ארכיון הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי 5 (239)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: חנינה בדין משמעתי.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו”ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב”כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב”כ ומוסד

אנשי שב”כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה”ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב”ס

סוהרים ואנשי שב”ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי 5 (239) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2)

גיא פלנטר — Fri, 12 May 2023 07:52:47 +0000

קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי לקוחות, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין.

פסילת הודאה – קבלת ערעור וביטול פסק דין

כידוע, פסילת הודאה שניתנה בחקירה נדירה מאוד במחוזותינו. נדירה עוד יותר – פסילת הודאה שניתנה בפני ערכאה שיפוטית, קל וחומר שעה שההודאה בעבירות ניתנה על ידי עורכת דין, שחזקה עליה שהיא יודעת את משמעויות הפללתה העצמית בהודאה באשמה ותעשה כן רק מרצונה הטוב והחופשי.
בדיוק במצב כזה אנו עוסקים כאן. בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו נעתר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין לבקשתנו, והורה על פסילת הודאה וביטול פסק דין מרשיע אשר ניתן כנגד עורכת דין אשר ייצגנו.

תמצית המקרה: קבלת ערעור – פסילת הודאה של עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות והתנהגות לא הולמת

בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין קיבל ערעור שהגשנו והורה על פסילת הודאה שמסרה עורכת דין בעבירות שליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות וכן מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

פרשה זו עוסקת בעורכת דין ממחוז חיפה בעלת וותק של כ- 9 שנים במקצוע, ללא עבר משמעתי קודם.
כנגד עורכת הדין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות. בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב הקובלנה:
- קיבלה על עצמה עורכת הדין לטפל בדרישתן לפיצוי של המתלוננות, בגין פוליסת ביטוח חיים. בשלב מסוים במהלך הטיפול, הסכימו המתלוננות להצעת פשרה אשר גובשה עם חברת הביטוח.
- במשך כחצי שנה, פנו המתלוננות פעמים רבות לעורכת הדין על מנת לברר מה עלה בגורל כספי הביטוח, אולם עורכת הדין הנאשמת, כך נטען בכתב הקובלנה, התחמקה מהן ואף ניתקה עימן מגע.
- בהמשך, בתאריך 28.4.06, הצליחה אחת המתלוננות ליצור קשר עם עורכת הדין אולם זו טענה כי טרם קיבלה את הכספים מחברת הביטוח.
- מיד לאחר מכן, התקשר בעלה של עורכת הדין למתלוננת והביעה תרעומת על דרך יצירת הקשר עם עורכת הדין.
- בהמשך, יצרו המתלוננות קשר עם חברת הביטוח ונתברר להן כי עוד ביום 30.10.05 נשלחה המחאה על סך 59,488 ש”ח לעורכת הדין הנאשמת, וכי המחאה זו נפרעה ביום 2.11.05.
- שני מכתבים שנשלחו על ידי המתלוננות לעורכת הדין לא זכו לתגובה ועורכת הדין הנאשמת לא השיבה למתלוננות את כספי הביטוח בהם שלחה ידה ולא השיבה להן כספי אגרות שהפקידו בידיה.
- אף לאחר שהמתלוננות פנו לייצוג משפטי כנגד עורכת הדין, סירבה עורכת הדין להחזיר את הכספים, ובהמשך הציבה תנאים להשבת הכספים, אשר כללו, בין היתר, התחייבות לסודיות.
בהתאמה לעובדות הנטענות בקובלנה, הואשמה עורכת הדין בעבירות המשמעת הבאות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- שליחת יד בכספי פיקדון.
- אי-שמירת סודיות, עבירה בניגוד לכלל 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

שליחת יד והפרת חובת נאמנות ומסירות – על עבירות המשמעת בהן הואשמה עורכת הדין

במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין, וטוב הייתה עושה באם הייתה דואגת להעמיד לעצמה, בעוד מועד, ייצוג משפטי.

הרשעתה של עורכת הדין על פי הודאתה בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה

עם התייצבותה לדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, ושעה שלא הייתה מיוצגת, הורשעה עורכת הדין על פי הודאתה בעבירות של שליחת יד בכספי פיקדון, חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת סודיות ואי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין.
בגזר דינו, הדגיש בית הדין המשמעתי המחוזי את חומרת הנסיבות: עורכת הדין קיבלה עבור לקוחותיה המתלוננות כספים שהגיעו להן מחברת ביטוח. היא העלימה מהן את עצם קבלתם של הכספים ולאחר שהמתלוננות קיבלו מחברת הביטוח את המידע לפיו שולמו לעורכת הדין כספים עבורן, והן פנו אליה בדרישה לקבלם, סירבה עורכת הדין להעביר להן את הכספים והעמידה תנאים בלתי רלוונטיים להשבת הכספים.
בטרם גזירת הדין, איפשר בית הדין המחוזי לעורכת הדין הנאשמת להשיב למתלוננות את כספן, והיא העבירה למתלוננות סך של 53,969 ש”ח.
דא עקא, שסכום זה שהעבירה הנאשמת למתלוננות כלל בחובו קיזוזים והפחתות בגין שכר טרחה ומע”מ אשר לא היו מקובלים על המתלוננות, משום שלא ראו בסכום שהועבר להן פירעון מלא של הסכום שהנאשמת חבה להן.
בגזר דינו, זקף בית הדין המשמעתי לחובתה של הנאשמת את העובדה, שגם לאחר הודאתה בעובדות ולאחר שבית הדין נתן בידיה הזדמנות לתקן את מחדליה, לפחות באיחור, עדיין מצאה לנכון להשאיר בידיה כספים שהינם במחלוקת ואשר ספק אם הייתה רשאית לעכבם על פי כללי העכבון החלים על עורכי דין.
בסופו של יום, גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על עורכת הדין הנאשמת את העונשים הבאים:
- השעיה לתקופה של 9 חודשים.
- השעיה על תנאי לתקופה של 24 חודשים, והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מתום תקופת ההשעיה בפועל עבירה על אחד מסעיפי החיקוק שבהם הורשעה.
- תשלום הוצאות ללשכה בסך של 3000 ש”ח.

קבלת ערעור, פסילת הודאה ע”י בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין וביטול פסק דינו של בית הדין המחוזי

עורך דין גיא פלנטר ייצג את עורכת הדין בערעור שהגישה לבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין.
בפסק דין בלתי שגרתי וברוב דעות, קיבל בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין את טענותיו של עורך דין גיא פלנטר בערעור ופסק:
- הודאתה של המערערת פסולה, שכן לא ניתנה מרצון חופשי ותוך שלילת זכות הייצוג על ידי עורך דין.
- הכרעת הדין וגזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה מבוטלים.
- התיק יוחזר לבית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה לשלב של ההקראה, ותינתן למערערת הזדמנות נוספת להעלות ולפרוש את טענותיה ואת הגנתה.
פסק דינו של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (הרכב כב’ השופטים עורך דין סולי וואנו אב בית הדין, עורכת דין יהודית קורן, ועורך דין אביתר גושן) ניתן בתאריך 4.2.2010
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים:
- העתק מהקובלנה שהוגשה כנגד עורכת הדין (ללא פרטים מזהים) לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (תיק בד”מ 11/08).
- גזר הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.
- פסק הדין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (תיק בד”א 108/08) בו קיבל את ערעור עורכת הדין והורה על פסילת הודאה שניתנה ע”י עורכת הדין.

תיק בד”א 108/08, בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, עורכת דין פלונית נגד הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי | אתיקה מקצועית

דין משמעתי – אתיקה מקצועית | הליכים משמעתיים | פסילת הודאה | פסילת הודיה | ארכיון שליחת יד | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | ייצוג עורכי דין בהליכים משמעתיים | שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדון | שליחת יד בכספי פיקדון | שליחת יד בפיקדונות לקוח | שליחת יד בכספי פיקדונות | שליחת יד בכספים

הפוסט קבלת ערעור בביה”ד המשמעתי הארצי; פסילת הודאה בעבירות שליחת יד, הפרת חובת נאמנות ומסירות, אי שמירת סודיות. ביטול פסק דין. 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדונות | עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 08:33:11 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו: זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות, עיכוב כספי לקוח שלא כדין.

שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין בכל רחבי הארץ לרבות בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, שליחת יד בפיקדונות וכן עיכוב כספי לקוח שלא כדין.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפלנו במסגרתו הובלנו לזיכוי עורכת דין מעבירות שליחת יד בכספי לקוח וכן עיכוב כספים שלא כדין ועבירות אתיקה מקצועית נוספות.

שליחת יד בכספי פיקדונות + עיכוב כספי פיקדונות שלא כדין – זיכוי עורכת דין

תמצית הפרשה.

זיכוי בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מעבירות של עיכוב שלא כדין, שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורכת הדין – אישומים חמורים בעבירות שליחת יד בכספי לקוח, עיכוב כספי לקוח שלא כדין ועבירות אתיקה נוספות

כנגד עורכת דין הוגשה קובלנה משמעתית המייחסת לה שורה ארוכה של עבירות משמעת חמורות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיפים 54, 61(1) ו- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961 (להלן- “הכללים” ו- “החוק”, בהתאמה).
- שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח + עיכוב כספי לקוח שלא כדין , עבירה לפי סעיפים 40, 42 לכללים וסעיף 61(2) לחוק.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק.

על חומרת העבירה של שליחת יד בכספי פיקדונות לקוח

במישור העקרוני, בהקשר לחומרת העבירות בהן הואשמה עורכת הדין, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת כדלקמן:

“הפרת חובת נאמנות ללקוח ושליחת יד בכספי לקוח הינן מהעבירות החמורות ביותר שעורך דין עשוי לבצע. תמצית מקצוע עריכת הדין היא הנאמנות ללקוח. עשייה בכספי הלקוח למען האינטרסים האישיים של עורך הדין שוללת ממנו את הזכות להמשיך ולעסוק במקצועו. הפרת האימון באמצעות שליחת יד בכספים של לקוח עלולה לגרום לאבדן אימון של הצבור במקצוע עריכת הדין. על בית הדין להחמיר בעבירות אלה, להוקיע את העבריינים ולהענישם בכל חומרת הדין”.

עורכת הדין הנאשמת בפרשה זו עמדה אם כן בסיכון של ממש לאבד את רישיונה לעסוק בעריכת דין.

זיכוי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מעבירות עיכוב כספי לקוח שלא כדין ושליחת יד בכספי לקוח

לאחר ניהול הליך משמעתי ושמיעת כל העדים והראיות עד תום, אימץ בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין את עמדתו של הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וזיכה את עורכת הדין מהאישומים המרכזיים בפרשה, הנוגעים לעיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות והפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח.

תיק בד”מ 76/05, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד עורכת דין פלונית, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | תלונה כנגד עורך דין לוועדת האתיקה | זיכוי עורכת דין | עיכוב כספי לקוח שלא כדין | עיכוב כספים שלא כדין | עיכוב פיקדון שלא כדין | שליחת יד בכספי פיקדונות | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי | דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית

הפוסט שליחת יד בכספי לקוח | שליחת יד בפיקדונות | עיכוב כספי לקוח שלא כדין – זיכוי עורכת דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי בהליך משמעתי בביה”ד משמעתי של לשכת עורכי הדין: הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת חומר ארכיוני, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאיננה הולמת 5 (1)

גיא פלנטר — Tue, 12 May 2020 07:43:25 +0000

זיכוי בהליך משמעתי – בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו מורה על זיכוי עורך דין.

זיכוי בהליך משמעתי – בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מורה על זיכוי עורך דין.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ברחבי הארץ ובערכאות ערעור.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו: זיכוי בהליך משמעתי של עורך דין, בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א – יפו מעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת חומר ארכיוני, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאיננה הולמת.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך הדין – עבירות אתיקה מקצועית.

כנגד עורך דין וותיק ומוכר הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין המייחסת לו שורה של עבירות משמעת:
- עבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, בניגוד לסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו – 1986 וסעיפים 54 ו- 61(1) ו- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין תשכ”א – 1961.
- עבירה של אי שמירת חומר ארכיוני על פי סעיפים 2 ו- 4 לכללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין), תשל”א – 19711.
- עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- עבירות של התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.
בתמצית, נטען בכתב הקובלנה כי עורך הדין הנאשם לא שמר על מסמכים קריטיים הנוגעים ללקוח שלו, שבינתיים נפטר, ובכך גרם נזק כבד ליורשיו של לקוחו.
כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך הדין גולל את הסיפור הבא:
- לקוח שהיה חייב כספים בשני תיקי הוצל”פ, שכר את שירותיו של עורך הדין (הנאשם בהליך משמעתי זה).
- עורך הדין פעל מטעמו של הלקוח והגיע להסכם בכתב עם הזוכה בתיקי הוצל”פ לפיו, ישולם לזוכה סכום מסוים ואילו שני תיקי ההוצל”פ יסגרו.
- לימים, נפטר הלקוח ואילו הזוכה הפר את ההסכם, המשיך לפעול באחד מתיקי ההוצל”פ כנגד עיזבון הלקוח ואף פעל למימוש דירתו של הלקוח המנוח.
- משפנה בנו של הלקוח (להלן – “המתלונן”) לעורך הדין וביקש לקבל את כל המסמכים הנוגעים בדבר, ובמיוחד את אותו הסכם בו סוכם ששני תיקי ההוצל”פ יסגרו, טען עורך הדין כי אינו מוצא את התיק.
- בכתב הקובלנה נטען, כי בשום שלב לא הציע עורך הדין להחזיר ללקוחו או ליורשי לקוחו את המסמכים, וכי על פי דין, מאחר ועורך הדין טיפל בזמנו בעניינו של הלקוח – היה עליו לשמור על המסמכים.
- בהמשך נטען בכתב הקובלנה, כי המתלונן ניסה לאתר את ההסכם בלשכת הוצל”פ, אולם התיק בוער.
- לבסוף נטען, כי עורך הדין גם לא הסכים ליתן למתלונן תצהיר על תוכן ההסכם אליו הגיע בזמנו.
- עד כאן לגבי העובדות שנטענו בכתב הקובלנה המשמעתית.
בטיעוניו, ביקש בא כח הקובל לשכנע את בית הדין כי התנהלותו של עורך הדין (קרי – בכך שלא שמר על העתק מההסכם ובכך שסירב ליתן תצהיר אודות תוכנו של ההסכם), העמידה את דירת לקוחו המנוח בסכנת מימוש, דבר שאילץ את בנו של הלקוח, המתלונן, לשלם לזוכה ממון רב.
במידה ובית הדין המשמעתי היה מאמין לעדי בא כוח הקובל ומרשיע את עורך הדין, היה עותר בא כוח הקובל לעונש של השעיה ממושכת וכן לחייב את עורך הדין בפיצוי המתלונן.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א – יפו.

הליך משמעתי זה התנהל בפני הרכב אב”ד, עורכת דין עדית זמר, בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו.
על מנת להוכיח את האישום המשמעתי, העידו מטעם ב”כ הקובל עורך דינו של המתלונן (שהיה בקשר עם הנאשם בעניינים נשוא הקובלנה) וכן המתלונן עצמו.

זיכוי בהליך משמעתי – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מורה על זיכוי עורך דין מכל האישומים.

זיכוי בהליך משמעתי של עורך הדין מכל האשמות שיוחסו לו בכתב הקובלנה.

בעיצומה של חקירתו הנגדית של המתלונן, ביקש המתלונן לחזור בו מגרסתו ומתלונתו ובהמשך, הגיש ב”כ הקובל בקשה לבית הדין לחזור בו מכתב הקובלנה.
בית הדין המשמעתי נעתר לבקשתו של ב”כ הקובל לחזור בו מהקובלנה המשמעתית ולאור הוראות כלל 10(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ”ב – 1962 זיכה את עורך הדין מכל האשמות שיוחסו לו בכתב הקובלנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב הקובלנה ובהכרעת הדין (ללא פרטים מזהים אודות עורך הדין שזוכה).

תיק בד”מ 47/08, הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב – יפו נגד עורך דין פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

זיכוי בהליך משמעתי – בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי | דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | הליך משמעתי | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | אי שמירת חומר ארכיוני | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

הפוסט זיכוי בהליך משמעתי בביה”ד משמעתי של לשכת עורכי הדין: הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, אי שמירת חומר ארכיוני, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע, התנהגות שאיננה הולמת 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3)

גיא פלנטר — Wed, 11 Mar 2020 15:57:36 +0000

תלונת שופט אודות הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – זיכוי עו”ד בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

תלונת שופט אודות עו”ד – זיכוי בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בטענת “אין להשיב לאשמה”.

בעקבות תלונת שופטת, הוגשה כנגד עורכת דין קובלנה משמעתית לבית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין המייחסת לה שורה של עבירות אתיקה מקצועית: הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע וכן התנהגות שאיננה הולמת.
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קיבל טענה מקדמית מצד הסניגור לפיה – אין להשיב לאשמה – והורה על זיכוי עורכת הדין מכל אשמה.

כללי – תלונות של שופטים והנהלת בתי המשפט כנגד עורכי דין.

על פי כתבה שפורסמה בגלובס, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה של גידול במספר התלונות מצד שופטים כנגד עורכי דין.
ככלל, תלונת שופט נגד עורך דין מועברת לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין באמצעות הנהלת בתי המשפט, ולא ישירות על-ידי השופטים.
מטבע הדברים, מתייחסות וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין בכובד ראש לכל תלונת שופט כנגד עורך דין ולא אחת, הובילו תלונות של שופטים כנגד עורכי דין להליכים משמעתיים.
כך למשל, בעקבות תלונות של שופטים כנגד עורכי דין, ננקטו כנגד עורכי הדין הליכים משמעתיים בגין:
- העלאת טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון ובעיות אמינות אחרות;
- אי התייצבות לדיונים והפקרת הלקוח;
- התבטאות לא נאותה בכתב או בעל-פה של עורך הדין;
- התנהגות מבזה כלפי עורך דין אחר והצד שכנגד;
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת הדין;
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין;
- הופעות של עורכי דין מושעים ועוד.

כתב הקובלנה שהוגש לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון בעקבות תלונת שופט.

פרשה זו עוסקת בתלונה שהגישה שופטת בכירה (כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ) כנגד שני עורכי דין ומתמחה, תלונה שהובילה להגשת קובלנה משמעתית כנגד השלושה לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון.
למרות שהתלונה הוגשה על ידי שופטת המכהנת בבית משפט השלום בקריית גת, ולמרות שעורכת הדין נשוא התלונה רשומה במחוז ת”א והמרכז, נדונה הפרשה דווקא בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון כיוון ששניים מתוך שלושת הנאשמים רשומים במחוז זה.
ואלו בתמצית, העובדות הנטענות בקובלנה המשמעתית שהוגשה כנגד השלושה:
- שני עורכי הדין קיבלו על עצמם את ייצוגו של נאשם בפלילים בבית משפט השלום בקרית גת, ובמסגרת זו הופיעו בדיוני המעצר בעניינו של הנאשם.
- אף כי ידעו על קיומה, לא התייצבו עורכי הדין לישיבת הקראת כתב האישום ולבקשתם התייצב מתמחה, שכפר בעובדות כתב האישום. בסיום ישיבה זו, תואמו עם המתמחה מועדי דיוני הוכחות.
- המתמחה הציג עצמו כמתמחה ממשרדה של עורכת הדין הנאשמת, אף כי לאמיתו של דבר עבד המתמחה באותה עת במשרדו של עורך דין אחר.
- בישיבת ההוכחות הראשונה, לא התייצב איש מעורכי הדין (ואף לא המתמחה), וזאת למרות שבא כח המאשימה, (פרקליטה מפרקליטות המדינה) שוחחה עם עורכי הדין והודיעה להם על חובתם להתייצב להמשך הדיון. נוכח אי ההתייצבות, לא התקיים הדיון לגופו.
- לנוכח ההתנהלות הנטענת, פסקה כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ, כדלקמן:

“כיום בית המשפט עומד מול שוקת שבורה, לאחר שפינה מועדים דחופים ביותר להוכחות, בהיות הנאשם עצור, ולא ניתן לנהל את ההוכחות, נוכח מחדלם של הסניגורים. למותר לציין, כי לא הגיעה כל הודעה לתיק בית המשפט. אני סבורה שמדובר בהתנהגות חמורה ביותר ואני סבורה גם, כי נעשה שימוש שאינו ראוי במתמחה להטעות את בית המשפט. אבקש מלשכת עורכי הדין לחקור את העניין, הן בנוגע לסניגורים והן בנוגע למתמחה אשר שלחו הסניגורים לאולם בית המשפט לטעון טענות, שכפי שאני מבינה, אינן נכונות, להציג עצמו כמייצג את הנאשם. למותר לציין, את הנזק הרב שייגרם לזכויותיו של הנאשם שהינו תושב זר מסין אשר אינו מבין את השפה העברית, בכך שייאלץ להמתין למועד הוכחות חדש, ככל הנראה לאחר הפגרה, ולצורך כך ימשיך וישהה במעצר שלא לצורך, שהרי ניתן היה לסיים את התיק לפני הפגרה. את כל זאת אבקש מלשכת עורכי הדין להביא בחשבון כאשר תבחן את המקרה”.

תלונתה של השופטת הבכירה הועברה לתגובתם של שני עורכי הדין והמתמחה ומשלא הצליחו לשכנע את וועדת האתיקה בחפותם, הועמדו השלושה לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון, כאשר מיוחסות להם שורה של עבירות משמעת חמורות:
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח והחובה כלפי בית המשפט, עבירה לפי סעיף 54, לחוק לשכת עורכי הדין (להלן – “חוק לשכת עורכי הדין”).
- הפסקת טיפול שלא כדין, עבירה לפי כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 (להלן – “כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)”.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

על עבירות המשמעת שיוחסו לעורכי הדין הנאשמים בכתב הקובלנה.

תלונתה של כבוד השופטת השופטת מדברת בעד עצמה, ואין צורך להכביר מילים בדבר חומרת המעשים אשר יוחסו על ידי בית המשפט לשלושת הנאשמים.
כבר לפני שנים רבות אישר בית המשפט העליון הרשעת עורך דין בהפרת חובת הנאמנות ומסירות ללקוח, כאשר לא התייצב לדיונים בבית המשפט וראו למשל בהקשר זה את פסק הדין שניתן בתיק על”ע 2388/00 עו”ד פלוני נ’ הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד.
באשר לעבירות שיוחסו לנאשמים בכתב הקובלנה, סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שכותרתו “שמירת כבוד המקצוע”, קובע כדלקמן:

“עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע”.

סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין מסדיר את חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט. על פי סעיף זה:

“במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט”.

סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין שכותרתו “עבירות משמעת”, קובע כדלקמן:

“אלה עבירות משמעת:

(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;

(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין”.

סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), מסדיר את אופן הפסקתו של טיפול משפטי על ידי עורך דין. בהתאם לסעיף זה:

“הפסקת טיפול

(א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

(ב) החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.

(ג) היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק”.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל שילוב של טענות הגנה: אין להשיב לאשמה + הגנה מן הצדק ומורה על זיכוי למרות תלונת שופט.

הנאשם מס’ 1 בהליך משמעתי זה, עורך דין פלילי וותיק ומוכר מאזור הצפון, ייצג את עצמו בהליך וכן את המתמחה, נאשם מספר 3.
נאשמת מס’ 2, עורכת דין וותיקה מאזור המרכז, המוכרת כלוחמת למען זכויותיהם של עובדים זרים בארץ, יוצגה על ידי עורך דין גיא פלנטר.
לאחר שמיעת מלוא ראיות הקובל, ולפני תחילת פרשת ההגנה, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (הרכב עו”ד אמאל חמיס אב ביה”ד, עו”ד שלמה אלכביר ועו”ד חסן חטיב) את טענותיו של עו”ד גיא פלנטר, זיכה את הנאשמת 2 מכל אשמה ובעקבות זיכוי זה זוכה גם הנאשם 1.
שתי טענות שהעלה עו”ד גיא פלנטר, הובילו לזיכוי; הראשונה, לפיה “אין להשיב לאשמה“, והשניה לפיה עומדת לנאשמת 2 “הגנה מן הצדק“. נעמוד על שתי הטענות בנפרד;

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה “אין להשיב לאשמה”.

במשפט הישראלי, מקורה של הטענה לפיה אין להשיב לאשמה (המכונה גם “no case to answer”) בסדרי הדין במשפט פלילי; סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982, שכותרתו “זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה”, קובע:

“נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין…”.

הוראה דומה קיימת בסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע”ה – 2015 הקובעת:

“36. העדר הוכחה לכאורה

(א) עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנקבל לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב לטענה.

(ב) מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנקבל, והוא רשאי לעשות כן אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין”.

בהקשר הנוכחי, פסק בית הדין למשמעת (בסעיף 15 לפסק הדין) כי לאחר בחינת מכלול ראיות התביעה, הגיע למסקנה כי דין טענת הנאשמת 2 כי “אין להשיב לאשמה”, להתקבל. אודות נימוקיו של בית הדין המשמעתי ראו בפסק הדין עצמו, בהמשך עמוד זה.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה עומדת לעורכת הדין “הגנה מן הצדק” – וגם מכאן שיש להורות על זיכוי עורכת הדין.

דוקטרינת ההגנה מן הצדק, מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982; בהתאם לסעיף זה רשאי נאשם לטעון, כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. נתקבלה הטענה, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום ואף לבטל את האישום כליל.
לא אחת כבר נפסק, כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק חלה גם על הליכים משמעתיים, וראו למשל בהקשר זה פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק על”א 2351/01, פרשת שמעון חרמון:

“רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת- משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו”.

בהקשר הנוכחי, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (בסעיף 19 לפסק דינו) את טענתו של עו”ד גיא פלנטר כי בנסיבות שהוכחו בפני בית הדין, הרשעתה של הנאשמת 2 תעמוד בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, וגם מטעם זה זיכה את עורכת הדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהעתק מהקובלנה המשמעתית + פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון (ללא פרטים מזהים של הנאשמים) אשר זיכה את עורכי הדין על בסיס קבלת טענות הגנה של “אין להשיב לאשמה” ו”הגנה מן הצדק”.

תיק בד”מ 60/09, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון (הרכ ב עו”ד אמאל חמיס, אב ביה”ד, עו”ד חסן חטיב, עו”ד שלמה אלכביר).

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

הליך משמעתי – ייצוג משפטי | עורכי דין – אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין – אין להשיב לאשמה | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | תלונת שופט כנגד עורך דין | אתיקה מקצועית | הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת

הפוסט זיכוי בבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. תלונת שופט – הפסקת טיפול שלא כדין, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח – אין להשיב לאשמה 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

זיכוי עורך דין – עבירות אתיקה מקצועית: העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט | אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט | הפרעה לבית המשפט לעשות משפט | הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח 5 (2)

גיא פלנטר — Wed, 11 Mar 2020 15:03:59 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי עורך דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין – עבירות אתיקה מקצועית.

זיכוי עורך דין מתלונת שופטת על ידי בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעורכי דין בהליכים משמעתיים בבתי הדין של לשכת ערוכי הדין בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל במשרדנו במסגרתו הובלנו לזיכוי עורך דין.
שופטת המכהנת בבית המשפט המחוזי מרכז הפנתה תובעים להגיש תלונה משמעתית כנגד עורך דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין על אי התייצבותו של עורך הדין לדיון, למרות שלא שוחרר מייצוג, וכן בגין סירובו (לטענתם של התובעים) למסור להם את התיק.
משהוגשה כנגד עורך הדין קובלנה ולאחר שנשמעו הראיות כמעט עד תום, קיבל בית הדין את עמדת הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, והורה על זיכוי עורך הדין מכל אשמה משורה ארוכה של עבירות אתיקה מקצועית:
- העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט.
- אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט.
- הפרעה לבית המשפט לעשות משפט.
- הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה.
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח.

כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך הדין לבית הדין המשמעתי.

כנגד עורך דין מרמת גן העוסק בדיני נזיקין הוגשה קובלנה משמעתית על ידי פרקליט ועדת האתיקה, המייחסת לו שורה ארוכה של עבירות אתיקה מקצועית:
- העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט, עבירה על פי סעיף 2 ו- 32 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986 וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961.
- אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, עבירה על פי סעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח והפרעה לבית המשפט לעשות משפט, עבירה על פי סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיפים 54, 61(1) ן- 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה בלקוח, עבירה על פי סעיף 13(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין.
- מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת הדין, עבירה על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.
- התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת הדין, עבירה על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.
בתמצית, על פי הנטען בכתב הקובלנה:
- ייצג עורך הדין את המתלוננים בתביעת נזיקין בבית המשפט המחוזי מרכז. משנקבע התיק ע”י בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת אסתר דודקביץ) לקדם משפט, הגיש עורך הדין לבית המשפט “הודעה על פטור מייצוג” ולמרות שלא שוחרר על ידי בית המשפט מייצוג המתלוננים, לא התייצב לדיון שנקבע.
- משלא התייצב לדיון, קבעה כב’ השופטת אסתר דודקביץ כדלקמן:

“התיק נקבע להיום בנוכחות התובעים עצמם ובנוכחות בא כוחם [הנאשם], שעדיין לא שוחרר מייצוגם של התובעים. זאת ועוד, מדברי התובעים עולה כי עו”ד [הנאשם] מעכב בידיו את מסמכיהם של התובעים וזאת לכאורה בניגוד לכללי האתיקה. לפיכך נדרש עו”ד [הנאשם] לפעול בהתאם לכללי האתיקה ולאפשר לתובעים לקבל העתקי כל המסמכים השייכים להם”.

על פי הנטען בקובלנה, שבו וביקשו המתלוננים מעורך הדין כי ישיב להם את התיק ומסמכיהם אולם עורך הדין התנה את מסירת התיק בחתימתם על מסמך וויתור על תביעות ו/או טענות כלפיו.
משסירבו המתלוננים לחתום על כתב ויתור תביעות ו/או טענות כאמור לעיל, נטען כי עורך הדין לא הסכים להשיב להם את תיקם.
בהמשך, יידעו המתלוננים את בית המשפט כי למרות החלטת השופטת, לא השיב להם עורך הדין את התיק.
בתגובה, קבעה כב’ השופטת דודקביץ כי: “מן הראוי שהתובעים יפנו ללשכת עורכי הדין“, וכך עשו.

כל ניסיונותיו של עורך הדין למנוע את הגשת הקובלנה כנגדו – לא צלחו.

בטרם הגשת כתב הקובלנה כנגדו, ביקשה ועדת האתיקה מעורך הדין את תגובתו לתלונה ואף איפשרה לו להוסיף לאמור בתגובתו (לאחר שוועדת האתיקה גיבשה עמדה, על בסיס החומר שהצטבר בידה, כי עורך הדין עבר לכאורה עבירות אתיקה מקצועית).
כל ניסיונותיו של עורך הדין לשכנע את ועדת האתיקה כי יש להימנע מלהגיש כנגדו קובלנה, לא צלחו ולפיכך נאלץ להתמודד עם קובלנה משמעתית שהוגשה כנגדו לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז ת”א והמרכז.

בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו מורה על זיכוי עורך דין מכל אשמה.

לאחר הגשת הקובלנה כנגדו, פנה עורך הדין הנאשם לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני בית הדין המשמעתי.
עמוק לתוך פרשת ההגנה, לאחר שעו”ד גיא פלנטר חקר את כל עדי הקובלת בחקירה שכנגד, בעיצומה של חקירתו הנגדית של הנאשם ולנוכח ראיה חדשה שהגיש עו”ד פלנטר לבית הדין, החליטה הקובלת (ועדת האתיקה) לקבל את גרסת הנאשם, חזרה בה מכתב הקובלנה וביקשה מבית הדין להורות על זיכויו של הנאשם מהאישומים המשמעתיים.
בעקבות הודעת ועדת האתיקה על חזרתה מהקובלנה, ביטל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א – יפו (הרכב אב”ד, שי ניידרמן, עו”ד, חב”ד איה שריק, עו”ד וחב”ד חנה גלזר, עו”ד) את הקובלנה והורה על זיכוי הנאשם.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובלנה שהוגשה כנגד עורך הדין, הודעת פרקליט ועדת האתיקה על חזרה מהקובלנה והכרעת דינו של בית הדין המשמעתי, אשר במסגרתה ביטל את הקובלנה והורה על זיכוי עורך הדין מכל אשמה (ללא פרטים מזהים אודות עורך הדין אשר זוכה).

תיק בד”מ 132/12, ועדת האתיקה – מחוז ת”א והמרכז של לשכת עורכי הדין נגד עו”ד פלוני, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו.

ב”כ הקובלת: צחי יונגר, עו”ד. ב”כ הנאשם: גיא פלנטר, עו”ד.

לקריאה נוספת.

הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית והליכים משמעתיים ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד
לדוגמאות נוספות לייצוג משרדנו בהליכים משמעתיים ראו בעמוד – גיא פלנטר משרד עורכי דין ייצוג משפטי בדין משמעתי.
לדוגמאות נוספות לייצוג עורכי דין בהליכים שונים ראו בעמודים – כללי לשכת עורכי הדין אתיקה מקצועית, אתיקה מקצועית.

ייצוג משפטי בדין משמעתי

דין משמעתי | עבירות אתיקה מקצועית – עורכי דין | זיכוי עורך דין | העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט | אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט | הפרעה לבית המשפט לעשות משפט | הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח

הפוסט זיכוי עורך דין – עבירות אתיקה מקצועית: העדר יחס של כבוד ופגיעה בכבוד בית המשפט | אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט | הפרעה לבית המשפט לעשות משפט | הפסקת טיפול בעניין לקוח מבלי למנוע פגיעה | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

גניבה בידי מורשה | עורכת דין שגנבה כספי פקדונות – עבודות שירות, השבת כספים ב-36 תשלומים, ללא קנס 5 (2)

גיא פלנטר — Sun, 08 Mar 2020 07:35:44 +0000

גניבה בידי מורשה | עורכת דין שגנבה כספי פקדונות – עבודות שירות. בתמונה: היכל המשפט בחיפה.

גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין – עורכת דין שהורשעה בגניבת כספי פקדונות מחשבון נאמנות – נדונה לעבודות שירות, ללא קנס או פיצוי.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכת דין אשר הורשעה, ב- 7 אישומים שונים, בעבירות של גניבה בידי מורשה.
הסדר טעון שנחתם עם עורכת דין שהורשעה ב- 7 אישומים של גניבה בידי מורשה חילץ אותה ממאסר ממושך ובאופן חריג, חויבה עורכת הדין במסגרת הסדר הטעון להשיב את כספי הגניבה בגובה הקרן בלבד, ב- 36 תשלומים לאחר מתן גזר הדין וללא חיוב בקנס.

כתב האישום אשר הוגש כנגד עורכת הדין – גניבה בידי מורשה, מעילה ממושכת ושיטתית תוך שליחת יד בכספי לקוחותיה.

כנגד עורכת דין אשר ניהלה משרד בחיפה ובזיכרון יעקב הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה המייחס לה, ב- 7 אישומים שונים, עבירות פליליות של גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393(2) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בתמצית, על פני הנטען בכתב האישום, במשך תקופה של 3 שנים, נהגה עורכת הדין לשלוח יד בכספיהם של לקוחות שפנו אליה לקבלת שירותים משפטיים.
מעבר לעצם החיוב בהשבת כספי הגניבה ופיצוי המתלוננים, חשף כתב אישום זה את עורכת הדין לענישה מכאיבה בדמות מאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.

אישום מס’ 1 – גניבה בידי מורשה מחשבון נאמנות של 70,000 ש”ח.

על פי הנטען באישום הראשון, קיבלה עורכת הדין על עצמה לייצג את שני הצדדים לעסקת מכר של דירה בחיפה. במעמד החתימה על הסכם המכר שערכה עורכת הדין, שילמו הרוכשים לעורכת הדין 70,000 ש”ח וזאת במטרה שיועברו בהמשך למוכרים.
הסכם המכר חייב את עורכת הדין להפקיד את הכסף בחשבון נאמנות עד לרישום הערת אזהרה על שם הרוכשים, ובהמשך היה על עורכת הדין להעביר את הכסף לידי המוכרים.
עורכת הדין אכן הפקידה את הכספים בחשבון נאמנות על שמה אולם במספר הזדמנויות שונות, השתמשה עורכת הדין במלא הסכום לצרכיה האישיים.
בהמשך, הושעתה עורכת הדין מחברות בלשכת עורכי הדין, וייצוגם של הצדדים לעסקת המכר עברה לעורך דין אחר. על אף פניות חוזרות ונשנות לא החזירה את הכסף.
בהתאמה, הואשמה עורכת הדין בכתב האישום בעבירה של גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393(3) לחוק העונשין.

אישום מס’ 2 – גניבה בידי מורשה של 59,488 ש”ח שהעבירה חב’ ביטוח עבור לקוחה.

על פי הנטען באישום זה, פנתה המתלוננת לעורכת הדין לצורך ייצוגה בתביעה משפטית כנגד חברת ביטוח. במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין המתלוננת לחברת הביטוח, העבירה חברת הביטוח לעורכת הדין המחאה על סך 59,488 ש”ח לטובת המתלוננת.
מבלי לעדכן את המתלוננת כי חברת הביטוח העבירה את הפיצוי המוסכם, הפקידה עורכת הדין את ההמחאה בחשבונה ובהמשך, כאשר נודע למתלוננת כי הפיצוי המוסכם הועבר לעורכת הדין, סירבה עורכת הדין להעביר למתלוננת את כספה.
המתלוננת הגישה כנגד עורכת הדין תביעה ורק לאחר הגשת התביעה וכן הגשת תלונה במשטרה ובלשכת עורכי הדין, השיבה עורכת הדין למתלוננת את כספה.
במעשיה האמורים, כך נטען בכתב האישום, בהיותה מחזיקה כדין בפיקדון על סך 59,488 ש”ח שקיבלה לידיה עבור המתלוננת, שלחה בו יד במרמה ולשימושה שלה.
בהתאמה, הואשמה עורכת הדין גם באישום זה בעבירה של גניבה בידי מורשה, בניגוד לסעיף 393(3) לחוק העונשין.

אישום מס’ 3 – גניבה בידי מורשה של שכר טרחה בגובה 24,000 ש”ח וכן 3,053 ש”ח כספי אגרות בית משפט.

אישום זה עוסק במתלוננת אחרת, אשר שילמה לעורכת הדין שכר טרחה בסך 24,000 ש”ח בגין ייצוג משפטי וכן סך של 3053 ש”ח בגין תשלום אגרות בית משפט.
על אף שלא בוצעו בפועל הפעולות בעבורן העבירה המתלוננת לעורכת הדין את הכספים הללו, לא השיבה עורכת הדין למתלוננת את כספה ושלחה ידה בכספים, שהופקדו אצלה על מנת שתשתמש בהם לתשלום אגרות בית משפט.
גם באישום זה הואשמה עורכת הדין בעבירה של גניבה בידי מורשה.

אישום מס’ 4 – גניבה בידי מורשה – שליחת ב- 75,000 ש”ח שהיו מופקדים בחשבון נאמנות.

אישום זה עוסק במתלונן אשר שכר את שירותיה של עורכת הדין לצורך ייצוגו במכירת דירה. בהתאם להסכם המכר העביר הקונה סך של 75,000 ש”ח לחשבון נאמנות של עורכת הדין, וזאת במטרה שעורכת הדין תעביר את הכסף בהמשך לידי המתלונן.
בהמשך משכה עורכת הדין את הכסף מחשבון הנאמנות במזומן וכן ביצעה העברות בנקאיות של כספים מחשבון הנאמנות לחשבונה הפרטי ולחשבונם של אחרים ועל אף פניות חוזרות ונשנות לא העבירה את הכסף למתלונן.
בהתאמה, הואשמה עורכת הדין בעבירה של גניבה בידי מורשה, בכך ששלחה יד בסך של 75,000 ש”ח אותם קיבלה עבור המתלונן.

אישום מס’ 5 – גניבה בידי מורשה של 76,500 ש”ח מחשבון נאמנות.

גם אישום זה עוסק בעסקת מקרקעין. הפעם ייצגה עורכת הדין את הקונים וקיבלה מהקונים, בשיק בנקאי אשר הופקד לחשבון הנאמנות שלה, סכום של 76,500 ש”ח עבור המוכר.
כבמקרים אחרים, השתמשה עורכת הדין בכסף שהופקד בנאמנות בידיה לצרכיה הפרטיים ועל אף פניות חוזרות ונשנות לקבל חזרה את הפיקדון, לא השיבה עורכת הדין את הכסף.
בגין מעשים אלו הואשמה שוב בעבירה של גניבה בידי מורשה.

אישום מס’ 6 – גניבה בידי מורשה של 24,373 ש”ח שהופקדו אצל עורכת הדין בנאמנות לצורך תשלום אגרות.

המתלוננים באישום זה שכרו את שירותיה של עורכת הדין לייצגם בהליכים משפטיים ובמסגרת זו הפקידו בידיה סך של 24,373 ש”ח בעבור תשלום אגרות בית משפט.
עורכת הדין לא שילמה את האגרות לקופת בית המשפט, לא השיבה למתלוננים את כספם, וזאת על אף פניות חוזרות ונשנות בנושא.
בגין מעשים אלו, הואשמה בגניבה בידי מורשה של 24,373 ש”ח אשר הופקדו אצלה בנאמנות על ידי המתלוננים לצורך תשלום אגרות.

אישום מס’ 7 – גניבה בידי מורשה של 8,350 ש”ח, כספים המיועדים למומחה רפואי ולתשלום אגרת בית משפט.

המתלוננת באישום זה שכרה את עורכת הדין לייצגה בהליכים משפטיים בבית המשפט. במסגרת זו, שילמה לעורכת הדין שכר טרחה וכן 5850 ש”ח בעבור שכר טרחתו של מומחה רפואי. בנוסף, הפקידה המתלוננת בידי עורכת הדין בנאמנות סך של 2500 ש”ח בעבור תשלום אגרת בית משפט.
עורכת הדין לא הגישה תביעה בשם המתלוננת, לא שילמה את האגרה לקופת בית המשפט ולא השיבה למתלוננת את הכספים שהפקידה בידיה בנאמנות וזאת על אף פניותיה החוזרות ונשנות של המתלוננת בנושא.
בהתאמה, גם באישום זה שחתם את כתב האישום הואשמה עורכת הדין בעבירה של גניבה בידי מורשה.

על העבירה של גניבה בידי מורשה.

סעיף 393 לחוק העונשין שכותרתו “גניבה בידי מורשה”, קובע כדלקמן:

“393. העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1) גונב נכס שקיבל עם ייפוי כוח לעשיה בו;

(2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי ייפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני”.

לא אחת כבר נפסק כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל וכך למשל פסק בית המשפט העליון עוד בשנות ה- 80 בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ’ מדינת ישראל דברים היפים גם היום בנוגע למדיניות הענישה בגין עבירה זו (ההדגשה שלנו):

“כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם – אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה“.

חומרה מיוחדת רואה בית המשפט העליון בעורכי דין המנצלים את מעמדם והאמון שניתן בהם לגנוב כספים שהופקדו בנאמנות בידיהם. כך למשל פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 696/82, מדינת ישראל נגד דוד לאלו (ההדגשה שלנו):

“אולם, מעל הכל, מן הראוי להחמיר בדינו של המשיב בהתחשב בתפקידו ובמעמדו בתור עורך דין. זאת לא רק בשל הנזק שעבירות כאלה גורמות לשם הטוב וליוקרה של מקצוע עריכת הדין – אם כי אינני מזלזל אף בגורם זה – אלא בראש ובראשונה, משום שרואה אני באמון המוחלט ביושרם של עורכי הדין משום נכס ציבורי רב ערך, אשר הפגיעה בו ראויה להענשה משמעותית“.

בהתאמה, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על עורכי דין שמעלו בכספי לקוחותיהם מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח ולעתים אף לתקופות ממושכות. ראו בהקשר זה למשל את הפרסומים הבאים:
להרחבה אודות עבירות דומות ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו: עבירות גניבה – ייעץ משפטי + ייצוג משפט ע”י עורך דין פלילי.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין גיא פלנטר עם הפרקליטות חילץ את עורכת הדין ממאסר ממושך ובאופן חריג, חוייבה עורכת הדין להשיב את כספי הגניבה בגובה הקרן בלבד, ב- 36 תשלומים וללא חיוב בקנס.

בעקבות מו”מ ממושך שניהל עורך דין פלילי גיא פלנטר עם פרקליטות מחוז חיפה, גובש הסדר טעון המחלץ את עורכת הדין ממאסר ממושך, מאחורי סורג ובריח.
על פי הסדר הטעון, הורשעה עורכת הדין ב- 7 האישומים המפורטים לעיל המייחסים לה עבירות של גניבה בידי מורשה והפרקליטות וההגנה עתרו במשותף לעונשים המוסכמים הבאים:
- 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.
- פיצויים בסכום של 256,945 ש”ח אשר יועברו לידי המתלוננים, כאשר הנאשמת תפקיד בקופת בית המשפט לפני מתן גזר הדין סך של 100,595 ש”ח והיתרה על סך 156,350 ש”ח תשלם הנאשמת ב- 36 תשלומים חודשיים שווים, בראשון לכל חודש, אחרי מתן גזר הדין. מדובר בהשבה של כספי הגניבה, בגובה הקרן.
- להבטחת תשלום הפיצויים יוטל עיקול קבוע על רכב מסוג מרצדס במשרד הרישוי וברשם המשכונות, לטובת מדינת ישראל.
עוד במסגרת הסדר הטעון הוסכם כי הפרקליטות לא תדרוש להטיל על הנאשמת קנס כלשהו ואף תמנע מלדרוש לחייב את הנאשמת בפיצוי המתלוננים, מעבר לעצם השבת הסכומים שגנבה מהם.
ביום 30 מרץ 2016 אימץ בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ד”ר זאיד פלאח) את הסדר הטעון וגזר על הנאשמת עונש של 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים, כמוסכם בהסדר הטעון.
להלן העתק מההודעה על הסדר הטעון שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה;

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטעון (ללא פרטים מזהים של המעורבים), בהודעה על הסדר הטעון שהוגשה לבית המשפט ובגזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בחיפה – המאמץ את הסדר הטעון.
את עורכת הדין הנאשמת ייצגו עו”ד פלילי גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו ואת פרקליטות מחוז חיפה עו”ד יאיר גויכמן, סגן בכיר לפרקליט מחוז חיפה – פלילי.

תיק פלילי 47679-04-14 בית משפט השלום חיפה, בפני כבוד השופט ד”ר זאיד פלאח.

לקריאה נוספת.

להרחבה אודות עבירות טיפול משרדנו בעבירות צווארון לבן ראו בעמוד: עבירות צווארון לבן – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי
כמו כן, אולי תמצאו עניין בעמודים הבאים:
להרחבה בנוגע לייצוג עורכי דין ראו בעמוד: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד.

עורך דין פלילי

עבירות צווארון לבן | ארכיון גניבה בידי מורשה | עורך דין פלילי בצפון | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | ייצוג משפטי פלילי בחיפה | בית משפט השלום בחיפה – ייצוג משפטי | בית המשפט המחוזי בחיפה – ייצוג משפטי

הפוסט גניבה בידי מורשה | עורכת דין שגנבה כספי פקדונות – עבודות שירות, השבת כספים ב-36 תשלומים, ללא קנס 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר