סוהרים ואנשי שב"ס: ייעוץ משפטי חקירת יאח"ס | ייצוג משפטי משפט פלילי, דין משמעתי

סוהרים ואנשי שב"ס  – משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לסוהרים ואנשי שירות בתי הסוהר בחקירת יאח"ס וייצוג משפטי במשפט פלילי או בהליך משמעתי

  • לצד המשפט הצבאי, הדין הפלילי והדין המשמעתי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לאנשי שב"ס בהליכים פליליים ומשמעתיים.
  • במסגרת זו, אנו עוסקים בדברים הבאים:
    • הכנת סוהרים לחקירת יאח"ס (הנוגעת לחשד לביצוע עבירה במסגרת תפקידו של הסוהר), או לחקירה משטרתית רגילה (הנוגעת לחשד לביצוע עבירה שלא במסגרת תפקידו של הסוהר), הענקת ייעוץ משפטי בכל שלבי החקירה;
    • ייצוג משפטי של סוהרים בהליכי שימוע.
    • ייצוג משפטי של סוהרים בהליכים פליליים, כולל בפני ערכאות ערעור.
    • ייצוג משפטי של סוהרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של הסוהרים בשב"ס ובפני ערכאות ערעור.

סוהרים ואנשי שב"ס – ייעוץ וייצוג משפטי – ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על כותרת תוביל לפרק הנבחר):

חקירת אנשי שב"ס בחשד לעבירות

  • במושג "אנשי שב"ס" בעמוד זה אנו מתייחסים לאנשי סגל שירות בתי הסוהר, סוהרים ואזרחים עובדי שב"ס והדברים הנאמרים כאן יפים לכולם כאחד.
  • על בירור חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי איש שב"ס שלא במהלך ביצוע תפקידו מופקדת משטרת ישראל, וכלל, חקירה פלילית שכזו תנוהל על ידי יחידת משטרה לפי מקום ביצוע העבירה לכאורה.
  • כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירה פלילית ע"י איש שב"ס בהקשר לביצוע תפקידו, תנוהל החקירה ע"י היחידה הארצית לחקירת סוהרים ביאחב"ל / להב 433, ובקיצור -יאח"ס.
  • קיימים שני נהלים המסדירים את הטיפול בחשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי אנשי שב"ס' vמגדירים את תחומי הפעילות בין הגורמים השונים המטפלים, האחד של שב"ס והשני של משטרת ישראל:
    • פקודת נציבות שב"ס מספר 02.10.00, שכותרתה "טיפול בעבירות פליליות של סוהרים".
    • נהל אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל (אח"מ) מספר 300.01.09 שכותרתו "טיפול בעבירות סוהרים".
  • שני הנהלים הללו מסדירים את נוהלי העבודה בחקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי שב"ס:
    • החל מאופן קבלת תלונות שונות כנגד אנשי שב"ס והפתיחה בחקירה;
    • העברת תלונות בין גורמי שב"ס בעצמם ובין רע"ן משטר ומשמעת בשב"ס ליאח"ס;
    • הטיפול בתלונה על על שימוש בכוח שלא כדין;
    • הטיפול במוות בלתי טבעי במתקן שב"ס;
    • הטיפול בהערות בית משפט כנגד איש שב"ס;
    • הטיפול בתלונות הדדיות של אסיר כנגד איש שב"ס ולהפך;
    • נהלים הנוגעים לפתיחת תיק חקירה כנגד איש שב"ס ודיווח;
    • הנחיות הנוגעות לטיפול בתלונה המעלה חשד לעבירה משמעתית מצד איש שב"ס (חשד כזה יטופל על פי הנחיות רע"ן משטר ומשמעת, ובמקרה גבולי יועבר להחלטת ראש יאח"ס);
    • התייחסות להליכי עיכוב, מעצר, כליאה וחיפוש של סוהר;
    • דיווח לשב"ס לצורך נקיטת הליכים מנהליים מידיים (כגון השעיה או העברה מתפקיד);
    • סיום חקירת יאח"ס והעברת התיק לפרקליטות עם אחת מהמלצות הבאות: 
      • לא נמצאו ראיות לכאורה להעמדת איש השב"ס לדין פלילי.
      • לא נמצאו ראיות לאשמה פלילית.
      • יש הצדקה לגניזת התיק מחוסר עניין לציבור.
      • נסיבות המקרה מצדיקות העמדת הסוהר לדין משמעתי.
      • נמצאו ראיות לכאורה להעמדת הסוהר לדין פלילי.
  • עוד בהתאם להנחיות, דיווח על העברת תיק החקירה לפרקליטות ועל המלצת המשטרה יועבר לרע"ן משמעת בשב"ס.
  • בהמשך, מתייחסות ההנחיות להכרעת הפרקליטות:
    • החליטה הפרקליטות על הגשת כתב אישום כנגד סוהר, תדווח על כך לראש יאח"ס, שידווח לרע"ן משמעת שב"ס, בצירוף עותק מכתב האישום.
    • החליטה הפרקליטות על סגירת תיק עם המלצה לדין משמעתי, יעביר ראש יאח"ס את כל החומר לרע"ן משמעת, להמשך טיפול שב"ס בהיבט המשמעתי.
    • החליטה הפרקליטות על סגירת תיק החקירה באחת מהעילות הקבועות בחוק, תדווח על כך לראש יאח"ס ולרע"ן משמעת שב"ס, שיבחן במידת הצורך היבטים משמעתיים העולים מהחקירה, אם וככל שעולים.

הליכים משמעתיים כנגד סוהרים בשירות בתי הסוהר

  • בהתאם להוראות פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן – "פקודת בתי הסוהר"), כפופים סוהרים המשרתים בשירות בתי הסוהר (שב"ס) לדין משמעתי.
  • בתמצית, פקודת בתי הסוהר קובעת בין השאר:
    • מה נופל בגדר עבירת משמעת (בתוספת השניה) – על כך ראו – כאן.
    • סדרי הדין לבירור האישום המשמעתי והוראות בנוגע לקבילות ראיות;
    • דיני התיישנות ייחודיים לעבירות משמעת של סוהרים;
    • סמכויות ענישה שונות לדן יחיד ולבית הדין למשמעת ודרכי ענישה.
    • דיני ערעור; 
      • זכות ערעור בפני בית דין לערעורים של שב"ס: סוהר שהורשע בבית דין למשמעת, וכן נציב שב"ס או מי שהנציב הסמיך לכך, רשאים, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין, לערער על הכרעת הדין, על גזר הדין או על פסק הדין כולו, ורשאים הם לעשות כן גם אם חדל הנאשם להיות סוהר.
      • רשות ערעור בפני בית המשפט המחוזי: פסק דין של בית דין לערעורים בשב"ס ניתן לערעור לפני שופט של בית המשפט המחוזי, אם ניתנה לכך רשות בפסק הדין של בית הדין לערעורים בשב"ס או מאת נשיא בית המשפט המחוזי או מאת משנהו.
  • בהתאם להוראות הפקודה, ניתן להעמיד סוהר הן לדין משמעתי והן לדין פלילי בגין אותו מעשה, וניתן לנקוט נגדו הליכים משמעתיים, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה בהליך פלילי (סעיף 109 לפקודה).
  • תקנות בתי הסוהר (סדרי דין בדיון משמעתי), התשמ"ט-1989 מסדירות ביתר פירוט את סדרי הדין בהליכים משמעתיים כנגד אנשי שב"ס.

ייצוג משפטי של סוהר על ידי עורך דין בהליך משמעתי

  • בהתאם להוראות סעיף 110יב לפקודת בית הסוהר:
    • סוהר שהוא נאשם, מערער או משיב בדיון לפני בית דין משמעתי של שב"ס, רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך בפני בית הדין.
    • מנגד, סוהר שהוא נאשם, משיב או עורר בדיון משמעתי לפני דן יחיד, אינו רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין (יחד עם זאת, עורך דין יכול להכין את הסוהר לדיון המשמעתי ולהעניק לו ייעוץ משפטי ביחס להליך, אף אם מדובר בהליך משמעתי בפני דין יחיד.

הליכי השעיה כנגד סוהר בשב"ס

  • בתמצית, בהתאם להוראות סעיף 80 (ג) (2) לפקודת בתי הסוהר, רשאי נציב שב"ס להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה, או שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה פלילית או עבירת משמעת. 
  • יחד עם זאת, קובעת הפקודה, לא יושעה סוהר בכיר, וסוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר, אלא באישור השר.
  • ככל שהושעה סוהר, מחייבת הפקודה את הנציב לבחון את ההשעיה "מזמן לזמן".

עבירות משמעת בשירות בתי הסוהר

ואלו עבירות המשמעת על פי התוספת השניה לפקודת בתי הסוהר;

  • אי מילוי הוראה מהוראות הפקודה או מהוראות פקודות השירות או כל הוראה אחרת שניתנה כדין, או סירוב למלא הוראה כאמור.
  • התרשלות במילוי תפקיד.
  • התנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות.
  • שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.
  • היעדרות מתפקיד ללא הצדק סביר.
  • היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו; העדרות מן השירות שלא ברשות לתקופה רצופה העולה על 21 ימים, יראו, לענין זה, ככוונה שלא לשוב לשירות, כל עוד לא הוכח אחרת.
  • אי נקיטת אמצעים סבירים למניעת עבירה, לרבות עבירת משמעת או עבירת בית סוהר, שידוע לסוהר כי עומדים לבצעה.
  • שחרור אסיר שלא כדין או מתן אפשרות להימלטותו של אסיר.
  • עריכת חיפוש, ביצוע עיכוב או מעצר או כניסה לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב.
  • אי-ענידת תג זיהוי בניגוד לפקודות השירות, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים.
  • התחזות לבעל דרגה אחרת או לבעל סמכות אחרת.
  • מתן הצהרה כוזבת, דיווחים כוזבים, העלמת ידיעות או אי-מסירת דיווחים שחובה למוסרם או שימוש באמצעים פסולים אחרים לשם התגייסות לשירות, או בכל עניין אחר הקשור לשירותו בשירות בתי הסוהר.
  • ביצוע פעולה המעמידה את הסוהר במצב של ניגוד עניינים בהתאם לכללים שנקבעו לכך בפקודות השירות.
  • החזקת ציוד של השירות, שימוש בו, השמדתו או ניסיון להשמדתו או אי-שמירה עליו בניגוד לפקודות השירות וללא הצדק סביר.
  • החזקה, הפעלה או ניסיון הפעלה של כלי יריה, תחמושת, חומר נפץ או חומר מסוכן אחר, שלא בסמכות, שלא במידת הזהירות הנדרשת או בניגוד לפקודות השירות; לענין זה, "כלי יריה" – כמשמעותו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949.
  • גילוי, מסירה או ניסיון גילוי או מסירה של דבר הנוגע לשירות, לאדם בלתי מוסמך, ללא קבלת רשות כדין, אם יש בגילוי או במסירה כאמור כדי לפגוע באינטרס ציבורי חשוב, בדרכי פעולה של השירות או בשלומו או בפרטיותו של אדם.
  • פניה, ללא קבלת רשות כדין, אל גורם מחוץ לשירות בכל ענין הנוגע לשירותו של סוהר בשירות; לענין זה, "גורם מחוץ לשירות" – למעט בית משפט, מבקר המדינה, נציב תלונות הציבור, נציב הקבילות מבקר המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל.
  • התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי אדם בעת מילוי תפקיד או כשהסוהר לבוש מדים.
  • טפילת אשמת-שוא במזיד, על סוהר או על אסיר.
  • ניצול מעמד של סוהר שלא לצורך מילוי תפקיד.
  • שימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי תפקיד בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד לפקודות השירות או כל הוראה אחרת שניתנה כדין. העמדה לדין לפי פסקה זו תהא מסורה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.
  • עשיית אחד מאלה בהליך, ללא הצדק סביר:

(1)  אי הופעה או הופעה באיחור להליך שהוזמן אליו כדין;

(2)  עזיבת מקום הליך שלא ברשות;

(3)  אי המצאת מסמך שנדרש כדין להמציאו;

(4)  אי מתן תשובה או מתן תשובה מתחמקת או כוזבת;

(5)  נקיטת לשון מעליבה או מאיימת או גרימת הפרעה או הפסקה;

(6)  פרסום דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, או שנאסר פרסומו, שלא ברשות;

לענין סעיף זה, "הליך" – דיון בבית משפט, דין משמעתי או חקירה.

  • עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב או להפריע בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של קבילה לנציב קבילות סוהרים.
  • עשיית פעולה המכוונת למנוע, לעכב או להפריע בכל דרך שהיא את הגשתה או העברתה של תלונה לנציב תלונות הציבור, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן – נציב תלונות הציבור).
  • הימנעות ממתן סיוע שביקש נציב הקבילות או נציב תלונות הציבור לשם בירור קבילה או תלונה, מסירת מידע כוזב במהלך בירור כאמור, הכשלתו בדרך אחרת או ניסיון להכשלתו כאמור.
  • הימנעות ממתן סיוע שביקשה היחידה לחקירת סוהרים שבמשטרת ישראל, או שביקש גורם מוסמך אחר במשטרת ישראל, לשם חקירה, וכן מסירת מידע כוזב במהלך חקירה כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
  • הימנעות ממתן סיוע שביקשו ועדת חקירה, או קצין בודק שמונה לפי פקודות השירות, לשם בדיקת עניין שמונו לבדיקתו, וכן מסירת מידע כוזב במהלך בדיקה כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
  • הימנעות ממתן סיוע שביקש מבקר המשרד לביטחון הפנים או ראש יחידת הביקורת בשירות, לשם עריכת ביקורת, וכן מסירת מידע כוזב במהלך עריכת ביקורת כאמור, הכשלתה בדרך אחרת או ניסיון להכשלתה כאמור.
  • הבאת סוהר או ניסיון להבאת סוהר לידי עשיית עבירת משמעת בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ.
  • עשיית מעשה כדי לאפשר ביצוע עבירת משמעת על ידי סוהר אחר, להקל על ביצועה או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה או ניסיון לעשיית מעשה כאמור.
  • הטרדה מינית או התנכלות, כמשמעותן בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, בעת מילוי תפקיד או בקשר אליו או כשהסוהר לבוש מדים, או כשהן מכוונות כלפי סוהר אחר או כלפי אדם אחר העובד או משרת בשירות בתי הסוהר או אצלו.
  • יצירת קשר או קיום קשר עם אסיר או אסיר לשעבר, עם עצור או עצור לשעבר או עם בני משפחותיהם, בניגוד לכללים שנקבעו לכך בפקודות השירות.
  • נהיגה ברכב של שירות בתי הסוהר באחת מאלה:

(1)  ברשלנות או בקלות ראש;

(2)  בלי רישיון נהיגה תקף, למעט נהיגת רכב בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה ולא חידשו;

(3)  בזמן פסילה או בניגוד לתנאי רישיון הנהיגה;

(4)  כשהוא שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב לפקודת התעבורה.

  • עבירה על הוראה אחרת לפי פקודת התעבורה או עבירה אחרת הכרוכה בנהיגה ברכב, ובלבד שבוצעה בעת נהיגה ברכב של שירות בתי הסוהר.
  • הפרת חובה לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016.

עורך דין פלילי | עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

סוהרים ואנשי שב"ס  – ייעוץ משפטי בחקירת יאח"ס | ייצוג משפטי במשפט פלילי (עבירות פליליות) או דין משמעתי (עבירות משמעת)


 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים