ארכיון איסור פרסום - עורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 13:22:47 +0000

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה
בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה, תמצית המקרה

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין ולעבירות הטרדה מינית, זאת בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה לטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
מדובר בנאשם שהודה בבית המשפט המחוזי בת”א-יפו בעבירה חמורה של מעשה סדום בקטין אולם באופן תקדימי, סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
מאחר ומדובר בהחלטה שיפוטית חריגה ביותר, זכתה פרשה זו לתהודה תקשורתית (ללא פרסום פרטי המעורבים). להלן למשל פרסום הפרשה ב”ידיעות אחרונות”;

פרסום בתקשורת אודות המקרה: תיק מעשה סדום בקטין שהסתיים בבית המשפט המחוזי ללא הרשעה פלילית.

מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס ועבירות חמורות נוספות – כתב האישום המקורי

ואלו פרטי המקרה בתמצית; כנגד הנאשם, חייל בשירות סדיר ביחידה קרבית, הוגש כתב אישום אשר ייחס לו שורה ארוכה של עבירות מין חמורות בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים:
- מעשה סדום בקטין שלא בהסכמתו עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין,
- מעשה מגונה בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים שלא בהסכמתו החופשית עקב הפעלת לחץ ואיום, בניגוד לסעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) לחוק העונשין,
- מעשה מגונה בפומבי בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, בניגוד לסעיף 349(ב) לחוק העונשין.
- איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
בשל חומרת העבירות הפליליות המיוחסות לחייל, הוגש כתב האישום לבית המשפט המחוזי, בפני הרכב פשע חמור (הרכב של 3 שופטי מחוזי הדנים בעבירות החמורות ביותר במשפט הפלילי).

הסדר הטעון שהניח את התשתית לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים

בעקבות מו”מ שניהל עו”ד גיא פלנטר עם הפרקליטות, שוכנעה הפרקליטות, על בסיס ראיות שהוצגו לה ע”י הסניגור, לתקן את כתב האישום בשורה ארוכה של תיקונים לקולא;
במסגרת זו, נמחקו כליל מכתב האישום כל העבירות הנזכרות לעיל וכתב האישום המתוקן כלל עבירה של מעשה סדום בניגוד לסעיף 347(א) לחוק העונשין. על פי סעיף זה בחוק העונשין:

“העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים …דינו – מאסר חמש שנים”.

כאן המקום להדגיש – כל נסיבות האינוס, והטענות לחוסר הסכמה, להפעלת לחץ ולאיומים – נמחקו כליל מכתב האישום.
ביחס לאופן סיום הפרשה, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה; בעוד הפרקליטות דרשה מבית המשפט להרשיע את החייל בהרשעה פלילית ולגזור עליו עונש מאסר, עתר עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להרשיע את הנאשם כלל, אלא להסתפק בצו מבחן ללא הרשעה.

חרף התנגדות הפרקליטות, מקבל בית המשפט המחוזי את טיעוניו של הסניגור, ונמנע מהרשעת הנאשם

בהחלטה חריגה ויוצאת דופן, ובניגוד גמור לעמדת הפרקליטות, אימץ בית המשפט את עמדת הסניגור וסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.
בכך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר שלא להכתים את החייל באות קלון של הרשעה פלילית ולפגוע בעתידו.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים את פסק הדין ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תפ”ח (תל-אביב-יפו) 40004/00, מדינת ישראל נגד פלוני, בית משפט המחוזי בתל אביב – יפו , בפני הרכב כבוד השופטים נתן עמית (אב”ד), כב’ השופטת ד”ר עדנה קפלן- הגלר, כב’ השופט אברהם טל.

פורסם: תקדין. פורסם: סקירה משפטית – הסניגור חוברת 38. פסקים.

לקריאה נוספת

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו: מעשה סדום.
להרחבה בנוגע לייצוג משפטי בעבירות מין ראו בעמוד:

עורך דין פלילי

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ארכיון עבירות מין | ארכיון מעשה סדום | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82)

גיא פלנטר — Thu, 26 Jan 2023 10:58:59 +0000

עורך דין פלילי נוער | עבירות נוער – ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לקטינים בחקירה פלילית וייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט לנוער.
בעמוד שלפניכם השתדלנו להציג בשפה פשוטה את הליכי החקירה הפלילית, המעצר, השפיטה, הטיפול והענישה ביחס לקטינים בישראל ולעמוד על המאפיינים הייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטינים.

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

על פי דין, “קטין”, הינו אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

גיל האחריות הפלילית בישראל.

במדינת ישראל גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים.
כלומר ילד שהיה מתחת לגיל 12 בזמן ביצוע המעשה האסור, אין לו אחריות פלילית לאותו מעשה והטיפול בו יהיה במסגרת אזרחית ולא פלילית, בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך – 1960.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

רשויות החקירה, התביעה הפלילית והשפיטה בישראל מתייחסות באופן שונה לקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות. כאשר מדובר בקטינים, העיקרון המנחה את הרשויות הינו הרצון למיצוי דרכי טיפול, מניעה וחינוך – לפני ענישה – תוך הענקת סיכוי ממשי לקטין להשתקם ולחזור לדרך הישר.
בהתאם, קיימים הליכי חקירה, טיפול ושפיטה ייחודיים לקטינים, המכוונים לצמצום הפגיעה בקטינים הנלווית להליך הפלילי, לשיקומם של הקטינים, מניעת הידרדרותם לעבריינות ולפשיעה ולשילובם באופן מיטבי בחברה.
ההסדרים המיוחדים הנוגעים לחקירת קטינים, להליכי שפיטה של קטינים ודרכי טיפול בקטינים עוברי חוק מעוגנים בעיקרם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971, כמו גם בנהלי והוראות משטרת ישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו – 1955, קובע כי בעבירות מסוימות, כגון עבירות מין ועבירות אלימות חמורות, חקירת קטין שהינו מתחת לגיל 14, החשוד בביצוע עבירה, תיעשה על ידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
מתוך הכרה בנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לקטינים בעקבות חקירה פלילית רגילה קבע המחוקק מגבלות בנוגע לאופן ניהול החקירה ע”י חוקר הילדים, וזאת במטרה לנסות ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בקטין עקב החקירה. למשל:
- חוקר ילדים לא יחקור ילד כשהוא לבוש במדי משטרה.
- חוקר ילדים לא יחקור ילד בתחנת משטרה, אלא אם אין אפשרות לחקרו במקום אחר.
חוקר ילדים מחויב לתעד את חקירת הקטין באמצעות וידאו, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן, שאז החקירה תתועד בהקלטה קולית או בכתב.
קטין שמלאו לו 14 שנים והוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, ייחקר, ככלל, על ידי חוקר נוער ובידיעת הורהו (למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק), ואם לא ניתן לאתר את הורהו במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.
הזכות למעורבות הורים בחקירה הינה זכות ייחודית העומדת לקטינים בהליך פלילי, זכות הנובעת בין השאר מהחשש שבשל לחץ החקירה עלול הקטין לוותר על זכויות הנתונות לו על פי חוק כחשוד ואף להודות במעשים שלא ביצע.
בטרם ייחקר חשוד קטין, יודיע חוקר הנוער, בלשון המובנת לקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו טרם החקירה;
- זכות להיוועץ עם עורך דין ביחידות לפני החקירה.
- זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה, למעט במקרים חריגים שנקבעו.
- זכות להיות מיוצג על ידי סניגור.
כמובן שגם לקטין שנחקר כחשוד עומד סל הזכויות הנתון לכל אדם בגיר הנחקר כחשוד, לרבות הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
כאן המקום להדגיש כי על פי דיני הראיות בישראל, שתיקה בחקירה עלולה לחזק את הראיות שכנגד החשוד ולכן – בטרם החלטה באיזה קו הגנה לנקוט ובטרם מתן כל מענה לחוקרים – על החשוד והוריו לעמוד על כך שיתאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין. היוועצות בעורך דין לעולם לא יכולה לפעול לחובתו של חשוד (ולא משנה מה החוקרים אומרים על זה, זה המצב המשפטי).

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

עיקרון יסוד שנקבע בחוק ביחס לקטינים הוא שמעצר של קטין יתבצע כמוצא אחרון, רק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, ללא פגיעה בחירותו של הקטין והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש.
הוראות החוק החלות על מעצר בגיר יחולו בעיקרן גם על מעצר קטין, בשינויים הבאים:
- קטין מתחת לגיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר ל-12 שעות, לאחר מכן יש לשחררו או להביאו בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 שעות.
- קטין מעל גיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר 24 שעות, ולאחר מכן יש לשחררו או להביאו להארכת מעצר בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות.
- בית המשפט יכול להורות על הארכת מעצרו של קטין עד 10 ימים, עם אפשרות להארכה ל-10 ימים נוספים. כלומר מקסימום 20 ימים עד הגשת כתב אישום.
- מיד עם מעצרו של קטין יש להודיע על כך לאחד מהוריו, ואם לא ניתן לאתרם לאדם אחר הקרוב לקטין או לקצין מבחן.
- קטין יוחזק בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף נפרד מעצורים בגירים, ובתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו.
בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו של הקטין. אם מצא ביהמ”ש כי קיימת עילה למעצרו של קטין, רשאי הוא לנקוט בדרכי טיפול והשגחה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו.
קטין שהוגש נגדו כתב אישום ונתבקש מעצרו, חייב בית משפט להורות על הגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בטרם יורה על מעצרו עד תום ההליכים.
קטין מתחת לגיל 14, לא ניתן לעצרו עד תום הליכים המשפטיים.
חשוב לזכור- לקטין עצור עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין.

סגירת תיק פלילי לקטין.

נהלי משטרת ישראל מסדירים את השיקולים בטיפול המשטרה בתיקים בהם מעורבים בני נוער וקובעים כי בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן שלא להמשיך בהליך פלילי כנגד קטין שנחשד בביצוע עבירה, אלא להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, שאינו מכתים את הקטין במרשם הפלילי (בעבר, נקרא המסלול גניזת תיק בהליך של אי-תביעה).
חשיבותו של מסלול הטיפול המותנה, בין היתר, בכך שהתיק לא יופיע במרשם הפלילי של הקטין, פרטיו לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה והתיק למעשה ייגנז בהליך מינהלי.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון (עבירות שעונשן המקסימאלי עד 3 שנות מאסר):
- לקטין אין רישום פלילי קודם ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה.
- הקטין הודה בביצוע העבירה.
- נסיבות ביצוע העבירה קלות.
- הממונה על החקירה במשטרה התרשם, כי הקטין לא יחזור ויבצע עבירות נוספות.
- הקטין הביע נכונות להתנצל.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע (עבירות שעונשן למעלה מ-3 שנות מאסר).
- כל התנאים שלעיל לגבי עבירות חטא ועוון, ובנוסף:
- נכונות הקטין והוריו לפצות את הקורבן, בגין הנזק שנגרם לו.
- בעבירות רכוש: נכונות הקטין להחזיר את הרכוש הגנוב.
- נכונות הקטין לגלות את שמות הבגירים המעורבים במעשה העבירה, ככל שהיו.
- נכונות הקטין לשתף פעולה עם המשטר, למשל במתן עדות.
בכל מקרה, בעבירות מסוג פשע המשטרה נדרשת לקבל את הסכמת הפרקליטות כדי להעביר את הקטין למסלול של טיפול מותנה.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

ואלו התנאים התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים:
- לקטין אין רישום פלילי קודם.
- הסם בו נעשה שימוש הוא חשיש או מריחואנה והשימוש הוא מזדמן בלבד
- הקטין הביע נכונות לקבל טיפול מתאים.
- הקטין גילה לחוקר את מקור הסם.
חשוב לקחת בחשבון כי נהלי המשטרה קובעים כי ככל שישתנו הנסיבות שבגינן הופנה הקטין לטיפול מותנה, למשל – אם הקטין עבר עבירות נוספות בסמוך, אם מתברר שיש לו תיקים נוספים, אם הקטין לא נענה להזמנת שירות המבחן או אם שירות המבחן לנוער המליץ שלא לגנוז את תיק החקירה – תהיה המשטרה רשאית להמשיך לטפל בתיק במסגרת הליך פלילי.
אם הקטין יחזור לבצע עבירות, ניתן יהיה לפתוח מחשד את התיק שנסגר ולנהל כנגד הקטין חקירה פלילית שעלולה להסתיים בהעמדה לדין.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

חשוב לדעת כי בעבירות חמורות מסוימות בשום מקרה לא יופנה הקטין לטיפול מותנה, כמו למשל:
- בעבירות של אלימות קשה ובריונית.
- עבירות מרמה וזיוף.
- שימוש בנשק או בחומר נפץ.
- עבירות מין (למעט עבירות בעלות אופי “קל).
- עבירות ביטחון.
- עבירות סמים שאינן שימוש והחזקה עצמית.
- עבירות שגרמו למוות.
במקרים אלו, המשטרה תמשיך בחקירה וייפתח תיק פלילי כנגד הקטין .
לצד האפשרות להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, לאחר פתיחת חקירה כנגד קטין, כמובן קיימת אפשרות כי התיק ייסגר באחת מעילות הסגירה הקיימות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

כאמור, גיל האחריות הפלילית בישראל עומד על 12 שנים ולא ניתן להעמיד לדין פלילי קטין שטרם מלאו לו 12 שנים ביום ביצוע העבירה.
יתרה מכך, לא ניתן להעמיד לדין קטין חשוד שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
אין להעמיד קטין לדין ביחד עם בגיר, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
בתום חקירה במשטרה, ניתן להעמיד את הקטין לדין בתנאי שלא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה. כאשר חלפה השנה, ניתן להעמיד לדין בכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יהיה בפני בית משפט לנוער. אם מלאו לנאשם 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יתקיים בפני בית משפט שאינו לנוער, אולם יחולו חלק מסדרי הדין החלים בבית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

בית המשפט לנוער הוא מערכת שיפוטית ייחודית הדנה בהליכים פליליים נגד קטינים ובכלל זה בהליכי מעצר.
בתוך כך, לבית המשפט לנוער קשת רחבה של סמכויות ובכלל זה רשאי בית המשפט להימנע מהרשעת קטין שביצע עבירה ובמקום זאת להורות על אמצעים ודרכי טיפול, הקבועים בחוק.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

אלא אם כן נקבע אחרת, דיונים פליליים בנוגע לבגירים מתנהלים בפומבי, בדלתיים פתוחות, וניתן לפרסם פרטים אודות ההליך וזהותו של החשוד או הנאשם.
מנגד, כל הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות וחל איסור לאנשים שאינם קשורים לעניין להיות נוכחים בדיונים, אלא בהסכמתו של שופט הנוער.
חל איסור פרסום פרטים מזהים על הקטין (למעט חריגים המנויים בחוק) שכן קשירת שמו של קטין לפלילים ותיוגו כעבריין עלולה לגרום לקטין נזקים קשים, בלתי ניתנים לתיקון.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

הורי הקטין זכאים להיות נוכחים בדיון בעניינו של הקטין, אלא אם כן הורה בית משפט לנוער שלא להזמינם לדיון.
הורה של הקטין שנכח בדיון רשאי להשמיע טענות ולחקור עדים במקומו של הקטין, וכן רשאי להביע עמדתו טרם קבלת החלטות מסוימות.
החלטה בעניינו של הקטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט לנוער ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדת הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

לאורך כל ההליך הפלילי בפני בית משפט לנוער, מעניק בית המשפט משקל רב לנסיבותיהם האישיות של הקטינים ולסיכויי שיקומם, מתוך מגמה להוציאם ממעגלי הפשיעה, להחזירם למוטב ולשלבם בקהילה.
בכל הנוגע לבגירים, דרך המלך לקביעת אשמתו של נאשם בפלילים – היא בהרשעתו בפלילים, הרשעה הנרשמת לחובתו במרשם הפלילי.
מנגד – אם החליט בית משפט לנוער כי קטין ביצע את עבירה פלילית, יקבע זאת בהכרעת דינו, אך בשלב זה לא ירשיע את הקטין ויורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
לאחר הגשת תסקיר של שירות מבחן רשאי בית המשפט לנוער להורות על אחד מאלה:
- להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
- לצוות על דרך טיפולית אחרת, ללא הרשעה;
- לפטור את הקטין בלא צו, ללא הרשעה.
באשר לגזירת העונש, קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו לו 14 שנים, לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל.
במקום להטיל על הקטין מאסר, רשאי בית משפט לנוער לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול.
הגישה השונה כלפי קטינים מקבלת ביטוי גם בשלב הענישה. עמד על כך בית המשפט העליון בע”פ 5048/09, 6499 פלוני נ’ מדינת ישראל והערעור שכנגד (כבוד השופט הנדל):

“קיימים שלושה נימוקים עיקריים לגישה העונשית המבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר: הנימוק הראשון הוא סוג של אחריות מופחתת. לאמור: הקטין בגיל מסוים (12 על פי סעיף 34ו לחוק העונשין) אמנם אחראי למעשיו, אך לא במובן המלא כפי שבגיר אחראי. הבדל זה יכול שינבע מהתפתחויות פיסיולוגיות, מהיעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר…הנימוק השני הוא השפעת העונש על הנענש. רוצה לומר, אותו העונש הוא כבד בעבור הנאשם הקטין יותר מאשר בעבור הנאשם הבגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש…הנימוק השלישי נעוץ בשיקולי שיקום. חוק הנוער על מבנהו – למשל, מקומו של שירות המבחן, קיומן של דרכי טיפול, כלל אי ההרשעה בשלב הראשון של גזר הדין – יוצא מנקודת ההנחה שראוי, ואף ניתן, לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר…”.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

שירות המבחן לנוער הוא שירות ממלכתי הפועל מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. קציני המבחן העובדים בשירות, הם עובדים סוציאליים בהכשרתם העוסקים באבחון מצבם של קטינים העוברים על החוק, בטיפול פסיכו-סוציאלי בהם ובפיקוח עליהם.
בתמצית, שירות המבחן מסייע למערכת אכיפת החוק בשיקומו של הקטין במטרה למנוע הידרדרות וחזרה להתנהגות עבריינית, וזאת בעיקר בדרך של התאמת דרכי טיפול פרטניות המתאימות לכל קטין.
כאשר מדובר בקטינים, לשירות המבחן תפקיד מרכזי בכל שלבי ההליך הפלילי: החקירה במשטרה, הליכי מעצר ושחרור בערובה וכמובן בהליך הפלילי בבית המשפט לנוער.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

קטין בגיל האחריות הפלילית, אשר נחשד בביצוע עבירה, מופנה על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער לשם קבלת אבחון וחוות דעת.
מטרתה של חוות הדעת להמליץ על אחד משניים: סגירת התיק, או העמדת הקטין לדין.
התסקיר שנערך על ידי קצין המבחן מתבסס בין היתר, על שיחות עם הקטין בנוגע ליחסו לעבירה שביצע, בחינת סביבתו הקרובה (משפחתו / מסגרת לימודית בה נמצא), פעילויות בשעות הפנאי ועוד.
לפגישה עם קצין המבחן, יש להיערך בצורה מקצועית; להמציא מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על טיבו של הקטין כגון איבחונים, להכין את הקטין לסוגי השאלות הנשאלות על ידי קצין המבחן ועוד.

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

בשלבי המעצר לצורכי חקירה, כאשר הוחלט על מעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לביהמ”ש תסקיר מעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר או החלופות למעצר.
שירות המבחן בוחן את השלכותיו של המעצר על הקטין, את החלופות למעצר, ככל שהן קיימות, ומגיש המלצתו בפני בית המשפט לנוער גם בעניין זה.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

קבע בית משפט לנוער שקטין ביצע את עבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
שירות המבחן מגיש תסקיר מקיף לבית המשפט המתייחס הן לשאלת הרשעתו של הקטין (או אי הרשעתו) בדין והן לשאלת אמצעי הטיפול והעונש המתאימים והנכונים לקטין.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

הליך חלופי, כשמו כן הוא, הינו חלופה להליך הפלילי או לחלקו, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט.
מטרת ההליך החלופי, בין היתר, להביא לנטילת אחריות של הקטין למעשה פלילי שביצע, לרבות בדרך של תיקון כלפי נפגע העבירה, או החברה וכן להימנע ככל שניתן מהכתמתו של הקטין ברישום פלילי ותיוגו כעבריין.
כיום, מפעיל שירות המבחן לנוער בשיתוף עם משטרת ישראל שתי תכניות של “הליך חלופי”:
קד”ם – קבוצת דיון משפחתית:
- מדובר במפגשים בהם משתתפים הקטין שעבר על החוק, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו וכן אנשי מקצוע.
- המפגשים נועדו לדון בדרכים להתמודד עם הפגיעה עקב ביצוע העבירה ועם תוצאותיה העתידיות וכן להסכים על תכנית לפיצוי הנפגע ולמניעת עבירות של הקטין בעתיד.
- הקריטריונים להפניית קטין להליך קד”ם הם הודאת הקטין באשמה, נטילת אחריות על העבירה והבעת רצון להשתתף בתהליך.
- עם זאת, ההליך מותנה בהסכמת נפגע העבירה להליך.
מיל”ה – מובילים יחד למען הנוער:
- מדובר בתכנית משותפת למשטרה, למשרד הרווחה, למשרד החינוך ולגורמים נוספים שבה משתלב הקטין בקבוצה שמסייעת לו לאמץ ולשמור דפוסי התנהגות נורמטיביים, להשתלב בחיי חברה תקינים ולהימנע מביצוע עבירות בעתיד.
- התכנית משלבת פעילויות העשרה חווייתיות, לימודיות ותרבותיות עם פעילות של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

הסתבכותו של קטין בשלב כה מוקדם בחייו בפליליים עלולה להוות אירוע משנה חיים.
בדרך כלל, עצם הליכי החקירה (ובוודאי כאשר נלווים אליהם הליכים השוללים את חירותו של הקטין, או מגבילים את חופש תנועתו) טראומטיים מאוד עבור הקטין, המתמודד לראשונה בחייו עם משבר בהיקף מסוג זה.
בשל חוסר בגרותם, חוסר ניסיונם בחיים בכלל ובמתקפה מסוג זה בפרט, כמו גם הלחץ הבלתי רגיל בו הם נתונים ותחושות בושה או שיקולים לא עניינים, עלולים קטינים לעשות טעויות קשות במהלך חקירתם הפלילית במשטרה ואפילו במהלך המשפט הפלילי, בפני בית משפט לנוער.
מטבע הדברים, בשל גילם הצעיר, קטינים אף פגיעים יותר למניפולציות חקירתיות ועלולים לנסות לרצות את חוקריהם, או מנגד – דווקא להתבצר בעמדה שכלל איננה משרתת את האינטרסים שלהם וגורמת להם נזקים בלתי הפיכים בהליך הפלילי. בדומה, מסיבות חברתיות ושיקולים של נראות, קטינים עשויים לטעות בקו בו הם נוקטים, ושוב – לגרום לעצמם נזקים בלתי הפיכים.
דווקא בשל היותם “נחקרים חלשים”, קיימת חשיבות רבה לדאוג שקטין יקבל ייעוץ וליווי משפטי דחוף מעורך דין פלילי אשר יתייצב לצידו, יחזק אותו משפטית ורגשית, ויפעל בנאמנות ובמסירות, במסגרת הדין וכללי האתיקה, להוביל אותו לחוף מבטחים.
לקטין אין את הכלים והכוחות להתמודד בגפו עם חקירה במשטרה או משפט פלילי. הוא זקוק לאיש מקצוע אשר יעניק לו ייעוץ משפטי, יכין אותו לבאות, יחזק אותו וסייע לו להתמודד עם ההליך הפלילי, להוכיח את חפותו או למזער את נזקיו ככל שרק ניתן.
קטינים לא נמצאים בעמדה להעמיד לעצמם ייעוץ וייצוג משפטי ולעתים לא יודעים לבקש עזרה או נרתעים מלבקש עזרה. פעמים אחרות, קטינים פשוט לא מפנימים את חומרת מצבם או מקלים ראש במצבם.
כאן נכנסים לתמונה הורי הקטין, שחייבים להיחלץ לעזרתו, אפילו חטא וטעה, קל וחומר שעה שהקטין חף מכל פשע. את ה”חשבונות המשפחתיים” יש להשאיר לשלב מאוחר יותר, ואל מול האיום על הקטין ועל עתידו יש להתגייס מיד, ללא דיחוי ולהעמיד לו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין פלילי, שעוסק בעבירות נוער.
עורך דין פלילי נוער – מקרה להמחשה; לקראת סוף עמוד זה תמצאו מקרה להמחשה – כיצד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לזיכויו של קטין מעבירות מין חמורות בבית משפט לנוער.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי בחקירה פלילית, ייצוג משפטי בעבירות נוער ע”י עורך דין פלילי בפני בית משפט לנוער | חקירה במשטרה

הפוסט עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113)

גיא פלנטר — Tue, 03 Jan 2023 08:47:03 +0000

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

תמצית המקרה – קבלת צו איסור פרסום והסרת פרסום פוגעני באתר תולעת המשפט.

לכל העוסקים במשפט הפלילי מוכר הכשל הפרדוקסלי הבא:
- במקרים יחסית נדירים, נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו.
- יחד עם זאת, מאחר וההליך הפלילי התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.
אתרים כגון תולעת המשפט, אשר חרטו על דגלם להגשים את הערכים של פומביות הדיון המשפטי, חופש הביטוי ו”הזכות לדעת”, מסרבים בתוקף להסיר פרסומים אודות הליכים פליליים, לרבות כאלה שהסתיימו ללא הרשעה, ובכך מנציחים את הקלון הפלילי לעד, ללא יכולת להשתקם, לקבל “הזדמנות שניה” ולחזור ולהיות “שווה בין שווים” בחברה.
אז מה עושים? אנו מציגים כאן מקרה שטופל במשרדנו במסגרתו חוייב אתר תולעת המשפט להסיר מפרסומיו ברשת כל פרט מזהה אודות נאשם, שעניינו הסתיים בהליך פלילי בבית המשפט ללא הרשעה.
למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, בהגינותה, הסכימה הפרקליטות להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש ולאחר שהורה בית המשפט על איסור הפרסום, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר כל פרט מזהה אודות הנאשם.

מדיניותו המוצהרת של אתר תולעת המשפט – לא להסיר מידע מהאתר.

תולעת המשפט, כך על פי פרסומיה, מופעלת ע”י עמותה בשם “תמנון – מידע ציבורי לכל” ונועדה להנגשת מידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל, באמצעות סריקת מערכות מידע ואתרים ממשלתיים (נט המשפט ואתר בית המשפט העליון).
בפברואר 2020 החלה תולעת המשפט לעלות לרשת גם מסמכים שנתקבלו מגולשים כגון פרוטוקולים, החלטות וכתבי טענות.
על פי המדיניות המוצהרת של אתר תולעת המשפט, המפורסמת כאמור באתר עצמו, דוגל האתר באי הסרת מידע, פוגעני ככול שיהיה לנוגעים בדבר.
מטרתו המוצהרת של אתר תולעת המשפט להגשים את הערך של פומביות הדיון, ולשיטתו – אחת הדרכים ליישום ערכיו – לא להסיר מידע מהאתר ולא להיענות לבקשות להסרת פרסום מהאתר.
לפרטים נוספים בעניין מדיניות אי הסרת המידע של האתר ראו בעמוד אי הסרת מידע.

התוצאות הפוגעניות של פרסום פסקי דין פליליים ברשת.

ערכים של פומביות הדיון המשפטי, “הזכות לדעת”, חופש הביטוי והערך שבהנגשת המידע המשפטי לציבור הרחב – כולם – כבודם במקומם.
יחד עם זאת, לא אחת, לא ניתן להתעלם מערכים אחרים, הראויים להגנה כגון הזכות לפרטיות והזכות להישכח במרחב הדיגיטלי.
כיום, פרסומים אודות הליכים פליליים נשמרים במרחב המקוון לעד ונגישים לכל, באמצעות חיפוש מהיר ופשוט ברשת.
במצב דברים זה, עברו הפלילי של אדם רודף אותו לעד, אף במקרים בהם מדובר במעידה חד פעמית, בגיל צעיר, ובעבירה לא חמורה במיוחד. לפי המדיניות של אתרים כגון תולעת המשפט, אין סליחה, אין מחילה, אין “הזדמנות שניה”, אין שיקום ואין תקומה.
כמי שעוסקים במשפט הפלילי מזה למעלה מ- 25 שנים אנו רואים את התמורות הדרמטיות שחלו בעניין הזה בעשור האחרון;
אנו פוגשים מדי יום אנשים שמתקשים למצוא עבודה, להקים משפחה ואפילו לבסס יחסי חברות שכן גוגל מספר את קלונם ברבים, ואתרים כגון תולעת המשפט דואגים להנציח את קלונם ולבייש אותם, עד יומם האחרון (ככול שזה רק תלוי בהם).

פרסום פרטיהם האישיים של נאשמים אשר סיימו הליכים באי הרשעה.

ככלל, מרבית ההליכים הפליליים בישראל מתנהלים בדלתיים פתוחות וללא צו אסור פרסום, ובהתאמה – עם סיום ההליך הפלילי ופרסומו ברשת, אין עילה בדין לפנות לאתרים כגון תולעת המשפט בבקשה להסיר את הפרסום הפוגעני (כל עוד הפרסום מדוייק ולא ניתן צו איסור פרסום).
תוצאה פוגענית זו מתחדדת ביתר שאת לגבי נאשמים אשר סיימו את ההליך הפלילי באי הרשעה או בביטול הרשעתם.
אודות מוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בתמצית, במצבים נדירים יחסית (כ – 7%), יקבע בית המשפט כי הנאשם שבפניו אמנם ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו – אולם לא ירשיעו בדין – וזאת כאשר הנאשם יכול להראות יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לו מהרשעתו, לבין חומרתה של העבירה.
כלומר, מדובר במקרים בהם העבירה בה עסקינן יחסית קלה, אולם הנזק הקונקרטי שיגרם לשיקומו של הנאשם אם יורשע בפלילים – חמור (למשל – נזק חמור במישור התעסוקתי).
מטעמים שיקומיים, בדומה למסירת מידע מן המרשם הפלילי אודות קטינים, קבע המחוקק בסעיף 13(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א-1981, כי מידע מן המרשם הפלילי אודות צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו של”צ שניתנו ללא הרשעה, יימסר למספר מצומצם מאוד של גורמים שבתוספת הראשונה לחוק זה, לצורך מילוי תפקידיהם.
והנה – פרסום המידע אודות ההליך הפלילי באינטרנט, כגון באתר תולעת המשפט, מרוקן מכל תוכן את התכלית השיקומית שעמדה בבסיס סעיף 13(5) לחוק זה.
בעבר, כאשר הדברים הועמדו במבחן משפטי, נדחו בקשותיהם של נאשמים שסיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה להטיל צו איסור פרסום על שמם (ראו בהקשר זה למשל את הפסיקה בת”פ 20556-08-16 (שלום ת”א) מ”י נגד עומר פורן, ות”פ 52026-06-15 (מחוזי ירושלים) מ”י נגד גיא כהן, שניהם פורסמו בנבו).
לא מן הנמנע כי באותם מקרים, לא שוכנעו בתי המשפט כי אותם נאשמים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מתקיימים בעניינם התנאים החריגים המצדיקים לאסור את פרסום שמם. ככול הנראה, הם לא הצליחו להצביע על נסיבות אישיות או מקצועיות מיוחדות או חריגות השונות מעניינם של נאשמים אחרים במצב דומה, כל שכן לא הוכיחו פגיעה חמורה שתגרם להם, ואשר יש בה להצדיק את החריג לכלל ולהטות את הכף לעבר איסור פרסום שמם.
לא אחת, במצב הדברים כיום, נוצר כשל פרדוקסלי: בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו, אולם מאחר וההליך התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.

קבלת צו איסור פרסום פרטיו של נאשם בדיעבד, והסרת פרסום מתולעת המשפט.

בדיוק למצב הפרדוקסלי המתואר לעיל נקלע לקוח משרדנו.
כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בפרטיות (בילוש או התחקות אחרי אדם), בניגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמל”א – 1981.
בהתאם להסדר הטעון שנחתם עם הפרקליטות, הסכימו הצדדים כי ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן שיבחן בין היתר את סיום ההליך ללא הרשעה, וככל שהתסקיר ימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תאמץ הפרקליטות את עמדת שירות המבחן.
שירות המבחן אכן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, בין היתר על מנת למנוע פגיעה בעתידו ובפרנסתו של האיש.
בהמשך, אימץ בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט אביב שרון) את הסדר הטעון והורה על ביטול הרשעתו, תוך ביסוס החלטתו להימנע מהרשעה בין היתר על השלכותיה של הרשעה פלילית על עתידו התעסוקתי.
עצם התנהלות ההליך הפלילי כנגד האיש, תוך זיהוי שמו, כמו גם מספר התיק הפלילי, מועד סיום ההליך הפלילי, העובדה כי בתיק נטענו טעונים לעונש, והחתימה על צו המעמיד את המבקש במבחן, פורסמו באתר תולעת המשפט.
הנזק לא איחר לבוא; משביקש האיש להתפתח מקצועית והגיש את מועמדותו לתפקיד רגיש, הופנה להליך של בחינת מהימנות. במסגרת זו, תושאל ע”י תחקירן אודות הפרסום הפוגעני אודותיו ב”תולעת המשפט” ועל על בסיס אותו פרסום פוגעני, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, נמסר לאיש כי לא חלף מספיק זמן מאז ההליך הפלילי, לאי הרשעתו אין שום משמעות ומדובר ב”פרט טכני” וכי בשל מעורבותו בפלילים, הוא מהווה “גורם מסכן” ולפיכך – נפסלה מועמדותו.
כך קרה שהפרסום הפוגעני בתולעת המשפט פגע באופן קונקרטי (ולא מידתי) בהתפתחותו המקצועית של האיש ובניסיונו להתקבל לתפקיד משמעותי יותר, בעל שכר גבוה יותר ורוקן מתוכן את החלטת בית המשפט לבטל את הרשעתו.
לכאורה, מאחר וההליך הפלילי התנהל בזמנו בדלתיים פתוחות וללא צו איסור פרסום, עמד האיש מול שוקת שבורה, כאשר אין בידיו עילה בדין לפנות לאתר “תולעת המשפט” להסיר את הפרסום הפוגעני אודותיו.
במצב דברים זה, פנה האיש למשרדנו. למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, לאחר ש”הסוסים כבר ברחו מהאורווה”, הסכימה הפרקליטות בהגינותה לבקשתנו להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש וביום 17.10.21 נעתר בית משפט השלום בכפר סבא לבקשתנו ונתן צו איסור פרסום בזו הלשון:

“לבקשת ב”כ הנאשם, מנימוקי גמר הדין שעניינם, בין היתר, חשש ממשי לפגיעה קונקרטית ומוחשית בתעסוקתו של הנאשם או באפשרות לקידומו, ותוך שאני נותן משקל להסכמת המאשימה – ניתן בזה צו האוסר לפרסם שמו של הנאשם או כל פרט מזהה אודותיו”.

לנוכח צו איסור הפרסום שקיבל משרדנו מבית המשפט, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר את פרטיו המזהים של הלקוח מהפרסום, ובכך הסתיימה הפרשה. עברו של האיש לא ירדוף אותו יותר.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בצו איסור פרסום שניתן לבקשת משרדנו ובאישור אתר תולעת המשפט בדבר הסרת פרטיו המזהים של הלקוח מהאתר.

עורך דין פלילי

הסרת פרסום מתולעת המשפט | קבלת צו איסור פרסום | הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הפוסט הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים 5 (44)

גיא פלנטר — Sun, 01 Jan 2023 12:39:25 +0000

טיפול משפטי בהסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הסרת פרסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

במסגרת עיסוקיו, פועל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר לתיקון הנזק התדמיתי שנגרם לחשוד או לנאשם בהליך פלילי, להסרת פרסום שלילי אודותיו ולטיהור שמו הטוב בציבור.

מטבע הדברים, עצם הפירסום באמצעי התקשורת על פתיחה בחקירה פלילית כנגד אדם ובוודאי על מעצרו ו/או הגשת כתב אישום כנגדו, פוגעים קשות בשמו הטוב.
תיקון שהכניס המחוקק לחוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 מחייב כיום את אמצעי התקשורת בחובת עדכון.
על פי סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק הפלילי, לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו לפי העניין (בסעיף זה – “החלטה עדכנית”), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לעניין סעיף זה, “הורשע” – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה בלא הרשעה.
המחוקק אף חייב את אמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן וקבע כי הפרת הוראה חובת העדכון מהווה “עוולה אזרחית” (כלומר מקימה עילת תביעה אזרחית).

טיפול משרדנו בהסרת פירסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

בנסיבות המתאימות, בעקבות סגירת תיק חקירה, אי הגשת כתב אישום, עיכוב ההליכים הפליליים או זיכוי, פונה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לאמצעי התקשורת, בדרישה לעדכן את הציבור בכך שטוהר שמו של החשוד או הנאשם, או בדרישה להסרת הפרסום השלילי או הפוגעני.
טיהור שמו של אדם כרוך לעיתים בסגירת תיק פלילי התלוי ועומד כנגדו או מחיקת עברו הפלילי או מחיקת רישום משטרתי אודותיו, מרישומיה הפנימיים של המשטרה. אודות נושאים אלו ראו:
בנסיבות אחרות, אנו בוחנים היתכנות לקבלת צו איסור פרסום מבית המשפט, האוסר על פרסום כל פרט מזהה של החשוד או הנאשם.
ככל שאנו מוצאים שיש סיכוי סביר לקבלת צו איסור פרסום מבית המשפט (גם בדיעבד), אנו פונים מטעם החשוד או הנאשם לבית המשפט בקשה מתאימה, כאשר בד”כ ננסה לקבל את הסכמת הרשות התובעת לבקשה.
במידה וניתן צו איסור פרסום כמבוקש, אנו פונים מטעם הלקוח לגורם האחראי לפרסום הפוגעני, אשר מחוייב על פי הצו להסיר את הפרסום הפוגעני.
בהקשר זה ראו למשל את המקרה בא בו טיפלנו: הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | הסרת פרסום שלילי | טיהור שמו הטוב של חשוד או נאשם בפלילים

הפוסט הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים 5 (44) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשים מגונים בקטינים – זיכוי נאשם מעבירות מין. 5 (3)

גיא פלנטר — Mon, 08 Mar 2021 08:20:20 +0000

מעשים מגונים בקטינים – זיכוי נאשם בבית משפט לנוער.

מעשים מגונים בקטינים – זיכוי נאשם קטין בבית משפט לנוער בעקבות ייצוג משפטי שהעניק לו עורך דין פלילי גיא פלנטר.

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו הובלנו לזיכוי נאשם קטין מעבירות של מעשים מגונים בקטינים.
פסק הדין הותר לפרסום חרף התנגדות הפרקליטות, ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תמצית המקרה – זיכוי נאשם קטין מעבירות מעשים מגונים בקטינים.

פרשה זו עוסקת בזיכוי נאשם מעבירות מין שנטען כי ביצע בשני קטינים (אח ואחות בני 6 ו – 9), בהזדמנויות שונות.
בשל סתירות וחוסר עקביות בגרסאות הילדים המתלוננים והוריהם, שורה של כשלים שנתגלו בחקירת הילדים, אותות על אפשרות זיהום גרסאות המתלוננים וחשש ממשי שמא זוהמה החקירה כמו גם העדר ראיית סיוע, זיכה בית המשפט (כב’ השופטת מיכל קפלן רוקמן) מחמת הספק את הנאשם, מכל עבירות המין אשר יוחסו לו, קרי- שני אישומים של מעשים מגונים כלפי שני קטינים שונים מתחת לגיל 14.
במסגרת הכרעת הדין, מצא בית המשפט לשבח את עורכי הדין שייצגו בתיק, אשר לדברי בית המשפט ביצעו “…באופן המקצועי המיטבי את מלאכתם” (עמ’ 107 ש’ 13 בהכרעת הדין) וספציפית ביחס לסניגור שייצג את הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר, ציין בית המשפט כי “עשה כל שניתן בסנגוריה ראויה לטובת מרשו…” (עמ’ 109 ש’ 5 בהכרעת הדין).
הפרשה זכתה לפרסום בין היתר בכתבה באתר Posta שכותרתה: “חשד לזיהום וחרדתיות יתר“.

כתב האישום שהוגש לבית משפט לנוער – אישומים חמורים בביצוע מעשים מגונים בקטינים, אח ואחות.

כנגד הנאשם, קטין שהיה במועד הרלוונטי לאישומים בן 15, הוגש כתב אישום לבית משפט לנוער תל אביב – יפו המייחס לו, בשני אישומים שונים, עבירות של מעשים מגונים בקטינים, בניגוד לסעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בתמצית, באישום הראשון בכתב האישום נטען כי הנאשם חיבק בכוח קטין אחר, שהיה באותה עת בן 6, הפשיל את מכנסיו ותחתוניו של אותו קטין עד לברכיו, מישש את איבר מינו של הקטין ומחץ את איבר מינו בשתי ידיו.
באישום השני, נטען כי הנאשם הוביל את אחותו של הקטין הנזכר באישום הראשון (שהייתה אותה עת בת 9) למקום מבודד ולבקשתו של הנאשם, חיבקה אותו הקטינה. בהמשך, כך נטען, שאל הנאשם את הקטינה אם הוא יכול להוריד את מכנסיה משום “שהוא רוצה לראות משהו”, זאת כאשר הוא מנסה לגעת באיבריה המוצנעים ותוך שהוא מקרב אותה אליו. הקטינה סירבה לבקשתו ועזבה את המקום.

על עבירות המין החמורות בהן הואשם הנאשם בכתב האישום – מעשים מגונים בקטינים מתחת לגיל 14.

סעיף 348(א) לחוק העונשין שכותרתו “מעשה מגונה“, קובע כדלקמן:

“העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחויבים, דינו – מאסר שבע שנים”.

סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין מתייחס לנסיבות בהן התקיפה המינית בוצעה כלפי קטין או קטינה שטרם מלאו להם 14 שנים, שאז, כך קבע המחוקק, אין זה מעלה או מוריד באם המעשה נעשה בהסכמה. במילים אחרות, אפילו יוכח כי הסכים הקורבן למעשה, במידה וטרם מלאו לקורבן 14 שנים בעת ביצוע המעשה, הסכמתו של הקורבן למעשה איננה פוטרת את הנאשם מאחריות פלילית.
ברגיל, הרשעה בסעיף 348(א) לחוק העונשין מקימה על הנאשם עונש מינימום (“עונש מזערי” בלשון המחוקק), שכן בהתאם להוראות סעיף 355(א) לחוק העונשין, מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 348(א), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.
יתרה מכך, המחוקק אף קבע בסעיף 355(ב) לחוק העונשין כי עונש המאסר המושת לפי סעיף 355(א), לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

זיכוי הקטין מכל עבירות המין המיוחסות לו בכתב האישום.

לנוכח כפירתו של הנאשם, שמע בית המשפט לנוער בת”א – יפו (כב’ השופטת מיכל קפלן רוקמן) את הראיות בתיק עד תום, ובהכרעת דין מנומקת מיום 3.7.2013, זיכה את הנאשם מכל האישומים המיוחסים לו, מחמת הספק.
בתמצית, נפסק כי הפרקליטות לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, להוכיח מעבר לספק סביר את אשמת הנאשם וזאת בשל סתירות וחוסר עקביות בגרסאות הילדים המתלוננים והוריהם, שורה של כשלים בחקירת הילדים, אותות על אפשרות זיהום גרסאות המתלוננים וחשש ממשי שמא זוהמה החקירה כמו גם העדר ראיות סיוע.
דיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות. בתאריך 5.8.13, התיר בית המשפט לפרסם את הכרעת הדין (תוך שדחה את התנגדות הפרקליטות לפרסום), למעט כמובן פרטים שיש בהם כדי לזהות את הנאשם והמתלוננים.

את זיכויו של הנאשם מעבירה של מעשה מגונה בקטין באישום הראשון, ביסס בית המשפט על האדנים הבאים;

ביחס לתלונתו של המתלונן.

מדובר בגרסה מתפתחת, לא עקבית, מרובה סתירות; גרסתו הראשונית והמיידית של המתלונן הייתה, כי לא קרה כלום וכי רק שאל את הנאשם האם עשה משהו לאחותו (המתלוננת). גם לאחר שחשף המתלונן את טענותיו ביחס לנאשם, גרסתו הייתה דו שלבית.
חשש לזיהום גרסתו של המתלונן.
הגרסה המתפתחת, המשתנה והסותרת, המעלה סימני שאלה מטרידים אם זוהמה חקירתו – אינה מקימה ראייתית תשתית חזקה דיה כדי להסתמך עליה באופן מהימן.
אין לתלונתו של המתלונן ראיית סיוע משמעותית.

ביחס לעדויות הוריו של המתלונן.

סתירות בגרסת אם המתלונן, בין הדברים שמסרה למשטרה לבין עדותה בבית המשפט.
סתירות בין גרסת האם וגרסת האב, ביחס למה בדיוק אמר להם בנם המתלונן.
פערים משמעותיים שהתגלעו בתיאור ההורים את הפגיעה לכאורה בבנם, פערים היורדים לשורשו של עניין ונמצאים בליבת האישום.
אין בידי בית המשפט לקבוע ממצא מהימנות פוזיטיבי בגרסאות הורי הקטין המתלונן.

ביחס להערכת המהימנות של חוקרת הילדים.

חוקרת הילדים העידה בבית המשפט, כי למרות פגמים שונים שנחשפו בבית המשפט בנוגע לחקירת הילדים שערכה, עדיין ההתרשמות שלה הינה, כי המתלונן תיאר אירוע מתוך חוויה אישית ולא בדה סיפור מליבו.
למרות עדות זו, פסק בי המשפט כי שורה של מחדלים וקשיים שנתגלו במשפט מפחיתים עד כדי איון את משקלה של הערכת המהימנות מהמתלונן והחקירה כולה, כפי שבוצעה ע”י חוקרת הילדים;
בשל תקלה טכנית, לא היה שמע ברובה של הקלטת שהנציחה את חקירתו של המתלונן, אלא תיעוד חזותי בלבד.
אין תמליל של החקירה, אלא שחזור שבוצע בידי חוקרת הילדים 8 ימים לאחר חקירת המתלונן וכן טיוטת נייר העבודה של החוקרת בעת החקירה, שעל בסיסה ביצעה את השחזור.
בשחזור החקירה שבוצעה בדיעבד, עלו פרטים חדשים בגרסתו של המתלונן, שלא אוזכרו בהודעות ההורים במשטרה.
בחקירה הנגדית עלה כי טיוטת נייר העבודה של חוקרת הילדים לא הקיפה את מכלול החקירה, ובנוסף, נושא מהותי שעלה באופן לאקוני בטיוטת נייר העבודה – שאלת זיהום גרסת המתלונן, לא קיבל ביטוי בשחזור.
חוקרת הילדים הודתה, כי בעייתיות עולה בחקירה על רקע סוגיית זיהום החקירות, שלא מופיעה בשחזור שערכה.
חוקרת הילדים לא עימתה את המתלונן עם גרסת הנאשם, שהכחיש המיוחס לו וגם לא עימתה את המתלונן עם פערים בין גרסתו שלו לגרסתו מול אימו ואביו.
המתלונן מסר תיאורים לאקוניים ודלים בפרטים, ולא נשאל ע”י חוקרת הילדים שאלות מעמיקות יותר בניסיון למצות את גרסתו.
חוקרת הילדים לא צפתה בקלטת מצלמות האבטחה (שנתפסה ע”י המשטרה במסגרת החקירה), וכלל לא הייתה מודעת לקיומה של קלטת זו עד רגע עדותה בבית המשפט.

בסופו של יום, קבע בית המשפט ביחס לאישום הראשון.

החסר באישום זה הינו עמוק ויורד לשורשו של עניין.
אין בתהיות שעולות מגרסת הנאשם כדי למלא חוסר בתשתית הראייתית נגדו, ולא ניתן לקבוע כי הוכחה אשמתו של הנאשם באישום הראשון במידה הנדרשת – מעלה מספק סביר.
אף עם עננה נותרה וחשד מקנן בליבו של בית המשפט, אין מסד ראייתי שמוכיח מעל ספק סביר קיומן של עבירות, והנאשם נמצא זכאי מחמת הספק במיוחס כלפיו באישום הראשון.

את זיכויו של הנאשם מעבירה של מעשה מגונה באישום השני, ביסס בית המשפט על האדנים הבאים;

ביחס לתלונת המתלוננת.

גרסת המתלוננת אף היא, בדומה לגרסת אחיה, הינה גרסה שהתפתחה על פי ציר רצף הזמן. תחילה מסרה לאביה שכל מה שקרה היה חיבוק, בדומה לטענת הנאשם לאורך כל הדרך, בהמשך, התפתחה גרסתה ומסרה פרטים שלכאורה מפלילים את הנאשם במעשים מיניים, מעבר לחיבוק.
מספר קשיים שהתבררו במשפט, הן בחקירת המתלוננת עצמה והן בנסיבות קיומה של החקירה, מכרסמים במידת המהימנות שבית משפט מייחס לה.
המתלוננת אכן מסרה אשמה, ולהערכת חוקרת הילדים – אשמה מבוססת על אירוע שקרה. עם זאת, האזנה לחקירה משמיעה למאזין תמונה שאינה החלטית לגבי התרחיש העובדתי שארע.
לא נפסק כי הקטינה אינה אמינה ואף נפסק כי “יכול כי מסרה עדות על דברים שחוותה”. עם זאת, בשים לב לחשש ממשי מזיהום גרסתה, לצד קשיים נוספים – אין בידי בית המשפט ליתן מהימנות גבוהה דיה לעדותה.
במהימנות העדות – בקיעים וקשיים ומתוך כך מהימנותה נפגעת ומשקלה נמוך.

ביחס להערכת המהימנות של חוקרת הילדים.

חוקרת הילדים העידה בבית המשפט כי על פי התרשמותה המקצועית, המתלוננת שיתפה אותה באירוע אמיתי שחוותה, ולא מדובר בבדיה או בהמצאה של המתלוננת, והפנתה לאורך עדותה לחקירת הילדים על מנת לבסס את השקפתה זו.
למרות זאת, בחר בית המשפט לזכות את הנאשם, גם בשל הטעמים הבאים:
- העדר קביעת מהימנות לקטינה בטופס חקירת הילדים:
  - במשפט התברר כי בטופס סיכום החקירה מפורטת בטעות, ההתרשמות ממהימנות המתלונן ולא המתלוננת.
  - כך שבפועל, מסרה חוקרת הילדים את התרשמותה מהמתלוננת לראשונה במועד עדותה בבית המשפט, ולהתרשמות זו בנסיבות אלו משקל נמוך.
- המתלוננת לא עומתה בחקירה עם גרסת הנאשם המכחישה מכל וכל מגע עימה מלבד חיבוק.
- חוקרת הילדים לא צפתה בקלטת מצלמות האבטחה, לא הייתה מודעת לקיומה, ולו הייתה צופה בה מבעוד מועד, יכולה הייתה לזמן את המתלוננת להשלמת חקירה, ולעמתה עם הנפצה בה.

חשש לזיהום גרסת המתלוננת.

המתלוננת נחקרה ע”י חוקרת הילדים יומיים לאחר האירוע, ובמהלך יומיים אלו ההורים שוחחו עם שני הקטינים, לבד ויחדיו, ונוצר חשש לזיהום. חשש שאף מועצם נוכח הזיכרון הרגשי הקשה של אם המתלוננת מעברה.
סוגיית פוטנציאל זיהום החקירה כמעט ולא נחקרה בידי חוקרת הילדים ועננה כבדה מרחפת אם שלא במתכוון, זוהמה חקירתה של המתלוננת.
חוקרת הילדים לא העמיקה בסוגיית זיהום החקירה בידי הוריה, לא נשאלו די שאלות בנושא זה, המתלוננת לא עומתה עם טענתה הראשונית והספונטנית שכל שאירע בינה לבין הנאשם היה חיבוק בלבד, ויתר הפרטים עלו אך לאחר שאביה החל לחשוד שמשהו אירע, המשיך ושאל אותה על כך, ואף העבירה לאשתו להמשך בירור.
נוצר בליבו של בית המשפט ספק שמא זוהמה חקירת המתלוננת ואין גרסתה משקפת בהכרח באופן אותנטי את אשר התרחש.

ביחס לחיבוק – לא התקיים היסוד הנפשי המחויב בהוכחה בעבירה של מעשה מגונה.

בית המשפט לא שוכנע כי החיבוק נעשה ממטרה מינית כלשהי, ואין ביכולתו לשלול את האפשרות הסבירה, בשים לב למאפייניו הרגשיים והילדותיים המאובחנים של הנאשם, לחברות הקודמת בין הנאשם לקטינה שנהגו להיפגש ולשחק יחדיו כדבר שבשגרה, ולטענתו שלא נשללה שנהגו להתחבק כמנהג חברי כדר שגרה, כי הנאשם ראה במעשה החיבוק כאקט תמים חברי.

בית המשפט מקבל את טענת ההגנה כי קיים חשש ממשי לזיהום גרסאות המתלוננים.

פרק נפרד בהכרעת הדין ייחד בית המשפט לסוגיית זיהום גרסאות המתלוננים.
בהקשר זה, טענה הפרקליטות כי מהימנות המתלוננים נקבעה ע”י חוקרת הילדים, שנחקרה ארוכות על אפשרות הזיהום ושללה זאת, תוך שקבעה כי המתלוננים מסרו את גרסתם מתוך חוויה ממשית שחוו, ולא כתוצאה מזיהום השפעה מצד הוריהם.
מנגד, טענה ההגנה באמצעות עורך דין פלילי גיא פלנטר אשר ייצג את הנאשם, כי המתלוננים מסרו גרסאות מידייות וספונטניות הזהות לגרסת הנאשם, עת המתלונן בגרסתו המיידית להוריו טען כי לא קרה כלום בינו לבין הנאשם, ואילו המתלוננת בגרסתה המיידית לאביה טענה כי המגע שהתקיים בינה לבין הנאשם באותו יום היה חיבוק בו הודה הנאשם.
לשיטת ההגנה, גרסתה המפלילה של המתלוננת, קמה לאחר תשאול אינטנסיבי של ההורים, ואילו גרסתו המפלילה של המתלונן נמסרה לאחר שהבין כי הוריו חושדים בנאשם שפגע מינית באחותו.
על פי תזת ההגנה, גרסתם המתפתחת של המתלוננים, מאי האשמה פלילית עד כדי האשמה ממש במעשים מגונים, לאחר בירור אינטנסיבי מצד הוריהם על שאירע במועד הרלוונטי, יש בה כדי לפגום משמעותית במהימנות המתלוננים ובגרסתם המפלילה, ויש ליתן את מלא המשקל לגרסתם הראשונית והספונטנית לאחר האירוע, שתומכת בגרסת החפות של הנאשם שהייתה עקבית לאורך כל הדרך. זיהום החקירה – כך על פי ההגנה – משליך על מידת המהימנות שניתן לייחס לה.
בעניין זה, קיבל בית המשפט את טענות הסניגור ופסק, כי מצא בתיק זה מספר אותות על אפשרות זיהום בגרסאות המתלוננים, והשפעת תשאולם בידי ההורים (בניסיונם מתוך לחץ וחרדה לברר מה קרה לילדיהם) על גרסאות המתלוננים.
תשובותיה של האם על דוכן העדים הקימה בליבו של בית המשפט חשש ממשי שמא זוהמה החקירה שכן המתלוננים התייצבו לחקירת ילדים לאחר יומיים בהם נשאלו אינטנסיבית ע”י הוריהם על האירוע.
יתרה מכך, בחקירת האם בבית המשפט חשפה לראשונה כי בילדותה, היא עצמה נפלה באופן חוזר קורבן לפגיעה מינית. בהקשר זה פסק בית המשפט כי “…נתון זה עלול להוסיף פן מטריד – שמא הועצמו חרדותיה, שמא נעשתה השלכה מצידה על ששמעה וחשבה”, וסימן שאלה נוסף נותר – מה בין מחשבותיה ופחדיה לבין מה שחוותה? “ומה אם מתוך הלחץ והחרדה השליכה על ילדיה ונטעה בהם, שלא במתכוון, מתוך סימני השאלה שהציבה בשאלותיה וניסיונות דיבובם ולמידה על אשר אירע, אמת מושתלת שונה?“.
גרסתו הראשונית של המתלונן ביחס לנאשם הייתה “שלא קרה כלום עם הנאשם”. המתלונן העלה טענה לפיה גם הוא הותקף מינית ע”י הנאשם רק לאחר שנחשף לחשד כי הנאשם פגע מינית באחותו, לאחר שאביו אמר לו כי הנאשם “ילד רע” ו”צריך להיזהר ממנו”, ולאחר שההורים תחקרו אותו.
חוקרת הילדים נמנעה בחקירתה מהעמקה בסוגיית האפשרות לזיהום גרסאותיהם של המתלוננים ושבה ועמדה על התרשמותה ממהימנות המתלוננים, מבלי להתייחס באופן פרטני לאפשרות כי גרסאותיהם הושפעו משמעותית מהשיחות האינטנסיביות של ההורים עם המתלוננים לאורך היומיים שחלפו מאז האירוע ועד חקירתם בפניה.
העובדה כי סוגיית הזיהום לא מוצתה בחקירה, ונותרה מרחפת ומקננת, תוך אפשרות כי גרסאותיהם של המתלוננים המפלילות את הנאשם לא היו גרסאות עצמאיות, העצימה את הספק שהיה קיים בליבו של בית המשפט ממילא.

העדר תוספת ראייתית מסוג “סיוע” לצורך הרשעה על בסיס חקירות הילדים ועדות חוקרת הילדים.

פרק נוסף בהכרעת הדין ייחד בית המשפט לשאלה האם הובאה בפניו ראיית סיוע לעדותם של המתלוננים. בהקשר זה חזר בית המשפט על שני הכללים הרלוונטיים:
- אשמתו של אדם בפלילים לא תקבע על סמך עדותו של ילד בפני חוקר הילדים שנאסרה העדתו בבית המשפט, אלא אם התשתית הראייתית כנגדו כוללת ראיית “סיוע”.
- ככל שהעדות טעונת הסיוע בעלת משקל סגולי נמוך יותר, כך הדרישה תהיה לראיית סיוע חזקה ומשמעותית יותר.
לטענת הפרקליטות, ניתן למצוא ראיית סיוע בשניים: התנהגותו המחשידה והחשודה של הנאשם, כפי שנצפית בסרט מצלמות האבטחה וכן – עדויות המתלוננים מהוות סיוע האחת לשנייה.
בפרשה זו סבר בית המשפט שיש להביא בפניו ראיית סיוע משמעותית, עת חקירת הילדים העלתה בעייתיות וחשש, כי זוהמה. יתרה מכך, משקלה הנמוך של חקירת המתלונן בפני חוקרת הילדים חייבה ראיית סיוע חזקה במיוחד, מהותית ומשמעותית, על מנת להשלים את החסר.
בית המשפט מצא פערים בין משמעותיים בין גרסאות המתלוננת ואביה, לבין הנחזה במציאות, בסרט מצלמות האבטחה. כך למשל, לאחר החיבוק, נראית הקטינה בסרט מתנהלת באופן ידידותי, רגיל, לא נראית מבוהלת, אוכלת דבר מה. בניגוד לגרסת ההורים כי הנאשם נמלט לאחר מעשה מהמקום, בסרט, לא נראה הנאשם לחוץ או ממהר או בורח.
לחלק מהתנהגותו “המחשידה” של הנאשם נמצא הסבר תמים, ואילו הסתירות שנמצאו בדבריו לא עלו כדי ראיית סיוע.
לנוכח קשיים משמעותיים בחקירות המתלוננים בידי חוקרת הילדים, עתירת הפרקליטות לראות בחקירות הילדים כראיות סיוע האחת לשנייה – נדחתה.

סוף דבר – למרות סימני השאלה והחשד שנותרו בליבו של בית המשפט, הורה בית המשפט על זיכוי הנאשם מעבירות של מעשים מגונים בקטינים.

את פסק דינו חתם בית המשפט בכך שאף אם נותרו מקננים בליבו סימני שאלה וחשד, אין די באלו. הפאזל העובדתי הראייתי שהונח בפניו – חסר, המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח מעבר לספק סביר את אשמת הנאשם, ולפיך בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק.
הפרקליטות לא הגישה ערעור על הזיכוי, ובכך תמה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים (כולם ללא פרטים מזהים של המעורבים):
- כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, אשר ייחס לו, בשני אישומים שונים, עבירות מין – מעשים מגונים בקטינים.
- הכרעת הדין במסגרתה זיכה בית המשפט (כב’ השופטת מיכל קפלן רוקמן) את הנאשם מכל עבירות המין שיוחסו לו.
- החלטת בית המשפט להתיר את פרסום הפרשה (על אף התנגדות הפרקליטות), ללא פרטים מזהים של המעורבים.

תיק פלילי 33275-02-11, בית משפט לנוער בת”א – יפו, בפני כבוד השופטת מיכל קפלן רוקמן.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות בהן הענקנו ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות דומות ראו:
- עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
- עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
לייצוג קטינים ראו: קטינים – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט לנוער, ייעוץ משפטי בחקירה פלילית.

עורך דין פלילי

זיכוי נאשם במשפט פלילי | מעשים מגונים בקטינים – זיכוי | עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה | זיכוי קטין | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט מעשים מגונים בקטינים – זיכוי נאשם מעבירות מין. 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים – פסק דין משמעתי עקרוני. 5 (1)

גיא פלנטר — Sun, 17 May 2020 15:41:01 +0000

איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים – פסק דין משמעתי עקרוני

איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו הנוגע לשאלת איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים.
בפסק דין עקרוני, מקבל הממונה על המשמעת באוניברסיטה העברית את עמדת משרדנו ומורה על איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים באוניברסיטה העברית.

תמצית המקרה: איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בדין משמעתי.

במקרה זה ניתנה פסיקה עקרונית, היפה להליכים משמעתיים כנגד סטודנטים בכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בארץ: איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים.
פסק הדין ניתן בהליך משמעתי בפני הממונה על המשמעת (פרופ’ אדם חפרי – וינוגרדוב) באוניברסיטה העברית.
במסגרת הליך משמעתי זה הורשע הסטודנט על פי הודאתו בעבירות משמעת חמורות:
- הונאה לפי ס’ 14(1)(א) לתקנון משמעת תלמידים של האוניברסיטה העברית.
- הונאה חמורה לפי ס’ 14(1)(ב) לתקנון.
- מסירת ידיעה כוזבת בקשר ללימודים באוניברסיטה לפי ס’ 14(3) לתקנון.
בתמצית, הודה הסטודנט במעשים הבאים, המגבשים את עבירות המשמעת בהן הורשע:
- על פי הודאתו, במהלך שנתיים, איתר באמצעות פלטפורמת Upwork באינטרנט ספקי שירותים שפתרו עבורו, תמורת תשלום, עבודות ותרגילים שהוטלו עליו במסגרת קורסים שונים.
- באמצעות פלטפורמת Upwork באינטרנט ניסה לאתר ספקים שיפתרו עבורו 23 מטלות שונות שהוטלו עליו בקורסים שונים. תמורת תשלום, 13 מטלות בוצעו עבורו על ידי ספקים.
- עוד הודה הסטודנט במסירת ידיעה כוזבת בקשר ללימודים באוניברסיטה, בכך שבמסגרת בירור החשדות כנגדו, שיקר, טען שפתר תרגילים לבד, ובהמשך הוכח כי בפועל שילם עבור הפתרון לאחד מאותם הספקים.

השאלות שבמחלוקת במסגרת ההליך המשמעתי.

שלושה עניינים מרכזיים עמדו במחלוקת במסגרת ההליך המשמעתי בפני הממונה למשמעת של האוניברסיטה העברית ובכולם קיבל הממונה על המשמעת את עמדת ההגנה:
- התביעה ביקשה לבטל את מכלול הישגיו של הסטודנט בלימודיו. הממונה על המשמעת קיבל את עמדת ההגנה כי ראוי לבטל רק את הישגי הסטודנט בקורסים הספציפיים הנגועים בעבירה.
- התביעה ביקשה לגזור על הסטודנט עונש הרחקה לצמיתות. הממונה על המשמעת הסתפק בעונש הרחקה ל- 10 שנים.
- התביעה ביקשה לקבוע מדיניות חדשה ומרתיעה לפיה הרשעות משמעתיות חמורות יפורסמו, כולל שם המורשע, באינטרנט ובאמצעים אחרים. הממונה על המשמעת קיבל את עמדת ההגנה לפיה, אין לפרסם פסיקה משמעתית באינטרנט, כשהיא נגישה לכל, תוך ציון שם הסטודנט המורשע.

איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים – ההכרעה העקרונית.

בשל חשיבותו העקרונית של פסק הדין אנו מביאים כאן במלואם את הקביעות של הממונה על המשמעת באוניברסיטה העברית, פרופ’ אדם חפרי – וינוגרדוב, הנוגעות לשאלת פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים (ההדגשות שלנו):

“…עמדת התביעה

את עיקר טיעוניה הקדישה התביעה לפרסום פסק הדין. לדברי התביעה, הנילון אינו מתכוון להמשיך בלימודיו באוניברסיטה, ולכן הרחקה לצמיתות מן האוניברסיטה אינה, במקרה זה, עונש כבד. במהלך הדיון הממושך והממצה שנערך בפני ב-4.5.16 הסבירה התביעה כי הנילון ביצע הונאה בקנה מידה גדול, ומשכך יש מקום להגן על הציבור מפניו – ולמשל, על מעסיקים פוטנציאליים – על-ידי פרסום דבר העבירה ודבר ההרשעה…”.

“הכרעה: פרסום פסק-הדין

ס’ 34(ג) לתקנון הוא מקרה קלסי של סעיף תקנוני שאינו הולם עוד את מציאות זמננו. בשעה שנכתב ואושר התקנון, כוונת הסעיף היתה לפרסום דבר ההרשעה על-גבי לוח מודעות פיסי המוצב במקום כלשהו באוניברסיטה. השלכות פרסום כאמור הן מוגבלות. מודעות בדבר תוצאותיהם של הליכים משמעתיים ספציפיים המתפרסמות על-גבי לוחות המודעות באוניברסיטה מוּרדות מהם תוך מספר לא גדול של שבועות או (לכל היותר) חודשים. סביר להניח כי מספר הקוראים בפועל את המופיע במודעות אלה אינו גדול, ומספרם של אלה הזוכרים לפרק-זמן כלשהו, בהמשך לקריאה כאמור, כי תלמיד פלוני מסוים הורשע בביצוע עבירות משמעת כלשהן, קטן ביותר. ובעיקר, מידע המתפרסם על לוחות מודעות פיסיים ברחבי הקמפוס אינו יוצא, בדרך כלל, מגבולות הקמפוס. המשמעות היא שהנזק שנגרם לתלמיד שהורשע בעבירת משמעת עקב הענישה המשמעתית שהושתה עליו נותר בדרך כלל, גם לאחר פרסום דבר ההרשעה והענישה, כולל ציון שם התלמיד, על לוחות מודעות בקמפוס, מוגבל לתחומיה של האוניברסיטה העברית. גם תלמיד שהורחק – אפילו לצמיתות – מן האוניברסיטה העברית חופשי להירשם לאוניברסיטה אחרת. הוא חופשי גם לנסות את מזלו בשוק העבודה.

לעומת זאת, עונש של פרסום דבר ההרשעה, כולל שם הנילון, באינטרנט הוא קשה ביותר. לאחר פרסום כאמור, מידע אודות ההרשעה המשמעתית והמעשים שבגינם הוחלט עליה יופיע, תוך ציון שם התלמיד שהורשע, באינטרנט, למשך זמן ארוך. מידע זה יהיה זמין לבני משפחת הסטודנט, לבני-זוג ובני-זוג פוטנציאליים, לחבריו, למעסיקים ומעסיקים פוטנציאליים, לשכניו, למי שהסטודנט יבקש ממנו הלוואה ולמי שהסטודנט יבקש לכרות עמו עסקה (ואין אלה אלא דוגמאות בלבד). בדיון בפני נטען אמנם שמודעה המתפרסמת על לוח מודעות פיסי יכולה להיות מצולמת – למשל על-ידי טלפון נייד של פלוני – והקובץ האלקטרוני שנוצר יכול להיות מועלה לאינטרנט, ואולם קיים הבדל גדול בין העלאה יזומה על-ידי רשויות האוניברסיטה של מידע אודות ההרשעה, כולל שם התלמיד, לאינטרנט ואירועים שספק יקרו, ספק לא יקרו, שלא ביוזמת האוניברסיטה או גורם רשמי שלה, לאחר פרסום המידע האמור על לוח מודעות פיסי כלשהו באוניברסיטה.

ויתר על כן. כותבי ומאשרי ס’ 34(ג) לתקנון לא התכוונו ליצירת עמוד קלון נגיש לכולי עלמא, ואין מקום שנפרש את הסעיף כאילו התכוונו לכך, או שנניח שזו הפרשנות הראויה שיש לתת לסעיף האמור כיום. התביעה התייחסה במהלך הדיון לחשש כי מעסיקים יבחרו להעסיק את הנילון על-סמך מצג שקרי כי סיים תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית, או לפחות חלקים משמעותיים של תואר כזה. לדברי התביעה, היות שהנילון נזקק לרכישת שירותי פתרון תרגילים בתשלום כדי להתמודד עם לפחות חלק מהקורסים בחוג למדעי המחשב, הרי שככל הנראה אינו מסוגל לבצע בעצמו את המשימות שנהוג להניח שבוגרי ותלמידי החוג האמור מסוגלים לבצע. משתתברר אי-מסוגלותו האמורה למעסיקים שיחליטו להעסיקו על-סמך ההנחות המקובלות בדבר יכולותיהם וכישוריהם של בוגרי ותלמידי החוג למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, יחלו אלה לייחס ערך פחוּת לחוג ולהכשרה המוקנית בו.

הפכתי והפכתי בטענה חשובה זו. יוקרתו ושמו הטוב של חוג אקדמי נקנים בעבודה של עשרות שנים. ייתכן כי מצב היפותטי בו בוגרים ו/או תלמידים רבים של החוג למדעי המחשב באוניברסיטה העברית יתקבלו לעבודה, ויתגלו לאחר מכן כמי שאינם בעלי הכישורים שנהוג להניח שבוגרים או תלמידים בחוג האמור מצטיינים בהם, יביא לפגיעה מסוימת ביוקרתו ושמו הטוב של החוג. איני מזלזל בסכנה זו. הגנה על שמו הטוב של החוג ל- XXXX XXXXX, של כל חוג אחר או של האוניברסיטה כולה, היא כמובן חשובה מאוד. אך ספק אם פרסומו באינטרנט של פסק-דין בהליך משמעתי ספציפי הוא אכן הדרך הראויה והנכונה להגן על שמם הטוב של החוג והאוניברסיטה. אין גם להפריז באיוּם שנשקף לשם טוב זה מן האפשרות שסטודנטים שהורשעו בהליכי משמעת, ואינם למעשה ניחנים בידע האמור לאפיין את מי שצלחו את המסלול האקדמי הרלבנטי, כולו או חלקו, יתקבלו לעבודה. אם פלוני אינו מסוגל לבצע את המשימות שמעסיק שכר אותו כדי לבצע, עובדה זו לא תאחר להתגלות משעה שיחל בעבודתו. מעסיקים יכולים כמובן להתנות את הקבלה לעבודה במבחנים ובבדיקות של רמתו המקצועית ושל אישיותו של המועמד. גם האוניברסיטה יכולה, אם תרצה, להקים מנגנון ליידוע שוק העבודה, בתחום XXXXXX או בתחומים אחרים, בדבר עבירות משמעת שביצעו תלמידיה ו/או עונשים משמעתיים שנגזרו עליהם. אך אין זה ראוי להקים מנגנון כזה בפסק-דין משמעתי שניתן בתיק ספציפי, וודאי שלא ליישם אותו לראשונה בעניינו של הנילון דכאן, שביצע עבירות חמורות וישלם עליהן מחיר כבד – גם אם לא יוקע אל עמוד האינטרנט כמוצע על-ידי התביעה.

יפים דבריו של פרופ’ לחובסקי בפסק-דינו בתיק משמעת מס’ ד/7/2006 של אוניברסיטת תל-אביב, בסעיף 8:

ראוי ששינוי של פרקטיקה ארוכת שנים בנוגע לפרסום שמו של תלמיד שהורשע בדין המשמעתי ייעשה, אם בכלל, במסגרת תהליך עדכונו של תקנון המשמעת האוניברסיטאי … לפרסום שכזה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על גורלם של התלמידים, בייחוד כיום, לאור העובדה כי פסקי הדין של בית הדין המשמעתי … מתפרסמים באינטרנט והופכים נגישים לכל. יש לזכור כי מערכת הדין המשמעתי הסטודנטיאלית עוסקת לרוב בגורלם של אנשים צעירים. פרסום שמם, גם אם מדובר במקרים קיצוניים וחריגים במיוחד, עלולה לפגוע פגיעה קשה בהכשרתם המקצועית ובסיכויי העבודה שלהם בעתיד. אני סבור כי ראוי ששאלת הפרסום תישקל … במסגרת הדיון ברפורמה של התקנון, תוך התייחסות מפורטת לנסיבות בהן יש לפרסם את השם, ולא תוכרע במסגרת הליך שיפוטי ספציפי.

לדברים אלה אני מסכים.

לעמדתי, אם כן, אין לפרסם פסיקה משמעתית באינטרנט, כשהיא נגישה לכל, תוך ציון שם הסטודנט. פרסום כאמור יביא לפגיעה רבתי, שהיא בלתי מידתית בעליל, בסטודנט שהורשע.

אין חולק כי יש מקום להרתיע את הרבים מפני ביצוע הונאות כאלה שביצע הנילון. אך ספק אם לפרסום פסקי-דין משמעתיים, בין תוך ציון שם הנילון ובין ללא ציון שמו, יש ערך הרתעתי רב. סביר שגם מי שיקראו במקרה פסק-דין משמעתי כלשהו לא יפנימו את הנאמר בו, ו/או לא יסיקו מן העונשים שנגזרו על הנילון באותו פסק-דין מסקנות מעשיות שידריכו את התנהגותם שלהם. ערכו ההרתעתי של פרסום פסקי-דין משמעתיים נראה לי מפוקפק. לכן החלטנו בתיק משמעת תשע”ד/31 שלא לפרסם, לא את הכרעת הדין ולא את גזר הדין, וכך אני קובע גם לעניין פסק-דין זה. פרסום על לוח מודעות פיסי לא יביא כנראה לתוצאות כלשהן, ואילו פרסום באינטרנט יגרום נזק עצום לתלמיד שהורשע, מבלי להרתיע אחרים”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין המשמעתי במלואו, ללא פרטים מזהים כמובן.
את הסטודנט יצגו בפרשה זו עורך דין גיא פלנטר עורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

תיק משמעת תשע”ו / 39, שנדון בפני הממונה על המשמעת באוניברסיטה העברית, פרופ’ אדם חפרי – וינוגרדוב.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי של סטודנטים בהליך משמעתי בפני הממונה על המשמעת.

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לעבירות משמעת, מכין את הסטודנטים לבירור משמעתי ומייצג אותם בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, הממונה על המשמעת או בית דין למשמעת במוסדות לימוד להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.
להרחבה אודות ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בהליכי דין משמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – סטודנטים | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני הממונה על המשמעת | האוניברסיטה העברית | הונאה | איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים

הפוסט איסור פרסום שמות סטודנטים שהורשעו בהליכים משמעתיים – פסק דין משמעתי עקרוני. 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון איסור פרסום - עורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

סגירת תיק מח”ש

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

לקריאה נוספת

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה. 5 (33)

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה, תמצית המקרה

מעשה סדום בקטין בנסיבות אינוס ועבירות חמורות נוספות – כתב האישום המקורי

הסדר הטעון שהניח את התשתית לסיום ההליך ללא הרשעה בפלילים

חרף התנגדות הפרקליטות, מקבל בית המשפט המחוזי את טיעוניו של הסניגור, ונמנע מהרשעת הנאשם

לקריאה נוספת

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (82)

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

גיל האחריות הפלילית בישראל.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

סגירת תיק פלילי לקטין.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 4.8 (113)

תמצית המקרה – קבלת צו איסור פרסום והסרת פרסום פוגעני באתר תולעת המשפט.

מדיניותו המוצהרת של אתר תולעת המשפט – לא להסיר מידע מהאתר.

התוצאות הפוגעניות של פרסום פסקי דין פליליים ברשת.

פרסום פרטיהם האישיים של נאשמים אשר סיימו הליכים באי הרשעה.

קבלת צו איסור פרסום פרטיו של נאשם בדיעבד, והסרת פרסום מתולעת המשפט.

הסרת פרסום מתולעת המשפט | קבלת צו איסור פרסום | הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים 5 (44)

הסרת פרסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

טיפול משרדנו בהסרת פירסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | הסרת פרסום שלילי | טיהור שמו הטוב של חשוד או נאשם בפלילים

מעשים מגונים בקטינים – זיכוי נאשם מעבירות מין. 5 (3)

מעשים מגונים בקטינים – זיכוי נאשם קטין בבית משפט לנוער בעקבות ייצוג משפטי שהעניק לו עורך דין פלילי גיא פלנטר.

תמצית המקרה – זיכוי נאשם קטין מעבירות מעשים מגונים בקטינים.

כתב האישום שהוגש לבית משפט לנוער – אישומים חמורים בביצוע מעשים מגונים בקטינים, אח ואחות.

על עבירות המין החמורות בהן הואשם הנאשם בכתב האישום – מעשים מגונים בקטינים מתחת לגיל 14.

זיכוי הקטין מכל עבירות המין המיוחסות לו בכתב האישום.

את זיכויו של הנאשם מעבירה של מעשה מגונה בקטין באישום הראשון, ביסס בית המשפט על האדנים הבאים;

ביחס לתלונתו של המתלונן.

ביחס לעדויות הוריו של המתלונן.

מעשה סדום בקטין – אי הרשעה
בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר