קבלת ערעור פלילי ע”י בית משפט מחוז מרכז – ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא.

קבלת ערעור פלילי – ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה.

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובערכאות ערעור. 
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו במסגרתו קיבל בית המשפט המחוזי מרכז ערעור שהגיש משרדנו והורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירות אלימות במשפחה (תקיפת בת זוג + כליאת שווא).
• בפסק דינו, חזר בית המשפט המחוזי מרכז על ההלכה הפסוקה לפיה, הימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים, אולם קיבל את הערעור והורה על ביטול ההרשעה.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם – עבירות אלימות במשפחה – כליאת שווא ותקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג.

• פרשה זו עוסקת בתושב כפר סבא, גבר בן 39 העוסק בייעוץ כלכלי לתאגידים, אשר לראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם תלונה פלילית, שהוגשה על ידי אשתו.
• תלונת האישה הובילה למעצרו המידי, והגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
  • הנאשם ואשתו שבו לביתם, כאשר המתלוננת נשאה על ידיה את בנם הקטין, שישן אותה עת.
  • בכניסתם לבית, קיבל הילד מכה ממרפקו של הנאשם, והמתלוננת הגיבה באומרה לנאשם “מה אתה מטומטם“?
  • בתגובה, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז בשערה, טלטל את ראשה, תוך שצעק עליה “את לא תקראי לי מטומטם, את לא תקללי אותי ליד הילדים“.
  • המתלוננת ניסתה לבעוט בנאשם על מנת להשתחרר מאחיזתו וכתוצאה מכך מעדה ונפלה לרצפה כשהילד עדיין בידיה.
  • כתוצאה מנפילה זו קיבלה המתלוננת מכה בכתפה והילד קיבל מכה בראשו.
  • בהמשך, אחז הנאשם במעילה של המתלוננת והצמידה לקיר, תוך שהצמיד את אגרופו לגרונה, דבר שהקשה על נשימתה.
  • בעקבות האמור לעיל, ביקשה המתלוננת לעזוב את הבית עם הילדים, אך הנאשם כלא את המתלוננת שלא כדין, בכך שנעל את דלת הבית ולקח את המפתחות לרשותו ואמר לה “את לא יוצאת מפה לאף מקום“.
  • משביקשה המתלוננת להתקשר למשטרה, ניתק הנאשם את חוט הטלפון מהשקע שבקיר.
• בהתאמה לטענות העובדתיות בכתב האישום, הואשם הנאשם בעבירות הפליליות הבאות:
  • תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג, עבירה בניגוד לסעיף 379 וסיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
  • כליאת שווא, עבירה בניגוד לסעיף 377 רישא לחוק העונשין, התשל”ז – 1977.
• במקור, על בסיס הטענה העובדתית כי הנאשם מנע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, ניתן היה להאשים את הנאשם גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, שכן בהתאם לסעיף 244 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977:

 “העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, “הליך שיפוטי” – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט”.

• ניתוק חוט הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה, עשוי היה להוות בסיס לטענה, כי הנאשם פעל בכוונה למנוע פתיחת חקירה פלילית, אולם בסופו של יום, נמנעה משטרת ישראל מלייחס לנאשם גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

קצת על העבירות בהן הואשם הנאשם – תקיפה בנסיבות מחמירות של בן זוג וכליאת שווא.

• כזכור, הואשם הנאשם בכתב האישום בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוגתו וכליאת שווא.
• סעיף 379 לחוק העונשין, שכותרתו “דין תקיפה סתם”, קובע:

“התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

• העובדה שמדובר באלימות במשפחה מהווה נסיבה מחמירה, ולפיכך קובע סעיף 382 (ב) (1) לחוק העונשין כדלקמן:

“העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, “בן משפחתו” – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו”.

• מכאן, שבהתאם למצוות המחוקק, ביחס לתקיפת אשתו, עמד עונשו המקסימלי של הנאשם על 4 שנות מאסר.
• באשר לעבירה של כליאת שווא, קובע סעיף 377 לחוק העונשין:

“העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים”.

הסדר הטעון שגובש על ידי בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר.

• מיד עם הגשת התלונה, נעצר הבעל, ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית חלקי והרחקה מאשתו המתלוננת. במקביל, החל הליך גירושין בין בני הזוג, אותו יזמה המתלוננת.
• משהוגש כנגד הבעל כתב האישום, פנה לעו”ד פלילי גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו יצוג משפטי במשפט הפלילי.
• בשלב ראשון, גיבש עו”ד פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית, במסגרתו:
  • צומצם כתב האישום אך ורק לעובדות בהן הודה הנאשם בחקירתו במשטרה.
  • במסגרת זו נמחקה הטענה לפיה הצמיד הנאשם את אגרופו לגרונה של המתלוננת, דבר שהקשה על נשימתה וכך גם נמחקו מכתב האישום הטענות בדבר כליאת שווא וניתוק הטלפון על מנת למנוע מהמתלוננת להתקשר למשטרה.
  • הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן ויורשע על פי הודאתו, אולם יתקבל תסקיר משירות המבחן אשר יבחן את ביטול ההרשעה.
  • התביעה המשטרתית תטען להרשעתו של הנאשם ועונש של מאסר, לריצוי בעבודות שירות, בעוד הסניגור יוכל לטעון לביטול ההרשעה.
• עו”ד פלנטר ליווה את הנאשם והכין אותו לקראת מפגשיו עם שירות המבחן וזאת במגמה שהנאשם יפיק את המיטב ממגעיו עם שירות המבחן ובסופו של יום, כפועל יוצא, יתקבל אודותיו תסקיר חיובי, הממליץ על ביטול ההרשעה.
• משנתקבל תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על ביטול ההרשעה, מיתנה התביעה המשטרתית את עתירתה העונשית וביקשה מבית המשפט לגזור על הנאשם מאסר על תנאי, צו מבחן והתחייבות להימנע מעבירה בעוד עורך דין פלילי גיא פלנטר עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולסיים את ההליך הפלילי בביטול ההרשעה.

בית משפט השלום בכפר סבא דוחה את עתירת ההגנה לסיים את ההליך ללא הרשעה.

• בגזר דין מנומק, דחה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) את עתירת ההגנה לביטול ההרשעה, וגזר על הנאשם מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות להימנע מעבירות אלימות וצו מבחן למשך שנה .
• בסירובו לבטל את ההרשעה, פסק בית משפט השלום בכפר סבא בין היתר:

“הסנגור המלומד עשה ככל יכולתו לשכנע את בית-המשפט לבטל את הרשעתו של הנאשם…עניינו של הנאשם אינו אחד מאותם מקרים חריגים המאפשרים סטייה ממדיניות הענישה המתבקשת…הכלל הוא שהאינטרס הציבורי גובר על פני האינטרס של הנאשם, והימנעות מהרשעה תיעשה רק במקרים חריגים ונדירים…הדברים נכונים במיוחד לגבי עבירות של אלימות במשפחה, כאשר עסקינן בפגיעה בערך העליון של קדושת המשפחה וביטחונם האישי והפיזי של בני המשפחה בביתם – מבצרם.

הלכה ידועה היא, כי עבירות האלימות ככלל – וכנגד בנות זוג בפרט – הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי-המשפט מצווים להילחם בה באמצעות מענה עונשי הולם. ואכן:

“האלימות בתוך המשפחה היא לצערנו חזון נפוץ. הקושי בחשיפת מעשי האלימות והרתעת הרבים מחייבים ענישה משמעותית…”.

כך, באשר לסוג העבירה – אך הדברים נכונים גם על רקע בחינת נסיבותיה. לטעמי, אין המדובר באלימות כלפי בת-זוג המצויה ברף החומרה הנמוך, אלא ההפך הוא הנכון…האלימות שנקט בה היא אלימות מכוערת וקשה…אין להעביר מסר סלחני בדמות אי הרשעה בנסיבות אלו, תוך פגיעה באינטרס הציבורי המחייב השתת ענישה מוחשית על מי שפגע בגופה ובכבודה של אשתו בביתה פנימה”.

• בסופו של יום, פסק בית משפט השלום כי אין די בנסיבותיו של הנאשם כדי לבסס הימנעות מהרשעה, נוכח סוג העבירה ונסיבותיה.

קבלת ערעור פלילי – בית משפט מחוזי מרכז מקבל את ערעור ההגנה ומורה על ביטול ההרשעה הפלילית.

• הבעל לא השלים עם הרשעתו בפלילים, ובהמלצתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז, כאשר הערעור מופנה כנגד הרשעתו והוא עותר לבטל את הרשעתו.
• בהרכב של שלושה שופטים (כבוד השופט אברהם טל, אב”ד – סגן נשיא דאז, כבוד השופטת הדס עובדיה וכבוד השופטת בלהה טולקובסקי) קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערעור והורה על ביטול ההרשעה.
• בנימוקיו לקבלת הערעור, חזר בית המשפט המחוזי על ההלכה הפסוקה לפיה:

“…משהוכחה ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם בביצועה והימנעות מהרשעה היא מעשה יוצא דופן וחריג שבחריגים”.

• יחד עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיו של הסניגור, כי התקיימו התנאים המצטברים המצדיקים הליך של אי הרשעה לגבי המערער, והורה על ביטול ההרשעה ועונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער.
• בכך תמה הפרשה מבלי ששמו של האיש הוכתם בהרשעה פלילית. על חשיבותה של אי הרשעה בדין ראו בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם על תיקוניו ובהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את הערעור ולבטל את ההרשעה.

ערעור פלילי עפ”ג 54071-05-13, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב”ד, סגן הנשיא כב’ השופט אברהם טל, כב’ השופטת הדס עובדיה, כב’ השופטת בלהה טולקובסקי. 

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה. 
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
• להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליכי ערעור ראו בעמוד: ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור | ערעור על הרשעה | ערעור על עונש.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | עבירות אלימות במשפחה | ביטול הרשעה | קבלת ערעור פלילי

משפט פלילי | קבלת ערעור פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | כליאת שווא | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט קבלת ערעור פלילי: ביטול הרשעה בעבירות אלימות במשפחה: תקיפת בת זוג, כליאת שווא.<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (6)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

העסקת שוהה בלתי חוקי – ביטול הרשעה;
בית המשפט המחוזי מקבל ערעור פלילי שהגשנו ומורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירות על חוק הכניסה לישראל – העסקת תושב זר שלא כדין

• בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שהוגש ע”י משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא והורה על אי הרשעתו של איש הייטק אשר הודה בהעסקת תושב זר שלא כדין (שוהה בלתי חוקי, תושב שטחים).

העסקת שוהה בלתי חוקי – ביטול הרשעה.

על הקושי בסיום הליך פלילי בו הודה נאשם בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי באי הרשעה בפלילים

• עוד בשנת 1997 קבע בית המשפט העליון הלכה באשר לשאלת הימנעות מהרשעת נאשם בדין, הלכה שעומדת עד עצם היום הזה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר: 

“הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי…

הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע  פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל“.(ע”פ 2083/96 כתב נ’ מדינת ישראל  (21.8.97), פ”ד נב(3), 337)“.

• ביחס לעבירות על חוק הכניסה לישראל כגון העסקה והסעה של תושב זר שלא כדין, לא פעם קיבלו בתי המשפט את טענות המדינה לפיה בהסעתם והעסקתם של תושבים זרים, השוהים בארץ שלא כדין ואינם מורשים לעבוד, תוך סיכון שלום הציבור וביטחון המדינה טמונה חומרה ייחודית; אשר מטה את הכף בסוגיית ההרשעה לטובת העדפת עקרונות של הלימה, גמול והרתעה, על פני העדפת האינטרס האינדיבידואלי של הנאשם (וראו בעניין זה רע”פ 5198/01 ח’טיב נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.10.01); רע”פ 5861/11 דניאל נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.8.11)).
• כך לדוגמא, בתיק רע”פ 2844/16, דחה בית המשפט העליון בקשת נאשם אשר הודה בעבירה של ניסיון הסעה של שוהים בלתי חוקיים לסיים את ההליך ללא הרשעה ולהקל בעונשו, וזאת על אף נסיבות אישיות חריגות (מצבה הרפואי של בתו של הנאשם).
• עוד על הקושי הממשי בסיום הליך משפטי בעבירות מסוג זה באי הרשעתו של נאשם, ניתן ללמוד מפסק דין שניתן אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בתיק ערעור פלילי 31465-05-16 (פסק דין מיום 13.12.16)
• באותו עניין הודה הנאשם בפני ביהמ”ש שלום בעבירות של העסקת תושב זר שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב – 1952(להלן: “חוק הכניסה לישראל”) והסעת תושב זר השוהה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. הנאשם ביקש כי בית המשפט ימנע מהרשעתו.
• ביהמ”ש השלום שקל בין מגוון השיקולים את תסקיר שירות המבחן החיובי שנתקבל אודות הנאשם; היעדר עבר פלילי; נטילת אחריות מלאה על המעשים; היות הנאשם איש חינוך במשך שנים רבות; וכן את הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל (לרבות הכרתו כנכה בשיעור 84%). עוד קיבל ביהמ”ש הנכבד את הטענה כי הרשעתו של הנאשם בפלילים תצמצם את אפשרותו למצות את יכולותיו המקצועיות, שכן הנאשם התעתד לשוב ולאייש את תפקידו באגף החינוך. נוכח כל האמור – החליט ביהמ”ש שלום לקבל את עתירת הנאשם ולהימנע מהרשעתו.
• בערעור שהוגש על ידי הפרקליטות על אי הרשעתו של הנאשם, הפך בית המשפט המחוזי בנצרת את החלטתו של בית המשפט השלום, ועל אף כלל השיקולים לקולא אשר פורטו לעיל – הורה על הרשעת הנאשם.
• בפסק דינו, חזר תחילה בית המשפט המחוזי על ההלכות השונות בעניין הימנעות מהרשעה בציינו:

“על פי הפסיקה, האינטרס הציבורי מחייב כי מי שנמצא אשם בדין יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל והסמכות הנתונה לבית המשפט להימנע מהרשעה יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. “שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק (ע”פ 2796/03  ביבס נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.7.04))”.

“הימנעות מהרשעה שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם שוכנע בית-המשפט כי הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם בעטיה של הרשעה, אינה  שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית המעטה שזו תניב. תועלת ציבורית זו אין כוונתה, אך מובן הוא, לנטייה אחר דעת הקהל או המיית לבו. היא נוגעת לתכליות של הרתעת היחיד והרבים, להעברתו של מסר המוקיע את דבר העבירה ואת מבצעו, ולהקפדה על מדיניות ענישה אחידה המקדמת את יסודות השוויון והוודאות.” (ע”פ 9150/08 מדינת ישראל נ’ ביטון [פורסם בנבו] (23.07.2009))”.

• באשר לשאלה האם ניתן לסיים הליך פלילי בו הודה הנאשם בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין ללא הרשעה, הובא במסגרת פסק הדין פסיקתו של בית המשפט העליון ברע”פ 5861/11 דניאל נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.08.2011):

“העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה וביה, בראש וראשונה בהקשר בטחוני, ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה מזו של השוהים  הבלתי חוקיים – שחלקם באים לשם פרנסה, אך חלקם עוברים עבירות רכוש אם לא למעלה מזה … המעסיק, ולוא יהא זה אדם מן הישוב, נותן יד לחשיפה לסיכונים, ואף שכל מקרה צריך להידון לגופו, קשה ככלל להלום אי הרשעה בכגון דא אלא במקרים נדירים וחריגים” (ההדגשה איננה במקור).

• משכך, ועל אף כלל שיקולי הקולא אשר פורטו בהרחבה קודם לכן – סבר בית המשפט המחוזי בנצרת כי אין בשיקולים לקולא הללו די על מנת לסיים את ההליך ללא הרשעה, קיבל את ערעור המדינה והרשיעו.
• יוצא אם כן, כי על פי רוב, נאשם אשר מודה בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין – יורשע בהליך הפלילי ויוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל או על דרך של עבודות שירות לצד קנס; והמקרים בהם תסכים ערכאה שיפוטית להימנע מהרשעת נאשם בעבירות מסוג זה – הינם, כלשון הפסיקה, “נדירים וחריגים“.

קבלת ערעור שהגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ע”י בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עפ”ג 45248-07-16 וביטול הרשעתו של הנאשם:

א. ההליך בבית משפט השלום בכפר סבא ודחיית בקשתו של הנאשם לבטל את הרשעתו:

• במקרה זה הודה הנאשם בבית משפט השלום בכפר סבא (בפני כב’ השופט עמית פרייז) כי במספר הזדמנויות, העסיק שלא כדין ברעננה תושב אזור (שוהה בלתי חוקי = שב”ח) בשיפוצים.
• על בסיס הודאתו, הורשע הנאשם בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל.
• מדובר בטכנאי מחשבים ומנהל רשת בחברת הייטק גדולה ומוכרת. לימים נמכרה החברה לחברה אמריקאית והנאשם קודם ומונה לתפקיד מנהל גלובאלי בארץמ ובחו”ל. במסגרת תפקידו, אחראי הנאשם על ניהולו של סניף החברה בארה”ב ועל כן נדרשת לו ויזת שהייה בארה”ב. מדובר בתפקיד ייחודי, המחייב נסיעות רבות לחו”ל ושהייה שם כחלק מהגדרת התפקיד.
• בשל אופי תפקידו כאמור, טענה ההגנה כי הותרת הרשעתו על כנה, תסכן באופן ממשי את יכולתו להמשיך ולבצע את תפקידו בחברה ותפגע בעתידו המקצועי ובקידומו. 
• עוד טענה ההגנה, כי הנאשם לא היה המעסיק הישיר, אלא סייע לקרובת משפחה שאצלה נערכו השיפוצים, ללא תמורה. 
• על רקע האמור וכן על בסיס המלצת שירות המבחן  עתר הנאשם לבטל את הרשעתו. בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופט עמית פרייז) דחה את הבקשה והחליט להותיר את ההרשעה על כנה.
• לגישת בית משפט השלום, לא מדובר במקרה שבו האינטרס הציבורי עשוי לסבול אי הרשעה, משום שמדובר במי שנמנה על המעגל התומך בעבירה של כניסה לישראל ללא היתר, עבירה לה היבטים של פגיעה בביטחון המדינה, באופן המצדיק לא רק הרשעות בעבירות מסוג זה, אלא גם הטלת עונשי מאסר בפועל ולו על דרך עבודות שירות.
• עוד צוין, כי אמנם, הצליח הנאשם להצביע על פגיעה קונקרטית, אך לא מדובר בפגיעה קשה מהסוג שבדרך כלל מוביל לשקילת אי הרשעה, כגון גדיעת קריירה תעסוקתית, ועל רקע זה – נדחתה את בקשת הנאשם.
• עם קבלת ההחלטה בדבר הותרת ההרשעה הפלילית על כנה, החליף הנאשם ייצוג משפטי ופנה למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שייצג אותו בשלב הטעונים לעונש ובהמשך יגיש מטעמו ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לבטל את הרשעתו.
• בשל עיתוי החלפת הייצוג המשפטי (בטרם סיום ההליך בבית משפט השלום ואף בטרם שמיעת הטעונים לעונש), קיבל משרדנו הזדמנות להניח תשתית ראויה לערעור, שהוגש בהמשך.

ב. בית המשפט המחוזי מרכז מקבל ערעור שהוגש על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ומבטל את ההרשעה:

• כבר בבית משפט השלום הסתיים ההליך בענישה מתונה מאוד בדמות חודש מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה וללא קנס כספי.
• אולם הנאשם לא השלים עם סיום ההליך בהרשעתו והחלטה זו זו הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז (בפני הרכב כב’ הנשיא אברהם טל – אב”ד, כב’ השופטת דנה מרשק מרום וכב’ השופט ד”ר שמואל בורנשטיין) בערעור שהגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר המופנה כנגד עצם הרשעת הנאשם בפלילים.
• בפסק דין שניתן ביום 2.4.17 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערעור שהוגש על ידי עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא, ביטל את הרשעתו של המערער ואת כל רכיבי הענישה שהוטלו עליו ובמקומם הורה כי המערער יבצע שירות לתועלת הציבור (של”צ) על פי תכנית שגובשה ע”י שירות מבחן.
• בתמצית, בקבלו את הערעור, פסק בית המשפט המחוזי מרכז בין השאר כדלקמן:
  • עניינו של הנאשם, בפרט נוכח נסיבותיו הייחודיות, נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את ביטול הרשעתו בדין;
  • נסיבותיה של העבירה מאפשרות בחינת ביטול ההרשעה ללא פגיעה באינטרס הציבורי.
  • לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, למערער ייגרם נזק קונקרטי וממשי במישור התעסוקתי אם תיוותר הרשעתו על כנה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא את מלוא הנימוקים שהובילו את בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את הערעור ולהורות כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה.
• בכך הסתיימה אם כן הפרשה מבלי ששמו של האיש הוכתם בהרשעה פלילית ומבלי שהסתבכותו בפלילים פגעה במטה לחמו.

ערעור פלילי עפ”ג 45248-07-16, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב”ד, הנשיא כב’ השופט אברהם טל, כב’ השופטת דנה מרשק מרום, כב’ השופט שמואל בורנשטיין. פסק דין מיום 2.4.17.

קבלת ערעור פלילי ביטול הרשעה העסקת תושב זר שלא כדין by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd

לקריאה נוספת

• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: עבירות על חוק הכניסה לישראל.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | ביטול הרשעה | עורך דין פלילי במרכז

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות על חוק הכניסה לישראל | העסקת תושב זר שלא כדין | העסקה שלא כדין | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון

הפוסט קבלת ערעור פלילי | ביטול הרשעה פלילית; העסקת תושב זר שלא כדין | העסקת שב”ח<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (2)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי במרכז | ייצוג משפטי בבתי משפט השלום במרכז הארץ ובפני בית המשפט המחוזי מרכז – לוד ע”י עו”ד פלילי במרכז.

עורך דין פלילי במרכז – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי במרכז.

• מחפשים עורך דין פלילי במרכז? משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה במרכז הארץ. 
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – מעשרות מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקים פליליים הנוגעים לתחנות משטרה ובתי משפט במרכז הארץ. 

היישובים הנמנים על מחוז שיפוט מרכז.

• ואלו הישובים הנמנים על מחוז שיפוט מרכז: אבן יהודה, אליכין, אלעד, באר יעקב, בית דגן, בני עי”ש, ברנר, בת ים, ג’לג’וליה, גבעת שמואל, גדרה, גדרות, גזר, גן יבנה, גן רוה, גני תקוה, דרום השרון, הוד השרון, זמר, חבל יבנה, חבל מודיעין, חולון, חוף השרון, טייבה, טירה, יבנה, יהוד, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר יונה, כפר סבא, כפר קאסם, לב השרון, לוד, מכבים-רעות, מזכרת בתיה, מודיעין, נווה אפרים (מונוסון), נחל שורק, נס ציונה, נתניה, סביון, עמק לוד, עמק חפר, פרדסיה, פתח תקווה, צורן, קדימה, קלנסווה, קריית עקרון, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמלה, רמות השבים, רעננה, שהם, תל מונד.
• כלי יעיל לאיתור מחוז השיפוט לפי ישוב ניתן למצוא כאן: חיפוש מחוז שיפוט לפי יישוב.

ייעוץ משפטי לחשודים, לנחקרים ולעצורים במרכז.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי דחוף, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – לחשודים, לנחקרים ולעצורים – בכל תחנות המשטרה במחוז שיפוט מרכז.
• ואלו תחנות ונקודות המשטרה בהן אנו מעניקים ייעוץ משפטי;

מרחב שרון של משטרת ישראל.

• תחנת משטרת נתניה. רחוב נחמה וינר 6, רמת ידין, נתניה.
• תחנת משטרת כפר סבא. דרך השרון 1, כפר סבא.
• נקודת משטרה רעננה. רחוב הפרחים 16, רעננה.
• תחנת משטרת ראש העין. רחוב צה”ל 20, ראש העין.
• נקודת משטרת שוהם. רחוב החבל 2, שוהם.
• תחנת משטרת פתח תקווה. רחוב שטמפפר 53, פתח תקווה.
• תחנת משטרת שדות. רחוב הרצל 36, קדימה-צורן.
• תחנת משטרת קדמה (טייבה). כביש 444, צומת טירה.

מרחב שפלה של משטרת ישראל.

• תחנת משטרת ראשון לציון. רחוב ז’בוטינסקי 106, ראשון לציון.
• נקודת משטרת נס ציונה. רחוב תל אביב 17, נס ציונה.
• נקודת משטרת בית דגן. מנחם בגין 25, בית דגן.
• תחנת משטרת רמלה. רחוב הרצל 80, רמלה.
• תחנת משטרת מודיעין. שדרות חשמונאים 2, מודיעין.
• תחנת משטרת לוד. רחוב כצנלסון 2, לוד.
• תחנת משטרת רחובות. רחוב הרצל 206, רחובות.
• תחנת משטרת יבנה. רחוב הגלבוע 42, יבנה.

מרחב נמל התעופה בן גוריון (נתב”ג) של משטרת ישראל.

• נקודת משטרת נמל התעופה בן גוריון. סמוך לטרמינל 1, נמל התעופה בן גוריון.

ייצוג משפטי לעצורים, לנאשמים ולמערערים בכל בתי המשפט במרכז.

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לנאשמים ולעצורים בהליכים פליליים בכל בתי משפט השלום במחוז מרכז. 
• ואלו בתי המשפט הנמנים על מחוז שיפוט מרכז בהם מתקיימים הליכים פליליים:
  • בית משפט השלום נתניה (רחוב הרצל 57, נתניה). לפרטים ראו: עורך דין פלילי בנתניה.
  • בית משפט השלום כפר-סבא (רחוב טשרניחובסקי 14, כפר סבא). לפרטים ראו: עורך דין פלילי בכפר סבא.
  • בית משפט השלום פתח תקווה (רחוב בזל 1, פתח תקווה). לפרטים ראו: עורך דין פלילי בפתח תקווה.
  • בית משפט השלום ראשון לציון (רחוב ישראל גלילי 5, ראשון לציון). לפרטים ראו: עורך דין פלילי בראשון לציון.
  • בית משפט השלום רמלה (רחוב שדרות ויצמן 3, רמלה). לפרטים ראו: עורך דין פלילי ברמלה.
  • בית משפט השלום רחובות (רחוב רוז’נסקי 9, רחובות). לפרטים ראו: עורך דין פלילי ברחובות.
  • בית המשפט המחוזי – מרכז לוד (שדרות הציונות 3, לוד). משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית המשפט המחוזי מרכז, הן כערכאה פלילית ראשונה בתיקי פשע חמור והן כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי משפט השלום במחוז מרכז.

מקרה להמחשה – ביטול כתב אישום ע”י עורך דין פלילי במרכז.

• בעמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו בבית משפט במרכז הארץ (בית משפט השלום בנתניה).
• כנגד תושב נתניה, אדם ללא עבר פלילי, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
• על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב האישום, איים הנאשם על אשתו איומי רצח.
• עורך דין פלילי גיא פלנטר, מטעמו של הנאשם, גיבש הסכמה עם התביעה המשטרתית על פיה, תחזור בה מכתב האישום.
• בהסתמך על חזרתה של התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בנתניה (כב’ השופט חאלד כבוב) על ביטול כתב האישום ובכך הסתיימה הפרשה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום אשר הוגש כנגד לקוח משרדנו, בהחלטת בית משפט השלום בנתניה לבטל את כתב האישום (ללא פרטים מזהים של הלקוח) ובעשרות דוגמאות נוספות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בתי משפט באזור המרכז.

לקריאה נוספת.

• בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום.
• לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: בארכיון ביטול כתב אישום.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• בסוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה של מקרים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בתיקים פליליים בבתי משפט במרכז הארץ.
• בכל הנוגע לייעוץ וייצוג משפטי בהליכים פליליים בתל אביב וסביבתה ראו בעמוד – עורך דין פלילי בתל אביב.

עורך דין פלילי במרכז גיא פלנטר.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בכלב בתי המשפט ובתי הדין מרכז הארץ .
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי במרכז | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי במרכז הארץ | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי – ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | איומים | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | עורך דין פלילי בכפר סבא | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי ברחובות | עו”ד פלילי ברחובות |  עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל אביב | עורך דין פלילי ברמת גן

הפוסט עורך דין פלילי במרכז הארץ – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי במרכז<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (8)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור פלילי – זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה. בתמונה: בית המשפט המחוזי מרכז – לוד.

זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה.

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות תכנון ובניה בכל רחבי הארץ.
• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לזיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה וביטול קנסות בגובה 260,000 ש”ח.

עבירות תכנון ובניה – מקרה להמחשה – זיכוי נאשם וביטול קנסות בגובה 260,000 ש”ח לאחר קבלת ערעור פלילי של ההגנה.

• בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שהוגש ע”י משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום ברמלה והורה על זיכוי הנאשמים מכל אשמה וביטול קנסות בסך 260,000 ש”ח שנגזרו על הנאשמים.

ההרשעה בבית משפט השלום בעבירות תכנון ובניה.

• פרשה זו עוסקת בבני זוג שבבעלותם בית פרטי במושב בן שמן, אשר איפשרו לחברת פלאפון להפעיל בשטחם מתקן שידור סלולארי ואנטנה.
• הועדה המחוזית לתכנון ובניה “מרכז” הגישה כנגד בעלי הקרקע, חברת פלאפון ונושא משרה בחברת פלאפון כתב אישום המייחס להם עבירות בניגוד לחוק התכנון והבניה, תשכ”ה – 1965.
• בתום שמיעת הראיות בתיק, הרשיע בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופטת ליאורה פרנקל) את כל הנאשמים בעבירה של שימוש במבנה ומקרקעין ללא היתר ובניגוד לתכנית (עבירות בניגוד לסעיף 205 לחוק התכנון והבניה ולסעיף 145 לחוק התכונן והבניה).
• לאחר שמיעת טעונים לעונש, גזר בית משפט השלום ברמלה על כל הנאשמים קנסות בסך כולל של 260,000 ש”ח.

בית משפט מחוזי מרכז מקבל ערעור שהוגש על ידי משרדנו ומורה על זיכוי הנאשמים מעבירות תכנון ובניה.

• הנאשמים לא השלימו עם הרשעתם והגישו ערעור באמצעות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, התוקף את ההחלטה להרשיעם בפלילים.
• בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז (כב’ השופטת הבכירה נגה אוהד) את הערעור שהגיש משרדנו, זיכה את הנאשמים מכל אשמה תוך קביעה שאין הם נושאים בשום אחריות פלילית וביטל את הקנסות שנגזרו עליהם.
• כאן המקום לציין כי במהלך שמיעת הערעור, הציע בית המשפט למערערים לחזור בהם מהערעור, אולם המערערים עמדו על זכותם כי קולם ישמע בפני ערכאת הערעור. את הדיון בנימוקיו השונים לזיכוי, פתח בית המשפט המחוזי בדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“בטרם אנמק הכרעתי, אני מוצאת לנכון לציין את ההתלבטות הרבה שהייתה לי טרם הכרעה. מחד, אני סבורה, ולא אחת אף פסקתי כך, שיש למגר ביד קשה את תופעת הבנייה הבלתי חוקית, ולהוקיע מי שסוטה מהוראות חוק התכנון ובנייה ועושה דין לעצמו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעבירה הנמשכת מספר שנים, תוך התעלמות מהוראות גורמים מוסמכים, ולא הסתרתי זאת במהלך הדיון, עת הצעתי למערערים לחזור בהם מן הערעור.
יחד עם זאת, בנסיבות הערעור שבפני, ועל אף האישומים בגין שימוש במבנה ומקרקעין ללא היתר ובניגוד לתוכנית, לאחר שעברתי על מלוא המסמכים שהוצגו בפני, וקראתי בעיון רב את טיעוני הצדדים על נספחיהם, אני סבורה כי במקרה זה, בשל אי הבהירות בסוגיית פרשנות תמ”א 21 והתאמתה למציאות בשטח, כמו גם היעדר תוכניות מפורטות שיסדירו סוגיית בנייה בתחומי האתר, יחד עם הפטור מהיתר בנייה שניתן למתקני תקשורת, ולאור פסיקת בית המשפט העליון ב”בג”צ היערות”, והעובדה שלמעשה מדובר בדיון תיאורטי בלבד, שכן מיקומה של האנטנה שונה בפועל, יש מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, ולאחר מחשבה מעמיקה, תוך ניתוח כל החומר שהונח בפני, אני סבורה כי דין הערעור להתקבל, ואסביר טעמיי”.

• בהמשך פסק הדין, הבהיר בית המשפט המחוזי כי באופן נדיר, בחר במקרה זה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הראשונה.
• בית המשפט המחוזי קיבל, אחת לאחת, את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות שהועלו על ידי ההגנה בערעור וחתם את פסק דינו בקבלת הערעור ובזיכוי הנאשמים מכל אשמה. כפועל יוצא, בוטלו הקנסות על סך כולל של 260,000 ש”ח אשר הוטלו על ידי בית משפט השלום.

עפ”א 14234-08-09 פוזזננסקי ואחרים נגד מדינת ישראל, ועדה מחוזית לתכנון ובניה מרכז רמלה (בפני כב’ השופטת הבכירה נגה אוהד).

 לקריאה נוספת.

• דוגמאות נוספות – מקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי נאשמים – ראו בעמוד – זיכוי נאשם.
• דוגמאות נוספות – מקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות תכנון ובניה – ראו בעמוד – עבירות תכנון ובניה.
• דוגמאות נוספות – מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בערכאות ערעור – ראו בעמוד – ערעור פלילי.

עו”ד פלילי | ערעור פלילי | עבירות תכנון ובניה

עבירות תכנון ובניה | זיכוי נאשם מעבירות תכנון ובניה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט זיכוי נאשם – עבירות תכנון ובניה | ביטול קנסות בסך 260,000 ₪ | קבלת ערעור פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (4)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה ממעביד, זיוף, קבלת דבר במרמה. קבלת ערעור פלילי והקלה בעונש. בתמונה: בית המשפט המחוזי מרכז – לוד שקיבל את הערעור.

גניבה ממעביד, זיוף, קבלת דבר במרמה. קבלת ערעור והקלה בעונש.

• אנו מציגים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו להפחתת משמעותית בעונש. ערעור פלילי שהגשנו על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי התקבל, והופחתו 7 חודשי מאסר מתוך 12 חודשים.
• מדובר במנהלת חשבונות שהורשעה בעבירות גניבה ממעביד (למעלה מ- 300,000 ש”ח), זיוף וקבלת דבר במרמה.

ההליך הפלילי בפני בית משפט השלום בנתניה.

תנאי הפתיחה – 12 חודשי מאסר שנגזרו על מנהלת חשבונות שהורשעה בעבירות גניבה ממעביד, זיוף וקבלת דבר במרמה.

• פרשה זו עוסקת במנהלת חשבונות בסוף שנות ה- 30 לחייה, אם לשני ילדים, ללא עבר פלילי וללא הסתבכויות קודמות עם החוק. 
• במסגרת משפט פלילי, גזר עליה בית משפט השלום בנתניה עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
• “תנאי הפתיחה” לסיוע ללקוחה זו, היו לא פשוטים;
  • לעזרתנו היא פנתה לראשונה לאחר שכבר נגרמו לה “נזקים משפטיים” כבדים שחלקם בלתי הפיכים; היא הורשעה על פי הודאתה בעבירות פליליות ודינה אף נגזר, כך שכל שנותר לנו – לנסות לתקן ולצמצם את הנזקים שכבר נגרמו לה בהגשת ערעור. דא עקא, שככלל, רוב הערעורים הפליליים נדחים.
  • למעלה מכך, ניצב בפנינו קושי נוסף: עורך דינה הקודם לא ביקש עיכוב ביצוע של עונשה, ומועד הגשת הערעור חלף.
• לפיכך, נדרשנו לטפל מייד בשני עניינים בוערים:
  • פתיחת שערי ערכאת הערעור מחדש, שערים שנסגרו בעקבות חלוף מועד הגשת הערעור;
  • עיכוב ביצוע העונש שנגזר על הלקוחה עד למועד מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
• נקדים את המאוחר ונציין כי בסופו של יום, התקבל ערעור על העונש שהגשנו; מתוך 12 חודשי המאסר שנגזרו עליה, הפחית בית המשפט המחוזי מרכז 7 חודשים מעונשה, באופן שתרצה כ- 3 חודשי מאסר בלבד (לאחר ניכוי שליש בגין התנהגות טובה).

ההרשעה בבית משפט השלום בנתניה בעבירות גניבה ממעביד, זיוף וקבלת דבר במרמה.

• כאמור, במהלך ההליך בפני בית משפט השלום בנתניה, יוצגה הלקוחה על ידי עורך דין פלילי אחר.
• בעקבות ראיות שנאספו כנגדה בחקירה משטרתית, הוגש כנגדה כתב אישום חמור, המייחס לה שורה ארוכה של עבירות צווארון לבן.
• מדובר במגוון רחב של עבירות פליליות אותן ביצעה על פי הודאתה, בשני מקומות עבודה שונים.
• בתמצית, על פי הנטען בעובדות כתב האישום, במהלך תקופה של למעלה מ- 3 שנים, גנבה כ- 300,000 שקלים מחברה בה הועסקה כמנהלת חשבונות.
• מעילה זו ביצעה באמצעות זיוף שיטתי של למעלה מ- 80 שיקים של החברה. את הכסף שקיבלה במרמה, הפקידה בחשבונה או השתמשה בו לכיסוי חובותיה.
• בהקשר האחרון נזכיר, כי המחוקק ראה בחומרה רבה את העבירה של גניבה ממעביד, ולפיכך קבע לצידה עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר. אך לשם השוואה – דינה של גניבה “רגילה”, עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר “בלבד”.
• מכל מקום, משנחשפו העבירות הפליליות שביצעה, פוטרה ממקום עבודתה אולם בהמשך, כך על פי האישום השני בכתב האישום, במסגרת העסקתה כמנהלת חשבונות בחברה אחרת, זייפה שוב שיקים, הפקידה את כספי המעילה בחשבון החברה הראשונה, זייפה וקיבלה במרמה שיקים נוספים וגנבה כסף מזומן.
• בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופטת שירה בן שלמה) הרשיע אותה על פי הודאתה בעבירות הפליליות הבאות:
  • שתי עבירות של גניבה ממעביד בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין, התשל”ז -1977.
  • שתי עבירות של זיוף בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין.
  • שתי עבירות של שימוש במסמך מזויף בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין.
  • שתי עבירות של קבלת דבר במרמה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.

העונש שנגזר בבית משפט השלום – 12 חודשי מאסר בפועל.

• לאחר קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן ושמיעת טעונים לעונש, גזר בית משפט השלום בנתניה על הלקוחה 24 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, שלא תעבור אותן עבירות בהן הורשעה.
• בין השאר, פסק בית המשפט השלום כדלקמן:

“דברים היפים לעניינו נאמרו בע”פ (מחוזי ת”א יפו) 72220/04 מ”י נ’ כהנים. “לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עמה גם יסוד קשה של הפרת אמון.   …..   אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט אמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו כנגד גנבים ‘מן החוץ’ – אך קשה אם לא בלתי אפשרי להתגונן מראש כנגד עובד ‘מבפנים’, שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה”.

בע”פ 1341/02 מיכל מזרחי נ’ מ”י אמרה כב’ הש’ דורנר:

“מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות. …. בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה”. “כידוע, אינטרס ציבורי הוא לעודד החזרת הגזילה ע”י הקלה מסויימת בענישה שמידתה תלויה בהיקף ההשבה”.

במקרה דנן, היקף הגניבה גדול, היא בוצעה במשך זמן ארוך ולא כללה אך תשלום לגן. חומרה יתרה בעובדה שגם לאחר שעברה למעסיק החדש המשיכה במעלליה, גנבה, זייפה ורימתה”.

• גזר דינו של בית משפט השלום (כבוד השופטת שירה בן שלמה) פורסם בנבו כאן.

בית משפט המחוזי מקבל הערעור על העונש ומפחית 7 חודשי מאסר מתוך 12 החודשים שנגזרו ע”י בית משפט השלום.

• לאחר תום ההליך הפלילי בבית משפט השלום בנתניה ומשנגזרו עליה 12 חודשי מאסר בפועל, החליטה הלקוחה להחליף ייצוג משפטי וכאמור לעיל, פנתה לעזרתנו.
• בשלב שפנתה למשרדינו, כבר חלף מועד הגשת הערעור והיה עליה להתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל שנגזר עליה.
• לפיכך, נדרשנו תחילה לפעול בדחיפות לקבלת החלטה המתירה את עצם הגשת הערעור, למרות שהמועד להגשתו חלף.
• בהמשך, פעלנו לעיכוב ביצוע העונש. בטענה שסיכויי הערעור קלושים, התנגדה פרקליטות מחוז מרכז לעיכוב ביצוע העונש, אולם בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתנו ועיכב את העונש עד להחלטה אחרת. החלטה זו פורסמה בנבו כאן.
• בפסק דינו, פסק בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד סגן הנשיא השופט זכריה כספי, כבוד השופט ד”ר אחיקם סטולר וכבוד השופט בנימין ארנון) בין היתר כדלקמן:

“המדובר בעבירה חמורה של גניבה בידי עובד. המערערת מעלה באמון החברה בה הועסקה וביצעה באופן שיטתי ובתקופה ארוכה מעשי זיוף ומרמה בהיקף משמעותי של כ- 300,000 שקלים ולכן, על אף המלצת שירות המבחן, אין לפטור אותה בעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, אלא במאסר בפועל”.

• יחד עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור שהגיש עו”ד פלילי גיא פלנטר ומתוך 12 חודשי המאסר שנגזרו על הלקוחה, הפחית 7 חודשים, באופן שתרצה בפועל כ- 3 חודשי מאסר בלבד (לאחר ניכוי שליש בגין התנהגות טובה).
• פורסם באתר תקדין. פורסם באתר נבו. פורסם באתר courts.co.il.

ערעור פלילי  עפ”ג 11782-09-08, בית משפט המחוזי מרכז, בפני סגן הנשיא כבוד השופט זכריה כספי, כבוד השופט ד”ר אחיקם סטולר וכבוד השופט בנימין ארנון.

לקריאה נוספת.

• עבירות גניבה.
• עבירות מרמה.
• עבירות זיוף.
• עבירות הונאה | התחזות.
• עבירות צווארון לבן.

עו”ד פלילי | ערעור פלילי

ייצוג משפטי פלילי | קבלת ערעור פלילי | הקלה בעונש | עבירות צווארון לבן | גניבה ממעביד | גניבה ממעסיק | גניבה בידי עובד | קבלת דבר במרמה | זיוף | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | בית משפט השלום בנתניה ייצוג משפטי פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

הפוסט גניבה ממעביד 300,000 ש”ח, זיוף, קבלת דבר במרמה. קבלת ערעור, הקלה בעונש: הפחתת 7 חודשי מאסר מתוך 12<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (4)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אי בחינת כשירות לעמוד לדין.

• למשרדנו ניסיון מוכח בהענקת ייצוג משפטי בתיקים פליליים בהם התעוררה שאלת כשירות לעמוד לדין.
• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה שטופל במשרדנו הנוגע לאי בחינת כשירות לעמוד לדין, אשר בסופו של דבר הסתיים בזיכוי.

תמצית המקרה: בעקבות אי בחינת כשירות לעמוד לדין – קבלת ערעור וביטול פסק דין.

• בשל אי בחינת כשירות לעמוד לדין, מקבל בית משפט המשפט המחוזי ערעור פלילי, מבטל את פסק דינו של בית משפט השלום (אשר הרשיע את המערער במספר עבירות של זילות בית משפט ועבירה של העלבת עובד ציבור), מבטל את עונש המאסר של 9 חודשים והקנס שנגזרו על המערער ומחזיר את הדיון לבימ”ש השלום – לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית בשאלת כשירותו המהותית והדיונית לעמוד לדין.
• בתוך כך, מקבל בית המשפט המחוזי את עמדת משרדנו כי היה מקום לבחון את שאלת כשירותו הנפשית של המערער, על אף שאיש לא העלה אותה לפני בית משפט השלום (לרבות הסניגור הקודם של המערער).

בתמונה: פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – קבלת ערעור וביטול פסק דין בשל אי בחינת כשירות לעמוד לדין.

• עדכון: בפסק דין מיום 2.10.19 ולאחר שנתקבלה חוות דעת פסיכאטרית אודות הנאשם, זוכה הנאשם מכל האישומים על ידי בית משפט השלום ברמלה, שאף נמנע מלתת צו אישפוז כפוי או צו לטיפול מרפאתי כפוי.
• לפרטים נוספים ראו: מ-9 חודשי מאסר לזיכוי בשל הגנת אי שפיות הדעת. ללא צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי.

ההליך בבית משפט השלום ברמלה – הרשעה בעבירות זילות בית משפט והעלבת עובד ציבור.

כתב האישום שהוגש כנגד המערער: עבירות זילות בית משפט + העלבת עובד ציבור.

• בתאריך 9.8.16 הוגש כנגד המערער כתב אישום בבית משפט השלום ברמלה שכלל ארבעה אישומים, בשלושה מהם ייחס למערער עבירות של ניסיון העלבת עובד ציבור וניסיון זילות בית המשפט ובאישום אחד עבירות מוגמרות של העלבת עובד ציבור וזילות בית משפט. 
• בבסיס כתב האישום ארבעה מכתבים שנטען כי שלח המערער לסגן נשיא בית משפט השלום באשדוד, לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולבית משפט השלום באשדוד ובהם תכנים פוגעניים ומעליבים אודות שופטים, פרקליטה מפרקליטות דרום וסגנית הפסיכיאטר המחוזי במחוז דרום – אשר דנו בהליכים בעניינו, עובר לכתב האישום.

הכרעת הדין של בית משפט השלום ברמלה.

• בתאריך 28.11.18, לאחר שמיעת הראיות, ניתנה הכרעת דינו של בית המשפט השלום ברמלה (כבוד השופט הישאם אבו שחאדה). במסגרת הכרעת הדין:
  • הרשיע בית משפט השלום את המערער בעבירה מושלמת של זילות בית משפט לפי ס’ 255 לחוק העונשין בכל ארבעת האישומים ובאישום השלישי גם בעבירה של העלבת עובד ציבור לפי ס’ 288 לחוק העונשין.
  • דחה בית המשפט קמא את בקשת התביעה להרשיע את המערער גם בעבירת איומים שלא נכללה בכתב האישום;
  • קבע כי יש להרשיע את המערער בעבירות מוגמרות ולא בעבירות ניסיון;
  • קבע כי עבירת העלבת עובד ציבור (ביחס לשופטים) נבלעת בעבירה של זילות בית המשפט. 

גזר הדין של בית משפט השלום ברמלה.

• בתאריך 8.1.19 גזר בית משפט השלום על הנאשם את העונשים הבאים:
  • 9 חודשי מאסר בפועל.
  • 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ממועד שחרורו, שלא יבצע עבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין.
  • 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ממועד שחרורו, שלא יבצע עבירה של זילות בימ”ש לפי סעיף 255 לחוק העונשין.
  • קנס בסך 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.
• המערער יוצג בהליך בפני בית משפט השלום ברמלה על ידי סניגור אחר.

נימוקי הערעור – בית משפט השלום היה חייב לבחון מיוזמתו את שאלת כשירותו הנפשית של המערער לעמוד לדין, על אף שסנגורו של המערער לא העלה את השאלה.

• את הודעת הערעור שהגיש משרדנו לבית המשפט המחוזי מרכז פתחנו בדבריו של כב’ השופט ברק ברע”פ 2060/97  וילנצ’יק נ’ הפסיכיאטר המחוזי – תל-אביב:

“בימי-הביניים היו חולי הנפש מוצאים להורג או מושלכים לבתי הסוהר. בתקופת הרנסנס הם הושמו במוסדות…מאז התקדמה החברה. מחלת נפש אינה פשע אלא חולי. מטרת החברה אינה להקיא מתוכה את חולה הנפש אלא לטפל בו, וזאת תוך הכרה בזכותו כאדם מזה ובצורך לשמור על שלום הציבור מזה. אכן, עמדת החברה כלפי חולה הנפש משקפת את רמתה המוסרית, את ערכיה ואת רגישותה לחיי האדם (החולה והבריא). אמור לי כיצד מטפלת חברה בחולי הנפש שלה ואומר לך מהי מידת מחויבותה של אותה חברה לזכויות הפרט ולשלום הציבור”.

בתמצית, נטענו הטענות הבאות בהודעת הערעור.

• טעה בית משפט השלום כשהכריע בדינו של המערער, מבלי שבירר לאשורו את מצבו הנפשי של המערער, מבלי שנבחנה כשירותו הנפשית לעמוד לדין ואחריותו הנפשית בעת העבירה.
• כפועל יוצא, כך נטען בהודעת הערעור, טעות קשה נוספת נפלה מבין ידיו של ביהמ”ש השלום בשולחו את המערער למאסר מאחורי סורג ובריח, ראשון בחייו, בהתעלם לחלוטין ממצבו הנפשי.  
• עוד נטען כי זהו מקרה חריג בנסיבותיו, בו תחושת הצדק וההגינות אינה מאפשרת להשלים עם הכרעת הדין המרשיעה, על אחת כמה וכמה עם האפשרות שהמערער ייכלא מאחורי סורג ובריח. 
• לפיכך, התבקש בית המשפט המחוזי לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין ולהפנות את המערער לבדיקה פסיכיאטרית שתבחן את מצבו הנפשי ושאלת כשירותו לעמוד לדין.

הטענות בערעור לעניין אי בדיקת כשירותו של המערער לעמוד לדין.

• בתמצית, נטען בהודעת הערעור כי טעה בית משפט השלום משלא הפעיל את סמכותו מכח סעיף 15 לחוק הטיפול בחולי נפש ולא ציווה על קבלת חוות דעת פסיכיאטרית אודות כשירותו הדיונית וכשירותו המהותית של המערער.
• למעשה, כך נטען, התעלם בית משפט השלום לחלוטין, לכל אורך ההליך, מנורות האזהרה הרבות ביחס למצבו הנפשי של המערער, ונמנע מלברר את מסוגלותו לעמוד לדין על אף כתובת ברורה וגלויה על הקיר.
• במסגרת שמיעת הראיות, נחשף בית משפט השלום ברמלה להליך פלילי קודם שהתנהל כנגד המערער בבית משפט השלום באשדוד, שם הואשם בעבירות פגיעה בפרטיות ובהטרדה באמצעות מתקן בזק. לאחר התנהלות דומה (שליחת מכתבים בעלי תוכן פוגעני), נבדקה כשירותו לעמוד לדין – ביוזמת הפרקליטות – ואותו תיק קודם הסתיים בקביעה כי המערער אינו כשיר לעמוד לדין והושת עליו צו אשפוז.
• בהודעת הערעור הודגש, כי ההגנה איננה מתעלמת מכך ששאלת הכשירות לא הועלתה ע”י הסניגור הקודם בהליך לפני בית משפט השלום ברמלה ולא נתבקשה מטעם ההגנה בדיקה פסיכיאטרית של המערער.
• להודעת הערעור צורף תצהיר של הסניגור הקודם המסביר על שום מה לא העלה את שאלת הכשירות.  הסיבה לכך נעוצה בחוסר התובנה של המערער לבעייתו הנפשית ובכלל זה אמונתו שאינו סובל מכל בעיה נפשית וסברתו כי אשפוזו בביה”ח פסיכיאטרי ותיוגו כחולה נפש (בהליך הפלילי הקודם בעניינו) גרמו לו עוול עצום ונועדו למנוע ממנו להוכיח את חפותו, כחלק מקונספירציה של הרשויות נגדו. המערער אסר לפיכך על סנגורו הקודם להעלות כל טענה הנוגעת למצב נפשי במסגרת הגנתו בפני בימ”ש השלום ברמלה.  
• למרות שהסניגור הקודם לא העלה את שאלת כשירותו של המערער לעמוד לדין, נטען בהודעת הערעור כי התצריף שהונח לפתחו של בית המשפט השלום, חשף תמונה קיצונית וחריגה שחייבת היתה להוביל את בית המשפט לבחון, הגם מיוזמתו, את מצבו הנפשי של המערער, בטרם יכריע בדינו.
• הודעת הערעור הפנתה לפסק הדין שניתן בבש”פ 8606/11 אריה (אצלן) חביב נ’ מדינת ישראל;
  • באותו הליך, דובר בעציר שנשלח ביוזמת המדינה לבדיקה פסיכיאטרית של כשירותו לעמוד לדין ומצבו הנפשי בשעת ביצוע העבירה שיוחסה לו וזאת על רקע קביעות עבר לפיהן אינו כשיר לעמוד לדין. העציר התנגד לבדיקה, טען להיעדר בעיה נפשית וערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, אשר קבע (כב’ הש’ הנדל) כי “כפי שלא ניתן לקבל חוות דעת ללא בסיס, כך לא ניתן לוותר על קבלת חוות דעת בהתקיים בסיס. מדובר בהוראה קוגנטית שאין הנאשם רשאי לוותר עליה. כך מבחינה מעשית, כך מבחינה עקרונית”.
  • באותו הליך אף גילתה ב”כ המדינה, בהגינותה ובצדק, עמדתה, כי למדינה אחריות לברר את מצבו הנפשי של נאשם אף אם אינו חפץ בכך, מקום בו יש אינדיקציה המצדיקה את עריכת הבדיקה.
• כך ממש, גם בעניינו של המערער, נטען בהודעת הערעור שלא ניתן היה לוותר על קבלת חוות דעת, משהתקיים בסיס מוצק לחשש כי המערער אינו כשיר לעמוד לדין, ואף אינו אחראי לעבירות שיוחסו לו.  
• בבש”פ חביב הנ”ל אף הביעה ב”כ המאשימה, בהגינותה ובצדק, עמדתה, כי למדינה אחריות לברר את מצבו הנפשי של נאשם אף אם אינו חפץ בכך, מקום בו יש אינדיקציה המצדיקה את עריכת הבדיקה.
• וכך בדיוק גילתה המדינה אחריות בהליך הקודם שהתנהל כנגד המערער בתיק פלילי קודם בבימ”ש שלום אשדוד (העומד ברקע לתיק זה) עת נחשפה למכתבים ששלח לפרקליטות ולביהמ”ש, בסגנון המכתבים מושא כתב האישום בתיק זה, וביקשה להפנות את המערער, על אף התנגדותו, לבדיקה פסיכיאטרית. הליך פלילי קודם זה הסתיים כאמור בהפסקת הליכים מפאת אי כשירותו של המערער לעמוד לדין ובצו אשפוז כפוי.
• אלא שבניגוד לעמדה העקרונית האמורה של המאשימה ולעמדתה הספציפית ביחס למערער בהליך קודם – בהליך שבפני בית המשפט השלום ברמלה, הליך שבא לעולם בעקבות שליחת מכתבים כמו אלו שהובילו לאשפוזו בבי”ח פסיכיאטרי אך שנה קודם לכן, בחרה המאשימה בשתיקה רועמת בכל הנוגע לשאלת כשירותו של המערער
• לכן – כך נטען בהודעת הערעור – בעניינו של המערער, חובתו של בית המשפט להבטחת תקינות ההליך, לעשיית צדק ולמניעת עיוות דין צריכה היתה להוביל להעמדת מצבו הנפשי של המערער לבדיקה מקצועית ולבחינת כשירותו לעמוד לדין, אפילו שטענה זו לא הועלתה מצד הסניגור הקודם.

קבלת הערעור על ידי בית משפט המחוזי בלוד וביטול פסק הדין בשל אי בחינת כשירות לעמוד לדין.

• ביום 10.6.19 נשמע הערעור לפני בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (הרכב כב’ השופטת סגנית הנשיאה ורדה מרוז – אב”ד, כב’ השופט העמית אברהם יעקב וכב’ השופטת נאוה בכור).
• ההגנה חזרה על טענתה, כי שאלת כשירותו המהותית והדיונית של המערער לעמוד לדין כלל לא נבחנה או נדונה במסגרת ההליך לפני בית משפט השלום, על אף שברקע הדברים עמדה חוות דעת בעניינו של המערער בגדרה נקבע בתיק פלילי קודם כי המערער אינו כשיר לעמוד לדין והושת עליו צו אשפוז.
• בכתב תגובתה לערעור ביקשה הפרקליטות לדחות את הערעור אולם לאחר דיון ובעקבות המלצת בית המשפט, הסכימה הפרקליטות במהלך הדיון לביטול פסק הדין והחזרת הדיון לבית משפט השלום, לקבלת חוות דעת שתבחן את כשירותו של המערער לעמוד לדין ואת אחריותו הפלילית.
• בפסק דינו, קבע בית המשפט המחוזי כי היה מקום לבחון את שאלת כשירותו הנפשית של המערער, על אף שאיש מבאי כח הצדדים לא העלה אותו מפורשות.
• בנסיבות אלו ועל יסוד הסכמת הפרקליטות קיבל בית המשפט את הערעור והורה על ביטול פסק הדין של בית משפט השלום.
• עם ביטול פסק הדין, בוטלו גם עונש המאסר של 9 חודשים שנגזר על המערער וקנס על סך 15,000 ₪.
• הפסיכיאטר המחוזי התבקש לתת חוות דעת פסיכיאטרית אודות המערער והדיון הוחזר לבית משפט השלום ברמלה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, ללא פרטים מזהים של המערער.
• את המערער ייצגו בהליך זה עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו, את פרקליטות מחוז מרכז ייצג עו”ד גיא אברס.

ע”פ 53960-02-19 לפני בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (הרכב כב’ השופטת סגנית הנשיאה ורדה מרוז – אב”ד, כב’ השופט העמית אברהם יעקב וכב’ השופטת נאוה בכור).

עדכון – הנאשם זוכה בבית משפט השלום.

• ביום 2.10.19, התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית אודות הנאשם מטעם הפסיכיאטר המחוזי במסגרתה נאמר בין היתר כי קיים ספק האם הנאשם היה אחראי למעשיו בעת האירועים נשואי כתב האישום.
• בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופט הישאם אבו שחאדה) קבע כי בכך התקיים הסייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת, ולכן, אין מנוס מזיכוי הנאשם.
• בית המשפט לא מצא צורך למתן צו מרפאתי כפוי והורה על זיכוי הנאשם מכל העבירות בהן הורשע בשל העדר כשירות מהותית לעמוד לדין, מכוח הגנת אי שפיות הדעת.
• הנאשם, אשר כזכור פנה למשרדנו לאחר שהורשע בפלילים ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר וכן קנס, זוכה אם כן מכל אשמה ובניגוד למקרים רבים אחרים, לא ניתן בעניינו צו מרפאתי כפוי.
• לפרטים נוספים ראו: מ-9 חודשי מאסר לזיכוי בשל הגנת אי שפיות הדעת. ללא צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי.
• בהמשך זיכינו נאשם זה בתיק נוסף. על כך ראו: בשל אי כשירות מהותית לעמוד לדין מזוכה הנאשם שוב מעבירה של העלבת עובד ציבור, ללא צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי.

לקריאה נוספת.

• בכל הנוגע לייצוג משרדנו בהליכי ערעור ראו: ערעור פלילי | ייצוג משפטי בהליכי ערעור ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט | כשירות לעמוד לדין | אי כשירות לעמוד לדין | אי שפיות הדעת | הגנת אי שפיות | אי כשירות דיונית | אי כשירות מהותית | הפסקת הליכים חולה נפש | אי כשירות נפשית | אינו בר עונשין | חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי | לא כשיר לעמוד לדין | זילות בית משפט | העלבת עובד ציבור | חוק טיפול בחולי נפש | סעיף 15 חוק טיפול בחולי נפש | נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין | סעיף 170 חוק סדר הדין הפלילי | סעיף 225 חוק העונשין | סעיף 288 חוק העונשין | פסיכיאטר מחוזי אי כשירות לעמוד לדין | קבלת ערעור פלילי | משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז 

הפוסט אי בחינת כשירות לעמוד לדין; קבלת ערעור, ביטול הכרעת דין ועונש מאסר של 9 חודשים; עבירות זילות בית משפט, העלבת עובד ציבור<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (7)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מ-9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח לזיכוי בשל הגנת אי שפיות הדעת. ההליך הפלילי מסתיים בזיכוי, ללא צו אשפוז וללא צו המחייב קבלת טיפול מרפאתי.

תמצית המקרה.

• נאשם אשר הורשע בעבירות של זילות בית משפט והעלבת עובד ציבור ונשלח ל-9 חודשי מאסר – זוכה על ידי אותו שופט שגזר עליו את עונש המאסר לאחר שקבע, כי התקיים הסייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת.
• על בסיס האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי אודות הנאשם, קבע בית המשפט שאין מקום לצו אשפוז וגם לא לצו לטיפול מרפאתי כפוי.

“השורה התחתונה” בפסק הדין – זיכוי נאשם – קבלת הגנת אי שפיות הדעת.

הגנת אי שפיות הדעת.

• סעיף 34ח לחוק העונשין תשל”ז – 1977 שכותרתו “אי שפיות הדעת” קובע:

34ח. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –

(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(2) להימנע מעשיית המעשה.

• על התכלית בהגנת אי שפיות הדעת עמד בית המשפט העליון (כב’ השופט נ’ הנדל), ברע”פ 2675/13, מדינת ישראל נגד וחנון:

“… סעיף 34ח עניינו חוסר אחריות פלילית מבחינה מהותית. דהיינו, בשל מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה, לא ניתן לדרוש ממנו לשאת באחריות פלילית. התכלית שביסוד הסייג היא הרצון להימנע מלהכתים או להעניש אדם חסר הבנה של מעשיו או של הפסול בהם, או שחסר יכולת של ממש לשלוט במעשיו. תכלית זו נגזרת לא רק ממטרות הדין הפלילי אלא גם מההכרה החוקתית בכבוד האדם, הכוללת ענישת הפרט רק כשהוא בעל אוטונומיה מוסרית ויכולת בסיסית להבדיל בין חושך לאור”.

• תכלית זו הובילה לכך, שבמקרה הנדון כאן, נאשם אשר הורשע בעבירות של זילות בית משפט והעלבת עובד ציבור ונשלח ל-9 חודשי מאסר – זוכה על ידי אותו שופט שגזר עליו את עונש המאסר. 
• על בסיס האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי, ובהעדר מסוכנות, הוסיף וקבע בית המשפט שאין מקום להורות על אשפוזו של הנאשם, וגם לא על מתן צו לטיפול מרפאתי כפוי.

תחילתה של הפרשה – ההרשעה בבית משפט השלום ושליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח.

• על תחילתה של פרשה זו עמדנו בהרחבה בפוסט שכותרתו: אי בחינת כשירות לעמוד לדין; קבלת ערעור, ביטול הכרעת דין ועונש מאסר של 9 חודשים. 
• בתמצית, מדובר בנאשם אשר שלח מכתבים ובהם תכנים פוגעניים ומעליבים אודות שופטים, פרקליטה מפרקליטות דרום וסגנית הפסיכיאטר המחוזי – אשר דנו בהליכים קודמים בעניינו. 
• לאחר שמיעת הראיות בתיק, הרשיע בית משפט השלום ברמלה (כבוד השופט הישאם אבו שחאדה) את הנאשם ב- 4 אישומים של זילות בית משפט, בניגוד לסעיף 255 לחוק העונשין, ובעבירה של העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.
• בהמשך, לאחר שמיעת טוענים לעונש, גזר בין המשפט על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 15,000 ₪.

ביטול פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי והחזרת הדיון לבית משפט השלום.

• הנאשם יוצג בהליך בפני בית משפט השלום על ידי סנגור אחר, ולאחר שהורשע ונשלח למאסר פנה למשרדנו.
• בשלב ראשון, הגיש משרדנו ערעור לבית המשפט המחוזי. על הליך ערעור זה עמדנו בהרחבה בפוסט שכותרתו: אי בחינת כשירות לעמוד לדין; קבלת ערעור, ביטול הכרעת דין ועונש מאסר של 9 חודשים.
• בתמצית, טען משרדנו בערעור בפני בית המשפט המחוזי (בין היתר) כי טעה בית משפט השלום בכך:
  • שהכריע בדינו של הנאשם מבלי שבחן ביוזמתו את שאלת כשירותו הנפשית, על אף שהנאשם עצמו וסנגורו לא העלו שאלה זו.
  • שגזר על הנאשם עונש מאסר, ראשון בחייו, בהתעלם לחלוטין ממצבו הנפשי.
• בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (הרכב כב’ השופטת סגנית הנשיאה ורדה מרוז – אב”ד, כב’ השופט העמית אברהם יעקב וכב’ השופטת נאוה בכור) קיבל את ערעור משרדנו, הורה על ביטול פסק הדין והעונש והחזיר את הדיון לבימ”ש השלום – לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית בשאלת כשירותו המהותית והדיונית לעמוד לדין. 
• בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן לעיין כאמור בפוסט: אי בחינת כשירות לעמוד לדין; קבלת ערעור, ביטול הכרעת דין ועונש מאסר של 9 חודשים.

לבקשת ההגנה, מורה בית משפט השלום על זיכוי הנאשם בשל הגנת אי שפיות הדעת.

• הדיון הוחזר לכבוד השופט הישאם אבו שחאדה, אשר כזכור, בגלגול הקודם של התיק, הרשיע את הנאשם ושלח אותו ל- 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. 
• ביום 2.10.19, התקבלה חוות דעת פסיכיאטרית אודות הנאשם מטעם הפסיכיאטר המחוזי במסגרתה נאמר בין היתר כי קיים ספק האם הנאשם היה אחראי למעשיו בעת האירועים נשואי כתב האישום. 
• בהגינותו, ובניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, קבע בית המשפט כי בכך התקיים הסייג לאחריות פלילית של אי שפיות הדעת, ולכן, אין מנוס מזיכוי הנאשם.
• בהתאמה, הורה בית המשפט על זיכוי הנאשם מכל העבירות בהן הרשיעו בעבר, בשל העדר כשירות מהותית לעמוד לדין, מכוח הגנת אי שפיות הדעת.
• סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ”א-1991 שכותרתו “אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט”, קובע:

“הועמד נאשם לדין פלילי ובית המשפט מצא כי הוא עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, אולם החליט, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו הוא, שהנאשם היה חולה בשעת מעשה ולפיכך אין הוא בר-עונשין, ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי”.

• ואכן, מקרים מסוג זה מסתיימים על פי רוב בצו שיפוטי המורה על אשפוז או טיפול מרפאתי כפוי. 
• אלא שבמקרה זה, קיבל בית המשפט את טעוני משרדנו שאין מקום למתן צו שיפוטי, לא צו אשפוז וגם לא צו לטיפול מרפאתי כפוי. 
• על נימוקיו של בית המשפט ניתן לעמוד בהחלטה עצמה, אשר מוצגת במלואה לקראת סוף עמוד זה, ללא פרטים מזהים של הנאשם.

סוף דבר.

• הנאשם, אשר כזכור פנה למשרדנו לאחר שהורשע בפלילים ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח וכן קנס, זוכה אם כן מכל אשמה ובניגוד למקרים רבים אחרים, לא ניתן בעניינו צו אשפוז כפוי וגם לא צו לטיפול מרפאתי כפוי.
• את הנאשם ייצגו בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום (לאחר שהתיק הוחזר מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום) עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו.

ת”פ 21981-08-16 בבית משפט השלום ברמלה, בפני כבוד השופט הישאם אבו שחאדה.

לקריאה נוספת.

• בהמשך הובלנו לזיכוי נאשם זה בתיק נוסף ועל כך ראו בעמוד: בשל אי כשירות מהותית לעמוד לדין מזוכה הנאשם שוב מעבירה של העלבת עובד ציבור, ללא צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי.
• בכל הנוגע לייצוג משרדנו בהליכים פליליים ראו: משפט פלילי – ייעוץ וייצוג משפטי.
• למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו: דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

אשפוז או טיפול מרפאתי של נאשם על פי צו בית משפט | כשירות לעמוד לדין | אי כשירות לעמוד לדין | אי שפיות הדעת | הגנת אי שפיות | אי כשירות דיונית | אי כשירות מהותית | הפסקת הליכים חולה נפש | אי כשירות נפשית | אינו בר עונשין | חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי | לא כשיר לעמוד לדין | זילות בית משפט | העלבת עובד ציבור | חוק טיפול בחולי נפש | סעיף 15 חוק טיפול בחולי נפש | נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין | סעיף 170 חוק סדר הדין הפלילי | סעיף 225 חוק העונשין | סעיף 288 חוק העונשין | פסיכיאטר מחוזי אי כשירות לעמוד לדין | קבלת ערעור פלילי | משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז 

הפוסט מ-9 חודשי מאסר לזיכוי בשל הגנת אי שפיות הדעת. ללא צו אשפוז או צו לטיפול מרפאתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (3)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר