זיכוי עורך דין – טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט

5
(1)
טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט - זיכוי עורך דין

זיכוי עורך דין מעבירות טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת.


זיכוי עורך דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט.

  • משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין של לשכת עורכי הדין בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
  • בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו: זיכוי עורך דין בבית דין משמעתי של לשכת עוה"ד מעבירות של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

כתב הקובלנה אשר הוגש כנגד עורך הדין: אישום בעבירות טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט.

  • בהחלטה חסרת תקדים בחומרתה, פסק שופט בית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב כי עורך דין פלוני, אשתו ועורך דין נוסף קשרו קשר פלילי להונות את בית המשפט, לשבש ולסכל הליכי משפט.
  • ההחלטה השיפוטית מייחסת לעורך דין פלוני עבירות פליליות ומשמעתיות חמורות ביותר, ומנוסחת בלשון קשה וחמורה.
  • בעקבות ההחלטה השיפוטית, הוגשה כנגד עורך הדין קובלנה משמעתית לבין הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א – יפו, שם נטען, בתמצית, כי עורך הדין:
    • הטעה את בית המשפט;
    • ניסה להשיג ביטול כתבי אישום באמצעות העלמת עובדות ביודעין;
    • מנע מבית המשפט לעשות משפט;
    • ושיבש את הליכי המשפט.
  • כתב הקובלנה כלל שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות:
    • אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט, עבירה בניגוד לסעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
    • טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, עבירה על פי סעיף 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
    • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, עבירה על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
    • התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, עבירה על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.
  • במידה והיה מורשע חלילה בעבירות המשמעתיות החמורות שיוחסו לו, עמד עורך הדין בסיכון כמעט ודאי לאבד את רישיונו לעסוק בעריכת דין.

קצת על העבירה של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון.

"(א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה בכתב טענות בהליך אזרחי, או כפירה בעובדה בהליך פלילי".

  • על השאלה האם ניתן להרשיע בעבירה לפי כלל 34 לכללי לשכת עורכי הדין, במחדל השיב בית המשפט העליון בחיוב בבר”ש 9951/16:

"הכלל נוקט אמנם בלשון מעשה – “לא יעלה” – אך אין משמעות הדבר כי נדרשת פעולה אקטיבית בהכרח לשם מילוי אחר היסוד העובדתי של העבירה…
 
ואכן, כלל 34 מקים חובה – כנלמד גם מכותרתו, “איסור הטעיה” – שלא להטעות את בית המשפט. חובה זו בדבר איסור ההטעיה משרתת את תכליתם הכללית של דיני המשמעת לשמור על כבוד המקצוע ועל תפקודה התקין של מערכת המשפט, וכן מקדמת את ערכי גילוי האמת וטוהר ההליך השיפוטי … נוכח האמור, דומה כי כל הפרה של חובה זו – אם במעשה ואם במחדל, בגדר “עשיה באפס-מעשה”…תמלא איפוא אחר היסוד העובדתי של העבירה.

… אם התנהגותו של עורך הדין היתה כזאת, שבגינה יכול היה בית המשפט להיות מוטעה, מה לי מעשה ומה לי מחדל, והשכל הישר יורנו  דרכו".


מצבו המורכב של עורך הדין עם תחילת ההליך המשמעתי כנגדו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. 

  • כאן המקום להתעכב על הדבר הבא; מבחינת ההגנה, תיק זה נתפתח בעמדת נחיתות בולטת ביחס לתיקי משמעת אחרים המנוהלים כנגד עורכי דין; 
  • להבדיל מתלונות רבות המוגשות לוועדת האתיקה כנגד עורכי דין, תלונות המוגשות על ידי מתלוננים בעלי אינטרס, כגון הצד שכנגד בהליך המשפטי או לקוח לא מרוצה (מסיבה כזו או אחרת), או על רקע סכסוך בנושא שכ"ט, כאן עסקינן בתלונה שהוגשה על ידי שופט מכהן, בפסק דין שהוציא תחת ידו, מתלונן על פניו "אובייקטיבי", שאין לו שום אינטרס בתלונה ובתלונתו המפורטת, הלכה למעשה, הניח מה שנחזה כתשתית סדורה להרשעתו של עורך הדין בעבירות המשמעת החמורות המיוחסות לו.
  • עוד יש לזכור כי בתגובתו המפורטת בכתב לתלונת השופט, שהגיש לוועדת האתיקה, לא הצליח עורך הדין להתמודד בגפו עם טענות בית המשפט כנגדו ולפיכך עברה המערכה להכרעת בית הדין המשמעתי.

זיכוי עורך הדין מכל עבירות המשמעת אשר יוחסו לו.

  • עם הגשת הקובלנה כנגדו, פנה עורך הדין למשרדנו ושכר את שרותיו של עורך דין גיא פלנטר לייצג אותו בהליך המשמעתי.
  • לאחר ניהול הליך משמעתי ושמיעת כל העדים והראיות עד תום, אימץ בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את עמדתו של הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וזיכה את עורך הדין מכל העבירות המשמעתיות שיוחסו לו.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהכרעת הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי במסגרתה זוכה עורך הדין מעבירות של: 
    • טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון;
    • אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט;
    • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע;
    • התנהגות שאיננה הולמת.

תיק בד"מ 85/06, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד עורך דין פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.


לקריאה נוספת.


עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | עבירות אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין – בית דין משמעתי לשכת עוה"ד | טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון | אי מתן עזרה לבית משפט לעשות משפט | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 1

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים