ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים | מחיקת רישום משטרתי

מחיקת רישום משטרתי באמצעות ביטול רישום משטרתי

מחיקת רישום משטרתי: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל בבקשה להורות על ביטול הרישום המשטרתי.

מחפשים עורך דין פלילי לביטול רישום משטרתי?

בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת הרישום המשטרתי).

ביטול רישום משטרתי | מחיקת רישום משטרתי – ראשי פרקים ׁ(לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי – מחיקת רישום משטרתי

ביטול רישום משטרתי | מחיקת רישום משטרתי - דוגמא.

ביטול רישום משטרתי | מחיקת רישום משטרתי – דוגמא.

רישום משטרתי – במה מדובר?

  • על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
    • המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
    • רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב"ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
  • בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם. ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
    • המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
    • הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
  • בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל"תעודת יושר" (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים אודות המרשם הפלילי ומחיקת רישום פלילי (מחיקת "עבר" פלילי) ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
  • עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות ומחיקתם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי ולמחיקתו מרישומי המשטרה?

  • מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של "חוסר אשמה פלילית" ו- "עבריין לא נודע", מתועד ברישום המשטרתי.
  • כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין (הנקראים "תיקי מב"ד". תיקי מב"ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם). בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
  • בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד. יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
  • כפי שנראה מיד – גם לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקים סגורים, לא מעט השלכות פוגעניות;

התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת ינואר 2019 – אי ציון עילת סגירת תיק חקירה ברוב המקרים

  • בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
  • תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
  • בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן: 
    • על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה. 
    • כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק
  • התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).

רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים עדיין חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים (שלא נסגרו בעילה של חוסר אשמה) ולוקחים מידע זה בחשבון לחובת האזרח

  • התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
  • שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב"כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה"ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
  • רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים עלול לפגוע במישור התעסוקתי ובמיוחד בתפקידים רגישים:
    • מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
  • רשויות החקירה והתביעה לוקחות בחשבון מידע אודות תיקים סגורים:
    • הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
    • למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
    • עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור "מסה מצטברת" שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
    • חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר "היעדר עניין לציבור"). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין", עדכון אחרון 30.12.18).
    • במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.
  • מידע אודות תיקי חקירה סגורים עלול לשמש כעילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לסירוב לדש רישיון נשק.

בפועל, מערער הרישום המשטרתי אודות תיקים סגורים את חזקת החפות, ומכתים את שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה 

  • הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
  • על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב' השופטת ע' ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג"צ 6213/14): 

"לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום";

"…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה".

  • מכאן ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול למחיקת הרישום המשטרתי אודות תיקים חקירה סגורים באמצעות הגשת בקשת ביטול רישום משטרתי.

מחיקת רישום משטרתי באמצעות ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים למחיקת רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים

  • לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של הרישום המשטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים למחיקת רישום משטרתי ולהסרת העננה הפלילית.
  • ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה.
  • ואלו שני המסלולים למחיקת רישום משטרתי;

1) שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה – המסלול הראשון

2) ביטול רישום משטרתי – המסלול השני

  • ניתן לפנות בבקשה מנומקת בכתב למדור רישום פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל לבטל את הרישום אודות תיקי חקירה סגורים.
  • ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט -2009.
  • מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.
  • במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
    • בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
    • לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול במחיקת הרישומים המשטרתיים השונים.
    • במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף להשגת מחיקת הרישום המשטרתי – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
    • בהמשך, עוכב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
    • במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.

  • דוגמאות למקרים של ביטול רישום משטרתי: בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים. כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום משטרתי | ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים 


 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום משטרתי באמצעות ביטול רישום משטרתי:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
שינוי גודל גופנים