקריות גיא פלנטר

התיק הפלילי נקבע לדיון בבית משפט השלום קריות בפני כבוד השופטת אורית קנטור, סגנית נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה.
עם תחילת המשפט, הודיעה התביעה כי בכוונתה לבקש מבית המשפט למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ולגזור עליו עונש מאסר, מאחורי סורג ובריח.
בשלב זה שכר הנאשם את שרותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת להעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי.

מחיקת רוב העבירות מכתב האישום, לאחר חקירה נגדית של השוטרים המתלוננים

לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר חקר בבית המשפט את כל השוטרים המעורבים בחקירה נגדית, הוכחה בפני בית המשפט תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה העולה מכתב האישום.
ראשית, הוכח על ידי הסניגור כי הנאשם לא ידע – וגם לא היה יכול לדעת – כי שוטרים התנפלו עליו;
השוטרים הגיעו למקום בלבוש אזרחי וברכב בילוש מוסווה, אחד מהם קפץ על הנאשם מן הרכב המסווה ותפס את הנאשם בכתפו, מבלי להזדהות.
בסיטואציה זו, שבה לא ידע כי לפניו אנשי משטרה, ומשעה שממילא ידע כי לא ביצע דבר וחצי דבר שיצדיק עיכובו על ידי המשטרה, חש עצמו מותקף והתנגד למעצרו.
יתרה מכך, צל כבד של ספק הוטל במשפט על טענות השוטרים כי הנאשם תקף שוטר בעודו כבול בידיו וברגליו (הטענה בכתב האישום לפיה לאחר שהובא לתחנת המשטרה – תקף שוטר נוסף בתחנה, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר).
בהתאמה, במסגרת הסדר טעון, נמחקו כליל מכתב העבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור.
יחד עם זאת, מרגע שידע הנאשם כי מדובר בשוטרים, היה עליו לחדול מלהפריע לשוטרים במילוי תפקידם ולפיכך הודה הנאשם במסגרת הסדר הטעון בעובדות המקימות את העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בכך גם הודה הנאשם בפה מלא מלכתחילה, עוד במעמד חקירתו במשטרה.

סיום ההליך הפלילי באי הרשעה, למרות אי הרשעה קודמת לחובתו של הנאשם

למעשה, אימץ כתב האישום המתוקן את גרסת הנאשם לאשר התחרש ונמחקו ממנו כליל כל טענות השוטרים.
ובאשר לעונש; ככלל, מי שזכה בעבר לסיים הליך פלילי באי הרשעה לא יזכה שוב באי הרשעה שכן כבר לא מדובר ב”מעידה חד פעמית”.
במקרה הנדון כאן, למרות שלחובתו של הנאשם עמד רישום פלילי קודם, ללא הרשעה, בעבירה של תגרה במקום ציבורי, הסכימה התביעה המשטרתית (לאחר שמיעת הראיות וקבלת גרסת הנאשם) לעתור במסגרת הסדר הטעון לסיום הפרשה שוב, באי הרשעה.
בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת אורית קנטור) אימץ את הסדר הטעון, הטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין תוך שהוא מציין בפסק דינו כי:

“הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מקיים את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב, שמייצגת התביעה, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם, כפי שנקבע בהלכת פלוני – (ע”פ 1958/98), ולכן בכוונת בית המשפט לכבדו, זאת לאחר שאכן משמיעת הראיות בתיק עולה כי היה מקום להגיע להסדר האמור ולתקן את כתב האישום כפי שתוקן”.

משעברה השופטת שישבה בדין בבית משפט השלום בקריות לכהן בבית משפט השלום בחיפה, ניתן פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה ולא בקריות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק דינה של כבוד השופטת אורית קנטור.

תיק פלילי בפני בית משפט השלום קריות, בפני כב’ השופטת אורית קנטור.

לקריאה נוספת

לדוגמא נוספת לייצוג משפטי שהעניק משרדנו בבית משפט השלום קריות ראו: ביטול כתב אישום – רופא שהודה בעבירות הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים ולדוגמאות נוספות בהן העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקים הנוגעים לעימותים בין שוטרים לאזרחים ראו בעמוד: עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע למוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ולדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו לסיום הליכים פליליים באי הרשעה או בביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בקריות.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בקריות | עו”ד פלילי בקריות | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

עורך דין פלילי בקריות | בית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי | עו”ד פלילי בקריות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי ברמת גן | אי הרשעה | ביטול הרשעה | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי

הפוסט עורך דין פלילי בקריות 4.9 (62) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים 5 (71)

גיא פלנטר — Sat, 11 Mar 2023 08:48:55 +0000

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים – עורך דין פלילי גיא פלנטר.

מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.

למשרדנו ניסיון משפטי מוכח בכל הנוגע לענייני מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.
משרדנו מטפל במחיקת רישומים משטרתיים הן באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה והן באמצעות ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו למחיקת רישום משטרתי אודות עבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור והחזקת סמים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים לעשרות דוגמאות נוספות של מקרים, בהם הובלנו למחיקת רישומים משטרתיים.
בכל הנוגע לרישום פלילי ראו – מחיקת רישום פלילי.

מקרה להמחשה – טיפול משפטי משולב ומדורג שהוביל למחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים.

על מהות הרישום המשטרתי ועל השלכותיו הפוגעניות של הרישום המשטרתי ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בעמוד זה נציג דוגמא למקרה מורכב בו טיפלנו, במסגרתו הבאנו למחיקת רישומים משטרתיים של מספר תיקי חקירה סגורים, בשני מסלולים שונים:
- תחילה – שינוי עילת סגירת אחד מתיקי החקירה לחוסר אשמה. מדובר בתיק יחסית חמור, שאלמלא מחיקתו – לא היה ניתן להתקדם לשלב הבא.
- לאחר צמצום הרישום המשטרתי אודות הלקוח (בעקבות הטיפול המשפטי הראשון) – ביטול הרישום המשטרתי שנותר.

הרישום המשטרתי אודות עבירות הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו + העלבת עובד ציבור.

ואלו פרטי המקרה; בפרק זמן קצר יחסית, צבר לחובתו בחור צעיר בשם ערן שני רישומים משטרתיים שונים ברישום המשטרתי.
הרישום המשטרתי הראשון נגע לעימות שהתפתח בין ערן לשוטר. בעקבות העימות, הגיש השוטר תלונה פלילית כנגד ערן ודאג שיפתח כנגד ערן תיק פלילי במשטרה, בחשד לביצוע שתי עבירות פליליות:
- הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין;
- העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.
בסופה של חקירה פלילית זו, נסגר התיק הפלילי בעילה של העדר עניין לציבור, או במילים אחרות, הוחלט שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין.
נקדים את המאוחר ונציין כבר כאן, כי במסגרת הטיפול שלנו הוכחנו, שלא רק שלא נפל שום פגם בהתנהגותו של ערן, אלא שבפועל, היה מדובר במקרה מובהק של שימוש לרעה בכח המשרה דווקא מצידו של השוטר המתלונן.
בהתאמה, נתקבלה גם טענתנו כי מלכתחילה, היה מקום לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ולא בעילה של חוסר עניין לציבור.
בכל הנוגע לטיפול משפטי בשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה ראו בהרחבה בעמוד: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

הרישום המשטרתי אודות עבירות סמים.

כחודש בלבד לאחר אותו עימות עם שוטר, הסתבך ערן שנית עם המשטרה. הפעם נתפס על ידי שוטרים מחזיק סם מסוג קנבוס, דבר שהוביל לפתיחת תיק פלילי נוסף כנגדו, בחשד לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.
יחד עם זאת, בשל כמות הסם המזערית שנתפסה ברשותו של ערן, נסגר גם תיק פלילי זה, שוב בעילה של העדר עניין לציבור.

השלכות הרישום המשטרתי על חיי הלקוח.

על השלכותיו הפוגעניות של רישום משטרתי ראו בהרחבה בקישור: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
בהקשר הנוכחי נציין כי הרישום המשטרתי הפריע לערן בשני מישורים:
- באשר לרישום המשטרתי שצמח בעקבות העימות עם אותו שוטר, חש ערן שפשוט נעשה לו עוול, החל מעצם פתיחת התיק הפלילי כנגדו, והמשך בכך שבתום החקירה לא נוקה שמו לחלוטין, והתיק לא נסגר בעילה של חוסר אשמה.
- באשר לשני הרישומים המשטרתיים גם יחד, מצא ערן כי יש להם השלכות פוגעניות במישור התעסוקתי. מסתבר, שמעסיקים רבים אינם יודעים לאבחן כלל בין מושגים כגון “עבר פלילי”, “הרשעה פלילית” או “רישום פלילי” לבין המושג “רישום משטרתי”, ופוסלים מועמדים באופן גורף. ערן חווה את הדברים על בשרו; מספר מעסיקים לא קיבלו אותו לעבודה לאחר שנענה לדרישתם (הלא חוקית) להציג את הרישומים המשטרתיים שצבר לחובתו, ומעסיקים אחרים דחו אותו (שלא כדין), רק בשל סירובו להציג להם את הרישומים המשטרתיים.
לפיכך, פנה ערן למשרדנו וביקש שנפעל למחיקת הרישומים המשטרתיים.

מחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים.

ככלל, ככל שצבר אזרח יותר רישומים משטרתיים לחובתו, כך גם יקשה למחוק אותם. במקרה של ערן, היה מדובר בשני רישומים משטרתיים שונים, בגין שני אירועים שונים, דבר שהפך את משימתנו למעט מורכבת יותר.
תחילה פעלנו למחיקת הרישום הנוגע לעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.
בקשה שהגשנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה נתקבלה, ומשטרת ישראל קבעה שלא נמצאה אשמה פלילית במעשיו של ערן. על פי חוק, תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה. בהתאמה, מסרה לנו משטרת ישראל כי רישום התיק בוטל מרישומיה ואף צרפה לנו העתק מפעולת העדכון.
כעת נותר לחובתו של ערן רק הרישום המשטרתי ביחס לעבירת הסמים, וניתן היה לעבור למהלך המשפטי הבא.
בשלב זה, נעתר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל לבקשתנו ואישר את ביטול הרישום המשטרתי השני, הנוגע לעבירת הסמים.
פלט ששלחה אלינו המשטרה הוכיח, שאכן לא נותרו יותר שום רישומים משטרתיים לחובתו של ערן, ובכך לאחר מחיקת הרישום, טוהר לחלוטין שמו של ערן והוסרו כל התוצאות הפוגעניות של אותם רישומים משטרתיים.
בהמשך עמוד זה ניתן לראות את אישורי המשטרה שקיבל משרדנו בדבר מחיקת הרישומים המשטרתיים, ללא פרטים מזהים של הלקוח.

מחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים – הטיפול במשרדנו.

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים ובהגשת בקשות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית.
להרחבה בנושא מחיקת רישום משטרתי וביטולו ולדוגמאות נוספות למקרים שטופלו ע”י משרדנו ראו:
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו: ארכיון עבירות סמים, ארכיון הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ארכיון העלבת עובד ציבור.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו למחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישומים משטרתיים של תיקי חקירה סגורים, בין אם באמצעות שינוי עילת סגירת התיק לחוסר אשמה, או באמצעות ביטול הרישום המשטרתי.

עורכי דין פליליים

הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו | העלבת עובד ציבור | החזקת סמים | מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים

הפוסט מחיקת רישומים משטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים 5 (71) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51)

גיא פלנטר — Sun, 05 Mar 2023 05:23:51 +0000

עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, איומים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי ויימוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות נגד שוטרים.

עבירות נגד שוטרים – כללי.

כידוע, שוטרים הינם עובדי ציבור האמונים מתוקף תפקידם על שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי. לכן, עבירות המופנות כלפי שוטרים בקשר עם מילוי תפקידם נתפסות בראש ובראשונה כפגיעה בשלטון החוק ומערכת אכיפת החוק, על כלל זרועותיה, מתייחסת לעבירות אלו בחומרה יתרה.
כך למשל, אך באחרונה, ביוני 2017, התייחס בית משפט השלום בירושלים בת”פ 37159-10-15 מדינת ישראל נ’ מאגדה חוואש למדיניות הענישה בעבירות אלימות כנגד שוטרים:

“חברה שומרת חוק אינה יכולה להרשות לעצמה ביצוע מעשי אלימות המופנים כלפי שוטרים הממלאים את תפקידם על פי החוק. המחוקק קבע עונש מזערי בגין העבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, ובכך הביא לביטוי את תפיסתו לגבי חומרת העבירה, ואף פסיקה עקבית של בית המשפט העליון מלמדת כי אין מקום לנהוג גישה סלחנית כלפי מי שנוהג באלימות כלפי שוטרים.

בחינת רמת הענישה בפסיקה מלמדת, כי בגין עבירה של תקיפת שוטר, או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות שבוצעו בנסיבות דומות, נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל, ולעיתים אף לריצוי בדרך של עבודות שירות, אף כשמדובר היה בקטינים”

דברים דומים נשמעו גם מבית המשפט המחוזי, למשל, בעפ”ג (חיפה) 5020-03-15 ירון וייס נ’ מדינת ישראל, עת התייחס בית המשפט לעונש מאסר בפועל של 8 חודשים שהוטל על המערער בבימ”ש השלום:

“אין צורך להכביר מילים, ביחס לחומרת העבירות בהן הורשע המערער. אין מחלוקת, כי התנהגותו האלימה, החוזרת ונשנית של המערער ראויה לגינוי, וככלל דורשת תגובה עונשית ראויה, בפרט שעה שמדובר בעבירות שבוצעו כלפי שוטרים, אשר מילאו תפקידם על פי דין.

לא ניתן להשלים עם תופעה של תקיפת עובדי ציבור, ובכלל זה שוטרים, האמונים על שמירת הסדר הציבורי. תופעה זו דורשת את הירתמותם של בתי המשפט לצורך מיגורה, וזאת באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על אותם עבריינים שפוגעים, מאיימים ותוקפים שוטרים, הממונים על שמירת הסדר הציבורי והדאגה לביטחון הציבור. על יסוד האמור, נראה לכאורה, כי העונש, שגזר בית משפט קמא על המערער, אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים מן הסוג הנדון, ולא ניתן לומר כי הוא נוטה לחומרה”.

עיון בפסיקה מלמד על מסר ברור שיוצא מבית המשפט, שיש להחמיר עם מי שמורשע בפגיעה בשוטרים במילוי תפקידם. כך למשל נפסק בע”פ 3236/98, 4174/98 אבו דריס נ’ מד”י:

“…שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המאבק בפשע, לרוב בגופם ממש. לעתים הם מסכנים את חייהם ברצותם למלא את תפקידם כראוי … מערכת אכיפת החוק, ובראשה מערכת בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה; מן הצד השני, חייב הציבור לדעת כי כל המנסה לפגוע בשוטרים במילוי תפקידם, לא יוכל לצאת בעונש קל. עצם הפגיעה בשוטרים היא החמורה, ולאו דווקא תוצאותיה…”.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין.

האיסור הפלילי על תקיפת שוטר מעוגן בסעיף 273 בחוק העונשין, התשל”ז – 1977:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. עם זאת, בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש להוכיח כי התקיפה היתה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות“.

עבירת התקיפה כוללת אם כן קשת רחבה של מעשים, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה. אפשר לראות כי בצדה של עבירת תקיפת שוטר קבע המחוקק עונש מינימום של מאסר לחודש ימים, כביטוי לחומרה היתרה בטמונה בפגיעה בשוטר במילוי תפקידו.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 274 לחוק העונשין.

סעיף 274 לחוק העונשין עוסק בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וקובע כדלקמן:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2) היה מזויין בנשק חם או קר;

(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

כלומר, במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר, או אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כעבירת פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. יש לשים לב כי גם לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שלושה חודשים.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין.

העבירה של הפרעה לשוטר מעוגנת בסעיף 275 לחוק העונשין, הקובע כך:

“275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים”.

הסעיף קובע למעשה איסור פלילי על כל מעשה, שאינו בהכרח תקיפה, שנעשה מתוך כוונה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בביצוע תפקידו. כלומר, על מנת להרשיע נאשם בעבירה זו נדרש להוכיח כי פעל מתוך כוונה כאמור. גם לעבירה זו, אף שאינה עוסקת בפגיעה פיזית בשוטר, קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שבועיים ימים.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 275א לחוק העונשין.

עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות הינה עבירה מסוג פשע, שבצדה עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר:

“275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות

המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים”.

ניתן לראות כי עבירה זו ייחודית לסיטואציה בה אדם מיידה או יורה אבנים או חפצים לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, מתוך מטרה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך. עבירה זו נוספה לחוק העונשין בשנת 2015, מתוך מטרה לסייע בהתמודדות עם תופעת יידוי אבנים או השלכת חפצים על שוטרים שהפכה שכיחה במחוזותינו ובגינה הגישה המדינה כתבי אישום רבים.

העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין.

סעיף 288 קובע איסור פלילי על העלבה של עובד ציבור בקשר עם מילוי תפקידו:

288. העלבת עובד הציבור

המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ”ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים”.

חשוב להדגיש כי “העלבה” לעניין עבירה זו איננה בהכרח רק במילים, אלא יכולה להיות גם בדרך של מעשים או אפילו תנועות, שאינם מלווים באמירה כלשהי.
על מנת להרשיע בעבירה של העלבת עובד ציבור, נדרש שההעלבה תופנה כלפי עובד ציבור (לענייננו, שוטר) בזיקה למילוי תפקידו. מכאן, שאם ההעלבה באה על רקע סכסוך אישי, אף אם נאמרה בעת ביצוע תקפידו של השוטר, לא תחול עבירה של העלבת עובד ציבור.
מדובר בעבירת התנהגות שאיננה מחייבת הוכחת אלמנט תוצאתי, כלומר אין משמעות לשאלה האם עובד הציבור נעלב בפועל או לאו.

עקרונות מנחים שקבע בית המשפט העליון ביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור.

בפסק דין מנחה לעניין עבירה זו, דנ”פ 7382/08 יוסף אונגרפלד נ’ מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון בין היתר את הדברים הבאים:
- לא ניתן להגדיר מראש רשימה סגורה של מקרים בהם מתרחשת “העלבה”. עם זאת, קו-משותף למעשי “העלבה” כמובנם בסעיף העבירה הוא ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור כוחו וסמכותו.
- על-פי גישה זו, “העלבה” מתקיימת כאשר היא מכוונת כלפי ליבת כבודו האישי של העובד; אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה, אלא נדרשת פגיעה עמוקה בשמו הטוב של העובד שיש בה כדי לבזותו בעיני אחרים.
עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשה זו כי בכדי שאמירה תיחשב העלבה לעניין עבירה זו, עליה לעמוד בשני מבחנים;
- מבחן תוכני – האמירה צריכה להיות משום פגיעה קשה בליבת כבודו של עובר הציבור.
- מבחן הסתברותי – צריכה להתקיים ודאות קרובה לכך שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי.

אמות מידה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 1103 “הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית- המשפט“, קובעת אמות מידה מנחות לשיקול הדעת של התביעה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, ובכללן:
- תוכן האמירה – חומרת האמירה, הישנות האמירה, מטרת האמירה המעליבה, אמיתות האמירה לכאורה;
- נסיבות בהן נאמרה האמירה;
- הלך רוחו של המעליב;
- היסוד הנפשי של המעליב;
- הרקע לאמירה;
- הגורם כלפיו נאמרו הדברים;
- תוצאות האמירה;
- עבירות נוספות שנלוו להעלבה;
להרחבה אודות כל אחד מהשיקולים האמורים ניתן לראות בגוף ההנחיה.

מדיניות הענישה ביחס להעלבת עובד ציבור כאשר מדובר בשוטר.

על החומרה שבה רואים בתי המשפט עבירה של העלבת עובד ציבור, שעה שמדובר בשוטר הממלא את תפקידו ניתן ללמוד למשל בפסיקת בית המשפט העליון (כב’ הש’ ג’ובראן) ברע”פ 5579/10 קריה נ’ מדינת ישראל:

“….יש לשוב ולהזכיר כי הדעת אינה סובלת שימוש בביטוים כה נלוזים גזעניים ומעוררי חלחלה כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור, ואף מסכנים את חייהם לשם כך. איני יודע מאין לקח המבקש את החוצפה ועזות המצח להתנהג בדרך שכזו לשוטרים במהלך מילוי תפקידם. דבריו אינם מהווים רק פגיעה קשה ביותר בשוטרים עצמם אשר נמצאים שם כדי להבטיח את ביטחונו, אלא יש בהם פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק ובמדינה כולה, כפי שציין בית המשפט המחוזי.

על התנהגות שכזו לא ניתן לעבור לסדר היום וחובה עלינו להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית.

כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, “וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד”.

עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים שטופלו ע”י משרדנו.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתיקי עבירות נגד שוטרים כגון תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות נגד שוטרים.
בכל הנוגע לתקיפתם של עובדי ציבור ראו בעמוד – תקיפת עובד ציבור.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור | איומים | ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין | איום פלילי – ייצוג משפטי – זיכוי במשפט פלילי. 4.7 (29)

גיא פלנטר — Thu, 01 Sep 2022 07:03:24 +0000

איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירת איומים.
בעמוד זה נסביר קצת על מהותה של עבירת האיומים ומה נחשב איום פלילי.
בהמשך, נציג מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לזיכוי איש עסקים מעבירת איומים.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לעבירת איומים – זיכויים בתיקי איומים, ביטול כתבי אישום, סגירת תיקי איומים, סיום הליכים פליליים הנוגעים לאיומים ללא הרשעה ועוד.

מה נחשב איום פלילי?

כל הנאמר כאן הינו “על קצה המזלג”, שכן עבירת האיומים, בשל מורכבותה, זכתה לדיונים נרחבים בבית המשפט העליון ובאקדמיה.
אנו מציגים כאן מספר עניינים עקרוניים הנוגעים לעבירת האיומים אולם אין הדברים מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
עבירת האיומים בחוק העונשין לוכדת מגוון רחב של התנהגויות, הכוללות דרגות חומרה שונות, החל מאיומים מרומזים במילים ו/או בהתנהגות, דרך איומים מפורשים ובוטים ועד איומים תוך שימוש בחפצים ואף באמצעים קטלניים, כגון כלי נשק.

המסגרת הנורמטיבית – עבירת האיומים בסעיף 192 לחוק העונשין.

עבירת האיומים מוגדרת באופן הבא בסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977:

“המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

תכלית עבירת האיומים.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, האינטרסים החברתיים המוגנים בעבירת האיומים הינם מניעת ההפחדה וההקנטה וחופש הבחירה של הפרט.
עבירת האיומים נועדה להגן על שלוות נפשו וביטחונו של הפרט, כמו גם על חופש הפעולה והבחירה שלו ולשם השגת תכלית זו, מגבילה עבירה זו את חופש הביטוי.

היסודות המשפטיים של עבירת האיומים.

כבכל עבירה פלילית, גם לעבירת האיומים יש יסוד עובדתי (פיזי) ויסוד נפשי.

היסוד הנפשי של העבירה.

על האיום להיות “בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו”, כלומר שהמאיים שם לעצמו מטרה להפחיד או להקניט.
לכן, למשל, כאשר ההתבטאות נאמרה בהומור, בכוונה להצחיק ולא להפחיד – לא התגבשה עבירה פלילית. יחד עם זאת המבחן בעניין זה הוא מבחן אובייקטיבי – ועל כך בהמשך.
היסוד הנפשי הנדרש להרשעה באיום פלילי מתקיים, גם אם אין למאיים שאיפה להפחיד או להטריד. מאיים, אשר בשעת האיום מודע, ברמה גבוהה של הסתברות, לכך שדבריו יפחידו את המאוים, מגבש את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירת איומים.
לצורך הרשעה בעבירת איומים, אין צורך להוכיח כוונה לממש את האיום, וגם אין צורך להוכיח כי האיום אכן השיג את מטרתו של המאיים וכי ההפחדה התממשה.
די בפעולת האיום עצמה שנקלטה בחושיו של המאוים, אם בוצעה מתוך כוונה להפחיד או להקניט, כדי לגבש את העבירה הפלילית של איומים.

היסוד העובדתי של העבירה.

האיום יכול להיעשות “בכל דרך שהיא” (כל התנהגות או התבטאות מאיימת).
היסוד העובדתי של העבירה מורכב משלושת הרכיבים הנסיבתיים הבאים:
- האיום צריך להיות “על אדם”;
- מהות האיום: “בפגיעה… בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר”;
- האיום צריך להיות בפגיעה “שלא כדין”.

משמעות הרכיב “שלא כדין” בעבירת האיומים.

לא כל איום בפגיעה בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו של אדם יגבש את עבירת האיומים; על הפגיעה להיות “שלא כדין”.
הרכיב “שלא כדין” בעבירת האיומים חשוב, שכן הוא יוצר הבחנה בין אזהרות, התראות וביטויים מפחידים מפני הצפוי – שהם מותרים, לבין התנהגות שנופלת בגדר עבירת איומים.
כך למשל, איום להגיש תלונה במשטרה מהווה איום בפגיעה בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו של אדם, ואיום כזה – גם באמת-מידה אובייקטיבית, עלול להטיל אימה בלבו של אדם מן היישוב. יחד עם זאת, לא מדובר באיום פלילי, שכן הגשת תלונה במשטרה מותרת בדין, ומשאין מדובר באיום בפגיעה “שלא כדין” – לא התגבשה עבירת האיומים.

כיצד בוחנים האם מדובר באיום פלילי?

את שאלת התקיימותו של האיום בוחנים בתי המשפט לפי אמת-מידה אובייקטיבית, כלומר אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם מן הישוב, בהתחשב בנסיבות האיום.
במילים אחרות, “האיום” לא נבחן לפי קנה מידה סובייקטיבי של האדם שכלפיו הופנה האיום. לא רגישותו או אטימותו של מי שהדברים היו מכוונים כלפיו הן שקובעות, אם יש בדברים משום איום פלילי או לאו, אלא הערכתו של האדם הסביר, כפי שהיא באה לידי ביטוי על רקע מכלול נסיבותיו של המקרה.

מה ההבדל בין אזהרה לאיום פלילי?

יש להבחין בין איומים פליליים, לבין עצה, התראה והבעת דעה, שגם בהן יש כדי להפחיד את השומע הסביר.
אפילו גורמות אמירות כאלה לידי הפחדת אדם רגיל, ואפילו מתלווית להן הכוונה להפחיד, אין הן תמיד בגדר איומים פליליים, כשביסוד ההתבטאות עומד הרצון להביא את השומע למודעות בדבר תוצאה פוגענית אפשרית בו ולשקילת צעדיו בהתאם.
קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. על פי השופט ברק (בפסק דינו בע”פ 103/88), ניתן להיעזר בעניין זה ב”מבחן השליטה”: האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה שעליה הוא מתריע? אם התשובה היא בחיוב – כלומר הדובר שולט על התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים, ולא אך כמזהיר.

דוגמאות לדברי איום שלא חוצים את הרף הפלילי.

בפסיקת בתי המשפט נמצא דוגמאות לביטויים נוספים שלא חצו לתוך המתחם הפלילי של עבירת האיומים, בשל העדר הרכיב של “שלא כדין”, למשל:
- אמירה של מעסיק לעובד, שהוא לא מרוצה מתפקודו ולכן עומד לפטרו;
- אמירה של קונה לבעל עסק כי יספר לחבריו שמחירי המוצרים בעסק יקרים יותר ממוצרים זהים, המוצעים על-ידי עסק מתחרה;
- דבריו של מרצה לסטודנט – שאם יכשל בבחינה, לא יסיים את התואר האקדמאי, דבר שעלול לפגוע גם בעתידו המקצועי של הסטודנט.
על רקע ניתוח הרכיב “שלא כדין” בעבירת האיומים, קבע בית המשפט העליון (ינואר 2018) כי איום בהתאבדות לא מגבש את יסודותיה של עבירת האיומים, ולכן – לא מדובר באיום פלילי (רע”פ 8736/15).
ככלל, קללות וגידופים, אינם בגדר איומים פליליים. יחד עם זאת, יש והם נופלים בגדר עבירה של העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

מה העונש על איומים?

כאמור, סעיף 192 לחוק העונשין קובע עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר בגין איומים. מדובר בעבירה מסוג עוון.
בפועל, הענישה בבתי המשפט בישראל הינה לעולם אינדיבידואלית, ולא לפי “תעריפי ענישה”. כל מקרה מוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות, כאשר בית המשפט לוקח בחשבון מכלול נרחב של שיקולים בגזירת הדין לרבות כמובן, חומרת האיום ותוצאותיו, ונסיבותיו האישיות של הנאשם.
אך לשם המחשה – תמצאו בדוגמאות שאנו מביאים לקראת סוף עמוד זה מקרים בהם נקבע שהנאשם ביצע עבירת איומים פלילית, אולם בית המשפט נמנע מהרשעתו והכתמתו בפלילים.

מה ההבדל בין עבירת איומים לעבירה של סחיטה באיומים?

סעיף 428 לחוק העונשין שכותרתו סחיטה באיומים קובע:

“המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים”.

תכלית האיומים, היא שמבדילה בין עבירת האיומים לעבירה של סחיטה באיומים;
- בעבירת האיומים התכלית של המאיים להפחיד את המאוים או להקניטו.
- בעבירת הסחיטה באיומים – התכלית של הסוחט להניע אדם “לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו”.

מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו – זיכוי נאשם מעבירה של איומים.

איום פלילי | עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין | מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי נאשם בבית משפט השלום ברחובות.

כתב אישום על איומים שהוגש כנגד הלקוח.

כנגד איש עסקים, לקוח משרדנו, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות סכסוך כספי, במזנון בית המשפט, איים הנאשם על המתלונן בכך שאמר לו כי:

“…יחסל ויגמור אותו. כן אמר לו כי לא יוכל להגיע לדיון הקרוב בבית המשפט כי העניין “יסתיים” לפני כן בלי קשר לבית משפט”.

זיכוי מעבירת איומים בבית המשפט.

לאחר שמיעת ראיות התביעה עד תום, לרבות חקירתו הנגדית של המתלונן על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, ביקש התובע המשטרתי לזכות את הנאשם, אולם מחמת הספק.
בית המשפט קיבל את טענות הסניגור וזיכה את הנאשם מעבירת האיומים זיכוי מוחלט.
בתמצית, קבע בית המשפט כדקלמן:
- בית המשפט התרשם כי המתלונן הגיש את תלונתו לפיה הנאשם איים עליו בעקבות תלונה קודמת שהגיש כנגד המתלונן הנאשם, וזאת בשל הליכים אזרחיים שמתנהלים בין הצדדים.
- המתלונן עשה על בית המשפט רושם לא אמין והתפתל לא אחת בתשובותיו בחקירה שכנגד שערך לו הסניגור. בית המשפט קבע שלא האמין למתלונן.
- דברי האיום שכביכול מיוחסים לנאשם נאמרו במזנון בית המשפט בפני נוספים לרבות עורכי הדין של הצדדים. המתלונן לא הביא עדות כלשהי שתתמוך בדברי האיום הקשים שלטענתו השמיע הנאשם. לעומת זאת, הביאה ההגנה עדות של עורך דין, שהיה בין הנוכחים במזנון בית המשפט, וזה העיד בפה מלא שלא שמע כל דברי איום מצד הנאשם.
- המתלונן לא הפנה את תשומת לב איש מהנוכחים במזנון לדברי איום, גם לא מיהר להגיש תלונתו למשטרה בהזדמנות הראשונה.
בסופו של יום, הורה בית המשפט על זיכוי הנאשם מעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובכך הסתיים המשפט הפלילי בטיהור שמו של איש העסקים.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית משפט השלום ברחובות לזכות את הנאשם מעבירת איומים.

תיק פלילי בית משפט השלום רחובות. בפני כב’ השופטת אילנה גת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה.
איומים על בת זוג – זיכוי בתיק פלילי.
איומים בסכין | איום בסכין – ביטול כתב אישום.
איום על שוטר – ביטול כתב אישום.
איומי רצח | איום ברצח – ביטול כתב אישום.
איומים בטלפון – ביטול כתב אישום.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון רחב של דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירת איומים, בכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | ארכיון זיכוי נאשם | ארכיון תלונת שווא | איומים – סעיף 192 חוק העונשין | עבירת האיומים | איום פלילי | עבירות איומים חוק העונשין | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברחובות | עו”ד פלילי ברחובות | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין | איום פלילי – ייצוג משפטי – זיכוי במשפט פלילי. 4.7 (29) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – אי הרשעה 5 (3)

גיא פלנטר — Sun, 10 Apr 2022 08:13:07 +0000

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים – בעקבות ייצוג משפטי – סיום הליך ללא הרשעה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים, לרבות הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לזוג צעיר שהואשם בתקיפה והכשלת שוטרים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור. בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לזוג, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

מה העונש על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו?

העונש המקסימלי בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו עומד על 3 שנות מאסר, ובשל החומרה שראה המחוקק בעבירה זו, נקבע לצידה עונש מינימום של לא פחות משבועיים ימי מאסר.
סעיף 275 לחוק העונשין קובע:

“275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים”.

יחד עם זאת, באם עבירת ההפרעה לשוטר במילוי תפקידו בוצעה בנסיבות מחמירות, העונש המקסימלי עומד על 5 שנות מאסר.
סעיף 275א לחוק העונשין, שנועד לטפל בתופעה של יידוי אבנים או השלכת חפצים על שוטרים, קובע:

“275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות

המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים”.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – סיום הליך פלילי ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הלקוחות – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועבירות נוספות נגד שוטרים.

במהלך בדיקת רישיונות רכב שגרתית, התפתח עימות בין שוטר לזוג צעיר אשר הוביל להגשת כתב אישום כנגד בני הזוג.
כתב האישום, אשר הוגש לבית משפט השלום בנתניה, ייחס לשני הנאשמים שורה של עבירות פליליות:
- תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין;
- הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין;
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

הסדר הטעון שנחתם בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו.

עו”ד פלילי גיא פלנטר, מטעם בני הזוג, הגיע להסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו נערכו תיקונים משמעותיים בעובדות כתב האישום וחלק מהעבירות נמחקו.
עוד הוסכם בהסדר הטעון, כי במידה ויתקבל אודות הנאשמים תסקיר חיובי משירות המבחן, יעתרו באי כוח הצדדים לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, תוך קביעה שהנאשמים יבצעו שירות לתועלת הציבור (של”צ) בלבד.
בשלב זה הופרד הדיון בעניין שני הנאשמים, כיוון שהתעורר צורך לטפל בתיק פלילי נוסף, שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם בבית משפט אחר.

בית משפט השלום בנתניה מסיים את ההליך כנגד הנאשמת באי הרשעה.

באשר לנאשמת: בית משפט השלום בנתניה (כב’ השופטת ליאורה ברודי) כיבד את הסדר הטעון והטיל על הנאשמת שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, ללא הרשעה בדין.
את התוצאה החריגה נימק בית המשפט הנכבד בהתחשב בהסדר הטעון, באמור בתסקיר שירות המבחן, בהודאתה המידית של הנאשמת והבעת חרטה מצידה, בהיותה בחורה צעירה המנהלת אורח חיים נורמטיבי, ועל מנת שלא למנוע את השתלבותה בעתיד במסגרות תעסוקתיות שונות.

בית משפט השלום בפתח תקווה מסיים את ההליך הפלילי כנגד הנאשם ללא הרשעה.

עניינו של הנאשם היה מעט מורכב יותר. כנגד הנאשם היה תלוי ועומד תיק פלילי נוסף, בבית משפט השלום בפתח תקווה, בפני סגן הנשיא, כב’ השופטת נגה אוהד. במסגרת ההליכים בתיק זה, כבר הודה הנאשם כי תקף את אחותו וגרם נזק לרכושה (עבירות של תקיפת בן משפחה, בניגוד לסעיפים 379 + 382 (ב) לחוק העונשין וגרימת היזק בזדון, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין).
בית משפט השלום בפתח תקווה נעתר לעתירתו של הסניגור, עו”ד גיא פלנטר, הורה להעמיד את הנאשם בפיקוח טהור למשך שנה, ללא הרשעה בתיק ולסיים את ההליך הפלילי בתיק פלילי הנוגע לעבירות כנגד שוטרים בעבודות שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות, ללא הרשעה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה, וכן: ארכיון אי הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה ראו בעמוד: עורך דין פלילי בנתניה.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירת הפרע, שוטר במילוי תפקידו ראו לקראת סוף עמוד זה.
בלא מעט מקרים, אינטראקציה שלילית בין אזרח לשוטר מובילה לתלונה פלילית של השוטר כנגד האזרח, ולהגשת כתב אישום ע”י משטרת ישראל כנגד האזרח כאשר השוטר המעורב משמש כעד התביעה המרכזי כנגד האזרח להוכחת האישום. מטבע הדברים, שוטרים נוספים שהיו בזירה נוטים לתמוך בשוטר המתלונן.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות הנוגעות לאינטראקציה בין אזרחים לשוטרים ראו בעמודים הבאים:

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורכי דין פליליים | ייצוג במשפט פלילי | עבירות כנגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור | הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפה והכשלת שוטרים, איומים, העלבת עובד ציבור – אי הרשעה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בשל אי כשירות מהותית לעמוד לדין מזוכה הנאשם שוב מעבירה של העלבת עובד ציבור, ללא צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי 5 (5)

גיא פלנטר — Thu, 16 Jul 2020 09:17:36 +0000

בשל קבלת טענה של אי כשירות מהותית לעמוד לדין, מורה בית המשפט על זיכוי נוסף של אותו נאשם מאותה עבירה – העלבת עובד ציבור

בשל קבלת טענת אי כשירות מהותית לעמוד לדין – זיכוי נאשם שוב מעבירה של העלבת עובד ציבור.

תמצית המקרה – זיכוי שני, בשל אי כשירות מהותית לעמוד לדין

סיבוב נוסף בסאגת כתבי האישום המייחסים לנאשם עבירה של העלבת עובד ציבור – הסתיים (שוב) בזיכוי, לאחר שבית המשפט קיבל (שוב) טענה של אי כשירות מהותית לעמוד לדין והורה (שוב) על זיכוי הנאשם, מכח הגנת אי שפיות הדעת.
בסיבוב הקודם, הורשע הנאשם בעבירות של זילות בית משפט והעלבת עובד ציבור ונשלח ל-9 חודשי מאסר בכלא, אולם לאחר קבלת ערעור שהוגשנו לבית המשפט המחוזי והחזרת התיק לבית משפט השלום, זוכה הנאשם על ידי אותו שופט בבית משפט השלום (שגזר עליו במקור את עונש המאסר) לאחר שנפסק, כי התקיים הסייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת.
יום לאחר שבוטלה הכרעת הדין הקודמת על ידי בית המשפט המחוזי, הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום נוסף כנגד הנאשם, אשר ייחס לו (שוב) עבירה של העלבת עובד ציבור (שוטר), אלא שגם הפעם, כאמור – זוכה הנאשם.
כמו בסיבוב הקודם, גם הפעם, על בסיס האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי אודות הנאשם, קבע בית המשפט שאין מקום לצו אשפוז וגם לא לצו לטיפול מרפאתי כפוי.

הפרקים הקודמים בסאגה – זיכויו של הנאשם לאחר שכבר נשלח ל-9 חודשי מאסר

על תחילתה של פרשה זו עמדנו בהרחבה בפוסט שכותרתו: אי בחינת כשירות לעמוד לדין; קבלת ערעור, ביטול הכרעת דין ועונש מאסר של 9 חודשים.
המשך הפרשה נדונה בפוסט: מ-9 חודשי מאסר לזיכוי בשל הגנת אי שפיות הדעת.

כתב האישום הנוסף שהוגש כנגד הנאשם – אישום בהעלבת עובד ציבור (שוטר)

יום לאחר שבוטלה הכרעת הדין הנוגעת לכתב האישום הקודם על ידי בית המשפט המחוזי, אשר הורה להחזיר את הדיון לבית משפט השלום (אשר בסופו של דבר זיכה את הלקוח באותו תיק), הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום נוסף כנגד הלקוח.
בתמצית, נטען בכתב האישום הנוסף ע”י התביעה המשטרתית כדלקמן:
- הנאשם הפיץ בחוצות העיר עלונים, בצירוף תמונתו של שוטר, וטען בעלונים שהשוטר מושחת, שהשוטר נבחר להרוס את חייו של אדם חף מפשע, לרבות באמצעות הגשת תלונת שקר וכי אותו שוטר צפוי להיחקר בין כותלי בית המשפט “…וליילל כמו ילדה קטנה…”.
- עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם כתב בעלונים אודות שוטר נוסף שהוא מושחת, ואותו שוטר “…סובל מסיוטים תדירים וחש את שלשלאות בית הסוהר קרובות מתמיד…”.
במעשיו, כך נטען בכתב האישום, העליב הנאשם את השוטרים במילוי תפקידם, ובהתאמה הואשם הנאשם בעבירה של העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
לבסוף, חתמה התביעה המשטרתית את כתב האישום בהודעה לבית המשפט לפיה ישנה אפשרות שהתביעה תעתור למאסר בפועל בנוגע לנאשם.
ניתן לעיין במלוא כתב האישום, ללא פרטים מזהים של המעורבים, לקראת סוף עמוד זה.

לבקשת ההגנה, הורה בית המשפט שוב על זיכויו של הנאשם, גם הפעם בשל אי כשירות מהותית לעמוד לדין ומכח הגנת אי שפיות הדעת

גם בתיק פלילי זה, כבתיקים קודמים, התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית אודות הנאשם מטעם הפסיכיאטר המחוזי במסגרתה נאמר בין היתר כי קיים ספק האם הנאשם היה אחראי למעשיו בעת האירועים נשואי כתב האישום.
בישיבת 5.7.20 בפני כבוד השופט הישאם או שחאדה, טענה התביעה המשטרתית שהיא לא מקבלת את מסקנות חוות הדעת הפסיכיאטרית וביקשה לחקור את המומחה מטעם הפיסיכאטר המחוזי שערך את חוות הדעת וכן עתרה לקבל חוות דעת נוספת, מטעם פסיכיאטר אחר מטעם המדינה.
מנגד, התנגדה ההגנה לחקירתו של המומחה בבית המשפט וטענה כי משנקבע ע”י הפסיכאטר המחוזי שקיים ספק בכשירות הדיונית של הנאשם לעמוד לדין – יש להורות על זיכוי הנאשם. עוד טענה ההגנה שהיענות לבקשות התביעה המשטרתית תבזבז זמן שיפוטי יקר ותענה את דינו של הנאשם שלא לצורך.
בית המשפט (כבוד השופט הישאם אבו שחאדה) דחה את כל טענות התביעה המשטרתית, ופסק כי גם בתיק זה התקיים הסייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת, ולכן הורה על זיכוי הנאשם:

“משהוכח שקיים ספק סביר לגבי אחריותו הנפשית של הנאשם לביצוע המעשים מושא כתב האישום, בנסיבות שנוצרו, יהיה זה בזבוז זמן שיפוטי, לקבוע דיון שכל מטרתו היא לקעקע את חוות הדעת הנוכחית…לפיכך, אני מורה על זיכוי הנאשם מעבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין וזאת עקב העדר כשירות מהותית לעמוד לדין מכח הגנת אי שפיות הדעת לפי סעיף 34ח לחוק העונשין”.

סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ”א-1991 שכותרתו “אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט”, קובע:

“הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר-עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי”.

“דרך המלך” אם כן במצבים מסוג זה – לסיים את ההליך הפלילי בצו שיפוטי המורה על אשפוז או טיפול מרפאתי כפוי.
אלא שבמקרה זה – כמו במקרה הקודם – לא מצא בית המשפט צורך במתן צו אישפוז ואף לא צו מרפאתי כפוי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית המשפט, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
תיק זה טופל במשרדנו ע”י עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו.

ת”פ בבית משפט השלום ברמלה, בפני כבוד השופט הישאם אבו שחאדה.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לייצוג משרדנו בהליכים פליליים ראו: משפט פלילי – ייעוץ וייצוג משפטי.
למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו: דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט | כשירות לעמוד לדין | אי כשירות לעמוד לדין | אי שפיות הדעת | הגנת אי שפיות | אי כשירות דיונית | אי כשירות מהותית | הפסקת הליכים חולה נפש | אי כשירות נפשית | אינו בר עונשין | חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי | לא כשיר לעמוד לדין | זילות בית משפט | העלבת עובד ציבור | חוק טיפול בחולי נפש | סעיף 15 חוק טיפול בחולי נפש | נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין | סעיף 170 חוק סדר הדין הפלילי | סעיף 288 חוק העונשין | פסיכיאטר מחוזי אי כשירות לעמוד לדין | משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה

הפוסט בשל אי כשירות מהותית לעמוד לדין מזוכה הנאשם שוב מעבירה של העלבת עובד ציבור, ללא צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר