המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש ע"י עו"ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש פליליים בבתי משפט

• ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח"ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח"ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח"ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח"ש.
• ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח"ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח"ש כנגד שוטר מג"ב בעקבות שימוע במח"ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח"ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח"ש

• שוטר מג"ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
• השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
• בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
• האירוע דווח למח"ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

• תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
• בהמשך, נחקר השוטר ע"י מח"ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
• בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח"ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
• הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח"ש וסגירת התיק הפלילי

• עוד בשלב החקירה במח"ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח"ש, עו"ד משה סעדה.
• בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח"ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע"י מח"ש בעילה של חוסר ראיות. 
• משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ'.
• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח"ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח"ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
• הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג"ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח"ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

• הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע"י המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).
• המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971.
• מח"ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
• מח"ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח"ש.  
• הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח"ש הן:
  • ​הנחייה מס' 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר​.
  • הנחייה מס' 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.​

את מי מוסמכת מח"ש לחקור ולהעמיד לדין?

• שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג"ב).
• אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
• אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע"י המבת"ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח"ש לחקור?

עבירות שמח"ש מוסמכת לחקור.

• כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
• עבירות שכיחות הנחקרות ע"י מח"ש הן:
  • עבירות מין והטרדה מינית.
  • עבירות אלימות, תקיפה, שימוש בלתי סביר בכוח.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, כליאת שווא.
  • מרמה והפרת אמונים, שוחד ושוחד מיני.
  • עבירות שיבוש מהלכי משפט.
  • עבירות גניבה כגון גניבה בידי עובד ציבור,שוד.
  • עבירות פגיעה בפרטיות, כגון שליפת מידע שלא כדין.
  • עבירות נשק, כגון הזנחת שמירה על כלי יריה, שימוש לא חוקי בנשק.
  • עבירות סמים.
  • עבירות אלימות במשפחה.

עבירות שמח"ש לא מוסמכת לחקור

• עבירות תעבורה.
• חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
• עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

• בסיום החקירה הפלילית ע"י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח"ש.
• פרקליטי מח"ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.   

שימוע פלילי לשוטר במח"ש

• בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח"ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
• בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח"ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
•  להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח"ש

• מח"ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד"פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
• כמו כן, מוסמכת מח"ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של "הסדר מותנה", בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3042   – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 – "הסדר מותנה". להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

• בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח"ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
• פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח"ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח"ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

• מח"ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
• במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח"ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
• נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח"ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח"ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח"ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי. 
•  בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

• בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח"ש המתנהלת כנגדם.
• בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
• חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח"ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
• בפועל, חוקרי ופרקליטי מח"ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח"ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע"י חוקר מח"ש.
• בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
• שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח"ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח"ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים –  גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
• שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח"ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
• יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח"ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע"י מח"ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד"ם) ולצעדים מנהליים.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע"י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).
• שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח"ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו"ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
• כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח"ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח"ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח"ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו"ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
• נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח"ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח"ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח"ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

• עו"ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב"כ), שירת כקצין מודיעין בצה"ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו"ד דן שינמן ועו"ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
• מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו"ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו"ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח"ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח"ש.
• אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח"ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח"ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש בבית משפט

• משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור. 

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

• על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

• על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
• בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
• להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
• בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע"י עורך דין פלילי.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח"ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע"י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש | ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (77)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

שחרור ממעצר צבאי, ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי.

שחרור ממעצר צבאי, ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחיילים בהליכי מעצר בצבא המתקיימים בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ, תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית הדין הצבאי להורות על שחרור ממעצר.  

מעצר חייל החשוד בביצוע עבירה

• חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 מסדיר את ההוראות הנוגעות לדיני המעצרים, וקובע באילו תנאים יוכל שוטר לעצור אדם – גם ללא צורך בצו מעצר שיפוטי.
• חוק השיפוט הצבאי מקנה סמכות מקבילה לשוטרי מצ"ח, וקובע בסעיף 227 לחש"ץ כי שוטר צבאי רשאי יהיה להשתמש ביחס לכל חייל, ולגבי כל אדם שנמצא במקום שבהחזקת הצבא או מפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הניתנות על פי דין לשוטר.
• ניתן לקרוא בהרחבה על דיני המעצר החלים במערכת האזרחית בקישור הבא: עצורים – שחרור ממעצר | הליכי מעצר + שחרור בערבות – ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
• חוק השיפוט הצבאי מסייג את תחולת סמכות המעצר ביחס למי שחדל להיות חייל, ביחס למי שמחזיק נשק מטעם הצבא לפי סעיף 7 לחש"ץ וכלפי בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא על פי סעיף 8 לחש"ץ.

מעצר ראשוני של חייל

• חייל שמתעורר חשד סביר כי ביצע עבירה שהיא "בת מעצר", יכול להיעצר על ידי שוטר צבאי ללא צו שופט, וזאת, כל עוד מתקיימת אחת מעילות המעצר שקובע החוק.
• מעצר ללא צו שופט יהיה לתקופה בת 24 שעות בלבד (למעט בעבירות של היעדר מן השירות – אז ניתן לעצור את החייל במעצר ראשוני למשך 48 שעות); ובמסגרת זמנים זו יש צורך להביא את החייל העצור בפני שופט בית דין צבאי לצורך דיון בהארכת מעצרו.
• מעצר ללא צו שופט, מתרחש בזירה כזו או אחרת, "במקום", וללא הכנה מוקדמת – מבלי שיתאפשר לחייל להתכונן למעצרו או להיוועץ בעורך דין צבאי בטרם הוא נעצר.
• גם במידה וייעצר החייל על פי צו שופט, למשל – לאחר שהוצג לשופט מידע מודיעני – ידאגו חוקרי מצ"ח לעצור את החייל במפתיע, ללא כל הודעה מוקדמת ומבלי שניתנה לו שהות להיערך לחקירתו במצ"ח.
• כך או כך, מדובר במעצר ראשוני למשך 24 שעות, במהלכן יש להביא את החייל העצור בפני בית הדין הצבאי, ככל שבכוונת מצ"ח לבקש את הארכת מעצרו.
• אם החייל נעצר על ידי משטרת ישראל ומדובר בעבירה עליה הוא צפוי להישפט בפני בית הדין הצבאי (לדוגמא, שימוש והחזקה בסמים מסוכנים), אזי יועבר החייל לידי מצ"ח לצורך המשך חקירתו.
• למען שלמות התמונה יצוין, כי חוק סדר הדין הפלילי קובע מקרים נוספים בהם ניתנת לשוטר (ובמקביל גם לשוטר צבאי ביחס לחייל) הסמכות לעצור ללא צו. כך לדוגמא במקרים בהם החשוד מסרב או מפריע לעיכוב, מחזיק רכוש גנוב או מחזיק נשק טעון או סכין בגילופין. 

מעצר לצרכי חקירה – "מעצר ימים"

• הארכת מעצר ראשונה בפני בית הדין הצבאי לרוב תהיה לצרכי חקירה, כלומר, על מנת לאפשר למצ"ח למצות את פעולות החקירה הנדרשות.
• מטבע הדברים, לא ניתן לבצע חקירה אפקטיבית ומלאה במסגרת 24 השעות שהקנה המחוקק – ולכן על פי רוב, מבקשים גורמי החקירה את הארכת המעצר במספר ימים לצורכי מיצוי החקירה. זאת, ככל שנוכחותו של החייל במעצר מתחייבת על מנת שלא לפגוע בחקירה ועל מנת שלא לשבשה.
• הארכת המעצר לצרכי חקירה יכולה להיות לתקופה של עד 15 ימים בכל פעם, כאשר התקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים (אלא בחריגים שנקבעו בחוק).
• בדיוני מעצר מסוג זה, מוגש על פי רוב 'דו"ח סודי' על ידי חוקר מטעם המשטרה הצבאית, בו מפורטת התשתית הראייתית שנאספה עד לאותו שלב ופעולות החקירה הנוספות שנדרשות. דו"ח זה, שמוגש מטעם התביעה הצבאית, חשוף לעיני בית הדין הצבאי בלבד, מבלי שמועבר לסניגור חומר כלשהו.
• משכך, על עורך הדין הצבאי המייצג את החייל בפני בית הדין הצבאי לטעון לשחרורו של החייל או לכל הפחות לצמצום באופן משמעותי של ימי המעצר המבוקשים, בהתבסס על ניסיונו, הוותק המקצועי שלו והיכרותו את מערכת השיפוט הצבאי. על כן, יש חשיבות מכרעת לייצוג על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר את גורמי החקירה ואכיפה בצבא, ובקיא בדיני המעצרים בצבא.

מעצר לצורך הכנת כתב אישום – "הצהרת תובע"

• עם תום פעולות החקירה, יכולה התביעה הצבאית למסור "הצהרת תובע", כלומר, הצהרה כי פעולות החקירה הסתיימו וכי בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד החייל. לצורך הכנת כתב האישום, רשאי בית הדין הצבאי להאריך את מעצרו של החייל בחמישה ימים נוספים.
• הארכת מעצר מטעם זה תתבקש רק אם בכוונת התביעה לבקש גם לאחר הגשת כתב אישום – הארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

מעצר צבאי עד תום ההליכים הפליליים

• לאחר הגשת כתב האישום – מוסמכת התביעה הצבאית לבקש להאריך את מעצרו של החייל הנאשם עד לתום ההליכים בעניינו.
• בית הדין הצבאי מוסמך לצוות על מעצרו של החייל עד לתום ההליכים בעניינו רק בהתקיים מבחן משלוש:
  • קיימת תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירה על ידי החייל;
  • קיימת עילה משפטית למעצרו של החייל עד תום ההליכים;
  • לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך פחות פוגענית בחירותו של החייל.
• יובהר, כי ככל שניתן להצביע על פגמים בתשתית הראייתית, כך תידרש התביעה הצבאית להוכיח התגבשותן של עילות מעצר חזקות ומבוססות יותר; ולהיפך.

עילות המעצר הצבאי

• עילות המעצר אשר יכולות לבסס מעצר מוסדרות בחוק סדר הדין הפלילי, ובהתאמה לדין הצבאי, אלו הן:
  • עילת המסוכנות – כאשר מתעורר חשש כי החייל עלול לסכן את בטחונו של אדם או ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צרכי חקירה – כאשר נוכחות החייל נדרשת לצרכי מיצוי פעולות החקירה.
  • חשש לשיבוש הליכי חקירה – כאשר יש יסוד סביר לחשש ששחרור או אי מעצר יוביל לשיבוש הליכי חקירה, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • חשד לביצוע אחת מהעבירות הבאות (אשר למעשה מקימות את "חזקת המסוכנות הסטטוטורית" – חזקה שניתנת לסתירה, כי חייל שביצע אותן מסוכן ועל כן נדרש מעצרו)
    • עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
    • עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב)
    • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973
    • עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר;
  • הימלטות מאימת הדין – כלומר, כאשר יש חשש כי אם החייל ישוחרר הוא יעלם ולא ניתן יהיה להביאו לדין. כך לדוגמא, בע"מ 25/17 טור' א.ב נ' התצ"ר, צוין כי:

"הלכה פסוקה, רבת שנים, קובעת, כי בעניינו של מי שנעדר משירות צבאי או השתמט משירות צבאי למשך תקופה ארוכה, מתקיימת חזקה עובדתית בדבר חשש ממשי להימלטות מאימת הדין"

• מעבר לכך, במרוצת השנים הוכרו בפסיקת בתי הדין הצבאיים עילות מעצר נוספות הייחודיות למערכת הצבאית, אשר נובעות מאופיו הייחודי של השירות הצבאי:
  • עילת המעצר בדבר מסוכנות צבאית (הנגזרת ממסוכנות);
  • עילת מעצר צבאית ייחודית – עילת המעצר ההרתעתית.
• בעניין זה ממצים דברים שנאמרו לאחרונה בע"מ 58/16 רב"ט פ' ס' ק' נ' התצ"ר:

"חלק נכבד מהערעור בפניי נסב על סוגיית עילת המעצר הייחודית להליכים הצבאיים. בבש"פ 3513/95 שרגאי נ' התובע הצבאי פרקליטות חיל האוויר, פ"ד נא(2) 686 (1997) נקבע, כי מקום בו קיים יסוד סביר לחשש כי בשל נסיבות העבירה או מהותה יסכן הנאשם את שלום הציבור אם יתהלך חופשי, והדבר עלול לפגוע בתפקודו האישי כחייל או ביכולתה של יחידתו אזי מהותו ואופיו של השירות הצבאי, מצדיקים את מעצרו. פסיקתו של בית-דין זה קבעה כי השמירה על המשמעת בצבא או מניעת הפגיעה בה יכולה, בנסיבות המתאימות, להוות תכלית ראויה שתצדיק מעצרו של חייל. נפסק, כי כדי שתקום עילת מעצר כנגד חייל בנסיבות כאלה, יש לקבוע שמדובר בעבירה הגוררת עימה פגיעה חמורה במשמעת הצבא וכן נדרש יסוד סביר לחשש שגם השחרור מהמעצר או ההימנעות מהמעצר מלכתחילה, יביא לפגיעה חמורה או ממשית בצבא (ע"מ/108,109/08 התובע הצבאי הראשי נ' טור' ראובינוב  (2008)). הרציונאל שביסוד העילה מושתת על ההנחה כי  המשמעת הצבאית מחייבת ש:

 "לא יעלה על הדעת שמי שביצע מעשה כה מחפיר, כה פוגע במשמעת, כה חותר תחת פעילות הצבא, ישוב ליחידתו כאילו לא אירע דבר, כאשר כתב אישום חמור תלוי ועומד נגדו" (עניין ראובינוב לעיל).

 עילת המעצר הייחודית, המכונה לעיתים העילה ההרתעתית, הוחלה גם כאשר:

"חייל השתמש בנשק ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים, אם מתוך איום ואם מתוך משחק בנשק, וסיכן באופן מודע ומכוון את הזולת" (ע"מ/47/06  טור' סעדי נ' התובע הצבאי הראשי (2006), ע"מ/11/10 טור' אללוף נ' התובע הצבאי הראשי (2010)).

בתי הדין הדגישו בפסיקתם כי עילת המעצר הייחודית תוחל במשורה, בשים לב להוראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המצדיקה פגיעה בזכות אך ורק בהיקף הנדרש ולתכלית ראויה…"

חלופות למעצר צבאי

• שלילת חירותו של חייל הינה הפגיעה הקשה ביותר בזכויותיו – ועל כן, בכל מקרה שבו מתבקש מעצרו של חייל, יש צורך לבחון האם קיימת חלופת מעצר אשר יכולה להלום את תכליות המעצר בדרך פוגענית פחות.
• משכך, כבר בשלב המעצר לצרכי חקירה ועד לשלב שבו נבחנת שאלת מעצרו של החייל עד לתום ההליכים בעניינו – על בית הדין הצבאי לבחון האם יש מקום להורות על שחרורו של החייל או על נקיטה בחלופת מעצר בעניינו.
• חלופת מעצר יכולה להינקט גם במקום בו ניתן להצביע על חולשה ראייתית משמעותית או על פגמים בעילות המעצר עליהן נסמכת התביעה הצבאית.
• בניגוד להליכי מעצר המתקיימים במערכת האזרחית, כל עוד חייל מצוי בשירות, לא ניתן לנקוט בעניינו באופציה של שחרור בערובה או בתנאים כגון "מעצר בית".
• עם זאת, יש אפשרות לנקוט בהליך של "מעצר פתוח", כלומר, הותרתו של החייל ביחידה סגורה (בין אם זו יחידתו שלו ובין אם יחידה אחרת), בתנאים הדומים לזה של ריתוק.

שחרור ממעצר צבאי – חשיבות הייצוג המשפטי

• לייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי בשלב המעצר חשיבות מכרעת, המתפרשת על פני כמה רבדים.
• בשלב מעצר הימים, מתנהלת החקירה, נגבית אמרתו של החייל, נאספים ראיות ומסמכים ומתבצעות פעולות חקירה שונות כגון פוליגרף, עימות, שיחזור ועוד (בכל הנוגע לפוליגרף ראו: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי). 
• השאלה האם החייל ייעצר או יינקטו בעניינו בחלופת מעצר, תושפע בחלק ניכר מהמקרים גם מהתנהלות החשוד בחקירתו באזהרה ומן הגרסה שמסר בחקירתו. 
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לכך שחייל העומד להיחקר באזהרה כחשוד, ייוועץ בטרם חקירתו בעורך דין צבאי, שינחה אותו, בין השאר, בדבר כללי התנהגות וזכויותיו בחקירה, ובכך, ימזער החייל, ככל שניתן בנסיבות העניין, את האפשרות שהתביעה הצבאית תבקש את המשך מעצרו.
• נזכיר שוב, לייעוץ בעורך דין צבאי במסגרת חקירה במצ"ח חשיבות ייחודית דווקא לנוכח העובדה שמדובר בחיילים, אשר נמנים על אוכלוסיית ה"בגירים-צעירים" ומרביתם נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות. בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, המפגש הראשון עם חוקרי מצ"ח וההליך הפלילי כולו – טראומטי עבורם במיוחד.
• מעבר לכך, כבר בשלב מעצר הימים – על עורך הדין הצבאי לנסות ולשכנע את בית הדין הצבאי להורות על שחרור ממעצר ולמצער, לנסות ולקצר את ימי המעצר המבוקשים לצרכי חקירה, וזאת, מבלי שהוא חשוף לחומר הראיות אשר מצוין בדו"ח הסודי.
• מדובר באתגר מקצועי לא פשוט, ויש צורך בניסיון, ותק מקצועי והכרה לעומק של המערכת הצבאית על מנת לנסות ולצמצם את הימים המבוקשים למעצר ככל שניתן, או לחלופין להוכיח כי אין צורך בהישארותו של החייל במעצר סגור דווקא, וניתן להסתפק בחלופת מעצר בדמות "מעצר פתוח".
•  זאת ועוד. דיון מעצר עד לתום ההליכים בעניינו של חייל הינו שלב קריטי, ותוצאותיו ישפיעו במידה רבה על המשך התיק, אופן ניהולו וסיומו. 
• כך למשל, החלטה בדבר המשך מעצרו "הסגור" של חייל עד תום ההליכים, עשויה להשליך במישרין על האפשרות שבית הדין הצבאי יגזור בסופו של דבר רכיב  ענישתי של מאסר לריצוי בפועל על החייל.
• ככל שמתקדמים בשלבי המעצר, על התביעה להוכיח תשתית ראייתית איתנה יותר – ולהוכיח כי עילות המעצר עליהן נסמכו, עדיין עומדות איתן.
• מדובר למעשה במקבילית איזונים – בין עילת המעצר לתשתית הראייתית, ותפקידו של הסניגור הוא לאתר את אותם פערים בחומר החקירה כדי לפגום במהימנות הלכאורית של החומר שנאסף, ומאידך, לנסות ולהוכיח כי עילות המעצר עליהן מסתמכת התביעה הצבאית – מתאיינות.
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לייצוג ע"י עורך דין צבאי כבר בשלב זה, אשר יקבל לידיו את חומר הראיות, ינתח אותו, ינסה לאתר בקיעים בראיות לכאורה ובעוצמתן, יפעל לאסוף ראיות הגנה, ינסה לערער ככל שניתן את קיומה של עילת מעצר ויבחן חלופות אפשריות למעצר.
• בנוסף, בנסיבות המתאימות יהיה צורך לבחון אפשרות לעריכת הסדר מותנה/הסדר הקפאה עם התביעה הצבאית, באופן שיוביל לשחרורו המיידי של החשוד ממעצר. עוד בנושא זה ניתן לקרוא בעמוד: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• משכך – קיימת חשיבות עצומה לייצוג וליווי של עורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי, ויוכל לתת מענה אפקטיבי ומהיר – ולייצג באופן מיטבי במהלך דיוני המעצר.  

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בדיוני מעצר בצבא, שחרור ממעצר צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בהליכי מעצר בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ.
• לעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים ובמקרים המתאימים אנו מגישים ערר על החלטות הנוגעות להליכי מעצר בצבא.
• לפרטים נוספים ראו בקישור: עורך דין צבאי.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ"ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע"י עורך דין צבאי.
• שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
• בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבתי הדין או בדמ"ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו"ל, שוהה בחו"ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• בקשת חנינה מהנשיא. 
• דין משמעתי בצבא (דמ"ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי בהליכי מעצר בצבא

הפוסט שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי בדיוני מעצר בצבא<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (88)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע"י עורך דין צבאי גיא פלנטר

• משרדנו מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות סמים בצבא, לרבות עבירות של שימוש והחזקת סמים, סחר בסמים, גידול סמים, יבוא סמים וסירוב להיבדק לגילוי סמים.
• לקריאה נוספת בהקשר לעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ וייצוג משפטי.
• כעניין שבשגרה, שאלת השימוש בסמים עולה בהליכי סיווג ביטחוני. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בתחום זה ועל כך ראו – סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מגוון דוגמאות של מקרים בהם טיפלנו בעבירות סמים בכלל ובעבירות סמים בצבא בפרט.

עבירות סמים בצבא

• אחת העבירות הנפוצות בהן מייצג משרדנו חיילים, הינן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג- 1973.
• מטעמים מובנים, מדיניות הצבא בכל הנוגע לשימוש בסמים מחמירה יותר ממערכת המשפט באזרחות.
• היחס המחמיר בצבא לעבירות סמים מתבטא:
  • הן בשאלת מעצרו של חייל החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
  • הן בשאלת עצם העמדתו לדין בפני ערכאה משפטית;
  • והן ביחס לעונש אשר צפוי להיות מוטל עליו.
• שימוש בסמים בצבא נתפס כפגיעה חמורה במשמעת הצבא, במוכנותו של הצבא, וכנגזרת ישירה מכך – מחוסנו ומיכולתה של המערכת הצבאית לנהל את כוח האדם בעת הצורך.
• מטעמים אלו, קיימת בחוק השיפוט הצבאי עבירה ייחודית שעניינה סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים לפי צו קצין שיפוט בכיר, עבירה אשר תכליתה למנוע ניסיונות לשבש את הליכי חקירה בתחום הסמים.

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

• בעבר, עבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן היתה גוררת הגשת כתב אישום, וחשד לביצוע מספר שימושים בודדים בסם מסוכן היה מוביל לדרישת התביעה הצבאית להותיר את החייל החשוד במעצר סגור.
• אלא שברוח מגמת השינוי שחלה לאחרונה במדיניות האכיפה בעבירות סמים במערכת האזרחית –  רועננו גם הנחיות התביעה הצבאית הראשית ביחס לטיפול בחשד לביצוע עבירות סמים מסוכנים בצבא, ונקבעו הוראות מקלות יותר המאפשרות לראשונה גם אפשרות לעריכת הסדר מותנה, תוך הימנעות מהבאת עניינו של החייל בפני בית דין צבאי, על כלל הנגזרות הקשות שיש לכך.

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס' 2.05 של התביעה הצבאית

• מדיניות העמדה לדין בעבירות סמים בצבא.
• העמדה לדין בגין החזקת סם בכמות קטנה ("פירורים").
• העמדה לדין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם.
• מדיניות העמדה לדין ביחס להפצת "חומרים אסורים בהפצה" (הכוונה לחומרים סינתטיים המיוצרים במעבדות, שהם בעלי השפעה דומה לסמים מסוכנים. 
• מדיניות העמדה לדין ביחס לשימוש או החזקה ב"חומרים משכרים".
• מדיניות מעצר ביחס לעבירות סמים בצבא.
• השפעת השחרור מהשירות על שאלת המעצר בעבירות סמים בצבא.
• בחינת שחרור נאשמים המכורים לסמים לחלופת מעצר.
• ניהול תיק סמים המבוסס על בדיקות מעבדה.
• חילוט רכוש בתיקי עסקאות בסמים.

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

• בעניין זה יש לדעת כי גם כיום, הכלל הוא, כי בגין עבירות של שימוש או החזקה בסמים (ללא נסיבות מחמירות), תעתור התביעה הצבאית לכל העונשים הבאים:
  • עונשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית;
  • מאסר על תנאי;
  • פסילת רישיונות נהיגה (למעט במקרים בהם נעשה השימוש באופן חד – פעמי בנסיבות אזרחיות ואין ראייה לכך שהנאשם נהג תחת השפעת סמים)
  • הורדה מכל דרגה.
• בכל הנוגע לעונש, כל אלו יחשבו לנסיבות מחמירות, המצדיקות החמרה בענישה בעבירות סמים בצבא:
  • שימוש רב פעמי בסם;
  • התמשכות השימוש בסם על פני שירותו הצבאי של החייל;
  • סוג הסם כאשר מדובר בסם שאינו קנבינואידי (הרואין, קוקאין, אל.אס.די, "אקסטזי", אמפטמינים מסוגים שונים, אדולן, "חגיגת" וכו');
  • ביצוע העבירה בתוככי יחידה צבאית או בסמוך אליה או במהלך פעילות יחידתית מחוץ לגבולות המחנה (כגון: נופש יחידתי);
  • שיתוף חיילים נוספים בשימוש בסם;
  • רכישת הסם עבור חיילים אחרים;
  • הספקת הסם לחיילים אחרים;
  • ביצוע משימות צבאיות סמוך לאחר ביצוע השימוש (לחימה, נהיגה, שמירה, תצפית, מארב, אימון, וכד');
    עבר פלילי;
  • עבר משמעתי לקוי;
  • דרגה, תפקיד ומעמד בצבא.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס' 2.06 של התביעה הצבאית)

• בהתאם להוראות סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לחייב חיילים להיבדק בבדיקות שעשויות להעיד על החזקה ושימוש בסמים. 
• ככלל, בדיקה לגילוי סמים נעשית באמצעות בדיקת שתן.
• סירוב לבדיקת סמים מהווה עבירה צבאית: סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנצטווה להיבדק על פי סעיף 250א' וסירב לכך – דינו עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר. 
• הנחיה מס' 2.06 של התביעה הצבאית הראשית שכותרתה "סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים" מסדירה נושאים כגון מדיניות העמדה לדין,מעצר וענישה בכל הנוגע לסירוב לבדיקת סמים.

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• ככלל, כאשר מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המייחס לחייל עבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים כעבירה יחידה, לא תעתור התביעה הצבאית למעצרו של החייל.

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

• על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, יש לגזור על חיילים המורשעים בעבירה של סירוב להיבדק עונש מאסר בפועל.
• על פני הנחיית התביעה הצבאית הראשית, ככלל, מבחינת ענישה, מדיניות התביעה היא שעבירת הסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים שקולה כנגד שימוש אחד לפחות בסם.

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס' 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

• הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה הצבאית, לבין החייל החשוד לפיו מודה החייל בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. זאת, כנגד התחייבות התביעה הצבאית לסגור את התיק שנפתח כנגד החייל.
• הנחיה מס'  3.07 של התביעה הצבאית מסדירה את כל הנוגע לעריכתם של הסדרים מותנים במשפט הצבאי.
• סגירת תיק בהסדר מותנה יכול שתעשה בשני שלבים שונים:
  • טרם הגשת כתב האישום – וזאת כאשר מדובר בעבירות אשר לדעתו של פרקליט צבאי, אינן מצדיקות את מעצר החייל החשוד.
  • לאחר הגשת כתב אישום – גיבוש הסדר מותנה ו"הקפאת" הדיון בבית הדין הצבאי וזאת עבירות, אשר היקפן מצדיק, לדעת פרקליט צבאי, עתירה למעצר פתוח,
• בתמצית, באשר לעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות, ואף באשר לעבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים, נקבע שניתן לסגור תיק בהסדר מותנה בתנאים המפורטים בהנחיה עצמה.
• יודגש כי הנחיה זו לא חלה על משרתי קבע וקצינים בשירות חובה.

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים. 

עורך דין צבאי

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עבירות סמים בצבא | עו"ד צבאי | חקירת מצ"ח | בית דין צבאי

הפוסט עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין צבאי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (21)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר ע"י עורך דין פלילי

עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר, תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר. 
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ:
  • בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה ("מעצר ימים").
  • בקשות למעצר עד תום ההליכים.
  • הליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
  • בקשות לעיון חוזר במעצר או בתנאי שחרור בערובה.
  • הגשת ערר על מעצר – ערעור על מעצרים.

עורך דין מעצרים 

• עורך דין מעצרים עוסק בייצוג משפטי של עצורים בהליכי הארכת מעצר ושחרור ממעצר.
• מטבע הדברים, על עורך דין מעצרים להיות זמין "להקפצה" 24/7, על מנת לפעול לשחרור ממעצר. 
• עורך דין מעצרים עוסק גם בייצוג משפטי בבקשות לשינוי תנאי שחרור בערובה, כגון בקשת ביטול מעצר בית. 
• דיונים בשאלת הארכת מעצר לצרכי חקירה מתנהלים בבית המשפט השלום.  
• יחד עם זאת, לא אחת, נדרש עורך דין מעצרים להעניק ייצוג משפטי בבית המשפט המחוזי בנוגע לערר שהגישה המשטרה על החלטת שחרור ממעצר, או להגיש בעצמו ערר על מעצר או על תנאי שחרור בערובה שנקבעו ע"י בית משפט השלום. 
• דיונים בבקשת מעצר עד תום ההליכים, מתנהלים בבית המשפט בו הוגש כתב האישום. 

הליכי מעצר ושחרור בערבות – כללי

• הסמכויות וההוראות הנוגעות להליכי מעצר ושחרור בערובה מוסדרות בעיקרן בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996, וכן מפורטות בפקודת המטה הארצי מס' 14.01.34 "עיכוב, מעצר ושחרור".
• ככלל, הליכי המעצר נחלקים לשניים:
  • מעצר של חשוד – בשלב החקירה במשטרה ולפני הגשת כתב אישום (נקרא גם "מעצר ימים").
  • מעצר של נאשם – שהוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו ("מעצר עד תום ההליכים").
• חשוב להדגיש, כי בכל אחד מן השלבים, בנסיבות המתאימות, קיימת אפשרות לשחרור לחלופת מעצר, בערובה ובתנאים שייקבעו ע"י בית המשפט או קצין המשטרה הממונה.
• לעיון בפקודת המטה הארצי בנושא עיכוב, מעצר ושחרור בערובה ראו פקודת המטה הארצי מס' 14.01.34 "עיכוב, מעצר ושחרור".

מעצר של חשוד – לפני הגשת כתב אישום

• אף על פי שהחוק קובע כי ככלל יש להעדיף מעצר של חשוד בצו של שופט, ניתן לעצור חשוד גם ללא צו שיפוטי. בפועל, בחלק לא מבוטל של המקרים, מעצר ראשוני של חשוד מתבצע בשטח ע"י שוטר, או בתחנת המשטרה ע"י קצין ממונה, בדרך כלל לאחר חקירת החשוד באזהרה.       
• מכאן, שהשאלה האם החשוד ייעצר או ישוחרר בתנאים או ללא תנאים, תושפע בחלק ניכר מהמקרים גם מהתנהלות החשוד בחקירתו באזהרה ומן הגרסה שמוסר בחקירתו. 
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לכך שאדם העומד להיחקר באזהרה כחשוד, ייוועץ בטרם חקירתו בעורך דין מעצרים, שינחה אותו בין השאר בדבר כללי התנהגות וזכויותיו בחקירה, ובכך, ימזער החשוד, כלל שניתן בנסיבות העניין, את האפשרות שהרשות החוקרת תבקש את מעצרו.        

מעצר ללא צו – המפגש הראשון של חשוד עם סמכות המעצר

• ניתן לעצור אדם בלא צו של שופט עד 24 שעות, ולכל היותר למשך 48 שעות מתחילת המעצר. לצורך הארכת מעצר מעבר ל-48 שעות – יש להביא את החשוד בפני שופט.   
• שוטר מוסמך לעצור אדם שעבר בפניו של השוטר או זה מקרוב עבירת פשע או עוון, והשוטר סבור שאותו אדם עלול לסכן את ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
• כמו כן, מוסמך שוטר לעצור אדם, אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירת פשע או עוון וכן התקיים אחד מאלה: 
  • לשוטר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
  • לשוטר יש יסוד סביר לחשש שאי מעצרו של החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט (העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת).
  • לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה .
  • אותו אדם הפר תנאי מתנאי שחרור בערובה או תנאי תכנית פיקוח אלקטרוני, או עומד להימלט מהדין או שיש יסוד סביר שהוא נמלט ממשמורת חוקית.
• נוסף על כן, שוטר יכול לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שעבר אחת מן העבירות הבאות: 
  • עבירת אלימות בבן משפחה. 
  • עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.
  • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש או החזקת סם לשימוש עצמי.
  • עבירת ביטחון.
  • עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה.
• עוד מוסמך שוטר לעצור אדם ולהביאו לתחנת משטרה אם אותו אדם מסרב או מפריע לעיכוב. 
• מקרים נוספים בהם מוקנית בדין סמכות לשוטר לעצור אדם ללא צו של שופט:
  • התקהלות בלתי חוקית או התפרעות במקום ציבורי. 
  • יסוד סביר לחשוד שאדם מחזיק או מעביר רכוש גנוב או שהחזקתו אסורה.
  • אדם המחזיק כלי נשק טעון או סכין כשהוא שיכור.
  • אדם העובר עבירה על פקודת התעבורה ומסרב למסור את שמו ומענו או להציג את רישיונו.
• לצורך ביצוע המעצר, אם החשוד מתנגד למעצר או מתחמק ממנו – רשאי השוטר להשתמש בכח סביר.
• ככלל, שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר, חייב להביאו ללא דיחוי לתחנת משטרה, בפני קצין ממונה על החקירות, ובהיעדרו – בפני מפקד התחנה או קצין הממונה על התחנה. 

מה צפוי לחשוד שנעצר ע"י שוטר בתחנת המשטרה

בירור בפני הקצין הממונה

• בהגיעו לתחנת המשטרה, אם לא הוחלט על שחרורו קודם לכן, צפוי לחשוד העצור בירור בפני הקצין הממונה.
• הקצין הממונה יברר אם אכן התקיים אחד התנאים למעצר, כמפורט לעיל, או – אם קיימת אחת מעילות המעצר הבאות: 
  • שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
• לקצין הממונה יש סמכות להורות על מעצרו של אדם שהגיע לתחנת המשטרה כשאינו עצור, אם מצא הקצין שמתקיימת אחת מעילות המעצר.
• חשוד שהוחלט ע"י הקצין הממונה על מעצרו והרשות החוקרת מבקשת להמשיך ולהאריך את מעצרו – יובא בפני שופט לא יאוחר מ-48 שעות לכל היותר מרגע תחילת המעצר.
• ככל שלא התקיימו התנאים או העילות למעצר – על הקצין הממונה להורות של שחרורו של החשוד.
• בטרם קבלת החלטה ע"י הקצין הממונה בדבר מעצרו של החשוד או שחרורו בערובה וקביעת סוגי הערובה ותנאיה – עומדת לחשוד זכות להשמיע את דבריו בפניו הקצין הממונה.
• בשלב זה, עומדות לחשוד הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
• עורך דין מעצרים יכול בשלב זה לסייע לחשוד שכן חשוד המלווה ע"י עורך דין ועורך דינו נמצא בתחנת המשטרה – יוכל עורך הדין להשמיע את טענותיו לעניין המעצר בפני הקצין הממונה.

בחינת חלופת מעצר – שחרור ממעצר בערובה

• אף אם התקיים אחד התנאים למעצר, בטרם יחליט הקצין הממונה על מעצרו של חשוד עליו לבחון אם ניתן לשחרר את החשוד בערובה, ובכך להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של החשוד פחותה (למעט ביחס לחשוד הנמלט ממשמורת חוקית, אשר ייעצר ללא אפשרות של שחרור בערובה).
• ערובה יכולה להיות עירבון כספי או ערבות עצמית של החשוד, לבד או בצירוף ערבות או עירבון כספי של ערבים, כמו למשל בני משפחה.  
• שחרור בערובה הוא למעשה שחרור על תנאי, כאשר התנאי הוא שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש ויימנע מלשבש הליכי חקירה ומשפט.
• הקצין הממונה מוסמך להתנות שחרור ממעצר בערובה, בהסכמת החשוד, בתנאים הבאים:
  • איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
  • איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
  • איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
  • חובת מגורים או הימצאות באזור שייקבע, לתקופה של תעלה על 15 ימים.
  • איסור כניסה לאזור או למקום שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
  • חובת הודעה על כל שינוי בכתובת המגורים או מקום העבודה.
  • חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שייקבע.
  • לעניין חשוד בעבירת אלימות – הפקדת כלי נשק.
• חשוד שאינו מסכים להטלת הערובה, לגובהה או לתנאיה, או אם לא המציא את הערובה שנקבעה במועד, או במקרה שהקצין הממונה סבר שיש להתנות את השחרור בערובה בתנאים שאינם בסמכותו – ייעצר החשוד ויובא בפני שופט, לא יאוחר מ-24 שעות.
• לחשוד עומדת הזכות לערור בפני בית משפט שלום על גובה הערובה או סבירות תנאיה, או על תנאי השחרור בערובה שנקבעו  – ככל שהשתנו הנסיבות ויש בהם להשפיע על תנאי שחרורו ("עיון חוזר").

מעצר חשוד בצו בית משפט

• במקרה של מעצר ע"פ צו של שופט, ניתן להחזיק חשוד במעצר בקשר לאותו אירוע לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אלא אם הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, שאז ניתן להאריך את המעצר עד 90 ימים. להארכת מעצר של חשוד מעבר ל-90 ימים נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. 
• החוק קובע כי חשוד שנעצר וחקירתו נסתיימה ישוחרר מהמעצר. עם זאת, אם תובע מצהיר כי עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום ("הצהרת תובע") ובית המשפט שוכנע כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים – רשאי בית המשפט להאריך את המעצר לתקופה של תעלה על 5 ימים. מדובר במעצר שלאחר סיום החקירה, שנועד לאפשר לתביעה להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
• בית משפט רשאי להורות על מעצרו של חשוד, ובכלל זה מעצר בפיקוח אלקטרוני, או על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שייקבעו בין במעמד דיון בנוכחותו של החשוד ובין בהיעדרו.
• בית המשפט מוסמך לצוות על מעצרו של חשוד אם שוכנע כי קיים חשד סביר שעבר עבירת פשע או עוון וכן מתקיימת לגביו אחת מעילות המעצר:
  • שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
• מעצר בעילה של "צורכי חקירה" יכול להיות לתקופה של עד 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריך את המעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
• בדיון מעצר, לשם החלטה בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות שאינן קבילות במשפט וכן, ברוב המקרים, יועמד לעיני השופט בלבד החומר עליו מתבססת בקשת המעצר.
• בפועל, ברוב המקרים, תושפע החלטת המעצר מן האמור ב"דוח סודי" שמוגש לבית המשפט ע"י הרשות החוקרת כתמיכה לבקשת המעצר ועל חומר חסוי, שאינו מובא לידיעת החשוד.   
• גם ביחס להחלטת בית משפט לעניין מעצר חל הכלל לפיו לא יצווה בית משפט על מעצרו של חשוד, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, דהיינו שחרור בערובה ובתנאים.

שחרור ממעצר על ידי בית משפט

• בית המשפט רשאי לצוות על שחרורו של חשוד בערובה, תוך קביעת סוג הערובה, גובהה, תנאיה ומשך תוקפם.
• בהחלטה על שחרור ממעצר בערובה ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות העבירה בה חשוד, המידע שבידי התביעה, את עברו הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי, יכולתו להמציא את הערובה הנדרשת והאפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
• שחרור ממעצר בערובה על ידי בית המשפט הינו שחרור על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט.
• בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שייקבע, ובכלל זה את התנאים הבאים:
  • איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון.
  • איסור כניסה לאזור או למקום בארץ שייקבע.
  • איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע.
  • חובת מגורים או הימצאות באזור או במקום שייקבע.
  • איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או חלק ממנה ("מעצר בית" מלא או חלקי).
  • איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה.
  • חובה להימצא בפיקוח קצין מבחן.
  • חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים.
  • הפקדת כלי נשק בתחנת משטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
• תנאים נוספים אותם מוסמך בית המשפט לקבוע בעת שחרור ממעצר מפורטים בסעיף 48 לחוק המעצרים.
• על החלטת בית המשפט בעניין מעצר או שחרור בערובה ניתן להגיש ערר בפני בית משפט שלערעור.
• ככל שהשתנו נסיבות, עבר זמן ניכר מהחלטת בית המשפט או נתגלו עובדות חדשות – ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט. בקשה לעיון חוזר תוגש לאותו בית משפט שנתן את ההחלטה.
• החוק קובע כי הערובה ותנאי השחרור יעמדו בתוקף למשך 180 ימים אם לא יוגש כתב אישום בתוך תקופה זו. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועץ המשפט לממשלה.

לייעוץ על שחרור ממעצר צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

מעצר של נאשם – לאחר הגשת כתב אישום – מעצר עד תום ההליכים

• נאשם שהוגש נגדו כתב אישום, מוסמך בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום, להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.
• התנאים המצטברים לסמכותו של בית המשפט לצוות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים:
  • ראיות לכאורה להוכחת אשמה (ראיות בעלות פוטנציאל להוביל להרשעה).
  • לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה.
  • הנאשם מיוצג ע"י סנגור, או שהודיע כי אינו מעוניין להיות מיוצג.
  • קיומה של אחת מעילות המעצר:
    • יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או ריצוי עונש מאסר, או פגיעה בראיות או העלמתן.
    • מסוכנות לביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
• בעבירות של אלימות בבן משפחה, עבירות שנעשו באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט החזקת סם לשימוש עצמי), עבירות ביטחון ועבירות שדינן מאסר עולם – קמה חזקה לקיומה של עילת מסוכנות.
• בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי גם עבירות רכוש יכולות להקים עילת מעצר של מסוכנות. כך למשל, במקרים בהם עבירות הרכוש בוצעו תוך תחכום ותכנון מיוחד, או בהיקפים נרחבים, או מדובר בעבריין רכוש סדרתי.
• גם בשלב זה, בטרם יצווה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים מחויב לשקול קיומה של חלופת מעצר – אפשרות לשחרורו של הנאשם בערובה ובתנאים שיהיה בהם להבטיח את מטרת המעצר.
• לשם בחינת חלופת מעצר, עשוי בית המשפט להורות על שליחת הנאשם לשירות מבחן לקבלת תסקיר מעצר שיבחן את נסיבותיו של הנאשם ואת החלופות האפשריות.
• בכל מקרה, בטרם יכריע בית המשפט בשאלת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או שחרורו לחלופת מעצר, יתקיים דיון במעמד הצדדים.  
• מדובר באחד השלבים הקריטיים בהליך הפלילי, שתוצאותיו ישפיעו במידה רבה על המשך התיק, אופן ניהולו וסיומו. כך למשל, להחלטה בדבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או לחלופין שחרורו בערובה, עשויות להיות השלכות על גזר הדין בסיום ההליך ועל האפשרות שיוטל עליו מאסר מאחורי סורג ובריח.
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לייצוג ע"י עורך דין מעצרים כבר בשלב זה, אשר יקבל לידיו את חומר הראיות, ינתח אותו, ינסה לאתר בקיעים בראיות לכאורה ובעוצמתן, יפעל לאסוף ראיות הגנה וראיות על מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי של הלקוח, ינסה לערער ככל שניתן את קיומה של עילת מעצר ויבחן חלופות אפשריות למעצר.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין מעצרים, בניסיון להוביל לשחרור ממעצר

• חשוב לזכור, כי אף שהחלטה לעניין המעצר מתקבלת בשלב התחלתי של ההליך הפלילי (בין בשלב החקירה ובין במקביל להגשת כתב אישום), היא עשויה להשליך באופן דרמטי על אופן ניהולו וסיומו של התיק הפלילי.
• כמו כן, מטבע הדברים, החלטה על מעצר טומנת בחובה פגיעה קשה בלקוח בכל מישורי חייו, ובראשם בהיבט התעסוקתי, כל זאת שעה שטרם הוכחה אשמתו.
• על כן, ישנה חשיבות מכרעת לייצוג משפטי בהליכי מעצר על ידי עורך דין מעצרים, שיפעל בניסיון להביא לשחרור ממעצר.   

ייצוג חשודים ועצורים בהליכי מעצר ושחרור בערובה ע"י עורך דין מעצרים

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר.
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה ("מעצר ימים"), בקשות למעצר עד תום ההליכים ובהליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
• להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי שאנו מעניקים לחשודים בחקירה ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עורך דין פלילי

שחרור ממעצר עצורים | עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר | שחרור ממעצר – ייצוג משפטי פלילי ע"י עורך דין פלילי | חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי

הפוסט עצורים – שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר והליכי שחרור בערובה ע"י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (90)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה במשטרה ע"י עורך דין פלילי, קבלת ייעוץ משפטי בחקירה משטרתית.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחשודים במהלך חקירה במשטרה, עורך לחשודים הכנה לחקירה פלילית, מלווה את החשודים והנחקרים בהליכי חקירה ומעניק להם ייצוג משפטי בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה. 

טופס הודעה על זכויות חשוד טרם חקירה במשטרה – הזכות לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מודגשת.

מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה במשטרה – הצורך בייעוץ משפטי מקצועי בחקירה פלילית.

חקירה במשטרה – כל אזרח מן השורה עלול למצוא עצמו בחדר החקירות, נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית.

• למעשה, כל אזרח מן השורה עשוי למצוא עצמו במהלך חייו בגדר חשוד, הנתון לחקירה פלילית המתנהלת כנגדו ונחקר באזהרה.
• כך למשל, שמענו בוודאי על הסיטואציות הבאות:
  • איש עסקים אשר במהלך הליכי גירושין, אשתו התלוננה כנגדו שתקף אותה או איים עליה;
  • רופא החשוד בהטרדה מינית של פציאנטית;
  • קבלן שאחד מפועליו נפל למותו באתר בניה וכעת הקבלן חשוד בגרימת מוות ברשלנות;
  • איש הי-טק שבחיפוש בביתו נתפסו סמים;
  • קצין צה"ל שכתוצאה מעימות עם שוטר הוזמן לחקירה באזהרה, בחשד לעבירות פליליות של "העלבת עובד ציבור" ותקיפת שוטר;
  • נהגת וותיקה אשר בחוסר תשומת לב רגעית, פגעה בהולך-רגל שחצה במעבר חציה וגרמה לפציעתו.

פגיעותם של אזרחים מן השורה הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים, בחקירה פלילית במשטרה.

• סיטואציות כאלה מתרחשות מדי יום ביומו ומוכרות לכולנו. אולם דווקא אותם אנשים, שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק פגיעים יותר, בכל מישור שניתן להעלות על הדעת:
  • ראשית, מבחינת תוצאותיה, מעמידה החקירה הפלילית בסכנה את כל מערכות חייהם: החל משמם הטוב, דרך פרנסתם וקשריהם המשפחתיים והחברתיים ועד עצם חירותם וחופש תנועתם, שהרי לא אחת, ננקטים במסגרת החקירה הליכי מעצר, וחשודים רבים שאינם מוחזקים במעצר של ממש משוחררים בערובה, בתנאים מגבילים כגון מעצר בית או הרחקה.
  • מעבר לכך, מאחר ומדובר במפגשם הראשון עם רשויות אכיפת החוק, ההליך הפלילי כולו זר וטראומטי עד מאוד עבורם. במצב דברים זה, כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
  • להבדיל מאותם עבריינים חוזרים או "מקצועיים", אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול "האיום"; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקריהם, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה"תרגילים" החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד להתנהל במהלך חקירה במשטרה.

• מאחר וכל המעמד של חקירה פלילית זר להם, לעתים פשוט אין להם מושג כיצד לנהוג. למשל:
  • מעבר לחובתם כאזרחים, האם החוק מחייבם להתייצב לחקירה המשטרתית? איזה השלכות יש לאי התייצבות לחקירה? האם בידם לתאם עם חוקריהם מועד חקירתם?
  • ובחקירה עצמה – האם עליהם לשתוק או לדבר? איזה השלכות יש לשימוש בזכות השתיקה? מה עליהם להסיק מכך שהחוקר לא מכבד את בקשתם לשתוק וממשיך בחקירה להציג להם שאלות כאילו לא קרה דבר –  אולי לא מדובר בכלל בזכות?
  • האם ניתן למשל להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה? האם מעצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה ניתן להסיק מסקנות מפלילות כנגד החשוד?
  • האם "לספר הכל" בחקירה הפלילית או אולי להצטמצם ככל הניתן, ורק להשיב על מה שנשאלים?
  • האם לשתף פעולה עם כל פעולת חקירה? איזה השלכות יש לסירוב ליטול חלק בפעולת חקירה, למשל – סירוב להשתתף במסדר זיהוי?
  • האם להציג בפני החוקר ראיות התומכות בגירסה או "לשמור את הקלפים קרוב לחזה"?
  • האם להסכים לבדיקת פוליגרף במסגרת חקירה במשטרה? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
  • האם הם יכולים לפעול במסגרת החוק מול המתלונן ל"החזרת הגלגל לאחור"? לעניין זה ראו – ביטול תלונה במשטרה.
  • האם כדאי לשוחח עם עדים שיתייצבו גם הם במשטרה, או אולי הדבר יחשב כעבירה פלילית של הטרדת עדים או שיבוש הליכי החקירה?

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד חוקרי המשטרה אמורים לנהל את החקירה מבחינת הדין, וכיצד חוקרי המשטרה מנהלים את החקירה בפועל.

• בדיוק כפי שאין להם מושג כיצד עליהם לנהוג בחקירה במשטרה, כך הם גם לא יודעים כיצד החוקרים מחוייבים על פי דין לנהוג בהם. למשל:
  • מה מותר ומה אסור לחוקרים במסגרת חקירה במשטרה?
  • האם לחוקר מותר לשקר לנחקר? להטעות אותו? לאיים עליו?
  • מה מידת הלחצים הפסיכולוגיים שניתן להפעיל על נחקר?
  • איזה "תרגיל חקירתי" נחשב כליגיטימי ואיזה נתפס בגדר "חציית הקווים"?
  • איזה השלכות יש להתנהגות כזו או אחרת של החוקר כלפי הנחקר?
  • מלכתחילה, ידם של החשודים שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק, על התחתונה בהתמודדות זו;
  • מולם עומדים אנשי מקצוע, חוקרים, המיומנים בשיטות חקירה ובקיאים ביסודות המשפטיים של העבירה; "גורם ההפתעה" נמצא לצידם של החוקרים. החוקרים שולטים בכל ההיבטים של החקירה: החל מעצם עיתוי פתיחת החקירה הגלויה, דרך (למשל) דרגת החשיפה התקשורתית שתקבל החקירה, ועד קצב החקירה וכיווני התפתחותה.

חוסר יכולתם של אנשים מן השורה להתמודד בגפם, ללא ייעוץ משפטי מקצועי, מול חוקרי המשטרה בחקירה במשטרה.

• כאן המקום לציין כי כל חקירה פלילית הינה למעשה ניסיון לבצע "שיחזור היסטורי", מדויק ככל הניתן, של עובדות. אולם מעצם בחירת החוקרים לאסוף ראיות מסוימות (ולא לאסוף ראיות אחרות), מעצם בחירתם איזה שאלות יוצגו לנחקרים בחקירה (ואיזה שאלות לא יוצגו), מבצעים החוקרים שיחזור סלקטיבי, ולא אחת – שיחזור מעוות של העובדות.
• במישור התאורטי – אקדמאי, מוסכם על הכל (כמובן) שמתפקידה של הרשות החוקרת לחקור לבירור האמת, ולאסוף את כל הראיות הרלוונטיות למקרה, כולל ראיות המצביעות על חפותו של החשוד.
• יחד עם זאת, מלמדת המציאות שלא אחת, "ננעלה" הרשות החוקרת על תיזה מפלילה כלפי חשוד מסוים, ובטענה של "חוסר רלוונטיות" פשוט לא טרחה לאסוף ראיות הסותרות או לא מתיישבות עם התיזה המפלילה.
• לאורך כל שלביה של החקירה הפלילית, אוספים החוקרים ראיות מפלילות ומסבכות כנגד החשודים ומרכזים בידיהם אינפורמציה רלוונטית וחשובה, החסויה בפני החשודים.
• מחשש לשיבוש החקירה, אפילו פעולות החקירה עצמן (פעולות שכבר בוצעו ופעולות שעומדות להתבצע בעתיד) – חסויות בפני החשודים. אותה אינפורמציה חסויה (עדויות וראיות), תיחשף בפני החשודים, בהיקף ובעיתוי עליו יחליטו אותם חוקרים ולצורך קידום חקירתם של החשודים.
• לא אחת, חלק מחומר החקירה הרלוונטי להגנת החשודים ייחשף בפניהם, לראשונה, רק לאחר הגשת כתב אישום נגדם.
• מעצם הסיטואציה המכבידה והזרה ו/או הלחץ המופעל על סוג החשודים בהם עסקינן, הם מתקשים לעמוד על גרסתם ונוטים לנסות ולרצות את איש המרות העומד מולם; כך למשל, למרות בחירתם לשתוק, הם שוברים את שתיקתם ומפלילים את עצמם.
• מתוך לחץ או פיתוי הם עשויים לאמץ גרסה עובדתית לא נכונה. פעמים אחרות, הם בוחרים להשתמש בזכות השתיקה דווקא כאשר הייתה בידיהם גרסה טובה.
• מחוסר ניסיונם והלחץ בו הם נתונים, הם עשויים להסתבך בשקרים מיותרים או בניסיונות סרק להרחיק את עצמם, במקום לפרט את העובדות שדווקא היו פועלות להוכחת חפותם.
• במקרים אחרים, הם מסתפקים בהכחשה סתמית, מבלי להצביע על ראיות התומכות בחפותם. לא אחת, הם אפילו לא טורחים לוודא כי ההודעה אשר נגבתה מהם, אותה יאשרו בחתימת ידם, אכן משקפת את גרסתם.
• אין בידיהם את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
• במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, "שהנזקים" שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.

מעצרם של אזרחים מן השורה וחקירתם בתנאי מעצר – אף מפחית את יכולתם להתגונן בפני החשדות.

• כאשר אותו מפגש ראשוני עם רשויות אכיפת החוק מלווה במעצר, כל האמור כאן הינו בבחינת קל- וחומר.
• בפועל, יכולתו של החשוד לעמוד על גירסתו בשעה שהוא עצור, מצטמצמת באופן דרמטי והוא עשוי למסור גירסה כזו או אחרת אך מתוך תקווה שהדבר יסיים את מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, "הכל יסתדר".
• דא עקא, שגירסתו משמשת את חוקריו דווקא כעילה להארכת מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, "תופסים" אותו על גירסתו בחקירה, וכאמור, כמעט ולא ניתן לתקן את "הנזק" שכבר נגרם להגנתו.
• יתרה מכך, יכולתו של עצור להתמודד בבית המשפט עם חוקריו או עם תובע מיומן במגמה לשכנע את בית המשפט לשחרורו – שואפת כמעט לאפס. מעבר לחוסר נסיונו של החשוד בסיטואציה מסוג זה, אנשי המשטרה נתפסים כ"אובייקטיביים", בעוד העצור נמצא בעמדה אחרת, נחותה בהרבה; מעצם היותו בגדר "חשוד", נתפס העצור כמי שיפעל לטובת האינטרס העצמי שלו, ויטען כל דבר שעשוי למלט אותו מהחשד המיוחס לו, גם במחיר האמת.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה ראו בעמוד: עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר.

הכנה לחקירה – חשיבות ההכנה לקראת חקירה במשטרה וקבלת ייעוץ משפטי בחקירה.

• מכל האמור לעיל עולה החשיבות הקריטית לאוכלוסיה אשר בה עסקינן, בקבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת כל גירסה לרשות החוקרת, ובליווי שלבי החקירה והמעצר על ידי עו"ד המתמחה במשפט הפלילי.
• ייעוץ וייצוג משפטי שכזה במהלך חקירה במשטרה, עשויים להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה למניעת עצם המעצר מלכתחילה, או לשחרורו של החשוד, באופן שחקירתו תתנהל שלא בתנאי מעצר. לעיתים, הייעוץ והייצוג המשפטי שמעניק עורך הדין הפלילי יכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי בעילה של "חוסר אשמה", במקום בעילה של"העדר מספיק ראיות", ובכך לטהר לחלוטין את שמו של החשוד.

לייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה ובמהלך החקירה עצמה צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות.

• עו"ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב"כ), שירת כקצין מודיעין בצה"ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו"ד דן שינמן ועו"ד אורי וגמן.
• במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות. מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו"ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות.
• לצד הענקת ייעוץ משפטי בחקירה לתאגידים גדולים ונושאי משרה בתאגידים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה בעבירות צווארון לבן, ליווה עו"ד גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים מן השורה, במגוון רחב של מקרים.
• עו"ד גיא פלנטר מרצה קבוע במכללה הלאומית לשוטרים בפני קציני משטרה, תובעים וחוקרי משטרה וכן בפני גופים אחרים אודות היבטים שונים במשפט הפלילי ודיני הראיות, לרבות חקירות פליליות וכללי התנהגות בחקירות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – הכנה לחקירה במשטרה והענקת ייעוץ משפטי בחקירה.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי רשויות חקירה ותביעה: פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ"ח ושב"כ.
• מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פירסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פירסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. 

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע להענקת ייצוג משפטי לעצורים ראו: שחרור ממעצר.
• בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
• בחלק מהמקרים, סוגרות רשויות התביעה את תיקי החקירה בעצמן. במקרים אחרים, נדרשת פניה יזומה לסגירת התיק מצד עורך דינו של החשוד, או עריכת שימוע פלילי. לקריאה נוספת על טיפול משפטי בסגירת תיק חקירה ראו בעמודים:
  • סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה.
• לקריאה נוספת על השימוע הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.

עורך דין פלילי

חקירה במשטרה | הכנה לחקירה פלילית | הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה פלילית | ליווי משפטי בחקירה משטרתית | החזרת תפוס | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (35)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

חשיבות היוועצות בעורך דין פלילי לפני חקירה – טיפים מוערוכי דין פליליים מובילים.

חשיבות היוועצות בעורך דין פלילי לפני חקירה פלילית.

"חקירה במשטרה – טיפים מחמישה עורכי דין מובילים בתחום הפלילי הנוגעים להכנה לחקירה במשטרה". 

• להלן קטע מתוך כתבה שפורסמה בתאריך 27.03.2017 באתר זאפ משפטי מאת יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי: "חמישה עורכי דין מובילים בתחום הפלילי נותנים טיפים שיעזרו לכם לצלוח חקירה במשטרה אודות חשיבות היוועצות בעורך דין פלילי לפני חקירה. 
• התחום הפלילי הוא תחום רחב ולכל פרט יש השלכות על ההמשך. חמישה עורכי דין מובילים בתחום הפלילי נותנים טיפים שיעזרו לכם לצלוח חקירה במשטרה או להתנהל מול רשויות החוק. 
• עו"ד פלילי גיא פלנטר שם דגש על חשיבות ההיערכות לפני חקירה במשטרה וההיוועצות בעורך-דין פלילי.
• אם אתם מזומנים למשטרה לחקירה, מסירת עדות, "שיחה", "תשאול", "בדיקה", "רק כמה שאלות"?, חשוב שתיוועצו בעורך דין פלילי לפני המפגש עם השוטרים. זכרו, המשטרה עוסקת בחקירת עבירות פליליות ולא בשיחות חולין עם אזרחים.
• במעמד הזימון, השוטרים לא נוהגים למסור לאדם שמזומן לתחנה, שהוא למעשה חשוד ושהוא מוזמן לחקירה באזהרה. על פי רוב, גם אם האדם המוזמן ינסה לברר במה מדובר, השוטר יתחמק מלמסור לו פרטים ולעיתים אף יטעה אותו, ביודעין. הטעמים לכך פשוטים: החוקרים לא מעוניינים שהמוזמן יערך לחקירתו, ובוודאי  שהם לא מעוניינים שיתאם גרסאות, יעלים או יבדה ראיות, ישבש את החקירה או אפילו יתחמק מהחקירה או יברח. 
• לכן, ברגע שזומנתם למשטרה (ולא משנה באיזה ניסוח השתמש השוטר), משמע ששמכם עלה בחקירה פלילית, ומאחר שזה מצב הדברים, אתם חייבים להתייעץ עם עו"ד פלילי שיסביר לכם את זכויותיכם, ינחה אתכם בנוגע לכללי התנהגות בחקירה, ויצייד אתכם בכלים להתמודדות. אחת הטעויות הגדולות ביותר שנחקרים עושים, היא לשאול את השוטר שהזמין אותם או את החוקר שחוקר אותם, האם לדעתו הם צריכים להתייעץ עם עורך דין.
• זכרו תמיד, השוטר לא חבר שלכם ואין לו שום עניין לעזור לכם להתגונן בפני החשדות שהוא מנסה להוכיח. אם זומנתם לחקירה אתם צריכים לצידכם עו"ד מנוסה, שידאג לאינטרסים שלכם, ויוכל להנחות אתכם כיצד להגיע לחוף מבטחים.
• טעות נפוצה נוספת; הנחקר הולך לחקירה ללא ייעוץ משפטי, "לראות במה מדובר" ומוותר על הזכות להתייעץ עם עורך דין מתוך מחשבה שבמידת הצורך, בהמשך, יוכל להסתייע בייעוץ משפטי. חשוב להבין, שהדברים לא עובדים כך.
• מרבית החוקרים סבורים, כי אם לא התייעצתם לפני החקירה או בתחילתה (במעמד מתן האזהרה והענקת הזכות להתייעץ), לא מגיע לכם להתייעץ עם עו"ד במהלך החקירה עצמה. רוב החוקרים לא יעצרו את החקירה על מנת לאפשר לכם להתייעץ, מה גם שבשלב זה כנראה כבר נגרם לכם נזק. 
• הדברים יפים לא רק למי שיש לו מה להסתיר אלא במיוחד לחפים מכל פשע, שלא נתקלו בסיטואציה כזו מעולם, אשר חדרי החקירות זרים להם, והם ממש לא מכירים את העולם הזה. המחשבה לפיה המוזמן פשוט יבוא למשטרה ויסביר מה קרה "והכל יהיה בסדר", תמימה ואינה עולה בקנה אחד עם המציאות. 

למימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין פלילי אין השלכות שליליות.

• זכרו: זכות ההיוועצות עם עורך דין, כשמה כן היא – זכות. להבדיל משימוש בזכות  השתיקה, שיכולה לחזק את הראיות כנגד החשוד, למימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין אין שום השלכות פוגעניות (ולא משנה מה אחרים יגידו לכם בנושא). בפועל, גם למישור הנראות (איך זה נראה שהתייעצת עם עורך דין אם לא עשית כלום?) אין שום משמעות. ויודגש, לא ניתן לזקוף לחובתו של נחקר את העובדה שהתייעץ עם עורך דין. מנגד – במידה שהחוקרים שוללים מהנחקר את הזכות להתייעץ – הדבר עשוי להוביל לזיכוי. 

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי והכנה לחקירה פלילית.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה. לפרטים נוספים ראו בעמוד: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.
• מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פירסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. 
• להרחבה אודות טיפול משרדנו בהליכי מעצר ושחרור בערובה ראו: עצורים – שחרור ממעצר | הליכי מעצר + שחרור בערבות – ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

עורכי דין פליליים

חקירה במשטרה | הכנה לחקירה פלילית | ייעוץ משפטי בחקירה | ליווי משפטי לנחקרים | שחרור ממעצר | צו איסור פרסום

הפוסט חשיבות היוועצות בעורך דין פלילי לפני חקירה – טיפים מעורכי דין מובילים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (9)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי