ארכיון שימוש במקרקעין בסטיה מתכנית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (146)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (146) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי נאשם – עבירות תכנון ובניה | ביטול קנסות בסך 260,000 ₪ | קבלת ערעור פלילי 5 (4)

גיא פלנטר — Sat, 11 Apr 2020 08:42:12 +0000

קבלת ערעור פלילי – זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה. בתמונה: בית המשפט המחוזי מרכז – לוד.

זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות תכנון ובניה בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לזיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה וביטול קנסות בגובה 260,000 ש”ח.

עבירות תכנון ובניה – מקרה להמחשה – זיכוי נאשם וביטול קנסות בגובה 260,000 ש”ח לאחר קבלת ערעור פלילי של ההגנה.

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שהוגש ע”י משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום ברמלה והורה על זיכוי הנאשמים מכל אשמה וביטול קנסות בסך 260,000 ש”ח שנגזרו על הנאשמים.

ההרשעה בבית משפט השלום בעבירות תכנון ובניה.

פרשה זו עוסקת בבני זוג שבבעלותם בית פרטי במושב בן שמן, אשר איפשרו לחברת פלאפון להפעיל בשטחם מתקן שידור סלולארי ואנטנה.
הועדה המחוזית לתכנון ובניה “מרכז” הגישה כנגד בעלי הקרקע, חברת פלאפון ונושא משרה בחברת פלאפון כתב אישום המייחס להם עבירות בניגוד לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965.
בתום שמיעת הראיות בתיק, הרשיע בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופטת ליאורה פרנקל) את כל הנאשמים בעבירה של שימוש במבנה ומקרקעין ללא היתר ובניגוד לתכנית (עבירות בניגוד לסעיף 205 לחוק התכנון והבניה ולסעיף 145 לחוק התכונן והבניה).
לאחר שמיעת טעונים לעונש, גזר בית משפט השלום ברמלה על כל הנאשמים קנסות בסך כולל של 260,000 ש”ח.

בית משפט מחוזי מרכז מקבל ערעור שהוגש על ידי משרדנו ומורה על זיכוי הנאשמים מעבירות תכנון ובניה.

הנאשמים לא השלימו עם הרשעתם והגישו ערעור באמצעות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, התוקף את ההחלטה להרשיעם בפלילים.
בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז (כב’ השופטת הבכירה נגה אוהד) את הערעור שהגיש משרדנו, זיכה את הנאשמים מכל אשמה תוך קביעה שאין הם נושאים בשום אחריות פלילית וביטל את הקנסות שנגזרו עליהם.
כאן המקום לציין כי במהלך שמיעת הערעור, הציע בית המשפט למערערים לחזור בהם מהערעור, אולם המערערים עמדו על זכותם כי קולם ישמע בפני ערכאת הערעור. את הדיון בנימוקיו השונים לזיכוי, פתח בית המשפט המחוזי בדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“בטרם אנמק הכרעתי, אני מוצאת לנכון לציין את ההתלבטות הרבה שהייתה לי טרם הכרעה. מחד, אני סבורה, ולא אחת אף פסקתי כך, שיש למגר ביד קשה את תופעת הבנייה הבלתי חוקית, ולהוקיע מי שסוטה מהוראות חוק התכנון ובנייה ועושה דין לעצמו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעבירה הנמשכת מספר שנים, תוך התעלמות מהוראות גורמים מוסמכים, ולא הסתרתי זאת במהלך הדיון, עת הצעתי למערערים לחזור בהם מן הערעור.
יחד עם זאת, בנסיבות הערעור שבפני, ועל אף האישומים בגין שימוש במבנה ומקרקעין ללא היתר ובניגוד לתוכנית, לאחר שעברתי על מלוא המסמכים שהוצגו בפני, וקראתי בעיון רב את טיעוני הצדדים על נספחיהם, אני סבורה כי במקרה זה, בשל אי הבהירות בסוגיית פרשנות תמ”א 21 והתאמתה למציאות בשטח, כמו גם היעדר תוכניות מפורטות שיסדירו סוגיית בנייה בתחומי האתר, יחד עם הפטור מהיתר בנייה שניתן למתקני תקשורת, ולאור פסיקת בית המשפט העליון ב”בג”צ היערות”, והעובדה שלמעשה מדובר בדיון תיאורטי בלבד, שכן מיקומה של האנטנה שונה בפועל, יש מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, ולאחר מחשבה מעמיקה, תוך ניתוח כל החומר שהונח בפני, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל, ואסביר טעמיי”.

בהמשך פסק הדין, הבהיר בית המשפט המחוזי כי באופן נדיר, בחר במקרה זה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה.
בית המשפט המחוזי קיבל, אחת לאחת, את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות שהועלו על ידי ההגנה בערעור וחתם את פסק דינו בקבלת הערעור ובזיכוי הנאשמים מכל אשמה. כפועל יוצא, בוטלו הקנסות על סך כולל של 260,000 ש”ח אשר הוטלו על ידי בית משפט השלום.

עפ”א 14234-08-09 פוזזננסקי ואחרים נגד מדינת ישראל, ועדה מחוזית לתכנון ובניה מרכז רמלה (בפני כב’ השופטת הבכירה נגה אוהד).

לקריאה נוספת.

דוגמאות נוספות – מקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי נאשמים – ראו בעמוד – זיכוי נאשם.
דוגמאות נוספות – מקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות תכנון ובניה – ראו בעמוד – עבירות תכנון ובניה.
דוגמאות נוספות – מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בערכאות ערעור – ראו בעמוד – ערעור פלילי.

עו”ד פלילי | ערעור פלילי | עבירות תכנון ובניה

עבירות תכנון ובניה | זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט זיכוי נאשם – עבירות תכנון ובניה | ביטול קנסות בסך 260,000 ₪ | קבלת ערעור פלילי 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות תכנון ובניה – ייצוג משפטי: בניה ללא היתר, ביצוע עבודות ללא היתר, שימוש במקרקעין ללא היתר 4.7 (13)

גיא פלנטר — Tue, 04 Feb 2020 14:49:18 +0000

עבירות תכנון ובניה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות תכנון ובניה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות תכנון ובניה – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות על חוק התכנון והבניה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות תכנון ובניה כגון בניה ללא היתר, ביצוע עבודה ללא היתר וכן שימוש במקרקעין ללא היתר.

כללי – עבירות תכנון ובניה.

עבירות תכנון ובניה נמנות על העבירות הנפוצות ביותר במחוזותינו ולא פעם אף זכו לכינוי “מכת מדינה” מצד בתי המשפט, שפסקו כי יש להילחם בתופעה ולמגרה, בין היתר באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.
אכיפת עבירות על דיני התכנון והבניה בישראל מתבצעת באמצעות הרשויות המקומית, תובעים שקיבלו הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה לשמש כתובעים (בהתאם לסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי) והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירות הנפוצות בתחום התכנון והבניה.

ביצוע עבודות ללא היתר | שימוש במקרקעין ללא היתר.

בסעיף 145(א), מטיל חוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965 חובה לקבל היתר לבניה או לשימוש במקרקעין או בבניין:

“145(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

“שינוי פנימי” – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

“דירה” – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית”.

סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר, כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי דין – מהווה עבירה פלילית:

“204(א) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו – קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו”.

חשוב לשים לב כי באחד באוגוסט 2014 נכנסו לתוקף תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע”ד – 2014, אשר קבעו כי שורה של עבודות, המנויות בתקנות, יהיו פטורות מן הצורך בקבלת היתר.

שימוש חורג.

בתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ”ז – 1967, נקבע, בין היתר, כי “שימוש חורג” במקרקעין ובבניין טעון היתר.
“שימוש חורג” הוגדר בחוק התכנון והבניה כ:

“שימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על-פי כל חוק הדן בתכנון ובניה”.

במילים אחרות, שימוש חורג מתקיים כאשר בפועל ישנה חריגה מהשימוש שנקבע בתכנית החלה על המקרקעין או בהיתר.
סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבניה קובע איסור פלילי על שימוש חורג, קרי ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית:

“204(ב) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית, דינו – מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין), לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו”.

אי קיום צו שיפוטי.

סעיפים 210 ו-240 לחוק התכנון והבניה קובעים כי אי קיום צו שניתן ע”י בית משפט בשעת גזר דין וכן אי קיום צו הפסקה שיפוטי – מהווה עבירה פלילית;

“210.אי קיום צו בית המשפט

נשפט שאינו מקיים צו לפי סעיפים 205 או 206, בתוך המועד שקבע בית המשפט, דינו – מאסר שנה ואם נמשכה העבירה אחרי תום המועד, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום של עבירה.

240.אי קיום צו הפסקה שיפוטי

מי שאינו מקיים צו שניתן לפי סעיף 239 ושהומצא לו, דינו – מאסר שנה אחת ואם נמשכה העבירה אחרי המצאת הצו, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום של עבירה.

מי ניתן להעמיד לדין פלילי בגין עבירות על חוק התכנון והבניה.

מובן כי מי שביצע בפועל עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר או בסטייה מהיתר – קמה לו אחריות ישירה לביצוע העבירה וניתן להעמידו לדין.
עם זאת, סעיף 208(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי ניתן להעמיד לדין גם מי שלא ביצע בפועל את העבודה במקרקעין או השתמש במקרקעין בפועל, אך נתפס בעיני המחוקק כאחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר והוא אחד מאלה:
- בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה
- בבעלות משותפת במקרקעין – כל אחד מן השותפים בשעת ביצוע העבירה
- מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה
- בעל ההיתר לביצוע העבודה או השימוש
- מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר כאמור מכוח חוק התכנון והבניה או תקנה על פיו
- האחראי לעבודה או לשימוש, לרבות האדריכל, המהנדס המתכנן, המהנדס או ההנדסאי האחראים לביצוע, הקבלן הראשי וכן סוכניהם, אך למעט עובדים המועבדים על ידיהם.
כמו כן, ניתן להעמיד לדין בגין עבירות על חוק התכנון והבניה גם תאגיד, מקום בו נעבירה העבירה על ידי התאגיד. במקרה כזה, בו נעברה עבירה ע”י תאגיד, יואשם בעבירה גם מי שהיה בעת ביצוע העבירה מנהל פעיל, שותף או פקיד בתאגיד ואחראי לעניין הנדון, אלא אם יוכיחו כי העבירה בוצעה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירת חוק התכנון והבניה (סעיף 253 לחוק התכנון והבניה).

הגנות מאחריות לעבירות על חוק התכנון והבניה.

עבירות על סעיף 204 לחוק התכנון והבניה הן עבירות מסוג אחריות קפידה, בהן לא נדרשת הוכחת יסוד נפשי לצורך הרשעה. כלומר, די בכך שהתקיים היסוד העובדתי של העבירה, קרי שבוצעו בניה או שימוש ללא היתר, מקום בו נדרש היתר, או בסטייה מהיתר.
יחד עם זאת, סעיף 208(ב) לחוק התכנון והבניה קובע כי תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שניים אלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו.

(2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראת חוק זה והתקנות על פיו בכל הנוגע לעבודה הנדונה.

חשוב לדעת, כי הגשת בקשה לקבלת היתר ואף קבלת היתר בניה, בדיעבד, אין בה להוות הגנה מפני אחריות לביצוע העבירה, שכן, דרישת החוק היא קבלת היתר מראש, טרם ביצוע העבודות או השימוש.
עבירה של ביצוע עבודות ללא היתר מתיישנת בחלוף 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. משמע, שאם לא התקיימו החריגים העוצרים את מרוץ ההתיישנות לא ניתן להעמיד לדין בגין עבירה זו בחלוף 5 שנים ממועד ביצועה. לעומת זאת, עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר או בסטייה מהיתר היא עבירה נמשכת שמעצם טיבה מתחדשת מדי יום ואין מניעה להעמיד בגינה לדין גם בחלוף למעלה מ- 5 שנים.
לצד ההגנה הקבועה בחוק התכנון והבניה, עומדות לנאשם בעבירות על חוק התכנון והבניה ההגנות הקבועות בחוק העונשין, התשל”ז – 1977 ובחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 ובכללן גם הגנה מן הצדק, שלא פעם מתעוררת בתיקים אלו.

השלכות הרשעה בעבירות על חוק התכנון והבניה.

ככלל, הרשעה בעבירות של בניה או שימוש ללא היתר או בסטייה מהיתר חושפת את המורשע, לצד ההכתמה בפלילים, לשורה של סנקציות ובהן;
- קנסות פליליים כבדים.
- התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה בעתיד.
- צווים שונים כדוגמת צווי הריסה, צווי איסור שימוש, צווי הפסקת עבודה, צווי התאמה וכיו”ב.
- אגרות ותשלומי חובה הקשורים בעבירה.
- חיוב בשווי הבניה הבלתי חוקית.
- מאסר על תנאי.
ככלל, הענישה תיגזר משורה של נסיבות הנוגעות לביצוע העבירה, כגון היקף הבניה ללא היתר, סוג העבודות, משך השימוש שנעשה בלא היתר או בסטיה מהיתר, היקף השטח בו נעשה שימוש חורג, אופי השימוש בלא היתר, האם הופק רווח מביצוע העבירה, האם השימוש הופסק או נמשך, האם נעשו פעולות להסדרת הבניה או השימוש וכיו”ב.
חשוב להדגיש, כי אף אם הבנייה הוכשרה בדיעבד לא בהכרח יהיה בכך משום שיקול להקלה בענישה. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לתביעה היא לדרוש ענישה חמורה ומרתיעה, כספית ואחרת, גם מקום בו ניתן היתר בניה בדיעבד, וזאת במגמה ליצור הרתעה אפקטיבית מפני עבריינות בנייה.
גם מהפסיקה הנוהגת בתחום עבירות התכנון והבניה משתקפת עמדה מחמירה של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות על חוק התכנון והבניה. כך למשל, רק באחרונה נפסק בת”פ (כ”ס) 20737-12-14 מדינת ישראל נ’ תמר רחל פרידמן (11.9.17):

“עבירות על חוק התכנון והבניה פוגעות בשלטון החוק ובמשטר התכנוני ועל כן, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לאכיפה בעבירות אלו, להטלת ענישה הולמת וזאת על מנת להרתיע את היחיד ואת הרבים, זאת נוכח הפיכתן של עבירות אלה ל”מכת מדינה” (בר”ע 1/84 דוויק נ’ ראש העיר ירושלים, פ”ד לח(1) 494 (1984); רע”פ 4357/01 סבן נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה – אונו, פ”ד נו(3) 49 (2002)).”

עוד באחרונה (3.5.17), פסק בית המשפט המחוזי בחיפה, כי עבירות של בנייה ללא היתר והפרת צו שיפוטי הן עבירות שבנסיבות מסוימות אף יהיה בהן קלון (תיק עפ”א 20258-02-17 מדינת ישראל נ’ משיח עמר).

עבירות תכנון ובניה – אפשרות לסגירת תיק בהסדר מותנה.

במקרים “קלים” יחסית של בניה ללא היתר, שימוש ללא היתר, או בסטיה מהיתר, קיימת אפשרות להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק בדרך של הסדר מותנה.
ככלל, יהיו אלה מקרים של בניה בהיקף מצומצם, לצרכים פרטיים, שאין עמה פגיעה משמעותית בצדדים שלישיים או בתכליות התכנון. למשל – הקמת פרגולה, בניית מחסן, בניית תוספות בניה קטנות, הקמת גדר, וכדומה.
במקרים של בניה נרחבת או שימוש ללא היתר במטרה מסחרית או להפקת רווח, ניתן יהיה לשקול להחיל הסדר מותנה רק אם בוצעה העבירה בנסיבות קלות במיוחד.
השיקולים לסגירת תיק בעבירות על חוק התכנון והבניה בהסדר מותנה מפורטים בהנחיה לתובעים ונוהל עבודה של המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042.
הסדר מותנה בתיק הנוגע לעבירות על חוק התכנון והבניה קרוב לוודאי יכלול, בין היתר, אחד מהתנאים הבאים:
- הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית.
- הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית.
- התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.
להרחבה בכל הנוגע לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשד לביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה.

תיקים פליליים שעניינם עבירות בנייה ללא היתר, שימוש ללא היתר או בסטייה מהיתר פעמים רבות הינם תיקים מורכבים יותר ומצריכים התמודדות עם סוגיות תכנוניות והנדסיות, כמו גם שאלות משפטיות ופרשניות.
כאמור, הרשעה בעבירות על חוק התכנון והבניה ככלל גוררת אחריה ענישה כלכלית מכבידה, לצד שורה של סנקציות נוספות והכתמת שמו של המורשע בפלילים.
יחד עם זאת, הדין במחוזותינו גם מאפשר, בהתקיים נסיבות מסוימות, להימנע מהעמדה לדין אף אם בוצעה עבירה על חוק התכנון והבניה (כמו למשל בסגירת תיק בהסדר מותנה), או במקרים חריגים ומיוחדים לסיים את ההליך ללא הרשעה, מקום בו הוגש כתב אישום.
על כן, קיימת חשיבות רבה לליווי משפטי של עורך דין פלילי כבר בשלב החקירה בחשד לעבירות על חוק התכנון והבניה, קל וחומר אם מתגבשת כוונה להגיש כתב אישום, או אם הוגש כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעבירות תכנון ובניה בכל רחבי הארץ.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בכל הנוגע לחשד לביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה.
משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות על חוק התכנון והבניה מול רשויות התביעה ופועל במקרים המתאימים לשכנע להימנע מהגשת כתב אישום ולסגירת התיק.
אנו מעניקים ייצוג משפטי בבית המשפט בהליכים פליליים הנוגעים לעבירות על חוק התכנון והבניה בכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות תכנון ובניה.

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות תכנון ובניה.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי פלילי | עבירות תכנון ובניה | בניה ללא היתר | שימוש במקרקעין ללא היתר | ביצוע עבודות ללא היתר | שימוש חורג | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט עבירות תכנון ובניה – ייצוג משפטי: בניה ללא היתר, ביצוע עבודות ללא היתר, שימוש במקרקעין ללא היתר 4.7 (13) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר