חקירה משמעתית של עובד מדינה ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, ובהקשר זה ראו בהרחבה: 
  • דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | ייצגו משפטי בשימוע לפני השעיה.
• עמוד זה עוסק בכל הנוגע לחקירת עובדי מדינה בחשד לעבירות משמעת, בין אם מנוהלת החקירה המשמעתית על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה או ע”י מי שנתמנה לחוקר משמעת באחד ממשרדי הממשלה.
• בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים:
  • מי חשוף לחקירה משמעתית במסגרת העסקתו בשירות הציבורי.
  • הגופים בנציבות שירות המדינה העוסקים באכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי.
  • כיצד מטופל חשד לביצוע עבירת משמעת שהתעורר כנגד עובד מדינה, החל משלב הדיווח על החשד, דרך קבלת ההחלטות האם לפתוח בחקירה משמעתית ומי יחקור את החשד ועד לסמכויות שהוענקו לחוקרי משמעת בניהול החקירה המשמעתית.
  • אופן זימון עובדי מדינה לחקירה משמעתית ע”י חוקר משמעת.
  • החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בחקירות משמעת כנגד עובדי מדינה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית.
  • מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הענקנו ליווי וייעוץ משפטי לעובדת מדינה שנחקרה באזהרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירות משמעת. הפרשה הסתיימה בקבלת עמדתנו, שאין מקום להגיש תובענה משמעתית כנגד הלקוחה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים רבים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בחקירות משמעת וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדם.

כנגד מי יכולה להיפתח חקירה משמעתית

• חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג-1963 (להלן – “חוק המשמעת”) והתקנות שהותקנו מכוחו הינו המקור הנורמטיבי העיקרי של הדין המשמעתי במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובחלקים נוספים של השירות הציבורי.
• מבחינה מספרית, חל חוק המשמעת על למעלה מרבע מיליון עובדי מדינה ומשרתי ציבור, בכ-250 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
• בתמצית, חל חוק המשמעת על כל אלו:
  • עובדי מדינה ועובדים במשרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים.
  • עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי מינהל הכנסת ועובדי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
  • עובדי משרד מבקר המדינה.
  • עובדי רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
  • עובדי מדינה המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט – 1959.
  • סטודנטים בשירות המדינה.
  • קבוצות נוספות של עובדים בשירות הציבורי, ובהם עובדי הוראה, עובדי מועצות דתיות, עובדים בחלק מהתאגידים הציבוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ותאגיד השידור הציבורי, עובדים בתאגידי הבריאות ובחברת דואר ישראל.

אכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי ע”י נציבות שירות המדינה

• נציבות שירות המדינה מופקדת על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, ופועלת לאכיפת הדין המשמעתי יחד עם משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הציבוריים שחוק המשמעת חל עליהם.
• בכל הנוגע לענייני משמעת, פועלים במסגרת נציבות שירות המדינה שני גופים:
  • גוף חקירתי – אגף חקירות משמעת.
  • גוף המשמש כרשות תובעת בענייני משמעת – אגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

תפקידיו של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• אגף חקירות משמעת, המונה כ- 10 חוקרים ומנהל יחידה, מופקדים על כל אלה:
  • חקירות משמעת בשירות המדינה והכנת סיכומי חקירות (בהתאם לסעיף 45.113 (א) לתקשי”ר).
  • פעילות מונעת בתחום המשמעת בקרב עובדי המדינה.
  • איסוף מודיעין בתחום המשמעת.
  • אכוונה והנחיה מקצועית של חוקרי המשמעת במשרדי הממשלה, הכפופים לאגף החקירות מקצועית.
  • הענקת ייעוץ לנציב שירות המדינה בענייני חקירות משמעת.

יצירת קשר קשר עם אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• כתובת אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה: רחוב בית הדפוס 12, בית השנהב כניסה B, קומה 5, ירושלים.
• טלפון: 074-7699468
• פקס: 02-6541049
• דואר אלקטרוני: hakirot@csc.gov.il
• את עמוד האגף ברשת תמצאו כאן.

תפקידיו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• תפקידו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מוגדר בעמוד של האגף ברשת באופן הבא:

“אגף המשמעת אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך, התאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963,  והגופים הנתמכים והמתוקצבים (בנוגע לחריגות שכר), מתוך מטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו”.

• בתמצית, מופקד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על כל אלו:
  • להגיש תובענות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
  • לייצג את המדינה לפני בית הדין למשמעת;
  • לעקוב אחר הליכים פליליים המתנהלים כנגד עובדי מדינה.
  • לטפל בהשעיות של עובדי מדינה.
  • להנחות את חוקרי אגף החקירות.

אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה

• בפרק זה נציג בתמצית את אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה, כפי שנקבע בתקשי”ר. 
• ריכוז הטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה נמצא תחת אחריותו של מי שנקרא בתקשי”ר “האחראי” (סעיף 45.121 בתקשי”ר).
• אותו “אחראי” מוגדר בתקשי”ר כאחד מאלה: מנכ”ל המשרד, סמנכ”ל בכיר לניהול ההון האנושי ולמינהל, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לניהול ההון האנושי ומינהל, או בעל תפקיד אחר שמנכ”ל המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה לאחראי, באישור נציב שירות המדינה.

דיווח ויידוע על חשד לביצוע עבירת משמעת

• משנודע למשרד על חשד לביצוע עבירת משמעת שהתבצעה במשרד, מחוייב האחראי במשרד:
  • לדווח באופן מיידי לאגף חקירות בנציבות שירות המדינה על פרטי העבירה והמעורבים בה;
  • ליידע אודותיה את אגף התביעה בנציבות שירות המדינה;

קבלת ההחלטה האם לפתוח בחקירת משמעת כנגד עובד המדינה

• פתיחה בחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה לא מחייבת הגשת תלונה. די בכך שנודע על חשד לביצוע עבירת משמעת כדי להניע את גלגלי החקירה.
• משהתקבל דיווח באגף החקירות על תלונה או חשד לעבירה כאמור לעיל, מגבש מנהל אגף חקירות החלטה באם לפתוח בהליך של חקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• חקירה משמעתית באגף חקירות משמעת תפתח באחד או יותר משלושת המצבים הבאים:
  • נודע למנהל אגף חקירות משמעת על חשד לביצוע עבירת משמעת וסבר הוא כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פתיחת חקירה משמעתית;
  • נציב שירות המדינה או מי מטעמו הורו למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית על חשד לביצוע עבירת משמעת שנודעה להם;
  • פרקליט המדינה או מי מטעמו רשאי להורות למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית אם סבר בנסיבות העניין, כי החשד שהתגלה נגד עובד מדינה ראוי להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך הפלילי.

קבלת ההחלטה מי יבצע את החקירה המשמעתית כנגד עובד המדינה

• משהחליט מנהל אגף החקירות כי יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לעבירת משמעת, עליו להחליט מי הגורם שיבצע את החקירה המשמעתית:
  • אגף החקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או –
  • חוקר משמעת במשרד הרלוונטי.
• מנהל אגף חקירות רשאי אף להורות על עריכת חקירה משולבת, שתתנהל במקביל באגף חקירות משמעת ובמשרד הנוגע בדבר, אם סבר כי בנסיבות העניין יש הצדק מקצועי לכך;
• כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית, תועבר התלונה ישירות או באמצעות הממונה על שוויון מגדרי במשרד לבירור וחקירה באגף החקירות.

חקירת התלונה על ידי חוקר משמעת במשרד הממשלתי הרלוונטי

• חקירת התלונה במשרדי הממשלה השונים, תיעשה רק על-ידי מי שמונה לחוקר משמעת במשרד.
• חוקר המשמעת חייב לתאם את החקירה עם מנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה והוא כפוף להנחיותיו (סעיפים  45.113 (ד), 45.122 (ג) לתקשי”ר).

סמכויות חוקרי משמעת בכל הנוגע לחקירות משמעת של עובדי מדינה

• על פי דין, ממנה נציב שירות המדינה חוקרי משמעת, הפועלים לפי הוראות אגף המשמעת או נציב שירות המדינה עצמו (סעיף 15 לחוק המשמעת).
• חוקרי משמעת הוסמכו לעסוק בבירור תלונות המייחסות לעובדי מדינה עבירות משמעת לפי חוק המשמעת (סעיף 45.113 לתקשי”ר).
• בכל הנוגע לחשדות לעבירות משמעת מצד עובדי מדינה, הוענקו לחוקרי המשמעת סמכויות חקירה באזהרה, הזהות לסמכויות של חוקרי משטרה (סעיף 16 לחוק המשמעת, סעיף 45.123 (ג) לתקשי”ר).
• משמע, חוקר המשמעת רשאי לזמן לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה ולחקור אותו באזהרה, בחשד לעבירת משמעת (לחוקר משמעת הוענקו סמכויות חקירה בהתאם לסעיפים 2-4 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
• במקביל, חל איסור להקים במשרד ממשלתי ועדות פנימיות לבירור תלונות וחשדות בדבר עבירות משמעת ועבירות פליליות שעובדי המשרד נחשדו שעברו אותן (סעיף 45.131 בתקשי”ר).

העברת חומר החקירה לאגף התביעה של נציבות שירות המדינה

• בסיום החקירה מועבר תיק החקירה ביחד עם מסמך סיכום חקירה, למנהל אגף חקירות אמשמעת בנציבות שירות המדינה, לצורך בחינה מקצועית של התיק והעברתו להמשך טיפול באגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

ביצוע השלמת חקירה משמעתית

• נציב שירות המדינה או תובע באגף התביעה של נציבות שירות המדינה רשאים להורות לאגף חקירות להמשיך ולחקור, אם מצאו שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט (סעיף 45.123 (ה) לתקשי”ר).

הזימון לחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה וקבלת ייעוץ משפטי

זימון לחקירה משמעתית על ידי חוקר משמעת

• ככלל, ייחל הליך משמעתי נגד עובד מדינה בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• להבדיל מחקירות משטרה שלעיתים נפתחות במעצר, חקירה משמעתית תמיד תיפתח בזימון להתייצב לחקירה משמעתית, כאשר הזימון יכול להגיע:
  • מהממונה על החשוד במשרד בו מועסק החשוד, או גורם כלשהו במשאבי אנוש;
  • בהזמנה לחקירה משמעתית בכתב, בין אם במסירה אישית או במייל.
  • בשיחת טלפון מחוקר משמעת, המזמין את החשוד להתייצב לחקירה. 
• ככלל, בשלב הזימון לחקירה משמעתית ובטרם התייצב החשוד בחדר החקירות, יסרב חוקר המשמעת לתת לחשוד שום פרט אודות החקירה, לרבות: 
  • מי התלונן, מתי הוגשה התלונה והאם הוגשה בכלל תלונה. 
  • מה טיב החשדות כנגד החשוד. 
  • איזה ראיות נאספו לחובת החשוד. 
  • כיצד תתנהל החקירה המשמעתית.  
  • מה חומרת החשדות. 
  • מה השלכות החקירה המשמעתית על עתידו המקצועי של החשוד בשירות הציבורי. 
• למעשה, מעבר לעצם זימון החשוד ולתאום מועד החקירה המשמעתית, לא יחשוף חוקר המשמעת דבר בפני החשוד, ויפטור את החשוד באימרה עמומה בסגנון: “שתגיע להיחקר תשמע במה מדובר”.
• לעיתים, כלל לא יבין החשוד מדבריו של חוקר המשמעת שבכלל זומן לחקירה משמעתית באזהרה, שכן חוקר המשמעת יזמן אותו “לבירור”, או “להשיב על כמה שאלות שיש לנו”.

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בחקירה משמעתית

• אמנם מדובר בחקירה משמעתית, אך זו מתנהלת בדומה מאוד לחקירה פלילית ובפתחה יוזהר עובד המדינה כי הוא חשוד בעבירות משמעת, כי אינו חייב לומר דבר אם אין רצונו בכך אולם כל שייאמר יירשם ועלול לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

חקירה משמעתית של עובדת מדינה באזהרה, בחשד לעבירות משמעת

• בניגוד לחקירות פליליות, בדרך כלל לא מודיעים חוקרי משמעת לחשודים בפתח החקירה שיש להם זכות להתייעץ עם עורך דין.
• אם יבקש חשוד להתייעץ עם עורך דין בפתח החקירה המשמעתית או במהלכה, רוב חוקרי המשמעת יסרבו לאפשר לחשוד להתייעץ, בטענה שאין זכות כזאת בחקירות משמעת, בעוד חוקרי משמעת בודדים כן יאפשרו לחשוד להתייעץ.  
• כפי שניתן לראות בתמונה של טופס העדות שהוצגה לעיל – באותה חקירת משמעת לא העניק חוקר הנציבות לחשודה זכות היוועצות עם עורך דין. 
• לעומת זאת, בחקירת המשמעת הבאה, שנערכה על ידי חוקר במשרד הבריאות שהוסמך ע”י נציב שירות המדינה לשמש כחוקר משמעת, אמנם לא הודיע החוקר לחשודה שיש לה זכות להיוועץ עם עורך דין, אולם משביקשה להיוועץ עם עורך דין, איפשר לה החוקר לעשות כן:

חקירה משמעתית של עובד מדינה עי חוקר משמעת ממשרד הבריאות

• כך או כך – עצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין וההיוועצות עצמה, לעולם לא יכולים לשמש לרעתו של החשוד (בניגוד לשתיקה, שעלולה לחזק את החשד כנגד החשוד).
• מאחר ועם ההתייצבות לחקירה משמעתית, לא יאפשרו מרבית חוקרי המשמעת לחשוד היוועצות עם עורך דין, יש לנצל את פרק הזמן בין הזימון לחקירה המשמעתית ולהתייצבות בחקירה עצמה על מנת להתייעץ עם עורך דין.
• ככול שאכן ישכיל החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה המשמעתית, לא ניתן לזקוף את ההיוועצות עם עורך הדין לחובתו (בניגוד למה שחוקרים מספרים לפעמים לנחקרים).
• גם אם עובד המדינה לא יודע מדוע זומן לחקירה המשמעתית, וגם אם הוא משוכנע שמעולם לא נפל שום פגם בהתנהלותו – חיוני שיקבל ייעוץ משפטי והכנה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית;
• עצם זימונו לחקירה מלמד – שעל בסיס ראיות שכבר נאספו לחובתו, הוחלט לפתוח כנגדו בחקירה משמעתית ולהטיח בו את אותן ראיות, ולפיכך עליו להתייעץ בעוד מועד עם עורך דין, ללמוד כיצד להתנהל בחקירה, לגבש קווי הגנה, ולקבל כלים להתמודדות עם החשדות.
• כאן המקום להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד העוסק בדיני משמעת, בטרם מסירת כל גירסה בחקירה משמעתית, וזאת ממספר סיבות מרכזיות;
  • הניסיון מלמד כי עובד המדינה המוזמן לחקירה משמעתית, קרוב לוודאי יהיה זה מפגשו הראשון עם אגף המשמעת וההליך המשמעתי בכלל. מטבע הדברים, וללא קשר לשאלת החפות או האשם של עובד המדינה המוזמן לחקירה, עצם המעמד של נחקר, החשוד בעבירות – זר ומלחיץ.
  • במצב דברים זה, כושרו של עובד המדינה להתמודד בעצמו עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתבטא כראוי בחקירה, לבסס “קו הגנה” נכון ואפקטיבי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגירסתו – נפגם עד מאוד.
  • מטבע הדברים, עובד מדינה המגיע לראשונה בחייו לחקירה משמעתית, אינו מודע באופן מלא לזכויותיו בחקירה ובהליך המשמעתי בכלל, לחובותיו וסמכויותיו של חוקר המשמעת, אינו מכיר את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים לא פעם ע”י חוקרי המשמעת ויהיה חשוף יותר להשפעה ולאיום (מרומז או ישיר) מצד החוקרים.
  • לרוב, אין בידי עובד מדינה הנתון לחקירה משמעתית את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבו המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
  • במקרים רבים הנחקר גם אינו ער לכך ש”קו ההגנה” בו נקט בחקירה הסב לו “נזקים” שכמעט ולא ניתנים לתיקון בהמשך, בבית הדין המשמעתי.
  • צריך לזכור כי מול עובד המדינה, הנמצא לראשונה בחייו בחקירה משמעתית, ניצבים חוקרי משמעת מנוסים ומיומנים בשיטות חקירה, כאשר “גורם ההפתעה” נמצא לצידם והם אלו השולטים בכל ההיבטים של החקירה. כלומר, קיים פער כוחות משמעותי בין עובד המדינה הנחקר כחשוד לבין החוקר שלו, פער הפועל כמובן לרעת הנחקר.
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית, מטרתו בין השאר לגשר על פער הכוחות האמור בין עובד המדינה החשוד בעבירת משמעת לבין החוקר ו”לצייד” את עובד המדינה ב”ארגז כלים” להתמודדות עם החשדות כלפיו.
  • חקירה משמעתית עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על עובד המדינה ועתידו התעסוקתי – החל מהכתמת שמו הטוב ועד אובדן מקום העבודה, הפרנסה וזכויות סוציאליות.  
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית עשוי להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה המשמעתי ולהימנעות מהעמדה לדין בבית הדין למשמעת או להסבת ההליך המשמעתי להליך משמעתי פנים משרדי, ובכל מקרה – לסיום ההליך בפגיעה מינימאלית ככל הניתן בעובד המדינה.

מקרה להמחשה בו טיפלנו: חקירה משמעתית של עובדת מדינה

• כעת נציג מקרה להמחשה בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדת מדינה שנחקרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד שביצעה עבירות משמעת שונות.
• בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שנחשדו או הואשמו בעבירות משמעת.

החקירה המשמעתית שנוהלה כנגד עובדת המדינה

• כנגד עובדת בכירה וותיקה בשירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד לשורה של עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963 והפרה של הוראות התקשי”ר:
  • עיסוק בפעילות פוליטית אסורה בתקופת בחירות.
  • עבודה פרטית ללא היתר, כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
  • דיווחי נוכחות כוזבים.
  • התנהגות לא הולמת עובד מדינה.  
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.
• עוד בשלב זימונה לחקירה, ובטרם נחקרה, פנתה העובדת למשרד עורך הדין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה יעוץ וייצוג משפטי.
• בתיק חקירה זה הושקע מאמץ ניכר מצד אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירת החשדות ובאיסוף הראיות, ובתוך כך זומנה העובדת ונחקרה באזהרה לא פחות מ- 8 פעמים.
• במשך כל החקירה המשמעתית הענקנו לחשודה הכנה, ייעוץ וליווי משפטי, וסייענו בידיה להתמודד בהצלחה עם החשדות.
• בסיום החקירה המשמעתית הועבר תיק החקירה לעיון ובחינה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• בשלב זה פנה משרדנו למנהל אגף בכיר משמעת בבקשה כי אם וכאשר תתגבש חלילה כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי, קודם לכן ייערך הליך שימוע – במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות לשכנע כי יש להימנע מהגשת תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת ויש לסגור את התיק בעניינה.
• בכל הנוגע לשימוע בטרם הגשת תובענה ראו: ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הכוונה להגיש כנגד עובדת המדינה תובענה, המייחסת לה דיווחים כוזבים

• ואכן, לאחר בחינת חומר הראיות, גיבש אגף המשמעת כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים, בעוד החשדות בעניין פעילות פוליטית אסורה ועבודה פרטית ללא היתר “ירדו מן הפרק”, לאחר שהחשודה התמודדה בהצלחה עם החשדות והטענות שהוטחו בה.
• אגף המשמעת גיבש טיוטת כתב תובענה כנגד העובדת, במסגרתו נטען כי ב-13 הזדמנויות שונות בהן דיווחה העובדת היעדרות מעבודה בשל מחלה היא נכחה בפועל בבית הדין לעבודה כנציגת ציבור, וזאת במטרה לקבל שכר שלא כדין.
• כמו כן נטען כי בשתי הזדמנויות נוספות, בהן דיווחה העובדת “יציאה בתפקיד”, היא נכחה בפועל בביה”ד לעבודה.
• נטען כי במעשים אלו דיווחה העובדת דיווחי כזב, פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות תקשי”ר, והתנהגה התנהגות שאינה הולמת ובלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.

החשד לדיווחי מחלה כוזבים

• בהקשר לחשד לדיווחי מחלה כוזבים, יש לדעת;
• לפי התקשי”ר, “מחלה” לעניין הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מחלה כ“מצב בריאות לקוי הנוטל את כושר העבודה” (סעיף 33.204 לתקשי”ר).
• במילים אחרות, הזכאות לחופשת מחלה בתשלום מותנית בכך שהעובד באמת חולה, ונתון במצב בריאותי לקוי המונע ממנו לעבוד.
• כמו כן, קובע התקשיר: כי אם “התברר שעובד הגיש תעודת מחלה על יסוד טענה כוזבת או הגיש הודעה אישית כוזבת, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת ההיעדר והאחראי ינקוט נגדו בצעדים המשמעתיים הנאותים” (סעיף 33.238 לתקשי”ר).
• כלומר, עובד שידווח היעדרות מעבודה בשל מחלה, שעה שאינו באמת חולה – ייחשב כמי שדיווח דיווח כוזב, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות ואף יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.
• בחוזר מס’ 61/2018 ובהנחיה מס’ 5/2019 של מנהל אגף בכיר משמעת הובהר לעובדי המדינה כי:

“דיווח מחלה נועד למקרים בהם העובד אכן חולה ואינו יכול להגיע לעבודתו…דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הנו דיווח כוזב, אשר עלול לעלות כדי עבירת משמעת”.

מדיניות הענישה במקרים של דיווחים כוזבים

• עבירת משמעת של דיווחים כוזבים הינה עבירה נפוצה בקרב עובדי המדינה וככלל, בהינתן תשתית ראייתית מספקת, מוגשות בגינה קובלנות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הפסול והחומרה שבמסירת דיווחים כוזבים. כך למשל, בעש”מ 6978/00 מאיר מוטיל נ’ נציב שירות המדינה נפסק:

“דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם“.

• אמצעי המשמעת במקרה של הרשעה בבית הדין בדיווחים כוזבים ינועו ככלל בין נזיפה חמורה לצד הפקעת משכורת או חלקה והורדה בדרגה או יותר, דרך פסילה לתפקיד ניהולי ועד לפיטורין ופסילה משירות המדינה במקרים החמורים.
• וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבר”ש 9724/10 שאול אלייתים נ’ נציבות שירות: 

“ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על קיומם כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד”.

השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• בעניינה של העובדת ובטרם הגשת כתב התובענה לבית הדין למשמעת, נענתה הנהלת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבקשתנו לערוך שימוע, לפנים משורת הדין (בחוק המשמעת לא מעוגנת זכות שימוע בטרם הגשת תובענה).
• לצורך השימוע, ביקש וקיבל משרדנו את חומר הראיות הרב שנאסף בחקירה המשמעתית בעניינה של העובדת, ניתחנו את כל החומרים ופעלנו לאסוף ראיות הגנה.
• במעמד השימוע, שנערך עם סגנית מנהל אגף המשמעת והתובעת האמונה על הטיפול בתיק, פרסנו באריכות את טיעונינו מדוע אין להגיש כתב תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת.

סגירת תיק החקירה בהתראה פנים משרדית

• לאחר שקילת הטיעונים שהעלינו בשימוע, ולמרות הכוונה הראשונית להגיש תובענה כנגד העובדת בגין דיווחים כוזבים, השתכנע אגף המשמעת לא להעמיד את עובדת המדינה לדין משמעתי.
• תחת זאת, סוכם בין הצדדים כי תינקט כלפיי העובדת התראה פנים משרדית בלבד, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בסופו של יום, אחרי 3 וחצי שנים מאז נפתחה החקירה המשמעתית נגדה והחשש מהליך משמעתי ריחף מעל ראשה וסיכן את מעמדה התעסוקתי והמקצועי, הסתיים העניין על הצד הטוב ביותר עבור העובדת ונחסכו ממנה הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ההכתמה והפגיעה בהמשך עבודתה וקידומה המקצועי.  
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה |  חקירות משמעת נציבות שירות המדינה 

הפוסט חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (87)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

• בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
  • מה ייחשב כעבירת משמעת;
  • באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
  • אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
  • סדרי דין;
  • ענישה;
• לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: חנינה בדין משמעתי.
• מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
  • אתיקה מקצועית;
  • ניגוד עניינים;
  • מעשים המערערים מהימנות;
  • התנהגות שאינה הולמת.
• ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
• לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
• בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

• אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

• ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
  • התראה;
  • נזיפה או נזיפה חמורה;
  • הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
  • הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים; 
  • העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
  • פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
  • פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; 
  • פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
  • פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
  • פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
  • השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

• קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
  • התראה.
  • ריתוק.
  • נזיפה.
  • נזיפה חמורה.
  • קנס.
  • מחבוש – מותנה או בפועל.
  • הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

• אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
• בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
  • נזיפה.
  • פסילת קורס או בחינה או עבודה.
  • איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
  • עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
  • ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה. 
  • קנס כספי.
  • מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
  • הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
  • הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
  • הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
  • ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
  • ענישה על תנאי.
  • פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

• להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
• בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
• חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי. 
• כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
• אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
• להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

• אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
• תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
• מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו”ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב”כ הקובל.
• ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

• חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
• ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
• הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
• הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
• מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
• תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

• בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
• ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

• עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
• עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.

אנשי שב”כ ומוסד

• אנשי שב”כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
• ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

• חיילים ואנשי קבע בצה”ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
• ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

• שוטרים – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של המשטרה.
• ייצוג משפטי של שוטרים בגין עבירות משמעת בבית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

סוהרים ואנשי שב”ס

• סוהרים ואנשי שב”ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
• ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

• סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
• ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

• הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
• ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

• בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
• לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי 

הפוסט דין משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (239)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי, מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה

• אחת מעבירות המשמעת הנפוצות ביותר בהן מואשמים עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה דיווחי נוכחות כוזבים.
• בעמוד זה נעמוד על בקצרה על העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים, מדיניות הענישה בעבירה זו ובהמשך, נציג מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
• באותו מקרה, בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לעובד זה, לא רק שלא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין; בהליך פנים משרדי אף הוחלט שלא לנקוט כנגדו בשום אמצעי משמעת.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים ובחשד לדיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה.

איזה צעדים ננקטים כנגד עובד מדינה שדיווח דיווחי נוכחות כוזבים?

• במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. יחד עם זאת, ככלל, בגין דיווחי נוכחות כוזבים לא ננקטים הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה. 
• במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
  • עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
  • התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה;
  • סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

• • סעיף 91.151 בתקש”יר המחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.

על חומרת העבירה דיווחי נוכחות כוזבים

• על חומרת העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• כך למשל, פסק בית הדין בהקשר זה בתיק בד”מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב’ ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין):

“דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש”מ 1804/01 מדינת ישראל נ’ אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

“החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד”.

ובעש”מ 10129/01 מדינת ישראל נ’ טליה בת צ’רלס גניש (דינים עליון, כרך סא,  204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה”.

דיווחי נוכחות כוזבים – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

החקירה המשמעתית שנפתחה בחשד לדיווחי נוכחות כוזבים

• כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחי נוכחות כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
• בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
• ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

קבלת טענות הסניגור שאין להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
• בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
• עו”ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
• לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו”ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
• בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
• בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו. עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הפרכת החשד לדיווחי נוכחות כוזבים וסיום הפרשה ללא נקיטת אמצעי משמעת כלשהם

• בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים שלל התראה או נזיפה, ובלבד  שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
• בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
  • דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
  • בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
• בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ”ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
• בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים על דיווחי נוכחות כוזבים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווחי נוכחות כוזבים.
• נושאים קשורים שאולי יעניינו את הקורא:
  • חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
  • דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (112)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי ע”י משרד עורך דין גיא פלנטר בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה, לרבות בהליך משמעתי שננקט כנגד עובד מדינה, בעקבות הליך פלילי.
• בעמוד זה תמצאו הסברים אודות הליך משמעתי שננקט בעקבות הליך פלילי.

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – המצב המשפטי

האם ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה בגין אותם מעשים עליהם נתן כבר את הדין בהליך הפלילי?

• כפי שנראה להלן, התשובה לכך חיובית וזאת למרות העיקרון המשפטי הנקרא “סיכון הכפול”. “סיכון כפול” (באנגלית: Double Jeopardy) הוא מצב משפטי בו אדם מועמד פעמיים לדין על אותו מעשה או על אותה מסכת עובדתית.
• בישראל, כחלק מזכות היסוד למשפט הוגן, אין להעמיד אדם למשפט פלילי על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן. עקרון זה מקבל ביטוי בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982 שכותרתו “אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד”.
• עקרון זה על פיו אין דנים פעמיים אדם בהליך פלילי בשל מעשה אחד חל גם ביחס לסיום הליך פלילי ללא הרשעה; על פי מצוות המחוקק, גם במקרה בו הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, לא ניתן להעמיד לדין פלילי פעם נוספת ביחס לאותו מעשה.
• אדם שהורשע או זוכה בהליך פלילי לא ניתן לנקוט כלפיו הליך פלילי נוסף בשל אותו מעשה, אך אין מניעה לנקוט כלפיו – בשל אותו מעשה – הליך משמעתי.
• עקרון “הסיכון הכפול” אינו מונע נקיטת הליכים משמעתיים לאחר נקיטת הליכים פליליים והדבר נקבע במפורש בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
• בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, אחריותו של עובד המדינה לפי חוק המשמעת בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ולכן מותר לנקוט כנגד עובד מדינה בהליך משמעתי אף אם במסגרת ההליך הפלילי כבר נענש עובד המדינה או אפילו זוכה על אותה מעשה או מחדל.
• מצב זה נובע מהתכלית השונה העומדת ביסודו של ההליך הפלילי לעומת זו של ההליך המשמעתי; בעוד ההליך הפלילי עוסק בענישה של העבריין עצמו, מהווה הדין המשמעתי אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה; התכלית העיקרית של הדין המשמעתי היא להגן על השירות הציבורי מבחינת תפקודו, תדמיתו ודמותו וזאת באמצעות שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור בשירות המדינה ובעובדי המדינה.
• עוד בשנות החמישים, הבהיר בית המשפט העליון בבג”צ 13/57 כי הדיון הפלילי אינו שולל את האפשרות לקיים דיון משמעתי, וכך נפסק:

“לא הרי הליך פלילי כהרי דיון משמעתי. התביעה הפלילית נועדה לקבוע אם הנאשם עבר על החוק ואם הוא ראוי כי יטילו עליו את העונש הקבוע בחוק, ואילו הדיון המשמעתי לא נועד להעניש את ה’עבריין’, כי אם לקבוע, בראש ובראשונה, אם הוא עודנו ראוי לאמון אשר רחשו לו השלטונות והציבור לפני שנמתח עליו קו של חשד. לשון אחרת: הדיון המשמעתי אין מהותו פלילית, כי אם אזרחית, ואין תכלית ענישה, כי אם הגנה“.

• הנחיה 6.6102 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שכותרתה “הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה” מסדירה את מערכת היחסים בין הפרקליטות לנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לעובדי מדינה אשר ננקטו כנגדם הליכים פליליים.

תיק פלילי נגד עובד מדינה הסתיים באי הרשעה. האם ניתן להעמידו לדין משמעתי?

• בהתאם להוראות סעיף 17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת) עצם הרשעתו של עובד מדינה בהליך פלילי בעבירה שיש עמה קלון מהווה עבירת משמעת, עליה ייתן את הדין גם בהליך משמעתי. יחד עם זאת, על מנתת “שהדלת תיפתח” להעמדה לדין משמעתי של עובד מדינה לפי סעיף 17(6) חייבים להתקיים שני תנאים,, במצטבר:
  • עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט (להבדיל מסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה).
  • עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט בעבירה שיש עימה קלון (להבדיל מעבירה פלילית שאין בה קלון).
• יחד עם זאת, נקיטת הליך משמעתי כנגד עובד מדינה איננה מחייבת הרשעה בפלילים, שכן, כאמור, בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה אף אם במסגרת ההליך הפלילי זוכה על אותה מעשה או מחדל, והדברים הם בבחינת קל וחומר באם הסתיים ההליך הפלילי בקביעה, כי הנאשם ביצע עבירה פלילית, אולם בית המשפט החליט לסיים את עניינו ללא הרשעה בפלילים.
• אותה קביעה שיפוטית בהליך הפלילי, לפיה ביצע עובד המדינה עבירה פלילית, אף ללא הרשעה, יכולה לשמש כתשתית לאישום בכל אחת מעבירות המשמעת המנויות בסעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), כלומר, כי עובד המדינה:
  • עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
  • לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
  • התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
  • התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;
  • השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים.
• ככלל, משנקבעה בהליך פלילי אשמתו של עובד מדינה, במסגרת ההליך המשמעתי שבא בעקבות הליך פלילי זה, לא ניתן “לפתוח מחדש” את שאלת אחריותו של עובד המדינה לעבירה שכן “הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת” (סעיף 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת).
• לשם המחשה, בתיק בד”מ 122/14 הובא עניינו של עובד משרד הבריאות אשר במסגרת הליך פלילי נקבע, ללא  הרשעה, כי ביצעה עבירה פלילית של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין. למרות סיומו של ההליך הפלילי ללא הרשעה, הסתיים ההליך המשמעתי בפיטורים לאלתר (בד”מ 122/14, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים, בפני הרכב אב בית הדין עו”ד אורי כהן).

חקירה פלילית נגד עובד מדינה הסתיימה בסגירת התיק. האם ניתן להעמידו לדין משמעתי?

• סגירת תיק החקירה המשטרתי אינה שוללת חקירה משמעתית של נציבות שירות המדינה והגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• לא אחת, הורשעו בבית הדין למשמעת עובדי מדינה שהתקיימו נגדם הליכי חקירה פליליים שבסיומם הוחלט שלא להעמידם לדין פלילי אלא לדין משמעתי בלבד.
• בדיוק על עניין זה עמד בית המשפט העליון בעש”מ 7932/07, פרשת דורון מזרחי נ’ נציגות השירות (מפי כב’ השופטת ארבל), שם נפסק בתמצית:
  • העובדה שהמשטרה סגרה את התיק אינה מחייבת את נציבות שירות המדינה ואין בכך כדי לפגום בהליכים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. המשטרה ונציבות שירות המדינה הן רשויות נפרדות המפעילות את סמכויותיהן ושיקול דעתן בנפרד.
  • העובדה שהתיק הפלילי נסגר אינה שוללת חקירה משמעתית והגשת תובענה על ידי נציבות שירות המדינה שכן “…מדובר בשתי דיסציפלינות נפרדות שלהן מטרות נפרדות. ההליך הפלילי מטרתו לקבוע אם הנאשם עבר על החוק, ואם כן מה העונש הראוי לו. הדין המשמעתי מהותו ומטרתו שונות, הוא אינו מיועד לקבוע אשמה או חפות, מהותו אינה פלילית, אלא מטרתו הגנה על השירות הציבורי ושמירה על רמתו הנאותה, על הליכות עובדיו וטוהר מידותיהם“.

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי. בתמונה: דוגמה לתובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

ממצאים ומסקנות שנקבעו בהליך הפלילי לא ניתנים ל”פתיחה מחדש” בהליך המשמעתי

• עובד מדינה שהעומד לדין משמעתי בעקבות הליך פלילי צריך לדעת, שבהליך המשמעתי לא “יפתחו מחדש” ממצאים ומסקנות שנקבעו בהליך הפלילי.
• בהתאם להוראות 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד עובד מדינה יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי לפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע להליך משמעתי בעקבות הליך פלילי ראו גם – תובענה לאחר הליך פלילי שם תמצאו גם דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכן – הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בתי  הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי | תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי |  ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר

הפוסט הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (68)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי אשר הענקנו, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תובענה משמעתית אשר ייחסה לעובד משרד רוה”מ) התנהגות לא הולמת עובד מדינה, דיווחי נוכחות כוזבים ופגיעה במשמעת שירות המדינה.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר המועסק במשרד ראש הממשלה, אשר הואשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות התנהגות לא הולמת עובד מדינה ופגיעה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו ופגיעה במשמעת שירות המדינה, בכך שהגיש דיווחים כוזבים הנוגעים לנוכחותו במקום עבודתו במשרד רוה”מ.
• בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטלה התובענה.

תחילת הפרשה – בתלונה אנונימית על התנהגות לא הולמת עובד מדינה.

• הפרשה החלה בתלונה אנונימית שהוגשה כנגד העובד, המייחסת לו עבירות משמעת. בעקבות התלונה, פתח אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• במסגרת החקירה, בוצעו מעקבים ממושכים אחר עובד המדינה ונאספו לחובתו ראיות שונות.

העובדות שיוחסו לעובד המדינה בתובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• בתום החקירה, הגישה נציבות שירות המדינה תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המייחסת לו עבירות משמעת חמורות.
• בתמצית, נטען בכתב התובענה כי במהלך כשנתיים, במספר רב של הזדמנויות, דיווח עובד משרד רוה”מ באופן כוזב, באמצעות כרטיס הנוכחות שלו, על עבודה במשרד, בעוד שבפועל, לא עבד את מלוא השעות המדווחות, אלא יצא מהמשרד לפרקי זמן ארוכים לצרכיו הפרטיים, ומבלי להחתים באמצעות כרטיס הנוכחות שלו יציאה מהעבודה.
• כתב התובענה המשיך ופירט 6 מקרים קונקרטיים בהם נטען כי העובד יצא ממקום עבודתו במשרד רוה”מ לצרכיו הפרטיים, אולם דיווח באופן כוזב כי שהה במקום עבודתו.
• לטענת נציבות שירות המדינה, בעקבות הדיווחים הכוזבים, קיבל עובד המדינה במרמה שכר בגין שעות עובדה שבפועל כלל לא ביצע.

עבירות המשמעת שיוחסו לעובד המדינה בכתב התובענה.

• במעשיו, כך נטען בכתב התובענה, עבר עובד המדינה את כל עבירות המשמעת הבאות;
• דיווח עובד המדינה דיווח נוכחות כוזב.
• קיבל במרמה כספים שלא כדין. עובדות התובענה נוסחו באופן המקים גם את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
• פגע במשמעת שירות המדינה.
• הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

• הפר את הוראות תקנון שירות המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 91.151 לתקשי”ר. סעיף זה בתקש”יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
• כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה כלל לא פחות מ- 4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
  • עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת).

קצת על העבירה המשמעתית של “התנהגות לא הולמת עובד מדינה”.

• כאמור, העבירה המשמעתית של התנהגות לא הולמת עובד מדינה מעוגנת בסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת). 
• ראשית יש לדעת כי העבירה של התנהגות שאינה הולמת את התפקיד אינה מוגבלת ליחסים שבין עובדים באותו גוף ציבורי. די בכך שהיא קשורה לתפקיד (עש”מ 6713/96 מדינת ישראל נ’ זוהר בן אשר).
• המושג “התנהגות לא הולמת” רחב ביותר, ועשוי מטבעו להשתרע על פני שטח כמעט בלתי מוגבל. יחד עם זאת, המושג מייצג את העקרונות והאינטרסים המעצבים את השירות הציבורי מעת לעת ואת יחסו לפרט הבא עמו במגע (בג”ץ 7074/93 מאיר סויסא נ’ היועץ המשפטי לממשלה).
• כאשר באים לקבוע האם מעשה או מחדל נופל בגדר התנהגות לא הולמת, יש להשקיף על העניין בעיני הציבור הנאור בישראל, ולבחון האם קיימת פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראייה של האדם הסביר, האמון על תפיסות היסוד של המשטר בישראל (בג”ץ 7074/93 הנ”ל).
•  יחד עם זאת, כך על פי בית המשפט העליון, יש להימנע מאידיאליזם שאין לו עיגון נורמאטיבי ויש לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב השכל הישר ולהימנע מתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה, נביא מדבריו של בית המשפט העליון בבג”ץ 7074/93 הנ”ל:

“גבולו העליון של הדין המשמעתי הוא בדין הפלילי, וגבולו התחתון של הדין המשמעתי הוא בהתנהגות שיש בה פגם אסתטי או אתי, אך שאין בה משום פגיעה במשמעת.

על שיטת המשפט להימנע מיצירת איסור משמעתי להתנהגות יומיומית, הטבעית לבני-אדם הגונים. אין להפוך עובדי מדינה ישרי דרך משמעת על-ידי קביעת אמות מידה המתאימות אך ליחידי סגולה”.

ביטול התובענה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• בחזרה למקרה בו טיפל משרדנו. עם הגשת התובענה המשמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנייצג אותו בהליך המשמעתי.
• בהסכמת יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לנסות ולהגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
• לאחר שעורך דין גיא פלנטר בא בדברים עם הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, סוכם כי נציבות שירות המדינה תחזור בה מהתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת והפרשה תסתיים בנזיפה שיקבל העובד, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.
• בהתאמה, הגישה נציבות שירות המדינה הודעה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה על חזרתה מהתובענה המשמעתית.
• לנוכח חזרתה של התביעה מהתובענה, ובהתאם להוראות תקנות שירות המדינה (סדרי הדין של בית הדין) התשכ”ד – 1963, הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לבטל את התובענה המשמעתית על כל סעיפי האישום בה.
• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד אותו עובד משרד רוה”מ (ללא פרטים מזהים של העובד) ובהחלטתו של בית הדין המורה על ביטול תובענה המשמעתית.

תיק בד”מ 100/09, נציבות שירות המדינה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בפני כבוד השופט יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת.

לקריאה נוספת.

• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו – עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | דיווחי נוכחות כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות לא הולמת עובד מדינה  | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת

הפוסט התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (28)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי על ידי עורך דין משמעתי

ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי על ידי עורך דין משמעתי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג עובדים בהליך בירור משמעתי בפני ועדה פריטטית משמעתית.
• בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הענקנו לפקח ברשות הטבע והגנים ייצוג משפטי בפני ועדה פריטטית משמעתית.

הסכמים קיבוציים המסדירים כללי משמעת

• במקומות עבודה בעלי יחסי עבודה קיבוציים – מוסדרים כללי המשמעת החלים על העובדים בתקנון משמעת, המצוי בהסכם הקיבוצי הרלוונטי.

הסכם קיבוצי

• בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז – 1957, הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון-מעבידים לבין ארגון-עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בענייני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי-עבודה, יחסי-עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מעניינים אלה.
• קיימים שני סוגי הסכמים קיבוציים:
  • הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסוים או למעביד מסוים – בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם;
  • הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי-עבודה מסוימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון-העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון-מעבידים שבהם, הכל לפי העניין.

תקנון העבודה בתעשייה

• ההסכם הקיבוצי המרכזי, החל על המספר הגדול ביותר של עובדים במשק הינו ההסכם הקיבוצי הכללי בין ההסתדרות הכללית להתאחדות התעשיינים שנקרא “תקנון העבודה בתעשייה”.
• בהקשר המשמעתי, מפורטים בהסכם הקיבוצי בדרך כלל העניינים הבאים:
  • הוראות הנוגעות להתנהגות, נוכחות בעבודה, היעדרויות, איחורים ועזיבה מוקדמת, מילוי אחר הוראות החברה, הממונים והוראות המשמעת, שמירת על סודיות ועל שמה הטוב של החברה, איסורים שונים, שמירה על רכוש וציוד, בטיחות וגיהות ועוד.
  • עבירות משמעת כגון: התנהגות בלתי הולמת, אי ציות להוראות או לממונים, הפרת המשמעת בעבודה, גרימת נזק או אובדן לרכוש בזדון, מעילה, הפרת סודיות וכו’.
  • סמכויות השעיית עובד מעבודתו.
  • עונשים בגין עבירות משמעת, כגון:
    • נזיפה;
    • אזהרה;
    • אזהרה חמורה;
    • התראה;
    • הפסקת עבודה בשכר או ללא שכר;
    • קנס כספי;
    • הפחתת משכורת;
    • שלילית זכויות ותק, כולן או מקצתן, לתקופה שתיקבע;
    • הקפאת העלאה בדרגה לתקופה שתקבע ע”י הוועדה;
    • שלילת קביעות והעברת העובד לסטטוס של עובד זמני לתקופת נסיון;
    • העברה לתפקיד אחר או פסילה מלשמש בתפקיד מסויים, זמנית או לצמיתות;
    • פיטורים עם תשלום פיצויי פיטורים עם או בלי תשלום דמי הודעה מוקדמת;
    • פיטורים ללא פיצויי פיטורים וללא תשלום דמי הודעה מוקדמת;
    • פרסום החלטת ועדת המשמעת כולה או מקצתה;
    • תוצאות הגשת כתב אישום כנגד עובד;
    • תוצאות הרשעה בפלילים בבית משפט בעבירה שיש בה קלון או המטילה דופי מוסרי בעובד.

דוגמאות לגופים במשק הישראלי המקיימים הליכים משמעתיים על בסיס הסכמים קיבוציים

• כאמור, גופים שונים במשק הישראלי אימצו להם הסכמי עבודה הכוללים תקנון משמעת בעבודה (לעתים נקרא “תקנון עבודה”) או הוראות שונות ביחס לאמצעים משמעתיים שניתן לנקוט כלפי עובדים החשודים בעבירות משמעת.
• ניתן לאתר את מרבית הסכמי העבודה הקיבוציים הרלוונטיים ביחס לגוף כזה או אחר במאגר משרד התמ”ת בעמוד – חיפוש הסכם עבודה קיבוצי.
• להלן דוגמאות לגופים כאלה במשק הישראלי :
  •  “אגד” – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע”מ.
  •  אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
  • איגוד הכדורסל בישראל.
  • איגוד חברות הספנות הישראליות.
  • אל על נתיבי אויר לישראל בע”מ.
  • אלביט מערכות במד ול”א קרקעי – אלישרא בע”מ.
  • אסותא מרכזיים רפואים בע”מ.
  • ארקיע קוי תעופה ישראליים בע”מ.
  • בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע”מ – במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד, הוקדם בית דין למשמעת. ראו: תקנון משמעת לחברת בזק.
  • דלק חברת הדלק הישראלית בע”מ.
  • “דן” חברה לתחבורה ציבורית בע”מ.
  • האוניברסיטה העברית בירושלים.
  • התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל.
  • התאחדות קבלני התשתיות ומפעילי ציוד מכני הנדסי בישראל.
  • התעשיה האווירית לישראל בע”מ.
  • התעשיה הצבאית לישראל בע”מ (תע”ש). ראה תקנון משמעת בעבודה.
  • חברת החשמל לישראל בע”מ.
  • חברת נמל אשדוד בע”מ.
  • חיפה כימיקלים.
  • כימיקלים לישראל בע”מ – כיל.
  • לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל.
  • מכון ויצמן למדע.
  • מכון טכנולוגי לישראל – הטכניון.
  • ממן-מסופי מטען וניטול בע”מ נתב”ג.
  • מקורות חברת מים בע”מ.
  • המרכז הרפואי שערי צדק ירושלים.
  • משען בע”מ.
  • נשר מפעלי מלט ישראליים בע”מ.
  • סולל בונה בנין ותשתית בע”מ.
  • סולתם מערכות בע”מ.
  • פוספטים בנגב בע”מ.
  • צים – חב’ השיט הישראלית בע”מ.
  • קופת חולים כללית.
  • קרן קיימת לישראל (במסגרת הסכם קיבוצי מיוחד הוקם בית דין משמעתי לעובדי השדה).
  • רפאל רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע”מ.
  • רשות הטבע והגנים.
  • רשות שדות התעופה.
  • רשות העתיקות.
  • תנובה אגודה שיתופית לשיווק (לעניין משמעת בעבודה אומץ תקנון העבודה הכללי בתעשייה – “ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית“).

ועדה פריטטית משמעתית – הליך הבירור המשמעתי

• מדובר בועדה שבה חברים נציגי הצדדים להסכם קיבוצי, כלומר נציגי המעסיק או ארגון המעסיקים ונציגי ארגון העובדים (במספר שווה), אשר דנה בעבירות משמעת המיוחסות לעובד. לעתים, מכונה הליך זה “בירור משמעתי”.
• ההסכם הקיבוצי הרלוונטי מסדיר את תפקידי ועדת הבירור הפריטטית, נוהלי הגשת התלונה בפניה, מנגנון הקמתה, הרכבה, סמכויותיה וסדרי התנהלותה לרבות אופן בירור התלונה בפניה.
• העובד, שעניינו נדון בפני הוועדה, אינו צד לוועדה, ואולם מכוח עיקרי הצדק הטבעי יש לו זכות לטעון בפניה.
• ככלל, החלטות הועדה הפריטטית המשמעתית צריכות להתקבל פה אחד על ידי נציגי ההנהלה ונציגי ועד העובדים  (אם כי יש גם גופים בהם ניתן להכריע בתלונה בדעת רוב).
• החלטת ועדה הפריטטית חייבת להינתן בכתב והיא מחייבת את הצדדים לה (ההנהלה ונציגי העובדים) וחלה על העובד שעניינו נדון בפניה ומחייבת גם אותו, מכוח עקרונות היסוד של יחסי עבודה קיבוציים ומכוח סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים תשי”ז-1957.
• ככלל, ועדת משמעת מסוג זה אינה כבולה לדיני הראיות וכללי הדיון הנהוגים בבתי משפט והיא רשאית לקבל כל הוכחה הנראית לה על – פי עקרונות הצדק, היושר ובתום לבב.

זכות הייצוג ע”י עורך דין – חובת ועדה פריטטית לאפשר לעובד להיות מיוצג על-ידי עורך דין בבירור משמעתי

• לא אחת כבר נפסק, כי על דרך העיקרון, לעובד זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני ועדת  משמעת הדנה בעניינו.
• יפים בהקשר זה דברים שנפסקו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע”ע 1070/00 אנדרי בנודיז נגד צים חברת השיט הישראלית בע”מ (כבוד השופט שמואל טננבוים) בהקשר לועדות משמעת פריטטיות:

“על חובתן של ועדות פריטטיות לרבות ועדות משמעת למלא אחר כללי הצדק הטבעי, עמד בית הדין הארצי .. :

“הועדות הפריטטיות הן יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, ובתור שכאלה – משקלן רב, ובית הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, ייתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימן“. 

ובהמשך:

“ועדה פריטטית מצווה על שמירת כללי הצדק הטבעי, דהיינו, הכלל המחייב לאפשר למי שבעניינו דנים להופיע בפני הועדה ולהשמיע את טענותיו….”

בהתייחסו לזכותו העקרונית של אדם להיות מיוצג על-ידי עורך דין, קובע בית המשפט העליון: 

“נקודת המוצא העקרונית הינה, כי חירותו של כל אדם – פרי האוטונומיה של הרצון הפרטי – היא למנות לעצמו שלוח כרצונו. חירות זו היא בעלת חשיבות כאשר השלוח הוא עורך דין… זכותו של אדם להיות מיוצג לפני רשות שלטונית על ידי פרקליט מעוגנת בעיקרי המשפט והצדק הכלליים’… יש לראות בה אחד מכללי הצדק הטבעי… היקפה של זכות הטיעון (והייצוג)… הוא בעיקרו של דבר מבחן של הגינות…” 

…מכח האמור, סבורים אנו על דרך העיקרון, כי לעובד זכות להיות מיוצג על-ידי עורך דין בפני ועדת משמעת הדנה בעניינו. זכות זו הינה חלק מזכות הטיעון של העובד. לזכות זו חשיבות מיוחדת, מקום שהטענות נגד העובד עלולות לגרום להפסקת עבודתו או לתוצאה מרחיקת לכת אחרת. הדברים נקבעו מפורשות על-ידי בית דין זה, בפסק דין שניתן זה לא מכבר (ע”ע 300321/97 סלומון יפרח נ’ המועצה המקומית נתיבות, פס”ד מיום 19.2.02). היקפה של זכות הייצוג בפני ועדת המשמעת, תבחן במבחנים של הגינות ושל הגיון.

במקרה דנן, הועמד המערער בפני ועדות משמעת אשר בהתאם לסמכותן ועל-פי הטענות שנטענו נגד המערער, רשאיות היו להמליץ על פיטוריו, כפי שאכן עשו. בנסיבות אלה, זכאי היה המערער להיות מיוצג על-ידי עורך דין. החלטת ועדת הערעורים שלא להיענות לבקשתו לייצוג, פגעה בזכות הטיעון של המערער, ועל כן דינה להתבטל”.

ביקורת שיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטות ועדה פריטטית משמעתית

• בית הדין לעבודה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ועדות פריטטיות, אלא מטיל עליהן ביקורת שיפוטית, בדומה לביקורת השיפוטית על החלטות מנהליות.
• ככלל, היקף ההתערבות של בית הדין בהחלטת ועדה פריטטית מצטמצם למקרים הבאים:
  • סטייה מכללי הצדק הטבעי; למשל, אי מתן זכות למי שבעניינו דנים להופיע בפני הוועדה ולהשמיע את טענותיו.
  • חריגה מסמכות;
  • התנהלות בחוסר תום לב, הגינות וסבירות.

דוגמא למקרה שטופל במשרדנו  – פקח ברשות הטבע והגנים שהואשם בעבירות משמעת חמורות בפני ועדה פריטטית ועמד בסיכון ממשי של פיטורין, הוחזר באופן מיידי לעבודתו לאחר שהתברר בפני הועדה כי אלמנטים מרכזיים בתלונה לא נכונים

ועדה פריטטית משמעתית רשות הטבע והגנים

• פרשה זו עוסקת בפקח אזורי המשרת ברשות הטבע והגנים. בעקבות תלונה של מנהל המחוז כנגדו, הועמד הפקח לדין משמעתי בפני ועדה פריטטית של רשות הטבע והגנים בחשד לעבירות משמעת –  התנהגות לא הולמת ופעולה בניגוד לנהלי הרשות והוראות הממונים עליו.

כתב התלונה כנגד הפקח

• בתמצית, נטען בכתב התלונה כדלקמן:
  • במסגרת פעילות אכיפה כנגד טרקטורונים בשמורת טבע מסוימת, עוכבו 3 חשודים, ביניהם קרוב משפחתו של הפקח, בחשד לנהיגה בחוף הים ולהכנסת רכב לתחום שמורת טבע.
  • בהמשך, הוגש כתב אישום כנגד החשודים. על פי הנטען, פנה הפקח לפקחים שהיו מעורבים בפעילות האכיפה ובעיכוב קרוב משפחתו, במטרה להשפיע על ההחלטה באם להמשיך בהליך הפלילי כנגד קרוב משפחתו.
  • למרות שממונה האכיפה הסביר לפקח כי הוא רואה את התערבותו בחומרה וביקש ממנו במפורש שלא להתערב בתיק לו לו, במיוחד שעה שאחד הנאשמים קרוב משפחתו, פנה הפקח לפקחים המעורבים בתיק וביקש להתערב בתיק.
  • בהמשך, כך נטען, פנה הפקח לתובע בתיק, הציג עצמו כפקח מרשות הטבע והגנים, וביקש מהתובע להגיע להסדר טעון מקל עם הנאשמים, ושכך גם השיב מנהל אגף החקירות לנאשמים.

האישומים נגד הפקח

• בהתאמה, הואשם הפקח בכך שפעל בניגוד לנהלי הרשות ולהוראות הממונים עליו, כאשר חזר ופנה לפקחים בניסיון להתערב לטובת קרוב משפחתו, ולמרות אזהרות לחדול מהתערבותו, המשיך ופנה לתובע, כשהוא נחזה להיות הגורם המוסמך מטעם הרשות, מבלי לחשוף בפני התובע כי הוא פועל לטובת בן משפחתו.
• בפנייתו לתובע, כך נטען, הציג לכאורה בשם הרשות עובדות לא נכונות ביחס להסכמת הממונים עליו להגיע להסדר מקל עם הנאשמים.

על העבירות המיוחסות לפקח

• פרק ט’ בהסכם עבודה קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 18.9.2008 בין הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לבין נציגות העובדים שכותרתו “דיני משמעת וועדת בירור” מונה שורה של מעשים הנופלים בגדר עבירת משמעת:
  • לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות על פי חוק, תקנה או הוראה כללית או מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור.
  • התנהג התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור, במהלך מילוי תפקידו ו/או בהיותו נחזה כעובד הרשות.
  • גרם להטרדה מינית בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית.
  • גרם נזק או אבדן לרכוש הרשות בזדון.
  • פעל בניגוד לנוהלי הרשות והוראות הממונים עליו ו/או סירב לבצע הוראות הממונים עליו בנושאים הקשורים לעבודה.
  • מעל בכספי הרשות או בכספים שהרשות מופקדת עליהם.
  • הורשע בבית המשפט בעבירה על חיקוק שהרשות ו/או עובדיה ממונים מכוח הדין על אכיפתו.
  • הפר זכויות יוצרים של הרשות כמפורט בסעיף 63  להלן.
• במקרה הנדון, נחשד הפקח בכך שפעל בניגוד לנוהלי הרשות והוראות הממונים עליו והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד ציבור, והתלונה הובאה בהוראת מנכ”ל הרשות לבירור בפני ועדה פריטטית, שהוקמה במיוחד לצורך זה.
• יחד עם זאת, טיב המעשים שיוחסו לפקח חדרו עמוק למישור הפלילי, ובאותה מידה שהועמד לדין משמעתי, ניתן היה להגיש כנגד הפקח כתב אישום פלילי, המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
• שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, לפיה:

“העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט”.

• הטרדת עד, עבירה בניגוד לסעיף 249 לחוק העונשין, לפיה:

“המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• מרמה והפרת אמונים, עבירה בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, לפיה:

“עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• העבירה הפלילית של מרמה והפרת אמונים רלוונטית במיוחד למצבים בהם במצב של ניגוד עניינים, משתמשים עובדי ציבור בתפקידם הציבורי שלא כדין על מנת לקדם את ענייניהם של קרובי משפחתם.
• התיימרות כבעל סמכות, עבירה בניגוד לסעיף 282 (2) לחוק העונשין לפיה (בין היתר) מי שמתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין לעשות כל פעולה בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור, דינו מאסר שלוש שנים.
• לנוכח חומרת המעשים שיוחסו לפקח, החליט מנכ”ל הרשות להשעותו לאלתר מהעבודה, עד לסיום בדיקת החשדות על ידי ועדת הבירור הפריטטית.
• ההיבטים הפליליים של הפרשה כמו גם העובדה שעסקינן בעובד ציבור בעל סמכויות חקירה ואכיפה, אך הדגישו, כי במידה והוועדה המשמעתית הפריטטית הייתה קובעת שהפקח אכן אשם בכל המיוחס לו בכתב התלונה, הפרשה הייתה מסתיימת בפיטוריו לאלתר.

הכרעת ועדת הבירור הפריטטית

• בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עו”ד גיא פלנטר לפקח בפני ועדת הבירור הפריטטית, הובהר כי הפקח אכן כשל בעצם מעורבותו בהליך פלילי שהתנהל כנגד קרוב משפחתו, ולא הקפיד לפעול על פי המלצות ממונה האכיפה למניעת ניגוד עניינים, אולם לא מעבר לכך.
• כל יתר החשדות הופרכו, ולפיכך המליצה הועדה הפריטטית כדלקמן:
  • תבוטל ההשעיה והפקח יוחזר לעבדותו באופן מיידי.
  • תירשם נזיפה חמורה לתיקו האישי.
  • תקופת ההשעיה תשולם לפקח על פי הסכם העבודה ולא ישולמו לו הפסדים בגין תקופה זו.
  • הפקח יהיה נתון בתקופת ניסיון במשך שנה, לבדיקת התנהגותו בסוגיות ערכיות וחוקיות.
  • הפקח יקבל הדרכה מסודרת בתחום האכיפה וסדר הדין הפלילי.
• משאימץ מנכ”ל רשות הטבע והגנים את המלצות הועדה הפריטטית, תמה הפרשה, בוטלה ההשעיה והפקח שב לתפקידו.

• ביום 27.4.14 פורסמה כתבה אודות הפרשה ב”ידיעות אחרונות”, מבלי שאפילו נתבקשה תגובת הפקח ותוך הצגת עובדות לא נכונות אודות המקרה. להלן הכתבה:

• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתלונה המשמעתית שהוגשה כנגד פקח רשות הטבע והגנים ובהחלטת הועדה הפריטטית המשמעתית שהוקמה לברר את התלונה (ללא פרטים מזהים של הפקח).
• בניגוד לנטען בכתבה, ועדה פריטטית זו הוקמה כדין, בהתאם להסכם הקיבוצי הרלוונטי, ופעלה ללא דופי ובשקיפות מלאה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בפני ועדה פריטטית.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג עובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית. 

מידע נוסף על הדין המשמעתי.

• למידע כללי נוסף על הדין המשמעתי ראו – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• להליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה (כגון עורכי דין, רופאים, רוקחים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עובדי מדינה, שוטרים, עובדי שב”כ ומוסד, רואי חשבון, מהנדסים ואדריכלים, שמאים ועוד) ראו – דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
• ביחס להליכי השעיה או העברה זמנית לתפקיד אחר של עובדי מדינה ראו – מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

ייצוג משפטי בהליך משמעתי

דין משמעתי | ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין משמעתי

הפוסט ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (43)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תובענה משמעתית לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי בתיקי תובענה לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה .
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בתיק תובענה לאחר הליך פלילי.
• חשיבות פסק הדין; במסגרת הליך תובענה לאחר הליך פלילי, יוצק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תוכן למוסד אי-ההרשעה בפלילים ונמנע מפיטוריו של עובד מדינה שנקבע בהליך פלילי כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו.

תובענה לאחר הליך פלילי, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – הדין.

• על פי נתונים שפורסמו על ידי משרד מבקר המדינה, כמחצית מהתובענות המשמעתיות שהוגשו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הוגשו לאחר סיום הליך פלילי.
• ראשית יש לדעת כי בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963,ניתן להעמיד עובד מדינה הן לדין פלילי והן לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל, וניתן לנקוט כנגד עובד המדינה באמצעי משמעת אף אם כבר נענש או אפילו זוכה על אותו מעשה או מחדל בהליך הפלילי בבית המשפט.
• יתרה מכך, בהתאם להוראות 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד עובד מדינה יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו עובד מדינה לפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בהתאמה, במסגרת זימון עובדי מדינה לדיון בתובענה שהוגשה כנגדם בעקבות הליכים פליליים, נוהג בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לציין בפני הנאשמים כי:

“ככלל, בעניינך לא יתקיים משפט הוכחות ובית הדין לאחר שמיעת טענות מקדמיות – אם יהיו כאלה – יהיה רשאי להחליט בעניינך על יסוד פסק הדין הפלילי, אם יש בהליך הפלילי כדי להוות בסיס להרשעתך גם בעבירות המשמעת שפורטו בכתב התובענה”.

• להרחבה בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של ההליך ראו – הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

מקרה להמחשה – תובענה לאחר הליך פלילי; בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נמנע מפיטוריו של עובד שביצע גניבה במקום עבודתו.

תמצית המקרה  – הימנעות מפיטורים משירות המדינה בתיק תובענה לאחר הליך פלילי.

• פרשה זו עוסקת בתובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד עובד מדינה שנקבע לגביו בהליך פלילי, ללא הרשעה, כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו. 
• בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מאמץ עמדה עקרונית לפיה, משעה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של ההחלטה להימנע מהרשעה ותגרום למעשה לריקון החלטה זו מתוכן. 
• לפיכך, דוחה בית הדין למשמעת את עתירת נציבות שירות המדינה לפטר את העובד, וגוזר עליו אמצעי משמעת שלא כוללים רכיב של פיטורים. 
• בקטע הבא אנו מציגים את הקביעה העקרונית של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנושא; 

תובענה לאחר הליך פלילי – גניבה במקום העבודה – ללא פיטורים משירות המדינה .

ההליך פלילי כנגד עובד המדינה בבית משפט השלום – סיום ללא הרשעה.

• כנגד מחסנאי שהועסק במחסן טכני של בית חולים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה המייחס לו עבירות של גניבה בידי עובד הציבור, עבירה  בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
• על פי הנטען בכתב האישום, במשך תקופה של כחצי שנה, ב- 15 הזדמנויות שונות, גנב הנאשם פריטים שונים מהמחסן בו הועסק.
• במסגרת הסדר טעון, תוקן כתב האישום לעבירה של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין והנאשם הודה במקרי הגניבה.
• לאחר שהתקבל אודותיו תסקיר חיובי משירות המבחן, נמנע בית משפט השלום בחיפה מהרשעתו והטיל עליו צו מבחן ללא הרשעה בדין למשך שנה, במהלכה השתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, וכן צו שירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף של 180 שעות.
• הליך פלילי זה התנהל בפני כב’ השופטת אורית קנטור, בבית משפט השלום בחיפה ובמסגרתו יוצג הנאשם על ידי סניגור אחר.

נציבות שירות המדינה מגישה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

• במקרה הנדון כאן, בעקבות ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ובהתבסס על הוראות סעיף 61ג’ הנ”ל, הגיש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.

בתמונה: תובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.

• בכתב התובענה לאחר הליך פלילי חזרה התביעה על עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה עובד המדינה בהליך הפלילי בבית משפט השלום בעבירה של גניבה, צרפה לתובענה את כתב האישום, הכרעת הדין, וגזר הדין וטענה כי בהתנהגותו, כמפורט בכתב האישום המתוקן:
  • פגע במשמעת שירות המדינה;
  • לא קיים המוטל עליו כעובד מדינה לפי חוק או נוהג;
  • התנהג התנהגות בלתי הוגנת ושאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה, שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה;
• בהתאמה, הואשם עובד המדינה בתובענה לאחר הליך פלילי בעבירות בניגוד לסעיפים 17(1), (2), (3) ו-(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
• עם הגשת התובענה לאחר הליך פלילי, פנה האיש למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

המחלוקת בין הצדדים – שאלת אמצעי המשמעת ההולמים ובפרט שאלת הפיטורים משירות המדינה.

• בהתאם להוראות סעיף 34(8) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, מוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להורות על פיטוריו של עובד מדינה:

“34.  בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם”.

• בטיעוניה לעונש, עתרה התביעה להשתת אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת, פיטורים לאלתר ופסילה למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים. 
• התביעה עמדה בטיעוניה על חומרת המעשים, על כך שעבירות הגניבה בוצעו במספר מועדים ובשיטתיות, תוך מעילה באמון ופגיעה בתדמית השירות הציבורי והפנתה לפסקי דין אחרים בהם הושתו עונשים של פיטורין על עבירה של גניבה. 
• משרד הבריאות הצטרף לעמדה העונשית של התביעה, לרבות עתירתה של התביעה לפטר את העובד לאלתר ולפסול אותו למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים. 
• מנגד, ב”כ הנאשם, עורך דין גיא פלנטר, ביקש לשכנע את בית הדין למשמעת כי יש לצקת תוכן להחלטת בית משפט השלום להימנע מהרשעתו של הנאשם בהליך הפלילי – ולהימנע בהליך המשמעתי מפיטוריו.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מקבל את טעוני ההגנה ועל אף חומרת מעשי הגניבה, נמנע מפיטורי הנאשם.

• בעומדו על חומרת העבירות, הפנה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפסיקתו של בית המשפט העליון בעש”מ 7778/00 לגבי החומרה שבביצוע עבירות גניבה על ידי עובדי מדינה, שליחי הציבור:

“צדק בית הדין כאשר ייחס חומרה לעבירה של גניבה על ידי עובד הציבור. זוהי עבירה הפוגעת קשה באמון שהשירות הציבורי נותן בעובדיו ובאמון שהציבור רוחש לעובדי הציבור, משום כן בדרך כלל פיטורים הם אמצעי הולם לעבירה על ידי עובד הציבור”.

• במסגרת שיקוליו לאמצעי המשמעת הראויים, הביא בחשבון בית הדין גם את ריבוי עבירות הגניבה שבוצעו על ידי הנאשם ואת פסקי הדין המרובים בהן נתקבלה החלטה על פיטורי עובדים שביצעו גניבה.
• יחד עם זאת, בסופו של יום, על בסיס שורה של נימוקים כבדי משקל המפורטים בגזר הדין עצמו (המוצג במלואו בהמשך עמוד זה), אימץ בית הדין את עמדת ההגנה שאין לפטר את הנאשם.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה יוצק תוכן למוסד “אי-ההרשעה” בהליך הפלילי, מגשים את תכליתו ונמנע מפיטוריו של הנאשם בהליך המשמעתי.

• בכל הנוגע לשאלת הפיטורים, קיבל בית הדין את טענות ההגנה בנוגע למוסד אי-ההרשעה בהליך הפלילי ותכליותיו ופסק:

“ההליך הפלילי של הנאשם הסתיים באי הרשעה, כאשר הסיבה אינה בהעדר ראיות, אלא מתוך כוונה שבאה לידי ביטוי כבר בתסקיר שירות המבחן לאפשר לנאשם שיקום ראוי. בעניין זה הציג בפנינו הסניגור המלומד מספר פסקי דין המצוטטים לעיל בדבר ההרמוניה הנדרשת בין הרציו בהחלטות ההליך הפלילי לבין הרציו בהליך המשמעתי.

שעה שבית משפט השלום נמנע מהרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של החלטת בית המשפט השלום ותגרום בעצם לרוקן החלטה זו מתוכן…

לאחר שבית הדין ישב על המדוכה, ושקל ואיזן בין המעשים החמורים של הנאשם לבין נסיבותיו האישיות והרציו שבהמלצת בית משפט השלום, החליט בית הדין להימנע במקרה זה מפיטוריו של הנאשם”.

• בגזר דין מיום 6.6.19, קיבל אם כן בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עמדת ההגנה, נמנע מפיטוריו של הנאשם והטיל עליו את אמצעי המשמעת הבאים:
  • נזיפה חמורה.
  • העברה לתפקיד אחר.
  • הורדה בשתי דרגות למשך שנה.
  • הפקעת משכורת קובעת אחת.
• לאחר למעלה משנתיים בהן היה נתון בהשעיה, הוחזר העובד לשירות המדינה ומטה לחמו ניצל.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה במלואו, ללא פרטים מזהים של הנאשם.

תיק בד”מ 15/19 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה בפני יו”ר המותב עו”ד יצחק יוחנן, וחברי המותב גב’ סלבה ורטקין ומר יצחק פרחי. לתביעה: עו”ד שפיק אחמד. ב”כ הנאשם: עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו.

עדכון מיום 10.9.19 – ההחלטה שלא לפטר את עובד המדינה נותרה בעינה, למרות ערעור שהגישה המדינה בעניין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

• אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לא השלים עם גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובאמצעות פרקליטות מחוז חיפה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים.
• בהמלצת בית המשפט המחוזי, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפטר עובד מדינה שהודה בגניבת ציוד ממחסן עליו הופקד, תוך וויתור גם על עתירתה לפסילתו ממשרד הבריאות ומשירות המדינה.
• לפרטים נוספים על פסק הדין בערעור ראו: גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ”ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים. 

לקריאה נוספת.

• להרחבה בנוגע לנושא הנדון כאן ראו: הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכן – הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
• בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 

עורך דין משמעתי

תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי |  ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | תובענה לאחר הליך פלילי | קובלנה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי

הפוסט תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (12)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר