מיהו "עובד ציבור" לעניין העבירה של תקיפת עובד ציבור?

סעיף 34כד לחוק העונשין מגדיר "עובד ציבור" כאחד מאלה: עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955; עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית; עובד מועצה דתית; עובד המוסד לביטוח לאומי; עובד בנק ישראל; עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה; עובד לשכת שירות התעסוקה; עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה; בורר; נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים לעיל; דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה; העבירה של תקיפת עובד ציבור כוללת גם את תקיפתם של אחד מאלה: אדם שממלא חובה או תפקיד על פי דין, אדם שמעניק שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור.

מה העונש על תקיפת עובד ציבור?

העונש המקסימלי שקבע המחוקק על עבירה של תקיפת עובד ציבור, ללא נסיבות מחמירות, עומד על 3 שנות מאסר. ישנם מקרים בהם תקיפת עובד ציבור תהא מלווה בחומרה יתרה ותיחשב עבירת פשע שעונשה המקסימלי 5 שנות מאסר.

האם אפשר לבטל כתב אישום המייחס עבירה של תקיפת עובד ציבור לולסיים את התיק בהסדר מותנה, ללא רישום פלילי?

כן. אפשר לבטל כתב אישום המייחס עבירה של תקיפת עובד ציבור לולסיים את התיק בהסדר מותנה, ללא רישום פלילי. באתר של עורך דין פלילי גיא פלנטר יש דוגמא בדיוק למקרה כזה.