זיכוי במשפט פלילי מעבירת מעשה מגונה בפומבי

5
(23)
זיכוי במשפט פלילי - מעשה מגונה בפומבי

זיכוי במשפט פלילי – מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי מעבירה של מעשה מגונה בפומבי.


זיכוי במשפט פלילי מעבירה של מעשה מוגנה בפומבי

  • זיכוי במשפט פלילי מעבירת מין – מעשה מגונה בפומבי; מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
  • בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי) מקבל את טענות ההגנה כי בזמן אמת, בסמוך לאחר האירוע, מסרה המתלוננת גרסאות עובדתיות סותרות לזו שמסרה במשטרה ובעדותה בבית המשפט, וכי גרסתה של המתלוננת הושפעה משיחות רבות שערכה בנושא ותהליך מחשבתי שעברה קודם להגשת תלונתה. בית המשפט דחה את עתירת הפרקליטות להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית אחרת.

כתב האישום שהוגש על ידי הפרקליטות – אישום במעשה מגונה בפומבי הנשען על עדות ראיה של המתלוננת

  • הנאשם בתיק זה הוא אדם נורמטיבי, בן 67, אשר עובד כמלווה הסעות לתלמידי חינוך מיוחד.
  • בעת שהנאשם הגיע כהרגלו מתוקף עבודתו כמלווה הסעות תלמידים, לבית ספר במרכז הארץ שהתה בחצר בית הספר בת שירות לאומי, שהתנדבה בבית הספר, היא המתלוננת בתיק.
  • על פי הנטען בכתב האישום, הגיע הנאשם לחצר בית הספר והמתין לתלמיד אותו הוא אסף אותה עת בקביעות. הנאשם פנה למתלוננת, שאל אותה האם מותר לעשן בחצר ונענה בשלילה. נטען, כי לאחר מכן יצא הנאשם מחצר בית הספר, נעמד מעבר לגדר, כאשר פניו פונים לכיוון חצר בית הספר, יצר קשר עין עם המתלוננת, פתח את מכנסיו, הוציא את איבר מינו והחל לגעת בו ולאונן.
  • בהתאמה לעובדות הנטענות בכתב האישום, האשימה פרקליטות מחוז מרכז את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה בפומבי – עבירה על סעיף 349(א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977, אשר קובע כדלקמן:

"העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה".

  • "מעשה מגונה" מוגדר בסעיף 348(ו) לחוק העונשין והוא "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".
  • על יסודות העבירה אשר בה הואשם הנאשם ראו בעמוד – מעשה מגונה בפומבי.

גדר המחלוקת – הנאשם הכחיש ביצוע מעשים מגונים וטען להגנתו כי הטיל את מימיו

  • עוד בחקירתו במשטרה, אישר הנאשם כי פגש במתלוננת בחצר בית הספר וכי אכן שאל אותה בעניין העישון ונענה בשלילה. עוד אישר הנאשם כי יצא מחצר בית הספר ונעמד מעבר לגדר הרשת אך כפר בכך שאונן או ביצע מעשה מיני כלשהו, ועמד על כך שרק הטיל את מימיו מאחורי השיחים, מבלי שיצר כלל קשר עין עם המתלוננת. 
  • המחלוקת בתיק התמקדה אם כן בשאלה מה עשה הנאשם בדקות שהיה מחוץ לחצר בית הספר, האם ביצע מעשה אוננות בעל אופי מיני לנגד עיניה של המתלוננת, כנטען בכתב האישום, או, שרק הטיל את מימיו, מבלי שכלל נתן דעתו למתלוננת, כפי שטען הנאשם בעקביות לכל אורך הדרך.  
  • לנוכח כפירתו של הנאשם, שמע בית משפט השלום בפתח-תקווה (כב' סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי) את הראיות בתיק עד תום, ובהכרעת דין מנומקת מיום 13.4.16 זיכה את הנאשם מכל אשמה.
  • בתמצית, קבע בית המשפט הנכבד כי הגיע לכלל מסקנה שבנסיבות העניין אין די בעדותה היחידה של המתלוננת, הגם שהותירה רושם חיובי ומהימן, כדי לבסס מעבר לכל ספק סביר את הטענה כי הנאשם ביצע מעשה מגונה ואונן בפניה. על כן, החליט לזכות את הנאשם.

זיכוי במשפט פלילי מעבירה של מעשה מגונה בפומבי – ואלו הנימוקים המרכזיים שהובילו לזיכוי במשפט הפלילי

קשיים ניכרים בעדותה היחידה של המתלוננת

  • בית המשפט קבע אמנם כי המתלוננת הותירה בעדותה רושם חיובי ומהימן, עם זאת, קיבל את טענת ההגנה לפיה העובדה שמדובר במתלוננת מהימנה אינה מעידה בהכרח על כך שגרסתה העדכנית, כפי שנשמעה בעדותה בבית המשפט, משקפת באופן מדויק את מהלך העניינים כפי שהתרחש ביום האירוע עצמו, כשנה וחצי קודם לכן. 
  • בית המשפט פסק כי עלה בידי ההגנה לבסס באורח משמעותי את הטענה כי בזמן אמת, בסמוך לאחר האירוע, מסרה המתלוננת גרסאות עובדתיות סותרות לזו שמסרה בעדותה בבית המשפט, ואשר יש בהן לאשש את גרסתו העקבית של הנאשם לפיה הטיל את מימיו ולא ביצע כל מעשה בעל אופי מיני.
  • בית המשפט קיבל את טענת ההגנה שלאורך זמן חלו התפתחויות בגרסתה העובדתית של המתלוננת וקבע שבהיעדר כל ראיה מפלילה נוספת די בכך על מנת לקבוע כי מתעוררים ספקות אשר אינם מאפשרים לבסס ממצא וודאי על סמך עדותה.
  • בפרט התמקד בית המשפט בעובדה כי עדותה של המתלוננת בנקודה המרכזית והשנויה במחלוקת – השאלה האם הנאשם אונן או הטיל את מימיו – נסתרה באופן חזיתי בעדותן של שתי עדות ההגנה, שמהימנותן לא הוטלה בספק.
  • בעוד שבעדותה עמדה המתלוננת באופן חד משמעי על הטענה כי ראתה את הנאשם באקט מיני מובהק של אוננות, שלדבריה אף הביאו לבסוף לסיפוק מיני, ושללה באופן נחרץ את האפשרות כי ביצע אקט של השתנה וכן שללה אפשרות כי סיפרה לגורם כלשהו בסמוך לאחר האירוע כי הנאשם הטיל את מימיו, מעדותן של שתי עדות ההגנה התברר כי ביום האירוע ולמחרת אותו יום שמעו מפי המתלוננת באופן מפורש כי ראתה את הנאשם מטיל את מימיו.  

בית המשפט קבע כי לא ניתן לשלול את התיזה של ההגנה לפיה גרסתה ה"מפלילה" של המתלוננת הושפעה משיחות רבות שקיימה בנושא לאורך זמן ותהליך מחשבתי שעברה

  • גרסתה של המתלוננת נעה מתיאור אקט של השתנה בפני אחת מעדות ההגנה, דרך הטלת מים המלווה במגע נוסף באיבר המין בפני עדת ההגנה השנייה, ועד לאקט של אוננות שבסופו הגעה לסיפוק מיני – בעדותה בבית המשפט.
  • די בעצם קיומן של אותן גרסאות ראשוניות אשר אינן מאששות את הגרסה המאוחרת בעדות כדי להקים ספק המחייב זיכוי.
  • לצד זאת, כך פסק בית המשפט, גם לא ניתן לשלול שגרסת המתלוננת הושפעה משיחות רבות שקיימה בנושא לאורך זמן, שיחות שתוכנן לא תועד ולא נחקר, ומתהליכי מחשבה לוגיים שערכה על יסוד מידע שקיבלה, מאוחר לאירוע.

בית המשפט קיבל את טענות ההגנה ביחס למחדלי חקירה של המשטרה

  • כאשר מדובר בעבירת מין, בוודאי כזו המבוססת על עדות יחידה של נפגע העבירה, קיימת חשיבות רבה בעיגון פרטי התלונה בזמן אמת, על ידי גביית עדות מפורטת מאותם אנשים אשר פגשו בו בסמוך לאחר האירוע ומאלה אשר שמעו ראשונים מפיו את אשר חווה.
  • בית המשפט הדגיש כי מדובר בהודעות בעלות חשיבות עליונה בבחינת המסכת הראייתית הכוללת.
  • נפסק כי במקרה זה קשה להבין ולקבל את העובדה כי לא נעשה כל מאמץ לגבות בשלב החקירה את עדויותיהן של שתי עדות ההגנה, אשר זהותן הייתה ידועה לחוקרים מלכתחילה וניתן היה כבר במהלך חקירת המשטרה לעמוד על החשיבות הפוטנציאלית של גרסתן לחקר האמת.
  • עדויותיהן של שתי עדות ההגנה עומדות בסתירה חזיתית לעדות המתלוננת ועולות בקנה אחד עם גרסתו העקבית של הנאשם לפיה הטיל את מימיו ולא אונן.
  • בית המשפט שיבח את ההגנה על כך שטרחה והביאה עדות אלה בפני בית המשפט.
  • עוד נקבע כי ככל שבשל חלוף הזמן, והעובדה שגרסתן לא נגבתה בסמוך לאחר האירוע, אי בהירות ככל שעולה מעדותן של עדות ההגנה מונחת לפתחה של התביעה.   

גרסת הנאשם – הכחשה עקבית של המעשה המגונה המיוחס לו ומתן הסבר תמים למעשיו

  • הנאשם שמר לאורך כל הדרך על גרסה אחידה לפיה יצא מהחצר על מנת להטיל את מימיו, ללא כל כוונה מינית ומבלי שהיה מודע לכך שהמתלוננת מבחינה במעשיו.
  • ליבת גרסתו לא נסתרה והיא אף מתיישבת עם מכלול הנסיבות אותן הוכיחה ההגנה.

חובת הנמקה בהרשעה בעבירות מין על פי עדות יחידה של קורבן העבירה

  • סעיף 54א(ב) לפקודת הראיות מטיל חובה על בית המשפט לנמק בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה של קורבן העבירה ולבסס עליה הרשעה בעבירת מין.
  • בית המשפט העליון קבע כי נדרשת הנמקה מהותית וממשית אשר יהיה בה מענה משכנע לחששות המלווים באופן טבעי להרשעה בעבירה חמורה על יסוד עדות יחידה.
  • בית המשפט הנכבד פסק כי בנסיבות שהובאו בפניו בפרשה זו אין די בעדותה היחידה של המתלוננת כדי להסיר את הספקות המתעוררים במקרה זה.

לאחר זיכוי הנאשם מעבירה של מעשה מגונה בפומבי, דחה בית המשפט גם את עתירת הפרקליטות להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית אחרת

  • סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי מקנה לבית המשפט סמכות להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
  • עוד במהלך שמיעת הראיות, הסתמן כי הנאשם יזוכה מהאישום של מעשה מגונה בפומבי, ולפיכך, בסיכומיה, ביקשה הפרקליטות כי ככל שלא ימצא בית המשפט די ראיות להרשעת הנאשם בעבירה של מעשה מגונה שיוחסה לו בכתב האישום, להרשיע את הנאשם בעבירה של מטרד לציבור לפי סעיף 215(א) לחוק העונשין או עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(1) או 216(4) לחוק העונשין, עבירות שלא יוחסו לנאשם בכתב האישום.
  • בהכרעת הדין קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה וסירב להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית כלשהי;
    • ראשית, משום שלא ניתנה לנאשם ההזדמנות להתגונן בפני הטענות החלופיות שהעלתה הפרקליטות לראשונה בסיכומיה.
    • שנית, ככל שהייתה הפרקליטות משתכנעת מלכתחילה כי לא הייתה כל כוונה מינית במעשיו של הנאשם, ספק אם הייתה טורחת ומגישה נגדו כתב אישום בגין אותן עבירות חלופיות.
    • לפיכך, משזוכה הנאשם מהעבירה המיוחסת לו, פסק בית המשפט כי אין כל הצדקה להרשיעו בעבירה אחרת.

סוף דבר

  • מאחר ותיק זה התנהל בדלתיים סגורות, בהחלטה מיום 13.4.16, התיר בית המשפט לפרסם את הכרעת הדין, למעט כמובן פרטים שיש בהם כדי לזהות את הנאשם והמתלוננת.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובץ pdf בהכרעת הדין שניתנה בעניינו של הנאשם, ללא ציון פרטים מזהים.
  • תיק זה טופל במשרדנו ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר ועורכת הדין אירנה אינברג.

תיק פלילי 23701-06-15 בית משפט השלום פתח תקווה, בפני כבוד סגן הנשיאה, השופט חגי טרסי.


דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות מעשה מגונה בפומבי, עבירות מין ועבירות הטרדה מינית.


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי במשפט פלילי | עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי | מעשה מגונה | ארכיון זיכוי במשפט פלילי | זיכוי בתיק פלילי | ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו"ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 23

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

עבירות מין + הטרדה מינית - דוגמאות למקרים נוספים שטופלו על ידי משרדנו:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
למעלה