הגשת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

4.6
(19)
דוגמא לקבלת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא להעמיד לדין .

ערר על סגירת תיק חקירה. דוגמא לקבלת ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.


תוכן עניינים

ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין
ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.

  • משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג מתלוננים ונפגעי עבירה בהליכי ערר על סגירת תיק חקירה והחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
  • אנו מגישים מטעם מתלוננים ונפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ערר על סגירת תיק פלילי והחלטות שלא להעמיד לדין ובהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם עררים שהגשנו התקבלו.

מהו ערר על סגירת תיק חקירה או ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

  • עמוד זה עוסק בהרחבה בכל הנוגע להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ובתוך כך, לסגור את תיק החקירה.
  • מדובר בהליך משפטי שזכה ללא פחות מ- 5 ביטויים, שמשמעותם המעשית זהה:
    • ערר על החלטה שלא לחקור.
    • ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.
    • ערר על החלטה לסגור תיק פלילי.
    • ערר על החלטה לסגור תיק חקירה.
    • ערר על החלטה לסגור תיק משטרה.
  • באופן מעשי, בכולם מדובר במצב בו תיק החקירה הפלילי נסגר, וכעת מבקש המתלונן (שנקרא גם "נפגע עבירה"), לערער בפני גורם בכיר יותר על החלטת הסגירה (ובלשון החוק להגיש "ערר"), וזאת על מנת שתיק החקירה יבחן מחדש, יפתח מחדש, במידת הצורך יבוצעו השלמות חקירה ובסופו של יום – יוגש כתב אישום כנגד החשוד או החשודים.

מה ההבדל בין המושגים "ערר על החלטה שלא לחקור" ו"ערר על החלטה שלא להעמיד לדין"?

  • ההבדל בין המושג ערר על החלטה שלא לחקור למושג ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, נעוץ בשלב בו נסגר התיק;
    • במקרה הראשון (ערר על החלטה שלא לחקור), כלל לא החלה חקירה, או אם החלה חקירה, לאחר מספר מאוד מצומצם של פעולות חקירה, הוחלט שלא להמשיך בחקירה ולסגור את תיק החקירה (נקרא גם "אי פתיחה בחקירה"). 
    • במקרה השני, (ערר על החלטה שלא להעמיד לדין), יתכן בהחלט שבוצעו פעולות חקירה ואפילו אולי אף מוצו עד תום כל פעולות החקירה, אולם הוחלט שלא להעמיד לדין מאחת העילות הקבועות בחוק, ולסגור את התיק.
  • המהות היא אם כן אחת – לגרום לרשויות החקירה לעשות את תפקידם, לפתוח מחדש את התיק שנסגר, לבצע השלמות חקירה ככול שנדרש, ולהעמיד לדין את החשוד או החשודים.

הזכות להגיש ערר על סגירת תיק חקירה ועל החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

  • הדין לא מתיר למשטרה להתעלם כליל מתלונה פלילית; במידה ונודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, מחויבת המשטרה לפתוח בחקירה.
  • יחד עם זאת, בידי רשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב לעצור בכל שלב את גלגלי החקירה והמשפט הפלילי, ולסגור את תיק החקירה באחת העילות הקבועות בחוק. אודות עילות הסגירה ואופן הפעלת שיקול הדעת בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק חקירה ראו בהרחבה בעמוד – סגירת תיק פלילי.
  • מתלוננים אינם חייבים להשלים עם ההחלטה לגנוז את תלונתם; במסגרת זכויותיהם כנפגעי עבירה, העניק להם המחוקק גם את הזכות להגיש ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין. 
  • סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982) מעגן את זכותו של כל מתלונן להגיש ערר, בקובעו:

על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור…".

  • ויודגש – לא מדובר בבקשה לעיון חוזר בתלונה, מתוך תקווה שהפעם אולי מישהו יחשוב אחרת. מדובר בהליך משפטי לכל דבר, שחייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי, בעל נסיון בהליכים מסוג זה.

חובת עדכון המתלונן אודות עצם סגירת התיק, על מנת לאפשר למתלונן לממש את זכות הערר.

  • על מנת לאפשר למתלוננים לממש את זכותם לערר על החלטה לסגור תיק חקירה, חייב המחוקק את רשויות החקירה והתביעה לעדכן מתלוננים בגורל תלונתם;
  • רשות חקירה או רשות תביעה שהחליטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, מחויבת על פי דין למסור למתלונן הודעה בכתב על החלטה לסגור את תיק החקירה.

חשיבות עילת הסגירה בהגשת הערר.

  • לעילת סגירת התיק חשיבות עצומה שכן מבלי לדעת את עילת הסגירה, לא ניתן להגיש ערר רציני על ההחלטה לסגור תיק חקירה.
  • ערר רציני חייב לתקוף את עילת הסגירה, ואם למשל נסגר התיק בעילה של חוסר  ראיות, חייב הערר להתמודד עם מסקנה זו ולהוכיח, שדווקא כן נמצאו מספיק ראיות.
  • בהקשר זה מתעורר קושי, שכן כפי שנראה מייד, במצבים מסויימים, יעודכן המתלונן בעילת סגירת התיק ובאחרים לא יעודכן.
  • עידכון המתלונן בעילת סגירת התיק תלוי:
    • בשלב בו הוחלט לסגור את התיק (בשלב הראשוני, לפני שבוצעו פעולות חקירה, או בשלב הסופי של החקירה, לאחר שכבר בוצעו פעולות החקירה).
    • באיזה עבירות מדובר, כאשר נקבע כי למעט עבירות מין או אלימות, לא תימסר למתלונן הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק. 

הודעה על החלטה שלא לחקור בתלונה.

  • על החלטה שלא לחקור, תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק (סעיף 63(א)(1) לחסד"פ). 
  • הודעה לעניין אי-פתיחה בחקירה, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא: :

"לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו".

הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין.

  • על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה (סעיף 63(א)(2) לחסד"פ).
  • הודעה לעניין אי העמדה לדין, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא:

"לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו".

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין לעניין עבירת מין או אלימות.

  • ראינו שכלל, על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק.
  • יחד עם זאת נקבע, לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס"א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

מהו המועד להגשת ערר על סגירת תיק חקירה?

  • את הערר חייבים להגיש תוך 60 ימים לאחר שנמסרה למתלונן הודעה בכתב על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אולם ניתן לבקש להאריך את המועד להגשת הערר (סעיף 65 לחסד"פ).
  • לא הוגש הערר בחלון הזמנים שנקבע לכך ולא הוגשה בקשה להאריך את המועד להגשת הערר, עלול הערר להידחות על בסיס זה, מבלי להידרש כלל לטענות לגופו של עניין. לפיכך, יש להקפיד להגיש את הערר במועד, ולאפשר לעורך הדין זמן סביר ללמוד המקרה, להכנת הערר ולהגשתו.

האם ניתן לעיין בחומר חקירה בטרם הגשת הערר?

  • ערר רציני ומקצועי, חייב להתמודד עם הראיות שנאספו (או לא נאספו) במסגרת החקירה ולשם כך, בטרם הגשת הערר חיוני לעיין בחומר החקירה.
  • מנגד, כאשר התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות (ולעיתים גם כאשר התיק נסגר בעילה של העדר אינטרס ציבורי), חשיפת המתלונן לחומרי החקירה לפני המשפט עלולה להחליש את משקל עדותו ועדותם של העדים הקשורים אליו, דבר שעלול לחבל בסיכויי ההרשעה בתיק.
  • קיימות הנחיות פנימיות של פרקליט המדינה המסדירות עניין זה אולם בשל מורכבות ההחלטה באם לבקש לעיין בחומר החקירה ובשל השלכות העיון בחומר החקירה על המשך ההליך הפלילי (ככול שיתקבל הערר), יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בנושא.

למי יוגש ערר על ההחלטה לסגור תיק חקירה, לא לחקור או לא להעמיד לדין?

  • הגורם שיכריע בערר לא יהיה הגורם שקיבל את ההחלטה המקורית לסגור את תיק החקירה,  אלא גורם בכיר יותר.
  • יחד עם זאת, הערר יוגש  דווקא לגוף שקיבל את ההחלטה לסגור את תיק החקירה ("הגוף הסוגר") וזאת על מנת שהגוף הסוגר יבחן את הערר ויעביר את הערר ביחד עם חוות דעתו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה.

מה המועד למתן החלטה בערר?

  • הגורם המוסמך להכריע בערר חייב למסור למתלונן את החלטתו. יחד עם זאת, למעט תלונות הנוגעות לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, לא הגביל המחוקק את הרשות המוסמכת בפרק זמן מסויים לקבלת ההחלטה בערר.
  • כאשר מדובר בתלונה הנוגעת לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, ההחלטה בערר חייבת להתקבל ולהימסר למתלונן לא יאוחר משישה חודשים מיום הגשת הערר. מטעמים מיוחדים שיירשמו, ניתן להאריך מועד זה (סעיף 65א לחוק הנ"ל).
  • בפועל, משך הטיפול בערר ממושך. משמע, מתפקידו של עורך הדין שהגיש את הערר לעמוד בקשר עם הרשות המוסמכת, לקדם ככול הניתן את הטיפול בערר ולנסות לגרום לרשות המוסמכת לתת החלטה בערר, בפרק זמן סביר.

האם לחשוד נמסרת הודעה על כך שהמתלונן הגיש ערר  ועל ההחלטה שהתקבלה בערר שהוגש?

  • בכפוף למספר חריגים, מחויב הגורם המוסמך להחליט בערר להודיע לחשוד שהמתלונן הגיש ערר, ואף על האפשרות שיוגש נגד החשוד כתב אישום.
  • חובה זו להודיע לחשוד שהוגש ערר, בטרם תתקבל החלטה באם להעמידו לדין, נוגעת רק לערר בעבריות מסוג פשע או עוון (סעיף 65ב לחסד"פ).
  • באם כתוצאה מהגשת הערר החליט הגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה (למשל מחוסר אשמה להעדר מספיק ראיות), תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות אח עילת הסגירה.

האם ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה לדחות ערר?

  • התשובה לכך פשוטה – לא ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר.

מה בנוגע לעתירה לבג"צ, שיתערב בהחלטה לסגור את תיק החקירה, או בהחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

  • הדרך היחידה לתקוף את ההחלטה לדחות את הערר – היא בהגשת עתירה לבג"צ. 
  • יחד עם זאת, בג"צ כבר פסק פעמים רבות, כי מדיניות ההתערבות שלו בנושאי העמדה לדין ופתיחה בחקירה מצומצם ביותר (בבג"צ 5722/12 אבו גוש נ' היועץ המשפטי לממשלה):

"התערבות בית המשפט בהחלטותיו של היועמ"ש בנושאי העמדה לדין ואף בשאלה הטרומית בדבר פתיחה בחקירה פלילית תעשה במקרים חריגים, ורק אם בית המשפט השתכנע כי נפל בהחלטה פגם מהותי בהפעלת שיקול דעתו".

  • עילות ההתערבות של בג"צ מצומצמות למצבים בהם ישתכנע בג"צ כי נפל בהחלטה פגם מהותי, שעלול להתבטא:
    • בחוסר תום לב או במשוא פנים;
    • בקבלת החלטה מתוך מניעים נפסדים או בסתירה לאינטרס ציבורי;
    • בטעות היורדת לשורשו של עניין.
    • בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני.
  • בפועל, בכל ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, ניתן לספור על יד אחת את כל המקרים בהם התערב בג"צ בהחלטה האם לפתוח בחקירה או להעמיד לדין.

חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי בהגשת ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי.

  • בשים לב למדיניות ההתערבות המצומצמת של בג"צ בעניין הנדון, בפועל, לאחר שהמתלונן כבר כשל בלהניע את גלגלי רשויות אכיפת החוק והתיק נסגר, יש למתלונן הזדמנות אחת ויחידה לנסות ולשנות את ההחלטה.
  • כעת יש לזכור, כי ברוב המקרים כבר עשה המתלונן כמיטב יכולתו לשכנע, כי יש מקום להמשיך ולחקור בתלונתו או להעמיד לדין את החשוד.
  • למרות כל מאמציו של המתלונן, גורם מקצועי שהוא על פי רוב גם נטול פניות וענייני, בחן את תלונתו ואת חומר החקירה שנאסף (ככול שנאסף חומר חקירה) והגיע למסקנה, על בסיס ניתוח משפטי, שדינו של התיק להיסגר באחת מהעילות הקבועות בחוק.
  • אלברט אינשטיין פעם אמר בלשונו הציורית כי;

"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות".

  • ובמקרה שלנו, הגשת ערר על ידי המתלונן בגפו, מבלי להסתייע בעורך דין פלילי, קרוב לוודאי שתוביל לאותה תוצאה שכן בדרך כלל, אין למתלונן את הידע המשפטי, הנסיון המקצועי והכלים לשנות את התוצאה.
  • ויובהר – הגשת ערר על החלטה לסגור את התיק איננה בגדר "סיבוב נוסף", מיחזור של אותן טענות, בתקווה שהפעם מישהו יחשוב אחרת, ויורה על פתיחת התיק והעמדה לדין.
  • ערר על החלטה לסגור תיק חקירה הינו הליך משפטי לכל דבר, ויש להעמיד לעניין זה איש מקצוע, עורך דין פלילי, שזה בדיוק תחום עיסוקו.
  • עם סגירת התיק, ולפני הגשת ערר יש לפנות לעורך דין פלילי, אשר יבחן האם יש בכלל סיכוי סביר להצלחתו של הערר.
  • במסגרת זו יבחן עורך הדין הפלילי:
    • האם עילת סגירת תיק החקירה מבוססת מבחינה משפטית?
    • האם התלונה מגבשת בכלל עבירה פלילית, ואם כן – איזה?
    • האם המתלונן הצביע או הוביל למספיק ראיות להוכחת התלונה?
    • איזה ראיות עשויות להפוך את הקערה על פיה ולהוביל לפתיחת התיק, לחקירה בתלונה ולהגשת כתב אישום?
    • כיצד ניתן לחזק את התלונה ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול?
    • כיצד ניתן לשכנע, כי נסיבות העניין מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין?
    • מה חסר בתלונה ו/או בחומר החקירה שנאסף, על מנת לשקם את התלונה ולהניע מחדש את גלגלי החקירה ולהוביל להגשת כתב אישום.

בחינת אלטרנטיבה להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין – הגשת קובלנה פלילית פרטית.

  • למתלונן הניצב בפני ההחלטה באם להגיש ערר על ההחלטה לגנוז את תלונתו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי גם בשאלה, האם המקרה מתאים להגשת קובלנה פלילית פרטית.
  • הקובלנה הפלילית הפרטית, בדומה למוסד הערר, מהווה גם היא מעין מנגנון פיקוח ובקרה על החלטת הרשויות לגנוז תלונה. הכל הנוגע לקובלנה פלילית ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – הגשת ערר על סגירת תיק חקירה, ערר על החלטה שלא לחקור או ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.


נפגעי עבירה ומתלוננים – לקריאה נוספת.


דוגמאות למקרים בהם הגשנו ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.

  • בהמשך עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם התקבל ערר שהגשנו על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
  • מנגד, תמצאו בהמשך גם דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים – והערר נדחה.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי | ערר על סגירת תיק פלילי | ערר על סגירת תיק משטרה | ערר על החלטה לסגור תיק משטרה | ערר על החלטה שלא לחקור | ערר על החלטה שלא להעמיד לדין | ערר על סגירת תיק חקירה | פתיחת תיק שנסגר מחוסר ראיות |  חקירה במשטרה

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 4.6 / 5. כמות הצבעות 19

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

דוגמאות למקרים בהם הגשנו ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין ומאמרים רלוונטיים נוספים:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    למעלה
    שינוי גודל גופנים