עובדי מדינה: זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים – ללא פיטורים משירות המדינה

עובדי מדינה: זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים – ללא פיטורים משירות המדינה
5 (100%) 27 votes

דיווחי נוכחות כוזבים, זיוף אישורי מחלה, קבלת כספים במרמה – סיום הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ללא פיטורים

  • עובדת מדינה אשר הודתה כי במשך 3 שנים כשלה במקרים של זיוף אישורי מחלה וכן דיווחי נוכחות כוזבים מסיימת הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ללא פיטורים.
  • בניגוד לעמדת התביעה, מחליט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בדעת רוב להימנע מפיטוריה של עובדת מדינה אשר הודתה בשורה של עבירות משמעת חמורות, חלקן בעלות גוון פלילי: זיוף אישורי מחלה, הגשת אישורי המחלה המזויפים על מנת להצדיק היעדרויות ועל בסיס דיווחי נוכחות כוזבים – קבלת כספים במרמה.

עובדי מדינה זיוף אישורי מחלה דיווחי נוכחות כוזבים קבלת כספים במרמה - ללא פיטורים

עובדי מדינה זיוף אישורי מחלה דיווחי נוכחות כוזבים קבלת כספים במרמה – ללא פיטורים


ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על ראש פרק תוביל ישירות אליו):

כתב התובענה שהוגש כנגד עובדת מדינה וותיקה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים: זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים וקבלת כספים במרמה

  • כנגד עובדת מדינה וותיקה הוגשה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במסגרתה נטען, בתמצית, כדלקמן:
    • במועדים שונים בתקופה של כ- 3 שנים, זייפה הנאשמת תעודות ואישורים רפואיים שלה ושל בנה.
    • את האישורים הרפואיים המזויפים הגישה למשרדה תוך הצגת מצג שווא לפיו נעדרה בשל טעמים רפואיים.
    • במעשים אלו דיווחה דיווחים כוזבים בנוגע לאישורים הרפואיים וקיבלה בגינם, במרמה, כספים להם לא הייתה זכאית.
    • בהתאמה, הואשמה עובדת המדינה כי במעשים אלו פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות דין ולא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, והתנהגה התנהגות שאינה הוגנת ואינה הולמת עובד מדינה, עבירות לפי סעיף 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה ( משמעת), התשכ"ג – 1963.
  • הליך משמעתי זה נשמע בפני הרכב השופטים ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין ויו"ר המותב, עו"ד אולגה רזניקוב, וגב' אילנה נהרי.

המחלוקת בין הצדדים – שאלת הפיטורים משירות המדינה

  • בהתאם להוראות סעיף 34(8) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963, מוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להורות על פיטוריו של עובד מדינה:

"34.  בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם".

  • במסגרת טיעוניה לעונש, עתרה התביעה לאמצעי משמעת של פיטורים לאלתר, תוך קבלת הזכויות המגיעות לנאשמת על פי דין ולנזיפה חמורה.
  • ב"כ הנאשמת, עורך דין גיא פלנטר, ביקש לשכנע את בית הדין למשמעת כי אמצעי המשמעת להם עותרת התביעה אינם מידתיים ועתר להימנע מפיטורי הנאשמת ולהסתפק במקרה זה באמצעי משמעת מתונים יותר.

על עבירות המשמעת בהן הורשעה הנאשמת – זיוף אישורי מחלה, דיווחי נוכחות כוזבים וקבלת כספים במרמה

  • בגזר דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים (הרכב ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין ויו"ר המותב, עו"ד אולגה רזניקוב, וגב' אילנה נהרי) על חומרת העבירות באופן הבא:

"בית המשפט העליון עמד בפסיקותיו הרבות על הפסול הנעוץ במסירת דיווחים שאינם אמת.

בעש"מ 6978/00 מאיר מויטל נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נד(4) 865 נפסק:

"דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי-חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם."

בית המשפט שב והדגיש כי חומרת העבירה אינה נבחנת דווקא על פי הנזק הכספי שנגרם לקופת הציבור. בעש"מ 10125/01 מדינת ישראל נ' גניש (ניתן ביום 11.3.2002):

"כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה."

(כן ראה: עש"מ 10250/01 ז'קלין מוכתרי נ' נציבות שירות המדינה (ניתן ביום 10.2.2001); עש"מ 1804/01 מדינת ישראל נ' אלקריף (ניתן ביום 13.9.2001).

על עבירות המשמעת של היעדרות מהשירות ללא רשות פסק בית המשפט העליון בער"מ 4/80 עירית תל אביב יפו נ' גמרמן (פ"ד לה (1) 218, 219):

"היעדרות מן העבודה ללא נטילת רשות, יש בה פגיעה במשמעת ואף פגיעה באזרח משלם המיסים, הזכאי לכך שהעובדים המופקדים על שירות הציבור ימלאו תפקידם כיאות ויהיו נוכחים במקום עליו הופקדו כדי לבצע את תפקידם."

ועוד, בער"מ 5608/04 עירית חולון נ' עובדיה סייג (ניתן ביום 19.1.05):

"בדרך כלל עבירת המשמעת של היעדרות מעבודה תוך החתמת כרטיס נוכחות שפרטיו כוזבים, נמנית עם עבירות המשמעת החמורות הפוגעות בסדרי העבודה, ומטעם זה בהליכים משמעתיים בגין עבירה זו נגזרו אמצעי משמעת חמורים (ראו: עש"מ 1/76 כהן נ' נציבות שירות המדינה, פ"ד ל(3) 500; עש"ם 6978/00 מוטיל נ' נציב שירות המדינה, פ"ד נד(4) 865; עש"ם 5044/03 בליתי נ' נציבות שירות המדינה (לא פורסם)).

ובעש"מ 5626/05 רחל אוחנה נ' מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה (ניתן ביום 14.3.06) נפסק:

"קיומה של תרבות עבודה ושמירה קפדנית על הכללים והנוהל של התייצבות לעבודה והשקעה בפועל של שעות עבודה הנדרשות מעובד מדינה הם תנאי הכרחי לתפקוד נאות של השירות הציבורי. היעדרות מהעבודה שלא במסגרת חופשה, מחלה, השתלמות מקצועית או מטרה אחרת שאושרה על ידי הממונה, המתיישבת עם נוהליה ותכליותיה של המערכת הציבורית פוגעת בראש ובראשונה במערך הביצועי של שירות המדינה אשר נמצא לוקה בהעדר השקעת משאבים מספקת ביעדים שיש להשיגם. עבודה אינה יכולה להתבצע כראוי כאשר העובד אינו ממלא את תפקידו אלא עסוק בענייניו הוא. ומעבר לכך, יש בהיעדרות בלתי מאושרת מהעבודה כדי לפגוע פגיעה עמוקה במערך האימון הנדרש בין ציבור העובדים למעסיק הציבורי. אין כמו מצג שווא בדבר הימצאות בעבודה כאשר עובד נעדר ממנה, וקבלת שכר בעבור שעות עבודה שלא בוצעו כדי לפגוע באמינותו של השירות הציבורי בעיני הציבור, וכדי לשקף ניצול כספי ציבור למטרות זרות. קבלת תמורה כספית על ידי עובד בגין שעות עבודה אותן לא ביצע כאשר היה עסוק בענייניו הפרטיים כמוה כשליחת יד בכספי ציבור, ועל אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה לאורך זמן כענין של שיטה, המלווה בדיווחים כוזבים, לתופעה זו נילוות חומרה מיוחדת."

ועוד, בבר"ש 8785/14 דורית מרגי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12.1.15 ) נפסק:

"יח. למותר להכביר במילים על החומרה שבהוצאת כספים מקופת הציבור על  יסוד דיווחי שווא. בבר"ש 9724/10 אליתים נ' נציבות שירות המדינה (6.1.2011) ציינתי כי "לעניין זה דומה המדווח דיווחים כוזבים למעלימי מס, שהיה דרך אחרת לגניבה מן הציבור".

מדובר, באיפוא, במעשים המצויים ברף החומרה הגבוה של עבירות המשמעת בשירות הציבורי, העלולים במקרים מסויימים להגיע לפלילים, ובהתאם, על רמת הענישה להיות, על דרך הכלל, במדרג הגבוה ביותר, קרי, פיטורין. לא נעלמו מעיני פסק דין שאותם הזכירה המבקשת, בהם נגזרו עונשים קלים יותר על בכירים במשרד החוץ. בית הדין קמא התייחס לטענה זו ודחה אותה בציינו כי הוא רואה את שליחותו ב"יישום והטעמה של ערכים וכללים אתיים ראויים בשירות המדינה,, וידי תיכון עימו…".

בדעת רוב, מקבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים את טעוני ההגנה ועל אף חומרת מעשיה, נמנע מפיטורי הנאשמת

  • דעת הרוב סברה, כי ניתן יהיה להגשים את המטרות המניעתיות וההרתעתיות העומדות בבסיס התכליות של אמצעי המשמעת בדין המשמעתי, אף ללא פיטוריה של הנאשמת.
  • דעת, המיעוט סברה כי עבירות הדיווחים הכוזבים הינן עבירות נפוצות בשירות המדינה, אשר גורמות לפגיעה חמורה בתדמיתו ובשמו הטוב של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתחום המשמעת בדרך כלל נסוג העניין האישי בפני המסר הציבורי הכללי הנדרש ובנסיבות אלו דעת המיעוט, שאין מנוס מפיטורי הנאשמת והרחקתה מהשירות.
  • בסופו של יום אם כן קיבל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עמדת ההגנה, נמנע מפיטוריה של הנאשמת והטיל עליה את אמצעי המשמעת הבאים:
    • נזיפה חמורה.
    • הפקעת משכורת קובעת אחת, שתנוכה ב- 24 תשלומים שווים ורצופים.
    • הורדה בשתי דרגות למשך שנתיים.
    • השבת הכספים שהתקבלו שלא כדין לקופה הציבורית.

תיק בד"מ 94/17, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ((הרכב ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין ויו"ר המותב, עו"ד אולגה רזניקוב, וגב' אילנה נהרי). גזר הדין ניתן ביום 29.5.18.

  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה במלואו, ללא פרטים מזהים.
  • את הנאשמת ייצגו בתיק זה עורך דין גיא פלנטר ועו"ד רעות רחמן ממשרדו.

לקריאה נוספת


דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה. 


עורך דין משמעתי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | זיוף אישורי מחלה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת |  ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת


 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
למעלה
שינוי גודל גופנים