ארכיון התנהגות שאינה הולמת - עורך דין פלילי גיא פלנטר

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (87)

גיא פלנטר — Tue, 01 Aug 2023 13:12:35 +0000

חקירה משמעתית של עובד מדינה ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, ובהקשר זה ראו בהרחבה:
עמוד זה עוסק בכל הנוגע לחקירת עובדי מדינה בחשד לעבירות משמעת, בין אם מנוהלת החקירה המשמעתית על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה או ע”י מי שנתמנה לחוקר משמעת באחד ממשרדי הממשלה.
בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים:
- מי חשוף לחקירה משמעתית במסגרת העסקתו בשירות הציבורי.
- הגופים בנציבות שירות המדינה העוסקים באכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי.
- כיצד מטופל חשד לביצוע עבירת משמעת שהתעורר כנגד עובד מדינה, החל משלב הדיווח על החשד, דרך קבלת ההחלטות האם לפתוח בחקירה משמעתית ומי יחקור את החשד ועד לסמכויות שהוענקו לחוקרי משמעת בניהול החקירה המשמעתית.
- אופן זימון עובדי מדינה לחקירה משמעתית ע”י חוקר משמעת.
- החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בחקירות משמעת כנגד עובדי מדינה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית.
- מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הענקנו ליווי וייעוץ משפטי לעובדת מדינה שנחקרה באזהרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירות משמעת. הפרשה הסתיימה בקבלת עמדתנו, שאין מקום להגיש תובענה משמעתית כנגד הלקוחה.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים רבים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בחקירות משמעת וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדם.

כנגד מי יכולה להיפתח חקירה משמעתית

חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג-1963 (להלן – “חוק המשמעת”) והתקנות שהותקנו מכוחו הינו המקור הנורמטיבי העיקרי של הדין המשמעתי במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובחלקים נוספים של השירות הציבורי.
מבחינה מספרית, חל חוק המשמעת על למעלה מרבע מיליון עובדי מדינה ומשרתי ציבור, בכ-250 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
בתמצית, חל חוק המשמעת על כל אלו:
- עובדי מדינה ועובדים במשרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים.
- עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי מינהל הכנסת ועובדי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
- עובדי משרד מבקר המדינה.
- עובדי רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
- עובדי מדינה המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט – 1959.
- סטודנטים בשירות המדינה.
- קבוצות נוספות של עובדים בשירות הציבורי, ובהם עובדי הוראה, עובדי מועצות דתיות, עובדים בחלק מהתאגידים הציבוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ותאגיד השידור הציבורי, עובדים בתאגידי הבריאות ובחברת דואר ישראל.

אכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי ע”י נציבות שירות המדינה

נציבות שירות המדינה מופקדת על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, ופועלת לאכיפת הדין המשמעתי יחד עם משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הציבוריים שחוק המשמעת חל עליהם.
בכל הנוגע לענייני משמעת, פועלים במסגרת נציבות שירות המדינה שני גופים:
- גוף חקירתי – אגף חקירות משמעת.
- גוף המשמש כרשות תובעת בענייני משמעת – אגף התביעה של נציבות שירות המדינה.

תפקידיו של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

אגף חקירות משמעת, המונה כ- 10 חוקרים ומנהל יחידה, מופקדים על כל אלה:
- חקירות משמעת בשירות המדינה והכנת סיכומי חקירות (בהתאם לסעיף 45.113 (א) לתקשי”ר).
- פעילות מונעת בתחום המשמעת בקרב עובדי המדינה.
- איסוף מודיעין בתחום המשמעת.
- אכוונה והנחיה מקצועית של חוקרי המשמעת במשרדי הממשלה, הכפופים לאגף החקירות מקצועית.
- הענקת ייעוץ לנציב שירות המדינה בענייני חקירות משמעת.

יצירת קשר קשר עם אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

כתובת אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה: רחוב בית הדפוס 12, בית השנהב כניסה B, קומה 5, ירושלים.
טלפון: 074-7699468
פקס: 02-6541049
דואר אלקטרוני: hakirot@csc.gov.il
את עמוד האגף ברשת תמצאו כאן.

תפקידיו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

תפקידו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מוגדר בעמוד של האגף ברשת באופן הבא:

“אגף המשמעת אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך, התאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, והגופים הנתמכים והמתוקצבים (בנוגע לחריגות שכר), מתוך מטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו”.

בתמצית, מופקד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על כל אלו:
- להגיש תובענות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
- לייצג את המדינה לפני בית הדין למשמעת;
- לעקוב אחר הליכים פליליים המתנהלים כנגד עובדי מדינה.
- לטפל בהשעיות של עובדי מדינה.
- להנחות את חוקרי אגף החקירות.

אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה

בפרק זה נציג בתמצית את אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה, כפי שנקבע בתקשי”ר.
ריכוז הטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה נמצא תחת אחריותו של מי שנקרא בתקשי”ר “האחראי” (סעיף 45.121 בתקשי”ר).
אותו “אחראי” מוגדר בתקשי”ר כאחד מאלה: מנכ”ל המשרד, סמנכ”ל בכיר לניהול ההון האנושי ולמינהל, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לניהול ההון האנושי ומינהל, או בעל תפקיד אחר שמנכ”ל המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה לאחראי, באישור נציב שירות המדינה.

דיווח ויידוע על חשד לביצוע עבירת משמעת

משנודע למשרד על חשד לביצוע עבירת משמעת שהתבצעה במשרד, מחוייב האחראי במשרד:
- לדווח באופן מיידי לאגף חקירות בנציבות שירות המדינה על פרטי העבירה והמעורבים בה;
- ליידע אודותיה את אגף התביעה בנציבות שירות המדינה;

קבלת ההחלטה האם לפתוח בחקירת משמעת כנגד עובד המדינה

פתיחה בחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה לא מחייבת הגשת תלונה. די בכך שנודע על חשד לביצוע עבירת משמעת כדי להניע את גלגלי החקירה.
משהתקבל דיווח באגף החקירות על תלונה או חשד לעבירה כאמור לעיל, מגבש מנהל אגף חקירות החלטה באם לפתוח בהליך של חקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
חקירה משמעתית באגף חקירות משמעת תפתח באחד או יותר משלושת המצבים הבאים:
- נודע למנהל אגף חקירות משמעת על חשד לביצוע עבירת משמעת וסבר הוא כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פתיחת חקירה משמעתית;
- נציב שירות המדינה או מי מטעמו הורו למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית על חשד לביצוע עבירת משמעת שנודעה להם;
- פרקליט המדינה או מי מטעמו רשאי להורות למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית אם סבר בנסיבות העניין, כי החשד שהתגלה נגד עובד מדינה ראוי להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך הפלילי.

קבלת ההחלטה מי יבצע את החקירה המשמעתית כנגד עובד המדינה

משהחליט מנהל אגף החקירות כי יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לעבירת משמעת, עליו להחליט מי הגורם שיבצע את החקירה המשמעתית:
- אגף החקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או –
- חוקר משמעת במשרד הרלוונטי.
מנהל אגף חקירות רשאי אף להורות על עריכת חקירה משולבת, שתתנהל במקביל באגף חקירות משמעת ובמשרד הנוגע בדבר, אם סבר כי בנסיבות העניין יש הצדק מקצועי לכך;
כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית, תועבר התלונה ישירות או באמצעות הממונה על שוויון מגדרי במשרד לבירור וחקירה באגף החקירות.

חקירת התלונה על ידי חוקר משמעת במשרד הממשלתי הרלוונטי

חקירת התלונה במשרדי הממשלה השונים, תיעשה רק על-ידי מי שמונה לחוקר משמעת במשרד.
חוקר המשמעת חייב לתאם את החקירה עם מנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה והוא כפוף להנחיותיו (סעיפים 45.113 (ד), 45.122 (ג) לתקשי”ר).

סמכויות חוקרי משמעת בכל הנוגע לחקירות משמעת של עובדי מדינה

על פי דין, ממנה נציב שירות המדינה חוקרי משמעת, הפועלים לפי הוראות אגף המשמעת או נציב שירות המדינה עצמו (סעיף 15 לחוק המשמעת).
חוקרי משמעת הוסמכו לעסוק בבירור תלונות המייחסות לעובדי מדינה עבירות משמעת לפי חוק המשמעת (סעיף 45.113 לתקשי”ר).
בכל הנוגע לחשדות לעבירות משמעת מצד עובדי מדינה, הוענקו לחוקרי המשמעת סמכויות חקירה באזהרה, הזהות לסמכויות של חוקרי משטרה (סעיף 16 לחוק המשמעת, סעיף 45.123 (ג) לתקשי”ר).
משמע, חוקר המשמעת רשאי לזמן לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה ולחקור אותו באזהרה, בחשד לעבירת משמעת (לחוקר משמעת הוענקו סמכויות חקירה בהתאם לסעיפים 2-4 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
במקביל, חל איסור להקים במשרד ממשלתי ועדות פנימיות לבירור תלונות וחשדות בדבר עבירות משמעת ועבירות פליליות שעובדי המשרד נחשדו שעברו אותן (סעיף 45.131 בתקשי”ר).

העברת חומר החקירה לאגף התביעה של נציבות שירות המדינה

בסיום החקירה מועבר תיק החקירה ביחד עם מסמך סיכום חקירה, למנהל אגף חקירות אמשמעת בנציבות שירות המדינה, לצורך בחינה מקצועית של התיק והעברתו להמשך טיפול באגף התביעה של נציבות שירות המדינה.

ביצוע השלמת חקירה משמעתית

נציב שירות המדינה או תובע באגף התביעה של נציבות שירות המדינה רשאים להורות לאגף חקירות להמשיך ולחקור, אם מצאו שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט (סעיף 45.123 (ה) לתקשי”ר).

הזימון לחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה וקבלת ייעוץ משפטי

זימון לחקירה משמעתית על ידי חוקר משמעת

ככלל, ייחל הליך משמעתי נגד עובד מדינה בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.
להבדיל מחקירות משטרה שלעיתים נפתחות במעצר, חקירה משמעתית תמיד תיפתח בזימון להתייצב לחקירה משמעתית, כאשר הזימון יכול להגיע:
- מהממונה על החשוד במשרד בו מועסק החשוד, או גורם כלשהו במשאבי אנוש;
- בהזמנה לחקירה משמעתית בכתב, בין אם במסירה אישית או במייל.
- בשיחת טלפון מחוקר משמעת, המזמין את החשוד להתייצב לחקירה.
ככלל, בשלב הזימון לחקירה משמעתית ובטרם התייצב החשוד בחדר החקירות, יסרב חוקר המשמעת לתת לחשוד שום פרט אודות החקירה, לרבות:
- מי התלונן, מתי הוגשה התלונה והאם הוגשה בכלל תלונה.
- מה טיב החשדות כנגד החשוד.
- איזה ראיות נאספו לחובת החשוד.
- כיצד תתנהל החקירה המשמעתית.
- מה חומרת החשדות.
- מה השלכות החקירה המשמעתית על עתידו המקצועי של החשוד בשירות הציבורי.
למעשה, מעבר לעצם זימון החשוד ולתאום מועד החקירה המשמעתית, לא יחשוף חוקר המשמעת דבר בפני החשוד, ויפטור את החשוד באימרה עמומה בסגנון: “שתגיע להיחקר תשמע במה מדובר”.
לעיתים, כלל לא יבין החשוד מדבריו של חוקר המשמעת שבכלל זומן לחקירה משמעתית באזהרה, שכן חוקר המשמעת יזמן אותו “לבירור”, או “להשיב על כמה שאלות שיש לנו”.

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בחקירה משמעתית

אמנם מדובר בחקירה משמעתית, אך זו מתנהלת בדומה מאוד לחקירה פלילית ובפתחה יוזהר עובד המדינה כי הוא חשוד בעבירות משמעת, כי אינו חייב לומר דבר אם אין רצונו בכך אולם כל שייאמר יירשם ועלול לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

חקירה משמעתית של עובדת מדינה באזהרה, בחשד לעבירות משמעת

בניגוד לחקירות פליליות, בדרך כלל לא מודיעים חוקרי משמעת לחשודים בפתח החקירה שיש להם זכות להתייעץ עם עורך דין.
אם יבקש חשוד להתייעץ עם עורך דין בפתח החקירה המשמעתית או במהלכה, רוב חוקרי המשמעת יסרבו לאפשר לחשוד להתייעץ, בטענה שאין זכות כזאת בחקירות משמעת, בעוד חוקרי משמעת בודדים כן יאפשרו לחשוד להתייעץ.
כפי שניתן לראות בתמונה של טופס העדות שהוצגה לעיל – באותה חקירת משמעת לא העניק חוקר הנציבות לחשודה זכות היוועצות עם עורך דין.
לעומת זאת, בחקירת המשמעת הבאה, שנערכה על ידי חוקר במשרד הבריאות שהוסמך ע”י נציב שירות המדינה לשמש כחוקר משמעת, אמנם לא הודיע החוקר לחשודה שיש לה זכות להיוועץ עם עורך דין, אולם משביקשה להיוועץ עם עורך דין, איפשר לה החוקר לעשות כן:

חקירה משמעתית של עובד מדינה עי חוקר משמעת ממשרד הבריאות

כך או כך – עצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין וההיוועצות עצמה, לעולם לא יכולים לשמש לרעתו של החשוד (בניגוד לשתיקה, שעלולה לחזק את החשד כנגד החשוד).
מאחר ועם ההתייצבות לחקירה משמעתית, לא יאפשרו מרבית חוקרי המשמעת לחשוד היוועצות עם עורך דין, יש לנצל את פרק הזמן בין הזימון לחקירה המשמעתית ולהתייצבות בחקירה עצמה על מנת להתייעץ עם עורך דין.
ככול שאכן ישכיל החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה המשמעתית, לא ניתן לזקוף את ההיוועצות עם עורך הדין לחובתו (בניגוד למה שחוקרים מספרים לפעמים לנחקרים).
גם אם עובד המדינה לא יודע מדוע זומן לחקירה המשמעתית, וגם אם הוא משוכנע שמעולם לא נפל שום פגם בהתנהלותו – חיוני שיקבל ייעוץ משפטי והכנה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית;
עצם זימונו לחקירה מלמד – שעל בסיס ראיות שכבר נאספו לחובתו, הוחלט לפתוח כנגדו בחקירה משמעתית ולהטיח בו את אותן ראיות, ולפיכך עליו להתייעץ בעוד מועד עם עורך דין, ללמוד כיצד להתנהל בחקירה, לגבש קווי הגנה, ולקבל כלים להתמודדות עם החשדות.
כאן המקום להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד העוסק בדיני משמעת, בטרם מסירת כל גירסה בחקירה משמעתית, וזאת ממספר סיבות מרכזיות;
- הניסיון מלמד כי עובד המדינה המוזמן לחקירה משמעתית, קרוב לוודאי יהיה זה מפגשו הראשון עם אגף המשמעת וההליך המשמעתי בכלל. מטבע הדברים, וללא קשר לשאלת החפות או האשם של עובד המדינה המוזמן לחקירה, עצם המעמד של נחקר, החשוד בעבירות – זר ומלחיץ.
- במצב דברים זה, כושרו של עובד המדינה להתמודד בעצמו עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתבטא כראוי בחקירה, לבסס “קו הגנה” נכון ואפקטיבי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגירסתו – נפגם עד מאוד.
- מטבע הדברים, עובד מדינה המגיע לראשונה בחייו לחקירה משמעתית, אינו מודע באופן מלא לזכויותיו בחקירה ובהליך המשמעתי בכלל, לחובותיו וסמכויותיו של חוקר המשמעת, אינו מכיר את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים לא פעם ע”י חוקרי המשמעת ויהיה חשוף יותר להשפעה ולאיום (מרומז או ישיר) מצד החוקרים.
- לרוב, אין בידי עובד מדינה הנתון לחקירה משמעתית את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבו המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
- במקרים רבים הנחקר גם אינו ער לכך ש”קו ההגנה” בו נקט בחקירה הסב לו “נזקים” שכמעט ולא ניתנים לתיקון בהמשך, בבית הדין המשמעתי.
- צריך לזכור כי מול עובד המדינה, הנמצא לראשונה בחייו בחקירה משמעתית, ניצבים חוקרי משמעת מנוסים ומיומנים בשיטות חקירה, כאשר “גורם ההפתעה” נמצא לצידם והם אלו השולטים בכל ההיבטים של החקירה. כלומר, קיים פער כוחות משמעותי בין עובד המדינה הנחקר כחשוד לבין החוקר שלו, פער הפועל כמובן לרעת הנחקר.
- יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית, מטרתו בין השאר לגשר על פער הכוחות האמור בין עובד המדינה החשוד בעבירת משמעת לבין החוקר ו”לצייד” את עובד המדינה ב”ארגז כלים” להתמודדות עם החשדות כלפיו.
- חקירה משמעתית עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על עובד המדינה ועתידו התעסוקתי – החל מהכתמת שמו הטוב ועד אובדן מקום העבודה, הפרנסה וזכויות סוציאליות.
- יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית עשוי להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה המשמעתי ולהימנעות מהעמדה לדין בבית הדין למשמעת או להסבת ההליך המשמעתי להליך משמעתי פנים משרדי, ובכל מקרה – לסיום ההליך בפגיעה מינימאלית ככל הניתן בעובד המדינה.

מקרה להמחשה בו טיפלנו: חקירה משמעתית של עובדת מדינה

כעת נציג מקרה להמחשה בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדת מדינה שנחקרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד שביצעה עבירות משמעת שונות.
בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שנחשדו או הואשמו בעבירות משמעת.

החקירה המשמעתית שנוהלה כנגד עובדת המדינה

כנגד עובדת בכירה וותיקה בשירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד לשורה של עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963 והפרה של הוראות התקשי”ר:
- עיסוק בפעילות פוליטית אסורה בתקופת בחירות.
- עבודה פרטית ללא היתר, כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
- דיווחי נוכחות כוזבים.
- התנהגות לא הולמת עובד מדינה.
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.
עוד בשלב זימונה לחקירה, ובטרם נחקרה, פנתה העובדת למשרד עורך הדין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה יעוץ וייצוג משפטי.
בתיק חקירה זה הושקע מאמץ ניכר מצד אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירת החשדות ובאיסוף הראיות, ובתוך כך זומנה העובדת ונחקרה באזהרה לא פחות מ- 8 פעמים.
במשך כל החקירה המשמעתית הענקנו לחשודה הכנה, ייעוץ וליווי משפטי, וסייענו בידיה להתמודד בהצלחה עם החשדות.
בסיום החקירה המשמעתית הועבר תיק החקירה לעיון ובחינה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
בשלב זה פנה משרדנו למנהל אגף בכיר משמעת בבקשה כי אם וכאשר תתגבש חלילה כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי, קודם לכן ייערך הליך שימוע – במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות לשכנע כי יש להימנע מהגשת תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת ויש לסגור את התיק בעניינה.
בכל הנוגע לשימוע בטרם הגשת תובענה ראו: ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הכוונה להגיש כנגד עובדת המדינה תובענה, המייחסת לה דיווחים כוזבים

ואכן, לאחר בחינת חומר הראיות, גיבש אגף המשמעת כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים, בעוד החשדות בעניין פעילות פוליטית אסורה ועבודה פרטית ללא היתר “ירדו מן הפרק”, לאחר שהחשודה התמודדה בהצלחה עם החשדות והטענות שהוטחו בה.
אגף המשמעת גיבש טיוטת כתב תובענה כנגד העובדת, במסגרתו נטען כי ב-13 הזדמנויות שונות בהן דיווחה העובדת היעדרות מעבודה בשל מחלה היא נכחה בפועל בבית הדין לעבודה כנציגת ציבור, וזאת במטרה לקבל שכר שלא כדין.
כמו כן נטען כי בשתי הזדמנויות נוספות, בהן דיווחה העובדת “יציאה בתפקיד”, היא נכחה בפועל בביה”ד לעבודה.
נטען כי במעשים אלו דיווחה העובדת דיווחי כזב, פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות תקשי”ר, והתנהגה התנהגות שאינה הולמת ובלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.

החשד לדיווחי מחלה כוזבים

בהקשר לחשד לדיווחי מחלה כוזבים, יש לדעת;
לפי התקשי”ר, “מחלה” לעניין הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מחלה כ“מצב בריאות לקוי הנוטל את כושר העבודה” (סעיף 33.204 לתקשי”ר).
במילים אחרות, הזכאות לחופשת מחלה בתשלום מותנית בכך שהעובד באמת חולה, ונתון במצב בריאותי לקוי המונע ממנו לעבוד.
כמו כן, קובע התקשיר: כי אם “התברר שעובד הגיש תעודת מחלה על יסוד טענה כוזבת או הגיש הודעה אישית כוזבת, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת ההיעדר והאחראי ינקוט נגדו בצעדים המשמעתיים הנאותים” (סעיף 33.238 לתקשי”ר).
כלומר, עובד שידווח היעדרות מעבודה בשל מחלה, שעה שאינו באמת חולה – ייחשב כמי שדיווח דיווח כוזב, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות ואף יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.
בחוזר מס’ 61/2018 ובהנחיה מס’ 5/2019 של מנהל אגף בכיר משמעת הובהר לעובדי המדינה כי:

“דיווח מחלה נועד למקרים בהם העובד אכן חולה ואינו יכול להגיע לעבודתו…דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הנו דיווח כוזב, אשר עלול לעלות כדי עבירת משמעת”.

מדיניות הענישה במקרים של דיווחים כוזבים

עבירת משמעת של דיווחים כוזבים הינה עבירה נפוצה בקרב עובדי המדינה וככלל, בהינתן תשתית ראייתית מספקת, מוגשות בגינה קובלנות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הפסול והחומרה שבמסירת דיווחים כוזבים. כך למשל, בעש”מ 6978/00 מאיר מוטיל נ’ נציב שירות המדינה נפסק:

“דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם“.

אמצעי המשמעת במקרה של הרשעה בבית הדין בדיווחים כוזבים ינועו ככלל בין נזיפה חמורה לצד הפקעת משכורת או חלקה והורדה בדרגה או יותר, דרך פסילה לתפקיד ניהולי ועד לפיטורין ופסילה משירות המדינה במקרים החמורים.
וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבר”ש 9724/10 שאול אלייתים נ’ נציבות שירות:

“ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על קיומם כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד”.

השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעניינה של העובדת ובטרם הגשת כתב התובענה לבית הדין למשמעת, נענתה הנהלת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבקשתנו לערוך שימוע, לפנים משורת הדין (בחוק המשמעת לא מעוגנת זכות שימוע בטרם הגשת תובענה).
לצורך השימוע, ביקש וקיבל משרדנו את חומר הראיות הרב שנאסף בחקירה המשמעתית בעניינה של העובדת, ניתחנו את כל החומרים ופעלנו לאסוף ראיות הגנה.
במעמד השימוע, שנערך עם סגנית מנהל אגף המשמעת והתובעת האמונה על הטיפול בתיק, פרסנו באריכות את טיעונינו מדוע אין להגיש כתב תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת.

סגירת תיק החקירה בהתראה פנים משרדית

לאחר שקילת הטיעונים שהעלינו בשימוע, ולמרות הכוונה הראשונית להגיש תובענה כנגד העובדת בגין דיווחים כוזבים, השתכנע אגף המשמעת לא להעמיד את עובדת המדינה לדין משמעתי.
תחת זאת, סוכם בין הצדדים כי תינקט כלפיי העובדת התראה פנים משרדית בלבד, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
בסופו של יום, אחרי 3 וחצי שנים מאז נפתחה החקירה המשמעתית נגדה והחשש מהליך משמעתי ריחף מעל ראשה וסיכן את מעמדה התעסוקתי והמקצועי, הסתיים העניין על הצד הטוב ביותר עבור העובדת ונחסכו ממנה הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ההכתמה והפגיעה בהמשך עבודתה וקידומה המקצועי.
בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה

הפוסט חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (87) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע”י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין 5 (24)

גיא פלנטר — Thu, 27 Jul 2023 08:10:52 +0000

התבטאות לא הולמת של עורכת דין אשר הפיצה דברי הסתה לאלימות ברשת – גניזת התלונה ע”י ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה”ד

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

בעמוד זה נציג בתמצית כיצד מתייחסות הערכאות השיפוטיות וועדות האתיקה להתבטאויות לא הולמות של עורכי דין הנופלות בגדר הסתה לאלימות.
לאחר מכן נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו; בעקבות תגובה שהגשנו מטעמה של עורכת דין לתלונה אשר ייחסה לה הסתה לאלימות ברשת, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה.
בהמשך העמוד תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני אתיקה מקצועית בכלל, ובפרט בנוגע לתלונות ולהליכים משמעתיים בגין התבטאויות לא הולמות.

כללי: הסתה לאלימות הינה בגדר התבטאות לא הולמת של עורך דין, המהווה עבירת אתיקה מקצועית

גם בחייהם הפרטיים, לא רשאים עורכי דין לפרסם דברי הסתה לאלימות.
התבטאות לא הולמת של עורך דין או מתמחה בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות, עלולה לגבש עבירות משמעת של:
- פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיפים 53 ו-61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961.
- מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיף 61(3) לחוק.

ההלכה הפסוקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות

בתיק בד”מ 20/10 (פורסם בפדאור אתיקה) הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל – אביב – יפו את עורך דין שכיהן באותה עת גם כפרופסור באוניברסיטת בר אילן בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין בעקבות התבטאויות לא הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות. וכך נפסק בהקשר זה:

“ברם, למסקנה שונה הגעתי באשר להתבטאויות הנאשם כלפי כית המשפט העליון, אשר לדבריו: ׳׳בית המשפט העליון שהוא בית נבלים שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח״ וכן: ״שינקמו בצבא״. כמו גם באשר לתשובתו לשאלת המראיינת ה אם האלימות היא הדרך: ׳׳בוודאי ובודאי, שן תחת שן״ עין תחת עין״.

לדידי, אין בדברים אלה אך הבעת תרעומת. יש בדברי הנאשם משום קריאה לאלימות, הסתה ופגיעה בערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי. ביטויים אלה הם חריפים ורבי עוצמה, העשויים להוביל אף לאלימות פיזית. דברים אלה חורגים משמירת טוהר הלשון המצופה מאת חברי הלשכה בהתבטאויותיהם הפומביות, אפילו שלא במסגרת העיסוק המקצועי.

הנאשם חצה את קו הגבול בין מותר לבין אסור מבחינת התנהגותו האתית, הן מבחינת סגנון דבריו והן מבחינת תוכנם …

…יש חשיבות לנסיבות שבהן הובעו הדברים – וזאת על מנת להבין את משמעותם. גס כאשר תרים אחר המשמעות האובייקטיבית של ביטוי מסוים (וזאת לעומת האופן בו הובן הביטוי בפועל על ידי שומעיו) נשמר העיקרון שלפיו ״משמעותה של התבטאות איננה נגזרת אך ורק מפירושו המילולי או הבלשני המדויק של המילים שבהן נעשה שימוש, נסיבות חיצוניות הסובבות את הפרסום, ההקשר בו נאמרו הדברים – כל אלה, וכיוצא באלה, יש בהם כדי ללמד מהו, אל נכון פירושו של הפרסום…

הנאשם לא הסתפק בביטוי ״בית נכלים״, אלא קרא לפיזור בית המשפט העליון בחוק או בכוח, ולאלימות ולנקמה כלפי הצבא. כל זאת, אמר הנאשם שעה שכוחות הביטחון נוכחים במקום ועמלים לבצע את המשימה שהוטלה עליהם.

דברי הנאשם, הקוראים להסתה ולאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד הצבא, הם בעלי זיקה למקצוע עריכת הדין. אל לו לעורך דין לעמוד בכיכר העיר, להסית ולקרוא לאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד כוחות הביטחון, במקרה זה מוסטת נקודת האיזון בין עקרון חופש הביטוי לחובתו של עורך דין לנהוג התנהגות ״הולמת״ שונה. בנסיבות אלה, אינטרס השמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו גובר על חופש הביטוי של הנאשם.

בפסיקה ענפה בה נדון חשיבותו של ״כבוד המקצוע״ בקרב עורכי הדין, הודגשה הרמה המוסרית הגבוהה הנדרשת מעו״ד לנוכח האמון הרב שרוחש לו הציבור. כך למשל, נאמר: ׳׳חובה על עורך דין לשקוד על כך כי לא יהיה בהתנהגותו פגם או פסול הפוגע ביסוד המוסד של עורך דין “…

… בעל״ע 4779/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ׳ עו״ד מאיר שפצירר פ״ד מ״ו(1) 111 נאמר: ׳׳…עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו…״.

הנאשם, בהתבטאויותיו כלפי בית המשפט העליון והצבא, פצע וצילק את תדמיתו של עורך הדין בקרב הציבור. הנאשם פגע בשמו של מחנה עורכי הדין ובכבוד המקצוע.

על כן, מצאתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין; ובעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.

ערעורו של הנאשם על הרשעתו בתיק בד”מ 20/10 נדחה על ידי בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיק בד”א 104/12, שם חזר בית הדין הארצי על שורה של הלכות בנושא.
בתיק בד”א 106/17 (פורסם בפדאור אתיקה) אישר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (בדעת רוב) את הרשעתו של עורך דין בעבירות של פגיעה במקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת עורך דין בהתאם להוראות ס’ 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין לאחר שעורך הדין הודה כי כתב בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים:

“באחרית הימים, בטרם יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קיצו, יילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים “הנה יהודי מסתתר מאחוריי. בואו והרגוהו”.
במסגרת נימוקיו לאישור ההרשעה, חזר בית הדין הארצי בתיק בד”א 106/17 על ההלכה שנקבעה בעל”ע (ירושלים) 1734/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א-יפו נ’ יורם שפטל (נבו 01.01.2002)‏‏:

“…ככל שמתרחקים מה”גרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו, כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך ועולה”. הובחן בין התבטאויות הכרוכות בזיקה ישירה למקצוע “בביהמ”ש, מול חברו למקצוע או בהקשר לנוטלים חלק בהליך שיפוטי” לבין התבטאות רחוקה מן ההקשר המקצועי, שם “ידו של חופש הביטוי על העליונה”.

עם זאת, נקבע כי מעשה שנעשה על ידי עורך דין שלא בהקשר למקצוע יכול כעיקרון להוות עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת. יש לבחון עם זאת, על פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל ענין וענין, אם אכן בעבירת משמעת עסקינן…”.

החלטות ועדות האתיקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות הכוללות הסתה לאלימות

כבר בנוב’ 2014 פרסמה וועדת האתיקה החלטה שכותרתה “התנהגות שאינה הולמת: הסתה בדף הפייסבוק”. וזו לשון ההחלטה שמספרה את 207/14

“לוועדת האתיקה הארצית הגיעו תלונות בעניין חשד להסתה, ולביטויים גזעניים על רקע המצב הבטחוני ברשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק. הוועדה קיימה במליאתה דיון מעמיק ונוקב בהתבטאויות האמורות, והחליטה לפרסם בתום הדיון את ההודעה הבאה:

חובתו של עורך הדין לנקוט בלשון מנומסת, מכובדת, מאופקת ומרוסנת. גם התבטאויות של עורכי דין שלא בזיקה למקצוע עשויות לעלות כדי עבירת משמעת [על”ע 1734/000 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ’ שפטל, (1.1.2002); בר”ש 2260/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ’ שרגא, (15.8.2012)].

לפיכך, ובמיוחד בימים אלה, עקב הלחימה, חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שַׁעֶר, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, רציחתם, ורציחתו של הנער מוחמד אבו חדירה, המעוררות רגשות עזים בציבור, ועדת האתיקה הארצית קוראת לעורכי הדין להיזהר בדבריהם, ולשמש גורם ממתן, ולא גורם המלהיט את הרוחות.

בלשכה חברים בני כל הדתות והעדות, ומצופה כי בימים קשים אלו חברי הלשכה ינהגו בכבוד ובסובלנות במסגרת עבודתם ומחוצה לה.

ועדת האתיקה הארצית תפעל בכלים העומדים לרשותה כלפי כל גילוי של הסתה וגזענות מצד עורכי הדין”.

בהמשך, בנוב’ 2015, החליטה וועדת האתיקה להעמיד לדין משמעתי עורך דין אשר פרסם בדף הפייסבוק שלו דברים המהווים הסתה לאלימות.
- ואלו נסיבות המקרה:

“מדובר בתלונה משותפת ל-70 עורכי דין, וכן תלונות נוספות ופרטניות של אזרחים ועורכי דין נוספים, כולן בגין אותם הדברים, שפורסמו על ידי הנילון בדף הפייסבוק שלו, דברים שלשיטת המתלוננים מהווים הסתה לרצח יהודים. ואלה הדברים: “באחרית הימים יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קצו ילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים ‘הנה יהודי מסתתר מאחורי בוא והרגהו!’ למישהו עדיין יש את החוצפה לערער על הצדק שבחדית’ זה?”

זאת ועוד: בסמוך למותם של 13 חיילי צה”ל במסגרת מבצע “צוק איתן” כתב הנילון בדף הפייסבוק: “13 שמחות! כן ירבו!”.

הנילון בתגובתו טוען שהדברים לא חורגים מגבולות חופש הביטוי וחופש הפולחן, בדיוק כמו שזכותו של עורך דין יהודי לצטט “שפוך חמתך על הגויים אשר לא הכירוך” או “מחיית זרע עמלק” על אף שחלק מחברי הלשכה הם גויים ואף מוגדרים כ”זרע עמלק”.

במהלך טיפולה של הוועדה בתלונה הוברר, כי בינתיים הוגש נגד הנילון כתב אישום פלילי בגין חברות ופעילות בארגון דאע”ש”.

- להלן החלטת ועדת האתיקה (את/207/14):

“להעמיד את הנילון לדין משמעתי. לוועדת האתיקה הארצית הגיעו עשרות פניות בעניינו של הנילון ושל הפרסומים הספציפיים מושא התלונה, דבר המצביע מעבר לספק סביר כי הייתה כאן פגיעה ברגשות הציבור. ועדת האתיקה אינה מהווה “משטרת מחשבות” והיא אינה צריכה לצאת ולחפש באופן יזום אחר עורכי דין שמפרסמים בפומבי פרסומים פוגעניים. שונה המצב כאשר היא מקבלת אליה פניות כאמור. כפי שציינה ועדת האתיקה בעבר, בין מטרותיה העלאת רף ההתנהגות של עורכי דין, במיוחד כאשר הם מזוהים עם תפקידם ומציגים עצמם כעורכי דין באופן אקטיבי באותה הפלטפורמה.

הוועדה אמנם מבקשת להגן על חופש הביטוי של הפרט, אולם בשל בגלל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ואופי ההתבטאויות, ובשים לב לכתב האישום הפלילי שהוגש בינתיים, סבורה הוועדה כי יש להעמיד את הנילון לדין משמעתי”.

עמדת וועדת האתיקה הארצית בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות של עורכי דין אשר הפיצו דברי הסתה לאלימות

ביום 16.5.21 פרסם יו”ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין החלטה שכותרתה “התבטאויות של עורכי דין העולות לכדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה” לפיה, התבטאויות גזעניות, מסיתות לאלימות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין.
ההחלטה נומקה באופן הבא:

“בימים קשים אלו, אני נושא תפילה לשלום ובריאות כולנו.
לצד המתיחות והרגישות האישית והכללית, כולנו נקראים לשמור על כבוד האדם באשר הוא, לצד שמירה על כבוד המקצוע וטוהרו.
בעת האחרונה הגיעו לוועדת האתיקה הארצית פניות אודות התבטאויות של עורכי דין שתוכנן עולה כדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה.
אין ספק כי התבטאויות אלו מהוות פגיעה ברגשות הציבור ובכבוד המקצוע.
אחת ממטרותיה של ועדת האתיקה היא העלאת רף ההתנהגות של עורכי הדין, ובפרט כאשר הם מזוהים עם תפקידם.
זאת ועוד, תכלית כללי האתיקה אינה להעניש אלא לשמור על רמת המקצוע והאמון שרוכש הציבור בכלל, והמערכת המשפטית בפרט, לעורכי הדין. אמון זה מושפע גם ממעשי והתנהגות עורך הדין אף בחייו הפרטיים, ולפיכך גם מעשים אלו כפופים לדין המשמעתי.
מכאן שעל אף רצונה של ועדת האתיקה להגן על חופש הביטוי של הפרט, הרי שהתבטאויות גזעניות, מסיתות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין בגין התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע (כפי שהוחלט באת/207/14)”.

מקרה להמחשה בו טיפלנו – גניזת תלונה המייחסת התבטאות לא הולמת בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות ברשת

תמצית המקרה

כנגד עורכת דין שהפיצה לכאורה ברשת חברתית (פייסבוק) דברי הסתה לאלימות, הוגשה תלונה לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה התבטאות לא הולמת.
בתגובה שהגישה, ביקשה עורכת הדין לשכנע את וועדת האתיקה שיש לגנוז את התלונה כנגדה.
וועדת האתיקה לא השתכנעה מתגובתה, הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שיש מקום להגיש כנגדה קובלנה משמעתית, אולם אפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת, סטטוטורית, בטרם העמדה לדין משמעתי.
בעקבות תגובה שהגיש משרדנו מטעם עורכת הדין, השתכנעה וועדת האתיקה הארצית לגנוז את התלונה.

התלונה על הסתה לאלימות ברשת והתבטאות לא הולמת

כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום ליטיגציה אזרחית – מסחרית, הוגשה תלונה לועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה הפצת דברי הסתה לאלימות והתבטאויות שלא הולמות את מקצוע עריכת הדין.
מדובר בתלונה אנונימית שהוגשה ללשכת עורכי הדין, בעקבות פרסומים שהעלתה עורכת הדין בעמוד הפייסבוק האישי שלה בעת קרות התפרעויות ומהומות בערים מעורבות בימי מבצע “שומר החומות”.
בתלונה נטען כי פוסטים שפרסמה עורכת הדין, על רקע לינץ’ שאירע בעיר בת-ים, עלו כדי הסתה לאלימות.
בעקבות קבלת התלונה, פנתה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לעורכת הדין וביקשה את תגובתה לתלונה, בטרם תובא התלונה לדיון בישיבת ועדת האתיקה לצורך קבלת החלטה בדבר העמדה לדין משמעתי:

פניית וועדת האתיקה לעורכת הדין בנוגע להתבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות

עורכת הדין לא פנתה לקבל יעוץ משפטי והגישה תגובה לתלונה בכוחות עצמה.
לדאבונה של עורכת הדין, לאחר קבלת תגובתה לא השתכנעה ועדת האתיקה לגנוז את התלונה נגדה.
נהפוך הוא, רכזת ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שעל פני הדברים יש מקום להגיש קובלנה כנגדה ואפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת מטעמה, הפעם “תגובה סְטָטוּטוֹרִית”, לפני קבלת החלטה סופית על העמדה לדין משמעתי.
להלן פניית ועדת האתיקה הארצית לעורכת הדין עם דרישה למתן תגובה סטטוטורית לתלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות – פנייה סטטוטורית של וועדת האתיקה

בעקבות קבלת הטענות בתגובה שהוגשה ע”י משרדנו, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה

עם דחיית תגובתה ודרישת וועדת האתיקה להגיש תגובה סְטָטוּטוֹרִית, לפני קבלת החלטה סופית, פנתה עורכת הדין למשרדנו על מנת שנגיש מטעמה תגובה סְטָטוּטוֹרִית לתלונה, בניסיון אחרון לשכנע את ועדת האתיקה להימנע מהעמדתה לדין משמעתי.
עם קבלת הייצוג המשפטי, הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה סְטָטוּטוֹרִית מנומקת בכתב בשם עורכת הדין הנילונה לועדת האתיקה הארצית, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה ללא הבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי.
לאחר קבלת התגובה מטעם משרדנו, ובניגוד לעמדתה הראשונית, השתכנעה ועדת האתיקה הארצית כי אין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים נגד עורכת הדין וגנזה את התלונה נגדה.
בכך נחסכו מעורכת הדין הכתמה בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ועונשים שונים שיכול והיו מוטלים עליה אילו הורשעה ע”י בית הדין.
להלן החלטת ועדת האתיקה הארצית שלא להעמיד את עורכת הדין לדין משמעתי ולגנוז את התלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בהתבטאויות בלתי הולמות ובענייני אתיקה מקצועית

ראו בהקשר זה:
בהקשר לתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין, עוסק משרדנו בכל העניינים הבאים:
- יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה.
- ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בענייני אתיקה מקצועית:
  - ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות ברחבי הארץ.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
  - ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
  - ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
- הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה של דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.

עורך דין משמעתי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא הולמת של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת – ביטול קובלנה משמעתית | התבטאות לא ראויה – גניזת תלונה ע”י וועדת האתיקה

הפוסט התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע”י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין 5 (24) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 09 Jul 2023 11:11:39 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי

למשרדנו ניסיון מוכח בהענקת ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הן בירושלים והן בחיפה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה כאשר לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות נוספות רבות.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות ניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת, התנהגות שאינה הולמת

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה אשר הסתיים בענישה לקולא.
מדובר בעובד מדינה אשר הואשם בניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר, חוקר בעל מוניטין שפרסם עשרות מאמרים ברחבי העולם ועל שמו רשומים פטנטים שונים.
בעקבות חקירה משמעתית שהתנהלה כנגד עובד המדינה, הגישה כנגדו נציבות שירות המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המקורי כי בהזדמנויות שונות במהלך עבודתו, סחט הנאשם באיומים חברה פרטית אשר מולה עבד, וזאת על מנת לקבל עבור עצמו טובות הנאה שלא כדין.
במעשיו, כך נטען, פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה כמו גם את הוראות תקנון שירות המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה.
יתרה מכך, במקור, נוסחו עובדות התובענה כמקימות גם את יסודות העבירות הפליליות של סחיטה באיומים, בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ואיומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק.

הסדר הטעון שגובש בין ההגנה ליחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעקבות מו”מ שניהל עורך דין גיא פלנטר, מטעם עובד המדינה, עם יחידת התביעה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, גובש הסדר הטעון הבא:
- התביעה תגיש לבית הדין למשמעת תובענה מתוקנת, הכוללת תיקונים משמעותיים לקולא.
- עובד המדינה יורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב התובענה המתוקן.
- הצדדים יעתרו לענישה מוסכמת של נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת.
בהתאמה, במסגרת הסדר הטעון, הורשע עובד המדינה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בכתב תובענה מתוקן שכלל שלוש עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
כמו כן הורשע עובד המדינה במסגרת הסדר הטעון בהפרת ההוראות הבאות:
- סעיף 11.01 לכללי האתיקה לעובדי המדינה; סעיף זה אוסר על עובד המדינה מלקבל טובת הנאה, אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי”ר.
- סעיף 42.711 לתקשי”ר; סעיף זה קובע כי עובד המדינה מקבל משכורת ותשלומים אחרים המגיעים לו מאוצר המדינה בלבד, ואין הוא רשאי לקבל בעד עבודתו או בקשר עמה טובת הנאה מאדם, אלא אם הדבר מותר לפי הוראות התקשי”ר.

אימוץ הסדר הטעון על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

לאחר שמיעת הטעונים לעונש גזר בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את דינו של עובד המדינה (הרכב כב’ השופטים יוסף תלרז – אב בית הדין למשמעת ויו”ר ההרכב, עו”ד אורי כהן וגב’ ציפי דביר).
באשר לעונש, נחלקו העמדות בין שופטי בית הדין למשמעת:
- לנוכח מעמדו הבכיר של הנאשם ונסיבות המקרה, סברה עמדת המיעוט שיש לדחות את הסדר הטעון. לשיטת עמדת המיעוט, הענישה המוסכמת לא נותנת מענה הולם לתכליתם של אמצעי המשמעת, שנועדו הן להרתיע עובדים אחרים במעמדו של הנאשם מלעשות מעשים דומים והן לשמור על תדמיתו של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו. לפיכך, היה ראוי לדעת עמדת המיעוט להוסיף לאמצעי המשמעת המוסכמים אמצעי משמעת נוסף של הקפאת דרגה למשך שנתיים. עוד הדגישה עמדת המיעוט, כי אלמלא הסדר הטעון היה מקום לשקול ענישה מחמירה מזו, הואיל והנאשם עשה שימוש לרעה בסמכויותיו ופגע בצורה חמורה בקוד האתי ובנורמות המחייבות אותו כחוקר ועובד מדינה בכיר.
- עמדת הרוב מצאה, שיש מקום ליתן תוקף להסדר הטעון; לשיטת עמדת הרוב, הסדר הטעון משקף כראוי את האיזונים בין נסיבות המקרה, תכליתם של דיני המשמעת,, הנסיבות האישיות והעובדה שהנאשם נטל אחריות על מעשיו.
אשר על כן, כיבד בית הדין למשמעת את עסקת הטעון וגזר על החוקר הבכיר נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת, שתנוכה ממשכורתו ב- 10 תשלומים שווים. בית הדין הנכבד רשם לפניו כי זכויות אחרות של הנאשם כעובד מחקר לא תפגענה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין, ללא פרטים מזהים של עובד המדינה.

תיק בד”מ 50/08, בפני הרכב כבוד השופטים: יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת ויו”ר ההרכב, עורך דין אורי כהן וגב’ ציפי דביר.

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: דין משמעתי עובדי מדינה ייצוג משפטי.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה דין משמעתי ייצוג משפטי | תובענה משמעתית | נסיון לקבלת טובות הנאה | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | בית דין למשמעת של עובדי המדינה | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג “עבירות מין” מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה’ פרק י’):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד “גרעין האמת” שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון “המצופה” מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת “הסוחפת” אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע”י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע”י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את “אולפן שישי” בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“. מדובר בנאשם אשר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע”י בית המשפט המחוזי בת”א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי 5 (239)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: חנינה בדין משמעתי.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו”ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב”כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב”כ ומוסד

אנשי שב”כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה”ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב”ס

סוהרים ואנשי שב”ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 25 Jun 2023 20:01:06 +0000

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה: ייצוג משפטי – בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – הליכים משמעתיים | ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.

עובדי הרשויות המקומיות – דין משמעתי

בדומה לעובדי מדינה, כפופים גם העובדים ברשויות המקומיות לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
רשויות מקומיות לעניין זה הן עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים.
דיני המשמעת ברשויות המקומיות מוסדרים בעיקרם בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, כמו גם בהוראות תקנון שירות המדינה, התקשי”ר, אשר אומצו על ידי השלטון המקומי.
כמו כן, מחויבים עובדי רשויות מקומיות להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת ברשות המקומית בה מועסקים ולנהוג בהתאם לכל תקנה או נוהג המקובלים ברשות, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל להגשת קובלנה משמעתית כנגדם, לחקירה משמעתית ולהעמדה לדין משמעתי.
מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:

עבירות המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח– 1978, מגדיר מהן עבירות משמעת של עובד רשות מקומית, וכך קובע סעיף 9 לחוק:

“עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;

(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;

(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5) השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון;

(7) עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, “חוב סופי” – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;

(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;

(9) הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע”ז-2016″.

ניתן לראות כי חלק ניכר מ”עבירות המשמעת” מוגדרות בחוק באופן כוללני, כך שלמעשה קשת רחבה ובלתי מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית, ולהוביל להליכים משמעתיים כנגד עובד הרשות ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד רשות מקומית עלול למצוא עצמו נתון להליך משמעתי ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
יחד עם זאת, לצד הרקמה הפתוחה של “עבירות הסל” כגון התנהגות שאינה הולמת, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות ספציפיות הנפוצות בקרב עובדי רשויות מקומיות. כך למשל;
- דיווחים כוזבים.
- ביצוע עבודת חוץ ללא היתר.
- התבטאות לא הולמת.
- אלימות פיזית ומילולית.
- איומים.
- מרמה והפרת אמונים.
- ניגוד עניינים.
- התרשלות בביצוע התפקיד.

קובלנה משמעתית וחקירה משמעתית נגד עובדי הרשויות המקומיות

הליך משמעתי נגד רשות מקומית יחל ככלל עם הגשת תלונה / קובלנה כנגדו לתובע, אשר מונה ע”י ראש הרשות המקומית. בחלק מן המקרים, תהא זו תלונה אנונימית, שתוביל לבירור משמעתי.
התובע יבחן את התלונה / הקובלנה ואף רשאי להורות על חקירה בעניין, באמצעות חוקר שימונה על ידי ראש הרשות המקומית. בתוך כך, יהיו התובע או החוקר רשאים לגבות עדויות מעדים ומעובד הרשות המקומית החשוד בעבירת משמעת.
עובד רשות מקומית, שנודע לו כי הוגשה נגדו תלונה / קובלנה משמעתית או מתנהלת בעניינו חקירה בחשד לביצוע עבירות משמעת – חשוב שיקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני משמעת כבר בשלב הראשוני ועוד בטרם ימסור גרסה כלשהי לחוקר או לתובע.
ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב הראשוני בו מתבררים חשדות בנוגע לעבירות משמעת מצד עובד הרשות המקומית עשוי להשפיע על המשך ההליך וכמובן על תוצאותיו, להוביל לאי העמדה לדין משמעתי ולסיום הפרשה בצורה הטובה ביותר עבור עובד הרשות המקומית.
עם מיצוי הבירור והחקירה, ככל שהתנהלה חקירה, יחליט התובע האם קיימות ראיות מספיקות לאישום והאם להגיש נגד עובד הרשות המקומית תובענה לבית הדין למשמעת. יש לציין כי אף אם יחליט התובע שלא להעמיד את העובד לדין משמעתי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לחייב את התובע להעמיד את העובד לדין.

עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

סדרי דין בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

ככל שיוחלט להעמיד את עובד הרשות המקומית לדין משמעתי, תוגש נגדו תובענה לבית הדין למשמעת וייקבע דיון בתובענה. בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות הם אותם סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963, וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד הרשות המקומית להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
ככל שלא הודה עובד הרשות באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד הרשות רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של העובד ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות את עונשו של העובד.

העונשים שמוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד רשות מקומית

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות להטיל על עובד רשות מקומית שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978, והם כדלקמן:
- התראה.
- נזיפה.
- שלילת זכויות הוותק, כולן או מקצתן, לתקופה שיקבע.
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע.
- הפקעת משכורת שלא תעלה על ששה חדשים.
- העברה למשרה אחרת, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע.
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים, או תוך תשלום פיצויי פיטורים למי שהעובד חייב בפרנסתם.
- פיטורים על תנאי.
- פסילה למילוי תפקידים מסויימים ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.
- פסילה לעבודה ברשות המקומית או בכלל הרשויות המקומיות, לצמיתות או לתקופה שיקבע.

פומביות ופרסום בנוגע להליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות

לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.

הליכי ערעור על פסק דין של בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות

עובד רשות מקומית שמוגשת נגדו תובענה משמעתית לבית הדין, ככלל ימצא את עצמו ב”מחוזות חדשים” שאינם מוכרים לו;
ראשית, ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין, כך שעובד רשות מקומית, שאינו עוסק בעריכת דין, יהיה ככלל חסר את הכלים, הידע המשפטי והניסיון, הנחוצים להתגוננות בהליך המשמעתי.
כפועל יוצא, עובד הבוחר לייצג את עצמו בהליך המשמעתי ימצא עצמו “בעמדת נחיתות” אל מול התובע המנוסה בהליכי משמעת וקרוב לוודאי יתקשה לבנות קו הגנה אפקטיבי ולנהל את הגנתו בעצמו בבית הדין.
לא זו אף זו, פעמים רבות הניסיון לנהל את ההגנה באופן עצמאי, ללא ייצוג משפטי, אף עלול לעלות לעובד בנזקים שיגרום לעצמו, כלל מבלי להיות ער לכך.
שנית, באופן טבעי, הליך משפטי בו נדרש עובד רשות מקומית להתמודד עם אישום משמעתי התלוי ועומד נגדו יהיה זר לנוף חייו ומלחיץ עבור העובד. הדבר נכון ביתר שאת נוכח ההשלכות הכבדות שעלולות להיות להליך המשמעתי על העובד – החל מפגיעה בשכרו ודרגתו, דרך אובדן תפקיד ועד לפיטורים ופגיעה בזכויות סוציאליות.
על כן, על מנת לצלוח את ההליך תוך שמירה על זכויותיו ולסיימו על הצד הטוב ביותר, חשוב שהעובד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר ייצג אותו בהליכים בפני בית הדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לעובדי רשות מקומית ועובדי עירייה בעניינים פליליים ומשמעתיים, בנושאים הבאים;
יעוץ משפטי בנוגע לקובלנה / חקירה משמעתית.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי רשויות מקומיות. בהקשר זה ראו: השעיית עובדי הרשויות המקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. בהקשר זה ראו גם:
- הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.
ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה.
כמו כן ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | תובענה משמעתית

הפוסט עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות 5 (100) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66)

גיא פלנטר — Sat, 10 Jun 2023 20:49:23 +0000

בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובאתיקה מקצועית.

בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, רו”ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים) – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני הגורם המוסמך לגזור אמצעי משמעת – ועדת משמעת, ועדת אתיקה, בית דין משמעתי או מועצה.

הליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה.

המחוקק בישראל טרח להסדיר בחקיקה שורה ארוכה של מקצועות ומגזרים. חקיקה זו כוללת הסדרים מפורטים בכל הנוגע לבירור תלונה משמעתית, שיפוט משמעתי ואמצעי המשמעת שניתן לגזור על מי שהורשע בעבירה משמעתית או עבירה אתית.
בשל חוסר האחידות בכל הנוגע לשיטת השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים על פי דין בישראל, הכין משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר, בצורה כוללת ואחידה, את שיטת השיפוט המשמעתי במקצועות הללו ולקבוע דגם יחיד ואחיד של שיפוט משמעתי. לפרטים נוספים ראו: תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס”ח – 2008. התזכיר המוצע איננו עוסק בעורכי דין.
קיימים 3 הסדרים משמעתיים עיקריים עליהן נעמוד כעת בקצרה;

מודל I: מקצועות רפואה – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לשר הבריאות.

במקצועות רפואה שונים נתונה לשר הבריאות הסמכות לחייב בעל מקצוע בדין משמעתי ולהחליט ביחס לאמצעי המשמעת שיוטלו עליו, וזאת בהסתמך על דו”ח מטעם ועדה משמעתית, המסייע לשר בגיבוש עמדתו. הסדר משמעתי שכזה, חל על מקצועות כגון:
- רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל”ז – 1976.
- רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל”ט – 1979.
- רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ”א – 1981.
- רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ”א – 1991.

מודל II: הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה.

על פי הסדר משמעתי מסוג אחר, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה, הפועלת כטריבונל מעין – שיפוטי עצמאי. הסדר משמעתי כזה חל על מקצועות כגון:
- פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל”ז – 1977.
- עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ”ו – 1996.
- שמאי מקרקעין – בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס”א – 2001.
- יועצי השקעות – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ”ה – 19955.
- יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס”ה – 2005.
- מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי”ח – 1958.
- סטודנטים – כל מוסדות הלימוד האקדמאיים בישראל אימצו להם מודל דומה. כל מוסד לימודים שכזה הסדיר את הדין המשמעתי בתקנון משמעת פנימי, המעניק את הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או לממונה על המשמעת. לפרטים נוספים על ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.

מודל III – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת למועצה.

על פי מודל שלישי, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת למועצה. מודל זה רלוונטי ביחס לרואי חשבון.
חוק רואי חשבון, התשט”ו – 1955 מעניק למועצת רואי החשבון את הסמכות להחליט על נקיטת אמצעי משמעת לאחר הליך של חקירה, המתבצע ע”י המועצה עצמה או מי שנתמנה לכך מבין חבריה.

בעלי מקצועות ומגזרים הנתונים לשיפוט משמעתי על פי דין.

מקצועות ומשרות מעולם המשפט הנתונים לדין משמעתי.

שופטים – בהתאם לחוק יסוד השפיטה, תשמ”ד + תקנות בתי משפט (שופטים) תשל”ג 1973 + כללי אתיקה לשופטים, התשס”ז-2007.
שופטים צבאיים – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
דיינים – בהתאם לחוק הדיינים, תשכ”ו – 1955.
דיינים דרוזים – בהתאם לחוק בתי הדין דתיים הדרוזיים, תשכ”ז – 1962.
עורכי דין – בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961 + כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986. לפרטים נוספים אודות ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית ראו:
- תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ משפטי במתן מענה לתלונה.
- ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בעקבות הגשת קובלנה משמעתית המייחסת עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
נוטריונים – בהתאם לחוק נוטריונים, תשל”ו – 1976.
עורכי פטנטים – בהתאם לחוק הפטנטים, תשכ”ז – 1967.
קאדים – בהתאם לחוק הקאדים, תשכ”א – 1961.
טוענים רבניים – בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים, תשס”א – 2001 + כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בביה”ד למשמעת) תש”ס – 1999.
טוענים שרעיים – בהתאם לתקנות הטוענים השרעיים, תשכ”ג – 1963.

מקצועות מעולם הרפואה ובריאות הנפש הנתונים לדין משמעתי.

רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל”ז – 1976 + תקנות הרופאים סדרי דין (דיון משמעתי) , התשל”ו-1976.
רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל”ט – 1979.
רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א – 1991.
רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ”א – 1981.
מילדות – בהתאם לפקודת המיילדות 1929 + תקנות המיילדות (1942).
פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל”ז – 1977.
עוסקים באופטומטריה – בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ”א-1991.
מורשים להיפנוט – בהתאם לחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ”ד-1984.

עובדים בשירות המדינה והרשויות המקומיות הנתונים לדין משמעתי.

עובדי מדינה – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ”ד – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בוועדות משמעת), תשכ”ד-1963. לפרטים נוספים אודות ייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
עובדי רשויות מקומיות – לפי חוק רשויות מקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978. לפרטים נוספים אודות ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
- ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
- עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.
עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ”ו – 1996 + תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת), התשס”ז-2007.
רבני ערים – בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ”ו – 1996.
כבאים – בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (משמעת), תש”ס – 1980 + הוראות שרותי הכבאות (משמעת) תשמ”א 1981.
עובדי רשות הדואר – בהתאם לצו רשות הדואר (החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי הדואר) התשנ”ו – 1996.
עובדי רשות השידור – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור), תשל”א-1971.

גורמי צבא, ביטחון ושיטור הנתונים לשיפוט משמעתי.

חיילים ואנשי קבע – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955. לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) ראו בעמוד:
- אנשי קבע + חיילים – דין משמעתי בצבא (דמ”ש) | עורך דין צבאי – ייעוץ משפטי | הגשת חוות דעת סניגור
עובדי שירות ביטחון כללי – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל”ט-1979.
עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל”ט-1979.
שוטרים – בהתאם לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל”א – 1971 + תקנות המשטרה (סדר דין בדיון משמעתי) התשמ”ט – 1989.
שומרי הכנסת – בהתאם לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ”ח – 1968 + תקנות משכן הכנסת תשמ”א – 1981.
סוהרים – בהתאם לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל”ב – 1972.

מקצועות נוספים הנתונים לדין משמעתי.

רואי חשבון – בהתאם לחוק רואי חשבון, תשט”ו – 1955 + תקנות רואי חשבון, תשט”ז – 1955.
מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי”ח – 1958 + תקנות המהנדסים (סדרי דין בדיון בפני ועדת אתיקה) התש”ס – 1955.
חוקרים פרטיים – בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל”ב- 1972 + תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל”ג-1972 + תקנותת חוקרים פרטיים (סדרי הדין על ועדת המשמעת), תשל”ב – 1972.
סוכני מכס – בהתאם לחוק סוכני המכס, תשכ”ה – 1964.
שמאי מקרקעין – בהתאם לחוק שמאי מקרקעין, התשס”א –2001 + תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ”ו-1966 + תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס”ה-2005.
יועצי השקעות ומנהלי תיקים – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ”ה – 1995.
יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס”ה – 2005 + תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס), התשמ”א-1981.
ימאים – בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל”ג – 1973 + תקנות הספנות (ימאים) סדרי דין בבית הדין המשמעת) התשל”ז- 1977.

הליך משמעתי – על חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים.

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת; בכוחם למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לבעלי מקצועות המוסדרים בדין.

משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים נוספים ראו בעמוד: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למגזרים ספציפיים שאנו מייצגים בהליכים משמעתיים ולקראת סוף העמוד הבאנו מקרים פרטניים להמחשה בהם הענקנו ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ

הפוסט בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי 5 (66) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר