ארכיון תלונה במשטרה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה – סגירת תיק בהליך שימוע פלילי בפרקליטות 5 (24)

גיא פלנטר — Thu, 30 Mar 2023 05:56:45 +0000

הטרדה מינית של קטינה + מעשה מוגנה בקטינה – סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) מקבלת בקשתנו להימנע מהגשת כתב אישום בהליך שימוע פלילי, ומורה על סגירת תיק בו נחשד לקוח משרדנו בעבירות של הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה בקטינה.

מקרה להמחשה – חשד להטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה בקטינה. סגירת תיק פלילי בהליך שימוע פלילי בפרקליטות

בעמוד תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – מקבץ החלטות על סגירת תיקים בהם טיפלנו, עמדנו על שורה של מקרים בהם נקשר שמם של לקוחותינו באחרונה לתלונות בדבר הטרדה מינית או עבירות מין, אולם לבסוף החליטה הפרקליטות לסגור את התיקים הפליליים.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה נוסף אשר טופל במשרדנו באחרונה, במסגרתו שוכנעה פרקליטות מחוז ת”א במסגרת הליך שימוע פלילי לסגור ללקוח משרדנו תיק פלילי אשר ייחס לו עבירות של הטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה בקטינה.

בתמונה: הודעת הפרקליטות בעקבות שימוע פלילי שנערך לחשוד – סגירת תיק פלילי. תלונה המייחסת עבירות של הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה בקטינה נגנזה בעקבות שימוע בפרקליטות, בעילה של חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין.

התלונה במשטרה המייחסת לחשוד הטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה בקטינה

החשוד במקרה זה הינו בעל עסק משגשג באמצע שנות השישים לחייו, סבא לנכדים, ללא עבר פלילי וללא תלונות קודמות בעברו, אדם אמיד המעסיק כ- 40 עובדים.
קטינה בת 16 אשר הועסקה בעסק הגישה כנגדו תלונה במשטרה המייחסת לו הטרדה מינית ומעשה מגונה.
בתלונתה טענה הקטינה, כי הטריד אותה מינית בכך שביקש ממנה להיכנס למשרדו, ביקש שתסגור את דלת המשרד ודיבר איתה על נושאים בעלי גוון מיני, לרבות יחסי המין שלו עם רעיתו ועם עובדות אחרות ואף הגדיל לעשות, כאשר לטענתה אמר לה, שכדאי לה למרוח זרע של גברים על הפנים כדי שיהיו לה פנים חלקות.
עוד טענה המתלוננת בתלונתה כי החשוד ביצע מעשה מגונה, בכך שלדבריה:

“…אמר לי לעמוד לידו והדגים לי מה קורה לאיבר המין כאשר גברים רואים בחורה יפה ואמר לי תסתכלי אל תתביישי ונגע באיבר המין שלו מעל המכנסיים ואני ראיתי מזיז את איבר המין שלו, ואז הוא הראה לי את החדר ששם הוא מקיים יחסי מין תמורת כסף…ואני הייתי בהלם…”.

סמוך ובטוח בכך שהאמת תצא לאור ויחשף כי מדובר בתלונת שווא הנובעת מבצע כסף, לא התייעץ החשוד לפני חקירתו במשטרה עם עורך דין.
משנחקר באזהרה בחשד להטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה, הכחיש באופן נחרץ את כל הטענות נגדו. לחוקריו סיפר, שלא שוחח עם המתלוננת על נושאים מיניים כפי שטענה, לא הציע לה שום הצעות מיניות, לא סיפר לה על יחסי מין עם רעיתו או עם עובדות אחרות וגם לא ביצע שום מעשה מגונה.
האיש היה בטוח כי חוקריו האמינו לו, הפרשה מאחוריו ותיק החקירה ייסגר ללא שום צורך בטיפול משפטי.

תחילת הליך שימוע פלילי בפרקליטות – החשוד מקבל “מכתב יידוע לחשוד” ראשון

להפתעתו של האיש, לאחר סיום החקירה המשטרתית והעברת חומר החקירה מהמשטרה לפרקליטות, קיבל מכתב מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד“.

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד ראשון שנתקבל מהפרקליטות.

בתמצית, במכתב זה מסרה הפרקליטות לחשוד כדלקמן:

לפי סעיף 60א’ לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ”ב – 1982 הרינו להודיעך, כי תיק משטרה פלא XXXXX בו נחקרת כחשוד, הועבר לעיון הפרקליטות.

נחקרת במשטרה בחשד לעבירות:

מעשה מגונה בפומבי, סעיף 349(א) לחוק העונשין.

הטרדה מינית, סעיף 5(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית.

הנך רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך.

על אף האמור, הרינו להודיעך כי טרם התקבלה החלטה על שקילת הגשת כתב אישום בעניינך. במידה ולאחר לימוד התיק תתגבש החלטה לשקול להעמידך לדין, ישלח אליך מכתב יידוע שני שלאחריו תוכל להעלות את טענותיך מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלתו.

לפיכך, גם אם ברצונך לנמק מדוע אין מקום להגשת כתב אישום נגדך, באפשרותך להימנע בשלב זה מפניה לכתובת הרשומה, עד לאחר קבלת מכתב יידוע שני.

לתשומת ליבך כי האפשרות לעיין בחומר החקירה בעניינך, בכפוף לשיקול דעת של רשות התביעה, תינתן לך או לבא כוחך, רק במידה ולאחר שישלח אליך מכתב יידוע שני.

גם בשלב זה, סבר האיש לתומו כי האמת תצא לאור והתיק הפלילי ייסגר בפרקליטות ללא צורך בייצוג ובטיפול משפטי בסגירת התיק.

החשוד מקבל “מכתב יידוע שני לחשוד” בו נמסר לו, כי הפרקליטות שוקלת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע.

תקוותיו של החשוד כי בדיקה עניינית ומקצועית של הפרקליטות תוביל לסגירת התיק הפלילי כנגדו התבדו, עת קיבל מכתב מהפרקליטות שכותרתו “מכתב יידוע שני לחשוד“.

בתמונה: מכתב יידוע שני לחשוד שנתקבל מהפרקליטות.

במכתב שכותרתו “מכתב יידוע שני לחשוד” מסרה פרקליטות מחוז ת”א (פלילי) לחשוד כדלקמן:

לפי סעיף 60א’ לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ”ב – 1982, ובהמשך למכתב יידוע ראשון שנשלח אליך הרינו להודיעך, כי לאחר עיון בתיק משטרה מס’ פלא XXXXX בו נחקרת כחשוד, אנו שוקלים להעמידך לדין בכפוף לשימוע, בעבירות המפורטות להלן:

מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

הטרדה מינית, לפי סעיף 3(א)(5) לחוק למניעת הטרדה מינית.

הנך רשאי בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעה זו, לפנות בכתב בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך או להימנע מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית.

הרינו להודיעך עוד כי באפשרותך לבקש להשמיע בתוך פרק הזמן האמור של 30 יום האמורים את טענותיך גם בעל פה לרשות התובעת באמצעות עורך דינך וזאת בכפוף לפניה בכתב בתוך 30 ימים כאמור לעיל. רשות התביעה תעיין בבקשתך הכתובה ותחליט לעניין קיום השימוע בעל פה.

לצורך קיום השימוע, הנך רשאי לפנות לרשות התביעה לצורך תיאום מועד שבו ינתן לך לעיין בחומר החקירה בעניינך, או בעיקרו, וזאת בכפוף לשיקולי רשות התביעה לעניין זה.

הליך השימוע הפלילי – הפרקליטות נעתרת לבקשת משרדנו, נמנעת מהגשת כתב אישום וסוגרת את התיק הפלילי

בשלב זה, משהפנים החשוד שללא ייצוג משפטי ימצא עצמו על ספסל הנאשמים, מואשם בהטרדה מינית של קטינה ומעשה מגונה בקטינה, פנה למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך השימוע הפלילי מול הפרקליטות ונפעל לסגור את התיק.
לאחר קבלת מלוא חומר החקירה, ניתוחו ואיסוף ראיות הגנה קריטיות, ראיות שעד שלב זה לא נאספו על ידי איש, נפגשו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד רעות רחמן עם הפרקליטים האמונים על התיק בפרקליטות מחוז ת”א לשימוע.
כאן המקום לציין, כי בשל השלב המאוחר בו פנה הלקוח למשרדנו ובשל חלוף הזמן מאז הארועים עצמם וממועד הגשת התלונה, נתקלה ההגנה בקושי רב באיסוף ראיות הגנה, כאשר ראיות משמעותיות אף אבדו לעד (למשל – סרטי וידיאו ממצלמות אבטחה נמחקים לאחר פרק זמן מסויים). למרות קושי זה, במסגרת היערכות משרדנו לשימוע הפלילי, נאספו מספיק ראיות הגנה על מנת להפוך את הקערה על פיה.
בשימוע עצמו, שוכנעה פרקליטות מחוז ת”א כי אין בידיה סיכוי סביר להרשעה בתיק זה ובהתאמה – סגרה את התיק מחוסר ראיות מספיקות ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים במלואם (ללא פרטים מזהים של המעורבים):
- מכתב יידוע לחשוד הראשון שנתקבל מהפרקליטות.
- מכתב יידוע שני שנתקבל מהפרקליטות.
- החלטת פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) מיום 20.2.19 לסגור את התיק בעקבות השימוע בעילה של חוסר ראיות מספיקות.
בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על הטרדה מינית של קטינה, מעשה מגונה בקטינה ועבירות מין.

להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ראו – שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בסגירת תיקים פליליים ראו – סגירת תיק פלילי.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות. לפרטים נוספים ולדוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו ראו:
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בחשדות לעבירות הטרדה מינית ועבירות מין.

עורך דין פלילי

עורך דין הטרדה מינית | עורך דין עבירות מין – ייצוג משפטי | הטרדה מינית של קטינה | מעשה מגונה | שימוע פלילי – ייצוג משפטי | מכתב יידוע לחשוד

הפוסט הטרדה מינית של קטינה + מעשה מגונה – סגירת תיק בהליך שימוע פלילי בפרקליטות 5 (24) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 12:22:47 +0000

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הסבר תמציתי של עו”ד פלילי אודות מושגי יסוד במשפט הפלילי, תוך הפניה להסברים יותר מפורטים. נקודת התחלה טובה להבנת עולם המושגים במשפט הפלילי.

אחריות קפידה

בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא נדרשת רשות התביעה להוכיח את היסוד הנפשי. די שהוכיחה כי הנאשם ביצע את המעשה (היסוד הפיזי של העבירה) והנטל עובר לנאשם להוכיח במהלך משפט פלילי שעשה כל שניתן למנוע את העבירה. לא הוכיח – יורשע.

יחד עם זאת, אחריות קפידה קיימת רק כשהמחוקק קבע זאת במפורש בחוק. יתרה מכך, בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא ניתן לגזור במשפט הפלילי עונש של מאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

אי הרשעה בסיום משפט פלילי

משפט פלילי יכול להסתיים ללא הרשעה פלילית. במקרים חריגים, מוסמך בית משפט לפסוק, כי למרות שאדם אשם בעבירה פלילית, עדיין לא תירשם לחובתו הרשעה פלילית במירשם הפלילי. סיום הליך פלילי ללא הרשעה מתבצע על בסיס תסקיר של שירות מבחן המתקבל אודות הנאשם, ותמיד מלווה בצו פיקוח של שירות המבחן ו/או צו לביצוע שירות לתועלת הציבור.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה או לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

אי שפיות הדעת

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית במשפט הפלילי. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה.

אימרת חוץ של נאשם

כל התבטאות של נאשם מחוץ לכתלי בית המשפט אשר הונצחה בדרך כשלהיא, לרבות בוידיאו, באודיאו, במזכר שרשם לעצמו חוקר ובהודעה שנגבתה מהנאשם בחקירתו, אותה התבקש לאשר בחתימת ידו.

איסור פרסום

ראה – צו איסור פרסום.

אליבי

טענת “במקום אחר הייתי” בזמן בו בוצעה העבירה. קבלת הטענה משמעותה, שלנאשם או לחשוד לא היתה הזדמנות לבצע את העבירה ולפיכך אין להעמידו לדין ובמידה והועמד לדין, יש לזכות אותו.

טענת אליבי יש להעלות בהזדמנות הראשונה הן בחקירה הפלילית והן במשפט פלילי.

בדיקת פוליגרף

ראה – פוליגרף, וכן ראה: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

ביטול הרשעה פלילית במהלך משפט פלילי

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבטל את ההרשעה.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

ביטול כתב אישום שהוגש במשפט פלילי

חזרתה של הפרקליטות מכתב האישום עשויה להוביל לביטולו וכך גם קבלת טענות הגנה מסוימות. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום או מחיקתו ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

בקשות שונות במהלך משפט פלילי

זו הכותרת של בקשות המוגשות על ידי הצדדים לבית המשפט במהלך משפט פלילי.

בקשת חנינה

ראה-חנינה. לפרטים נוספים ראה בעמודים: חנינה מהנשיא, מחיקת רישום פלילי.

בקשת עיון חוזר

ראה – עיון חוזר.

גזר דין

ההחלטה שיפוטית שבמסגרתה מטיל בית המשפט עונש על נאשם. הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק דין.

דבר מה נוסף

תוספת ראייתית, שבמקרים מסוימים בלעדי תוספת ראייתית זו, לא ניתן להרשיע. כך למשל, לא ניתן להרשיע רק על בסיס הודיה שמסר הנאשם בחקירתו, ונדרשת תוספת ראייתית של “דבר מה נוסף” לצורך ההרשעה.

עוצמת ה”דבר מה” הנדרש לצורך הרשעה משתנה בהתאם לעוצמת הראיות שה”דבר מה” בא לחזק; ככל שהראיות המפלילות חזקות יותר, כך גם נדרש “דבר מה” פחות מפליל, לצורך הרשעה.

הגנה עצמית

הגנה עצמית הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;

ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.

הגנות הנטענות במהלך משפט פלילי

ראה – סייגים לאחריות פלילית

הגשת תלונה למשטרה

ראה – תלונה. לפרטים נוספים ראה בעמוד הבא: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי.

הכרעת דין

החלטה שיפוטית במסגרתה קובע בית המשפט האם הנאשם אשם או זכאי, ואם אשם – במה בדיוק הוא אשם (כיוון שלעיתים כתב האישום ייחס לנאשם מספר אישומים ומספר עבירות, על בית המשפט לקבוע במה בדיוק מצא את הנאשם אשם). הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין.

הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.

סגירת התיק בהסדר מותנה חוסכת לחשוד את כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי. לפרטים נוספים ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

העדר שליטה

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

סייג זה לא יחול, אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב.

זוטי דברים

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

חטא

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על 12,900 ש”ח.

חנינה

חוק יסוד: נשיא המדינה הסמיך את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם. ראו בהקשר זה: חנינה מהנשיא.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 הסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם וכן לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 לחוק שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה. ראו בהקשר זה: מחיקת רישום פלילי וכן: מחיקת רישום פלילי לחיילים.

טעות במצב דברים

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין:
(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה.

טעות במצב משפטי

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם להוראות חוק העונשין: לענין האחריות הפלילית אין זה משנה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר.

יסוד נפשי בעבירה הפלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסוד פיזי בעבירה פלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסודות עבירה פלילית

לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי (בלטינית: Actus Reas) ויסוד נפשי (בלטינית: (Mens Rea).
על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. היסוד הנפשי הינו הלך הנפש המלווה את הנאשם בשעת התנהגותו. בישראל, כל העבירות הפליליות דורשות הוכחת מחשבה פלילית (אלא אם נקבע בהגדרת העבירה, כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה, או כאשר מדובר בעבירות של אחריות קפידה).

היסוד הפיזי הינו המעשה או המחדל העובדתי, שביסוד העבירה. לשם המחשה: הדין בישראל קובע 3 עבירות שונות הנוגעות לסיטואציה של קטילת חיי אדם: רצח (עבירה שעונשה מאסר עולם), הריגה (עבירה שדינה המכסימלי 20 שנות מאסר) וגרימת מוות ברשלנות (עבירה שדינה המכסימלי 3 שנות מאסר). בשלושת העבירות היסוד העובדתי זהה: גרימת מותו של אדם.

השוני בין שלושת העבירות הוא ביסוד הנפשי בלבד; בעוד שבעבירת רצח נדרש להוכיח יסוד נפשי של כוונה תחילה (פעולה מכוונת להמית, לאחר החלטה להמית, הכנה, ובהיעדר קינטור), הרי שבעבירה של הריגה נדרש להוכיח יסוד נפשי של פזיזות (מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית ועמה אדישות או קלות דעת לאפשרות התקיימותה של התוצאה) ואילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות (קרי – בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה לצפות את האפשרות לגרימת תוצאה קטלנית).

כורח

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

כפירה

כפירה בטענה פירושה הכחשת הטענה. ככלל, כפירה גורפת איננה מומלצת שכן היא מבזבזת לריק זמן שיפוטי ופותחת חזית מחלוקת רחבה מאוד, שקל להבקיעה.

כתב אישום

כתב הטענות של הרשות התובעת, המוגש לבית המשפט בתחילת ההליך הפלילי. ראו כתב אישום וכן התמודדות עם כתב אישום.

ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מב”ד

ראה תחת המושג: תיק מב”ד.

מבחן ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מחדל פלילי

“מחדל” = הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

מחשבה פלילית

מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
(1) כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
(2) פזיזות (ראה על מושג זה בנפרד).
לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

לענין המחשבה הפלילית, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

מחשבה פלילית יכולה להיות “מועתקת” לאוביקט אחר שכן על פי דין, אין זה משנה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. כך למשל, כאשר הוכח כי אדם התכוון לרצוח את פלוני, אולם בפועל רצח בטעות את אלמוני – עדיין יורשע אותו אדם ברצח, למרות שלא התכוון לרצוח את אלמוני.

עבירה פלילית

התנהגות (במעשה או במחדל) המהווה הפרה של נורמה מסוימת. בישראל, אין עבירה פלילית ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו על ידי המחוקק בחוק. המחוקק הגדיר איזה התנהגות נופלת בתחום הפלילי, ואף איזה עונשים ניתן להשית בגין התנהגות כזו או אחרת.

עבירות פליליות מסווגות על 3 דרגות חומרה: חטא, עוון, פשע (ראה על מושגים אלו בנפרד). לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי ויסוד נפשי; על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. (ראה על מושגים אלו בנפרד).

עוון

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על 12,900 ש”ח.

פוליגרף

נקרא גם “מכונת אמת”. תוצאות בדיקת פוליגרף לא קבילות במשפט פלילי וכך גם עצם הנכונות, או הסירוב לבצע את הבדיקה. מאידך, במסגרת חקירה פלילית, הסכמה לבצע בדיקת פוליגרף ובוודאי תוצאות בדיקה המעידות על אמירת אמת – מהווים אינדיקציה חקירתית טובה וחיזוק לגרסה.

בשל השלכות הבדיקה, בטרם מתן הסכמה לביצוע הבדיקה, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי בנוגע לבדיקת פוליגרף ראה בעמוד: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

פזיזות

אחת החלופות למחשבה פלילית, הנדרשת להוכחת התגבשות עבירה פלילית. פזיזות מוגדרת אחת משתיים:
(א) אדישות – שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה האסורה;
(ב) קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה האסורה, מתוך תקווה להצליח למנוע את התוצאה האסורה.

פסק דין במשפט פלילי

הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין. במידה ובית המשפט מצא כי הנאשם זכאי, עליו להודיע על כך מייד בפתח מתן הכרעת הדין (שהופכת לפסק דין).

פשע

עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

צורך

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

צידוק

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
(1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
(2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
(3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
(4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
(5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

קטינות

קטינות הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים.

רישום פלילי

ראו: מחיקת רישום פלילי.

שכרות

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה “מצב של שכרות” – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א),(ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן(ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

תיק מב”ד

מב”ד = ממתין לבירור דין. מדובר בתיק חקירה תלוי ועומד, שטרם הוכרע גורלו; יתכן וייסגר באחת העילות הקבועות בחוק ויתכן שיוגש בגינו כתב אישום. המושג כולל גם תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום אולם טרם הסתיים הדיון בעניינם בבית המשפט.

תיקי מב”ד מקבלים ביטוי ברישומים הפנימיים של המשטרה. הם אינם בגדר “עבר פלילי”, שכן טרם נקבעה לגביהם אחריות פלילית.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקי חקירה פתוחים ראו בעמודים:

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.

שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום משטרתי או לביטולו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ראו בעמודים:

מחיקת רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי.

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה. (תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה).

תעודת יושר

כינוי עממי לאישור שניתן לאזרח ממשטרת ישראל בדבר היעדר רישום פלילי ו/או תיקים תלויים ועומדים. מהתדפיס המשטרתי שנקרא תעודת היושר ניתן ללמוד על היעדר עבר פלילי והיעדר תיקים פתוחים במשטרה כנגד אותו אזרח (הנקראים גם מב”ד).

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי ראה בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי.

משפט פלילי – קישורים חיצוניים.

עורך דין פלילי – ייצוג משפטי בהליכי משפט פלילי

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הפוסט משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול תלונה במשטרה 4.9 (110)

גיא פלנטר — Sat, 28 Jan 2023 12:59:01 +0000

ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי

לא אחת, מעוניינים מתלוננים שהגישו תלונה במשטרה לבטלה ובהקשר זה מתעוררות שאלות רבות, למשל:
- האם ניתן בכלל לבטל תלונה פלילית בישראל?
- כיצד תגיב המשטרה (או רשות חוקרת אחרת) לניסיון לבטל תלונה?
- מה ההשלכות של ניסיון לבטל תלונה והאם ניסיון כזה עלול להזיק ולסבך את החשוד או דווקא את המתלונן?
ביטול תלונה במשטרה הינו מהלך מורכב ובעל השלכות כבדות משקל, שפעמים רבות כלל לא מוביל לתוצאה המבוקשת, אלא מניב תוצאות פוגעניות למתלונן או לחשוד ולפעמים – לשניהם גם יחד.
יחד עם זאת, לא מדובר במהלך בלתי אפשרי; למרות “שדה המוקשים” בדרך לביטול התלונה (במיוחד בחשד לעבירות אלימות ומין במשפחה), בנסיבות מסויימות, ניתן להוביל לתוצאה המבוקשת – במסגרת החוק, וללא תוצאות פוגעניות.
בעמוד זה לא תמצאו תשובה לשאלה, האם נכון, במקרה הספציפי שלכם, לנסות לבטל את התלונה והאם מהלך שכזה יצליח להוביל לסגירת התיק או לביטול כתב אישום וללא תוצאות פוגעניות, שכן כאמור – הסוגיה מורכבת, כל מקרה מוכרע על בסיס נסיבותיו הפרטניות, ומבלי להכיר לעומק את מכלול הנסיבות במקרה שלכם, אף עורך דין פלילי לא יכול להעניק לכם ייעוץ משפטי רציני ומקצועי בנושא.
מטרתנו בעמוד זה:
- לנסות לתת לכם תמונה מקיפה ככל האפשר, מה עומד בפניכם בדרך לביטול תלונה במשטרה, לרבות הסיכונים והתוצאות הפוגעניות שעלולות לצמוח ממהלך שכזה.
- להציג בפניכם את השאלות והדילמות המתעוררות בהקשר זה, וכן את השיקולים המרכזיים שמנחים את הרשויות בבואם להגיב למהלך של ביטול תלונה במשטרה, ואת הכלים שברשותם להתמודד עם התופעה של ביטול תלונות.
- להתייחס למספר שיקולים שיכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי.
- לעודד אתכם לקבל ייעוץ משפטי, בעוד מועד, בטרם תבצעו פעולה כלשהיא, שכן פעמים רבות – לא ניתן לתקן נזקים שתגרמו לעצמכם, באם תפעלו ללא ייעוץ משפטי.
- מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד על: הגשת תלונה במשטרה.

ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

ביטול תלונה במשטרה – שאלות ודילמות

האם ניתן לבטל תלונה במשטרה?

השאלה הראשונה שמתועררת בהקשר זה היא, האם ניתן בכלל לבטל תלונה במשטרה?
התשובה לכך חיובית. כל מתלונן או מתלוננת, בכל עת וביחס לכל עבירה פלילית, יכולים לפנות למשטרה (או לרשות חוקרת אחרת שבה הגישו את תלונתם) ולהודיע באופן רשמי שהם מבטלים את תלונתם או “מושכים את התלונה חזרה”.
לא רק שאין מניעה חוקית בישראל לביטול תלונה במשטרה; המחוקק אפילו לקח בחשבון אפשרות שכזו, וביחס לעבירות פליליות מסויימות, אף קבע, כיצד תשפיע ההודעה על ביטול התלונה על שאלת המשך ההליכים הפליליים כנגד החשוד או על הפסקתם (בדרך של סגירת התיק).

מה הן ההשלכות של ביטול תלונה במשטרה?

לפיכך, השאלה איננה האם ניתן לבטל תלונה במשטרה אלא מה יהיו ההשלכות של ביטול תלונה כזו או אחרת, וזאת הן ביחס לחשודים והן ביחס למתלוננים, כלומר:
- ביחס לחשודים – האם, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה והדין הרלוונטי, ביטול תלונה במשטרה יגרום בפועל:
  - לאי-פתיחה בחקירה או להפסקתה של החקירה ולסגירת התיק?
  - לשחרורם ממעצרם או להקלה בתנאי שחרורם בערובה?
  - להימנעות מהגשת כתב אישום נגדם או לביטולו של כתב אישום שכבר הוגש?
  - להקלה בעונשם?
  - או אולי מנגד – לפתיחה בחקירה פלילית נגד החשודים בחשד לעבירות של הטרדת עד, הדחה בחקירה או שיבוש מהלכי משפט?
- ביחס למתלוננים – האם, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה והדין הרלוונטי, בעקבות ביטול התלונה:
  - יכבדו הרשויות את רצונם של המתלוננים, לא יפתחו בחקירה או יפסיקו חקירה שנפתחה או ימנעו מהגשת כתב אישום נגד החשוד?
  - במקום שהמתלוננים ביקשו להטיב עם החשודים, מצבם של החשודים דווקא יוּרַע – שכן תפתח נגדם חקירה בחשד שאיימו על המתלוננים או “קנו” את שתיקתם, ושיבשו את ההליך הפלילי נגדם.
  - או אולי ייחשפו המתלוננים עצמם להליכי חקירה והעמדה לדין?
  - או אולי ייחשפו המתלוננים לתביעה אזרחית, בשל הנזק שתלונתם גרמה לחשודים (שאיבדו את חירותם למשל בעקבות הגשת התלונות ו/או נפגעו כלכלית ו/או שמם הטוב נפגע וכו’).
  - או אולי ייחשפו המתלוננים לתביעה אזרחית, בשל הנזק שתלונתם גרמה דווקא לציבור (שהשקיע באמצעות רשויות החקירה והתביעה משאבים “לחינם”, בעקבות הגשת התלונות, שכעת מבקשים לבטלן).
כפי שניתן לראות, קיימת קשת רחבה מאוד של אפשרויות כיצד בדיוק יגיבו רשויות החקירה והתביעה למהלך של נסיון לבטל תלונה פלילית וקיימות לא מעט השלכות אפשריות למהלך, חלקן אף סותרות זו את זו. עוד בעניין זה ראו בפרק בהמשך עמוד זה שכותרתו “שדה המוקשים” בדרך לביטול תלונה במשטרה”.
הוסף על כך, ששורה של חוקים והנחיות מטפלים במצבים של ביטול תלונה וכן – שעל פי דין, לרשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב כיצד להגיב למהלך שכזה (בעיקר כאשר לא מדובר בתלונה על עבירת מין או אלימות כלפי בני זוג) ונמצא – כי התשובה לשאלה מה יהיו השלכות ביטולה של תלונה כזו או אחרת – מורכבות, ומחייבות ניתוח עובדתי ומשפטי מעמיק של כל מקרה ומקרה, על נסיבותיו הייחודיות, וזאת על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי שעוסק בתחום.

כיצד מגיבות הרשויות לניסיון לבטל תלונה במשטרה?

ראשית יש לדעת, שמרגע שמוגשת תלונה פלילית, מאבד המתלונן את השליטה על גורל תלונתו, רשויות החקירה והתביעה מיד “תופסות בעלות” על התלונה ומחליטות כיצד להגיב לכל נסיון לבטל את התלונה או לחזור מהדברים שנמסרו במסירת התלונה.
ככלל, מהלך של ביטול תלונה במשטרה זוכה מצד רשויות האכיפה לחשדנות ולעיתים אף לעויינות של ממש:
- לא אחת נתקלנו במקרים בהם מתלוננים שניגשו לבטל את תלונתם במשטרה נתקלו בסירוב מוחלט מצד השוטרים לשמוע את דבריהם, קל וחומר לרשום את הודעתם בדבר ביטול התלונה.
- גם מקרים בהם גורשו מתלוננים מתחנת המשטרה ו/או אוימו שינקטו כנגדם הליכים פליליים אם ימשיכו להתעקש לבטל את תלונתם – אינם נדירים.
מדוע אם כן זוכים מתלוננים המבקשים לבטל את תלונתם ביחס כה עוין מצד החוקרים והתובעים? העויינות והחשדנות נובעים ממספר סיבות:
- ראשית, קיימת נטייה של רשויות אכיפת החוק להאמין לגרסתו הראשונית של המתלונן, לפיה אכן נפל קורבן לעבירה, שאחרת מדוע פנה מלכתחילה לעזרת המשטרה?
- ככלל, משתדלת המשטרה להגיב באופן מקצועי ורציני לתלונות, להתאים את תגובתה לחומרת התלונה ולמסוכנות הנלמדת ממנה, והכל בהתאם להנחיות בנושא ולסדרי עדיפויות במועד הגשת התלונה.
- אם מדובר בתלונה שעל פניה נראית רצינית ולא הזויה, מתחילה המשטרה בשורה של פעולות חקירה (למשל גביית עדויות מעדים רלוונטיים ואיסוף ובדיקת ראיות) ופעולות לאיתור החשוד, שפעמים רבות כוללות גם עיכוב החשוד לחקירה ואף מעצרו, בהתאם לחומרת התלונה, ולנתונים נוספים כגון התנהגותו של החשוד ועברו הפלילי או העדר עברו.
- המשטרה פועלת תחת משאבים מוגבלים ואילוצים שונים ומשהושקעו משאבים וכספי ציבור בעקבות הגשת התלונה, ומשבוצעו פעולות שפגעו בשלוות חייו של החשוד, בשמו הטוב, בפרטיותו ואולי אף בחירותו, כל ניסיון מצד המתלונן “להחזיר את הגלגל אחורה”, נתקל בעויינות ובחשד שאחת משתיים:
  - או שהמתלונן שוכנע באופן פסול לחזור בו מתלונתו (לרבות בדרך של מרמה, הטעיה, איומים, הפחדה או מתן טובת הנאה).
  - או שהמתלונן הגיש תלונה כוזבת, תלונת סרק אשר “טרטרה” את המשטרה שלא לצורך, גזלה משאבים ציבוריים לחינם ופגעה, על לא עוול בכפו, בחשוד שכנגדו הוגשה התלונה.
בהתאמה, אם יעמוד המתלונן על כך שירשם שהוא מבטל את תלונתו ו/או חוזר בו, מיד יפתח חוקר המשטרה או התובע בבירור האם:
- הרצון לבטל את התלונה נובע מכך שהמתלונן מאוים, או מכך שהחשוד או מי מטעמו “קנה” את ביטול התלונה בטובת הנאה כלשהיא.
- או לחילופין – האם הרצון לבטל את התלונה נובע מכך שמדובר בתלונה כוזבת.

“שדה המוקשים” בדרך לביטול תלונה במשטרה.

מהלך של ביטול תלונה במשטרה יכול אם כן לפגוע בכל אחד מהצדדים לתלונה, הן במתלוננים עצמם והן בחשודים ונאשמים ולא אחת – בשני הצדדים גם יחד.
נבחן בקצרה את ההשלכות הפוגעניות לגבי כל אחד מהצדדים לתלונה הפלילית;

חשיפת מתלוננים לאישומים פליליים, בעקבות ביטול תלונה במשטרה.

המחוקק בישראל קבע שורה של עבירות פליליות שנועדו לטפל במתלוננים שביקשו לבטל את תלונתם או לחזור בהם מתלונתם, ובמסגרת מהלך שכזה פרצו את גבולות הדין הפלילי:
- מסירת ידיעות כוזבות למשטרה: מי שמוסר לשוטר או לתובע פלילי ידיעה על עבירה, כשהוא יודע שהידיעה כוזבת דינו עונש מקסמילי של 3 שנות מאסר. אם העליל המתלונן על החשוד עבירה מסוג פשע (כלומר עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר), דינו של מגיש התלונה הכוזבת עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר. בהקשר זה, אין זה מעלה או מוריד באם בסופו של יום הוגש כתב אישום כנגד החשוד, בעקבות אותה תלונה שהתבררה ככוזבת (סעיף 243 לחוק העונשין).
- בידוי ראיות: באם במסגרת הגשת תלונתו בדה המתלונן ראיה, או השתמש ביודעין בראיה בדויה, בכוונה להטעות את רשויות החקירה או השפיטה, דינו עונש מקסמימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 238 לחוק העונשין).
- עדויות סותרות: סתר המתלונן בהודעה על ביטול התלונה דברים שמסר בתלונתו המקורית, בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, בכוונה להטעות, דינו עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 240 לחוק העונשין).
- שיבוש מהלכי משפט: עשה המתלונן דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי (לרבות חקירה פלילית) או להביא לידי עיוות דין, דינו עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 244 לחוק העונשין).
- עריכת תצהיר תלונה כוזב: אם התלונה הוגשה בדרך של תצהיר – מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 239 לחוק העונשין שכותרתו “שבועת שקר”).
- עדות שקר: משהוגש כתב אישום בעקבות התלונה, והמתלונן מעיד בבית המשפט, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו משפט, דינו – עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר; באם המתלונן העיד עדות שקר תמורת טובת הנאה, דינו אף חמור יותר – עונש מקסמילי של 9 שנות מאסר.
- סירוב להעיד: בהתאם לדין, משהוגש כתב אישום בעקבות התלונה, מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת במשפט והוא מסרב לעשות כן, דינו – עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר (סעיף 241 לחוק העונשין). במקביל, במצב של סירוב להעיד, מוסמך בית המשפט לנקוט בסנקציות כנגד המסרב להעיד גם לפי פקודת בזיון בית המשפט.
- חיפוי: עבירת החיפוי רלוונטית גם למתלוננים: על פי דין, המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 253 (א) לחוק העונשין). בנוסף, המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – עונש מקסמילי של 5 שנות מאסר (סעיף 253(ב) לחוק העונשין).
בהתאם להנחיות פרקליט המדינה, מייחסת התביעה חומרה יתרה לעבירות אלו ורואה אינטרס ציבורי מובהק במדיניות מחמירה ביחס אליהן, שכן הן חותרות תחת המטרות של חשיפת האמת ועשיית צדק ועלולות להוביל להרשעתם של חפים מפשע או לזיכויים של אשמים (הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.5 – מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד“).
יחד עם זאת, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מכירות הרשויות בכך שקיימים אינטרסים וערכים נוספים הראויים להגנה, שיש בהם דווקא להחליש את ההצדקה לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין בעבירות הללו.
בהתאמה, בכל הנוגע למצב של ביטול תלונה במשטרה ו/או חזרה מתלונה, לא ממהרות הרשויות לפתוח בחקירה פלילית כנגד מתלוננים ו/או להעמידם לדין וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הפרטניות ובהתאם למדיניות שהתוותה בהנחיות ובפסיקת בתי המשפט בנושא.

חשיפת חשודים או נאשמים לאישומים פליליים, בעקבות ביטול תלונה במשטרה.

כאמור, בכל הנוגע לביטול תלונה במשטרה, נקודת המוצא של הרשויות היא שהביטול לא בא “בחלל ריק”, והינו תוצר של מעשה פסול כלשהו, מצד המתלונן, החשוד, או שניהם גם יחד, מעשה שבא לסכל את בירור האמת ולשבש את החקירה או המשפט הפלילי.
בהתאמה, קבע המחוקק בישראל שורה של עבירות פליליות שנועדו לטפל בחשודים ובנאשמים שב”התעסקותם” עם המתלוננים כנגדם, חצו לתוך המתחם הפלילי, למשל:
- הטרדת עד: המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 249 לחוק העונשין).
- הדחה בחקירה: המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 245(א) לחוק העונשין). לסעיף זה יש “נסיבות מחמירות”, המעמידות את העונש המקסמילי על 7 שנות מאסר – אם הדבר נעשה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר (סעיף 245(ב) לחוק העונשין).
- הדחה בעדות: המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר (סעיף 246 (א) לחוק העונשין). גם בהקשר לעבירה זו יש “נסיבות מחמירות”, המעמידות את העונש המקסמילי על 9 שנות מאסר – אם הדבר נעשה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר (סעיף 246(ב) לחוק העונשין).
- שיבוש מהלכי משפט: חשוד או נאשם שיוכח כי עשה מעשה בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית או הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, חשוף לעונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 244 לחוק העונשין).
- לחלק מהעבירות הללו נקבעו נסיבות מחמירות נוספות, סייגים לתחולה או הגנות וגם כאן, גורלו של כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות, הראיות שנאספו, האינטרסים והערכים השונים, הנחיות רשויות החקירה והתביעה ופסיקתם של בתי המשפט.

ביטול תלונה המייחסת עבירת מין או אלימות כלפי בן או בת זוג.

בשל ריבוי מקרים שהסתיימו באסון, וחשש מ”תסמונת האישה המוכה“, הכוללת פעמים רבות סירוב להתלונן במשטרה כנגד בן זוג מתעלל, התנגדות לקבלת עזרה ומשהוגשה בכל זאת תלונה – נסיון עיקש לחזור מהתלונה שהוגשה ולבטלה, קבע המחוקק בישראל כללים מיוחדים בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין או אלימות כלפי בני זוג:
- בשלב ההחלטה האם לחקור בתלונה – בקשת מתלוננים לבטל את תלונתם ולא לחקור בתלונה לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה לסגור את התיק בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה (סעיף 59א(ב) לחסד”פ).
- בשלב ההחלטה האם להגיש כתב אישום – בקשת מתלוננים לבטל את תלונתם ולא להעמיד לדין בגין תלונתם לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לסגור את התיק בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (סעיף 62א(ב) לחסד”פ).
במילים אחרות, בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין או אלימות כלפי בן או בת זוג, מסירת הודעה למשטרה על ביטול התלונה לא תגרום להפסקת החקירה או לאי העמדה לדין, ללא שיקולים נוספים, התומכים אף הם בסגירת תיק החקירה.
איזה שיקולים נוספים? למשל – קושי ראייתי בהוכחת החשד יכול להצטרף, כשיקול נוסף, לבקשה לביטול התלונה ולסגירת התיק.
נוהל אגף חקירות ומודיעין מספר 300.13.226 שכותרתו “הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות במשפחה” חוזר על הכלל לפיו, בקשת המתלוננת לבטל את התלונה לא מהווה שיקול יחיד במסגרת השיקולים לסגירת התיק, ומחייב את התנאים המצטברים הבאים לסגירת התיק:
- נסיבות ביצוע העבירה קלות.
- לחשוד אין רישום משטרתי קודם בגין אלימות ב- 5 שנים האחרונות.
- הקצין הממונה מעריך כי רמת המסוכנות של החשוד אינה גבוהה.
- גורם טיפולי מסר דיווח שהחשוד נמצא במסגרת טיפולית ומשתף פעולה עם הטיפול.
דברים זהים תמצאו בנוהל האגף לחקירות ולמודיעין מספר 03.300.226 שכותרתו: “הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות בין בני זוג“.
מובן שהגורם המוסמך חייב להשתכנע, כי הבקשה לביטול התלונה לא נולדה מאיומים ומלחצים אחרים.
בכל מקרה, גם אם מתקיימים התנאים שפורטו לעיל, יש לרשויות שיקול דעת נרחב האם לסגור את התיק, ובפועל – פעמים רבות – על אף התקיימות כל התנאים, לא ממהרות הרשויות לסגור את התיק הפלילי ללא התערבות של עורך דין העוסק בתחום.
להרחבה בנושא ראו: עבירות אלימות במשפחה ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
דוגמא למקרה בו טיפלנו הנוגע לתלונות הדדיות של בני זוג, שהובילו להגשת כתבי אישום נגד שניהם, ראו בעמוד: תלונות הדדיות במשטרה. בעקבות הטיפול המשפטי שלנו – בוטלו כתבי האישום.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת הודעה על ביטול התלונה או חזרה מתלונה במשטרה.

אם יש דבר אחד שהקוראים צריכים לקחת מהעמוד הזה, זה הדבר הבא: בטרם יציאה למהלך של ביטול תלונה במשטרה חיוני לקבל ייעוץ משפטי ופעמים רבות נדרש גם ייצוג משפטי על מנת לחצות בשלום את “שדה המוקשים” עליו עמדנו בהרחבה לעיל.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי ומענה לשאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל וכן ייצוג משפטי לחשודים ולמתלוננים מול רשויות החקירה והתביעה, בכל רחבי הארץ.
על הנסיון שצברנו בתחום ניתן ללמוד מהדוגמאות שמובאות בסוף העמודים הבאים (בחלק מהדוגמאות, ביקשו המתלוננים לבטל את תלונתם):

עורך דין פלילי

ביטול תלונה במשטרה | חזרה מתלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם ביטול תלונה במשטרה | טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה

הפוסט ביטול תלונה במשטרה 4.9 (110) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78)

גיא פלנטר — Tue, 24 Jan 2023 17:04:01 +0000

חובת דיווח על עבירה – ייעוץ משפטי

חובת דיווח על עבירה פלילית; בתמונה – אישור על הגשת תלונה במשטרה בעקבות דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על עבירה – כללי

בהגשת תלונה במשטרה מגלה המתלונן או המדווח אזרחות טובה, אולם לא כל מקרה מצדיק הגשת תלונה פלילית ולעתים קיימות דרכים אלטרנטיביות, פחות פוגעניות ויותר אפקטיביות (למשל – פניה לגורם טיפולי, גישור ועוד).
מנגד, לעתים קיימת חובת דיווח הקבועה בחוק, ומי שידע ולא דיווח, עשוי להסתבך בעצמו בעבירה פלילית שלצידה עונש מאסר.
שורה של חוקים מחייבים את הציבור בדיווח על עבירות פליליות במצבים הבאים (לחיצה על הכותרת תוביל לפרק המבוקש):
לדיווח או לאי דיווח על עבירה לרשויות השלכות מרחיקות לכת ולפעמים – השלכות משנות חיים. לפיכך, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בשאלת חובת הדיווח. משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית.

חובת דיווח על פגיעה בקטינים וחסרי ישע

כאשר מדובר בעבירות מסוימות (המוגדרות בחוק) שבוצעו כנגד קטינים או חסרי ישע, קיימת חובה על גורמים מסוימים לדווח לרשויות
חובת הדיווח מעוגנת בדין הפלילי בסעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואי הדיווח מהווה עבירה פלילית.
הדיווח יעשה לעובד סוציאלי או למשטרה.

הגדרות לעניין חובת הדיווח

“חסר ישע” – מוגדר בחוק כמי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;
“אחראי על קטין או חסר ישע” – מוגדר בחוק כאחד מאלה:
- הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
- בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
- מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
ככלל, אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו “חסר ישע”.
יתרה מכך, מי שקטין בעצמו – לא חלה עליו חובת דיווח לפי חוק העונשין.

חובת דיווח כללית החלה על כל אדם לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה בידי האחראי עליו

חובת הדיווח הכללית על כל אדם בגיר לדווח על עבירה בקטין או בחסר ישע שנעברה על ידי האחראי עליו מעוגנת בסעיף 368ד(א) לחוק העונשין.
בהתאם להוראות סעיף זה, היה לאדם בגיר יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה (והכוונה לאחת העבירות המפורטות בהמשך) בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;

חובת דיווח ספציפית החלה על אחראי על קטין או חסר ישע

על אחראי על קטין או חסר ישע הוטלה חובת דיווח ביחס לעבירות שביצע אחראי אחר על קטין או חסר ישע.
בהתאם להוראות סעיף 368ד(ג) לחוק העונשין, היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה.
גם כאן חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובת דיווח ספציפית החלה על מטפלים ונותני שירות לציבור

על שורה של גורמים מטפלים ונותני שירות לציבור הוטלה חובת דיווח ספציפית בסעיף 368ד(ב) לחוק העונשין.
גורמים אלה, עליהם חלה חובת דיווח כוללים: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע.
בהתאם למצוות המחוקק, באם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי או למשטרה;
חובת הדיווח רלוונטית ביחס לאחת העבירות המפורטות בהמשך.

חובות דיווח נוספות בחוק העונשין

קיימות הוראות נוספות המחייבות דיווח על עבירות מין בקטין או בחסר ישע, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים.
וכן קיימות הוראות המחייבות דיווח על עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת (עבירות מין, גרימת חבלה חמורה או עבירת התעללות).

ואלו העבירות כלפי קטינים או חסרי ישע המחייבות דיווח

עבירות זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות – סעיף 199 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הבאת אדם לידי מעשה זנות – סעיף 201 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות – סעיף 202 לחוק העונשין.
הבאת אדם לידי מעשה זנות או עיסוק בזנות בנסיבות מחמירות – סעיף 203 לחוק העונשין.
ניצול קטינים לזנות – סעיף 203ב לחוק העונשין.
דין לקוחו של קטין (קבלת שירות של מעשה זנות של קטין) – סעיף 203ג לחוק העונשין.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין – סעיף 205א לחוק העונשין.
שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה – סעיף 214(ב1) לחוק העונשין.

עבירה של סיכון החיים והבריאות

הפרת חובה של הורה או אחראי – סעיף 337 לחוק העונשין.

עבירות מין

אינוס – סעיף 345 לחוק העונשין.
בעילה אסורה בהסכמה – סעיף 346 לחוק העונשין.
מעשה סדום – סעיף 347 לחוק העונשין.
יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל – סעיף 347א לחוק העונשין.
מעשה מגונה – סעיף 348 לחוק העונשין.
עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע – סעיף 351 לחוק העונשין.

עבירות של נטישה או הזנחה

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו – סעיף 361 לחוק העונשין.
הזנחת ילדים ומושגחים אחרים – סעיף 362 לחוק העונשין.

עבירות של תקיפה או התעללות

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין.
התעללות בקטין או בחסר ישע – סעיף 368ג לחוק העונשין.

עבירה של סחר בבני אדם

סחר בבני אדם – סעיף 377א לחוק העונשין.

חובת דיווח נוספת המוטלת על עוסקים בחינוך

חוזר מנכ”ל משרד החינוך, שחל על על העוסקים במערכות החינוך, מוסיף על ההוראות המפורטות לעיל חובת דיווח למשטרה לגבי שתי עבירות נוספות:
- מעשה מגונה בפומבי, חשיפת איבר מין בפני קטינים.
- התנהגות של סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהקטין נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

חובת דיווח למניעת פשע

חוק העונשין מטיל אחריות פלילית על מי שידע שאדם אחר זומם לעשות מעשה פשע, ולא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו (סעיף 262 לחוק העונשין).
באיזה “אמצעים סבירים” חייבים לנקוט? כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו אולם ככלל, דיווח למשטרה ייחשב כנקיטה באמצעי סביר למניעת הפשע או השלמתו (פשע = עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).

חובת דיווח במצבים בהם אדם עד לסכנת חיים

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח-1998, מחייב להושיט עזרה לאדם אחר שעקב אירוע פתאומי נמצא בסכנה חמורה ומיידת לחייו ולבריאותו, וזאת כאשר ניתן להושיט את העזרה מבלי להסתכן או לסכן אחרים.
גם במקרה זה, רואים במי שדיווח לרשויות (משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות) או הזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, כמי שעמד בחובתו.

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לחובת דיווח על עבירה פלילית

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם הלקוח את הנושאים הבאים:
- האם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת חובה לדווח;
  - האם התגבשה עבירה פלילית בעבר, ואם כן – איזה.
  - האם פעילות מתוכננת כזו או אחרת בעתיד מגבשת עבירה.
  - האם התקיימו התנאים בחוק המחייבים דיווח.
- על מי חלה חובת הדיווח? האם הלקוח מחוייב בדיווח? האם תאגיד מחוייב בדיווח?
- למי לדווח?
- כיצד לדווח?
- האם ניתן לדווח באופן אנונימי?
- האם העברת המידע לגורם אחר תקים עליו חובת דיווח?
- מה הן השלכות הדיווח?
- מה הן השלכות אי דיווח?
- כיצד הדיווח יטופל?
עוד על חובת הדיווח בישראל ראו: נייר עמדה למשרד הרווחה. מאת ד”ר ישראל (איסי) דורון.
משרדנו מעניק גם ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בעקבות חובת דיווח. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: התעללות בקטין או בחסר ישע – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בשימוע פלילי בפרקליטות.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

הפוסט חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41)

גיא פלנטר — Fri, 20 Jan 2023 06:20:19 +0000

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעו”ד פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולעדים, בטרם הגשת תלונה במשטרה או דיווח על עבירה פלילית.

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה.

הגשת תלונה במשטרה – חשוב לדעת

“תלונה” מוגדרת כידיעה על עבירה שבוצעה, שנתקבלה בכל דרך שהיא, למעט ידיעה מודיעינית.
כל אדם רשאי להגיש תלונה במשטרה (סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
משטרת ישראל וכל איש משטרה חייבים לקבל תלונה על ביצוע עבירה וכל תלונה שנתקבלה ביחידת משטרה, תירשם.
אמנם ניתן להגיש תלונה באמצעות פניה בכתב ליחידת משטרה או באמצעות הטלפון, אולם כל טיפול ממשי בתלונה יחייב גביית עדות מהמתלונן.
גם אם התייחסה התלונה למקרה שאירע בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית של יחידת משטרה אחרת, חובה על יחידת המשטרה שאליה הופנתה התלונה, לקבל את התלונה. אלא שבמצב דברים זה, תועבר התלונה וחומר החקירה שנאסף להמשך טיפולה של היחידה, שהאירוע קרה בתחום אחריותה.
מכאן, שעל מנת למנוע עיכובים בטיפול בתלונה, רצוי להגיש את התלונה ליחידת המשטרה שהאירוע קרה בתחום אחריותה הטריטוריאלית או המקצועית.
ככלל, משנודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; יחד עם זאת, בעבירה שאינה מסוג פשע (כלומר בעבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר), רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה במשטרה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (סעיף 59 לחוק הנ”ל).
בכל מקרה של קבלת תלונה על עבירה, שבביצועה חשוד קטין, תופנה התלונה ליחידת הנוער הרלוונטית במשטרת ישראל.
פקודת המטה הארצי מספר 14.01.01 של משטרת ישראל מסדירה את הטיפול בתלונה ובתיק החקירה.
האם יש דרך חזרה לאחר הגשת תלונה? בהקשר זה מומלץ לעיין בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

לא לשכוח לקחת אישור על הגשת התלונה

יש להקפיד ולקבל אישור על הגשת תלונה למשטרה, כדוגמת האישור בהמשך עמוד זה.
מעבר לאישור הפורמאלי על עצם הגשת התלונה במשטרה, כולל אישור זה פרטים חשובים שיסייעו למתלונן בהמשך, לרבות;
- פרטים אודות יחידת המשטרה אשר בה הוגשה התלונה ופרטים ליצירת קשר עם אותה יחידה.
- פרטי השוטר אשר הפיק את האישור.
- העבירה (או העבירות) בגינה הוגשה התלונה, כפי שהוגדרה על ידי השוטר שקיבל את התלונה, לרבות סעיף העבירה בחוק וסיווג חומרת העבירה (חטא, עוון או פשע).
- פרטי המתלונן שהגיש את התלונה ומועד הגשת התלונה.
- פרטי האירוע עליו הוגשה התלונה מבחינת תאריך תחילת העבירה ומיקום ביצוע העבירה (ככול שידועים).
- מספר תיק החקירה (מספר תיק פלא ומסר תיק מסוף).
על פי נהלי המשטרה, מתלונן שלא קיבל אישור על הגשת התלונה במעמד הגשת התלונה, יכול לפנות לכל תחנת משטרה ולבקש כי יופק עבורו אישור בדבר הגשת תלונה. אין צורך לפנות דווקא ליחידה שבה הוגשה התלונה או שבה נפתח תיק החקירה בגין התלונה שהוגשה.

זכות ערר על סגירת תיק החקירה

על פי דין, על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, תימסר למתלונן הודעה בכתב (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982).
בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין רשאי המתלונן להגיש ערר (סעיפים 64 + 65 לחוק הנ”ל).
בעניין זה ראו: הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ע”י עורך דין פלילי.

שאלות, דילמות וחששות בטרם הגשת תלונה במשטרה

להגשת תלונה במשטרה השלכות מרחיקות לכת, העשויות לשנות את מסלול חייהם של החשוד והמתלונן כאחד. כאשר מדובר בתלונה פלילית חמורה, ההשלכות כמעט תמיד דרמטיות, וברוב המקרים גם לא ניתן “להחזיר את הגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.
במקרים רבים הפגיעה בקרבן כה חמורה וברורה, שלא מתעוררת בכלל השאלה, האם יש מקום להגיש תלונה למשטרה.
פעמים אחרות, נפגע העבירה לא נדרש לתת דעתו לשאלה האם להתלונן במשטרה, שכן מישהו אחר כבר הגיש את התלונה, דיווח או הזמין את המשטרה (למשל: עדי ראיה לעבירה, שכנים ששמעו משהו, “שותפי סוד” לעבירה, גורמים הנתונים לחובת דיווח וכו’).
במקרים רבים אחרים, איש עדיין לא התלונן, והנפגע ניצב בפני שורה של שאלות, דילמות וחששות כיצד לפעול עליהן נעמוד בתמצית להלן;
בכל מקרה, ראוי להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לשאלות, לדילמות ולחששות המפורטות כאן;

שאלות הנוגעות לחובת דיווח

האם קיימת חובה חוקית לדווח על המקרה?
מה ההשלכות לאי הגשת תלונה או לאי דיווח?
להרחבה בעניין זה ראו: חובת דיווח על עבירה.

שאלות הנוגעות למהות התלונה ולמטרתה

האם מדובר בכלל בתלונה פלילית? ברוב המקרים המעשה הפלילי מזדקר לעין אולם יש מקרים פחות ברורים;
כך למשל, היכן עובר הגבול הפלילי בין כישלון עסקי, תוך ניסיון להמשיך ולעמוד בהתחייבויות כלפי לקוחות וספקים, לבין ניהול עסק במרמה, תוך ידיעה שאין סיכוי לעמוד בהתחייבויות?
מה מטרת התלונה?
אולי יש דרך פחות פוגענית ויותר אפקטיבית להשגת המטרה?

שאלות שונות הנוגעות לאופן הגשת התלונה במשטרה

בפני מי להתלונן?
האם ניתן להגיש תלונה בכתב ולחסוך התייצבות בתחנת משטרה?
האם עורך דין יכול להגיש את התלונה במקום המתלונן עצמו?
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית – ואם תוגש תלונה כזו – מה יהיה גורלה?

שאלות הנוגעות לעיתוי הגשת התלונה

האם חייבים להתלונן מייד?
האם המתלונן יאלץ להסביר שיהוי בהגשת תלונתו?
כיצד המשטרה תייחס לתלונה שהוגשה בשיהוי?

כיצד להוכיח את התלונה וכיצד לגרום לרשויות החקירה להאמין למתלונן?

איזה ראיות צריך להציג על מנת להניע את גלגלי החקירה הפלילית?
כיצד לאסוף את הראיות מבלי לפגוע בקבילות הראיות ובמשקלן ומבלי להסתבך בעבירות פליליות (למשל, כיצד לא להיכשל בעבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, התחזות, סחיטה באיומים וכדומה).
האם יש מקום להעסיק חוקר פרטי?
כיצד ניתן לדאוג לכך ש”מזמין העבודה” לא יהיה אחראי למעשים פליליים שהחוקר הפרטי עלול חלילה לבצע?

שאלות וחששות הנוגעות להשלכות הגשת תלונה על המתלונן עצמו

אולי תלונתו של נפגע העבירה תסבך אותו עצמו?
אולי יש אלמנטים בגרסתו המפלילים את עצמו בעבירה פלילית?

שאלות וחששות בנוגע לתגובת החשוד לתלונה

כיצד יגיב האדם שכנגדו הוגשה התלונה?
אולי הדבר יוביל לאלימות או לפגיעה אחרת?
אולי הדבר יוביל לתלונה נגדית, שתפגע עוד יותר במתלונן?

שאלות בנוגע לאמצעי הגנה העומדים למתלונן לאחר הגשת תלונה במשטרה

באיזה אמצעים משפטיים יכול המתלונן לנקוט, מעבר להגשת התלונה במשטרה, על מנת להגן על עצמו בעתיד?
בהקשר זה ניתן לעשות שימוש למשל בכלים המשפטיים הבאים:
- קבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה , התשנ”א-1991.
- קבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.
- נקיטה בהליכים משפטיים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
- הגשת קובלנה פלילית פרטית, כנגד הפוגע.
במקרים המתאימים, ישולב המתלונן בתכנית להגנה על עדים של הרשות להגנה על עדים.

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות החוקרת בעקבות הגשת התלונה

כיצד צפויה הרשות החוקרת להגיב לתלונה?
האם גורמי החקירה יתייחסו ברצינות לתלונה? אולי מדובר בעניין שהמשטרה פשוט לא טורחת לעסוק בו (ויש לא מעט עניינים שהמשטרה “לא מתלהבת” לעסוק בהם, למשל – סכסוכי שכנים) ו”חבל על זמנו” של המתלונן?
כיצד לגרום למשטרה לקחת ברצינות את התלונה?
איזה כלים עומדים לרשות גורמי החקירה על מנת לברר את התלונה?
איזה פעולות חקירה צפויה הרשות החוקרת לבצע בעקבות התלונה?
האם יידרש המתלונן להיבדק בבדיקת פוליגרף? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
האם יערך עימות או מסדר זהוי? האם תתבקש בדיקה רפואית?
כמה זמן ייקח עד שרשויות החקירה יטפלו בתלונה?

שאלות בנוגע להתנהלות הרשות התובעת בנוגע לתלונה

מה הסיכוי, אם בכלל, שמבצע העבירה יועמד לדין? כמה זמן ייקח עד שיעמידו לדין את מבצע העבירה?
לאיזה עונש, אם בכלל, צפוי מבצע העבירה?
איזה פעולות תבצע המשטרה, אם בכלל, להגן על הנפגע? עד מתי תימשך ההגנה?
האם המתלונן יחויב להעיד בבית משפט כנגד מבצע העבירה?

הגשת תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי למתלוננים, לנפגעי עבירה ולעדים

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת תלונה במשטרה לרבות מתן מענה לכל השאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל.
בין היתר, אנו בוחנים ביחד עם המתלוננים ונפגעי העבירה את הנושאים הבאים:
- האם התגבשה עבירה פלילית, ואם כן – איזה.
- האם נאספו מספיק ראיות להוכחת התלונה הפלילית ואיזה ראיות חיוניות להוכחת התלונה.
- כיצד לחזק את גירסת המתלונן ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול.
- השלכותיה של הגשת תלונה במשטרה על המשך חייהם של המתלונן והחשוד והמעגלים סביבם.
- בסופו של יום, האם בנסיבות המקרה הספציפי יש מקום (או חובה) להגיש תלונה פלילית במשטרה, ואם כן – למי וכיצד להתלונן.
נושאים נוספים בהם עוסק משרדנו:
- נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
- חובת דיווח – האם קיימת חובה חוקית להגיש תלונה או לדווח.
- קובלנה פלילית פרטית.
- הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

עורך דין פלילי

הגשת תלונה במשטרה | ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה במשטרה | חובת דיווח על עבירה | חקירה במשטרה | תלונות הדדיות במשטרה

הפוסט הגשת תלונה במשטרה 4.8 (41) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7)

גיא פלנטר — Sat, 09 Jul 2022 13:33:27 +0000

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בכל רחבי הארץ על ידי עורכי דין.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות בכל רחבי הארץ ולאורך כל שלבי ההליך הפלילי;
טיפול משפטי בנפגעי עבירות מין או אלימות מחייב לא רק היכרות מעמיקה עם הדין הרלוונטי אלא גם רגישות מיוחדת וניסיון רב בתחום.
בהקשר זה אנו מפנים לעמודים הבאים, שרלוונטיים לדיון כאן:

ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשלב ההתלבטות באם להגיש תלונה פלילית.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין בשאלה, האם קיימת חובת דיווח ומי הגורם המתאים לטיפול בתלונה.
אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים נפגעי עבירה, בטרם הגשת תלונתם.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תלונה במשטרה.

ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות אלימות או מין לאחר הגשת התלונה.

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לזכויותיהם של נפגעי עבירות מין או אלימות וייצוג משפטי בכל הנוגע למימוש זכויות אלו.
הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים נותן מענה מקיף למפגש של נפגעי העבירה עם כל הגורמים המעורבים בתלונה ובהליך הפלילי: משטרת ישראל, הפרקליטות, בית המשפט, גורמי הרווחה, הטיפול והסיוע ולעתים – כלי התקשרות. להרחבה בנוגע לייצוג נפגעי עבירה ראו: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
ככול שנתקבלה החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין, אנו מגישים מטעם נפגעי עבירה ערר על סגירת התיק. להרחבה בעניין זה ראו: ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
בכל הנוגע לניסיון “להחזרת הגלגל לאחור” למצב בטרם הגשת התלונה, ראו בעמוד – ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי.

על זכויותיהם של נפגעי עבירה והצורך בייצוג משפטי בהליך הפלילי.

עד לפני מספר שנים, מקובל היה לחשוב כי בהליך הפלילי ישנם שני צדדים המתדיינים בפני בית המשפט – מן העבר האחד מצויה המדינה, אשר אמונה על שמירת האינטרס הציבורי ומן העבר השני עמד הנאשם, אשר סנגורו, כך על פי כללי לשכת עורכי הדין, האתיקה המקצועית, החוק והפסיקה – מחויב, בראש ובראשונה לטובת הלקוח שלו.
כך נוצר מצב שבו בפועל – נפגע העבירה, היה נטול כל מעמד בהליך הפלילי ולא היה זכאי לייצוג האינטרסים שלו באופן עצמאי במסגרת ההליך.
בשנת 2001, עיגן המחוקק באופן רשמי את זכויות שונות אשר הוכרו במהלך השנים על ידי פסיקת בתי המשפט לנפגעי עבירות אלימות ומין בשלבי ההליך הפלילי, והסדירן במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
המציאות מלמדת כי למרות עיגון זכויות אלו, עדיין נזקקים נפגעי עבירה רבים לגורם מקצועי, אשר ייצג את האינטרסים הייחודיים שלהם בהליך הפלילי.
אכן, לא פעם, חופף האינטרס של נפגע העבירה לאינטרס הציבורי – ועל כן יקבל ביטוי במסגרת הייצוג המשפטי שמעניקה הפרקליטות למדינה;
אולם האינטרסים של המדינה (הזוכים לכינוי “האינטרס הציבורי”) רחבים יותר מהאינטרסים של נפגע עבירה ספציפי ולא אחת, משיקולים שונים, מעדיפה הפרקליטות את האינטרסים המערכתיים של המדינה (כגון חסכון בזמן שיפוטי) על פני האינטרסים של נפגע עבירה כזה או אחר.
הוסף על כך שעדיין קיים חוסר איזון בהליך הפלילי;
- עורך דינו של הנאשם פועל בנאמנות ובמסירות למימוש כל זכויותיו של הנאשם בהליך – במטרה להטות את הכף לטובת הנאשם.
- מנגד, על פי רוב, נפגעי העבירה כלל לא מודעים לזכויותיהם ולא יודעים לתרגם את זכויותיהם לידי מעשה, ומעבר לכך – לא פעם, אין להם את הכוח הנפשי לעמוד על מימוש זכויותיהם.
כל אלו מדגישים את החשיבות העצומה בקבלת ייצוג וליווי משפטי בשלבי ההליך הפלילי השונים.

מקרה להמחשה – ליווי משפטי לקטינה, נפגעת עבירת מין.

אחד המקרים בהם זכינו לסייע – הינו עניינה של קטינה שחוותה מסכת של עבירות מין מצד בגיר בן 24.
לאחר שנחשפה מסכת האירועים הקשה על ידי בני משפחתה, והוגשה תלונה למשטרה – הוריה של הקטינה פנו למשרד עורכי דין גיא פלנטר בבקשה כי נייצג אותה כנפגעת עבירה, ונעמוד על זכויותיה בהליך הפלילי.
עם תום החקירה המשטרתית הגישה הפרקליטות כתב אישום לבית המשפט השלום בירושלים המייחס לנאשם עבירות של בעילה אסורה, מעשה סדום והחזקת חומרי תועבה.
משרדנו העניק לקטינה ולמשפחתה ייעוץ וליווי משפטי מקיף שכלל:
- הסברים שוטפים על ההליך הפלילי ושלביו;
- ייעוץ משפטי בנוגע לפעולות חקירה שונות בהן נתבקשה הקטינה לקחת חלק;
- ייצוג עמדותיה של הקטינה ומשפחתה בפני הפרקליטות תוך שמירה על האינטרסים שלה – הן במסגרת הליכי המעצר של הנאשם, הן במסגרת ההליך העיקרי בבית המשפט (למשל בעניין העונש הראוי) והן במסגרת הליכים נלווים– כגון תסקיר נפגעת עבירה.
- ייעוץ משפטי בנוגע לזימונה של הקטינה לעדות במשפט (הקטינה עברה חוויה טראומטית, והיתה במצב נפשי קשה ביותר, מצב שעורר דילמה ביחס לעצם מתן עדותה בבית המשפט).
- קשר ישיר עם נציגי הפרקליטות, באופן אשר אפשר העברת מידע מהימן, מהיר ובזמן אמת במהלך כל ההליך הפלילי.
בסופו של הליך, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי ונדון למאסר ממושך ופיצוי הקטינה המתלוננת על סך 70,000 ש”ח.
ערעור שהוגש מטעם ההגנה הן על ההרשעה והן על העונש – נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.

ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירה, אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שהענקנו לקטינה ולמשפחתה.

אביה של הקטינה בחר לשתף את זווית ראייתו על המקרה באופן הבא:

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי – ביקורת של אביה של קטינה, נפגעת עבירת מין, אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבלו הקטינה ומשפחתה במשרדנו.

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.
פרשה זו טופלה במשרדנו ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו. אודות צוות משרדנו ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים.

בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי

הפוסט נפגעי עבירות אלימות או מין – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי 5 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר