לקיחת שוחד – עובדת עירייה בכירה. סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות

5
(5)
לקיחת שוחד - סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.

עובדת בכירה בעירית ירושלים נחשדה בעבירת לקיחת שוחד. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – התיק הפלילי נסגר בהליך שימוע בפרקליטות.


לקיחת שוחד – סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.

  • משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי ציבור בכל הנוגע לעבירת לקיחת שוחד.
  • אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לעובדת עירייה בכירה בעיריית ירושלים אשר נחשדה בעבירה של לקיחת שוחד והתגבשה כוונה להעמידה לדין.
  • במסגרת הליך שימוע בפרקליטות נעתרה הפרקליטות לבקשתנו וסגרה את התיק הפלילי.

לקיחת שוחד וקבלת שוחד – קצת על העבירה.

סעיף 290 לחוק העונשין – האיסור על לקיחת שוחד.

  • סעיף 290 לחוק העונשין, העוסק בעבירה הפלילית של לקיחת שוחד, קובע כי עונשו המרבי של עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו – מאסר שבע שנים (כלומר מדובר בעבירה פלילית חמורה מסוג פשע).
  • העבירה של לקיחת שוחד נחשבת ל"עבירת הרצח" של עובדי הציבור, כלומר לעבירה החמורה ביותר שעובד ציבור יכול לבצע הקשורה בתפקידו (למעט כמובן עבירות על ביטחון המדינה).

מדיניות הענישה בעבירה של לקיחת שוחד.

  • בערעור פלילי 3295/15, מדינת ישראל נגד שמעון גפסו, חזר בית המשפט העליון על החומרה היתרה הנלווית לעבירה של לקיחת שוחד ומדיניות הענישה לפיה עובד ציבור שהורשע בלקיחת שוחד דינו למאסר בפועל, לתקופה ממשית (ההדגשה של הח"מ):

"על החומרה היתרה הנלווית לעבירת השוחד אין צורך להכביר מילים. בית משפט זה עמד על כך לא אחת בפסיקתו באמצו גישה עונשית מחמירה נגד נבחרי ציבור שחטאו בשחיתות, במטרה לגמול להם על כישלונם וכן על מנת להרתיע את הרבים … באשר לעבירת השוחד אף התווה בית משפט זה בפסיקתו מדיניות לפיה "מי שהורשע בעבירה של שוחד ראוי לו שיישא במאסר בפועל, ולתקופה ממשית" …בהדגישו כי החשיבות הנודעת לענישה קפדנית בגין עבירות שחיתות שלטונית "נובעת לא רק מחומרת העבירות ונזקיהן אלא גם מן הקושי הטמון באופן טבעי בגילויין".


מדיניות הענישה כלפי עובדי ציבור בכירים אשר הורשעו בלקיחת שוחד.

  • מעמדה הבכיר של עובדת העירייה החשודה חשף אותה לסיכון, שאם חלילה תורשע בעבירה של לקיחת שוחד, יחמיר עמה בית המשפט אך בשל מעמדה הבכיר וזאת בשל מדיניות הענישה כלפי עובדי ציבור בכירים.
  • כך למשל פסק בית המשפט העליון בע"פ 3575/99 אריה דרעי נגד מדינת ישראל, נד(2) 721 (2000) (ההדגשה שלנו):

"אנו סבורים, כי החומרה הרבה שבה לקו עבירותיו של דרעי, על רקע מעמדו הרם ואורך התקופה שבמהלכה ביצע את עבירותיו, אכן חייבו את הענשתו במאסר ממשי לתקופה לא מבוטלת. בצדק ציין ביתהמשפט המחוזי, כי "רום כהונתו של נאשם המקבל שוחד נימוק הוא לחומרה, לא לקולא". דרעי, שהחל לקחת שוחד מעת מינויו כעוזר לשר הפנים, המשיך בכך, לאורך ימים ושנים, גם במהלך כהונותיו הרמות כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים. הבאתו לדין בעודו מכהן כשר בממשלת ישראל והרשעתו בלקיחת שוחד הטביעו חותם קשה על מערכות הציבור בישראל. עד שנחשפה פרשת עבירותיו, נטו הכול לסמוך ולבטוח ששרי ישראל ונושאי משרות בכירים אחרים במערכות השלטון עושים את שליחותם באמונה. האפשרות כי תתתרבות השוחד, האופיינית למדינות נחשלות ולמשטרים מושחתים, תפגע במי שנמצא ראוי לשבת על כיסאו של שר, או של מנכ"ל, בישראל, הייתה רחוקה מן הדעת. באה פרשתו של דרעי וטפחה על פני כולנו. התופעה שנגלתה לעיני ביתהמשפט בפרשה זו המחישה היטב, כי גם מי שמוחזקים בעיני רבים כראשי הציבור וכמנהיגיו עלולים להיכשל בעבירה הקשה של לקיחת שוחד. אין תמה, שבנסיבות אלו עמד ביתהמשפט המחוזי על הצורך לגזור על דרעי עונש שיהיה בו כדי להרתיע גם את הרבים, ובדין, לדעתנו, קבע כי הרתעתם של בעלי עמדות בכירות במעלות השלטון והמינהל הציבורי מפני ההתפתות ללקיחת שוחד אינה יכולה להיות מושגת בדברי אזהרה גרידא, וכי הרתעת אחרים מקרב בעלי השררה מפני מעשים כאלה מחייבת להחמיר בעונשיהם של נאשמים כאלה יותר מאשר עם עובדי ציבור מן השורה".


מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – סגירת תיק לקיחת שוחד בשימוע בפרקליטות.

החקירה הפלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

  • כעת נחזור למקרה שטופל על ידי משרדנו; כנגד מנהלת מחלקה בעירית ירושלים נפתחה חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד, בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.
  • החקירה, אשר נוהלה על ידי מפלג הונאה ירושלים במשטרת ישראל, התמקדה בחשד שגורם העובד מול עירית ירושלים העניק לעובדת העירייה הבכירה טובות הנאה אסורות, העולות כדי שוחד.

הליך השימוע הפלילי בפרקליטות מחוז ירושלים וההחלטה לסגור את התיק.

  • בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, המעגן את זכות השימוע הפלילי בישראל בעבירות מסוג פשע, שלחה פרקליטות מחוז ירושלים לחשודה הודעה על פיה, חומר החקירה הועבר לפרקליטות והחשודה רשאית, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות לפרקליטות בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום (מכתב יידוע לחשוד).
  • כשנה לאחר פתיחת החקירה ובעקבות פניה של עורך דין גיא פלנטר לפרקליטות מחוז ירושלים, החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (כלומר שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתה של החשודה לדין) ובכך תמה הפרשה.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי הנוגע לחשד לעבירה של קבלת שוחד בעילה של חוסר ראיות.

לקריאה נוספת.


עורך דין פלילי | שימוע פלילימשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוע בפרקליטותסגירת תיק פלילי | קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | מכתב יידוע לחשודעבירות צווארון לבן | לקיחת שוחד | סעיף 290 לחוק העונשין | מתן שוחד | סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי | עורך דין פלילי בירושלים | עו"ד פלילי בירושלים | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים 

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 5

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים