משפט צבאי – עבירות אלימות בצבא | התעללות – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי

עבירות אלימות בצבא – ייצוג משפטי על ידי עו"ד צבאי

  • עבירות אלימות בצבא מטופלות על ידי רשויות הצבא ביד קשה.
  • משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לעבירות אלימות, לרבות עבירת התעללות, שבוצעו במסגרת השירות הצבאי.

ראשי פרקים (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

עבירת התעללות במשפט הצבאי

  • סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו "התעללות", קובע את האיסור על עבירת ההתעללות, ולצד האיסור קובע שלוש דרגות חומרה לעבירה זו:

(א) חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים. 

(ב) חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו – מאסר שנתיים. 

(ג) נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל – מאסר שבע שנים.

חומרת עבירת ההתעללות באדם הנמצא במשמורת

  • האיסור על עבירת ההתעללות, בייחוד כאשר מדובר במקרים בהם האלימות כוונה כלפי מי שמצוי במשמורתו של החייל, ועוד מעבר לכך, כאשר מדובר באירועים שאירעו בזמן לחימה – נתפס כאיסור חמור ביותר, אשר על פי רוב גם יגרור בקשה מצד הפרקליטות למעצרו הסגור של החייל החשוד, ולהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל ולתקופה ממושכת.
  • על הפגם המוסרי הכבד שבעבירת ההתעללות עמד כב' השופט חשין (בבש"פ 2224/94 מ"י נ' שטרית ואח', פדאור 94(1) 754), בהקשר ללוחמי מג"ב שנחשדו בהתעללות:

"מדים של משמר הגבול עטו המשיבים; על שמירת החוק והסדר הציבורי הופקדו; ותוך ביזוי המדים והשפלת משמר הגבול – ולא אך משמר הגבול – פרעו חוק וסדר והיכו אדם ללא רחם. מה לנו שמדברים אנו בכבוד האדם וחירותו כזכות יסוד של האדם; מה לנו שמדברים אנו על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, וכי יש לכבד כל אלה ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל; מה לנו שמדברים אנו על איסור פגיעה בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. כל מילים אלו – המבטאות ערכי יסוד של חברה, של עם ושל אדם – יינשאו ברוח ויפוצו אל-כל-עבר אם ניטול היתר לעצמנו לעבור אל יום המחרת על מעשים אלה הנעשים נגד עינינו, ולא נאמר דברינו צלול וברור.

עם ישראל מצוי עתה בתקופה קשה של חייו. אירועים שיבואו אפשר יקשו עלינו ואולי אף יקשו במאד-מאד. בתוך כל אלה מחובתנו הראשונה היא לשמור על צלם-האנוש שבנו, שאירועים שסביבנו לא יפגעו בנו ובטפנו ויהפכו אותנו לחייתו-יער. אין ענייננו אך בעבירת שוד, בעבירת אלימות קשה או בעבירת סמים. ענייננו בעבירה שאם תפשה במחנה תביא להרס החברה בה חיים אנו, להתפוררות מוסדי שלטון. מה לי אסכולה מקילה מה לי אסכולה מחמירה. אם כך ייפרעו פרעות בישראל, לא תיכון ממלכה ולא תישמר מדינה".

"זובור" והתעללות

  • ראינו שעבירת ההתעללות משתרעת גם על מצבים בהם חיילים פוגעים בחיילים אחרים, הנמוכים מהם בדרגה (סעיף 65(א) לחוק השיפוט הצבאי) או מתעללים בחיילים אחרים (סעיף 65(ב) לחוק השיפוט הצבאי).
  • מפעם לפעם מתעוררת שאלת האחריות הפלילית לעבירת התעללות בהקשר למה שזכה לכינוי "זובור"; חיילים ותיקים מנהלים טקסי-חניכה משפילים ואלימים לחבריהם הצעירים, מתוך מחשבה שמדובר במעשי שטות בלתי מזיקים והמשכה של מעין מסורת "מפוארת" ביחידתם.
  • משנחשפים המעשים, הם מטופלים על ידי רשויות הצבא ביד קשה, ולא אחת מוצאים עצמם המבצעים מואשמים בעבירת התעללות, בסיכון למאסר בפועל ולתיוג ברישום פלילי.

יסודות עבירת ההתעללות – מה ייחשב להתעללות?

  • מאחר שמעשיו של חייל אשר היכה אחר המצוי במשמורתו או נמצא בדרגה נמוכה ממנו יכולה להיכנס לגדרי אחת מעבירות האלימות האחרות המוסדרות בחש"ץ (אלימות כלפי חייל, אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי ממלא תפקיד), או אפילו לעבירות האלימות המוסדרות בחוק העונשין (תקיפה, גרם חבלה חמורה וכד') – נדרשה הפסיקה לבחון מה משמעות המונח "התעללות".
  • בהקשר זה, ראוי לציין כי גם חוק העונשין קובע )בסעיף 368ב( איסור על התעללות (בקטין או חסר ישע) ולפיכך' גם מערכת המשפט הפלילי האזרחית נדרשה kשאלה מה ייפול בגדר התעללות. בתמצית, נפסק בהקשרו של חוק העונשין, כי עבירת ההתעללות מתייחסת למקרים של אלימות נמשכת או אפילו למעשה אלימות בודד, ובלבד שיש באלימות שהופעלה משום "אכזריות יוצאת דופן".
  • לא פעם, ביקשה פסיקת בתי הדין הצבאיים לנסות ולאבחן בין עבירת ההתעללות בצבא לבין עבירת ההתעללות בהקשר של מערכת המשפט הפלילי האזרחית, "לאור התפיסה המוסרית והמשפטית, לפיה בחברה צבאית שבה טבועים מאפייני אלימות ומוקדי כוח היררכיים, נחוץ ריסון של הכוח המוענק לבעלי שררה, מפאת החשש מניצול לא ראוי של כוח זה, בפרט כלפי הנמוכים בדרגה או הנתונים במשמורתאולם בסופו של יום, נותרו המבחנים ביחס לעבירת ההתעללות באזרחות לבין מקבילתה הצבאית – דומים במהותם.  
  • ראוי להדגיש, כי לא כל אירוע של נקיטת אלימות על ידי חייל כלפי מי שנמוך ממנו בדרגה או מצוי במשמורתו (על פי החלופה הראשונה של הסעיף) – ייחשב באופן אוטומטי כהתעללות. יש צורך בהתקיימותן של נסיבות ייחודיות, אשר ישוו למעשה האלימות נופך חומרה אשר יצדיק הגדרתו כ"התעללות".
  • כך, בין היתר, יחשבו להתעללות:
    • מקרים בהם היו אלמנטים של אכזריות, הטלת אימה, ביזוי או השפלה של הקורבן;
    • כאשר ישנם פערי כוחות מובנים וברורים וההתנהגות נועדה לצורך הטלת מרות;
    • כאשר האלימות בוצעה במרחב הציבורי בפני אחרים או תוך שימוש באמצעים נוספים מעבר לידיים;
  • חשוב לדעת – כי גם אירוע יחיד וחד פעמי, כל עוד הוא כולל חלק מהאלמנטים הנזכרים לעיל – יכול להיחשב ככזה העולה לכדי התעללות.
  • בנוסף – פסיקת בתי הדין הצבאיים פירשה באופן נרחב את המונח "במשמורת" – ובכך, הרחיבה את תחולת העבירה גם על מקרים בהם שאלת התקיימותה של משמורת לא היתה ברורה לחלוטין.
  • במקרים בהם מתקיימות "נסיבות מחמירות" (מעבר לנסיבות שהוזכרו לעיל) – אז יבקשו לייחס את החלופה השלישית, החמורה יותר – אשר העונש העומד בצידה עומד על שבע שנים. שימוש בנשק חם או קר, תכנון מוקדם או תיעוד האירוע בדרך כלשהי כל אלו יכולים להיתפס בגדר "נסיבות מחמירות".

 עבירות אלימות נוספות בחוק השיפוט הצבאי

  • חוק השיפוט הצבאי מונה רשימה של עבירות אלימות, אשר נבדלות זו מזו בנסיבות ביצוע העבירה.

אלימות כלפי מפקד

  • אלימות כלפי מפקד – סעיף 59 לחוק השיפוט הצבאי.

"חייל שהיכה מפקד או השתמש כלפיו באלימות, דינו – מאסר שנתיים; עשה את המעשה שעה שהמפקד שימש בתפקידו, דינו – מאסר חמש שנים."

אלימות כלפי ממלא תפקיד

  • אלימות כלפי ממלא תפקיד – סעיף 60 לחוק השיפוט הצבאי.

"חייל שהיכה זקיף, שוטר צבאי בקשר לתפקידו של השוטר או כשהשוטר בתפקיד, או חייל שהופקד על שמירת אדם, רכוש או מקום, או השתמש כלפיהם באלימות, דינו – מאסר חמש שנים."

  • כאשר מדובר בעבירת אלימות שבוצעה על ידי חייל כלפי סגל רפואי – עלולה להתגבש גם עבירה של תקיפת עובד ציבור. להרחבה בנושא זה ראו: תקיפת עובד ציבור

אלימות כלפי חייל

  • אלימות כלפי חייל – סעיף 61 לחוק השיפוט הצבאי.

"חייל שהיכה חייל אחר או השתמש כלפיו באלימות, דינו מאסר שנה."

חשיבות הליווי והייצוג על ידי עורך דין צבאי בכל הנוגע לעבירות אלימות בצבא בכלל ועבירת התעללות בפרט

  • באשר לעבירת התעללות בצבא:
    • עבירת ההתעללות נחשבת לבין החמורות המצויות בחוק השיפוט הצבאי.
    • על פי רוב, תבקש הפרקליטות הצבאית את מעצרו של החייל הנחשד בה, יוגש נגדו כתב אישום והפרקליטות הצבאית תבקש להטיל עליו עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל. ככל שמדובר בקצין או נגד בכיר (בקבע או במילואים) – סביר כי ביה"ד הצבאי יתבקש לשלול את כל דרגותיו.
    • מאחר שמדובר בעבירה אשר מושפעת מנסיבות שונות – יש משקל רב להיוועצות עם עורך דין צבאי בטרם החקירה, ובהמשך – בליווי עורך דין צבאי המכיר היטב את המערכת הצבאית ואת אופייה הייחודי, ובעל ניסיון רב בהופעה בבתי דין צבאיים. באופן זה, ניתן יהיה למזער ככל הניתן את הנזקים הצפויים לחייל כתוצאה מההליך הפלילי המתנהל כנגדו.
  • באשר לעבירות אלימות נוספות בחוק השיפוט הצבאי:
    • לפרקליטות הצבאית סמכות להורות על כך שחייל החשוד באחת מעבירות האלימות – יישפט במסגרת דין משמעתי (בנסיבות המתאימות) ולא במסגרת כתב אישום בפני בית דין צבאי. מעבר לכך, ישנם מקרים בהם ניתן לחרוג ממדיניות התביעה הצבאית להטלת עונשי מאסר בגין עבירות אלימות.
    • משכך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין צבאי במקרים בהם מתעורר חשד לביצוע עבירות אלימות במסגרת השירות הצבאי. יעוץ וייצוג משפטי של עורך דין צבאי מנוסה ומיומן, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי – יכול לסייע לחייל באופן משמעותי, ולשנות את גורל התיק כולו.

 


לקריאה נוספת:


משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר


משפט צבאי – ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט צבאי | עבירות אלימות בצבא | התעללות | זובור


 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים