ארכיון ועדת משמעת פריטטית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי 5 (239)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: חנינה בדין משמעתי.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו”ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב”כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב”כ ומוסד

אנשי שב”כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה”ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב”ס

סוהרים ואנשי שב”ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין 5 (43)

גיא פלנטר — Thu, 12 Jan 2023 11:03:18 +0000

ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי על ידי עורך דין משמעתי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג עובדים בהליך בירור משמעתי בפני ועדה פריטטית משמעתית.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הענקנו לפקח ברשות הטבע והגנים ייצוג משפטי בפני ועדה פריטטית משמעתית.

הסכמים קיבוציים המסדירים כללי משמעת

במקומות עבודה בעלי יחסי עבודה קיבוציים – מוסדרים כללי המשמעת החלים על העובדים בתקנון משמעת, המצוי בהסכם הקיבוצי הרלוונטי.

הסכם קיבוצי

בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז – 1957, הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון-מעבידים לבין ארגון-עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי-עבודה, יחסי-עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה.
קיימים שני סוגי הסכמים קיבוציים:
- הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסוים או למעביד מסוים – בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם;
- הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי-עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון-העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון-מעבידים שבהם, הכל לפי העניין.

תקנון העבודה בתעשייה

ההסכם הקיבוצי המרכזי, החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במשק הינו ההסכם הקיבוצי הכללי בין ההסתדרות הכללית להתאחדות התעשיינים שנקרא “תקנון העבודה בתעשייה”.
בהקשר המשמעתי, מפורטים בהסכם הקיבוצי בדרך כלל העניינים הבאים:
- הוראות הנוגעות להתנהגות, נוכחות בעבודה, היעדרויות, איחורים ועזיבה מוקדמת, מילוי אחר הוראות החברה, הממונים והוראות המשמעת, שמירת על סודיות ועל שמה הטוב של החברה, איסורים שונים, שמירה על רכוש וציוד, בטיחות וגיהות ועוד.
- עבירות משמעת כגון: התנהגות בלתי הולמת, אי ציות להוראות או לממונים, הפרת המשמעת בעבודה, גרימת נזק או אובדן לרכוש בזדון, מעילה, הפרת סודיות וכו’.
- סמכויות השעיית עובד מעבודתו.
- עונשים בגין עבירות משמעת, כגון:
  - נזיפה;
  - אזהרה;
  - אזהרה חמורה;
  - התראה;
  - הפסקת עבודה בשכר או ללא שכר;
  - קנס כספי;
  - הפחתת משכורת;
  - שלילית זכויות ותק, כולן או מקצתן, לתקופה שתיקבע;
  - הקפאת העלאה בדרגה לתקופה שתקבע ע”י הוועדה;
  - שלילת קביעות והעברת העובד לסטטוס של עובד זמני לתקופת נסיון;
  - העברה לתפקיד אחר או פסילה מלשמש בתפקיד מסויים, זמנית או לצמיתות;
  - פיטורים עם תשלום פיצויי פיטורים עם או בלי תשלום דמי הודעה מוקדמת;
  - פיטורים ללא פיצויי פיטורים וללא תשלום דמי הודעה מוקדמת;
  - פרסום החלטת ועדת המשמעת כולה או מקצתה;
  - תוצאות הגשת כתב אישום כנגד עובד;
  - תוצאות הרשעה בפלילים בבית משפט בעבירה שיש בה קלון או המטילה דופי מוסרי בעובד.

דוגמאות לגופים במשק הישראלי המקיימים הליכים משמעתיים על בסיס הסכמים קיבוציים

כאמור, גופים שונים במשק הישראלי אימצו להם הסכמי עבודה הכוללים תקנון משמעת בעבודה (לעתים נקרא “תקנון עבודה”) או הוראות שונות ביחס לאמצעים משמעתיים שניתן לנקוט כלפי עובדים החשודים בעבירות משמעת.
ניתן לאתר את מרבית הסכמי העבודה הקיבוציים הרלוונטיים ביחס לגוף כזה או אחר במאגר משרד התמ”ת בעמוד – חיפוש הסכם עבודה קיבוצי.
להלן דוגמאות לגופים כאלה במשק הישראלי :
- “אגד” – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע”מ.
- אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
- איגוד הכדורסל בישראל.
- איגוד חברות הספנות הישראליות.
- אל על נתיבי אויר לישראל בע”מ.
- אלביט מערכות במד ול”א קרקעי – אלישרא בע”מ.
- אסותא מרכזיים רפואים בע”מ.
- ארקיע קוי תעופה ישראליים בע”מ.
- בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע”מ – במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד, הוקדם בית דין למשמעת. ראו: תקנון משמעת לחברת בזק.
- דלק חברת הדלק הישראלית בע”מ.
- “דן” חברה לתחבורה ציבורית בע”מ.
- האוניברסיטה העברית בירושלים.
- התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל.
- התאחדות קבלני התשתיות ומפעילי ציוד מכני הנדסי בישראל.
- התעשיה האווירית לישראל בע”מ.
- התעשיה הצבאית לישראל בע”מ (תע”ש). ראה תקנון משמעת בעבודה.
- חברת החשמל לישראל בע”מ.
- חברת נמל אשדוד בע”מ.
- חיפה כימיקלים.
- כימיקלים לישראל בע”מ – כיל.
- לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל.
- מכון ויצמן למדע.
- מכון טכנולוגי לישראל – הטכניון.
- ממן-מסופי מטען וניטול בע”מ נתב”ג.
- מקורות חברת מים בע”מ.
- המרכז הרפואי שערי צדק ירושלים.
- משען בע”מ.
- נשר מפעלי מלט ישראליים בע”מ.
- סולל בונה בנין ותשתית בע”מ.
- סולתם מערכות בע”מ.
- פוספטים בנגב בע”מ.
- צים – חב’ השיט הישראלית בע”מ.
- קופת חולים כללית.
- קרן קיימת לישראל (במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד הוקם בית דין משמעתי לעובדי השדה).
- רפאל רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע”מ.
- רשות הטבע והגנים.
- רשות שדות התעופה.
- רשות העתיקות.
- תנובה אגודה שיתופית לשיווק (לעניין משמעת בעבודה אומץ תקנון העבודה הכללי בתעשייה – “ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית“).

ועדה פריטטית משמעתית – הליך הבירור המשמעתי

מדובר בועדה שבה חברים נציגי הצדדים להסכם קיבוצי, כלומר נציגי המעסיק או ארגון המעסיקים ונציגי ארגון העובדים (במספר שווה), אשר דנה בעבירות משמעת המיוחסות לעובד. לעתים, מכונה הליך זה “בירור משמעתי”.
ההסכם הקיבוצי הרלוונטי מסדיר את תפקידי ועדת הבירור הפריטטית, נוהלי הגשת התלונה בפניה, מנגנון הקמתה, הרכבה, סמכויותיה וסדרי התנהלותה לרבות אופן בירור התלונה בפניה.
העובד, שעניינו נדון בפני הוועדה, אינו צד לוועדה, ואולם מכוח עיקרי הצדק הטבעי יש לו זכות לטעון בפניה.
ככלל, החלטות הועדה הפריטטית המשמעתית צריכות להתקבל פה אחד על ידי נציגי ההנהלה ונציגי ועד העובדים (אם כי יש גם גופים בהם ניתן להכריע בתלונה בדעת רוב).
החלטת ועדה הפריטטית חייבת להינתן בכתב והיא מחייבת את הצדדים לה (ההנהלה ונציגי העובדים) וחלה על העובד שעניינו נדון בפניה ומחייבת גם אותו, מכוח עקרונות היסוד של יחסי עבודה קיבוציים ומכוח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים תשי”ז-1957.
ככלל, ועדת משמעת מסוג זה אינה כבולה לדיני הראיות וכללי הדיון הנהוגים בבתי משפט והיא רשאית לקבל כל הוכחה הנראית לה על – פי עקרונות הצדק, היושר ובתום לבב.

זכות הייצוג ע”י עורך דין – חובת ועדה פריטטית לאפשר לעובד להיות מיוצג על-ידי עורך דין בבירור משמעתי

לא אחת כבר נפסק, כי על דרך העיקרון, לעובד זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני ועדת משמעת הדנה בעניינו.
יפים בהקשר זה דברים שנפסקו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע”ע 1070/00 אנדרי בנודיז נגד צים חברת השיט הישראלית בע”מ (כבוד השופט שמואל טננבוים) בהקשר לועדות משמעת פריטטיות:

“על חובתן של ועדות פריטטיות לרבות ועדות משמעת למלא אחר כללי הצדק הטבעי, עמד בית הדין הארצי .. :

“הועדות הפריטטיות הן יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, ובתור שכאלה – משקלן רב, ובית הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, ייתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימן“.

ובהמשך:

“ועדה פריטטית מצווה על שמירת כללי הצדק הטבעי, דהיינו, הכלל המחייב לאפשר למי שבעניינו דנים להופיע בפני הועדה ולהשמיע את טענותיו….”

בהתייחסו לזכותו העקרונית של אדם להיות מיוצג על-ידי עורך דין, קובע בית המשפט העליון:

“נקודת המוצא העקרונית הינה, כי חירותו של כל אדם – פרי האוטונומיה של הרצון הפרטי – היא למנות לעצמו שלוח כרצונו. חירות זו היא בעלת חשיבות כאשר השלוח הוא עורך דין… זכותו של אדם להיות מיוצג לפני רשות שלטונית על ידי פרקליט מעוגנת בעיקרי המשפט והצדק הכלליים’… יש לראות בה אחד מכללי הצדק הטבעי… היקפה של זכות הטיעון (והייצוג)… הוא בעיקרו של דבר מבחן של הגינות…”

…מכח האמור, סבורים אנו על דרך העיקרון, כי לעובד זכות להיות מיוצג על-ידי עורך דין בפני ועדת משמעת הדנה בעניינו. זכות זו הינה חלק מזכות הטיעון של העובד. לזכות זו חשיבות מיוחדת, מקום שהטענות נגד העובד עלולות לגרום להפסקת עבודתו או לתוצאה מרחיקת לכת אחרת. הדברים נקבעו מפורשות על-ידי בית דין זה, בפסק דין שניתן זה לא מכבר (ע”ע 300321/97 סלומון יפרח נ’ המועצה המקומית נתיבות, פס”ד מיום 19.2.02). היקפה של זכות הייצוג בפני ועדת המשמעת, תבחן במבחנים של הגינות ושל הגיון.

במקרה דנן, הועמד המערער בפני ועדות משמעת אשר בהתאם לסמכותן ועל-פי הטענות שנטענו נגד המערער, רשאיות היו להמליץ על פיטוריו, כפי שאכן עשו. בנסיבות אלה, זכאי היה המערער להיות מיוצג על-ידי עורך דין. החלטת ועדת הערעורים שלא להיענות לבקשתו לייצוג, פגעה בזכות הטיעון של המערער, ועל כן דינה להתבטל”.

ביקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטות ועדה פריטטית משמעתית

בית הדין לעבודה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ועדות פריטטיות, אלא מטיל עליהן ביקורת שיפוטית, בדומה לביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות.
ככלל, היקף ההתערבות של בית הדין בהחלטת ועדה פריטטית מצטמצם למקרים הבאים:
- סטייה מכללי הצדק הטבעי; למשל, אי מתן זכות למי שבעניינו דנים להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את טענותיו.
- חריגה מסמכות;
- התנהלות בחוסר תום לב, הגינות וסבירות.

דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – פקח ברשות הטבע והגנים שהואשם בעבירות משמעת חמורות בפני ועדה פריטטית ועמד בסיכון ממשי של פיטורין, הוחזר באופן מיידי לעבודתו לאחר שהתברר בפני הועדה כי אלמנטים מרכזיים בתלונה לא נכונים

ועדה פריטטית משמעתית רשות הטבע והגנים

פרשה זו עוסקת בפקח אזורי המשרת ברשות הטבע והגנים. בעקבות תלונה של מנהל המחוז כנגדו, הועמד הפקח לדין משמעתי בפני ועדה פריטטית של רשות הטבע והגנים בחשד לעבירות משמעת – התנהגות לא הולמת ופעולה בניגוד לנהלי הרשות והוראות הממונים עליו.

כתב התלונה כנגד הפקח

בתמצית, נטען בכתב התלונה כדלקמן:
- במסגרת פעילות אכיפה כנגד טרקטורונים בשמורת טבע מסוימת, עוכבו 3 חשודים, ביניהם קרוב משפחתו של הפקח, בחשד לנהיגה בחוף הים ולהכנסת רכב לתחום שמורת טבע.
- בהמשך, הוגש כתב אישום כנגד החשודים. על פי הנטען, פנה הפקח לפקחים שהיו מעורבים בפעילות האכיפה ובעיכוב קרוב משפחתו, במטרה להשפיע על ההחלטה באם להמשיך בהליך הפלילי כנגד קרוב משפחתו.
- למרות שממונה האכיפה הסביר לפקח כי הוא רואה את התערבותו בחומרה וביקש ממנו במפורש שלא להתערב בתיק לו לו, במיוחד שעה שאחד הנאשמים קרוב משפחתו, פנה הפקח לפקחים המעורבים בתיק וביקש להתערב בתיק.
- בהמשך, כך נטען, פנה הפקח לתובע בתיק, הציג עצמו כפקח מרשות הטבע והגנים, וביקש מהתובע להגיע להסדר טעון מקל עם הנאשמים, ושכך גם השיב מנהל אגף החקירות לנאשמים.

האישומים נגד הפקח

בהתאמה, הואשם הפקח בכך שפעל בניגוד לנהלי הרשות ולהוראות הממונים עליו, כאשר חזר ופנה לפקחים בניסיון להתערב לטובת קרוב משפחתו, ולמרות אזהרות לחדול מהתערבותו, המשיך ופנה לתובע, כשהוא נחזה להיות הגורם המוסמך מטעם הרשות, מבלי לחשוף בפני התובע כי הוא פועל לטובת בן משפחתו.
בפנייתו לתובע, כך נטען, הציג לכאורה בשם הרשות עובדות לא נכונות ביחס להסכמת הממונים עליו להגיע להסדר מקל עם הנאשמים.

על העבירות המיוחסות לפקח

פרק ט’ בהסכם עבודה קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 18.9.2008 בין הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבין נציגות העובדים שכותרתו “דיני משמעת וועדת בירור” מונה שורה של מעשים הנופלים בגדר עבירת משמעת:
- לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות על פי חוק, תקנה או הוראה כללית או מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור.
- התנהג התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור, במהלך מילוי תפקידו ו/או בהיותו נחזה כעובד הרשות.
- גרם להטרדה מינית בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית.
- גרם נזק או אבדן לרכוש הרשות בזדון.
- פעל בניגוד לנוהלי הרשות והוראות הממונים עליו ו/או סירב לבצע הוראות הממונים עליו בנושאים הקשורים לעבודה.
- מעל בכספי הרשות או בכספים שהרשות מופקדת עליהם.
- הורשע בבית המשפט בעבירה על חיקוק שהרשות ו/או עובדיה ממונים מכוח הדין על אכיפתו.
- הפר זכויות יוצרים של הרשות כמפורט בסעיף 63 להלן.
במקרה הנדון, נחשד הפקח בכך שפעל בניגוד לנוהלי הרשות והוראות הממונים עליו והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור, והתלונה הובאה בהוראת מנכ”ל הרשות לבירור בפני ועדה פריטטית, שהוקמה במיוחד לצורך זה.
יחד עם זאת, טיב המעשים שיוחסו לפקח חדרו עמוק למישור הפלילי, ובאותה מידה שהועמד לדין משמעתי, ניתן היה להגיש כנגד הפקח כתב אישום פלילי, המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, לפיה:

“העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט”.

הטרדת עד, עבירה בניגוד לסעיף 249 לחוק העונשין, לפיה:

“המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים”.

מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, לפיה:

“עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים”.

העבירה הפלילית של מרמה והפרת אמונים רלוונטית במיוחד למצבים בהם במצב של ניגוד עניינים, משתמשים עובדי ציבור בתפקידם הציבורי שלא כדין על מנת לקדם את ענייניהם של קרובי משפחתם.
התיימרות כבעל סמכות, עבירה בניגוד לסעיף 282 (2) לחוק העונשין לפיה (בין היתר) מי שמתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין לעשות כל פעולה בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור, דינו מאסר שלוש שנים.
לנוכח חומרת המעשים שיוחסו לפקח, החליט מנכ”ל הרשות להשעותו לאלתר מהעבודה, עד לסיום בדיקת החשדות על ידי ועדת הבירור הפריטטית.
ההיבטים הפליליים של הפרשה כמו גם העובדה שעסקינן בעובד ציבור בעל סמכויות חקירה ואכיפה, אך הדגישו, כי במידה והוועדה המשמעתית הפריטטית הייתה קובעת שהפקח אכן אשם בכל המיוחס לו בכתב התלונה, הפרשה הייתה מסתיימת בפיטוריו לאלתר.

הכרעת ועדת הבירור הפריטטית

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עו”ד גיא פלנטר לפקח בפני ועדת הבירור הפריטטית, הובהר כי הפקח אכן כשל בעצם מעורבותו בהליך פלילי שהתנהל כנגד קרוב משפחתו, ולא הקפיד לפעול על פי המלצות ממונה האכיפה למניעת ניגוד עניינים, אולם לא מעבר לכך.
כל יתר החשדות הופרכו, ולפיכך המליצה הועדה הפריטטית כדלקמן:
- תבוטל ההשעיה והפקח יוחזר לעבדותו באופן מיידי.
- תירשם נזיפה חמורה לתיקו האישי.
- תקופת ההשעיה תשולם לפקח על פי הסכם העבודה ולא ישולמו לו הפסדים בגין תקופה זו.
- הפקח יהיה נתון בתקופת ניסיון במשך שנה, לבדיקת התנהגותו בסוגיות ערכיות וחוקיות.
- הפקח יקבל הדרכה מסודרת בתחום האכיפה וסדר הדין הפלילי.
משאימץ מנכ”ל רשות הטבע והגנים את המלצות הועדה הפריטטית, תמה הפרשה, בוטלה ההשעיה והפקח שב לתפקידו.

ביום 27.4.14 פורסמה כתבה אודות הפרשה ב”ידיעות אחרונות”, מבלי שאפילו נתבקשה תגובת הפקח ותוך הצגת עובדות לא נכונות אודות המקרה. להלן הכתבה:

בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתלונה המשמעתית שהוגשה כנגד פקח רשות הטבע והגנים ובהחלטת הועדה הפריטטית המשמעתית שהוקמה לברר את התלונה (ללא פרטים מזהים של הפקח).
בניגוד לנטען בכתבה, ועדה פריטטית זו הוקמה כדין, בהתאם להסכם הקיבוצי הרלוונטי, ופעלה ללא דופי ובשקיפות מלאה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בפני ועדה פריטטית.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג עובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

מידע נוסף על הדין המשמעתי.

למידע כללי נוסף על הדין המשמעתי ראו – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
להליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה (כגון עורכי דין, רופאים, רוקחים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עובדי מדינה, שוטרים, עובדי שב”כ ומוסד, רואי חשבון, מהנדסים ואדריכלים, שמאים ועוד) ראו – דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
ביחס להליכי השעיה או העברה זמנית לתפקיד אחר של עובדי מדינה ראו – מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

ייצוג משפטי בהליך משמעתי

דין משמעתי | ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין משמעתי

הפוסט ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין 5 (43) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר