רשלנות רבתי – טענות לפגמים בייצוג משפטי של לקוח – ביטול קובלנה משמעתית

5
(10)
ביטול קובלנה משמעתית בלשכת עורכי הדין - רשלנות רבתי - טענות לפגמים בייצוג משפטי של לקוח

רשלנות רבתי – טענות לפגמים בייצוג משפטי של לקוח – ביטול קובלנה משמעתית


רשלנות רבתי ופגמים בייצוג המשפטי כתשתית להרשעה בעבירות אתיקה מקצועית.

  • מקרה שהיה כך; עורך דין ייצג אישה שניהלה הליכי מעמד אישי כנגד בעלה. בית משפט השלום הוציא כנגד הלקוחה צו הגנה, האוסר עליה להיכנס לדירה המשותפת של בני הזוג.
  • במסגרת ייצוג הלקוחה, קיבל על עצמו עורך הדין להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אך לא הגיש אותה במועד וצו המניעה נותר על כנו. 
  • האם באי הגשת בקשת הערעור במועד כשל עורך הדין בעבירה משמעתית? על שאלה זו השיב בחיוב בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א-יפו כבר בתיק בד"מ 162/02, תוך דיון נרחב במושג "רשלנות רבתי" כבסיס להרשעת עורך דין בעבירות משמעת. 
  • בתמצית, פסק בית הדין כי בחוק ובכללי לשכת עורכי – הדין אין עבירת משמעת, שעניינה "רשלנות מקצועית" ככזו, אך קיימות עבירות משמעת אשר עשויות להיות רלבנטיות לענייננו:
    • הראשונה – הפרת החובה לפעול לטובת הלקוח "בנאמנות ובמסירות", כאמור בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו – 1986.
    • והשניה – עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק הנ"ל, הקובעת כי "כל מעשה או מחדל אחר, שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין" מהווה עבירת משמעת.
  • לשיטת בית הדין:
    • לא כל הפרת סטנדרט של מיומנות וזהירות, תביא בהכרח לקביעה כי נעברה עבירה משמעתית.
    • אחריות במישור המשמעתי הינה בעלת גוון עונשי, ולפיכך נוהגים בזהירות רבה בהתווית הסטנדרטים לגביה.
    • גם אם עלה מהראיות כי עורך דין טיפל באופן רשלני בעניין לקוחו, לא מתבקשת בהכרח מסקנה, כי הפר גם את חובותיו במישור האתיקה המקצועית ובמילים אחרות, רשלנות מקצועית גרידא אינה בהכרח עבירת אתיקה.
  • המחוקק, כך סבר בית הדין, לא התכוון להטיל דופי בהיבט המשמעתי בכל עורך דין שחטא, בהיסח הדעת בהתנהגות רשלנית כלשהי, ולו מדרגה נמוכה, ובמצב נפשי של רשלנות, ולהכתימו בכתם של עבריין משמעת, ובלשונו של בית הדין: 

"עורך-דין הגון וישר עלול לטעות, ואף להתרשל. לא הרי התרשלות קלה, שנעשית בהיסח הדעת ובמצב נפשי של התרשלות, כהרי רשלנות רבתי, המלווה במצב נפשי של פזיזות: הראשונה טבעית ואנושית, ועלולה לקרות גם לעורך – דין חרוץ, מסור, והגון. לרשלנות מהסוג הראשון אין בהכרח השפעה על אמון הציבור במקצוע עריכת – הדין ועל תדמית עורכי – הדין, שכן הציבור יודע, שעורכי – הדין אינם כל יכולים ואינם חסינים מפני טעויות.

לפיכך, לא כל טעות בתחום המקצועי תגרום לחוסר אמון כללי של הציבור הרחב בעורך – הדין ולפגיעה בתדמיתו של המקצוע".

  • מתי אם כן התרשלנות של עורך דין תעלה כדי עבירת משמעת? על כך השיב בית הדין כדלקמן:

"מעשה או מחדל, המהווה סטייה מרמת זהירות סבירה, עשוי לעלות כדי הפרת חובת "הנאמנות והמסירות", במקרים שבהם קיימת סטייה חמורה מרמת הזהירות הסבירה (רשלנות רבתי), כשלכך מצטרפת מחשבה פלילית ברמה של "פזיזות".

יחד עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות שגם מקרים, שבהם הסטייה מרמת הזהירות הסבירה לא תהיה חמורה ביותר, יחשבו כהפרת חובת הנאמנות והמסירות, כאשר המצב הנפשי, הנלווה למעשה או למחדל האסורים, יהיה של "פזיזות" במובנה "החמור", דהיינו – של אדישות או אי אכפתיות; או במילים אחרות, של "הליכה לקראת הסכנה מדעת"…".

  • עוד הפנה בית הדין בהקשר זה לדבריה של כב' השופטת דורנר בע"פ 1100/93, שם נפסק שכל התרשלות המלווה בידיעה של הסכנה, מהווה רשלנות רבתי.
  • לסיכום, פסק בית הדין כי הפרת חובת "הנאמנות והמסירות" עשויה לבוא לידי ביטוי גם באחד משני אלה:
    • במעשה או מחדל המהווה סטייה חמורה מרמת זהירות סבירה (רשלנות רבתי), כשאליו נלווה מצב נפשי של פזיזות ולו במובן "הקל של קלות דעת, קרי: נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תוצאות המעשה, מתוך תקווה להצליח למונען.
    • במעשה או מחדל, המהווה סטייה מרמת זהירות סבירה (רשלנות "סתם") כשאליה נלווה מצב נפשי של פזיזות במובן "החמור" של מודעות לכל רכיביה הפיסיים של ההתנהגות ולסיכון ממשי הטמון בה, ואדישות או אי-אכפתיות, דהיינו נטילה מודעת של סיכון מתוך שוויון נפש לאפשרות התרחשות התוצאה.
  • באותה נשימה, חזר והדגיש בית הדין כי לא כל טעות מקצועית של עורך דין תחשב כהפרת חובת הנאמנות והמסירות וכעבירה משמעתית.
  • בחזרה למקרה שבפניו, פסק בית הדין כי רשלנותו המקצועית של הנאשם, מהווה רשלנות גסה וחמורה; עורך הדין ידע שאם לא יוגש הערעור במועד, יחרץ גורלה של לקוחתו, אשר לא תוכל להיכנס לביתה – שלה, עקב צו ההגנה שקיים נגדה ובכך כשל בהתרשלות רבתית העולה כדי עבירת משמעת.
  • בהרשיעו את עורך הדין, הפנה בית הדין למקרים אחרים בהם נפסק כי רשלנות רבתי בייצוג או בטיפול משפטי תהווה תשתית להרשעה משמעתית:
    • כך למשל, בעל"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי – הדין, פ"ד לג (2) 586, התייחס ביהמ"ש לאיחור בהגשת כתב – תביעה לביהמ"ש, אשר גרם להתיישנות התביעה, כאל רשלנות רבתי, העולה כדי הפרת חובת הנאמנות והמסירות.
    • בדומה, בעל"ע 1747/91 פלוני נ' ועד מחוז הדרום של לשכת עורכי הדין, פ"ד מו (4) 397, אישר ביהמ"ש העליון הרשעת עורך דין בעבירות לפי סעיף 54 וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין בצירוף כלל 2 לכללים בדבר אתיקה מקצועית; באותו מקרה הורשע עורך הדין בשל מחדלו בטיפול בעניינה של לקוחתו ובשל הזלזול וההזנחה מצידו בהגשת תובענה כספית בשמה, במשך כ- 5 שנים. נפסק כי בהתנהגותו חסרת האחריות, הפר עורך הדין, את חובת הנאמנות, וערעורו נדחה.

ביטול קובלנה המייחסת לעורך דין רשלנות רבתי בייצוג משפטי שהעניק ללקוחו.

תמצית המקרה.

  • אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו;
  • כנגד עורך דין מאזור הדרום הוגשה קובלנה המייחסת לו עבירות אתיקה מקצועית של הפרת חובות עורך דין, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, והכל כך נטען, בשל רשלנות רבתי בייצוג משפטי שהעניק ללקוחו. 
  • כתב הקובלנה הוגש ע"י פרקליטת ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז דרום.
  • בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו לעורך הדין הנקבל ועל בסיס הסכמה שגובשה עם ועדת האתיקה הארצית, ביטל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את הקובלנה משמעתית.
  • להלן הודעת ב"כ הקובלת על ביטול הקובלנה והחלטת בית הדין המשמעתי המורה על ביטול הקובלנה המשמעתית;

 
טענת רשלנות רבתי של עורך דין - ביטול קובלנה

ביטול קובלנה המייחסת רשלנות רבתי לעורך דין בייצוג משפטי שהעניק ללקוחו.


כתב הקובלנה אשר הוגש כנגד עורך הדין – טענה לרשלנות רבתי בייצוג לקוחו.

  • כנגד עורך דין מוכר מאזור הדרום הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז דרום, המייחסת לו את עבירות האתיקה הבאות:
    • הפרת חובות עורך הדין, עבירה לפי כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו – 1986.
    • פגיעה בכבוד מקצוע ערכית הדין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.
    • התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה לפי סעיף 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961.
  • בתמצית, על פי הנטען בכתב הקובלנה, בהצטברות מחדליו של עורך הדין הנקבל ובהתנהלותו התרשל התרשלות רבתית בטיפול בלקוחו ובתוך כך הפר את חובתו כעו"ד, פגע בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהג בצורה שאינה הולמת את המקצוע.
  • את מלוא הטענות העובדתיות שיוחסו לנקבל, המבקשות לבסס רשלנות רבתי מצדו בייצוג המשפטי, תמצאו לקראת סוף עמוד זה, שם אנו מציגים את כתב הקובלנה במלואו.
  • בין היתר, מבוססת הטענה לפיה התרשל עורך הדין התרשלות רבתית על הטענות הבאות: 
    • שהעניק ייעוץ משפטי ללקוחו שהתברר בדיעבד כחסר בסיס משפטי.
    • שלא כלל בכתב התביעה דרישה לסעד הצהרתי, לא עשה כן בניהול התביעה בדרך של תיקון כתב התביעה, לא ביקש להעביר את הדיון להליך של סדר דין רגיל והתנהל באופן שחסם את לקוחו מלדרוש את הסעד הנ"ל.
    • גם כאשר הורה בית המשפט על תיקון כתב התביעה המתוקן, לא דרש להעביר את התביעה להליך של סדר דין רגיל, כאשר בסופו של דבר הורה בית המשפט על מחיקת הסעד ההצהרתי מן התביעה, שהתנהלה בסדר דין מהיר.
    • שהגיש בקשה לגילוי מסמכים, אך לא פעל להשיג את המסמכים.
    • שהסכים להארכת מועד להגשת כתבי הגנה 8 פעמים לאורך תקופת זמן ממושכת וזאת ללא ידיעת והסכמת המתלונן. 
    • שלא הגיב לטענת התיישנות שהעלו הנתבעות בתביעה וזאת חרף העובדה שבית המשפט הורה לו לעשות כן, כאשר בסופו של דבר טענה זו הכריעה את התביעה לחובת המתלונן. בית המשפט דחה את התביעה מאחר והנקבל לא הגיב לטענת ההתיישנות. 
    • בבקשה לביטול פסק הדין טען בין היתר כי פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, אך בית המשפט דחה את הבקשה מן הטעם שפסק הדין ניתן במעמד שני הצדדים, לאחר שהנקבל לא הגיב לטענת ההתיישנות.
    • ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה מאחר והוגש בחלוף המועד הקבוע בדין.
    • בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה אף היא תוך שנפסק בין היתר כי התביעה לא נדונה לגופה בשל התנהלותו הדיונית של הנקבל, נטענו טענות באיחור וללא ראיות מספיקות ולא ניתן לדון במסגרת בקשת רשות ערעור בסוגיה שלא נדונה בפני הערכאות הקודמות, בשל התנהלותו של הנקבל.

ביטול הקובלנה המשמעתית, בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו.

  • עם הגשת כתב הקובלנה כנגדו, פנה עורך הדין הנקבל למשרדנו ושכר את שירותינו להעניק לו ייצוג משפטי בפני בית הדין משמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז דרום ואל מול ועדת האתיקה הארצית.
  • לאחר ניתוח הראיות הנוגעות לקובלנה ואיסוף ראיות הגנה נפגשו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדנו עם ב"כ ועדת האתיקה הארצית, ובעקבות הפגישה הגיש משרדנו בקשה מנומקת לביטול הקובלנה תוך הצעה, שעורך הדין הנילון ישלם ללקוחו את דמי ההוצאות בהם חוייב הלקוח ע"י הערכאות השונות בהליכים המשפטיים נשוא הקובלנה.
  • בהגינותה, קיבלה ועדת האתיקה הארצית את טענות משרדנו ואת הצעתנו הנ"ל. משהעביר עורך הדין הנילון ללקוחו את דמי ההוצאות, הודיעה ועדת האתיקה הארצית בהודעה מוסכמת לבית הדין על ביטול הקובלנה.
  • בהתאמה, הורה בין הדין על ביטול הקובלנה המשמעתית, ובכך הסתיימה פרשה זו.  
  • לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בכתב הקובלנה שהוגשה כנגד עורך הדין ובהחלטת בית הדין המורה על ביטול הקובלנה המשמעתית, והכל ללא פרטים מזהים של הנקבל. 

תיק בד"מ  14/19, ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נגד עו"ד פלוני, בפני הרכב אב"ד, יריב אבישור.

ב"כ ועודת האתיקה הארצית: עו"ד כפיר ממון, ב"כ הנקבל: עורכי הדין גיא פלנטר וורעות רחמן ממשרדו.


ייצוג עורכי דין – אתיקה מקצועית | ביטול קובלנה משמעתית 

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | רשלנות רבתי – טענות לפגמים בייצוג משפטי של לקוח – ביטול קובלנה משמעתית

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 10

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    למעלה
    שינוי גודל גופנים