ארכיון עורך דין פלילי - עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Tue, 01 Jul 2025 02:30:22 +0000

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו.
כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

גידול סמים | ייצור סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר.
מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

החזקת סמים | שימוש בסמים

סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
- בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
- לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע.
המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית.

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105 מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
- מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
- האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
- החשוד מודה בעבירה.
- אין נסיבות מחמירות.
- הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.
לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
- יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
- באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם.
- “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות.
נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (159)

גיא פלנטר — Fri, 30 May 2025 06:41:14 +0000

רישיון נשק, רישוי כלי יריה, חידוש רישיון נשק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.

רישיון נשק, רישוי כלי ירייה, חידוש רישיון נשק, החזרת נשק מהמשטרה, הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי, הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

רישיון נשק בישראל – רקע כללי

רישיון נשק, וכל הנוגע לנשיאה והחזקת כלי נשק הוסדרו בישראל בחוק כלי-היריה, התש”ט-1949 והתקנות שהותקנו על פיו.
ככלל, אין זכות מוקנית בישראל להחזיק או לשאת בכלי ירייה והחזקת או נשיאת נשק מותנית בקבלת רישיון.
במסגרת הליך בחינת מתן רישיון נשק, מתבצע איזון בין האינטרס לאפשר לאזרחים לשאת בנשק, מסיבות לגיטימיות, לבין האינטרס של הגנה על הציבור מפני שימוש בנשק אשר עלול לפגוע בציבור עצמו.
סמכות מתן הרישיונות הנוגעים לנשק הופקדה בידי האגף לרישוי כלי יריה, במשרד לביטחון הפנים.
קבלת רישיון לכלי ירייה מותנית בעמידה בתנאי סף ובאחד מהתבחינים (עילות וקריטריונים) שקבע השר לביטחון הפנים בתיאום עם גורמי הביטחון, וכן בקבלת המלצות ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל.
לפרטים אודות תהליך הערכת המסוכנות במשרד הבריאות ראו בעמוד – איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישיון נשק ניתן לא רק לאנשים פרטיים אלא גם לארגונים (“רישיון ארגוני“) כגון מטווחי ירי, בתי מסחר לכלי ירייה, יישובים, מפעלים שונים, משרדי ממשלה וחברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה.
בשנת 2014 ניתנו הקלות והורחבו התבחינים הקיימים לקבלת רישיון נשק. לפרטים ראו בעמוד הנחיות השר ביטחון הפנים בהקלות במתן רשיונות לכלי יריה וכן בעמוד עדכון התבחינים למתן רישיון פרטי לציבור.

רישיון נשק – תחומי טיפול במשרד עורך דין גיא פלנטר

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישיון נשק.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי כליה יריה.
- בקשה לקבלת רישיון נשק.
- הוצאת רישיון נשק | עזרה בהוצאת רישיון נשק.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- סירוב של פקיד הרישוי לחדש רישיון נשק.
- התמודדות עם ביטול או שלילת רישיון נשק.
- החזרת רישיון נשק | בקשה להחזרת רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה.
- ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק.
- כשירות נפשית לקבל רישיון נשק – קבלת ערר על סירוב לאשר רישיון נשק.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – קבלת ערר ואישור לחדש רישיון נשק, השבת הנשק מהמשטרה

תלונה על עבירות אלימות במשפחה הובילה לתפיסת האקדח ע”י המשטרה

פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, בעל משרד לתיווך נדל”ן, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם. לאחר שחרורו מצה”ל, קיבל רישיון כלי ירייה (להחזקת אקדח) ובמשך שנים התנדב במשמר האזרחי והיה חבר במועדון קליעה.
במשך כל חייו לא הוגשה כנגדו ולו תלונה אחת למשטרה, כולל מצד בת זוגתו, עד שחיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון. על רקע משבר שפרץ בחיי הנישואין, הגישה כנגדו בת זוגתו תלונות למשטרה, המייחסות לו עבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפת בת זוג.
כדרכה בטיפול בתלונות המעלות חשד לעבירות אלימות במשפחה ומבלי להמתין לממצאי החקירה הפלילית, מיד דרשה משטרת ישראל כי האיש יפקיד את אקדחו במשטרה, וכך כמובן עשה.

למרות שתיק החקירה המשטרתי נסגר, לא הצליח האזרח לקבל את אקדחו חזרה מהמשטרה ורישיון הנשק בוטל ע”י האגף לרישוי כלי ירייה

ברגיל, הרשעה בעבירת אלימות כלפי בן משפחה גוררת במסגרת גזר הדין ביטול רישוי נשק (סעיף 18א(ב) לחוק כלי היריה, תש”ט – 1949).
אולם במקרה הנדון, כלל לא הוגש כתב אישום והאיש לא הורשע בפלילים. לפיכך, משנסתיימה חקירת המשטרה ותיק החקירה נסגר, פנה האיש שמח וטוב לב וביקש לקבל חזרה את רישיונו להחזקת כלי ירייה.
להפתעתו, למרות שמלכתחילה נדרש להפקיד את האקדח כתוצאה מפתיחת חקירה פלילית כנגדו, חקירה פלילית שנסתיימה בסגירת התיק, כל ניסיונותיו להחזיר את אקדחו כשלו, לאחר שנתקלו בחומה בצורה בעניין זה.
תחילה קיבל תשובה מהאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים כי בקשתו לרישוי נשק לא אושרה בשל “אי המלצת המשטרה”.
בהתאם להוראות סעיף 12(ג)(1) לחוק כלי הירייה, תש”ט – 1949, הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני הגורם המוסמך שמינה לענין זה שר הפנים (נקרא – “הממונה”).
הממונה אמור להחליט בערר תוך 45 ימים מהמועד שבו הגיע הערר לידיו, וזאת לאחר שקיבל את תגובת המשטרה לערר.
האיש מימש את זכות הערר שהוענקה בחוק, אולם ערר שהגיש בעצמו לוועדת עררים לכלי ירייה נדחה על ידי הממונה, מהטעמים הבאים:
- עד לתפיסתו של האקדח החזיק בו בגין תבחיני העבר.
- כיום תבחין “משמר” אינו מהווה תבחין למתן רישיון נשק או חידוש רישיון נשק אלא מהווה רק עילה להמשך החזקת כלי הירייה למי שמחזיקו כחוק.
- בזמנו, בקשתו לחדש את רישיון הנשק נדחתה משום התנגדות המשטרה. עם הגשת הערר הועבר עניינו לתגובה נוספת של הקצין הממונה במשטרה, אשר החליט שלא לחזור בו מסירובו הקודם, בשל תיק הנוגע לעבירות איומים, הפרת הוראה חוקית ותקיפה סתם בן זוג (למרות שהתיק נסגר מחוסר ראיות).י
- מששקל הממונה את טיעוניו של האיש ואת האינטרס שלו לשאת כלי ירייה מחד ואת עמדת המשטרה והאינטרס שלה להגנה על שלום הציבור ביטחונו מאידך, החליט הממונה להכריע את הכף, לטובת האינטרס של שלום הציבור ולא לאפשר מתן רישיון לאיש.
- בשולי ההחלטה לדחות את הערר, צוין כי משטרת ישראל תבחן שוב את בקשתו באם יפנה שוב לאחר תחילת 2014 וזאת בתנאי שלא ירשמו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים.
אימרה זו, בשולי ההחלטה לדחות את הערר, הותירה בליבו של האיש זיק של תקווה שנשקו יוחזר ומשלא נפתחו כנגדו רישומים משטרתיים / פליליים נוספים פנה שוב לאחר תחילת 2014 בבקשה לרישיון לכלי ירייה.
לתדהמתו, גם הפעם נמסר לו על ידי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים כי בקשתו נדחתה, בטענה של אי עמידה בתבחינים שנקבעו ופורסמו לציבור. את הדחייה נימק הגורם המוסמך באופן הבא: בטרם הפקדתו במשטרה, החזיק המבקש באקדח על בסיס תבחין משמר. תבחין משמר מתייחס למי שמחזיק כדין בכלי הירייה מסוג אקדח עשר שנים ברצף, ברישיון תקף. הפקדת האקדח במשטרה קטעה את הרצף ומשלא נתקיים הרצף של החזקת כלי הירייה במשך 10 שנים – נדחתה הבקשה.

קבלת ערר נשק – אישור חידוש רישוי נשק, החזרת הנשק מהמשטרה

בשלב זה, נואש האיש מניסיונותיו לחדש את רישיון הנשק ולהחזיר את אקדחו בכוחות עצמו ופנה למשרדנו, על מנת שנפעל לחידוש הרישיון לכלי ירייה שכאמור בוטל, ולהחזרת הנשק מהמשטרה.
משרד עורך דין גיא פלנטר הגיש מטעמו של האיש ערר על החלטתו של ראש ענף כלי ירייה לדחות את בקשתו של העורר לחדש את רישיונו לכלי ירייה, לאחר שהרישיון בוטל.
הממונה קיבל את הערר שהוגש על ידי משרד עורך דין גיא פלנטר והורה לאפשר לאיש לחדש את הרישיון לכלי הירייה.
עם חידוש רישיון הנשק והחזרת הנשק מהמשטרה, הסתיים טיפול משרדנו.
להלן החלטת ממונה מחוז תל אביב במשרד לביטחון הפנים, האגף לרישוי כלי ירייה, לקבל את הערר ולאשר את חידוש רישיון הנשק לאקדח:

רישיון נשק – קבלת ערר, חידוש רישוי כלי ירייה והחזרת נשק מהמשטרה.

ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לרישיון נשק

להענקת או לשלילת הזכות לשאת נשק השלכות מרחיקות לכת, הן מבחינת ביטחונו האישי של אדם והסובבים אותו והן במישור התעסוקתי.
לא אחת, טיפול בלתי מקצועי בנושא הוביל לנזקים בלתי הפיכים, ומכאן החשיבות בייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לרישוי כלי ירייה.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לאזרחים, אנשי צבא וביטחון, אנשי אבטחה וארגונים בכל הנוגע לעניינים הבאים:
- רישוי נשק | רישוי כלי ירייה.
- אי עמידה בתבחינים.
- בקשה לקבלת רישיון לכלי ירייה.
- סירוב של פקיד הרישוי לתת רישיון לכלי ירייה.
- ביטול צו איסור נשיאת נשק.
- חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון כלי יריה.
- חידוש רישיון נשק שפג תוקפו.
- התמודדות עם ביטול רישיון נשק | שלילת רישיון נשק | שלילת רישיון החזקת כלי ירייה.
- החזרת רישיון אקדח.
- החזרת נשק מהמשטרה.
- החזרת רישיון נשק.
- ערעור על ביטול רישיון נשק / ערר על ביטול רישיון נשק.
- ערר על החלטת פיקוד רישוי נשק | הגשת ערר בפני וועדה על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה | הגשת ערר לדיון בפני וועדה – המשרד לביטחון פנים.
- ערר על החלטת פקיד רישוי נשק שלא לאשר רישיון נשק, בשל העדר כשירות נפשית.
- ערר על פסילה מלשאת נשק בשל סיבה פסיכיאטרית.
- הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
- מחיקת רישום משטרתי, ביטול רישום משטרתי, שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
בהמשך עמוד זה תמצאו מידע נוסף אודות רישוי כלי ירייה בכלל והשבת רישוי נשק בפרט וכן דוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו להחזרת נשק מהמשטרה.

קישורים למידע נוסף בנושא רישוי כלי ירייה

הליך קבלת רישיון לכלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
הוצאת רשיון כל יריה חדש אדם פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
תבחינים (קריטריונים) למתן רישיון להחזקת כלי יריה ברישוי פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
טפסים להורדה – אגף רישוי כלי יריה.
חידוש רישיון כלי יריה (פורטל השירותים והמידע הממשלתי).
חידוש רישיון לנשיאת כלי יריה פרטי (המשרד לביטחון הפנים).
הגשת ערר על החלטת פקיד רישוי כלי ירייה + הגשת ערר לדיון בפני ועדה.
איתור מסוכנות לאנשים המחזיקים כלי נשק על ידי האחראי לאיתור מסוכנות במחלקה לפסיכאטריה משפטית, שבאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
רישוי נשק לארגונים.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני רישיון נשק

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים הנוגעים לרישיון נשק אשר טופלו על ידי משרדנו.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הפוסט רישיון נשק | רישוי כלי יריה 4.9 (159) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הוצאת רישיון נשק 4.9 (56)

גיא פלנטר — Sat, 10 May 2025 06:04:33 +0000

עזרה בהוצאת רישיון נשק – משהוגשה עתירה מנהלית, הסירה המשטרה את התנגדותה למתן רישיון לכלי ירייה אך המדינה חויבה להשיב האגרה ולשלם הוצאות לעותר

הוצאת רישיון נשק, מקרה להמחשה בו הענקנו עזרה בהוצאת רישיון נשק

אם אתם מחפשים עורך דין להוצאת רישיון נשק ועזרה בהוצאת רישיון נשק – הגעתם לכתובת הנכונה. משרדנו עוסק בכל הנוגע לרישיון נשק ומסייע לאזרחים בהליכי הוצאת רישיון נשק, לרבות הסרת התנגדות המשטרה למתן רישיון לכלי ירייה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל במשרדנו במסגרתו הענקנו עזרה בהוצאת רישיון נשק.
רק לאחר שהוגשה עתירה מנהלית המאתגרת את החלטת המשרד לביטחון פנים לבטל רישיון לנשק, הואילה המשטרה להסיר את התנגדותה והעותר זכה לחידוש רישיונו.
בתום ההליך, ביקשה המדינה לשכנע את בית המשפט שאין להורות על חיובה בהוצאות משפט בגין הליך זה, אולם בית המשפט קיבל את טענות משרדנו, וחייב את המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל בהוצאות לטובת העותר.
בין היתר נימק בית המשפט את החלטתו בכך שהתרשם כי עצם הגשת העתירה תרמה לתוצאה של הסרת התנגדות המשטרה למתן רישיון לעותר ועל המשטרה היה לבחון ולשקול את המידע שברשותה בשלבים קודמים לעתירה, לרבות בשלב הערר (שנדחה בגלל שהמשטרה לא שינתה את עמדתה).

תחילת הפרשה – ביטול רישיון לכלי ירייה, על בסיס מידע מודיעיני משטרתי

פרשה זו עוסקת בגשש חטיבתי בכיר בדרגת רס”מ, איש צבא קבע מזה למעלה משני עשורים אשר באמתחתו סיכולים רבים של אירועי טרור ואירועים פליליים בגבול.
במסגרת תפקידו, חמוש הגשש ברובה סער אוטומטי, רימונים ואמצעי לחימה אחרים.
מתוקף תבחין של שירות פעיל בצבא קבע, דרגתו, הכשרתו ואופי שירותו, החזיק הגשש גם ברישיון לכלי ירייה פרטי.
ללא כל התראה, בוטל רישיונו לכלי ירייה פרטי בשל המלצת המשטרה, אשר נשענה על טענה למעורבות בפלילים בתחום הסמים.

דחיית ערר, מטעמי “שלום הציבור וביטחונו”

לאחר ביטול הרישיון לכלי ירייה פרטי, הגיש הגשש בקשה מנומקת לחידוש רישיונו, אך זו נדחתה בדיוק מאותם טעמים שניתנו לביטול רישיונו.
ערר שהגיש הגשש נדחה אף הוא, בטענה כי קיים נגדו מידע מודיעיני משטרתי חסוי הקושר אותו לעבירות בתחום אמצעי לחימה, רכוש וסמים.
המידע, כך נטען ע”י משטרת ישראל, מעיד על מסוכנות לנשיאת כלי ירייה ולפיכך, מטעמי שלום הציבור ובטחונו, המליצה המשטרה לדחות את הערר.
המדינה החליטה אם כן לחסום את דרכו של הגשש להוצאת רישיון נשק חדש, לאחר שביטלה את רישיונו המקורי.

הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק

כאן המקום לציין כי הגשש מעולם לא נחקר על מידע מודיעיני זה, אך חשוב מכך – משטרת ישראל לא העבירה שום מידע בנושא לצה”ל בכלל ולמצ”ח בפרט, ולמרות שרישיונו לכלי ירייה פרטי בוטל, לא פעלה המשטרה להרחיקו מתפקידי גישוש ולחימה בצה”ל, הכרוכים באמון רב ובאחזקת כלי נשק אוטומטי, וגישה חופשית לאמצעי לחימה, קטלניים לאין שיעור מאקדחו הפרטי, שנאלץ להפקיד.
מטעמי “שלום הציבור ובטחונו” – נשלל אם כן רישיונו של הגשש לכלי ירייה פרטי מסוג אקדח, אולם אותה שעה בדיוק המשיך הגשש בתפקידו הרגיש, חמוש ברובה סער אוטומטי, רימונים ואמצעי לחימה אחרים.
מטבע הדברים, לא השלים הגשש עם טענות המשטרה שהוא קשור לעבירות בתחום אמצעי לחימה, רכוש וסמים, וגם לא עם הקביעה לפיה, באם ימשיך להחזיק באקדחו הפרטי, יסכן את שלום הציבור וביטחונו.
האיש פנה למשרדנו לקבלת עזרה משפטית בהוצאת רישיון נשק, וואנו הגשנו מטעמו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

בעקבות הגשת עתירה מנהלית – הסירה המשטרה את התנגדותה לחידוש רישיון הנשק

עתירה מנהלית זו נקבעה לדיון בפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי – חיאט, אולם מעולם לא הגיעה לבירור בבית המשפט;
בסמוך למועד הדיון שנקבע, מסרה הפרקליטות לבית המשפט כי לאחר שקילה נוספת של המידע שברשותה ובחינת עניינו של הגשש, הסירה משטרת ישראל את התנגדותה למתן רישיון לכלי ירייה, ובכך נסללה דרכו של הגשש להוצאת רישיון נשק חדש, והתייתרה שמיעת העתירה.
בסופו של יום, משחודש הרישיון לכלי ירייה, הובאה שאלה אחת לפתחו של בית המשפט; האם לחייב את המדינה בהוצאות לטובת העותר שכן משרדנו עמד על כך שיש לפסוק לעותר הוצאות.
פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), אשר ייצגה בתיק זה את האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים ואת משטרת ישראל, ביקשה לשכנע את בית המשפט כי אין לקבל את בקשת העותר לפסיקת הוצאות בנסיבות העניין, תוך העלאת שלל טענות בנושא, כגון:
- בית המשפט נוהג לפסוק הוצאות במקרים חריגים, ולא מדובר במקרה חריג המצדיק הטלת הוצאות.
- יש לתת את הדעת לשלב המקודם בו הסתיים ההליך, מבלי שהיה צורך במתן החלטה שיפוטית לגופו של עניין.
- אין מדובר בעתירה מורכבת ולא השוקע זמן רב בהכנתה.
- במקרים דומים לעתירה זו מבחינת מורכבות הסוגיה המשפטית והשלב המוקדם בו הסתיים ההליך, נקבע על ידי בתי המשפט כי כל צד ישא בהוצאותיו.
בשלב ראשון, הורה בית המשפט המחוזי להשיב לאיש את כספי האגרה ששילם.
בהמשך, קיבל בית המשפט את טענות משרדנו וחייב את המדינה בהוצאות, שכן:
- התרשם כי עצם הגשת העתירה תרמה לתוצאה של הסרת התנגדות המשטרה למתן רישיון הנשק לעותר.
- על המשטרה היה לבחון ולשקול את המידע שברשותה בשלבים קודמים, בטרם הגשת העתירה, לרבות בשלב הערר (שנדחה בגלל שהמשטרה לא שינתה את עמדתה).
- יחד עם זאת, מאחר שבסופו של יום נמחקה העתירה בטרם קיום דיון משקיבל העותר את מבוקשו, ראה בית המשפט לחייב את המדינה בהוצאות מופחתות של 5,000 ש”ח.
- להלן החלטת בית המשפט בעניין זה:

הוצאת רישיון נשק – לאחר הגשת עתירה מנהלית הסירה המשטרה התנגדותה למתן רישיון נשק אולם המדינה חויבה בהוצאות משפט

כפי שניתן לראות, מסלולו של הגשש להוצאת רישיון נשק, לאחר שהרישיון בוטל בהמלצת המשטרה, לא היה קל. אולם בסופו של יום, באו הדברים על מקומם, ואף המשטרה לא היתה נכונה להגן ולהתמודד על על אותן טענות שהעלתה עד להגשת העתירה, כך שגם עננת החשדות (הבלתי מבוססת) שהיתה מעל ראשו – הוסרה.
פרשה זו טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’.

תיק עת”מ 24476-01-21 בבית המשפט המחוזי בת”א – יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי – חיאט.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בעיקרי המסמכים הנוגעים לפרשה זו, ללא פרטים מזהים של הלקוח;

הודעת ביטול רישיון לכלי ירייה על פי המלצת המשטרה בגין מעורבות בפלילים בתחום הסמים.
דחיית הבקשה לרישיון לכלי ירייה, בשל אי המלצת המשטרה הנשנעת על מעורבות בפלילים.
החלטת הממונה בערר לדחות את הערר בשל התנגדות המשטרה ועמדת המשטרה לפיה יש לדחות את הערר מטעמי שלום הציבור וביטחונו שכן כנגד העורר מידע הקושר אותו לעבירות בתחום האמל”ח, רכוש וסמים המעידות על מסוכנות לנשיאת כל ירייה.
הודעת הפרקליטות לבית המשפט המחוזי כי לאחר שקילה נוספת של המידע שברשותה, משטרת ישראל מסירה את התנגדותה למתן רישיון לכלי ירייה לעותר.
אישור בקשה לחידוש רישיון לכלי ירייה.
אישור להחזרת כלי ירייה מופקד.
החלטת בית המשפט המחוזי לחייב את המדינה בהוצאות משפט.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו בענייני רישוי נשק.

רישיון נשק – ייצוג משפטי

הפוסט הוצאת רישיון נשק 4.9 (56) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי 5 (60)

גיא פלנטר — Mon, 14 Apr 2025 07:02:06 +0000

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי של משרד עורך דין גיא פלנטר

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – בעקבות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המעמידה במבחן את החלטת המשרד לביטחון פנים לבטל רישיון לנשק, חזרה בה המשטרה מהתנגדותה לביטול רישיון אקדח (התנגדות אשר נשענה על מידע מודיעיני) וניתן אישור לחידוש רישיון הנשק.

עתירה מנהלית שהוגשה ע”י משרדנו הובילה להחזרת רישיון נשק והחזרת הנשק מהמשטרה

תמצית הפרשה

על פי המלצת משטרת ישראל, בוטל רישיונו של מי שהחזיק כדין במשך כ- 40 שנה בכלי ירייה מסוג אקדח. בהמלצתה, התבססה המשטרה על מידע מודיעיני על פיו מעורב האיש בהימורים ובסחר באמל”ח (אמצעי לחימה).
ערר שהגיש האיש נדחה על ידי המשרד לביטחון פנים – אגף רישוי כלי ירייה מחוז תל אביב וזאת על בסיס הטענה כי קיים חומר חסוי הקושר אותו לעבריינים ובשים לב לעמדת המשטרה לפיה, באם יישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.
בעקבות עתירה מנהלית שהוגשה על ידי משרדנו, חזרה בה המשטרה מהמלצתה לביטול הרישיון וניתן אישור לחידוש הרישיון לאקדח.

תחילת הפרשה – קבלת הודעה על ביטול רישיון לכלי ירייה, ללא כל התרעה מוקדמת

פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, סמנכ”ל של חברה גדולה ומוכרת, אשר שירת שירות צבאי ומילואים כנשק וכקצין משמרת בספינת “דבור” בחיל הים.
במשך 40 שנה שנה, החזיק האיש אקדח ברישיון בתבחין “משמר” ולימים – מכוח הוראת מעבר.
באופן מפתיע וללא כל הודעה מוקדמת, קיבל האיש הודעה מהמשרד לביטחון לפיה הוחלט לבטל את רישיונו לכלי ירייה על פי המלצת משטרת ישראל, וזאת על רקע מידע מודיעיני בתחום ההימורים ואמל”ח (אמצעי לחימה).
ערר שהגיש האיש נדחה על ידי המשרד לביטחון פנים – אגף רישוי כלי ירייה מחוז תל אביב וזאת על בסיס הטענה כי קיים חומר מודיעיני חסוי הקושר אותו לעבריינים ובשים לב לעמדת המשטרה לפיה, אם יישא נשק – יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.

הגשת עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק

האיש לא השלים עם דחיית הערר שהגיש והחליט להעמיד לביקורת שיפוטית הן את טענת משטרת ישראל לפיה הוא קשור לעבריינים והן את עמדת המשטרה לפיה, באם יישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.
בהתאמה, הגישו עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ מטעמו של האיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, המעמידה במבחן משפטי:
- את החלטת המשרד לביטחון פנים – אגף רישוי כלי ירייה מחוז תל אביב לדחות את הערר לביטול רישיונו לכלי ירייה פרטי מסוג אקדח.
- את עמדתו של הקצין הממונה במשטרה שלא לחזור בו מהתנגדותו לחידוש הרישיון, המבוססת, כך נטען, על מידע מודיעיני.
עם הגשת העתירה המנהלית קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כבוד השופט אליהו בכר) מועד לדיון מקדמי וכן הורה לפרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי להשיב בכתב לעתירה המנהלית ולהיות ערוכה להציג לעיון בית המשפט את המידע המודיעיני עליו התבססה משטרת ישראל בהתנגדותה.

בעקבות הגשת עתירה מנהלית – הסירה המשטרה את התנגדותה וחודש רישיונו של הלקוח

העתירה המנהלית מעולם לא הגיעה לבירור משפטי; בעקבות הגשת העתירה על ידי משרדנו, נבחן שוב המידע המודיעיני שעמד בבסיס המלצת משטרת ישראל לביטול הרישיון, ולאחר בחינה זו הסירה משטרת ישראל את התנגדותה למתן רישיון לנשיאת כלי ירייה ונמסר לבית המשפט כי אין שום מניעה להחזרת הרישיון.
בכך התייתרה שמיעת העתירה המנהלית.
בהחלטה של בית המשפט המחוזי נמחקה העתירה, ללא צו להוצאות, תוך הוראה להשיב לאיש את כספי האגרה ששילם.
בהמשך, אישרה בכתב הגב’ קרן מרקס מהמשרד לביטחון הפנים, אגף לרישוי כלי ירייה מחוז תל אביב כי הבקשה לחידוש רישיון כלי ירייה אושרה, ונשלחו למרשנו המסמכים לחידוש הרשיון + אישור למשטרה להחזרת כלי הירייה למרשנו. בכך הסתיים טיפול משרדנו והאקדח הוחזר על רישיונו, לבעליו.
פרשה זו טופלה על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ’ ממשרדו.

עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | ייצוג משפטי ע”י משרד עורך דין גיא פלנטר

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בעיקרי המסמכים הנוגעים לעתירה המינהלית שהוגשה, ללא פרטים מזהים של הלקוח;

ההודעה על ביטול רשיון לכלי ירייה על פי המלצת המשטרה בגין מידע מודיעיני.
החלטת הממונה בערר לדחות את הערר בשל התנגדות המשטרה ועמדת המשטרה לפיה באם העורר יישא נשק יהיה בכך סיכון לשלום הציבור ולביטחונו.
ההודעה לבית המשפט על מחיקת העתירה בעקבות הסרת התנגדות המשטרה וההצהרה שאין מניעה להשבת הרישיון לכלי ירייה + החלטת בית המשפט למחוק את העתירה ולהשיב לעותר את האגרה.
הודעת המשרד לביטחון פנים כי הבקשה לחידוש רישיון לנשק אושרה וכי נשלח אישור למשטרה להחזיר את כלי הירייה.

עתירה מינהלית שהובילה להסרת התנגדות המשטרה ולחידוש רשיון לאקדח by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd

דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענייני רישוי נשק

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו בענייני רישוי נשק.

רישיון נשק – ייצוג משפטי

הפוסט עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק – ייצוג משפטי 5 (60) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93)

גיא פלנטר — Thu, 10 Apr 2025 09:05:00 +0000

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשדות ואישומים בהפקרת נשק ובהזנחת השמירה על כלי ירייה, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של הזנחת השמירה על כל ירייה ונציג מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הובלנו לסיום ההליך ללא הרשעה ולהחזרת הנשק ללקוח.
ממולץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

על העבירה הפלילית של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה

סעיף 339 (א) בחוק העונשין, שכותרתו: “הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים”, קובע שהזנחת השמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, ולצד עבירה זו נקבע עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

באחורנה קיימת מגמת החמרה של רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לעבירות של הזנחת השמירה על כלי ירייה והפקרת כלי נשק.
מגמת ההחמרה נובעת מריבוי המקרים בהם הנשק הגיע לידיים עברייניות או חמור מכך – טרוריסטיות, ונעשה בו שימוש קטלני. בהקשר זה ראו למשל הכתבה: כעבור 24 שנה: כתב אישום הוגש נגד אדם שאקדחו נעלם ב-1996 באזור רחובות.
לא אחת עמד בית המשפט על האינטרסים הציבוריים הנפגעים במקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה וכך למשל פסק בית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 15216-09-19 (כבוד השופטת רות שפילברג כהן):

“הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות שבוצעו במקרה דנן הנם שלום הציבור, ביטחונו, והחשש מפני הגעת כלי נשק בעל פוטנציאל קטלני לידיים בלתי מורשות. החזקת נשק בידיים בלתי מורשות מקימה את החשש לפגיעה בחפים מפשע, לשימוש בו לצורך פעילות בלתי חוקית ולהסלמת אלימות. כן נפגעים במעשים ערכים הקשורים בשלטון החוק ובצורך להסדיר את נושא רישוי כלי ירייה לטובת כלל הציבור.

העבירה הקבועה בסעיף 339(א) לחוק העונשין – הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים – מטילה אחריות פלילית על אדם ה”מחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר”. העונש הקבוע בצד העבירה הנו שנת מאסר אחת”.

מקרה להמחשה: הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק: סיום הליך פלילי ללא הרשעה

כעת נציג מקרה להמחשה הנוגע להפקרת נשק שטופל ע”י משרדנו;
בתמצית: למרות שהלקוח הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה (בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין), סיים הלקוח את ההליך הפלילי ללא הרשעה ובית המשפט נעתר לבקשתנו והורה על החזרת האקדח מהמשטרה.

הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק – אי הרשעה + החזרת האקדח מהמשטרה. בתמונה בית משפט השלום שם הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עובדות המקרה – הפקרת נשק ואישום בעבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה

כנגד איש חינוך אשר בעברו שירות צבאי כסגן מפקד פלוגה בצה”ל הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, החזיק הנאשם ברישיון אקדח מסוג גלוק 9 מ”מ. בשלב מסוים במהלך נסיעתו במכוניתו, הניח הנאשם את האקדח בתא דלת הנהג. משפתח את דלת מכוניתו, נפל האקדח מבלי שהנאשם הרגיש בכך. רק למחרת נמצא האקדח על ידי עובר אורח.
בכך, כך נטען בכתב האישום, הפקיר הנאשם כלי ירייה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום נזק לעצמו או לאחר.
בהתאמה, בשל העובדה שאיבד את האקדח בנסיבות המתוארות לעיל, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הזנחת כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (“אי הרשעה“)

עם הגשת כתב האישום כנגדו, פנה הנאשם לעו”ד פלילי גיא פלנטר על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
מתוך ניתוח חומר החקירה המשטרתי הוברר, כי הנאשם לא יצליח להיחלץ מהאחריות הפלילית המיוחסת לו, וכי במידה ויעמוד על שמיעת הראיות שנאספו לחובתו בבית המשפט, יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה פלילית.
על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בשל אותן השלכות פוגעניות הנובעות מהרשעה פלילית, חתרה ההגנה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
עו”ד פלילי גיא פלנטר שייצג את הנאשם, ניהל משא ומתן עם התביעה המשטרתית שהבשיל להסדר טעון.
על פי הסדר הטעון שנחתם בין הצדדים:
- יודה הנאשם בפני בית המשפט בעבירה פלילית של הזנחת השמירה על כלי ירייה אולם בשלב זה לא יורשע.
- יתקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן, אשר יבחן בין היתר גם את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- התביעה המשטרתית תגבש את עמדתה בשאלת ההרשעה והעונש לאחר קבלת התסקיר ואילו הסנגור יהיה חפשי לטעון לסיום ההליך ללא הרשעה.
משנתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, אימצה התביעה המשטרתית את המלצות שירות המבחן, והצטרפה אף היא לעתירה לסיום ההליך באי הרשעה.
משעתרו כל הצדדים הנוגעים בדבר לסיום ההליך ללא הרשעה, נמנע בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) מהרשעת הנאשם והטיל על הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה דומה לפרק זמן של 3 שנים.
בכך הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ללא רישום הרשעה פלילית לחובתו, באופן ששמו לא הוכתם בפלילים ועתידו המקצועי לא נחסם.

החזרת אקדח מהמשטרה, למרות הפקרת הנשק ולמרות שהנאשם הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה

כל עוד לא הסתיים ההליך הפלילי כנגד הנאשם, החזיקה משטרת ישראל באקדח שאיבד הנאשם כראיה (מוצג), להוכחת האישום כנגדו.
משהודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו (הזנחת שמירה על כלי ירייה) התיתר הצורך בהחזקת האקדח כמוצג, ומשעמד ההליך הפלילי לקראת סיומו, נתעוררה השאלה מה יעלה בגורל האקדח.
התביעה המשטרתית עתרה לחלט את האקדח. בעתירתה, נשענה התביעה המשטרתית על הוראות סעיף סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] תשכ”ט – 1969:

“א. על אף האמור בכול דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כול עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ. דין צו זה כדין עונש שהוטל על נאשם.

ב…

ג. צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם התובע”.

בעבר כבר נפסק, כי בית המשפט מוסמך לצוות על חילוט חפץ בו נעשתה עבירה גם במקרה בו ההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה, כלומר, די בכך שבית המשפט קבע שהנאשם עשה את המעשה ואין נדרשת הרשעה כדי לחלט חפץ בו נעברה העבירה.
בהקשר האחרון ראו למשל החלטה בתיק פלילי פ/ 3011/05 של בית משפט השלום בתל –אביב – יפו (כבוד השופטת מרים דיסקין), בו הורה בית המשפט על חילוט אקדח, מחסנית וכדורים של הנאשם, למרות שההליך במסגרתו הודה הנאשם כי הזניח שמירתם הסתיים ללא הרשעה.
במקרה בו עסקינן, קיבל בית משפט השלום בירושלים את טענות עורך דין פלילי גיא פלנטר, דחה את בקשת המשטרה לחילוט האקדח והורה על החזרת הנשק מהמשטרה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הוראה בדבר החזרת האקדח מהמשטרה.

תיק פלילי, בפני כבוד השופטת אילתה זיסקינד, בית משפט השלום בירושלים.

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

רשלנות בהחזקת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | ארכיון סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עבירות נשק | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Sat, 05 Apr 2025 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר