עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

5
(8)

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות  | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת סודיות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי


עבירות פגיעה בפרטיות ייעוץ וייצוג משפטי מעו"ד פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.


מהי פגיעה בפרטיות?

  • זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות יסוד, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי:

"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו".

  • "פגיעה בפרטיות" מוגדרת בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, והיא כל אחד מאלה:

2. פגיעה בפרטיות מהי

פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

(2)   האזנה האסורה על פי חוק;

(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;

(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;

 (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;

 (5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;

(10)  פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);

(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד".

  • ניתן לראות כי המחוקק קבע קשת רחבה של מעשים העשויים להיחשב כפגיעה בפרטיות, שיכולה להיות בין על דרך של הטרדה, בין על דרך צילום ובין בפרסום או בהפרת סודיות.

עבירות פגיעה בפרטיות.

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית.

  • לא כל פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות. 
  • פגיעות בפרטיות המהוות עבירות פליליות מוגדרות בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981, הקובע כדלקמן:

"5. פגיעה בפרטיות – עבירה

הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים".

  • מתוך שלל המעשים המהווים פגיעה בפרטיות, קבע אם כן המחוקק כי האזנה האסורה על פי חוק, לא תהווה גם עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. עבירה זו מטופלת בחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 ובהקשר זה ראו: עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • לעבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות ייחד המחוקק עבירה נפרדת, המטופלת בנפרד בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות (ועל עבירה זו נרחיב בהמשך).

מה הכוונה לפגיעה "במזיד" בפרטיות?

  • חשוב לשים לב כי אף על פי שהחוק נוקט בלשון "מזיד", מונח שיכול להתפרש בשוגג ככוונה, בפועל, כדי להרשיע בעבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לא נדרש להוכיח כוונה אצל הנאשם לפגוע בפרטיות זולתו, ודי בכך שהיה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות (סעיף 90א ו-20(א) רישא לחוק העונשין).

פרשנות מרחיבה למושג "פגיעה בפרטיות".

  • עיון בפסיקה מלמד כי גם בתי המשפט, בבואם לנתח את יסודות העבירה, נוטים ככלל להעניק לחלופות שבחוק פרשנות מרחיבה, זאת בפרט בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה ושכלול האמצעים בהם ניתן לפגוע בקלות רבה יותר בפרטיותו של אדם.

עבירות פגיעה בפרטיות בעידן האינטרנט.

  • בימנו, מרבית המקרים של פגיעה בפרטיות מתרחשים בזירה הטכנולוגית הדיגיטלית, ובעיקר באינטרנט.
  • הסיבות לכך נעוצות כמובן בזמינות המידע ברשת, בנגישות למידע מכל מכשיר סלולארי, בתחושת האנונימיות של הגולשים, בקלות ובמהירות העברת המידע והפצתו וכיוצא באלה.
  • מדובר למעשה במגמה המאפיינת את השנים האחרונות, בהן אנו עדים לכך שיותר ויותר עבירות פליליות "קלאסיות" עוברות לזירת המחשב (והיום טלפונים חכמים הם מחשבים לכל דבר) ולמרחב האינטרנטי ומבוצעות פעמים רבות כלל מבלי לצאת מהבית או ממקום העבודה.

פגיעה בפרטיות כפלטפורמה לביצוע עבירות אחרות.

  • הניסיון מלמד, כי לעתים קרובות העבירה של פגיעה בפרטיות אינה עומדת לבדה ומהווה אמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות או שהפגיעה בפרטיות נלווית לעבירות אחרות (כגון עבירות מחשב, עבירות מין, הטרדה מינית, עבירות מרמה והונאה, עבירות רכוש ועוד).

עבירות פגיעה בפרטיות – הגנות מפני אחריות פלילית.

  • לצד הסייגים "הכלליים" לאחריות פלילית, הקבועים בסעיפים 34ו – 34כ לחוק העונשין – התשל"ז 1977, קובע חוק הגנת הפרטיות הגנות עצמאיות מפני אחריות פלילית (כמו גם אזרחית) לעבירה של פגיעה בפרטיות עליהן נעמוד בקצרה כעת:

"מעשה של מה בכך".

  • מדובר בהגנה מפני אחריות פלילית הדומה במהותה לזו של הגנת זוטי דברים (הקבועה בסעיף 34יז לחוק העונשין), הגנה הרלוונטית למקרים בהם לא נגרמה פגיעה בפרטיות או נגרמה פגיעה כה שולית ומינורית, עד כי אין אינטרס ציבורי להטיל בגינה אחריות פלילית
  • הגנה זו קבועה בסעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות:

"6. מעשה של מה בכך

לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש".


פגיעה בתום לב | פרסום מוגן | עניין ציבורי – ההגנות הקבועות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות.

  • בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קבע המחוקק שורה של הגנות מפני אחריות פלילית:

"18.  במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;

(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:

(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;

(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;

(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;

(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;

(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;

(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;

(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.

  • בכפוף לחזקות הקבועות בסעיף 20 לחוק הגנת הפרטיות, ככלל, הנטל להוכחת קיום הגנה בכל מקרה ומקרה מוטל על כתפי הנאשם.
  • הפסיקה קבעה כי מבחן תום הלב לצורך ההגנה בסעיף 18(2) הוא מבחן סובייקטיבי – האם הפוגע סבר מבחינתו האישית שהוא פעל כדין. עם זאת, בהקשר זה נפסק כי פגיעה בפרטיות שנועדה למצות זכויות בהליך משפטי כדין, שעשויה לפגוע בנפגע, איננה פגיעה הנעשית בתום לב.

מדיניות ענישה בגין עבירות פגיעה בפרטיות.

  • המחוקק ראה בחומרה את העבירה של פגיעה בפרטיות והעמיד את העונש המקסימלי בגינה על 5 שנות מאסר.
  • בתי המשפט במחוזותינו הלכו בעקבות המחוקק ורואים בחומרה ביצוע של עבירות פגיעה בפרטיות ובשים לב לנפיצותן ולקלות ביצוען כיום – אף לא מהססים להטיל עונשי מאסר, בפרט במקרים בהן שלובה הפגיעה בפרטיות עם עבירות פליליות נוספות.  
  • לשם המחשה נביא דברים שפסק בית המשפט המחוזי בענ"פ (ת"א) 8878-08-16 מדינת ישראל נ' (קטין), בו דובר בקטין שהפיץ סרטון בו צולמה המתלוננת ללא ידיעתה מקיימת יחסי מין (הדגשות שלנו):

 "נתחיל ממהותה של העבירה. כל שנוכל לומר, לא יתן ביטוי מלא למשמעותה ולעוצמת הפגיעה הגלומה בה. מדובר בעבירה מכוערת, פולשנית, שעלולה להטביע את חותמה ההרסני בקורבן לאורך שנים ארוכות וקשות…".

"אם לא די בכך אמר המשיב כי פעל גם מתוך רצון להשיג הון חברתי ותשומת לב, נזכיר שוב כי המתלוננת היא ידידתו, כפי שהוא עצמו אמר. איננו סבורים כי יש להשלים עם נורמה שבה כדי להשיג הון חברתי ותשומת לב ירמס כבודה של המתלוננת והיא תושפל ותבוזה בצורה שבה גרם לה המשיב. שלא לדבר על ההבט האנושי של פגיעה בערכי חברות וידידות…"

"לצד הכיעור שבעבירה והצורך בהגנה על קטינים, אנו רואים להדגיש גם את נפיצותה והקלות הבלתי נסבלת של ביצועה. בהקשה קלה על מקש, ניתן להרוס את חייו של אי מי ולצערנו הדבר נעשה חדשות לבקרים. התופעה נפוצה בעיקר בין בני נוער, שעל כן דווקא "פלח שוק" זה נדרש לעמדה ברורה, חד משמעית וחד ערכית של בימ"ש האומר את דברו בפרשיות מסוג זה".

  • על אף זאת, לצד מגמת ההחמרה בענישה הניכרת מפסיקת בתי המשפט, חשוב לדעת, כי בנסיבות מסוימות, חרף הפגיעה בפרטיות, ראה המחוקק לנכון לשקול דווקא להקל בענישה, ואלו הם המקרים בתמצית (סעיף 22 לחוק הפגיעה בפרטיות):
    • הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנאשם נקב את המקור שעליו הסתמך.
    • הנאשם לא התכוון לפגוע.
    • אם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום – הנאשם התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקתו.

פגיעה בפרטיות – עבירת משמעתית.


העבירה הפלילית של הפרת חובת סודיות.

  • מדובר בנגזרת של חוק הגנת הפרטיות המתייחסת למצבים בהם עובד, מנהל או אדם שיש לו רשות לשימוש במאגר מידע, מגלה מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, שלא לצורך ביצוע עבודתו.
  • עבירה של הפרת סודיות היא עבירה פלילית עצמאית המעוגנת בסעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות והעונש המרבי עליה הוא 5 שנות מאסר:

"16. סודיות

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל או כמחזיק של מאגר מידע, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי; אם הוגשה הבקשה לפני תחילת ההליך תידון הבקשה בבית משפט השלום. המפר הוראות סעיף זה, דינו – מאסר 5 שנים.

  • "מידע" הוגדר בחוק הגנת הפרטיות כ "נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו".
  • לשם המחשה, עובד מדינה (כגון עובד רשות המיסים או משרד הפנים) השולף מידע שלא כדין ממאגר מידע במשרדו ומעביר מידע זה לגורמים בלתי מורשים – עובר על הוראות סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות.
  • יש לשים לב כי גילוי המידע הוא יסוד מיסודות העבירה של הפרת חובת הסודיות ואין די בעיון במידע בלבד.
  • ככלל, מעשים מעין אלו יובילו לפתיחת חקירה משמעתית נגד העובד ובהינתן ראיות מספיקות – גם להעמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם תבוצע האכיפה כלפי העובד, שהפר את חובת הסודיות המוטלת עליו, גם במישור הפלילי;
  • כך למשל, בתיק פלילי 10845-06-15 מדינת ישראל נ' רימר, הרשיע בית משפט השלום בירושלים בעבירה של הפרת חובת סודיות נאשמת שעבדה במשרד החוץ וגילתה לבנה נתונים מתוך מאגר מידע המכונה "מערכת אביב", מאגר אליו היתה לה גישה במסגרת תפקידה. במקרה זה דובר בנתונים של כתובת ופרטי כניסה ויציאה מהארץ.
  • כמו כן, נקבע באותו עניין, כי בכך ששלפה ממאגר מידע שהועמד לרשותה לצורך מילוי תפקידה נתונים הנוגעים לענייניו האישיים של אדם והפרה את חובת הסודיות שחבה בה מתוקף תפקידה – ביצעה עבירות של פגיעה בפרטיות בניגוד לסעיפים 2(7) ו-2(9) לחוק הגנת הפרטיות.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע למקרי עבירות פגיעה בפרטיות.

חשודים ונאשמים – ייעוץ וייצוג משפטי.

  • כפי שהראינו, מדובר בעבירות הנתפסות כחמורות על ידי בתי המשפט, בעיקר על שום הקלות בביצוען, נפיצותן והפגיעה הקשה הנגרמת בעטיין לזכויות יסוד של האדם הנפגע. בהתאם, גם רשויות החקירה והתביעה משקיעות מאמצים ומשאבים רבים לגילוי עבירות אלו והעמדה לדין בגינן.
  • מדובר בעבירות שהרשעה בהן מעמידה את המורשע בסיכון לעונש מאסר, במיוחד אם נלוו לעבירות אלו עבירות נוספות.
  • על כן, ולנוכח מורכבותן המשפטית של העבירות, על חלופותיהן ויסודותיהן השונים כמו גם ההגנות הקיימות, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת יעוץ משפטי מעורך דין פלילי, בקיא ומנוסה בתחום, כבר בשלבי החקירה בחשד לעברות אלו.
  • קבלת יעוץ משפטי עוד לפני מסירת גרסה ראשונית בחקירה, עשויה, פעמים רבות, להשפיע על האופן בו יסתיים התיק הפלילי.
  • במקרים בהם חקירת המשטרה הסתיימה והתיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה, יוכל עורך דין פלילי המייצג את החשוד לפנות לפרקליטות בבקשה לערוך שימוע (ביחס לעבירה של פגיעה בפרטיות קמה זכות שימוע בדין), במסגרתו ינסה לשכנע את התביעה, ככל שניתן בנסיבות העניין, להימנע מהגשת כתב אישום.
  • כמובן שאם הוגש כתב אישום בעבירות אלו והנאשם חשוף בשל כך לעונש מאסר, קיימת חשיבות רבה לקבלת ייצוג משפטי בהליך הפלילי בפני בית המשפט.

מתלוננים ונפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי.

  • לא אחת, מתלוננים ונפגעי עבירה אינם יודעים באם התנהלות כזו או אחרת חצתה את הרף הפלילי, מה בדיוק טעון הוכחה, האם יש בידיהם מספיק ראיות להניע את גלגלי החקירה הפלילית, כיצד להוכיח את טענותיהם מבלי לפגוע בראיות או לשבש את החקירה, כיצד יגיב החשוד להגשת תלונה פלילית כנגדו, למי בדיוק לפנות וכיצד יתייחסו גורמי החקירה והתביעה לתלונתם.
  • על כל הנושאים הללו עמדנו בהרחבה בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח – מתלוננים | נפגעי עבירה | עדים לעבירה. מענה לכל הסוגיות הללו ניתן לקבל בהיוועצות עם עורך דין פלילי. במקרים המתאימים ילווה עורך דין פלילי את נפגע העבירה בהגשת התלונה ובהליך הפלילי.
  • בחוק למניעת הטרדה מאיימת העניק המחוקק הגנה לנפגעי הטרדה ופגיעה בפרטיות, ובמקרים מתאימים יפעל עורך הדין המייצג את נפגע העבירה לקבל צו למניעת הטרדה מאיימת.
  • במקרים המתאימים, עומדת לנפגע עבירה של פגיעה בפרטיות אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית. עורך דין פלילי הבקיא בתחום יוכל לייצג את המתלונן / נפגע העבירה בהליך קובלנה פלילית בבית המשפט. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע"י עורך דין פלילי בהליך פלילי בבית משפט.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים שכללו עבירות פגיעה בפרטיות.

  • משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירות של פגיעה בפרטיות והפרת חובת סודיות.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו. 

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות פגיעה בפרטיות | הפרת חובת הסודיות | הטרדה באמצעות מתקן בזק | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי | האזנת סתר – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי

 

דרג את העמוד

ממוצע הצבעות 5 / 5. כמות הצבעות 8

No votes so far! Be the first to rate this post.

As you found this post useful...

Follow us on social media!

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

עבירות פגיעה בפרטיות - דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו:
קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    למעלה
    שינוי גודל גופנים