ארכיון קבלת דבר במרמה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112)

גיא פלנטר — Fri, 05 May 2023 07:39:44 +0000

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי, מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה

אחת מעבירות המשמעת הנפוצות ביותר בהן מואשמים עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה דיווחי נוכחות כוזבים.
בעמוד זה נעמוד על בקצרה על העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים, מדיניות הענישה בעבירה זו ובהמשך, נציג מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
באותו מקרה, בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לעובד זה, לא רק שלא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין; בהליך פנים משרדי אף הוחלט שלא לנקוט כנגדו בשום אמצעי משמעת.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים ובחשד לדיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה.

איזה צעדים ננקטים כנגד עובד מדינה שדיווח דיווחי נוכחות כוזבים?

במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. יחד עם זאת, ככלל, בגין דיווחי נוכחות כוזבים לא ננקטים הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה.
במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה;
- סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

- סעיף 91.151 בתקש”יר המחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.

על חומרת העבירה דיווחי נוכחות כוזבים

על חומרת העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
כך למשל, פסק בית הדין בהקשר זה בתיק בד”מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב’ ניצה אדן ביוביץ, מ”מ אב בית הדין):

“דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש”מ 1804/01 מדינת ישראל נ’ אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

“החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד”.

ובעש”מ 10129/01 מדינת ישראל נ’ טליה בת צ’רלס גניש (דינים עליון, כרך סא, 204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה”.

דיווחי נוכחות כוזבים – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

החקירה המשמעתית שנפתחה בחשד לדיווחי נוכחות כוזבים

כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחי נוכחות כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

קבלת טענות הסניגור שאין להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
עו”ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו”ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו. עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הפרכת החשד לדיווחי נוכחות כוזבים וסיום הפרשה ללא נקיטת אמצעי משמעת כלשהם

בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים שלל התראה או נזיפה, ובלבד שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
- דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
- בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ”ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים על דיווחי נוכחות כוזבים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווחי נוכחות כוזבים.
נושאים קשורים שאולי יעניינו את הקורא:

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

הפוסט דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28)

גיא פלנטר — Wed, 12 Apr 2023 08:43:53 +0000

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי אשר הענקנו, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תובענה משמעתית אשר ייחסה לעובד משרד רוה”מ) התנהגות לא הולמת עובד מדינה, דיווחי נוכחות כוזבים ופגיעה במשמעת שירות המדינה.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר המועסק במשרד ראש הממשלה, אשר הואשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות התנהגות לא הולמת עובד מדינה ופגיעה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו ופגיעה במשמעת שירות המדינה, בכך שהגיש דיווחים כוזבים הנוגעים לנוכחותו במקום עבודתו במשרד רוה”מ.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטלה התובענה.

תחילת הפרשה – בתלונה אנונימית על התנהגות לא הולמת עובד מדינה.

הפרשה החלה בתלונה אנונימית שהוגשה כנגד העובד, המייחסת לו עבירות משמעת. בעקבות התלונה, פתח אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
במסגרת החקירה, בוצעו מעקבים ממושכים אחר עובד המדינה ונאספו לחובתו ראיות שונות.

העובדות שיוחסו לעובד המדינה בתובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בתום החקירה, הגישה נציבות שירות המדינה תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המייחסת לו עבירות משמעת חמורות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה כי במהלך כשנתיים, במספר רב של הזדמנויות, דיווח עובד משרד רוה”מ באופן כוזב, באמצעות כרטיס הנוכחות שלו, על עבודה במשרד, בעוד שבפועל, לא עבד את מלוא השעות המדווחות, אלא יצא מהמשרד לפרקי זמן ארוכים לצרכיו הפרטיים, ומבלי להחתים באמצעות כרטיס הנוכחות שלו יציאה מהעבודה.
כתב התובענה המשיך ופירט 6 מקרים קונקרטיים בהם נטען כי העובד יצא ממקום עבודתו במשרד רוה”מ לצרכיו הפרטיים, אולם דיווח באופן כוזב כי שהה במקום עבודתו.
לטענת נציבות שירות המדינה, בעקבות הדיווחים הכוזבים, קיבל עובד המדינה במרמה שכר בגין שעות עובדה שבפועל כלל לא ביצע.

עבירות המשמעת שיוחסו לעובד המדינה בכתב התובענה.

במעשיו, כך נטען בכתב התובענה, עבר עובד המדינה את כל עבירות המשמעת הבאות;
דיווח עובד המדינה דיווח נוכחות כוזב.
קיבל במרמה כספים שלא כדין. עובדות התובענה נוסחו באופן המקים גם את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
פגע במשמעת שירות המדינה.
הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

הפר את הוראות תקנון שירות המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 91.151 לתקשי”ר. סעיף זה בתקש”יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה כלל לא פחות מ- 4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת).

קצת על העבירה המשמעתית של “התנהגות לא הולמת עובד מדינה”.

כאמור, העבירה המשמעתית של התנהגות לא הולמת עובד מדינה מעוגנת בסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
ראשית יש לדעת כי העבירה של התנהגות שאינה הולמת את התפקיד אינה מוגבלת ליחסים שבין עובדים באותו גוף ציבורי. די בכך שהיא קשורה לתפקיד (עש”מ 6713/96 מדינת ישראל נ’ זוהר בן אשר).
המושג “התנהגות לא הולמת” רחב ביותר, ועשוי מטבעו להשתרע על פני שטח כמעט בלתי מוגבל. יחד עם זאת, המושג מייצג את העקרונות והאינטרסים המעצבים את השירות הציבורי מעת לעת ואת יחסו לפרט הבא עמו במגע (בג”ץ 7074/93 מאיר סויסא נ’ היועץ המשפטי לממשלה).
כאשר באים לקבוע האם מעשה או מחדל נופל בגדר התנהגות לא הולמת, יש להשקיף על העניין בעיני הציבור הנאור בישראל, ולבחון האם קיימת פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראייה של האדם הסביר, האמון על תפיסות היסוד של המשטר בישראל (בג”ץ 7074/93 הנ”ל).
יחד עם זאת, כך על פי בית המשפט העליון, יש להימנע מאידיאליזם שאין לו עיגון נורמאטיבי ויש לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב השכל הישר ולהימנע מתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה, נביא מדבריו של בית המשפט העליון בבג”ץ 7074/93 הנ”ל:

“גבולו העליון של הדין המשמעתי הוא בדין הפלילי, וגבולו התחתון של הדין המשמעתי הוא בהתנהגות שיש בה פגם אסתטי או אתי, אך שאין בה משום פגיעה במשמעת.

על שיטת המשפט להימנע מיצירת איסור משמעתי להתנהגות יומיומית, הטבעית לבני-אדם הגונים. אין להפוך עובדי מדינה ישרי דרך משמעת על-ידי קביעת אמות מידה המתאימות אך ליחידי סגולה”.

ביטול התובענה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בחזרה למקרה בו טיפל משרדנו. עם הגשת התובענה המשמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנייצג אותו בהליך המשמעתי.
בהסכמת יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לנסות ולהגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
לאחר שעורך דין גיא פלנטר בא בדברים עם הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, סוכם כי נציבות שירות המדינה תחזור בה מהתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת והפרשה תסתיים בנזיפה שיקבל העובד, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.
בהתאמה, הגישה נציבות שירות המדינה הודעה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה על חזרתה מהתובענה המשמעתית.
לנוכח חזרתה של התביעה מהתובענה, ובהתאם להוראות תקנות שירות המדינה (סדרי הדין של בית הדין) התשכ”ד – 1963, הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לבטל את התובענה המשמעתית על כל סעיפי האישום בה.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד אותו עובד משרד רוה”מ (ללא פרטים מזהים של העובד) ובהחלטתו של בית הדין המורה על ביטול תובענה המשמעתית.

תיק בד”מ 100/09, נציבות שירות המדינה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בפני כבוד השופט יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו – עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | דיווחי נוכחות כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות לא הולמת עובד מדינה | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת

הפוסט התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 10:01:50 +0000

עורך דין עבירות מחשב, עבירות סייבר, עבירות אינטנרט – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי

מחפשים עורך דין לעבירות מחשב? עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
בעמוד זה תמצאו הסברים תמציתיים על סוגי עבירות המחשב והעונשים שנקבעו לצידם וכן מידע שימושי אחר.
לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מחשב.

עבירות מחשב

כפי שקרה בעידן המודרני בתחומי חיים אחרים, כך גם בעולם המשפט הפלילי תפסו המחשב ורשת האינטרנט מקום מרכזי.
המחשב ורשת האינטרנט “משחקים תפקיד” במשפט הפלילי בשלושה מישורים עיקריים:
- המחשב כ”קרבן” לעבירה: בהקשר זה מבוצעות עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט במטרה לפגוע במחשב עצמו, ו/או במידע השמור במחשב עצמו.
- המחשב ככלי לביצוע עבירות: כאן משמשים המחשב ורשת האינטרנט כאמצעי לביצוע עבירות פליליות. במסגרת זו, עבירות מחשב וכן עבירות אינטרנט מבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.
- המחשב כמאגר של ראיות מפלילות: בהקשר זה מהווה המחשב מקור לאיסוף ראיות מפלילות אודות ביצוע עבירות פליליות וזהותם של העבריינים.

המחשב כ”קרבן” לעבירות פליליות

תחת הפרק שנקרא עבירות מחשב, קבע המחוקק בחוק המחשבים, התשנ”ה – 1995 שורה של עבירות פליליות, שהמכנה המשותף שלהן הינו תקיפה פלילית של המחשב עצמו. בכלל זה נמנים חדירות ופריצות למחשבים, ייצור והפצה של וירוסים, שיבוש מידע ויצירת מידע כוזב.
בטרם נעמוד על העבירות הללו, נכיר תחילה את חלק מההגדרות שנקבעו בחוק המחשבים:
- חומר מחשב = תוכנה או מידע;
- מחשב = מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים, וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (יצוין שעל פי הפסיקה, ניתן לראות גם במכשיר טלפון סלולארי כמחשב לכל דבר, לעניין הוראות חוק המחשבים).
- מחשב עזר = מחשב המסוגל לבצע פעולות חישוב אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור;
- מידע = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, למעט תוכנה, המובעים בשפה קריאת מחשב, והמאוחסנים במחשב או באמצעי אחסון אחר, ובלבד שהנתונים, הסימנים, המושגים או ההוראות אינם מיועדים לשימוש במחשב עזר בלבד;
- פלט = נתונים, סימנים, מושגים או הוראות, המופקים, בכל דרך שהיא, על ידי מחשב;
- שפה קריאת מחשב = צורת הבעה המתאימה למסירה, לפירוש או לעיבוד על ידי מחשב או מחשב עזר בלבד;
- תוכנה = קבוצת הוראות המובעות בשפה קריאת מחשב, המסוגלת לגרום לתפקוד של מחשב או לביצוע פעולה על ידי מחשב, והיא מגולמת, מוטבעת או מסומנת במכשיר או בחפץ, באמצעים אלקטרוניים, אלקטרומגנטיים, אלקטרוכימיים, אלקטרו-אופטיים או באמצעים אחרים, או שהיא טבועה או אחודה עם המחשב באופן כלשהו או שהיא נפרדת ממנו, והכל אם אינה מיועדת לשימוש במחשב עזר בלבד.
המחוקק דאג להגן על המחשב מפני מתקפות פליליות, ובמסגרת זו קבע שורה של עבירות מחשב בהם נדון כעת.

שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב

סעיף 2 לחוק המחשבים קבוע שמי שעושה שלא כדין אחת מאלה, דינו עונש מאסר (מקסימלי) של שלוש שנים:
- משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו;
- מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
ככלל, בהקשר זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.

חדירה לחומר מחשב שלא כדין

עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או למידע הנמצאים במחשב, מהווה עבירה פלילית עצמאית;
סעיף 4 לחוק המחשבים קובע בהקשר זה כדלקמן:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו – מאסר שלוש שנים;

לעניין זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

הפסיקה של בתי המשפט הרחיבה את המושגים “התקשרות” ו- “התחברות” באופן שאפילו פעולה בסיסית של חיבור המחשב לרשת החשמל והדלקתו, תהווה פעולה של “התחברות” לעניין סעיף זה.
גם בהקשר לסעיף זה, “שלא כדין” = ללא הסכמת בעל המחשב ו/או ללא היתר שבדין.
להרחבה בעניין עבירה זו ראו: חדירה לחומר מחשב שלא כדין.
בכל הנוגע להאזנות סתר ראו בעמוד – עבירות האזנת סתר – ייעוץ וייצוג משפטי.

נגיף מחשב

נגיף מחשב = וירוס מחשב, לרבות סוס טרויאני.
סעיף 6 לחוק המחשבים הוציא את הוירוסים הפוגעניים למיניהם “מחוץ לחוק” בקובעו, שמי שמתכנת וירוס מחשב פוגעני, מפיץ את וירוס המחשב הפוגעני לאחרים או מחדירו, עובר עבירה פלילית.
מעשים של הפצת וירוס מחשב או החדרתו למחשב אחר, נתפסו על ידי המחוקק כחמורים יותר מהמצאת וירוס מחשבים ובהתאמה, נקבע עונש חמור יותר בגין הפצה או החדרה.
על פי סעיף 6 לחוק המחשבים:

(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסוימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסוימים או בלתי מסוימים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

המחשב ככלי לביצוע עבירות פליליות

כזכור, בהקשר זה אנו עוסקים בעבירות מחשב ובעבירות אינטרנט המבוצעות כאמצעי לביצוע עבירות פליליות אחרות.

עבירות מחשב – חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת

בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק המחשבים, עצם החדירה שלא כדין לתוכנה או מידע הנמצאים במחשב כדי לעבור עבירה אחרת – מהווה עבירה פלילית עצמאית:

החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב כדי לעבור עבירה על פי כל דין (למעט עבירה על פי חוק המחשבים עצמו), דינו – מאסר חמש שנים.

גם בהקשר זה, “חדירה לחומר מחשב” = חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, התשל”ט – 1979.

עבירות מחשב – מידע כוזב או פלט כוזב

סעיף 3 בחוק המחשבים קובע כי העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
מעביר לאחר או מאחסן במחשב מידע כוזב או עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב;
כותב תוכנה, מעביר תוכנה לאחר או מאחסן תוכנה במחשב, כדי שתוצאת השימוש בה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב, או מפעיל מחשב תוך כדי שימוש בתוכנה כאמור.
בסעיף זה, “מידע כוזב” ו”פלט כוזב” = מידע או פלט שיש בהם כדי להטעות, בהתאם למטרות השימוש בהם.
בנוסף להוראות חוק המחשבים, מגן חוק העונשין על הערך של מהימנות ודיוק מסמכי תאגיד. סעיף 423 לחוק העונשין, שכותרתו רישום כוזב במסמכי תאגיד, קובע:

מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים ; “תאגיד”=לרבות תאגיד העומד להיווסד.

פגיעה בפרטיות באמצעות עבירות מחשב

לא אחת, מבוצעות עבירות מחשב ועבירות אינטרנט במטרה לפגוע בפרטיותו של אדם אחר.
חוק הגנת הפרטיות, קובע שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות. להרחבה בעניין זה ראו –עבירות פגיעה בפרטיות – ייעוץ וייצוג משפטי.

פרסום והצגת תועבה בניגוד לסעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

סעיף 214 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 עוסק בשורה של עבירות פליליות הנוגעות להחזקה, פרסום והצגת תועבה.
בהקשר זה ראו: עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מרמה זיוף והונאה באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

במקרים רבים נעשה שימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט (עבירות מחשב) למטרות מרמה, זיוף והונאה ובכלל זה העבירות הפליליות הבאות:
- התחזות כאדם אחר, עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- זיוף, עבירה בניגוד לסעיף 418 לחוק העונשין + שימוש במסמך מזויף, עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין. בעבר, על מנת ליצור זיוף משכנע של מסמך, היה צריך כמעט בית דפוס וזייפן מוצלח היה זקוק לכישורים של אומן. כיום, באמצעות מחשב, סורק, מדפסת ותוכנת מחשב כגון Adobe Acrobat, כל ילד יכול לזייף כמעט כל מסמך.
- קבלת דבר במרמה, עבירה בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
- הונאה בכרטיס חיוב, עבירה בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ”ו – 1986.
לפרטים נוספים ראו מאמר בנושא השימוש באינטרנט לביצוע הונאות.

עבירות מחשב למטרות גניבת מידע או רכוש

עבירות מחשב רבות מבוצעות למטרות גניבת מידע או גניבת רכוש. כתבי אישום בהקשר זה, מייחסים לנאשמים, מעבר לעבירות מחשב, את העבירות הפליליות הבאות:
- גניבה, עבירה בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין.
- גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין.
- גניבה בידי המנהל, עבירה בניגוד לסעיף 392 לחוק העונשין.
- גניבה ביד מורשה, עבירה בניגוד לסעיף 393 לחוק העונשין.

שימוש בתקשורת בין מחשבים (כגון דואר אלקטרוני) לביצוע עבירות פליליות

לא אחת, מנוצלת לרעה תקשורת בין מחשבים על מנת לבצע עבירות פליליות הנוגעות לשיח בין אדם לחברו. בכלל זה אנו מוצאים למשל את העבירות הבאות:
- איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין;
- סחיטה באיומים, עבירה בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין;
- הטרדה מינית, עבירה בניגוד לסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית.
בפועל, לעניין האחריות הפלילית, אין זה מעלה או מוריד באם האיום, סחיטה או הטרדה בוצעו בשיחה פנים אל פנים, בהתכתבות ב- E-mail (דואר אלקטרוני), בצ’אט בתכנת מסרים מידיים כגון WhatsApp או ב- Messenger, או בשיחת אינטרנט ב- Skype.
הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982. מבחינה משפטית, נחשב מכשיר הטלפון הסלולרי למחשב לכל דבר. בהיות הפלאפון בגדר “מיתקן בזק”, שימוש בפלאפון שלא כדין באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז מהווה עבירה של “הטרדה באמצעות מתקן בזק”, שדינה המקסימלי 3 שנות מאסר.
הטרדה מאיימת – סעיף 2 בחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא:

(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.

(ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

מכאן ברור, ששימוש לרעה במחשב וברשת האינטרנט יכולים להוות בסיס להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת, בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת.

עבירות פליליות נוספות המבוצעות באמצעות מחשבים ורשת האינטרנט

המחשב ורשת האינטרנט מהווים קרקע נרחבת לביצוע מגוון של עבירות פליליות נוספות, לרבות:
- עבירות טרור;
- עבירות ביטחוניות;
- הסתה;
- אתרים בלתי חוקיים באמצעותם מתקיימים הימורים באינטרנט (הגרלות והימורים האסורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין + משחקים אסורים לפי סעיף 226 לחוק העונשין).
- עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון;
- סחר בסמים, יבוא סמים ועבירות אחרות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.
- עבירות מין ברשת.

המחשב כמאגר לאיסוף ראיות מפלילות

מחשבים, שרתים וטלפונים ניידים ואמצעי אחסון של מדיה דיגיטלית הינם בגדר “מכרה זהב” לאיסוף ראיות.
מעבר לראיות מרשיעות שעשויות להימצא בהם, נחשף החוקר לכמות עצומה של מידע, הרלוונטית לחקירה. באמצעות המידע העצום שנפתח בפניו, מסוגל החוקר לא אחת “למפות” את כל חייו של החשוד – החל ממעגל קשריו והיכרויותיו, תחומי התעניינותו, מצבו הסוציו-אקונומי, העדפותיו המיניות, חולשותיו, בקיצור – הכול.
חלק ניכר מהמידע לא ימצא רלוונטי להוכחת האישום, אולם יש בו כדי ללמד את החוקר בפני מי הוא עומד, ובאיזה טקטיקות חקירה עליו לנקוט, על מנת “לפצח” את הנחקר.
בידי חלק מהחוקרים אמצעים לשחזור קבצים שנמחקו, ובאם ימצאו ראיות מספיקות להוכחת מעשים שנעשו לשיבוש החקירה והמשפט, לא תהסס רשות התביעה לכלול בכתב האישום גם עבירות כגון:
- השמדת ראיה, עבירה בניגוד לסעיף 242 לחוק העונשין;
- שיבוש מהלכי משפט, עבירה בניגוד לסעיף 244 לחוק העונשין;

עורך דין עבירות מחשב – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מחשב, עבירות אינטרנט ועבירות סייבר.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו וכן נושאים נוספים קשורים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורך דין עבירות מחשב | עורך דין עבירות אינטרנט | עורך דין עבירות סייבר | עבירות מין ברשת

הפוסט עבירות מחשב | עבירות אינטרנט | עבירות סייבר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (98) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת 4.8 (127)

גיא פלנטר — Thu, 02 Mar 2023 11:57:57 +0000

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין.

דין משמעתי נגד סטודנטים | הליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת – ייצוג משפטי ע”י עורך דין

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להליכי דין משמעתי נגד סטודנטים ועבירות משמעת.
אנו מכינים את הסטודנטים לבירור משמעתי, ומייצגים אותם בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת, ועדת משמעת או בית דין למשמעת במוסדות להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות להשכלה גבוה ברחבי הארץ.

הזכות לייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך דין משמעתי נגד סטודנטים

בתנאים שיוצגו להלן, רשאים סטודנטים להיות מיוצגים על ידי עורך דין בהליכים משמעתיים הננקטים כנגדם, ולא מעט מנצלים זכות זו; עורך דין מטעמם מייצג אותם במגעים עם הקובל ובהליך המשמעתי בפני הממונה על המשמעת או בפני בית הדין למשמעת.
עוד בשנת 2008 פסק בית המשפט המחוזי בחיפה (כב’ השופט עודד גרשון) כי סטודנט המועמד לדין בהליך משמעתי בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין:

“…תוצאותיו של הליך משמעתי בפני רשויות המשמעת של האוניברסיטה עלולות להיות חמורות ומרחיקות לכת. זאת, משום שעתידו האקדמי, וכתוצאה מכך גם עתידו התעסוקתי של הסטודנט, מונח על הכף.

כדי לעמוד על התוצאות מרחיקות הלכת העלולות להיגרם מההליך המשמעתי באוניברסיטה די אם נציין מקצת העונשים המנויים [בתקנון המשמעת של האוניברסיטה]: הרחקת התלמיד מהאוניברסיטה לצמיתות, לרבות איסור כניסת התלמיד לתחומי קריית האוניברסיטה; ביטול שנת הלימודים השוטפת או חלקה. ביטול בדיעבד של שנת לימודים או חלקה…מניעת הרשמה או מניעת חידוש לימודים ועוד. אך מובן, על כן, מדוע ייצוג סטודנט על ידי עורך דין בהליכים המשמעתיים המתנהלים באוניברסיטה הינו כה חשוב וחיוני. זאת ועוד, מעבר להיות הזכות להיות מיוצג על ידי סניגור זכות יסוד כאמור לעיל, יש חשיבות אופרטיבית לזכות זו בכל הנוגע לחשיפת האמת בניהול הליך משפטי או משמעתי”.

בית המשפט המחוזי אף הורה לאוניברסיטת חיפה לתקן את תקנון המשמעת שלה, כך שייקבע בו כי סטודנט העומד לדין משמעתי יוכל להיות מיוצג בהליך המשמעתי על-ידי עורך דין חיצוני, מבלי להגביל את זכות הייצוג למקרים מסוימים בלבד. לפסק הדין: ת”א (מחוזי חיפה) 576/06, לירן בן הרוש ואח’ נ’ אוניברסיטת חיפה, תק-מח 2008(2), 12738.
אוניברסיטת חיפה לא השלימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי ושאלת זכותם של תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים הננקטים נגדם הועמדה להכרעתו של בית המשפט העליון. בתמצית, פסק בית המשפט העליון (בדעת רוב) כדלקמן:
- בוטלה קביעתו של בית המשפט המחוזי, שחייבה את אוניברסיטת חיפה לאפשר ייצוג גורף על ידי עורכי דין חיצוניים.
- נפסק כי ייצוג של סטודנט בהליך משמעתי על ידי עורך דין יתאפשר באחד המקרים הבאים:
  - קיימת מגבלה משמעותית ביכולתו של הסטודנט לייצג את עצמו;
  - מדובר בסטודנט אשר עומד בפני חשש לתוצאות חמורות.
  - בכל מקרה בו הקטגור בהליך המשמעתי (הקובל או התובע) הינו עורך דין.
  - לפי שיקול דעתה של ועדת המשמעת להתיר ייצוג של הסטודנט, אם לבקשת הסטודנט ואם לפי התרשמותה כראות עיניה;
זו אם כן ההלכה הפסוקה כיום בעניין, וכל מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה מחויבים לנהוג על פיה. בעקבות פסק דין זה, מרבית מוסדות הלימוד להשכלה גבוה אף עיגנו בתקנון המשמעת שלהם את זכותם של תלמידיהם להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים.
לעיון בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר הכריע בשאלת זכותם של סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין לפי בחירתם במסגרת הליכים משמעתיים ראו: ע”א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ’ לירן בן הרוש.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד סטודנטים במוסדות לימוד להשכלה גבוהה

להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת לגבי עתידו של הסטודנט; בכוחם לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד.
יתרה מכך, לא אחת, למעשה מסוים יש גם היבטים משמעתיים וגם היבטים פליליים, ולפיכך עשוי הסטודנט להיות חשוף גם להליך פלילי בגין החשדות המיוחסות לו.
הליכים משמעתיים שהתנהלו כנגד סטודנט בנוגע לעבירות משמעתיות, אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים כנגדו, וההפך הוא גם נכון; ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים הליך משמעתי.
כאשר מדובר במקצועות טעוני רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון וכדומה), הרשעה בדין משמעתי במסגרת מוסד להשכלה גבוהה עלולה להוות חסם להשתלבות במקצוע. כך למשל, ועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין עלולה לפסול תחילת התמחות בשל הרשעה משמעתית במסגרת הלימודים האקדמאיים.
בשל ההשלכות הפוגעניות הנובעות מדין משמעתי נגד סטודנטים, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, ובטרם מסירת כל גרסה, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים, או למזער ככול הניתן את הנזקים.
הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת והסטודנט חשוף לעונשי הרחקה ופגיעה בשמו הטוב.

הליכים משמעתיים הננקטים כנגד סטודנטים בגין עבירות משמעת במוסדות להשכלה גבוהה

לכל מוסד להשכלה גבוהה בישראל תקנון משמעת, המסדיר את הדין המשמעתי החל לגבי התלמידים באותו מוסד.
תקנון המשמעת כולל התייחסות לנושאים הבאים:
- כללי משמעת של המוסד;
- מה נופל בגדר עבירת משמעת או עבירת אתיקה מקצועית, למשל: התנהגות שאיננה הולמת תלמיד, הפרעה, הונאה בבחינה, הונאה בעבודת בית, בעבודה סמינריונית, או בכל עבודה אחרת המוטלת על תלמיד, מעשה תרמית אחר או מצג שווא שנעשה לקבלת זכויות או בקשר ללימודים, אי ציות להוראות, עשיית מעשה שיש בו משום מרמה, הונאה או זיוף, פגיעה ברכוש ובכלל זה גניבת רכוש, הפרת הוראות ונהלי המוסד, התנהגות הנוגדת את החוק וכן התנהגות שיש עמה קלון, התנהגות פרועה, שימוש ברכוש לצרכים פרטיים ללא אישור ועוד.
- אופן בירור תלונות המייחסות לסטודנטים עבירות משמעת.
- אופן ניהול הליכים משמעתיים כנגד סטודנטים וסדרי הדין בפני הממונה על המשמעת ועדת משמעת או בית דין למשמעת;
- העונשים שניתן לגזור במסגרת השיפוט המשמעתי על תלמיד שנמצא אשם בעבירת משמעת כגון: אזהרה, נזיפה, עונש על תנאי, מניעת כניסה ושימוש במתקני מוסד הלימוד, פסילת בחינה או עבודה, אישור השתתפות או ביטול קורסים, איסור להיבחן, עיכוב מתן מסמכים או תעודות, ביטול מסמך, תעודה או תואר, קנס כספי, פיצוי, חיוב התלמיד לעשות שירות למוסד הלימוד, ביטול שנת לימודים, הרחקה לתקופה מוגדרת ואף הרחקה לצמיתות ומניעת הרשמה בעתיד.
- הליכי ערעור על החלטות שונות.
- הוראות בדבר פרסום החלטות משמעתיות.
נקודת המוצא היא אם כן תקנון המשמעת, ובמידה וסטודנט חשוד או מואשם בעבירת משמעת, אנו ממליצים, דבר ראשון, לעיין בתקנון המשמעת של המוסד הרלוונטי.
ניתן לעיין בתקנון המשמעת של חלק ממוסדות הלימוד כאן:

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לדין משמעתי נגד סטודנטים

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשדרנו ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לנאשמים ולנילונים בכל הערכאות המשפטיות העוסקות בדין משמעתי ברחבי הארץ, החל מעובדי מדינה – בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, דרך עורכי דין – בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, רופאים – בהליכים משמעתיים במשרד הבריאות ועוד. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
במסגרת העיסוק בדין המשמעתי, מעניק משרדנו ייעוץ משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לעבירות משמעת, מכין אותם לבירור משמעתי, ומייצג אותם בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת, ועדת משמעת או בית דין למשמעת במוסדות לימוד להשכלה גבוהה בכל רחבי הארץ.

ביקורת אודות טיב הייצוג המשפטי שהענקנו לסטודנט בהליך משמעתי

אנו מביאים כאן ביקורת שכתבה אימו של סטונדט למשפטים אשר ייצגנו בהליך משמעתי.

ביקורת שכתבה אימו של סטודנט למשפטים אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בנה בהליך משמעתי.

ביקורות נוספות אודתנו ראו בעמודים:
- חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- ביקורות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

ראיון שנערך עם עורך דין גיא פלנטר בנוגע להליך דין משמעתי נגד סטודנטים

בן כספית מראיין את עו”ד גיא פלנטר בתכנית “עושים סדר” בנושא קניית עבודות אקדמאיות על ידי סטודנטים והעמדתם לדין משמעתי;

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות לימוד אקדמאים ברחבי הארץ

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים במוסדות להשכלה גבוהה וכן בהליכים פליליים.

דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין משמעתי

דין משמעתי נגד סטודנטים | יצוג משפטי לסטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או בפני וועדת משמעת וכן בהליכי ערעור על פסקי דין משמעתיים | הליך משמעתי – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי נגד סטודנטים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי במוסדות להשכלה גבוהה בגין עבירות משמעת 4.8 (127) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 16:40:06 +0000

קבלת דבר במרמה בצבא – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

קבלת דבר במרמה בצבא – איש קבע שקיבל 40,000$ במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סיים את משפטו הצבאי בהורדה בדרגה אחת + עבודות צבאיות תוך פגיעה מינימלית בזכויות הפנסיה שצבר

פרשה זו עוסקת במשפט צבאי שהתנהל כנגד נגד בכיר בשירות קבע, בפני בית דין צבאי של מפקדת זרוע היבשה (מז”י) בגין קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף; הפרשה הגיעה לפתחו של בית הדין הצבאי לערעורים.
פסק הדין המלא של בית הדין הצבאי לערעורים מוצג בעמוד זה, לקראת סוף העמוד.
בתום הפרשה פירסם הכתב יוסי מלמן את הדברים הבאים ב”הארץ”.

עובדות המקרה – קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים

רס”ב ר’, נגד בכיר בצה”ל, נבחר לצאת עם משפחתו לארה”ב לשליחות בת מספר שנים מטעם משרד הביטחון.
בעודו משרת בארה”ב, פתחה מצ”ח בחקירה פלילית כנגדו, בחשד לעבירות של זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה.
על פי החשד, במשך קרוב לשנתיים, זייף קבלות באמצעותן יצר מצג כוזב כאילו שילם לשכנתו בגין שיעורי אנגלית עבורו ועבור בני משפחתו (זכות שלה היה זכאי מתוקף תפקידו), על אף שבפועל לא נערכו שיעורי אנגלית כלל וכלל. את הקבלות המזויפות הגיש לתשלום למשרד הביטחון בצירוף לדוחות כוזבים, אשר הכילו נתונים דומים. בדרך זו, נחשד כי קיבל במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב סך של 40,540 דולר.
בנוסף, חקרה מצ”ח חשד כי שיבש את החקירה הפלילית כנגדו בכך שביקש מאותה מורה כי אם יפנו אליה בנושא – תטען כי אכן העבירה שיעורי אנגלית כפי שהוצהר על ידו.
עם פתיחת החקירה הפלילית כנגדו, פנה רס”ב ר’ לעורך דין צבאי גיא פלנטר אשר טס לארה”ב ולאחר הערכת מצב מקיפה, העניק לו ייעוץ משפטי.
כבר בשלב זה, בהתחשב בראיות לחובתו של הנגד, הוצבו מספר מטרות בהגנתו:
- האחת – שלא ייגזר על הנגד עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.
- השנייה – לסיים את המשפט הצבאי רק לאחר שהנגד חצה את גיל 42, “התחנה הראשונה” מבחינת גיל, המאפשרת פרישה עם זכויות גמלה (בתחילת החקירה הפלילית היה הנגד בן 40).
- השלישית – למזער ככל הניתן את הפגיעה בזכויות בפנסיה שצבר הנגד ביושר במשך שנים, בין היתר על ידי פגיעה מינימלית בדרגותיו.
בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל, עוד לפני שנחקר לראשונה ע”י מצ”ח, השיב רס”ב ר’ את מלוא סכום הכסף למשלחת משרד הביטחון.

כתב האישום שהוגש לבית הדין הצבאי – קבלת דבר במרמה בצבא

עם תום פעולות החקירה, הוגש כנגד הנגד הבכיר כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין;
- זיוף ושימוש במסמך מזויף בניגוד לסעיפים 418 סיפא ו- 420, לחוק העונשין;
- הדחה בחקירה, בניגוד לסעיף 245 לחוק העונשין;
- התנהגות שאינה הולמת בניגוד לסעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
מעבר לכך, הושעה מתפקידו לאלתר, ומשפחתו נאלצה לעזוב את ארה”ב באופן מידי – ולשוב לישראל.

הסדר הטעון שגיבש עורך דין צבאי גיא פלנטר עם הפרקליטות הצבאית

במסגרת משא ומתן עם הפרקליטות הצבאית, תוקן כתב האישום כנגד רס”ב ר’ לקולא באופן משמעותי ואף הושמט ממנו סעיף האישום שעניינו הדחה בחקירה.
באשר לשאלת העונש, לא ניתן היה להגיע עם הפרקליטות הצבאית להסדר טעון “סגור”, ולפיכך נותרו 2 רכיבי ענישה ל”טעון פתוח”, כאשר כל צד ביקש לשכנע את בית הדין הצבאי בטעוניו:
- ביחס לרכיב המאסר – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שייגזר על הנאשם עונש הכולל כליאה ממשית אולם הסכימה, במסגרת הסדר הטעון, להגביל את עתירתה ל- 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. עוד הוסכם במסגרת הסדר הטעון, כי ההגנה תעתור מצידה לריצוי ששת חודשי המאסר בעבודות צבאיות, ולא בכליאה ממשית.
- ביחס לפגיעה בדרגה – הפרקליטות הצבאית עמדה על כך שחומרת מעשיו של רס”ב ר’ מצדיקה הורדה מכל דרגה (כלומר – לדרגת טוראי); אך משרדנו סירב להסכים לדרישה זו ולפיכך, במסגרת הסדר הטעון, נותרה שאלת ההורדה בדרגה להכרעת בית הדין הצבאי.

על עבירות קבלת דבר במרמה בצבא, בהן הורשע רס”ב ר’

בטרם נמשיך הלאה, מספר מילים על חומרת העבירות בהן הורשע הנגד הבכיר.
עבירות המרמה בצבא נתפסות כעבירות חמורות במיוחד, וזאת בשל הפגיעה הקשה באמון השורר בצבא – בשלושה רבדים שונים: האחד, האמון בין המערכת הצבאית לחייליה וקציניה; השני, האמון בין החייל למפקדיו; והשלישי האמון בין הציבור – לצבא.
ביחס לסולם הערכים המצופה ממי שגבוה בדרגה, נאמר כבר בפסיקת בתי הדין הצבאיים כי (אמנם הדברים מתייחסים ל”קצין” אך נכונים באותה מידה גם ביחס לנגדים בכירים המהווים מפקדים לכל דבר ועניין):

“על המפקד להוות סמל ומופת לפקודיו בהילוכו, בנורמות ההתנהגות שלו, במקצועיותו, בכל אשר יפנה ויעשה. מעילה באמון מצד המפקד משליכה על הזכות ועל היכולת להמשיך ולשאת את דרגתו’ (ע/144/06 התובע הצבאי הראשי נ’ סרן בוטביה, פס’ 9 (2008)). הנה-כי-כן, על המפקד להוות מופת ודוגמא. ההיררכיה הפיקודית וסטטוס הקצונה אינם אלא סממנים חיצוניים…, שמאחוריהם מצופה כי תעמוד אישיות בעלת חוט שדרה ערכי, שתהווה כעמוד אש ההולך לפני המחנה (ראו: בג”ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון נ’ הוועדה לעיון בעונש, פ”ד נג (3) 721, 746 (1999); ע/364/83 רס”ן אבנר נ’ התובע הצבאי הראשי, פס’ 4 (1983)). חוסנם המוסרי של מפקדי הצבא הוא הערובה להבטחת אמון הציבור בצה”ל. שילוב העוצמה הצבאית עם המחויבות הערכית הם שעומדים ביסוד כוחו של הצבא (בג”ץ 1284/99 פלונית נ’ ראש המטה הכללי, פ”ד נג (2) 62, 70-69 (1999))” (מתוך ע/74/09 תא”ל תמיר הנ”ל, בסעיף 14 לפסק הדין, ההדגשות הוספו, וראו גם ע/153/03 סא”ל שגיא נ’ התובע הצבאי הראשי (2003) בעמוד 47).

נוכח האמור, עבירות המרמה נחשבות חמורות עוד יותר שעה שמדובר בקצינים או נגדים בכירים המצויים בתפקידים רגישים. משכך, במרבית מן המקרים בהם הורשעו קצינים ונגדים בעבירות ממין זה – דרשה הפרקליטות הצבאית (ועל פי רוב גם קיבלה) פגיעה משמעותית בדרגותיו של הנאשם, באופן שסימל את הפגיעה הערכית הטמונה במעשים אלו.
להרחבה בנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא ראו בעמוד: עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים ואנשי קבע – עבירות זיוף ומרמה.

גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט זרוע היבשה (מז”י)

בגזר דינו, הרכב בראשותו של אלוף משנה ארז פורת, נשיא בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוט מז”י, קיבל את מרבית טענותיו של עורך דין צבאי גיא פלנטר, דחה את עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנאשם לדרגת טוראי ובאופן חריג , נמנע מלפגוע בדרגותיו של הנאשם, אפילו בדרגה אחת.
עוד דחה בית הדין הצבאי את עתירת התביעה הצבאית לגזור על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר לכליאה ממשית, והסתפק בשלושה חודשי מאסר לכליאה ממשית בלבד, לצד מאסר מותנה, וללא השתת רכיב ענישתי של קנס או פיצוי.

הליך הערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

לאור העובדה שבית הדין הצבאי המחוזי קיבל במלואה את עתירת משרד עורכי הדין גיא פלנטר ונמנע מלפגוע בדרגתו של הנגד בכלל – הגישה התביעה הצבאית ערעור על העונש. עוד טענה התביעה הצבאית כי עונש המאסר שהוטל על הנאשם קצר – וחורג לקולא מהענישה הראויה.
מנגד – הגיש עורך דין צבאי גיא פלנטר ערעור על גזר דינו של בית הדין הצבאי המחוזי, ובו התבקש בית הדין הצבאי לערעורים לבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל בדרך של כליאה ממשית ולהמירו בעבודות צבאיות.
עיקר המחלוקת בין הצדדים נסבה על שאלת הדרגה. לשאלת ההורדה בדרגה היו השלכות כלכליות עצומות על הנאשם, ולו היתה מתקבלת עתירת הפרקליטות הצבאית במלואה – היה מפסיד הנאשם סכומי כסף עצומים מגמלתו לפנסיה, ממענק השחרור וכד’ – באופן שהיה פוגע קשות בו ובמשפחתו (ועל כך בהרחבה בהמשך עמוד זה).
בפסק דינו, עמד בית הדין הצבאי לערעורים (תא”ל דורון פיילס, אב”ד וסגן הנשיא, אל”מ אבי לוי, ואל”מ מיכאל זיסמן) על החומרה היתרה הנשקפת ממעשיו של רס”ב ר’, בייחוד לנוכח מעמדו ותפקידו בצבא וציין:

“אין, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהמעשים, שעליהם נתן המערער את הדין במסגרת הפרשה, הנדונה לפנינו, הינם חמורים. גם אם היה המערער זכאי למימון לימודי השפה האנגלית לו־עצמו ולבני משפחתו בתקופת שהותו בחו״ל, עשיית מעשי זיוף ומרמה על מנת לממש זכות זו היא מעשה מכוער ופגום, אשר מקומו לא יכירנו במסגרת צה״ל. דברים אלו נכונים ביתר שאת, עת מבצע המעשים הוא נגד ותיק ומצטיין, אשר קשר את גורלו עם גורל הצבא מזה שנים כה ארוכות. אכן, על רקע הצטיינותו יוצאת הדופן של המערער בשירותו הצבאי, על רקע מסירותו האינסופית, תרומתו הייחודית והקרבתו הרבה, ביצוע מעשים שכאלו, בעלי אופי עברייני, הוא תמוה ממש. דומה, מהמעשים הללו מהווים אנטי תזה מושלמת לאופיו של המערער ולדרך התנהלותו בשנות שירותו הארוכות בצה״ל. אכן, כישלונו של המערער איננה אלא נפילה מ״אגרא רמה לבירה עמיקתא״. האמור בכישלון מהדהד, העומד בסתירה מוחלטת לדרכו של האדם, לאורח חייו ולתפיסת עולמו.

צודקת התביעה בטענתה, כי האמור בכישלון קשה, אשר לו היבטים מחמירים לא מעטים. אי אפשר להתייחס אליו כאל ,מעידה חד פעמית ומבודדת, אשר בוצעה בלא תכנון מוקדם, בבחינת טעות של רגע. המעשים היו מתוכננים ושיטתיים; הם בוצעו תוך זיוף מסמכים רבים; בביצועם, ניצל המערער אמון רב שנרחש לו; הוא השתמש לרעה בזכות־יתר, אשר ניתנה לו; אי־אפשר לומר על סכומי הכסף שהתקבלו כי היו זניחים; הם נועדו לזכות אותו עצמו בסכומי כסף, הניטלים שלא כדין. יש לראות חומרה מסוימת גם בהתנהלותו של המערער לאחר חשיפת המעשים, עת נעשתה פנייה מטעמו לשותפתו, הגב׳ …, על מנת להכינה לקראת פתיחת חקירה.”

עם זאת, ועל אף אמירות קשות אלו, דחה ביה”ד הצבאי לערעורים את מרבית מטענות הפרקליטות הצבאית, הוריד את הנגד בדרגה אחת בלבד, והמיר את עונש המאסר לריצוי בפועל – לעונש בן שישה חודשים לריצוי בדרך של עבודות צבאיות.
בכך, הושגו כל המטרות שהציבה לעצמה ההגנה בתחילת הדרך; נמנעה גזירה כלכלית קשה על הנאשם ובני משפחתו, גזירה שלו חלילה היתה מתקבלת – היתה ממוטטת את כל מעגלי חייו; והפרשה כולה הסתיימה מבלי שהנאשם נדרש לרצות ולו יום אחד מאחורי סורג ובריח.
בכל הנוגע לייצוג חיילים ואנשי קבע בהליכי ערעור ראו: בית הדין הצבאי לערעורים.

שאלת ההורדה בדרגה של איש קבע במשפט צבאי והפגיעה בזכויות פנסיה

בעניין זה ראוי להסביר, כי דרגתו של הקצין או הנגד בעת שחרורו או פיטוריו מהצבא משפיעה במישרין ובאופן מהותי על היקף הגמלה המשולמת לו; כלומר – הדרגה שבה השתחרר הקצין או הנגד מצה”ל היא שקובעת את היקף הגמלה המשולמת לפנסיה.
לכן, רכיב ענישה של הורדה מכל דרגה – במקרים בהם מדובר באנשי קבע – משמעה גזירה כלכלית עצומה בהיקף, היכולה להגיע לכדי מליוני שקלים, ושגורמת לנזקים עצומים – לא רק לנאשם עצמו, אלא גם לבני משפחתו (זוגתו וילדיו).
קשר זה ידוע בפיסקה הצבאית גם כ”קשר הגורדי” – המתעורר באותם מקרים בהם גם אם במישור הערכי, מעשיו של איש הקבע מצדיקים הורדתו מכל דרגה – הורדתו לדרגת טוראי תסב לו נזקים כלכליים כה כבדים, עד שיווצר חוסר פרופורציה וחוסר הלימה בין נסיבות ביצוע העבירה לנזקים שנגרמים לנאשם במסגרת ענישתו.
אותו “קשר גורדי” התעורר במלוא עוצמתו בפרשה זו הן בפני בית הדין הצבאי המחוזי והן בפני בית הדין הצבאי לערעורים, אשר ניצל הזדמנות זו (תוך קבלת טעוני ההגנה) להביע את עמדתו העקרונית בעניין (ההדגשה שלנו):

“נעבור כעת לדון בסוגיית ההורדה בדרגה. כזכור, רוב שופטי ההרכב דלמטה מצא לייחס משקל־בכורה לסוגיית הנזק הכלכלי הצפוי למערער ולבני משפחתו כתוצאה מהורדתו בדרגה. רוב השופטים לא היו מוכנים לתת ידם לפגיעה נוספת שכזו. אכן, אנו עצמנו הצבענו לא פעם על הבעייתיות הטמונה ב״קשר הגורדי״ שבין הורדה בדרגה לבין הפגיעה בזכויות כלכליות (ראו לעניין זה: ע/70/09 רסי׳ב פטרושקה נ^‘התובע הצבאי הראשי (2010); ע/107/10 רס״ם ביטון נ^‘התובע הצבאי הראשי (2011)). לא פעם, מבקש בית־דין צבאי להביע גינוי ושאט נפש ממעשיו של נאשם ולהביא תחושות אלו לכלל ביטוי על ידי הטלת ענישה, הטומנת בחובה פגיעה במעמד הפיקודי, המתבטא בדרגה הצבאית. דא עקא, שאין הערכאה הצבאית יכולה להתעלם מכך, שהטלת עונש שכזה על מי שצפוי לזכות לגמלה (ולו חלקית) לרגל פיטוריו מצה״ל צפויה להמיט אסון כלכלי על הנאשם וחשוב מכך, על בני ביתו, הסמוכים על שולחנו. המלצנו בעבר להתיר את הקשר האמור ואנו שבים וממליצים על כך, ויפה שעה אחת קודם.

כל עוד לא אומצה המלצה זו, עשויה פסיקת בתי הדין הצבאיים, ופסיקתנו אנו, בכלל זאת להיות מושפעת, מאותו ״קשר גורדי״; ההשלכות הכלכליות עלולות לגרור הימנעות מעצם הטלת עונש הורדה בדרגה ולעתים מיתון במידת ההורדה. בעניינו של המערער דכאן, ובאורח תקדימי למדי, ביקשנו מהצדדים לברר מה משמעותה הכלכלית של הורדת המערער בדרגה כתוצאה מפסק דיננו. הנתונים שהובאו לפנינו אימתו את חששותינו, שלפיהם הנזק הכספי הנלווה להורדה בדרגה הוא עצום…

עיינו בנתונים הללו_;שקלנו גם אותם עת באנו לקבוע עמדתנו ביחס לעתירה להורדה בדרגה. בבואנו להכריע בדבר נחלקו דעותינו.

אחד השופטים מצא לנכון להימנע כליל מפגיעה בדרגתו של המערער. שופט זה סבר, כי מעשיו של המערער אכן לוקים בקלון, ומהוווים פגיעה בסמכותו הפיקודית של המערער ובדמותו כמפקד. אכן, אלמלא נודעו להורדת המערער בדרגה השלכות כלכליות מרחיקות לכת עליו ועל בני משפחתו, נכון היה לשקול הורדתו בדרגה אחת ואולי אף ביותר מכך; דא עקא, שמקום בו הוסבו למערער נזקים משמעותיים כתוצאה מלכידתו בכף, מסילוקו מתפקידו ומהעמדתו לדין, לא סבר שופט זה שנכון לפגוע בו פגיעה כלכלית ממשית נוספת גם אם יהיה זה במחיר של פגיעה במסר ההרתעתי החשוב, הגלום בהטלת עונש של הורדה בדרגה.

רוכ השופטים סברו, שלנוכח חומרת המעשים והפגם המוסרי החמור אשר נלווה להם, אין מנוס מהטלת עונש הורדה כדרגה לצד עונש המאסר. שופטים אלו לא התעלמו מההשלכות הכלכליות של הטלת עונש שכזה ואף לא מהפגיעות האחרות שנגרמו למערער כפועל יוצא של חשיפת מעשיו. עם זאת, הם סברו, כי מידת הקלון אשר דבקה כמעשים ופגיעתם החמורה בדמותו של המערער כמפקד חייבו הטלת רכיכ עונשי בדמות פגיעה, גם אם מתונה כדרגתו…

״דרגה צבאית… מקנה לנושאה את הזכות והחובה להימנות על שורות המפקדים בצה״ל. ממילא, במקרה של הרשעה פלילית של נושא הדרגה, נכון יהיה כי בית הדין הצבאי יבחן אם חומרת העבירה עולה כדי פגיעה בשורשי הזכות לשאתה. בהינתן פגיעה חמורה, המחייבת שלילת דרגות: פעמים, חומרת העבירה תחייב שלילת כל דרגותיו של הנאשם, ופעמים היא תחייב שלילתן במידה חלקית. קביעה זו נכונה כלפי כל מפקד העובר עבירה, והיא מקבלת משנה תוקף באותן עבירות בהן כישלונו של מפקד, שהורשע בפלילים, פוגע באשיות המנהיגות הצבאית״ (ע/107/03 סמ׳׳ר קראדי נ^‘ התובע הצבאי הראשי (2003)).

אכן גם לדעת רוב שופטי המותב, אלמלא הנזק הכספי הרב הנלווה להורדה משמעותית יותר בדרגה, היה נכון להטיל על המערער עונש של הורדה ביותר מדרגה אחת”.

בסופו של יום אם כן, נדחתה עתירת התביעה הצבאית להוריד את הנגד לדרגת טוראי, ובדעת רוב החליט בית הדין הצבאי לערעורים להסתפק בהורדה בדרגה אחת בלבד. בכך צומצמה הפגיעה הכלכלית בנאשם ובני משפחתו.
פורסם בנבו: ע 36/11, ע/38/11 בבית הדין הצבאי לערעורים (קבלת דבר במרמה בצבא באמצעות זיוף מסמכים).
להלן דברים שכתב הלקוח עם סיום הטיפול בעניינו;

נושאים קשורים לעיון.

אודות משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות רכוש בצבא מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.
בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה וזיוף.

עורך דין צבאי

עבירות מרמה וזיוף בצבא | ערעור פלילי | קבלת דבר במרמה בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בעבירות זיוף ומרמה בצבא

הפוסט קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 5 (123) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג משפטי – עורך דין צבאי 5 (125)

גיא פלנטר — Sat, 04 Feb 2023 14:37:23 +0000

עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג משפטי – עורך דין צבאי.

עבירות מרמה וזיוף בצבא – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים בסדיר ובמילואים ולאנשי קבע בכל הנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא ומחוץ לצבא.

עבירות מרמה וזיוף בצבא – כללי.

אמון הציבור בצבא, האמון ששורר בין כל מפקד לפקודיו והאמון שרוכשים חיילים בינם לבין עצמם – הינם אבני יסוד מהותיים ביכולתו של הצבא להמשיך ולתפקד תוך שמירה על חוסנו ומוכנותו לעמוד באתגרים המוצבים בפניו.
משכך, נוקטת מערכת אכיפת החוק בצבא מדיניות נוקשה כלפי אלו אשר בוחרים להפר את האמון הזה – וזאת, באמצעות סט של עבירות המוחלות על חיילים בסדיר ועל אנשי קבע – אשר פועלים בניגוד לערכים המצופים מהם, ובניגוד לדרישות החוק ופקודות הצבא.
חוק השיפוט הצבאי כולל עבירות אשר הרכיב האינהרנטי ברובן הוא יסוד המרמה – ביניהן עבירה במסמכים צבאיים, ידיעות כוזבות, התחלות, קבלת תפקיד במרמה, שחרור במרמה, קבלת פטור משירות ביטחון במרמה ועוד.
מעבר לכך, כלל העבירות בחוק העונשין חלות באופן ישיר גם על המשרתים בצבא – ולכן, במקרים לא מעטים תבקש הפרקליטות הצבאית לייחס בכתב אישום גם עבירות של זיוף, הונאה, התחזות, קבלת דבר במרמה וכד’ לפי חוק העונשין – והכל, בהתאם לנסיבות המקרה.

עבירה במסמכים צבאיים | זיוף | קבלת דבר במרמה.

סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי קובע רשימה של חלופות אשר בהתקיימן – תושלם עבירה במסמכים צבאיים, עבירה צבאית אשר לצידה עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר:

(1) ביודעין, מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידיו;

(2) מסר, או הניח לזולתו שימסור, ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדוק את נכונות תכנו, מתוך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למלא חובה זו;

(3) מתוך כוונה להטעות, העלים, או הניח לאחר להעלים, פרט כל שהוא במסמך כאמור בפסקה (1) או (2);

(4) העלים, השחית, שינה או סילק מסמך שחובה עליו לשמרו או להמציאו…

עבירת הזיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין קובעת:

“המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

בנוסף, קובע חוק העונשין עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק לפיו:

“המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך”.

חשוב לשים לב – כי עבירה לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי תושלם גם אם לא הופקה בסופו של דבר טובת הנאה או תמורה כלשהי כתוצאה ממעשה זיוף המסמך, ודי בכך שמעשה הזיוף בוצע בהתאם לאחת החלופות של סעיף 105.
כיום, לאור ההתקדמות הטכנולוגית, הפכה מלאכת זיוף המסמכים לקלה עוד יותר מחד – אך מאידך לגורמי החקירה יש יכולות גבוהות יותר לאתר מסמכים מזויפים, ולהוכיח כי אכן מדובר במסמך מזויף.
לשם המחשה, כל המעשים שלהלן יפלו בגדר עבירה במסמכים צבאיים (בחוק השיפוט הצבאי) ו/או עבירת זיוף (בחוק העונשין):
- זיוף תעודות צבאיות כגון אישורי כניסה למחנות צה”ל;
- זיוף פטור מחובה כזו או אחרת – למשל זיוף פטור מחובת לבוש נעליים צבאיות וכו’;
- טפסי ציוד שונים אשר מזויפים בכדי למנוע חשיפת אבדן רכוש;
- זיוף מסמכי שק”ם בכוונה להימנע מחשיפת חסרים.
באחד המקרים עמד בית הדין הצבאי על האינטרסים שנפגעים כתוצאה מביצוע עבירות מסוג זה (צפון 609/14 התובע הצבאי נ’ רב”ט א.נ.):

“מעשיו של הנאשם מגלמים פגיעה בחוסנו של צה”ל ובמשמעת הצבאית. כפי שטען התובע בסיכומיו, רכיב מרכזי בעוצמתו של צה”ל כארגון צבאי מבוסס על המשאב האנושי, יכולותיו המקצועיות, אמינותו, מסירותו ומידת האחריות שהוא מגלה. ככל שתפקודו של המשאב האנושי נפגמת, כך נפגע חוסנו של צה”ל. מעשים כדוגמת מעשיו של הנאשם, אשר עומדים בניגוד לערך האמינות, מערערים את אמון המפקדים בחיילים, ומחלישים את יכולתו של הארגון לתפקד. לא ניתן להתעלם מפוטנציאל הסכנה שבמעשים אלו. תעודות צבאיות, מסוגים שונים, מאפשרות גישה למתקני צה”ל השונים וככאלה, עלולות לשמש גם גורמים עוינים.”

בחירת סעיף האישום בכתב האישום: עבירה במסמכים צבאיים, זיוף, קבלת דבר במרמה.

על פי מדיניות התביעה הצבאית הראשית, כאשר מדובר בזיוף מסמך בלבד (בהתאם לאחת החלופות בסעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי) – על פי רוב, יוגש כתב אישום המייחס לחייל עבירה במסמכים צבאיים, בניגוד לסעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי;
מנגד, כאשר נעשה שימוש באותו מסמך מזויף בכוונה להשיג במרמה טובת הנאה כלשהי – יוגש כתב אישום הכולל גם עבירות פליליות לפי חוק העונשין, כגון זיוף ואף קבלת דבר במרמה.
על עבירת קבלת דבר במרמה ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

זיוף ימי מחלה (גימלים) – עבירה במסמכים צבאיים.

אחת התופעות המוכרות בתחום העבירה במסמכים צבאיים – הינה תופעת זיוף ימי גימלים (ימי מחלה) בצבא על ידי חיילים.
בעניין זה חשוב לדעת – כי למספר ימי המחלה המזויפים על ידי החייל ישנה חשיבות. על פי מדיניות התביעה הצבאית:
- כאשר מדובר בזיוף של מעל ל- 30 ימי מחלה – יוגש כתב אישום כנגד החייל, אשר ייחס לו עבירה לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
- כאשר מדובר בזיוף של פחות מ- 30 ימים, ובאין נסיבות מחמירות נוספות – ניתן יהיה לפעול על מנת לנתב את עניינו של החייל להליך משמעתי.
במקרים מעין אלו ישנה חשיבות גם למהות המסמך שזויף:
- אם דובר במסמך רפואי אשר ניתן לכאורה מטעם מרפאה צבאית – הרי שעל פי רוב מדובר יהיה בחשד לביצוע עבירה במסמכים צבאיים לפי סעיף 105 לחוק השיפוט הצבאי.
- בעוד שאם מדובר בזיוף מסמך רפואי מטעם מרפאה אזרחית – הרי שעל פי רוב יהיה מדובר בחשד לביצוע עבירה של זיוף מסמך או שימוש במסך מזויף לפי חוק העונשין.
ישנן דקויות רבות, חלופות רבות, נסיבות רלוונטיות שונות ומסלולים חלופיים בהם ניתן לנקוט בכל מקרה ומקרה – עורך דין צבאי המכיר את נבכי המשפט הצבאי, ידע לנתח את חומר הראיות באופן מעמיק, ללוות את החייל שנחקר באופן צמוד – ולמזער את הנזקים הצפויים לו כתוצאה מההליך הפלילי ככל הניתן.

קצינים ונגדים בשירות קבע בצבא החשודים או מואשמים בבית הדין הצבאי בעבירות זיוף ומרמה.

מטבע הדברים, מעורבותם של קצינים ונגדים בעבירות זיוף ומרמה במסגרת תפקידם, תוך שימוש בסמכויותיהם, נתפסת כחמורה במיוחד וזאת נוכח חובת האמון המוגברת החלה על אנשי קבע, והציפייה הגבוהה כי יעמדו ברף ערכי גבוה יותר.
באחד מפסקי הדין החשובים בתחום זה בו ייצג עורך דין צבאי גיא פלנטר – בעניינו של רס”ב ר’ (ע/36,38/11 התצ”ר נ’ רס”ב ר’ וערעור שכנגד) – הורשע הנגד הבכיר על פי הודאתו בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין התשל״ז ־ 1977, זיוף, לפי סעיפים 418 סיפא ו־420 לחוק העונשין והתנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו ־1955.
באותו מקרה, בו הורשע הנגד הבכיר בקבלת 40,000$ במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארה”ב, עמד בית הדין הצבאי לערעורים על חומרת עבירות מסוג זה המיוחסות לאנשי קבע:

“אין, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהמעשים, שעליהם נתן המערער את הדין במסגרת הפרשה, הנדונה לפנינו, הינם חמורים. גם אם היה המערער זכאי למימון לימודי השפה האנגלית לו־עצמו ולבני משפחתו בתקופת שהותו בחו״ל, עשיית מעשי זיוף ומרמה על מנת לממש זכות זו היא מעשה מכוער ופגום, אשר מקומו לא יכירנו במסגרת צה״ל. דברים אלו נכונים ביתר שאת, עת מבצע המעשים הוא נגד ותיק ומצטיין, אשר קשר את גורלו עם גורל הצבא מזה שנים כה ארוכות”.

כאשר מתעורר חשד לביצוע עבירות זיוף ומרמה כלפי איש קבע, חשוף איש הקבע לפגיעה קשה בכל מערכות חייו; לאובדן חירותו, שמו הטוב והמוניטין שצבר, תפקידו, דרגתו, מעמדו, מטה לחמו ואף לאובדן זכויות שצבר ביושר במשך שנים.
ככלל, בעבירות זיוף ומרמה, מעבר לעתירה לענישה הכוללת רכיב של מאסר של ממש, עותרת הפרקליטות הצבאית לפגיעה משמעותית בדרגתו של איש הקבע – פגיעה שיש לה השלכות כלכליות מרחיקות לכת, על איש הקבע – ועל משפחתו (זכיותיו של איש קבע בעת פרישה או פיטורין מהצבא – נגזרות מדרגתו האחרונה).
דרישה דומה מצד הפרקליטות הצבאית היתה בעניינו של רס”ב ר’ שהוזכר לעיל – אז עתרה הפרקליטות הצבאית לשלול את כל דרגותיו. בעניינו של רס”ב ר’ הצליח עורך דין צבאי גיא פלנטר לשכנע את בית הדן הצבאי לערעורים כי אין מקום לקבל את עמדת הפרקליטות הצבאית, ועל אף האמירות הקשות הנוגעות להתנהלותו – נמנע בית הדין הצבאי לערעורים משלילת כל דרגותיו של הנגד הבכיר והסתפק בהורדתו בדרגה אחת בלבד.
כנגזרת מכך, נמנעה פגיעה קשה בזכויות הפנסיה של הנגד הבכיר. בהתחשב בכך שבסופו של יום גם לא הוטל עליו ולו יום אחד של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, מוזערו ככל שרק ניתן נזקיו של איש הקבע.
בכל הנוגע לקצינים ונגדים החשודים בעבירות מרמה וזיוף, פרשה זו מדגישה:
- הן את החשיבות שבהיוועצות עם עורך דין צבאי הבקיא בתחומי המשפט הצבאי על רבדיו השונים, בטרם מסירת גרסה למצ”ח;
- והן את החשיבות בשכירת שרותיו של עורך דין צבאי מנוסה, שיעניק ייצוג משפטי מיטבי לאיש הקבע במהלך משפטו הצבאי.

מסירת ידיעות כוזבות – עבירה לפי סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי.

לצד העבירה של קבלת דבר במרמה בחוק העונשין (שדינה המקסימלי ללא נסיבות מחמירות 3 שנות מאסר) קיימת חלופה פחות חמורה בחוק השיפוט הצבאי למצבים בהם הציגו חיילים מצגים כוזבים בדמות העבירה הצבאית של “מסירת ידיעות כוזבות”.
בהתאם להוראות סעיף 108 לחוק השיפוט הצבאי, שכותרתו “מסירת ידיעות כוזבות”, חייל שביודעין מסר פרט כוזב או העלים פרט חשוב, באחד העניינים שלהלן, עונשו המקסמילי מאסר שנה:

“(1) בתלונה שהגיש בצבא;

(2) בענין שלפי פקודות הצבא חובה עליו למסור בו הודעה;

(3) על מנת להשיג חופשה או להאריכה;

(4) בענין אחר שנקבע בפקודות הצבא כענין שסעיף זה חל עליו…”

אין לבלבל עבירה צבאית זו עם עבירה אחרת בחוק העונשין בעלת שם זהה – “ידיעות כוזבות”, לפי סעיף 243 לחוק העונשין העוסקת במסירת תלונה פלילית כוזבת.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות מרמה וזיוף בצבא מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר בהענקת ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מרמה וזיוף.

בהמשך עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות מרמה וזיוף בצבא ומחוץ לצבא.

נושאים קשורים לעיון.

עו”ד צבאי

עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בעבירות זיוף ומרמה בצבא

הפוסט עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים | ייצוג משפטי – עורך דין צבאי 5 (125) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר