חנינה מהנשיא – ייעוץ וייצוג משפטי בהגשת בקשת חנינה

• בעמוד זה נעסוק בכל ההיבטים הקושרים להגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה ונשתדל להשיב בתמצית לכל השאלות בנושא.
• לקראת סוף עמוד זה נציג בקשת חנינה לדוגמא שהגשנו, שהתקבלה על ידי נשיא המדינה. 

חנינה מהנשיא, הכל על הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה

מה היקף סמכות החנינה?

• סמכות החנינה של נשיא מדינת ישראל עוגנה בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה הקובע:

(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.

• נשיא המדינה הוסמך אם כן:
  • לפטור כליל מכל עונש שנגזר על ידי בית המשפט;
  • להמתיק עונש בדרך של הפחתת העונש;
  • להמתיק העונש בדרך של המרתו לעונש אחר, פחות חמור.
  • לקצוב עונש מאסר עולם.
• לצד סמכויות אלו, הוסמך נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם ולקבוע כי עבירה שעבר אדם תתיישן או תימחק, על כך ראו בנפרד בהרחבה, בעמוד – מחיקת רישום פלילי. 
• על ייחודה של סמכות החנינה ועוצמתה, עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “…סמכות החנינה כרוכה מטיבה בהתערבות בפעולת רשויות המדינה האחרות. מתן חנינה או קיצור תקופת העונש שנגזרו על עבריין יש בהם משום התערבות בקביעת הרשות השופטת שפסקה את הדין וגזרה את העונש, כמו גם התערבות בעבודת הרשות המבצעת, שחקרה, העמידה לדין ואחראית על ביצוע -גזר הדין.

במקרים מסוימים, מתן חנינה או הקלה בעונש משמעם אף התערבות בפעולת הרשות המחוקקת. כך, למשל, מקום בו נקבעו לעבירה עונשי מינימום או חובת הפעלת מאסר על תנאי, שהחנינה מונעת את הפעלתם.

השילוב שבין שיקול הדעת הרחב הכרוך בהפעלת סמכות החנינה והכוח שבידי נשיא המדינה לשנות החלטות והכרעות של הרשויות האחרות, הוא שהופך את סמכות החנינה לסמכות מיוחדת בעלת עוצמה ייחודית.”

מתי תוענק חנינה?

• ראשית יש להדגיש, כי מוסד החנינה לא מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט.
• החנינה שמורה למקרים חריגים בלבד, ותוענק ע”י הנשיא רק בנסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
• איזה נסיבות יצדיקו חנינה? על השיקולים השונים המנחים בעניין מתן חנינה – ראו בהמשך עמוד זה.

הצורך בקבלת הסכמת שר המשפטים למתן חנינה

• סמכות החנינה של נשיא המדינה לא עומדת בפני עצמה. עמד על כך בית המשפט העליון (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)‏‏:

 “לצד סמכות זו נקבע, בסעיף 12 לחוק היסוד, כי חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי, ובכלל זה חתימתו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה.

בהחלטה מיום 17.4.1949 הסמיכה הממשלה את שר המשפטים לקיים בחתימתו את מסמכיו הרשמיים של הנשיא בענייני חנינה והקלה בעונש”.

• הדרישה לחתימת קיום של שר המשפטים מהווה את הליך הבקרה המרכזי על הפעלת סמכות החנינה של הנשיא. על הליך בקרה זה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)

“עקרונות היסוד של המשטר בישראל מחייבים קיומם של הליכי בקרה על הפעלת סמכות החנינה של נשיא המדינה המוצאים ביטויים בחתימת הקיום של שר המשפטים. הליכי הבקרה, כאמור לעיל, אינם הופכים את שר המשפטים לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא המדינה, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל”.

• לשר המשפטים שיקול דעת אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה.
• בידי שר המשפטים אף למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל, באי מתן חתימת הקיום שלו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש.
• יחד עם זאת, שר המשפטים לא יתן את הסכמתו לחנינה, כך נפסק, רק במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, בהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה. 

הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה – תשובות לשאלות נפוצות

מי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא?

• בקשת חנינה לנשיא יכולים להגיש:
  • האדם עצמו, שבקשת החנינה נוגעת אליו. 
  • בני משפחה מדרגה ראשונה של האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.
  • עורך דין מטעם האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.

מתי ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא? 

• אמנם בפרשת “קו 300” זכו בכירי השב”כ בחנינה עוד בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, אולם שם היה מדובר במקרה חריג מאוד, וככל הנראה – חד פעמי. 
• ככלל, ניתן להגיש בקשת חנינה רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים והפיכתו של פסק הדין לחלוט (כלומר שלא ניתן לערער עליו וכל ההליכים לגבי הסתיימו לרבות בקשות לשפטים חוזרים ודיונים נוספים). 
• לפני סיום כל ההליכים המשפטיים תידחה הבקשה על הסף, והנשיא כלל לא ידון בבקשת חנינה.

האם ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה?

• לא ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה. 
• יחד עם זאת – ניתן להגיש את בקשת החנינה שוב.

כמה פעמים ניתן להגיש בקשת חנינה?

• אין מגבלה בכמות הפעמים שניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.
• יחד עם זאת ברור, שאם כבר נדחתה בקשת חנינה קודמת, ולא חל שינוי משמעותי בנסיבות ממועד הגשת הבקשה הקודמת – אין טעם להגיש בקשה חדשה.
• מהו “שינוי נסיבות” המצדיק הגשת בקשת חנינה נוספת? על כך יש להתייעץ עם עורך דין, שכן יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.
• ככלל, בקשות שהוגשו בטרם חלפו 6 חודשים ממועד ההחלטה הקודמת – לא יטופלו.
• אדם שזכה לחנינה בעבר, יכול לבקש חנינה שוב שכן אין מגבלה למספר החנינות שניתן לקבל.

באיזה עונשים יכול נשיא המדינה להתערב ולהקל, במסגרת סמכות החנינה?

• הנשיא מוסמך להקל בעונשים הבאים שהוטלו על ידי בתי המשפט:
  • עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
  • עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
  • מאסר על תנאי.
  • צו שירות מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של”צ).
  • קנס, לרבות קנס מינהלי וקנס שנגזר בבית משפט לתעבורה.
  • פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.
  • הורדה בדרגה צבאית ובקשה להשבת דרגה צבאית.
  • הקלה בעונש התליית רישיון שהוטל בעקבות הליכי משמעת – בהקשר זה ראו בעמוד: חנינה משמעתית.
• באשר לעונש של מאסר עולם, מוסמך הנשיא לקצוב את העונש, ואף לתת הקלה נוספת בעונש מאסר עולם שכבר נקצב בעבר.

על מה לא חלה סמכות החנינה של הנשיא?

• סמכות החנינה של הנשיא לא חלה על כל אלה:
  • תיקי משטרה סגורים; בענין זה ראו:
    • מחיקת רישום משטרתי של תיקי חיקרה סגורים.
    • שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה,
    • ביטול רישום משטרתי. 
  • תיקי משטרה פתוחים, הממתינים לבירור דין (תיקי מב”ד). בעניין זה ראו: סגירת תיק פלילי.
  • תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.
  • רישום פלילי שכבר נמחק לפי הוראות חוק המידע הפלילי.
  • בקשות הנוגעות לחופשות אסירים מהכלא, לתנאי כליאה, לשחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם.

האם לנפגעי עבירה יש זכות להביע עמדה בנוגע לבקשת חנינה?

• התשובה חיובית.
• בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, זכאים נפגעי עבירות מין או אלימות לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, אם ביקשו זאת.
• לא אחת, נעזרים נפגעי עבירה בייצוג משפטי של עורך דין כאשר הם מבקשים להביע את התנגדותם לחנינה.
• בהקשר זה ראו – נפגעי עבירה ייעוץ וייצוג משפטי.

מה הם השיקולים לקבלת חנינה מהנשיא?

שיקולי חסד ורחמים

• שיקולי הנשיא להעניק חנינה או להקל בעונש הינם בעיקרם שיקולים של חסד ורחמים.
• בהקשר לסמכות החנינה רואים את נשיא המדינה: 

 “…כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי-המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג” (ח’ ה’ כהן המשפט [30], בעמ’ 296).

• על כך ששיקולי חסד ורחמים מנחים את נשיא המדינה בכל הנוגע לסמכות החנינה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (הנשיא אגרנט בבג”ץ 177/50 ראובן נ’ יו”ר וחברי המועצה המשפטית): 

“…טמונה בחובה של החנינה נימה של סליחה או כפרה… מדת הרחמים, ולא מדת הדין, היא העולה במחשבתנו כשאנו משווים לנגדנו את העבריין העומד, כשהוא ‘מלא עוון’, ומפיל תחינתו לחנינה לפני הרבון, שהנהו בבחינת ‘מלא רחמים'”

• על שיקוליו של נשיא המדינה בהפעלת סמכות החנינה עמד בית המשפט העליון גם באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ “סמכות החנינה היא סמכות ייחודית ומיוחדת. היא אינה מופעלת בהתאם לכללים נוקשים, ומרכיב שיקול הדעת בה מרכזי.

בהפעלה של סמכות החנינה מתערבבים זה בזה שיקולי חסד ורחמים שטמון בהם יסוד של סליחה ומחילה לצד שיקולים הנוגעים לטובת הציבור בכללותו.

“הרעיון המקורי שמאחורי סמכות החנינה”, קבע מ”מ הנשיא (כתוארו אז) ש’ אגרנט … “הוא שיש בשימוש בסמכות זו נימה של סליחה וכפרה; דבר הפעלתה נעוץ במידת הרחמים, להבדיל ממידת הדין; משמעות המעשה הזה היא שנעשה חסד עם האדם שניחן…”.

שיקולים הנוגעים למצב בריאותי או נפשי

• על כך שבהפעלת סמכות החנינה יכול נשיא המדינה לשקול שיקולים הנוגעים למצבו הבריאותי או הנפשי של המבקש עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג”ץ 219/09 שר המשפטים נ’ ניר זוהר, סד(2) 421 (2010).

 “סמכות החנינה גם מאפשרת לנשיא לשקול שיקולים – שרשויות המדינה השונות אינן יכולות לשקול במסגרת תפקידן, בהם שיקולי חסד ורחמים, או שיקולים שעשויים להצדיק הקלה בעונש עקב מצב בריאותי או נפשי”.

תיקון תוצאות לא צודקות, הנובעות מנוקשות מערכת המשפט

• בהפעלת סמכות החנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים הנוגעים לעשיית צדק.
• בפרשת זוהר הנ”ל הסביר בית המשפט העליון שסמכות החנינה הינה סוג של מנגנון בקרה על פעולת רשויות המדינה, לשם עשיית צדק:

“סמכות החנינה מאפשרת לנשיא המדינה לפעול בגמישות הנדרשת לעיתים על מנת למנוע מיצוי דין הנובע מן האחידות בדרישות החוק. הדוגמא המובהקת לכך היא הסמכות לקצוב את עונשם של נידונים למאסר עולם”.

• כאן התייחס בית המשפט העליון למצבים, בהם ראו עצמם בתי המשפט מחויביים לגזור את הדין בצורה מסוימת, בשל עקרון אחידות הענישה, אולם הגיעו בשל כך לתוצאות לא צודקות. למצבים כאלה, מוסד החנינה  נועד לתת מענה. 

תיקון עיוות דין או טעות משפטית, או מתן מענה לעונש לא מידתי

• בדומה, עמד בית המשפט העליון בפרשת זוהר הנ”ל על כך שחנינה מהנשיא ניתנת גם במקרים של חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית, שוב במסגרת אותו מנגנון בקרה על פעולות רשויות המדינה ולשם עשיית צדק: 

“…סמכות החנינה מאפשרת “תיקון” הרשעה בפלילים מקום בו ישנו חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית. אמנם במשפטנו מקובל להעלות טענות כאלה בהליך של משפט חוזר, אך הן עשויות להיות רלוונטיות גם להפעלה של סמכות החנינה”.

• על כך שבבואו לשקול האם להעתר לבקשת חנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים של עשיית צדק, עמדה היועצת המשפטית לנשיא המדינה במאמר המפורסם באתר של בית הנשיא. לדבריה, מוסד החנינה בישראל משמש:

“…מעין מנגנון לתיקון הצדק הבלתי מושלם של ההליך המשפטי. “שסתום ביטחון”, המאפשר עשיית צדק במקרים בהם המערכת המשפטית אינה יכולה לתת מענה הולם”.

• לשיטתה, סמכות החנינה פותרת קשיים שנובעים מחוסר גמישותה של מערכת המשפט, והיא מציגה את הדוגמאות הבאות בהקשר זה:
  • מצבים, בהם המחוקק לא הותיר בידי בית המשפט שיקול דעת, ובית המשפט מחויב לגזור את הדין בצורה מסוימת;
  •  למשל, בעבירות בהן קבע המחוקק עונשי חובה, כאשר עונש החובה שגזר בית המשפט לא הלם את המקרה שבפניו. 
  • או למשל ביחס לכלל הקובע כי בית המשפט יכול להאריך עונש מאסר על תנאי רק פעם אחת.

שינוי משמעותי בנסיבות המצדיק חנינה מהנשיא

• גזר הדין מסיים את ההליך הפלילי בתוצאה עונשית מסויימת, תוצאה שבית המשפט ניסה שתהיה בהלימה לנסיבות ביצוע העבירה, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולשיקולי ענישה אחרים.
• אולם לא אחת, לאחר מתן גזר הדין, חלים שינויים דרמטיים בחייו של הנאשם או הקרובים אליו, שינויים שכמובן לא נלקחו בחשבון במעמד מתן גזר הדין.
• שינויים משמעותיים בנסיבות שהנשיא יכול לקחת בחשבון במניין שיקוליו האם להעתר לבקשת חנינה כוללים:
  • הליכי שיקום חריגים.
  • מצב רפואי או נפשי של הנאשם או קרובי משפחתו. 
  • אסונות משפחתיים או ארועים אחרים שיוצרים מצוקה קשה או צורך חיוני כלשהו.
  • כך למשל, באותו מאמר של היועצת המשפטית של בית הנשיא, מוזכר מקרה שזכה לחנינה מהנשיא – נאשמת צעירה, שבטרם תחילת ריצוי מאסרה בכלא בגין עבירת רכוש קלה, נאנסה. 
  • שינויים במדיניות הענישה לאחר מתן גזר הדין – למשל השינוי ביחס של החברה ומערכת המשפט לעבירה של החזקת סמים קלים לצריכה עצמית. בשנת 2022, קיבל נשיא המדינה 21 בקשות חנינה, במסגרת מתווה למחיקת רישום פלילי בגין החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית.

חנינה מהנשיא לצורך מימוש או הגנה על אינטרס ציבורי חשוב

• גם למטרות מימוש אינטרסים ציבוריים חשובים או הגנה עליהם, נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה. 
• כך למשל העניק נשיא המדינה חנינה:
  • לאסירים ביטחוניים, מטעמים מדיניים;
  • כחלק ממו”מ לשחרור שבויים בידי האוייב;
  • או להבדיל – בכירי השב”כ ב”פרשת קו 300″ שזכו לחנינה מהנשיא. 

מה הסיכוי לקבלת חנינה מהנשיא?

• בהקשר לסיכויי קבלת בקשת חנינה יש להפריד בין בקשות שהוגשו למחיקת רישום פלילי ליתר הבקשות. 
• מדו”ח פעילות שנתי של מחלקת חנינות של משרד המשפטים בשנת 2019 עולה:
  • כ- 31% אחוז מהבקשות למחיקת רישום פלילי הועברו עם חוות דעת חיובית, התומכת במתן חנינה.
  • מנגד, רק 6% מבקשות החנינה בעניין המתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיובית ממשרד המשפטים.
  • באשר לעבודות שירות או שירות לתועל הציבור – כ- 21% מהבקשות זכו להמלצות חיוביות.
• לפי נתונים שפורסמו ע”י בית הנשיא בנוגע לשנת 2022, 72% מבקשות החנינה שהתקבלו עניינן מחיקת רישום פלילי. 
• סיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים מאוד לא רק מאופי הבקשה אלא בעיקר מתווים מיוחדים, המונהגים מעת לעת. כך למשל;
  • במסגרת המתווה המיוחד לרגל שנת ה- 70 לעצמאות מדינת ישראל, 50% מהבקשות שהוגשו להמתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיוביות. 
  • במסגרת המתווה המיוחד ליוצאי אתיופיה, שיעור ההמלצות החיוביות שגיבשה מחלקת החנינות ביחס למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה עמד על 68.7%. 
• חיילים זוכים להעדפה ברורה בכל הנוגע להפעלת סמכות החנינה וכך, כמעט 98% מהבקשות למחיקת רישום פלילי לחיילים זכו ב- 2019 להמלצות חיוביות ממחלקת החנינות.
• מסתבר שסיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים גם ממדיניותו של נשיא המדינה המכהן באותה עת. כך פורסם למשל שהנשיא פרס נעתר ל- 17% מבקשות החנינה ב- 2013, בעוד הנשיא ריבלין נעתר ל- 7.7% מהבקשות בלבד.
• לעומת זאת, כך פורסם, בשנים 2018-2019 חל זינוק דרמטי של כ- 40% במספר החנינות שהעניק הנשיא ריבלין, בעיקר מאחר והחליט לפעול לפי קריטריונים חדשים שנקבעו לקראת מתווה החנינות לשנת ה- 70 למדינה.

מדוע יש להעזר בשרותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה?

• בפועל, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה, הדבר לא כרוך בתשלום, ויש אפילו טופס מקוון להגשת הבקשה.
• לנשיא המדינה מוגשות מדי שנה קרוב ל-2000 בקשות חנינה, ומאחר שמדובר בסמכות חריגה, המופעלת במשורה – רק חלק קטן מהבקשות מתקבלות לבסוף. רובן המכריע של בקשות החנינה – נדחות. 
• רובן של בקשות החנינה נדחות, משום שמלכתחילה לא היה להן שום סיכויי סביר להצלחה. כלומר מלכתחילה – לא היה מקום להגישן, שכן הן נדונו לכישלון מראש בשל אי התאמתן לשיקולים המנחים בעניין זה.
• היוועצות עם עורך דין בטרם הגשת בקשת חנינה משפרת עד מאוד את סיכויי הצלחת הבקשה, שכן עורך דין העוסק בתחום נמצא בעמדה לייעץ ללקוח האם יש בכלל סיכוי לקבל חנינה מהנשיא, במקרה הספציפי שלו.
• סיכויי קבלת הבקשה ישתפרו עד מאוד באם יעשה סינון ראשוני שכזה, על ידי איש מקצוע.
• הגשת בקשת החנינה באמצעות עורך דין משפרת את סיכויי הצלחתה, שכן:
  • מלכתחילה בקשות חסרות סיכויי לא יוגשו;
  • הבקשות שכן יוגשו, יוגשו בצורה מקצועית ומשכנעת, תוך התייחסות לכל מה שרלוונטי למקרה של הלקוח, ובשים לב לשיקולים ששוקל נשיא המדינה בבואו לבחון האם להעתר לבקשת חנינה.
  • עורך דין בעל נסיון בתחום החנינות מכיר את אמות המידה, התנאים והשיקולים הרלוונטיים המנחים את מקבלי ההחלטות בתחום, וידע לנסח בקשת חנינה סדורה, מקיפה ומשכנעת תוך הישענות על נסיונו בתחום.
• על פי הנחיות לשכת הנשיא, ככל שנדחית בקשת חנינה שהוגשה – ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף חצי שנה. יתרה מכך, מטבע הדברים, באם נדחתה פעם אחת בקשת חנינה, גם בקשת החנינה הבאה לא תתקבל – אלא אם כן ידע המבקש להציג טעונים חדשים ולהצביע על שינוי נסיבות משמעותי מאז דחיית בקשתו הקודמת.
• מכאן, שיש לרכז מאמצים ומשאבים כבר בהגשת בקשת החנינה הראשונה, ולעשות זאת באמצעות איש מקצוע שידע למצות ולהקיף את כל הטעונים הנדרשים לעניין, ולתמוך את הבקשה בראיות המתאימות.
• מאז יולי 2022 לא ניתן לקבל בתחנות משטרה תדפיס מידע פלילי. עורך דין שקיבל יפוי כח ספציפי לצורך העניין יכול לקבל תדפיס מידע פלילי שנדש לשם הכנת בקשת החנינה. לפרטים נוספים ראו: קבלת תדפיס מידע פלילי והגשת בקשה להנפקת תעודת מידע פלילי
• מאחר ולא אחת מתעכב הטיפול בבקשות החנינה, אצל הגורמים הבוחנים את הבקשות, ילווה עורך הדין את התהליך, ויקדם את הטיפול בבקשה, עד לקבלת ההחלטה.

חנינה מהנשיא – אופן הטיפול בבקשות חנינה

הטיפול בבקשת חנינה במחלקת חנינות במשרד המשפטים

• על אף שבקשות החנינה מוגשות לבית הנשיא, הן מועברות תחילה לקבלת חוות דעת והמלצה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים.
• מחלקת החנינות שבמשרד המשפטים מבצעת את שלבי הבירור והניתוח של הבקשה, מגבשת חוות דעת האם להעתר לבקשת החנינה ומעבירה את חוות דעתה והמלצתה לשר המשפטים.
• בהתאם להנחיה מס’ 10.9 להנחיות פרקליט המדינה שכותרתה “תגובת הפרקליטות על בקשה לקבל חנינה”, פרקליטות המדינה רשאית להגיב על כל בקשה לחנינה של מורשע שמתקיימים בה התנאים הבאים:
  • על מבקש החנינה נגזר עונש מאסר בפועל.
  • לפחות באחד ההליכים נגד מבקש החנינה יימגה הפרקליטות את המדינה. 
• את תגובתה, מגישה הפרקליטות למחלקת חנינות במשרד המשפטים, ומטרתה להביא נתונים ושיקולים רלוונטיים הידועים לפרקליטות מהטיפול בתיק, ואת עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה.
• עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה, לא מחייבת את מחלקת החנינות במשרד המשפטים.
• הנחיה מספר 4.4000 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “נוהל טיפול בבקשות חנינה”, מסדיר את אופן טיפול גורמי משדר המשפטים בבקשות חנינה.  
• בקשות חנינה של נידונים בבית דין צבאי מועברות ללשכת שר הביטחון לשם קבלת חוות דעתו.

חלקו של שר המשפטים בטיפול בבקשת חנינה

• שר המשפטים בוחן את המלצת מחלקת החנינות במשרדו ומגבש את המלצתו לנשיא המדינה.
• ככול ששר המשפטים גיבש החלטה שיש להיענות לבקשה, מצורפת להמלצתו המועברת ללשכת הנשיא גם טיוטת כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, שנוסחה ע”י מחלקת חנינות במשרד המשפטים.
• נעתר נשיא המדינה לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים, שיצרף את חתימת הקיום.

הטיפול בבקשה לחנינה במחלקת חנינות בבית הנשיא

• באחריות מחלקת החנינות בבית הנשיא:
  • לקלוט את בקשות החנינה ולמיין את הבקשות; 
  • להעניק שירות לפונים בנושאי בקשות חנינה;
  • לאסוף את כל החומרים רלוונטיים;
  • לקבל חוות דעת מהגורמים הרלוונטיים והבהרות, ככל הנדרש;
  • להכין חוות דעת לנשיא האם להעתר לבקשת החנינה, לקבלה חלקית, או לדחות אותה.
• מחלקת חנינות בבית הנשיא היא אשר משיבה בכתב למבקשים חנינה:
  • הן בהודעה כי בקשת החנינה התקבלה, בצרוף כתב חנינה החתום הן ע”י נשיא המדינה והן ע”י שר המשפטים;
  • והן בהודעה על דחיית הבקשה, בדרך כלל תוך מתן נימוק לקוני על פיו סמכות החנינה שמורה למקרים חריגים, והמקרה של המבקש לא נמצא מתאים להפעלת סמכות החנינה.

החלטתו של נשיא המדינה בבקשת חנינה

• לאחר שנשיא המדינה עיין בחוות הדעת ובהמלצות שהוגשו בפניו, היה ובחר לדחות את בקשת החנינה מסתיים העניין כאן, החנינה לא יוצאת אל הפועל ומחלקת חנינות בבית הנשיא שולחת הודעה בכתב למבקש כי בקשתו נדחתה.
• היה ונשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים שיצרף את חתימת הקיום.
• כאמור, ללא חתימת הקיום של שר המשפטים – החנינה לא יכולה לצאת לפועל, ולא תינתן.

תרשים שלבי הטיפול בבקשות חנינה

באתר של בית הנשיא מוצג התרשים הבא בנוגע לשלבי הטיפול בבקשת החנינה;

שלבי הטיפול בבקשת חנינה – תרשים המוצג באתר של בית הנשיא

• לקבלת מידע נרחב ומועיל בכל הנוגע לחנינות מומלץ לעיין באתר בית הנשיא.
• לחוקים ולפסקי דין בנוגע לסמכות החנינה של הנשיא ראו כאן.

מקרה להמחשה – בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

• אנו מציגים כאן דוגמא לבקשת חנינה שהתקבלה. במקרה זה נעתר נשיא המדינה לבקשה שהוגשה על ידי משרדנו ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת רישום פלילי של לקוח משרדנו, שכלל שתי הרשעות בעבירות רכוש וסמים.
• עם קבלת החנינה, נפתחה בפני הלקוח האפשרות לקבלת ויזת עבודה בחו”ל.
• להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה קיבל את בקשת החנינה;

בתמונה: בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

עברו הפלילי של המבקש – עבירות רכוש וסמים

• פרשה זו עוסקת באזרח בשנות ה- 40 לחייו, נשוי ואב לילדים, אשר הסתבך בעברו הרחוק בעבירות פליליות. 
• בתחילת שנות העשרים לחייו הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של:
  • פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
  • ניסיון פריצה לרכב בכוונה לגנוב.
  • חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
  • פירוק חלקים מרכב – עבירה בניגוד לסיף 413ד(ב) לחוק העונשין.
• בהמשך, באמצע שנות העשרים לחייו, הורשע שוב בעבירה של שימוש והחזקה בסמים לצריכה עצמית, הפעם בבית משפט השלום בקריית שמונה.
• השנים חלפו, הלקוח רכש השכלה ומקצוע, הקים משפחה בישראל, התקדם מקצועית עד שעברו הפלילי “השיג אותו” ועמד לגרום לו לנזק כבד;
  • במסגרת העסקתו בחברה בינלאומית, נדרש הלקוח לעבור בין אתרי החברה בעולם, וכפועל יוצא – נדרש לקבל ויזת עבודה.
  • כידוע, על מנת לקבל ויזת עבודה, נדרש המבקש להצהיר על היעדר עבר פלילי. מדינות שלהם יחסים דיפלומטיים עם ישראל – כמו ארה”ב ומדינות אירופה – אף מקבלות מידע על הרשעות בפלילים ישירות ממשטרת ישראל.
  • עבר פלילי עשוי לסכל קבלת ויזת עבודה במדינות מסוימות, וסירוב אחד עשוי לגרור סירובים ממדינות אחרות.
• מכאן התעורר הצורך לפעול להגיש עבור הלקוח בקשת חנינה.

קבלת חנינה מהנשיא

• כב’ נשיא המדינה זאז, מר ראובן (רובי) ריבלין, נעתר לבקשת חנינה שהוגשה על ידינו ומחק את עברו הפלילי של הלקוח.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת נשיא המדינה לקבל את בקשת החנינה, ללא פרטים מזהים כמובן.
• מקרה זה טופל על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ ממשרדו. 

טיפול משרדנו בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה

• משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה ובקשות למחיקת רישום פלילי. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לבקשות חנינה שהגשנו אשר התקבלו על ידי נשיא המדינה.
• אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

חנינה מהנשיא | בקשת חנינה | בקשת חנינה מהנשיא | בקשת חנינה לנשיא | בקשת חנינה לדוגמא | עורך דין בקשת חנינה | בקשה לחנינה מהנשיא | הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה | מחיקת רישום פלילי 

הפוסט חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (55)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

• בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
• להשלמת התמונה ראו: 
  • התמודדת עם כתב אישום.
  • ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

• כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
• מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
• על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

• תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
• בתמצית, כוללים כתבי אישום;
  • שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
  • פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
  • פרק עובדתי.
  • עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
  • רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

• יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
• יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
• יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
• יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
• כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
• במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
• יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
• לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
• לא יציג עבירות שהתיישנו.
• באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

• כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
• חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
• כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

• את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
• חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
• בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
• יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
• מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

• חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
• באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
• דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
• הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
  • למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
  • דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
• עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
• מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

• מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
• במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
• בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
  • בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
  • בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
• ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
• להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

• סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
  • היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
  • נציגיו של היועמ”ש.
  • מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
• החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
  • פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
  • מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
• תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
• לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
  • פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
  • מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים. 
• להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

• חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
• הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

• קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
  • תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
  • תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
  • תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

• הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. 
• לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

• התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
• כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
• בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי. 

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

• המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
• מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
• להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

• בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
• המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

• קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
• למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
• בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

• ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
  • הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
  • והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
• בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
• בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
  • האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
  • השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
  • האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
  • עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
  • חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
  • מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
  • כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
    • התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
    • כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
    • כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
    • כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
• להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

• תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

• כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
• כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

• בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
• בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
• התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

• לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
• מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
• הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

• בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
• בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
• בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

 התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (232)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי לקוחות, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.

פסילת הודאה – קבלת ערעור וביטול פסק דין

• כידוע, פסילת הודאה שניתנה בחקירה נדירה מאוד במחוזותינו. נדירה עוד יותר – פסילת הודאה שניתנה בפני ערכאה שיפוטית, קל וחומר שעה שההודאה בעבירות ניתנה על ידי עורכת דין, שחזקה עליה שהיא יודעת את משמעויות הפללתה העצמית בהודאה באשמה ותעשה כן רק מרצונה הטוב והחופשי. 
• בדיוק במצב כזה אנו עוסקים כאן. בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו נעתר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לבקשתנו, והורה על פסילת הודאה וביטול פסק דין מרשיע אשר ניתן כנגד עורכת דין אשר ייצגנו.

תמצית המקרה: קבלת ערעור – פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות לא הולמת

• בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל ערעור שהגשנו והורה על פסילת הודאה שמסרה עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות וכן מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

• פרשה זו עוסקת בעורכת דין ממחוז חיפה בעלת וותק של כ- 9 שנים במקצוע, ללא עבר משמעתי קודם.
• כנגד עורכת הדין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות. בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב הקובלנה:
  • קיבלה על עצמה עורכת הדין לטפל בדרישתן לפיצוי של המתלוננות, בגין פוליסת ביטוח חיים. בשלב מסוים במהלך הטיפול, הסכימו המתלוננות להצעת פשרה אשר גובשה עם חברת הביטוח.
  • במשך כחצי שנה, פנו המתלוננות פעמים רבות לעורכת הדין על מנת לברר מה עלה בגורל כספי הביטוח, אולם עורכת הדין הנאשמת, כך נטען בכתב הקובלנה, התחמקה מהן ואף ניתקה עימן מגע.
  • בהמשך, בתאריך 28.4.06, הצליחה אחת המתלוננות ליצור קשר עם עורכת הדין אולם זו טענה כי טרם קיבלה את הכספים מחברת הביטוח.
  • מיד לאחר מכן, התקשר בעלה של עורכת הדין למתלוננת והביעה תרעומת על דרך יצירת הקשר עם עורכת הדין.
  • בהמשך, יצרו המתלוננות קשר עם חברת הביטוח ונתברר להן כי עוד ביום 30.10.05 נשלחה המחאה על סך 59,488 ש”ח לעורכת הדין הנאשמת, וכי המחאה זו נפרעה ביום 2.11.05.
  • שני מכתבים שנשלחו על ידי המתלוננות לעורכת הדין לא זכו לתגובה ועורכת הדין הנאשמת לא השיבה למתלוננות את כספי הביטוח בהם שלחה ידה ולא השיבה להן כספי אגרות שהפקידו בידיה.
  • אף לאחר שהמתלוננות פנו לייצוג משפטי כנגד עורכת הדין, סירבה עורכת הדין להחזיר את הכספים, ובהמשך הציבה תנאים להשבת הכספים, אשר כללו, בין היתר, התחייבות לסודיות.
• בהתאמה לעובדות הנטענות בקובלנה, הואשמה עורכת הדין בעבירות המשמעת הבאות:
  • הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
  • שליחת יד בכספי פיקדון.
  • אי-שמירת סודיות, עבירה בניגוד לכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
  • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
  • התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

שליחת יד והפרת חובת נאמנות ומסירות – על עבירות המשמעת בהן הואשמה עורכת הדין

• במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

• עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין, וטוב הייתה עושה באם הייתה דואגת להעמיד לעצמה, בעוד מועד, ייצוג משפטי.

הרשעתה של עורכת הדין על פי הודאתה בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

• עם התייצבותה לדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, ושעה שלא הייתה מיוצגת, הורשעה עורכת הדין על פי הודאתה בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין.
• בגזר דינו, הדגיש בית הדין המשמעתי המחוזי את חומרת הנסיבות: עורכת הדין קיבלה עבור לקוחותיה המתלוננות כספים שהגיעו להן מחברת ביטוח. היא העלימה מהן את עצם קבלתם של הכספים ולאחר שהמתלוננות קיבלו מחברת הביטוח את המידע לפיו שולמו לעורכת הדין כספים עבורן, והן פנו אליה בדרישה לקבלם, סירבה עורכת הדין להעביר להן את הכספים והעמידה תנאים בלתי רלוונטיים להשבת הכספים.
• בטרם גזירת הדין, איפשר בית הדין המחוזי לעורכת הדין הנאשמת להשיב למתלוננות את כספן, והיא העבירה למתלוננות סך של 53,969 ש”ח.
• דא עקא, שסכום זה שהעבירה הנאשמת למתלוננות כלל בחובו קיזוזים והפחתות בגין שכר טרחה ומע”מ אשר לא היו מקובלים על המתלוננות, משום שלא ראו בסכום שהועבר להן פירעון מלא של הסכום שהנאשמת חבה להן.
• בגזר דינו, זקף בית הדין המשמעתי לחובתה של הנאשמת את העובדה, שגם לאחר הודאתה בעובדות ולאחר שבית הדין נתן בידיה הזדמנות לתקן את מחדליה, לפחות באיחור, עדיין מצאה לנכון להשאיר בידיה כספים שהינם במחלוקת ואשר ספק אם הייתה רשאית לעכבם על פי כללי העכבון החלים על עורכי דין.
• בסופו של יום, גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על עורכת הדין הנאשמת את העונשים הבאים:
  • השעיה לתקופה של 9 חודשים.
  • השעיה על תנאי לתקופה של 24 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מתום תקופת ההשעיה בפועל עבירה על אחד מסעיפי החיקוק שבהם הורשעה.
  • תשלום הוצאות ללשכה בסך של 3000 ש”ח.

קבלת ערעור, פסילת הודאה ע”י בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין וביטול פסק דינו של בית הדין המחוזי

• עורך דין גיא פלנטר ייצג את עורכת הדין בערעור שהגישה לבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.
• בפסק דין בלתי שגרתי וברוב דעות, קיבל בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין את טענותיו של עורך דין גיא פלנטר בערעור ופסק:
  • הודאתה של המערערת פסולה, שכן לא ניתנה מרצון חופשי ותוך שלילת זכות הייצוג על ידי עורך דין.
  • הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה מבוטלים.
  • התיק יוחזר לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה לשלב של ההקראה, ותינתן למערערת הזדמנות נוספת להעלות ולפרוש את טענותיה ואת הגנתה.
• פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (הרכב כב’ השופטים עורך דין סולי וואנו אב בית הדין, עורכת דין יהודית קורן, ועורך דין אביתר גושן) ניתן בתאריך 4.2.2010
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים:
  • העתק מהקובלנה שהוגשה כנגד עורכת הדין (ללא פרטים מזהים) לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (תיק בד”מ 11/08).
  • גזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.
  • פסק הדין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (תיק בד”א 108/08) בו קיבל את ערעור עורכת הדין והורה על פסילת הודאה שניתנה ע”י עורכת הדין.  

תיק בד”א 108/08, בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, עורכת דין פלונית נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.

לקריאה נוספת

• הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
• להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
• לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
• לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי | אתיקה מקצועית

דין משמעתי – אתיקה מקצועית | הליכים משמעתיים | פסילת הודאה | פסילת הודיה |  ארכיון שליחת יד | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | ייצוג עורכי דין בהליכים משמעתיים | שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדון | שליחת יד בכספי פיקדון | שליחת יד בפיקדונות לקוח | שליחת יד בכספי פיקדונות | שליחת יד בכספים

הפוסט קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

• מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
• לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

• כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי. 
• המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
  • המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
  • המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
  • המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

• תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
• בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
  • חומר מחשב = תוכנה או מידע;
  • מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
  • מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
  • מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
  • פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
  • שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
  • תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
• המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

• סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
  • משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
  • מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
• ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

• עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
• סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” =  חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

• הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
• גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
• להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
• בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

• נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
• סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
• מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
• על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

• כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

• בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

• גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

• סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
• מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
• כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
• בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
• בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

• לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
• חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

• סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
• בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
  • התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
  • זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
  • קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
  • הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
• לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

• עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
  • גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
  • גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
  • גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

• לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
  • איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
  • סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
  • הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
• בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
• הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
• הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

• מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

• המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
  • עבירות טרור;
  • עבירות ביטחוניות;
  • הסתה;
  • אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
  • עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
  • סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
  • עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

• מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
• מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
• חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
• בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
  • השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
  • שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

• משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (98)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו: זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות, עיכוב כספי לקוח שלא כדין.

שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בכל רחבי הארץ לרבות בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות וכן עיכוב כספי לקוח שלא כדין.
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו במסגרתו הובלנו לזיכוי עורכת דין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח וכן עיכוב כספים שלא כדין ועבירות אתיקה מקצועית נוספות.

שליחת יד בכספי פיקדונות + עיכוב כספי פיקדונות שלא כדין – זיכוי עורכת דין

תמצית הפרשה.

זיכוי בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מעבירות של עיכוב שלא כדין, שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין – אישומים חמורים בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין ועבירות אתיקה נוספות

• כנגד עורכת דין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות:
  • הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) ו- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961 (להלן- “הכללים” ו- “החוק”, בהתאמה).
  • שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח + עיכוב כספי לקוח שלא כדין , עבירה לפי סעיפים 40, 42 לכללים וסעיף 61(2) לחוק.
  • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק.
  • התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק.

על חומרת העבירה של שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח

• במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

• עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין.

זיכוי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות עיכוב כספי לקוח שלא כדין ושליחת יד בכספי לקוח

• לאחר ניהול הליך משמעתי ושמיעת כל העדים והראיות עד תום, אימץ בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את עמדתו של הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וזיכה את עורכת הדין מהאישומים המרכזיים בפרשה, הנוגעים לעיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות והפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח.

תיק בד”מ 76/05, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד עורכת דין פלונית, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

• הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
• להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
• לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
• לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | תלונה כנגד עורך דין לוועדת האתיקה | זיכוי עורכת דין | עיכוב כספי לקוח שלא כדין | עיכוב כספים שלא כדין | עיכוב פיקדון שלא כדין | שליחת יד בכספי פיקדונות | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי | דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית

הפוסט שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדונות | עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

• פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו? 
• הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
• כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
• התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
• דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

• אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
• קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
• ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
  • חוסר סמכות מקומית;
  • חוסר סמכות עניינית;
  • פגם או פסול בכתב האישום;
  • העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
  • זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
  • משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
  • חסינות;
  • התיישנות;
  • חנינה;
  • “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. 
• ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

• מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

• בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
• על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

• לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

• הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
• לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

• על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
• עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
• נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

• אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
• לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

• כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
• לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו: 
  • הכנה לחקירה פלילית;
  • סגירת תיק פלילי;
  • סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 
  • שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
• למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
  
• בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (142)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת עבר פלילי ע”י נשיא המדינה

• משרד עורך דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות מחיקת עבר פלילי. 
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו קיבל נשיא המדינה את בקשתנו, והורה על מחיקת עבר פלילי.

מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים, הסרת המכשול לקבלת רישיון לעסוק בעריכת דין

תמצית המקרה – קבלת בקשה למחיקת עבר פלילי

• נשיא המדינה מקבל את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו, מורה על מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים שהורשע בעברו בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות וגניבה. 
• עם מחיקת עברו הפלילי של הסטודנט, נסללה דרכו להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין. 
• להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה מחק את עברו הפלילי של הסטודנט;

הודעה על מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים.

הנסיבות שהובילו להגשת בקשה למחיקת עבר פלילי לנשיא המדינה

• הלקוח בפרשה זו, סטודנט למשפטים אשר הורשע בעברו בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות וגניבה.
• על פי הודאתו בבית המשפט, על רקע חוב כספי, תקף ביחד עם נאשם נוסף את המתלונן, ולאחר אירוע התקיפה גנב את משקפי השמש של המתלונן.
• בגזר דינו, לקח בית משפט השלום בתל אביב – יפו בחשבון את סליחתו של המתלונן (אשר התייצב להעיד לזכותו של הלקוח, במסגרת שלב טעונים לעונש), את גילו הצעיר בעת האירוע וכן את תרומתו לחברה.
• יחד עם זאת, סירב בית המשפט לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, הרשיעו, וגזר עליו צו שירות לתועלת הציבור, פיצוי למתלונן ומאסר מותנה (הלקוח יוצג באותו הליך על ידי עורך דין אחר).
• עוד בטרם הסתבכותו בפלילים, תיעל הלקוח את כל משאביו ללימודי משפטים במכינה אקדמאית, אלא שהרשעתו גדעה את התהליך שהחל.
• בחלוף השנים הקים הלקוח משפחה, הועסק במסגרות שונות וחזר לספסל לימודי המשפטים, על מנת להגשים את חלומו לעסוק בעריכת דין. אלא – שבדרכו למימוש חלום זה ניצבה הרשעתו בפלילים;

בבואה לאשר תחילת התמחות או קבלת חבר לשורותיה, לוקחת לשכת עורכי הדין בחשבון, כנתון חיוני, רישומים פליליים שטרם נמחקו מהמרשם הפלילי

• על פי דין, בעת שדנה בקבלת מועמד להתמחות לשורותיה, רשאית לשכת עורכי הדין לקבל מהמרשם הפלילי ולהביא בחשבון מידע אודות הרשעות פליליות עד למחיקת ההרשעות מהמרשם הפלילי.
• במילים אחרות, חשופה לשכת עורכי הדין ויכולה להביא בחשבון גם הרשעות שהתיישנו, כל עוד לא נמחקו. 
• בהתאמה, במסגרת הליכי הרישום של מתמחים, נדרשים המועמדים להצהיר בין היתר את הדברים הבאים (ההדגשות שלנו):

“ידוע לי כי לשכת עורכי הדין (להלן: “הלשכה”) מבקשת לדעת אודות עברי, פרטים שנדרשים לה לצורך שיקול דעתה בבואה להחליט אם אני ראוי/ה להירשם כמתמחה על פי חוק לשכת עורכי הדין תשכ”א-1961 להלן: “חוק הלשכה”), ולהתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין על פי חוק הלשכה וכללי לשכת עורכי הדין. 

ידוע לי כי על פי הוראות סעיף 5 והתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ”א 1981 (להלן: “חוק המרשם”), רשאית הלשכה לקבל מאת המרשם ולהביא בחשבון מידע אודות הרשעות פליליות בפשע או עוון עד למחיקת ההרשעות מהמרשם, ועל תיקים פליליים תלויים ועומדים נגדי שהוגש בהם כתב אישום ואם אורשע בהם הרשעתי תירשם במרשם…

לאחר שקראתי והבנתי את הוראות החוק והתקנות הנ”ל ואת ההבהרה בשולי מסמך זה, ברור לי לחלוטין, כי המידע הנ”ל שהלשכה תקבל על פי חוק המרשם או על פי תצהיר זה יובא בשיקול דעת הלשכה לצורך אישור תחילת התמחותי ואישור קבלתי כחבר/חברה בלשכת עורכי הדין, או לצורך סירוב לבקשותי, כאמור או למי מהן, ובכל מקרה, המידע הנ”ל ישמש כנתון חיוני בדיון של הלשכה בבקשתי, ואני מוותר ביודעין על כל טענה בעניין זה. 

…אני מאשר/ת ומצהיר/ה כדלקמן…לא הורשעתי בעבירה פלילית כלשהיא בארץ או בחו”ל, לרבות בעבירות על פי חוק השיפוט הצבאי, למעט עבירות שלא ירשמו במרשם, על פי התקנות לחוק המרשם…

“…ידוע לי כי הצהרה שאינה מדויקת יכולה כשלעצמה להוות נימוק לנקיטת צעדים וסנקציות מאת הלשכה כלפי…”.

• מכאן החשיבות לסטודנטים למשפטים שבעברם רישום פלילי – לדאוג למחיקת עברם הפלילי בטרם הגשת מועמדותם להתמחות או לקבלה כחבר בלשכת עורכי הדין. 

סמכות נשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי

• חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א- 1981, מסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופות התיישנות ו/ או תקופות מחיקה החלות על הרשעות פליליות (מחיקת רישום פלילי).
• מכאן, שגם אם הסתיים הליך פלילי בהרשעה, עדיין פתוח בפני אותו נאשם שהורשע להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי.
• להרחבה בכל הנוגע למחיקת עבר פלילי ולעיון בדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו למחיקת עבר פלילי ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

נשיא המדינה מורה על מחיקת עברו פלילי של הסטודנט למשפטים

• על מנת להשלים את מסלול השיקום שעשה, להפוך “שווה בין שווים” ולפתוח את שערי לשכת עורכי הדין בפניו, פנה הלקוח למשרדנו. 
• ביום 12.8.19 קיבל נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו קיצר את תקופת המחיקה שחלה על הרשעתו של הלקוח, באופן שתקופת המחיקה הסתיימה ועברו הפלילי של הלקוח – נמחק.
• להלן החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת הרישום הפלילי;

החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת נשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי ובהודעת עו”ד ג’מאל קדרי, סגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה המבשרת למשרדנו על החלטת הנשיא למחוק את הרישום הפלילי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי, שבינתיים הצטרפה לשורות פרקליטות המדינה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול במחיקת עבר פלילי

• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת עבר פלילי. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי. 
• אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת הרשעה פלילית |  מחיקת עבר פלילי | דוגמא לבקשה למחיקת עבר פלילי 

הפוסט מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים וסלילת דרכו להשתלב במקצוע עריכת הדין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (59)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר