ארכיון עבירות בניה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בניה ללא היתר, ביצוע עבודה ללא היתר – ייצוג משפטי, ביטול כתב אישום. 5 (3)

גיא פלנטר — Thu, 28 Apr 2022 13:14:27 +0000

עבירות תכנון ובניה: בניה ללא היתר, ביצוע עבודה ללא היתר – ביטול כתב אישום בבית משפט השלום בנתניה.

בניה ללא היתר – ביצוע עבודה ללא היתר – ייצוג משפטי, ביטול כתב אישום.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בנוגע לעבירות תכנון ובניה לרבות עבירה של בניה ללא היתר, בכל רחבי הארץ.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו במסגרתו הובלנו לביטול כתב האישום.

ביטול כתב אישום בעבירות בניה ללא היתר (ביצוע עבודה ללא היתר).

כתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בנתניה.

כנגד מושב בשרון, יו”ר וועד המושב וחברה סלולרית הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנתניה.
על פי הנטען בכתב האישום ביצעו הנאשמים עבירות על חוק התכנון והבניה, קרי – ביצוע עבודה ללא היתר כשביצוע העבודה טעון היתר, בניגוד לסעיפים 204(א), 208 (א) ו- 253 לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965.
בפרק העובדתי של כתב האישום נטען כי המושב, יו”ר הוועד והחברה הסלולרית אשמים בעבירה של בניה ללא היתר, בכך שהקימו בתחומי המושב אנטנה סלולרית.
יו”ר וועד המושב הואשם גם הוא בעבירה של בניה ללא היתר שכן על פי הוראות חוק התכנון והבניה, במידה ונעברה עבירה על ידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל ואחראי לעניין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של החוק.

ביטול כתב אישום.

בקשתו של עו”ד גיא פלנטר, אשר ייצג את יו”ר וועד המושב, למחוק את שם מרשו מרשימת הנאשמים בכתב האישום נתקבלה ואושרה על ידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.
בהתאם להסכמה זו, הורה בית משפט השלום בנתניה למחוק את שמו של יו”ר וועד המושב מכתב האישום.
ביטול כתב האישום ביחס אליו, חסך מיו”ר וועד המושב את כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים לבית משפט השלום בנתניה המייחס להם עבירה של בניה ללא היתר ובהחלטת בית המשפט (כב’ השופטת אביבה טלמור) למחוק את הנאשם המיוצג על ידי עורך דין גיא פלנטר מכתב האישום.

תיק עמק בפני כב’ השופטת אביבה טלמור, בית משפט השלום נתניה.

לקריאה נוספת.

לתרחישים נוספים לביטול כתב אישום ולדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
עוד על עבירות תכנון ובניה ראו בעמוד: עבירות תכנון ובניה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בבית משפט השלום בנתניה ראו בעמוד: עורך דין פלילי בנתניה.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי – ביטול כתב אישום | עבירות תכנון ובניה | ביצוע עבודה ללא היתר | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

הפוסט בניה ללא היתר, ביצוע עבודה ללא היתר – ייצוג משפטי, ביטול כתב אישום. 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי נאשם – עבירות תכנון ובניה | ביטול קנסות בסך 260,000 ₪ | קבלת ערעור פלילי 5 (4)

גיא פלנטר — Sat, 11 Apr 2020 08:42:12 +0000

קבלת ערעור פלילי – זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה. בתמונה: בית המשפט המחוזי מרכז – לוד.

זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות תכנון ובניה בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לזיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה וביטול קנסות בגובה 260,000 ש”ח.

עבירות תכנון ובניה – מקרה להמחשה – זיכוי נאשם וביטול קנסות בגובה 260,000 ש”ח לאחר קבלת ערעור פלילי של ההגנה.

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שהוגש ע”י משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום ברמלה והורה על זיכוי הנאשמים מכל אשמה וביטול קנסות בסך 260,000 ש”ח שנגזרו על הנאשמים.

ההרשעה בבית משפט השלום בעבירות תכנון ובניה.

פרשה זו עוסקת בבני זוג שבבעלותם בית פרטי במושב בן שמן, אשר איפשרו לחברת פלאפון להפעיל בשטחם מתקן שידור סלולארי ואנטנה.
הועדה המחוזית לתכנון ובניה “מרכז” הגישה כנגד בעלי הקרקע, חברת פלאפון ונושא משרה בחברת פלאפון כתב אישום המייחס להם עבירות בניגוד לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965.
בתום שמיעת הראיות בתיק, הרשיע בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופטת ליאורה פרנקל) את כל הנאשמים בעבירה של שימוש במבנה ומקרקעין ללא היתר ובניגוד לתכנית (עבירות בניגוד לסעיף 205 לחוק התכנון והבניה ולסעיף 145 לחוק התכונן והבניה).
לאחר שמיעת טעונים לעונש, גזר בית משפט השלום ברמלה על כל הנאשמים קנסות בסך כולל של 260,000 ש”ח.

בית משפט מחוזי מרכז מקבל ערעור שהוגש על ידי משרדנו ומורה על זיכוי הנאשמים מעבירות תכנון ובניה.

הנאשמים לא השלימו עם הרשעתם והגישו ערעור באמצעות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, התוקף את ההחלטה להרשיעם בפלילים.
בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז (כב’ השופטת הבכירה נגה אוהד) את הערעור שהגיש משרדנו, זיכה את הנאשמים מכל אשמה תוך קביעה שאין הם נושאים בשום אחריות פלילית וביטל את הקנסות שנגזרו עליהם.
כאן המקום לציין כי במהלך שמיעת הערעור, הציע בית המשפט למערערים לחזור בהם מהערעור, אולם המערערים עמדו על זכותם כי קולם ישמע בפני ערכאת הערעור. את הדיון בנימוקיו השונים לזיכוי, פתח בית המשפט המחוזי בדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“בטרם אנמק הכרעתי, אני מוצאת לנכון לציין את ההתלבטות הרבה שהייתה לי טרם הכרעה. מחד, אני סבורה, ולא אחת אף פסקתי כך, שיש למגר ביד קשה את תופעת הבנייה הבלתי חוקית, ולהוקיע מי שסוטה מהוראות חוק התכנון ובנייה ועושה דין לעצמו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעבירה הנמשכת מספר שנים, תוך התעלמות מהוראות גורמים מוסמכים, ולא הסתרתי זאת במהלך הדיון, עת הצעתי למערערים לחזור בהם מן הערעור.
יחד עם זאת, בנסיבות הערעור שבפני, ועל אף האישומים בגין שימוש במבנה ומקרקעין ללא היתר ובניגוד לתוכנית, לאחר שעברתי על מלוא המסמכים שהוצגו בפני, וקראתי בעיון רב את טיעוני הצדדים על נספחיהם, אני סבורה כי במקרה זה, בשל אי הבהירות בסוגיית פרשנות תמ”א 21 והתאמתה למציאות בשטח, כמו גם היעדר תוכניות מפורטות שיסדירו סוגיית בנייה בתחומי האתר, יחד עם הפטור מהיתר בנייה שניתן למתקני תקשורת, ולאור פסיקת בית המשפט העליון ב”בג”צ היערות”, והעובדה שלמעשה מדובר בדיון תיאורטי בלבד, שכן מיקומה של האנטנה שונה בפועל, יש מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, ולאחר מחשבה מעמיקה, תוך ניתוח כל החומר שהונח בפני, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל, ואסביר טעמיי”.

בהמשך פסק הדין, הבהיר בית המשפט המחוזי כי באופן נדיר, בחר במקרה זה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה.
בית המשפט המחוזי קיבל, אחת לאחת, את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות שהועלו על ידי ההגנה בערעור וחתם את פסק דינו בקבלת הערעור ובזיכוי הנאשמים מכל אשמה. כפועל יוצא, בוטלו הקנסות על סך כולל של 260,000 ש”ח אשר הוטלו על ידי בית משפט השלום.

עפ”א 14234-08-09 פוזזננסקי ואחרים נגד מדינת ישראל, ועדה מחוזית לתכנון ובניה מרכז רמלה (בפני כב’ השופטת הבכירה נגה אוהד).

לקריאה נוספת.

דוגמאות נוספות – מקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי נאשמים – ראו בעמוד – זיכוי נאשם.
דוגמאות נוספות – מקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות תכנון ובניה – ראו בעמוד – עבירות תכנון ובניה.
דוגמאות נוספות – מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בערכאות ערעור – ראו בעמוד – ערעור פלילי.

עו”ד פלילי | ערעור פלילי | עבירות תכנון ובניה

עבירות תכנון ובניה | זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט זיכוי נאשם – עבירות תכנון ובניה | ביטול קנסות בסך 260,000 ₪ | קבלת ערעור פלילי 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שימוש במקרקעין ללא היתר – ייצוג משפטי, זיכוי מעבירות תכנון ובניה. 5 (5)

גיא פלנטר — Sun, 08 Mar 2020 07:48:02 +0000

שימוש במקרקעין ללא היתר – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי במשפט פלילי.

שימוש במקרקעין ללא היתר – ייצוג משפטי, זיכוי במשפט פלילי.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכים פליליים הנוגעים לעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל במשרדנו במסגרתו הובלנו לזיכוי מעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר.

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו; זיכוי מוחלט מעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר.

חשיבותו של פסק הדין.

פרשה זו עוסקת בזיכוי חברות פלאפון ובית הבד העתיק בע”מ מעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, בניגוד לחוק התכנון והבניה (בענין תורן אנטנה סלולארית ומתקן שידור של חברת פלאפון) תוך השמעת ביקורת על השיהוי שנקטה המאשימה בהגשת כתב האישום, על העמדות השונות והסותרות שהוצגו ע”י רשויות המדינה, ועל התנהלות המאשימה תוך מה שבית המשפט מתאר כ”כניעה ללחץ ציבורי מחד גיסא ופגיעה בשמן הטוב של הנאשמות מאידך גיסא”.
בניגוד לעמדת התביעה, קבע בית המשפט (כב’ השופטת טל תדמור – זמיר) כי הוא אינו כבול בהחלטת ביניים של עצמו (במסגרתה דחה מותב אחר טענה מקדמית לפיה עובדות כתב האישום אינן מהוות עבירה) וזיכה את הנאשמות מכל אשמה, וזאת ללא שמיעת הראיות ועל בסיס אותו חומר חקירה (שהוגש בהסכמה לצורך הכרעה בטענה המקדמית) ועל בסיס אותן טענות (שבמקור נדחו, במסגרת ההכרעה בטענה המקדמית).
יתרה מכך, מסמך עליו חתם מהנדס הועדה, הנחזה להיות “תעודת עובד ציבור” והמבסס לכאורה את האישום – נפסל ע”י בית המשפט כראיה להוכחת האישום.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשמות – עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר.

פרשה זו עוסקת בתורן אנטנה סלולארית בגובה 40 מטר ומתקן שידור. כנגד תאגיד בשם בית הבד העתיק בע”מ וחברת פלאפון, שהציבה והפעילה את התורן ומתקן השידור, הוגש כתב אישום המייחס להן עבירות על חוק התכנון והבניה, קרי – שימוש במקרקעין ללא היתר, בניגוד לסעיפים 204(א), 205, 208 (א) ביחד עם סעיף 145(א)(2) ו – (3) לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965.
בתמצית, נטען בפרק העובדתי בכתב האישום כי ביום 13.11.03 היה על הנאשמות לקבל היתר בניה לאנטנה ולמתקן השידור, והחל ממועד זה, משלא נתקבל היתר בניה, השתמשו הנאשמות במקרקעין ועשו בהן עבודות הטעונות היתר ללא היתר כדין וזאת במשך למעלה משבע וחצי שנים, עד למועד הגשת כתב האישום ביוני 2011.

על העבירות בהן הואשמו הנאשמות לפי חוק התכנון והבניה.

החובה לקבל היתר בניה מעוגנת בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה, שכותרתו “עבודות טעונות היתר”:

“145(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

“שינוי פנימי” – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

“דירה” – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית.

סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, קובע כדלקמן:

“המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו – קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו”.

לפי סעיף 205 לחוק התכנון והבניה, במידה והורשע אדם לפי סעיף 204 לחוק, רשאי בית המשפט, בשעת גזר הדין:

“1. לצוות שהבניין או אותו חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית ייהרס, יפורק או יסולק על ידי הנשפט או על ידי הועדה המקומית, אם ביקשו על כך הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע;

2. לצוות שאף אותו חלק מהבניין שלא נבנה כאמור בפסקה (1), ייהרס, יפורק או יסולק, אם יש בביצוע צו לפי פסקה (1) בלבד כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור;

3. לתת לנשפט כל צו אחר שייראה לבית המשפט, בקשר לדרך או לבניין שבהם נעברה העבירה, לרבות צו לשינוי מבנה, צו סגירה, צו איסור שימוש וצו להתאמת הבניה או השימוש להיתר או לתכנית”.

סעיף 208 (א) לחוק מסדיר מי אחראי מבחינה פלילית לעבודה ולשימוש הטעונים היתר:

“208. (א) בוצעה עבודה או השתמשו במקרקעין בנסיבות ובדרך שיש בהם עבירה לפי סעיף 204, ניתן להאשים בה אחד או יותר מאלה:

1. בעל ההיתר לביצוע העבודה או השימוש כאמור;

2. מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר כאמור מכוח חוק זה או תקנה על פיו;

3. בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה;

4. מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה;

5. בבעלות משותפת במקרקעין – כל אחד מן השותפים בשעת ביצוע העבירה;

6. המבצע בפועל את העבודה;

7. המשתמש בפועל במקרקעין”.

דחיית טענה מקדמית של הנאשמות לפיה, העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.

עם פתיחת ההליך הפלילי, טענו הנאשמות טענה מקדמית, בהתאם להוראות סעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982, לפיה העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, שכן לפי פרשנות ההגנה, אין הנאשמות מחויבות להגיש בקשה להיתר בניה חדש.
לצורך הכרעה בטענה המקדמית, הוגש מלוא חומר החקירה לעיונו של בית המשפט, והצדדים הגישו סיכומים בכתב בנושא.
משאימץ בית המשפט את פרשנות המאשימה ודחה את הטענה המקדמית, תוך קביעה שבמידה ועובדות כתב האישום יוכחו בראיות התביעה, יש בהם כדי להוות עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר, כפרו הנאשמות בכל עובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות בפני מותב אחר (כבוד השופטת טל תדמור-זמיר).

זיכוי במשפט פלילי – לאחר שהחליט בהכרעת הדין לסטות מהחלטת הביניים של עצמו, מורה בית המשפט על זיכוי הנאשמות.

לאחר שהתיק נקבע לשמיעת הראיות, הצטרף עורך דין פלילי גיא פלנטר להגנה, כבא כוח הנאשמת 1. בשלב זה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה לא יעידו עדים מטעמם ולא יקיימו הליך של הוכחות, אלא יגישו סיכומי טענותיהם בכתב, בהסתמך על אותו חומר חקירה שהוגש לעיון בית המשפט לצורך הכרעה בטענה המקדמית.
בסיכומיה, ביקשה המאשימה לשכנע, כי הטענה שהשימוש נעשה בהיתר נדונה והוכרעה כבר בהחלטת הביניים, שדחתה את פרשנות הנאשמות, ולפיכך יש להרשיע את הנאשמות.
עורך דין פלילי גיא פלנטר טען, בין היתר, כדלקמן:
- החלטת הביניים הייתה שגויה וסתרה החלטות קודמות של בית המשפט המחוזי בעניין זהה, ללא נימוק סביר;
- החלטת הביניים אינה מונעת דיון מחודש בשאלת האחריות הפלילית של הנאשמות;
- בית המשפט אינו כבול להחלטות ביניים של עצמו ורשאי לפסוק אחרת בהכרעת דינו.
בית המשפט פסק, כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על המותב שקדם לו, ואינו מוסמך לקבוע כי זה טעה או שגה. יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את טענות ההגנה לפיהן הוא אינו כבול להחלטת ביניים של עצמו, וכי בשלב הכרעת הדין אין מניעה מלסטות מהחלטת ביניים – וזיכה את הנאשמות (על בסיס אותו חומר חקירה), תוך קביעה שיש לראות את פלאפון כבעלת היתר כדין וכפועל יוצא, כמשתמשת כדין במקרקעין.

מסמך עליו חתם מהנדס הועדה, הנחזה להיות “תעודת עובד ציבור” והמבסס לכאורה את האישום – נפסל כראיה להוכחת האישום.

עניין נוסף מעניין בו פסק בית המשפט – האם מסמך החתום ע”י מהנדס הועדה שכותרתו “תעודת עובד ציבור” אכן עונה על הגדרת תעודת עובד ציבור בפקודת הראיות, על כל המשתמע מכך.
על שאלה זו השיב בית המשפט בשלילה, מאחר ומהנדס הועדה כלל במסמך פרשנות משפטית, בלא שניתנה לו סמכות לכך; אין די בזהות החותם כ”עובד ציבור” כדי להפוך את המסמך עליו חתם ל”תעודת עובד ציבור”, פסק בית המשפט. משרשם מהנדס הועדה במסמך מסקנות אישיות ופרשנות שאינם מבוססים על ממצאים עובדתיים שנמצאים בתיקי העירייה, לא ניתן להגדיר את המסמך כ”תעודת עובד ציבור”.

דברי ביקורת על התנהלות התביעה בפרשה זו.

בטרם סיים את דברו, מתח בית המשפט ביקורת חריפה על השיהוי שנקטה המאשימה בהגשת כתב האישום, על העמדות השונות והסותרות שהוצגו ע”י רשויות המדינה, ועל התנהלות המאשימה “תוך כניעה ללחץ ציבורי מחד גיסא ופגיעה בשמן הטוב של הנאשמות מאידך גיסא“.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהכרעת הדין אשר במסגרתה זיכה בית המשפט את הנאשמות מעבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר.
מאחר ומדובר בפרשה אשר פורסמה זה מכבר והסתיימה בזיכוי, חרגנו ממנהגנו ולא הסתרנו את זהות המעורבים.

תו”ב 16114-06-11, בפני כבוד השופטת טל תדמור-זמיר, בית משפט לעניינים מקומיים בחדרה.

עורכי דין פליליים | עורך דין פלילי בחדרה | עו”ד פלילי בחדרה | עבירות תכנון ובניה

זיכוי במשפט פלילי | עבירות תכנון ובניה | שימוש במקרקעין ללא היתר

הפוסט שימוש במקרקעין ללא היתר – ייצוג משפטי, זיכוי מעבירות תכנון ובניה. 5 (5) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות תכנון ובניה – ייצוג משפטי: בניה ללא היתר, ביצוע עבודות ללא היתר, שימוש במקרקעין ללא היתר 4.7 (13)

גיא פלנטר — Tue, 04 Feb 2020 14:49:18 +0000

עבירות תכנון ובניה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות תכנון ובניה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות תכנון ובניה – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות על חוק התכנון והבניה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות תכנון ובניה כגון בניה ללא היתר, ביצוע עבודה ללא היתר וכן שימוש במקרקעין ללא היתר.

כללי – עבירות תכנון ובניה.

עבירות תכנון ובניה נמנות על העבירות הנפוצות ביותר במחוזותינו ולא פעם אף זכו לכינוי “מכת מדינה” מצד בתי המשפט, שפסקו כי יש להילחם בתופעה ולמגרה, בין היתר באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.
אכיפת עבירות על דיני התכנון והבניה בישראל מתבצעת באמצעות הרשויות המקומית, תובעים שקיבלו הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה לשמש כתובעים (בהתאם לסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי) והמחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירות הנפוצות בתחום התכנון והבניה.

ביצוע עבודות ללא היתר | שימוש במקרקעין ללא היתר.

בסעיף 145(א), מטיל חוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965 חובה לקבל היתר לבניה או לשימוש במקרקעין או בבניין:

“145(א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

“שינוי פנימי” – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

“דירה” – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;

(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית”.

סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בלא היתר, כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי דין – מהווה עבירה פלילית:

“204(א) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו – קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת – קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו”.

חשוב לשים לב כי באחד באוגוסט 2014 נכנסו לתוקף תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע”ד – 2014, אשר קבעו כי שורה של עבודות, המנויות בתקנות, יהיו פטורות מן הצורך בקבלת היתר.

שימוש חורג.

בתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ”ז – 1967, נקבע, בין היתר, כי “שימוש חורג” במקרקעין ובבניין טעון היתר.
“שימוש חורג” הוגדר בחוק התכנון והבניה כ:

“שימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על-פי כל חוק הדן בתכנון ובניה”.

במילים אחרות, שימוש חורג מתקיים כאשר בפועל ישנה חריגה מהשימוש שנקבע בתכנית החלה על המקרקעין או בהיתר.
סעיף 204(ב) לחוק התכנון והבניה קובע איסור פלילי על שימוש חורג, קרי ביצוע עבודה או שימוש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית:

“204(ב) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית, דינו – מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין), לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו”.

אי קיום צו שיפוטי.

סעיפים 210 ו-240 לחוק התכנון והבניה קובעים כי אי קיום צו שניתן ע”י בית משפט בשעת גזר דין וכן אי קיום צו הפסקה שיפוטי – מהווה עבירה פלילית;

“210.אי קיום צו בית המשפט

נשפט שאינו מקיים צו לפי סעיפים 205 או 206, בתוך המועד שקבע בית המשפט, דינו – מאסר שנה ואם נמשכה העבירה אחרי תום המועד, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום של עבירה.

240.אי קיום צו הפסקה שיפוטי

מי שאינו מקיים צו שניתן לפי סעיף 239 ושהומצא לו, דינו – מאסר שנה אחת ואם נמשכה העבירה אחרי המצאת הצו, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום של עבירה.

מי ניתן להעמיד לדין פלילי בגין עבירות על חוק התכנון והבניה.

מובן כי מי שביצע בפועל עבודה או שימוש במקרקעין ללא היתר או בסטייה מהיתר – קמה לו אחריות ישירה לביצוע העבירה וניתן להעמידו לדין.
עם זאת, סעיף 208(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי ניתן להעמיד לדין גם מי שלא ביצע בפועל את העבודה במקרקעין או השתמש במקרקעין בפועל, אך נתפס בעיני המחוקק כאחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר והוא אחד מאלה:
- בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה
- בבעלות משותפת במקרקעין – כל אחד מן השותפים בשעת ביצוע העבירה
- מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה
- בעל ההיתר לביצוע העבודה או השימוש
- מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר כאמור מכוח חוק התכנון והבניה או תקנה על פיו
- האחראי לעבודה או לשימוש, לרבות האדריכל, המהנדס המתכנן, המהנדס או ההנדסאי האחראים לביצוע, הקבלן הראשי וכן סוכניהם, אך למעט עובדים המועבדים על ידיהם.
כמו כן, ניתן להעמיד לדין בגין עבירות על חוק התכנון והבניה גם תאגיד, מקום בו נעבירה העבירה על ידי התאגיד. במקרה כזה, בו נעברה עבירה ע”י תאגיד, יואשם בעבירה גם מי שהיה בעת ביצוע העבירה מנהל פעיל, שותף או פקיד בתאגיד ואחראי לעניין הנדון, אלא אם יוכיחו כי העבירה בוצעה שלא בידיעתם או שנקטו כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירת חוק התכנון והבניה (סעיף 253 לחוק התכנון והבניה).

הגנות מאחריות לעבירות על חוק התכנון והבניה.

עבירות על סעיף 204 לחוק התכנון והבניה הן עבירות מסוג אחריות קפידה, בהן לא נדרשת הוכחת יסוד נפשי לצורך הרשעה. כלומר, די בכך שהתקיים היסוד העובדתי של העבירה, קרי שבוצעו בניה או שימוש ללא היתר, מקום בו נדרש היתר, או בסטייה מהיתר.
יחד עם זאת, סעיף 208(ב) לחוק התכנון והבניה קובע כי תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שניים אלה:

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו.

(2) הוא נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראת חוק זה והתקנות על פיו בכל הנוגע לעבודה הנדונה.

חשוב לדעת, כי הגשת בקשה לקבלת היתר ואף קבלת היתר בניה, בדיעבד, אין בה להוות הגנה מפני אחריות לביצוע העבירה, שכן, דרישת החוק היא קבלת היתר מראש, טרם ביצוע העבודות או השימוש.
עבירה של ביצוע עבודות ללא היתר מתיישנת בחלוף 5 שנים ממועד ביצוע העבירה. משמע, שאם לא התקיימו החריגים העוצרים את מרוץ ההתיישנות לא ניתן להעמיד לדין בגין עבירה זו בחלוף 5 שנים ממועד ביצועה. לעומת זאת, עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר או בסטייה מהיתר היא עבירה נמשכת שמעצם טיבה מתחדשת מדי יום ואין מניעה להעמיד בגינה לדין גם בחלוף למעלה מ- 5 שנים.
לצד ההגנה הקבועה בחוק התכנון והבניה, עומדות לנאשם בעבירות על חוק התכנון והבניה ההגנות הקבועות בחוק העונשין, התשל”ז – 1977 ובחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 ובכללן גם הגנה מן הצדק, שלא פעם מתעוררת בתיקים אלו.

השלכות הרשעה בעבירות על חוק התכנון והבניה.

ככלל, הרשעה בעבירות של בניה או שימוש ללא היתר או בסטייה מהיתר חושפת את המורשע, לצד ההכתמה בפלילים, לשורה של סנקציות ובהן;
- קנסות פליליים כבדים.
- התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה בעתיד.
- צווים שונים כדוגמת צווי הריסה, צווי איסור שימוש, צווי הפסקת עבודה, צווי התאמה וכיו”ב.
- אגרות ותשלומי חובה הקשורים בעבירה.
- חיוב בשווי הבניה הבלתי חוקית.
- מאסר על תנאי.
ככלל, הענישה תיגזר משורה של נסיבות הנוגעות לביצוע העבירה, כגון היקף הבניה ללא היתר, סוג העבודות, משך השימוש שנעשה בלא היתר או בסטיה מהיתר, היקף השטח בו נעשה שימוש חורג, אופי השימוש בלא היתר, האם הופק רווח מביצוע העבירה, האם השימוש הופסק או נמשך, האם נעשו פעולות להסדרת הבניה או השימוש וכיו”ב.
חשוב להדגיש, כי אף אם הבנייה הוכשרה בדיעבד לא בהכרח יהיה בכך משום שיקול להקלה בענישה. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לתביעה היא לדרוש ענישה חמורה ומרתיעה, כספית ואחרת, גם מקום בו ניתן היתר בניה בדיעבד, וזאת במגמה ליצור הרתעה אפקטיבית מפני עבריינות בנייה.
גם מהפסיקה הנוהגת בתחום עבירות התכנון והבניה משתקפת עמדה מחמירה של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות על חוק התכנון והבניה. כך למשל, רק באחרונה נפסק בת”פ (כ”ס) 20737-12-14 מדינת ישראל נ’ תמר רחל פרידמן (11.9.17):

“עבירות על חוק התכנון והבניה פוגעות בשלטון החוק ובמשטר התכנוני ועל כן, קיימת חשיבות ראשונה במעלה לאכיפה בעבירות אלו, להטלת ענישה הולמת וזאת על מנת להרתיע את היחיד ואת הרבים, זאת נוכח הפיכתן של עבירות אלה ל”מכת מדינה” (בר”ע 1/84 דוויק נ’ ראש העיר ירושלים, פ”ד לח(1) 494 (1984); רע”פ 4357/01 סבן נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובניה – אונו, פ”ד נו(3) 49 (2002)).”

עוד באחרונה (3.5.17), פסק בית המשפט המחוזי בחיפה, כי עבירות של בנייה ללא היתר והפרת צו שיפוטי הן עבירות שבנסיבות מסוימות אף יהיה בהן קלון (תיק עפ”א 20258-02-17 מדינת ישראל נ’ משיח עמר).

עבירות תכנון ובניה – אפשרות לסגירת תיק בהסדר מותנה.

במקרים “קלים” יחסית של בניה ללא היתר, שימוש ללא היתר, או בסטיה מהיתר, קיימת אפשרות להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק בדרך של הסדר מותנה.
ככלל, יהיו אלה מקרים של בניה בהיקף מצומצם, לצרכים פרטיים, שאין עמה פגיעה משמעותית בצדדים שלישיים או בתכליות התכנון. למשל – הקמת פרגולה, בניית מחסן, בניית תוספות בניה קטנות, הקמת גדר, וכדומה.
במקרים של בניה נרחבת או שימוש ללא היתר במטרה מסחרית או להפקת רווח, ניתן יהיה לשקול להחיל הסדר מותנה רק אם בוצעה העבירה בנסיבות קלות במיוחד.
השיקולים לסגירת תיק בעבירות על חוק התכנון והבניה בהסדר מותנה מפורטים בהנחיה לתובעים ונוהל עבודה של המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042.
הסדר מותנה בתיק הנוגע לעבירות על חוק התכנון והבניה קרוב לוודאי יכלול, בין היתר, אחד מהתנאים הבאים:
- הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית.
- הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית.
- התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.
להרחבה בכל הנוגע לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשד לביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה.

תיקים פליליים שעניינם עבירות בנייה ללא היתר, שימוש ללא היתר או בסטייה מהיתר פעמים רבות הינם תיקים מורכבים יותר ומצריכים התמודדות עם סוגיות תכנוניות והנדסיות, כמו גם שאלות משפטיות ופרשניות.
כאמור, הרשעה בעבירות על חוק התכנון והבניה ככלל גוררת אחריה ענישה כלכלית מכבידה, לצד שורה של סנקציות נוספות והכתמת שמו של המורשע בפלילים.
יחד עם זאת, הדין במחוזותינו גם מאפשר, בהתקיים נסיבות מסוימות, להימנע מהעמדה לדין אף אם בוצעה עבירה על חוק התכנון והבניה (כמו למשל בסגירת תיק בהסדר מותנה), או במקרים חריגים ומיוחדים לסיים את ההליך ללא הרשעה, מקום בו הוגש כתב אישום.
על כן, קיימת חשיבות רבה לליווי משפטי של עורך דין פלילי כבר בשלב החקירה בחשד לעבירות על חוק התכנון והבניה, קל וחומר אם מתגבשת כוונה להגיש כתב אישום, או אם הוגש כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעבירות תכנון ובניה בכל רחבי הארץ.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בכל הנוגע לחשד לביצוע עבירות על חוק התכנון והבניה.
משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות על חוק התכנון והבניה מול רשויות התביעה ופועל במקרים המתאימים לשכנע להימנע מהגשת כתב אישום ולסגירת התיק.
אנו מעניקים ייצוג משפטי בבית המשפט בהליכים פליליים הנוגעים לעבירות על חוק התכנון והבניה בכל רחבי הארץ.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות תכנון ובניה.

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות תכנון ובניה.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי פלילי | עבירות תכנון ובניה | בניה ללא היתר | שימוש במקרקעין ללא היתר | ביצוע עבודות ללא היתר | שימוש חורג | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט עבירות תכנון ובניה – ייצוג משפטי: בניה ללא היתר, ביצוע עבודות ללא היתר, שימוש במקרקעין ללא היתר 4.7 (13) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר