ארכיון גניבה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2)

גיא פלנטר — Fri, 12 May 2023 07:52:47 +0000

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי לקוחות, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.

פסילת הודאה – קבלת ערעור וביטול פסק דין

כידוע, פסילת הודאה שניתנה בחקירה נדירה מאוד במחוזותינו. נדירה עוד יותר – פסילת הודאה שניתנה בפני ערכאה שיפוטית, קל וחומר שעה שההודאה בעבירות ניתנה על ידי עורכת דין, שחזקה עליה שהיא יודעת את משמעויות הפללתה העצמית בהודאה באשמה ותעשה כן רק מרצונה הטוב והחופשי.
בדיוק במצב כזה אנו עוסקים כאן. בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו נעתר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לבקשתנו, והורה על פסילת הודאה וביטול פסק דין מרשיע אשר ניתן כנגד עורכת דין אשר ייצגנו.

תמצית המקרה: קבלת ערעור – פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות לא הולמת

בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל ערעור שהגשנו והורה על פסילת הודאה שמסרה עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות וכן מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

פרשה זו עוסקת בעורכת דין ממחוז חיפה בעלת וותק של כ- 9 שנים במקצוע, ללא עבר משמעתי קודם.
כנגד עורכת הדין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות. בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב הקובלנה:
- קיבלה על עצמה עורכת הדין לטפל בדרישתן לפיצוי של המתלוננות, בגין פוליסת ביטוח חיים. בשלב מסוים במהלך הטיפול, הסכימו המתלוננות להצעת פשרה אשר גובשה עם חברת הביטוח.
- במשך כחצי שנה, פנו המתלוננות פעמים רבות לעורכת הדין על מנת לברר מה עלה בגורל כספי הביטוח, אולם עורכת הדין הנאשמת, כך נטען בכתב הקובלנה, התחמקה מהן ואף ניתקה עימן מגע.
- בהמשך, בתאריך 28.4.06, הצליחה אחת המתלוננות ליצור קשר עם עורכת הדין אולם זו טענה כי טרם קיבלה את הכספים מחברת הביטוח.
- מיד לאחר מכן, התקשר בעלה של עורכת הדין למתלוננת והביעה תרעומת על דרך יצירת הקשר עם עורכת הדין.
- בהמשך, יצרו המתלוננות קשר עם חברת הביטוח ונתברר להן כי עוד ביום 30.10.05 נשלחה המחאה על סך 59,488 ש”ח לעורכת הדין הנאשמת, וכי המחאה זו נפרעה ביום 2.11.05.
- שני מכתבים שנשלחו על ידי המתלוננות לעורכת הדין לא זכו לתגובה ועורכת הדין הנאשמת לא השיבה למתלוננות את כספי הביטוח בהם שלחה ידה ולא השיבה להן כספי אגרות שהפקידו בידיה.
- אף לאחר שהמתלוננות פנו לייצוג משפטי כנגד עורכת הדין, סירבה עורכת הדין להחזיר את הכספים, ובהמשך הציבה תנאים להשבת הכספים, אשר כללו, בין היתר, התחייבות לסודיות.
בהתאמה לעובדות הנטענות בקובלנה, הואשמה עורכת הדין בעבירות המשמעת הבאות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- שליחת יד בכספי פיקדון.
- אי-שמירת סודיות, עבירה בניגוד לכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

שליחת יד והפרת חובת נאמנות ומסירות – על עבירות המשמעת בהן הואשמה עורכת הדין

במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין, וטוב הייתה עושה באם הייתה דואגת להעמיד לעצמה, בעוד מועד, ייצוג משפטי.

הרשעתה של עורכת הדין על פי הודאתה בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

עם התייצבותה לדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, ושעה שלא הייתה מיוצגת, הורשעה עורכת הדין על פי הודאתה בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין.
בגזר דינו, הדגיש בית הדין המשמעתי המחוזי את חומרת הנסיבות: עורכת הדין קיבלה עבור לקוחותיה המתלוננות כספים שהגיעו להן מחברת ביטוח. היא העלימה מהן את עצם קבלתם של הכספים ולאחר שהמתלוננות קיבלו מחברת הביטוח את המידע לפיו שולמו לעורכת הדין כספים עבורן, והן פנו אליה בדרישה לקבלם, סירבה עורכת הדין להעביר להן את הכספים והעמידה תנאים בלתי רלוונטיים להשבת הכספים.
בטרם גזירת הדין, איפשר בית הדין המחוזי לעורכת הדין הנאשמת להשיב למתלוננות את כספן, והיא העבירה למתלוננות סך של 53,969 ש”ח.
דא עקא, שסכום זה שהעבירה הנאשמת למתלוננות כלל בחובו קיזוזים והפחתות בגין שכר טרחה ומע”מ אשר לא היו מקובלים על המתלוננות, משום שלא ראו בסכום שהועבר להן פירעון מלא של הסכום שהנאשמת חבה להן.
בגזר דינו, זקף בית הדין המשמעתי לחובתה של הנאשמת את העובדה, שגם לאחר הודאתה בעובדות ולאחר שבית הדין נתן בידיה הזדמנות לתקן את מחדליה, לפחות באיחור, עדיין מצאה לנכון להשאיר בידיה כספים שהינם במחלוקת ואשר ספק אם הייתה רשאית לעכבם על פי כללי העכבון החלים על עורכי דין.
בסופו של יום, גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על עורכת הדין הנאשמת את העונשים הבאים:
- השעיה לתקופה של 9 חודשים.
- השעיה על תנאי לתקופה של 24 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מתום תקופת ההשעיה בפועל עבירה על אחד מסעיפי החיקוק שבהם הורשעה.
- תשלום הוצאות ללשכה בסך של 3000 ש”ח.

קבלת ערעור, פסילת הודאה ע”י בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין וביטול פסק דינו של בית הדין המחוזי

עורך דין גיא פלנטר ייצג את עורכת הדין בערעור שהגישה לבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.
בפסק דין בלתי שגרתי וברוב דעות, קיבל בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין את טענותיו של עורך דין גיא פלנטר בערעור ופסק:
- הודאתה של המערערת פסולה, שכן לא ניתנה מרצון חופשי ותוך שלילת זכות הייצוג על ידי עורך דין.
- הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה מבוטלים.
- התיק יוחזר לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה לשלב של ההקראה, ותינתן למערערת הזדמנות נוספת להעלות ולפרוש את טענותיה ואת הגנתה.
פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (הרכב כב’ השופטים עורך דין סולי וואנו אב בית הדין, עורכת דין יהודית קורן, ועורך דין אביתר גושן) ניתן בתאריך 4.2.2010
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים:
- העתק מהקובלנה שהוגשה כנגד עורכת הדין (ללא פרטים מזהים) לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (תיק בד”מ 11/08).
- גזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.
- פסק הדין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (תיק בד”א 108/08) בו קיבל את ערעור עורכת הדין והורה על פסילת הודאה שניתנה ע”י עורכת הדין.

תיק בד”א 108/08, בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, עורכת דין פלונית נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי | אתיקה מקצועית

דין משמעתי – אתיקה מקצועית | הליכים משמעתיים | פסילת הודאה | פסילת הודיה | ארכיון שליחת יד | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | ייצוג עורכי דין בהליכים משמעתיים | שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדון | שליחת יד בכספי פיקדון | שליחת יד בפיקדונות לקוח | שליחת יד בכספי פיקדונות | שליחת יד בכספים

הפוסט קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים וסלילת דרכו להשתלב במקצוע עריכת הדין 5 (59)

גיא פלנטר — Wed, 08 Mar 2023 15:26:35 +0000

מחיקת עבר פלילי ע”י נשיא המדינה

משרד עורך דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות מחיקת עבר פלילי.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו קיבל נשיא המדינה את בקשתנו, והורה על מחיקת עבר פלילי.

מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים, הסרת המכשול לקבלת רישיון לעסוק בעריכת דין

תמצית המקרה – קבלת בקשה למחיקת עבר פלילי

נשיא המדינה מקבל את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו, מורה על מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים שהורשע בעברו בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות וגניבה.
עם מחיקת עברו הפלילי של הסטודנט, נסללה דרכו להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין.
להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו”ד ג’מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה מחק את עברו הפלילי של הסטודנט;

הודעה על מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים.

הנסיבות שהובילו להגשת בקשה למחיקת עבר פלילי לנשיא המדינה

הלקוח בפרשה זו, סטודנט למשפטים אשר הורשע בעברו בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות וגניבה.
על פי הודאתו בבית המשפט, על רקע חוב כספי, תקף ביחד עם נאשם נוסף את המתלונן, ולאחר אירוע התקיפה גנב את משקפי השמש של המתלונן.
בגזר דינו, לקח בית משפט השלום בתל אביב – יפו בחשבון את סליחתו של המתלונן (אשר התייצב להעיד לזכותו של הלקוח, במסגרת שלב טעונים לעונש), את גילו הצעיר בעת האירוע וכן את תרומתו לחברה.
יחד עם זאת, סירב בית המשפט לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, הרשיעו, וגזר עליו צו שירות לתועלת הציבור, פיצוי למתלונן ומאסר מותנה (הלקוח יוצג באותו הליך על ידי עורך דין אחר).
עוד בטרם הסתבכותו בפלילים, תיעל הלקוח את כל משאביו ללימודי משפטים במכינה אקדמאית, אלא שהרשעתו גדעה את התהליך שהחל.
בחלוף השנים הקים הלקוח משפחה, הועסק במסגרות שונות וחזר לספסל לימודי המשפטים, על מנת להגשים את חלומו לעסוק בעריכת דין. אלא – שבדרכו למימוש חלום זה ניצבה הרשעתו בפלילים;

בבואה לאשר תחילת התמחות או קבלת חבר לשורותיה, לוקחת לשכת עורכי הדין בחשבון, כנתון חיוני, רישומים פליליים שטרם נמחקו מהמרשם הפלילי

על פי דין, בעת שדנה בקבלת מועמד להתמחות לשורותיה, רשאית לשכת עורכי הדין לקבל מהמרשם הפלילי ולהביא בחשבון מידע אודות הרשעות פליליות עד למחיקת ההרשעות מהמרשם הפלילי.
במילים אחרות, חשופה לשכת עורכי הדין ויכולה להביא בחשבון גם הרשעות שהתיישנו, כל עוד לא נמחקו.
בהתאמה, במסגרת הליכי הרישום של מתמחים, נדרשים המועמדים להצהיר בין היתר את הדברים הבאים (ההדגשות שלנו):

“ידוע לי כי לשכת עורכי הדין (להלן: “הלשכה”) מבקשת לדעת אודות עברי, פרטים שנדרשים לה לצורך שיקול דעתה בבואה להחליט אם אני ראוי/ה להירשם כמתמחה על פי חוק לשכת עורכי הדין תשכ”א-1961 להלן: “חוק הלשכה”), ולהתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין על פי חוק הלשכה וכללי לשכת עורכי הדין.

ידוע לי כי על פי הוראות סעיף 5 והתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ”א 1981 (להלן: “חוק המרשם”), רשאית הלשכה לקבל מאת המרשם ולהביא בחשבון מידע אודות הרשעות פליליות בפשע או עוון עד למחיקת ההרשעות מהמרשם, ועל תיקים פליליים תלויים ועומדים נגדי שהוגש בהם כתב אישום ואם אורשע בהם הרשעתי תירשם במרשם…

לאחר שקראתי והבנתי את הוראות החוק והתקנות הנ”ל ואת ההבהרה בשולי מסמך זה, ברור לי לחלוטין, כי המידע הנ”ל שהלשכה תקבל על פי חוק המרשם או על פי תצהיר זה יובא בשיקול דעת הלשכה לצורך אישור תחילת התמחותי ואישור קבלתי כחבר/חברה בלשכת עורכי הדין, או לצורך סירוב לבקשותי, כאמור או למי מהן, ובכל מקרה, המידע הנ”ל ישמש כנתון חיוני בדיון של הלשכה בבקשתי, ואני מוותר ביודעין על כל טענה בעניין זה.

…אני מאשר/ת ומצהיר/ה כדלקמן…לא הורשעתי בעבירה פלילית כלשהיא בארץ או בחו”ל, לרבות בעבירות על פי חוק השיפוט הצבאי, למעט עבירות שלא ירשמו במרשם, על פי התקנות לחוק המרשם…

“…ידוע לי כי הצהרה שאינה מדויקת יכולה כשלעצמה להוות נימוק לנקיטת צעדים וסנקציות מאת הלשכה כלפי…”.

מכאן החשיבות לסטודנטים למשפטים שבעברם רישום פלילי – לדאוג למחיקת עברם הפלילי בטרם הגשת מועמדותם להתמחות או לקבלה כחבר בלשכת עורכי הדין.

סמכות נשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי

חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א- 1981, מסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופות התיישנות ו/ או תקופות מחיקה החלות על הרשעות פליליות (מחיקת רישום פלילי).
מכאן, שגם אם הסתיים הליך פלילי בהרשעה, עדיין פתוח בפני אותו נאשם שהורשע להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי.
להרחבה בכל הנוגע למחיקת עבר פלילי ולעיון בדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו למחיקת עבר פלילי ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

נשיא המדינה מורה על מחיקת עברו פלילי של הסטודנט למשפטים

על מנת להשלים את מסלול השיקום שעשה, להפוך “שווה בין שווים” ולפתוח את שערי לשכת עורכי הדין בפניו, פנה הלקוח למשרדנו.
ביום 12.8.19 קיבל נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו קיצר את תקופת המחיקה שחלה על הרשעתו של הלקוח, באופן שתקופת המחיקה הסתיימה ועברו הפלילי של הלקוח – נמחק.
להלן החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת הרישום הפלילי;

החלטת נשיא המדינה המורה על מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת נשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי ובהודעת עו”ד ג’מאל קדרי, סגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה המבשרת למשרדנו על החלטת הנשיא למחוק את הרישום הפלילי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי, שבינתיים הצטרפה לשורות פרקליטות המדינה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול במחיקת עבר פלילי

משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת עבר פלילי. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמוד: מחיקת רישום פלילי.
אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת עבר פלילי | דוגמא לבקשה למחיקת עבר פלילי

הפוסט מחיקת עבר פלילי של סטודנט למשפטים וסלילת דרכו להשתלב במקצוע עריכת הדין 5 (59) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 5 (84)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 09:38:12 +0000

מחיקת רישום משטרתי – ייעוץ וטיפול משפטי ע”י עורך דין פלילי

מחיקת רישום משטרתי

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום משטרתי.
קיימים שני מסלולים למחיקת רישום משטרתי, עליהם ניתן ללמוד בעמודים הבאים:
- ביטול רישום משטרתי.
- שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו ובמסגרתו פעלנו בשני המישורים גם יחד על מנת להוביל למחיקת הרישום המשטרתי;
בעקבות בקשות שונות שהוגשו ע”י משרדנו – נמחקו רישומם של 3 תיקי משטרה סגורים (עבירות חבלה במזיד ברכב וכן גניבה) מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מקרה להמחשה – מחיקת רישום משטרתי אודות 3 תיקים סגורים ברישום המשטרתי

פרשה זו עוסקת בעובד ציבור המועסק באחד מרשויות האכיפה, אשר קידומו במסגרת השירות הציבורי נבלם בשל 3 תיקי חקירה סגורים שהיו רשומים על שמו ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
טיפול משפטי מקצועי של משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל למחיקת התיקים הסגורים מהרישום המשטרתי, לטיהור שמו, וכפועל יוצא – להסרת כל מגבלה על קידומו בשירות הציבורי.

על תיקי המשטרה הסגורים שהונצחו ברישומיה הפנימיים של המשטרה ונזקפו לחובתו של עובד הציבור

כפי שנראה מיד, במקרה זה, מחיקת הרישום המשטרתי אודות תיקי המשטרה הסגורים – היה מאתגר במיוחד:
- ראשית, בשל כמות הרישומים במאגר המידע הפלילי; לחובותיו של לקוח זה עמדו 3 רישומים אודות תיקי משטרה סגורים שונים;
- מעבר לכך, אחד מהרישומים המשטרתיים עסק בתיק חקירה חדש יחסית (הלקוח פנה למשרדנו למחיקת הרישום המשטרתי כשנה ו- 9 חודשים בלבד לאחר סגירת תיק זה);
- ולבסוף, מהות העבירות בהן נחשד הלקוח בתיקים הסגורים ומידת חומרתן הקשו אף הם על מחיקת הרישומים המשטרתיים; אחד מתיקי החקירה עסק בעבירה מסוג פשע – חבלה במזיד ברכב (עבירה שדינה המקסימלי 5 שנות מאסר) בעוד שני תיקים אחרים אמנם עסקו בעבירות מסוג עוון – גניבה (עבירה שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר) אולם במהותן הצביעו על חוסר יושר ומרמה, מה גם שהיה מדובר בשני מקרים שונים בהם נפל על הלקוח חשד כי שלח ידו ברכושם של אחרים. אחד מתיקי החקירה אף נסגר בזמנו בעילת סגירה פוגענית יחסית (חוסר ראיות, שפירושה – כי נותר ספק בחפותו של החשוד) כך שעל פני הדברים, התקיים אינטרס ציבורי בשמירת הרישומים המשטרתיים ולא במחיקתם.
ואלו שלושת התיקים הסגורים שנמחקו מהרישום המשטרתי כתוצאה מהטיפול המשפטי שהעניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ללקוח:
- תיק חקירה משטרתי של משרד אח”מ אשקלון לכיש העוסק בחשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב, בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין, תשל”ז – 1977. התיק נסגר ביום בעילה של חוסר ראיות.
- תיק חקירה משטרתי של תחנת אשקלון העוסק בחשד לעבירה של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין. התיק נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
- תיק חקירה משטרתי של תחנת ראשון לציון שפלה, אף הוא עוסק בחשד לעבירה של גניבה. גם תיק זה נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתדפיס “רישום משטרתי – תיקים סגורים” של הלקוח, הכולל את שלושת הרישומים המשטרתיים שבסופו של יום נמחקו בעקבות הטיפול המשפטי של משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של הלקוח כמובן).

מחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה

במקרה זה, בשל כמות הרישומים המשטרתיים הגדולה יחסית והעובדה שאחד התיקים (זה העוסק בחשד לחבלה במזיד ברכב) הינו רישום משטרתי חדש יחסית, הנוגע לעבירה חמורה יחסית, ואשר נסגר תוך הטלת ספק בחפותו של הלקוח, בחר עו”ד פלנטר לטפל במחיקת הרישומים המשטרתיים באופן מדורג.
תחילה טיפל עו”ד פלנטר במחיקת הרישום המשטרתי העוסק בחשד לחבלה במזיד ברכב שנסגר ב- 2011 בעילה של חוסר ראיות. המסלול היחיד למחיקתו של רישום משטרתי זה היה לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה, שכן תיק פלילי שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
הקושי בשינוי עילת סגירת תיק החקירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה – שעל החשוד לשכנע (על בסיס ראיות) שלא נותר ספק בחפותו.
בשורה של פסקי דין אימץ בית המשפט העליון את המבחן לפיו, כאשר הראיות הקיימות משאירות ספק סביר בחפותו של החשוד, יש הצדקה לסגור את התיק “מחוסר ראיות” ולא “מחוסר אשמה” (ראו למשל בעניין זה: בג”צ 1993/03, התנועה למען איכות השלטון נ’ ראש הממשלה, תק-על 2003(3), 1982, עמ’ 2032; בג”צ 4539/92, קבלרו נ’ היועץ המשפטי, פ”ד נ(3) עמ’ 50, 54-55).
נוכח מבחן זה, פעל משרדנו לשכנע את הגורם המוסמך, כי לא נותר ספק בחפותו של אותו עובד ציבור, ולפיכך, יש לשנות את עילת סגירת התיק ל”חוסר אשמה”.
לצורך כך, קיבל משרדנו ממשטרת ישראל את מלוא חומר החקירה בתיק זה, ניתח אותו, אסף ראיות הגנה והגיש בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה ל”חוסר אשמה”, וכפועל יוצא – למחיקת הרישום המשטרתי של תיק זה.
משטרת ישראל התייחסה לבקשתנו כערעור על עילת סגירת התיק ולאחר עיון מחודש בתיק ובבקשתנו החליט ראש לשכת חקירות לכיש להיענות לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר ולשנות את עילת הסגירה ל”אין אשמה פלילית”.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטתו של ראש לשכת חקירות לכיש להיענות לבקשתנו ולשנות את עילת הסגירה של התיק המשטרתי לחוסר אשמה.
לפרטים נוספים אודות אופיו של טיפול משפטי זה ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחיקת רישום משטרתי באמצעות ביטול רישומי משטרה אודות 2 תיקי חקירה סגורים שנותרו

משנמחק הרישום המשטרתי העדכני יחסית, בעבירה החמורה ביותר אשר בה נחשד הלקוח, עבר משרדנו לטפל בשני הרישומים המשטרתיים הישנים יותר שנותרו ברישום המשטרתי – בחשד לעבירות גניבה, תיקים אשר נסגרו בעילה של העדר עניין לציבור.
עו”ד פלילי גיא פלנטר פנה לגורם המוסמך בבקשה לביטול הרישום המשטרתי בשני התיקים וכעבור כחודש בלבד נתקבלה תשובה מראש חוליית ביטול רישום לפיה הוחלט על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוק (ראש אגף החקירות והמודיעין או ראש מדור מידע פלילי) לבטל את הרישומים המשטרתיים (תיקים סגורים) שעל שמו של הלקוח.
באדיבותה, הבהירה משטרת ישראל במסגרת תשובתה’ כי במידה והוחלט לבטל רישומים משטרתיים, הם לא יופיעו עוד, ומידע על רישומים אלה, לא יועבר גם לגורמים הזכאים לקבל מידע על תיקים סגורים.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתשובת משטרת ישראל בדבר ביטול הרישום המשטרתי.
לפרטים נוספים אודות אופיו של טיפול משפטי זה ראו: ביטול רישום משטרתי.

סוף דבר – כל רישומי המשטרה בגין תיקי חקירה סגורים – נמחקו מרישומיה הפנימיים של המשטרה

המקרה שהוצג כאן ממחיש כיצד טיפול משפטי מקצועי, של עו”ד פלילי הבקיא ברזי מחיקת רישום משטרתי, הוביל למחיקת רישום משטרתי אודות 3 תיקים סגורים, וכפועל יוצא – לטיהור שמו של אותו עובד ציבור ולהסרת כל מגבלה לקידומו במסגרת השירות הציבורי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול משפטי בבקשות מחיקת רישום משטרתי

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו ראו בהמשך עמוד זה וכן בעמודים:
- ביטול רישום משטרתי.
- שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

עורך דין פלילי

הפוסט מחיקת רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 5 (84) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106)

גיא פלנטר — Wed, 01 Mar 2023 09:24:06 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי מילואים בנוגע לסגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או הסדר הקפאה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה הצבאית בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה או הסדר הקפאה. סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי בפני בית דין צבאי.

סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא או בהסדר הקפאה והימנעות מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי – כללי

בשנת 2012 תוקן חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב -1982, והמחוקק העשיר את ארגז הכלים של התביעה והפרקליטות בכלי אכיפתי נוסף – הוא ההסדר המותנה.
הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לבין החשוד – לפיו החשוד יודה בביצוע העובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו ויתחייב לעמוד בתנאים אשר יוטלו עליו – ובתמורה, ייסגר נגדו התיק בעילה של “הסדר מותנה”.
על תכליותיו, מטרותיו והרציונל העומד בבסיסו של הסדר מותנה, כמו גם על התנאים להחלתו המשפט הפלילי האזרחי עמדנו בהרחבה בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בפתח שנת 2017, עודכנו הנחיות התביעה הצבאית הראשית בנושא זה, וברוח תיקון החקיקה בתחומי הסדר מותנה עוגנה “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“, המאפשרת לפרקליט צבאי או סגנו לנקוט בדרך של סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה אף במערכת השיפוט הצבאית.
כך, בנסיבות המתאימות, ניתן יהיה לסגור תיק פלילי:
- טרם הגשת כתב אישום – בהסדר מותנה;
- אם הוגש כבר כתב אישום – בדרך של סגירת התיק בהסדר הקפאה.
מדובר בשינוי מבורך, אשר צפוי להקל באופן ניכר עם חיילים המובאים לדין בבתי הדין הצבאיים, ולצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הקשות הנלוות לניהול הליך פלילי בבית דין צבאי, ובפרט כזה המסתיים ברישום פלילי.
מסלול של הסדר מותנה או הסדר הקפאה מתאים, בין היתר, למקרים בהם לחייל אין עבר פלילי קודם (לרבות מקרים שהסתיימו ב”אי הרשעה”, עיכוב הליכים או התחייבות להימנע מעבירה), לא נסגר נגדו תיק אחר בעילה של הסדר מותנה – והוא לא נמנה על אוכלוסיית משרתי הקבע או קצינים בשירות חובה.

באילו עבירות ניתן להחיל הסדר מותנה במשפט הצבאי?

לא בכל עבירה ניתן יהיה לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה, אלא במקרים המצויים ברף חומרה נמוך באופן יחסי, באופן שהאינטרס הציבורי והצבאי יוכל לספוג את סגירת התיק.
על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית מס’ 3.07, ניתן יהיה להציע לחייל לסיים את התיק בדרך של הסדר מותנה בעבירות הבאות שלהלן;

עבירות סמים לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

כאשר מדובר בסמים “קלים” בלבד (כלומר – קנאביס או קנבינואיד סינטטי המנוי בפקודת הסמים המסוכנים), ובעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות בלבד.
כאשר מדובר בעבירות של שימוש בסם מסוכן – כאשר לא מדובר ביותר מארבעה שימושים.
כאשר מדובר בעבירות של החזקה – כאשר הכמות אינה עולה על כמות לצריכה עצמית.
ניתן לסיים אישום בחשד לסירוב להיבדק לגילוי סמים בהסדר מותנה.

עבירות רכוש בצבא בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה

אי שמירתו של רכוש צבאי לפי סעיף 80 רישא לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 8,000 ₪).
הוצאת רכוש מרשות הצבא לפי סעיף 77 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 3000 ₪).
גניבה מחייל לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי (כאשר הסכום אינו עולה על 2000 ₪, וכל עוד לא מדובר בסמארטפון).
גניבת כרטיס חיוב לפי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
הונאה בכרטיס חיוב לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו- 1986 (בנזק שאינו עולה על 2000 ₪).
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי.
לא ניתן לסגור תיק בהסדר מותנה ביחס לעבירה של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין.

עבירות נוספות בהן ניתן לסיים את התיק בהסדר מותנה בצבא (והכל בהתאם לסייגים שנקבעו בהנחיית התביעה הצבאית הראשית ביחס לכל אחת מעבירות אלו)

התחלות, לפי סעיף 101 לחוק השיפוט הצבאי.
השתמטות מפעולה מסוימת, לפי סעיף 102 רישא לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה במסמכים צבאיים, לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
עבירה של זיוף, לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין, התשל”ז-1977.
עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
ידיעות כוזבות לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי.

מה כולל הסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא?

במסגרת סגירת תיק בהסדר מותנה ניתן להטיל תנאים שונים, כאשר רק אם החייל עומד במלואם – נסגר התיק נגדו.
מובן, כי כל הפרה של אחד התנאים עלולה להוביל לפתיחת התיק מחדש – באמצעות הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי או “הפשרת” ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי.
כך, ניתן להטיל בין היתר את התנאים הבאים:
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה למשך שנה (או פחות);
- התחייבות החייל שלא לבקש מגורם צבאי לפטרו משירות ביטחון.
- אי פיטורין משירות צבאי בעילה של התנהגות רעה וחמורה או מכל טעם אחר אשר נובע מהותית מחוסר מוטיבציה לשירות, לרבות במסגרת ועדת סמים.
- ככל שהחייל יבקש מגורם צבאי כלשהו לפטרו משירות, תהא זו הפרה של ההסדר.
- המשך שירות צבאי תקין;
- מתן דגימות שתן עיתיות (בעבירות סמים);
- תשלום פיצוי.
- הסכמת החייל לחלט חפץ הקשור לעבירה והאסור בהחזקה לפי כל דין או להשמידו.
- הסכמת החייל לשינוי שיבוצו בכפוף להחלטת גורמי כוח האדם המוסמכים בצה”ל ו/או להימנע מליצור קשר עם אדם אחר (כגון: מעורבים בביצוע העבירה או מתלונן).
עוד חשוב לדעת, כי אם מדובר בחייל שהינו עצור במסגרת החקירה – חתימה על הסדר מותנה תוביל לשחרורו ממעצרו.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא על ידי עורך דין צבאי

לעתים, תעדכן התביעה הצבאית את החייל בדבר האפשרות לסגירת התיק בהסדר מותנה – אך לא תמיד.
מדובר בסמכות שמצויה בשיקול דעת – ואינה סמכות חובה, ולכן יהיו מקרי ביניים, אשר לא ברור אם הם נכללים בקריטריונים הקבועים בהנחיית התביעה הצבאית הראשית; ועל כן, יהי צורך בפנייה יזומה מצד בא כוחו של החייל לפרקליטות הצבאית, במטרה לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק בהסדר מותנה.
הדברים הם בבחינת קל וחומר שעה שכבר הוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי וכעת יש ליזום פניה לפרקליטות הצבאית ולנסות לשכנעה לסגור את התיק בהסדר הקפאה.
במסגרת ההסדר המותנה או ההסדר ההקפאה יש לבחון אילו תנאים מוטלים על החייל, על מנת לוודא כי לא מדובר בגזירה שהחייל לא יוכל לעמוד בה – ואז למעשה לא נעשה דבר, וההליכים המשפטיים יחודשו תוך זמן קצר בעניינו. משכך, יש חשיבות עצומה למשא ומתן שמתנהל על תנאי ההסדר המותנה אל מול גורמי הפרקליטות הצבאית.
מעבר לכך, צריך לזכור כי מדובר במקרים בהם לכאורה אין קושי בתשתית הראייתית, והחייל צפוי להודות בעובדות המבססות עבירה פלילית כנגדו – ולכן, עיקר המשא ומתן מתמקד בצורך לשכנע כי האינטרס הציבורי והאינטרס הצבאי יחדיו – יוכלו לספוג הימנעות מהגשת כתב אישום או הקפאת הליכים הפליליים בעניינו של החייל.
משכך, חשוב כי החייל יהיה מיוצג ומלווה על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר לעומק את מדיניות התביעה הצבאית הראשית, את הנחיותיה, את מדיניות הענישה ואת רזי המשפט הצבאי.

לקריאה נוספת בהקשר לסגירת תיק בהסדר מותנה או הסדר הקפאה בצבא

לעיון בהנחיות התביעה הצבאית הראשית בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה או סגירת תיק בהסדר הקפאה ראו: “הנחיה מס’ 3.07 “הסדרים מותנים והסדרי הקפאה“.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמא לנוסח הסדר מותנה עם נאשם – אשר מהווה נספח ב’ להנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.07 “הסדר מותנה עם נאשם”.
לעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין סגירת תיק בהסדר מותנה ראו – הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס 4.3042.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין או בדמ”ש.
הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
מחיקת רישום פלילי לחיילים.
חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | הסדר מותנה | הסדר הקפאה | סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום

עורך דין צבאי

הפוסט סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (106) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 03:29:24 +0000

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות גניבה: ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות רכוש ובכללן עבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וכן גניבה בידי עובד ציבור.

על עבירות גניבה – גניבה מהי

אחד האיסורים המסורתיים בדין הפלילי הוא האיסור על גניבה, כאשר חוק העונשין, התשל”ז – 1977 קובע מדרג של עבירות גניבה, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן ובחומרתן.
עבירת הגניבה “הקלאסית” היא זו הקבועה בסעיף 383 בחוק העונשין:

383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

החוק מגדיר אם כן שתי חלופות לעבירה של גניבה הקלאסית:
- האחת – עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, בלא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר שלילת קבע. דוגמא מובהקת היא אדם הנוטל מוצרים מחנות ועוזב את החנות מבלי לשלם על המוצרים.
- השניה – עניינה במעשה של מעילה באמון ומשקפת את הגניבה על דרך “שליחת יד” בדבר המוחזק כדין בחזקתו של הגנב. דוגמא קלאסית לגניבה בשליחת יד היא אדם שמחזיק כספים בנאמנות עבור אחר ועושה שימוש בכספי הנאמנות לצרכיו הפרטיים מבלי שקיבל לכך את אישורו והסמכתו של האדם האחר עבורו החזיק בכספים.
עוד קובע החוק כי עבירה של גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה, תוך ניצול טעות של הצד השני ואף במציאה.
משמעות הדבר היא למשל שגם אדם שמצא ארנק או מכשיר פלאפון ונטל אותם לעצמו, למרות שיודע כי ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירה של גניבה.
כך, גם אדם שחשבון הבנק שלו זוכה בשל טעות ולא דיווח על כך למרות שהיה מודע לטעות – עלול להיחשב כמי שביצע עבירה של גניבה.
גניבה יכולה להיות של כל נכס שהוא בעל ערך, ובכלל זה נכס מוחשי כגון חפץ או כסף ונכס מופשט כגון זכות או מידע.

עבירת הגניבה הבסיסית – סעיף 384 לחוק העונשין

עבירת הגניבה הבסיסית, ללא נסיבות מחמירות, היא עבירה מסוג “עוון” אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר (סעיף 384 לחוק).
מכאן גם, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של גניבה לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהיתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

גניבה בנסיבות מחמירות – סעיף 384א(ב) לחוק העונשין

לצד עבירת הגניבה הקלאסית נקבעו בחוק סוגים נוספים של עבירות גניבה, עבירות אותן ראה המחוקק בחומרה יתרה ועל כן גם קבע בצדן רף ענישה מחמיר, גבוה יותר משלוש שנות מאסר.
כך למשל, סעיף 384א(ב) לחוק העונשין, קובע, כי גניבה של דבר שערכו עולה על חצי מיליון שקלים תיחשב “גניבה בנסיבות מיוחדות” ודינה מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה – “שליחת יד” – עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין

סוג נוסף של עבירת גניבה, הנושאת חומרה מיוחדת, היא עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה הקבועה בסעיף 393 לחוק העונשין:

393. גניבה בידי מורשה

העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

חומרתה היתרה של עבירת גניבה בידי מורשה נעוצה בניצול וההפרה של יחסי האמון בין מרשה למורשה. עבירה של גניבה בידי מורשה מתבצעת ככלל על דרך של “שליחת יד” בנכס המוחזק בידי המורשה כדין.
עבירה של גניבה בידי מורשה מעסיקה את בתי המשפט בישראל לעתים תכופות ובחלק ניכר מהמקרים מתעוררת ביחס לעורכי דין שהחזיקו כספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ושלחו ידם בכספים לצרכיהם האישיים, כמו גם ביחס למנהלי השקעות שקיבלו ייפוי כח וזכות לעשות פעולות בכספי לקוחותיהם לצורכי השקעה ותחת זאת גרפו את הכספים לכיסם.
בשל המעילה באמון הנלווית לגניבה ע”י מורשה, מצא המחוקק להחמיר את רף הענישה וקבע עונש של שבע שנות מאסר.
הגם שהעונש שנקבע ע”י המחוקק הוא עונש מקסימאלי, בתי המשפט חזרו ופסקו כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל, ואכן, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה בידי מורשה מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח ולעיתים אף לתקופות ממושכות.
עוד בשנות ה- 80 פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ’ מדינת ישראל את הדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמאטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם –אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה“.

הדברים הללו בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות כלכליות בכלל יפים ונכונים גם כיום, בפרט נוכח מגמת בתי המשפט להעלות את רף הענישה. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 4430/13 נתנאל שרון נ’ מדינת ישראל (ההדגשה שלנו):

“באשר למתחם הענישה ההולם; לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שמתחם ענישה בעניינו של הנאשם יכלול עונש מאסר בפועל לתקופה של 4-2 שנים, בתוספת עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. גם לא מצאתי כי מדובר בקביעה מחמירה, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון בכל הנוגע לעבריינות כלכלית …. לא אחזור כאן על הדברים שנאמרו בפסקי הדין האמורים לעיל בנוגע לחומרתן של העבירות הכלכליות ולהשלכותיהן הקשות על המשק והחברה. בל נטעה באופיין “הלבן והנקי” של העבירות הכלכליות; מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש “רגילות”. לא בכדי קבע בית משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים“.

גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין

עבירה ספציפית נוספת אותה ראה המחוקק בחומרה יתרה היא גניבה בידי עובד, עבירה הקבועה בסעיף 391 לחוק העונשין וגם בצדה קבע המחוקק ענישה של שבע שנות מאסר:

“391. גניבה בידי עובד

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים”.

החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה של גניבה בידי עובד נובעת מהעובדה כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים מיוחדים הדורשים אמון רב, מעוצמת הפגיעה ביחסי האמון כאשר העובד גונב ממעסיקו, מהקלות היחסית של שליחת היד בנכסי המעביד תוך ניצול הגישה לרכושו, כמו גם מהקושי בגילוי העבירות הללו.
מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות גניבה ומרמה שבוצעו על ידי עובד ממעבידו היא להטיל ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל.
כך למשל נפסק בע”פ 1341/02, מיכל מזרחי נגד מדינת ישראל:

“מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות…בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה”.

לעניין החומרה המיוחדת של עבירה הגניבה ממעביד, המחייבת לשיטת בתי המשפט ענישה מחמירה ומרתיעה, נקבע גם בע”פ 72220/04 מדינת ישראל נגד כהנים כדלקמן:

“לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עימה גם יסוד קשה של הפרת אמון. ‘בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו’ (ע”פ 6350/93, מדינת ישראל נגד גולדין, פורסם בפד”י מט(4) 281). אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים ‘מן החוץ’ – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד ‘מבפנים’, שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה…” (סעיף ד’ לפסק-הדין).

עיון בפסיקה מן השנים האחרונות אכן מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל עונשי מאסר ממשים מאחורי סורג ובריח על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה ממעסיק, זאת גם על אף קיומן של נסיבות אישיות מיוחדות.
לדוגמא למדיניות הענישה המחמירה בעבירות של גניבה ממעסיק ניתן לראות בתיק רע”פ 5540/15 גלוריה גאוי נגד מדינת ישראל, שם הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 8 חודשים מאסר בפועל בכליאה ממשית על עובדת משק בית, אלמנה בת 53 ואם לשבעה ילדים, שגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ- 100,000 ₪. הנאשמת בתיק זה נדונה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח למרות שנטלה אחריות על מעשיה, החלה בהליך שיקום ולא היה לחובתה כל עבר פלילי.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על חומרת העונש בקבעו כי:

“עונש המאסר שהוטל על המבקשת מבטא באופן הולם את מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד, ואיננו סוטה ממנה, ולפיכך לא מצאתי כל מקום להתערב בו… זאת, גם בהתחשב בעברה הנקי של המבקשת, בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעובדה כי היא הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן” .

גניבה בידי מנהל – עבירה לפי סעיף 392 לחוק העונשין

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות גניבה היא עבירה של גניבה בידי מנהל, המוגדרת בסעיף 392 בחוק העונשין:

“392. גניבה בידי המנהל

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים”.

כך למשל, מנהל או דירקטור בחברה אשר עושה בכספי החברה כבתוך שלו ונוהג בהם מנהג בעלים ללא אישור או הסכמה מטעם הגורמים המוסכמים בחברה.
הנסיבות המחמירות נעוצות בעבירה זו בניצול הגישה שיש לנושא המשרה או חבר דירקטוריון בתאגיד לנכסי התאגיד ובהפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין התאגיד לנושא המשרה.

גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

עובד ציבור לעניין זה יכול כל אחד מהמנויים בסעיף 34כד לחוק העונשין ובכלל זה עובד מדינה, לרבות חייל בצה”ל, עובד רשות מקומית או מועצה דתית, עובד בנק ישראל, עובד מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו וכיו”ב.
עבירה של גניבה בידי עובד ציבור טומנת בחובה מעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית. לכן, בתי משפט עמדו לא אחת על הצורך למגר את ביצוען של עבירות מסוג זה, המתבצעות בדרך כלל תוך הפרת אמון וניצול אמון הציבור, על דרך של הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.
דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירה זו:
- גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.
- תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.

עבירות גניבה – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בקביעה שיפוטית שאדם מסוים ביצע עבירת גניבה יש משום פגימה קשה בשמו הטוב, במהימנותו, ובהכתמתו במעשה מובהק של חוסר יושר.
הרשעה פלילית במעשה גניבה, באחת הנסיבות המחמירות שקבע המחוקק, אף חושפת את המורשע, מעבר לחיובו בהשבת הגניבה – לפגיעה בכיסו ולשלילת חירתו – בדרך של שליחתו למאסר.
בשנים האחרונות מאמצים בתי המשפט רטוריקה מחמירה ביחס לעבירות כלכליות, המתורגמת לעונשי מאסר בפועל לצד ענישה כלכלית מכבידה, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים ולהפוך את ביצוען של העבירות הללו לבלתי כדאי.
לעניין זה נקבע בע”פ 8458/11 שובל נ’ מדינת ישראל (הדגשות שלנו):

“בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה. הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת’רלנד היה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ”עבירות צווארון לבן”…. עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות “נקיות יותר”, כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן…אולם, על אף ה”הילה” (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת) העוטפת עבירות מסוג זה, ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה כאמור, על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה. המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים“.

נוכח מורכבותה המשפטית של עבירת הגניבה, על שלל יסודותיה ורבדיה, ובשל מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר מאוד בענישה בעבירות מסוג זה, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה באם חלילה הוגש כתב אישום.

עבירות גניבה – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה.

עורכי דין פליליים

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | גניבה בידי מורשה | גניבה בידי עובד | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי עובד ציבור

הפוסט עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר