ארכיון המחלקה לחקירות שוטרים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111)

גיא פלנטר — Mon, 08 Dec 2025 18:39:21 +0000

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה: במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרדנו במחיקת רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
כמו כן אנו מגישים ערר על החלטת סירוב לשנות את עילת הסגירה של תיק החקירה.
על פי דין – תיק שנסגר מחוסר אשמה – יימחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ולכן – מבין המסלולים הקיימים למחיקת רישום משטרתי – זה המסלול המשפטי האפקטיבי ביותר שאף מטהר את שמו של החשוד.

דוגמא לשינוי עילת סגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.

מחפשים עורך דין פלילי לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיקי חקירה לחוסר אשמה.

עמוד זה עוסק במחיקת רישום משטרתי באמצעות פניה לגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה. קיים מסלול נוסף למחיקת הרישום המשטרתי ועל כך ראו בעמוד: ביטול רישום משטרתי.
בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי ראו בעמוד – מחיקת רישום פלילי.

מה ההבדל בין תיק חקירה שנסגר מחוסר ראיות לתיק שנסגר מחוסר אשמה?

לעילת הסגירה של חוסר אשמה שני יתרונות בולטים:
- ראשית, סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות משמעותה שנותר ספק בחפותו של החשוד. מנגד, סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה פירושה שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך.
- תיק שנסגר בעילה של חוסר ראיות נותר ברישומיה הפנימיים של המשטרה בעוד תיק שנסגר בחוסר אשמה יימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.

מדוע מומלץ לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה?

על ההשלכות הפוגעניות של רישום משטרתי אודות תיקים סגורים ראו בהרחבה כאן: מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?
רישום משטרתי מעמיד את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
כאשר מדובר באדם חף מפשע שנותר לגביו רישום משטרתי, הדברים מקבלים מימד אחר לגמרי; כאמור, בעוד תיק שנסגר בשל עילה של “חוסר אשמה” – נמחק רישומו כליל מרישומי המשטרה, תיק שנסגר בעילה של “העדר ראיות מספיקות” – לא רק שנותר ברישומי המשטרה, אלא אף משאיר ספק בחפותו של החשוד.
במצב דברים זה, אך טבעי הדבר שאותו אדם יפעל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולטיהור שמו. עמד על כך בג”צ, בפסק דינו בפרשת קבלרו:

“השם הטוב של אדם הוא נכס יקר. חשד פלילי שהועלה נגד אדם הוא כתם שהוטל בשם הטוב. וכי מי לא ירצה להסיר כתם זה? לעניין זה יש הבדל בין סגירת תיק בשל חוסר ראיות לבין סגירת תיק בשל חוסר אשמה, גם אם לא ניתן לכך פרסום ברבים. אפשר להבין ללבו של אדם, המשוכנע שהוא חף מפשע, כאשר הוא דורש כי חשד שהועלה נגדו ימחק לחלוטין, ובתיק שנפתח נגדו ירשם כי התיק נסגר כיוון שהתברר כי אין הוא אשם..“.

הטיב לתמצת את הדברים מנסח הנחיית פרקליט המדינה (מספר 1.3):

“עילת הסגירה של “העדר אשמה” נועדה למנוע מראית עין, הן של הגורמים השונים הרשאים לעיין במרשם הפנימי המשטרתי והן של החשוד, לפיה נותר חשד ממשי לגבי אשמתו של אדם”.

ולסיום עניין זה נביא את דבריה של כב’ השופטת ע’ ברון בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

הנסיון למזער את ההשלכות הפוגעניות, באמצעות אי ציון עילת הסגירה.

בעבר, במסגרת ההודעה על סגירת התיק שנמסרה לחשוד ולמתלונן, היה על התובע לציין את עילת הסגירה וזאת בכל סוגי התיקים.
בתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.19, נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות, שאז תצויין עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת, עדיין פתוח בפני החשוד והמתלונן לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לתחנת משטרה, ולפעול בעניין זה לפי האינטרסים שלהם.
יתרה מכך, התיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
גם לאחר התיקון לחוק, שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.
גופי ביטחון, רשויות חקירה ותביעה והגורמים המוסמכים לשקול מועמדות לתפקיד רגיש או לאישור רישוי לכלי ירייה – כולם עדיין חשופים למידע אודות תיקים סגורים ויכולים לזקוף מידע זה לחובתם של הנוגעים בדבר.
כל הטעמים אם כן לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה – נותרו על כנם גם לאחר התיקון לחוק.

מקור הסמכות לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982:

“החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקות לשנות את עילת הסגירה. תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.

על בסיס הוראה זו של המחוקק, ניתן לפנות בבקשה מנומקת לרשות התובעת הרלוונטית לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וככול שיעתר התובע לבקשה – יימחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
בקשה לשינוי עילת סגירת תיק לחוסר אשמה חייבת להישען על ניתוח עובדתי וראייתי של חומר החקירה תוך יישום המבחנים המשפטיים שנקבעו בנושא.
יש לזכור שמלכתחילה, עוד במעמד סגירת התיק, שקל התובע באיזה עילה לסגור את התיק ואף נימק את החלטתו בעניין זה, בכתב. מכאן, שהנסיון לשכנע את התובע לשנות מהחלטתו המקורית, צריך להיות מוטל על עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום זה.

הנחיות של הפרקליטות והמשטרה בעניין שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 1.3: סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”.
נוהל משטרת ישראל מספר 300.05.271: הטיפול בבקשת חשוד לשינוי עילת הסגירה של תיק החקירה”.

ערר על שינוי עילת סגירה.

לא חייבים להשלים עם סירוב המשטרה או הפרקליטות לשנות את עילת הסגירה של תיק חקירה לחוסר אשמה.
על פי מדיניות רשויות התביעה, ניתן להגיש ערר על החלטה הסירוב לשנות את עילת סגירת התיק.
לביסוס הערר, ניתן לבקש לעיין בחומר החקירה ואת הערר יש להגיש תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה.
כאשר מדובר בתיק חקירה אשר בסמכות הפרקליטות, הערר נבדק תחילה על ידי הגורם בפרקליטות שסגר את התיק במקור ודחה את בקשת שינוי עילת הסגירה, ולאחר בדיקה זו מועבר הערר לעיון ולהכרעת מחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
כאשר מדובר בתיק חקירה שבסמכות משטרת ישראל, הגורם אשר יכריע בערר הינו גורם בכיר יותר במשטרה.
סיכוייו של ערר שלא מבוסס על ניתוח ראייתי ומשפטי של חומר החקירה להתקבל – נמוכים עד מאוד, ועל כן יש להסתייע בעורך דין פלילי העוסק בתחום, אשר יגיש את הערר מטעמכם.
בטרם הגשת הערר, יבחן עורך הדין (על בסיס ניתוח חומר החקירה), מה עילת הסגירה הנכונה והאם יש סיכוי סביר להצלחת ערר.
להלן דוגמא לקבלת ערר לשינוי עילת סגירת תיק חקירה:

דוגמא לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה לאחר קבלת ערר שהגשנו.

דוגמא למקרה בו טיפלנו – קבלת בקשה לשינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו הוביל משרדנו לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה וכפועל יוצא – למחיקת רישום משטרתי.
הלקוח במקרה זה איש בשנות ה-60 לחייו, ללא עבר פלילי, המתפרנס בעיקר מדמי שכירות של נכס בבעלותו.
במשך תקופה ממושכת, הפר השוכר את הסכם השכירות, סירב לשלם את דמי השכירות וסירב להתפנות מהנכס.
הלקוח הגיע לנכס ושוחח עם השוכר במטרה לשכנעו לשלם את דמי השכירות או לעזוב את הנכס. תחינותיו של הלקוח לא הועילו לו. לא רק שהשוכר סירב לשלם את דמי השכירות או להתפנות מהנכס, אלא אף הגדיל לעשות ותקף את הלקוח, בעל הנכס, באלימות.
הלקוח – אזרח שומר חוק – הזמין משטרה והגיש תלונה על תקיפה.
במסגרת חקירתו כחשוד, טען השוכר להגנתו כי הוא עצמו נפל קורבן לתקיפה מצד הלקוח. כך מצא עצמו הלקוח נחקר בעצמו באזהרה, כחשוד בתקיפת השוכר.
בסופו של יום נסגר התיק כנגד הלקוח, אולם בעילה של חוסר ראיות.
הלקוח לא השלים עם הרישום המשטרתי הפוגעני ועם הקביעה שנותר ספק בחפותו והגיש באמצעות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בקשה מנומקת בכתב לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה.
התובע, רפ”ק עמוס כהן, עו”ד מיחידת תביעות מרכז של משטרת ישראל – נעתר לבקשת משרדנו ושינה את עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה. בכך, נמחק רישומו של התיק מרישומיה הפנימיים של המשטרה וטוהר שמו של הלקוח מכל עננה פלילית.
להלן ההחלטה בדבר שינוי עילת סגירת תיק החקירה לחוסר אשמה;

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה – דוגמא.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להחלטת שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון שינוי עילת סגירת תיק חקירה.

עורך דין פלילי

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה | שינוי עילת סגירת תיק במשטרה | שינוי עילת סגירה של תיק משטרה | שינוי עילת סגירת תיק פלילי | דוגמא לבקשה לשינוי עילת סגירת תיק | הנחיות פרקליט המדינה שינוי עילת סגירה | בקשה לשינוי עילת סגירה של תיק | ערר על שינוי עילת סגירה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה 4.9 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140)

גיא פלנטר — Thu, 03 Aug 2023 11:15:16 +0000

ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
- המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
- רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב”ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם.
ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
- המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
- הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל”תעודת יושר” (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של “חוסר אשמה פלילית” ו- “עבריין לא נודע”, מתועד ברישום המשטרתי.
כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים “תיקי מב”ד”;
- תיקי מב”ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם).
- בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה “מליון אזרחים עם תיקים” פורסם ב”ישראל היום” כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה.
על פי פירסום זה:

“המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות”.

כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב”כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה”ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור “מסה מצטברת” שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר “היעדר עניין לציבור”). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”, עדכון אחרון 30.12.18).
במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב’ השופטת ע’ ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג”צ 6213/14):

“לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום”;

“…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה”.

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

- בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
- תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
- בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן:
  - על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה.
  - כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;
- התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
- התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין.
מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה.

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ”א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ”צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט -2009.
בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
- חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
- כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם.
- מהות העבירות ברישום המשטרתי.
- חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
- צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים 4.9 (140) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51)

גיא פלנטר — Sun, 05 Mar 2023 05:23:51 +0000

עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור, איומים – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי ויימוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקי עבירות נגד שוטרים.

עבירות נגד שוטרים – כללי.

כידוע, שוטרים הינם עובדי ציבור האמונים מתוקף תפקידם על שמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי. לכן, עבירות המופנות כלפי שוטרים בקשר עם מילוי תפקידם נתפסות בראש ובראשונה כפגיעה בשלטון החוק ומערכת אכיפת החוק, על כלל זרועותיה, מתייחסת לעבירות אלו בחומרה יתרה.
כך למשל, אך באחרונה, ביוני 2017, התייחס בית משפט השלום בירושלים בת”פ 37159-10-15 מדינת ישראל נ’ מאגדה חוואש למדיניות הענישה בעבירות אלימות כנגד שוטרים:

“חברה שומרת חוק אינה יכולה להרשות לעצמה ביצוע מעשי אלימות המופנים כלפי שוטרים הממלאים את תפקידם על פי החוק. המחוקק קבע עונש מזערי בגין העבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, ובכך הביא לביטוי את תפיסתו לגבי חומרת העבירה, ואף פסיקה עקבית של בית המשפט העליון מלמדת כי אין מקום לנהוג גישה סלחנית כלפי מי שנוהג באלימות כלפי שוטרים.

בחינת רמת הענישה בפסיקה מלמדת, כי בגין עבירה של תקיפת שוטר, או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות שבוצעו בנסיבות דומות, נגזרו, ככלל, עונשי מאסר בפועל, ולעיתים אף לריצוי בדרך של עבודות שירות, אף כשמדובר היה בקטינים”

דברים דומים נשמעו גם מבית המשפט המחוזי, למשל, בעפ”ג (חיפה) 5020-03-15 ירון וייס נ’ מדינת ישראל, עת התייחס בית המשפט לעונש מאסר בפועל של 8 חודשים שהוטל על המערער בבימ”ש השלום:

“אין צורך להכביר מילים, ביחס לחומרת העבירות בהן הורשע המערער. אין מחלוקת, כי התנהגותו האלימה, החוזרת ונשנית של המערער ראויה לגינוי, וככלל דורשת תגובה עונשית ראויה, בפרט שעה שמדובר בעבירות שבוצעו כלפי שוטרים, אשר מילאו תפקידם על פי דין.

לא ניתן להשלים עם תופעה של תקיפת עובדי ציבור, ובכלל זה שוטרים, האמונים על שמירת הסדר הציבורי. תופעה זו דורשת את הירתמותם של בתי המשפט לצורך מיגורה, וזאת באמצעות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על אותם עבריינים שפוגעים, מאיימים ותוקפים שוטרים, הממונים על שמירת הסדר הציבורי והדאגה לביטחון הציבור. על יסוד האמור, נראה לכאורה, כי העונש, שגזר בית משפט קמא על המערער, אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים מן הסוג הנדון, ולא ניתן לומר כי הוא נוטה לחומרה”.

עיון בפסיקה מלמד על מסר ברור שיוצא מבית המשפט, שיש להחמיר עם מי שמורשע בפגיעה בשוטרים במילוי תפקידם. כך למשל נפסק בע”פ 3236/98, 4174/98 אבו דריס נ’ מד”י:

“…שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המאבק בפשע, לרוב בגופם ממש. לעתים הם מסכנים את חייהם ברצותם למלא את תפקידם כראוי … מערכת אכיפת החוק, ובראשה מערכת בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה; מן הצד השני, חייב הציבור לדעת כי כל המנסה לפגוע בשוטרים במילוי תפקידם, לא יוכל לצאת בעונש קל. עצם הפגיעה בשוטרים היא החמורה, ולאו דווקא תוצאותיה…”.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין.

האיסור הפלילי על תקיפת שוטר מעוגן בסעיף 273 בחוק העונשין, התשל”ז – 1977:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. עם זאת, בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש להוכיח כי התקיפה היתה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות“.

עבירת התקיפה כוללת אם כן קשת רחבה של מעשים, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה. אפשר לראות כי בצדה של עבירת תקיפת שוטר קבע המחוקק עונש מינימום של מאסר לחודש ימים, כביטוי לחומרה היתרה בטמונה בפגיעה בשוטר במילוי תפקידו.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 274 לחוק העונשין.

סעיף 274 לחוק העונשין עוסק בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וקובע כדלקמן:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2) היה מזויין בנשק חם או קר;

(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

כלומר, במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר, או אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כעבירת פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. יש לשים לב כי גם לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שלושה חודשים.

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין.

העבירה של הפרעה לשוטר מעוגנת בסעיף 275 לחוק העונשין, הקובע כך:

“275. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים”.

הסעיף קובע למעשה איסור פלילי על כל מעשה, שאינו בהכרח תקיפה, שנעשה מתוך כוונה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בביצוע תפקידו. כלומר, על מנת להרשיע נאשם בעבירה זו נדרש להוכיח כי פעל מתוך כוונה כאמור. גם לעבירה זו, אף שאינה עוסקת בפגיעה פיזית בשוטר, קבע המחוקק עונש מינימום – מאסר שבועיים ימים.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות – סעיף 275א לחוק העונשין.

עבירה של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות הינה עבירה מסוג פשע, שבצדה עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר:

“275א. הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות

המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים”.

ניתן לראות כי עבירה זו ייחודית לסיטואציה בה אדם מיידה או יורה אבנים או חפצים לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, מתוך מטרה להפריע לשוטר למלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך. עבירה זו נוספה לחוק העונשין בשנת 2015, מתוך מטרה לסייע בהתמודדות עם תופעת יידוי אבנים או השלכת חפצים על שוטרים שהפכה שכיחה במחוזותינו ובגינה הגישה המדינה כתבי אישום רבים.

העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין.

סעיף 288 קובע איסור פלילי על העלבה של עובד ציבור בקשר עם מילוי תפקידו:

288. העלבת עובד הציבור

המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ”ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים”.

חשוב להדגיש כי “העלבה” לעניין עבירה זו איננה בהכרח רק במילים, אלא יכולה להיות גם בדרך של מעשים או אפילו תנועות, שאינם מלווים באמירה כלשהי.
על מנת להרשיע בעבירה של העלבת עובד ציבור, נדרש שההעלבה תופנה כלפי עובד ציבור (לענייננו, שוטר) בזיקה למילוי תפקידו. מכאן, שאם ההעלבה באה על רקע סכסוך אישי, אף אם נאמרה בעת ביצוע תקפידו של השוטר, לא תחול עבירה של העלבת עובד ציבור.
מדובר בעבירת התנהגות שאיננה מחייבת הוכחת אלמנט תוצאתי, כלומר אין משמעות לשאלה האם עובד הציבור נעלב בפועל או לאו.

עקרונות מנחים שקבע בית המשפט העליון ביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור.

בפסק דין מנחה לעניין עבירה זו, דנ”פ 7382/08 יוסף אונגרפלד נ’ מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון בין היתר את הדברים הבאים:
- לא ניתן להגדיר מראש רשימה סגורה של מקרים בהם מתרחשת “העלבה”. עם זאת, קו-משותף למעשי “העלבה” כמובנם בסעיף העבירה הוא ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור כוחו וסמכותו.
- על-פי גישה זו, “העלבה” מתקיימת כאשר היא מכוונת כלפי ליבת כבודו האישי של העובד; אין די בביטוי של אלימות מילולית בוטה, אלא נדרשת פגיעה עמוקה בשמו הטוב של העובד שיש בה כדי לבזותו בעיני אחרים.
עוד נקבע על ידי בית המשפט העליון בפרשה זו כי בכדי שאמירה תיחשב העלבה לעניין עבירה זו, עליה לעמוד בשני מבחנים;
- מבחן תוכני – האמירה צריכה להיות משום פגיעה קשה בליבת כבודו של עובר הציבור.
- מבחן הסתברותי – צריכה להתקיים ודאות קרובה לכך שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי.

אמות מידה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 1103 “הגשת כתבי אישום בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית- המשפט“, קובעת אמות מידה מנחות לשיקול הדעת של התביעה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, ובכללן:
- תוכן האמירה – חומרת האמירה, הישנות האמירה, מטרת האמירה המעליבה, אמיתות האמירה לכאורה;
- נסיבות בהן נאמרה האמירה;
- הלך רוחו של המעליב;
- היסוד הנפשי של המעליב;
- הרקע לאמירה;
- הגורם כלפיו נאמרו הדברים;
- תוצאות האמירה;
- עבירות נוספות שנלוו להעלבה;
להרחבה אודות כל אחד מהשיקולים האמורים ניתן לראות בגוף ההנחיה.

מדיניות הענישה ביחס להעלבת עובד ציבור כאשר מדובר בשוטר.

על החומרה שבה רואים בתי המשפט עבירה של העלבת עובד ציבור, שעה שמדובר בשוטר הממלא את תפקידו ניתן ללמוד למשל בפסיקת בית המשפט העליון (כב’ הש’ ג’ובראן) ברע”פ 5579/10 קריה נ’ מדינת ישראל:

“….יש לשוב ולהזכיר כי הדעת אינה סובלת שימוש בביטוים כה נלוזים גזעניים ומעוררי חלחלה כנגד שוטרי משטרת ישראל, אשר עושים את עבודתם נאמנה למען שמירת הסדר הציבורי ובטחון הציבור, ואף מסכנים את חייהם לשם כך. איני יודע מאין לקח המבקש את החוצפה ועזות המצח להתנהג בדרך שכזו לשוטרים במהלך מילוי תפקידם. דבריו אינם מהווים רק פגיעה קשה ביותר בשוטרים עצמם אשר נמצאים שם כדי להבטיח את ביטחונו, אלא יש בהם פגיעה קשה ביותר בשלטון החוק ובמדינה כולה, כפי שציין בית המשפט המחוזי.

על התנהגות שכזו לא ניתן לעבור לסדר היום וחובה עלינו להכביד את ידינו כנגד מי שלוקחים חרות לעצמם לפגוע בצורה כה קשה בנציגי החוק במדינת ישראל. יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית.

כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, “וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד”.

עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים שטופלו ע”י משרדנו.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתיקי עבירות נגד שוטרים כגון תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות נגד שוטרים.
בכל הנוגע לתקיפתם של עובדי ציבור ראו בעמוד – תקיפת עובד ציבור.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור | איומים | ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט עבירות נגד שוטרים: תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר, העלבת עובד ציבור – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (51) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי נגד שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם) 4.9 (86)

גיא פלנטר — Fri, 03 Feb 2023 15:02:00 +0000

דין משמעתי נגד שוטרים – ייצוג משפטי.

דין משמעתי נגד שוטרים | ייצוג משפטי של עורך דין בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם)

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לשוטרים בכל הנוגע לעבירות משמעת ומייצג שוטרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובמסגרת זו אנו:
- עוסקים בהכנת השוטרים לחקירתם ומעניקים לשוטרים ייעוץ משפטי וליווי משפטי בכל שלבי החקירה או הבירור המשמעתי.
- מעניקים ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
- מעניקים ייצוג משפטי לשוטרים בהליך מנהלי בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.
בכל הנוגע לייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש וייצוג משפטי בתיקי מח”ש פליליים ראו בהרחבה בעמוד: המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. חקירת מח”ש: ייעוץ משפטי.

דין משמעתי נגד שוטרים

שוטרים, ובכלל זה שוטרי משמר הגבול בשירות חובה ובמילואים, כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בפני קצין שיפוט או בפני בית הדין למשמעת.
חוק המשטרה, תשס”ו – 2006, בתוספת הראשונה לחוק, מונה את רשימת עבירות המשמעת של שוטרים. ברשימת העבירות ניתן למצוא “עבירות סל”, כגון:
- התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה
- התרשלות במילוי התפקיד
- שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכח תפקיד
- אי מילוי הוראה מהוראות פקודת משטרת ישראל
לצד “עבירות סל” אלו ונוספות, מצויה שורה ארוכה של עבירות משמעת ספציפיות.
חשוב להדגיש שאחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת לא גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה, וניתן לנקוט בהליכים משמעתיים נגד שוטר אף אם הורשע או זוכה בשל אותו מעשה בבית משפט בהליך פלילי. כך למשל, על אירוע של שימוש בלתי סביר בכח עלול השוטר לעמוד לדין פלילי באשמת תקיפה וגם יינקטו נגדו הליכים במישור המשמעתי.
בחלק מן המקרים, עניין שהחל מלכתחילה כתלונה פלילית למח”ש, יועבר להמשך טיפול במסלול המשמעתי. למשל, מח”ש מוסמכת לחייב את מחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר החשוד בעבירה של שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד. בעבירות אחרות, מוסמכת מח”ש להמליץ למחלקת משמעת במשטרה על העמדת שוטר לדין משמעתי.

מסלולי הטיפול העיקריים בעבירות משמעת של שוטרים

הטיפול בעבירת משמעת של שוטר יכול להתבצע במסלולים הבאים;
- הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת.
- הליך משמעתי בפני דן יחיד – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר.
- הליך בירור ביחידה לטיפול בתלונות הציבור במטרה הארצי של המשטרה (ית”ץ).
- הליך מנהלי בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.

דין משמעתי נגד שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה

ככל שתחליט מחלקת המשמעת במטה הארצי להעמיד שוטר לדין משמעתי, יוגש נגד השוטר כתב אישום לבית הדין למשמעת וייקבע דיון.
בהליך זה, עומדת לשוטר הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשע”ב – 2012.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש השוטר להגיב לאישומים המיוחסים לו בכתב האישום וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
אם כפר השוטר באישומים המיוחסים לו בכתב האישום, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. השוטר (כמובן עורך הדין המייצג אותו) רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה ולזמן עדים מטעמו. השוטר רשאי להעיד בעצמו להגנתו ואם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י התובע.
בתום שמיעת הראיות יכריע בית הדין למשמעת בדינו של השוטר ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בכתב האישום, כולן או מקצתן.
בית הדין יכול להרשיע שוטר בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו, גם אם העובדות לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של השוטר.
העונשים אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על שוטר שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 51(א) לחוק המשטרה, תשס”ו – 2006 והם:
- נזיפה;
- נזיפה חמורה;
- קנס;
- ריתוק לתקופה של עד 45 ימים;
- מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
- הורדה בדרגה;
- פסילת רישיון נהיגה משטרתי.
ככלל, דיוני בית הדין למשמעת מתנהלים בדלתיים פתוחות ופסקי הדין מפורסמים באתר האינטרנט של משטרת ישראל.
על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 45 יום לבית הדין לערעורים. על פסק הדין של בית הדין לערעורים ניתן לערער, ברשות, לבית משפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.

הליך משמעתי כנגד שוטר בפני קצין שיפוט

שוטר שהוחלט להעמידו לדין בפני דן יחיד, אמור לקבל את כתב התלונה נגדו לכל הפחות 48 שעות לפני המשפט. לאחר קבלת התלונה רשאי השוטר או מי מטעמו לעיין בראיות שבפורטו בכתב התלונה ולהעתיקן.
פתוח בפני השוטר להתייעץ עם עורך דין ולהתכונן להליך המשמעתי.
במהלך הדיון בפני קצין השיפוט ניתנת לשוטר זכות טיעון ביחס לחשדות נגדו וכן אפשרות לזמן עדים. קיימת אפשרות לבקש את דחיית הדיון אם הדבר דרוש לאפשר לשוטר הנאשם להכין את הגנתו ולהביא את ראיותיו.
בתום הדיון תינתן הכרעת הדין. דן יחיד לא יזכה שוטר הנאשם בעבירת משמעת אלא לאחר שנתן למתלונן או למי שנפגע מהשוטר הזדמנות להשמיע את עדותו בפניו.
ככל שיימצא השוטר אשם בעבירת משמעת ויורשע בה – יקבע קצין השיפוט את עונשו.
העונשים שמוסמך דן יחיד להטיל הם:
- נזיפה;
- נזיפה חמורה;
- קנס;
- ריתוק;
- פסילת רישיון נהיגה משטרתי.
במקרים חריגים בהם נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך בפני דן יחיד, או אם נוהל ההליך בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם לנאשם עיוות דין – קיימת לראש מחלקת משמעת סמכות לבטל את פסק הדין.
שוטר שהורשע בידי דן יחיד רשאי להגיש ערר על פסק הדין בתוך 15 ימים. לראש אמ”ש יש זכות ערר על פסק דין המזכה את השוטר.
סדרי הדין בהליך משמעתי בפני דן יחיד מוסדרים בחוק המשטרה, תשס”ו – 2006 ובתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשע”ב – 2012.

הליך מנהלי כנגד שוטר בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרה

סעיף 74 לחוק המשטרה, תשס”ו – 2006, קובע כי המפכ”ל רשאי לפטר שוטר שנידון בהליך משמעתי או פלילי, אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין השוטר מתאים להמשיך ולשרת במשטרה.
סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל”א – 1971 מסמיך את המפכ”ל, או מי שהוסמך על ידו, להשעות, להוריד בדרגה, לשחרר מן השירות או לפטר שוטר אם הוכח שהשוטר מתרשל, בלתי יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא את תפקידו.
הוראת משטרה מס’ 04.04.02 שכותרתה “אמצעי משמעת מינהליים”, קובעת אמצעי משמעת מינהליים שניתן לנקוט נגד שוטרים החשודים בביצוע עבירות פליליות או שדינם הוכרע ובכללם:
- פיטורין;
- השעיה;
- הוצאה לחופשה;
- העברה לתפקיד אחר או ליחידה אחרת.
יש לשים לב כי זרועות השיפוט המשמעתי, בית הדין למשמעת וקצין שיפוט, אינם מוסמכים להורות על פיטורי שוטר ומדובר בסמכות ייחודית הנתונה למפכ”ל.

תמצית אמות המידה לפיטורין של שוטר מהמשטרה

איש משטרה שהורשע בעבירה שיש עימה קלון – יפוטר מן השירות.
איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש עימה קלון ואשר הודה בכתב בביצוע העבירה, או שנתגלו ראיות בלתי תלויות וחד משמעויות המבססות את החשד – יפוטר.
איש משטרה שהורשע בעבירה שיש בה, על פי טיבה ונסיבות ביצועה, משום הפרה חמורה של חובות השוטר והוא הודה בכתב בביצוע עבירה או שנתגלו ראיות בלתי תלויות וחד משמעיות המבססות את החשד, והמשקל המצטבר של העבירה וטיב שירותו במשטרה מכריע בדבר אי התאמתו לשירות במשטרה – יפוטר.
איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש בה, על פי טיבה ונסיבות ביצועה, משום הפרה חמורה של חובות השוטר והוא הודה בכתב בביצוע עבירה או שנתגלו ראיות בלתי תלויות וחד משמעיות המבססות את החשד, והמשקל המצטבר של העבירה וטיב שירותו במשטרה מכריע בדבר אי התאמתו לשירות במשטרה – יפוטר.
איש משטרה שהורשע בעבירה שיש בה, על פי טיבה ונסיבות ביצועה, משום הפרה חמורה של חובות השוטר והמשקל המצטבר של העבירה ושל טיב שירותו במשטרה מכריע בדבר אי התאמתו לשירות במשטרה – יפוטר.
איש משטרה שהועמד לדין וזוכה, אולם מהאמור בפסק הדין בצירוף המשקל של טיב שירותו במשטרה עולה כי אינו מתאים לשרת במשטרה – יפוטר.

תמצית השיקולים להשעיה של שוטר

איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש עימה קלון, ולא פוטר – יושעה.
חשוב לדעת, כי לשוטר שיש כוונה לפטרו או להשעותו עומדת זכות שימוע. במסגרת השימוע תינתן לשוטר זכות טיעון והזדמנות לשכנע שלא לנקוט כנגדו בצעד של פיטורין, או השעיה.
השוטר רשאי להיות מיוצג בשימוע על ידי עורך דין מטעמו.

הליך בירור בפני היחידה לטיפול בתלונות הציבור במטה הארצי של המשטרה (ית”ץ)

מדובר במסגרת שנועדה לבירור תלונות ציבור על שוטרים, שעניינן עבירות משמעת “קלות” באופן יחסי, כגון:
- התנהגות בלתי נאותה – התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה כגון ניצול מעמד, התנהגות בלתי אדיבה, שימוש בלשון גסה, הופעה לא נאותה וסירוב למסור פרטים.
- מילוי תפקיד באופן לקוי – לרבות אי מתן שירות, סירוב לקבל תלונה, טיפול לקוי, בלתי מקצועי או בלתי יעיל, טיפול שאינו ענייני, הפליה, שרירות או משוא פנים, שימוש לרעה בסמכות, פעולה בניגוד לדין או ללא סמכות כדין, הטרדת אדם שלא לצורך.
תלונת ציבור כנגד שוטר יכול שתהיה ביחס למעשה או מחדל של השוטר בעניין הקשור במילוי תפקידו, אך גם ביחס להתנהגות שוטר שלא במילוי תפקידו שיש בה זיקה לתפקידו כשוטר, כגון:
- שימוש בסמכויות כשוטר;
- ניצול מעמד כשוטר;
- התנהגות הפוגעת בתדמית המשטרה.
חשוב לדעת, כי במקרה שיימצא לאחר בירור כי התלונה מוצדקת, קיימת אפשרות, בנסיבות מסוימות, שתינתן המלצה להעמיד את השוטר לדין משמעתי לפני דן יחיד או לפני בית הדין למשמעת.
הטיפול בתלונות ע”י ית”ץ וסמכויותיה של ית”ץ מוסדרים בפקודות מטא”ר, בהן פקודה 06.03.01 “הטיפול בתלונות הציבור“.

חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ודין משמעתי נגד שוטרים

תלונה כנגד שוטר על עבירת משמעת, בפרט אם מדובר בתלונה שעניינה שימוש בלתי סביר בכח או תלונה המקימה חשד לעבירה פלילית, עלולה לגרור השלכות מרחיקות לכת על השוטר, על המשך שירותו ועל עתידו.
מכאן, החשיבות הרבה לכך ששוטר הניצב מול תלונה על עבירת משמעת יקבל, כבר בשלב הראשוני, ייעוץ משפטי ובמידת הצורך – יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר יוכל לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי של השוטר ביחס לתלונה, לבסס קו הגנה ענייני ונכון ויפעל לסיים את ההליך באופן האופטימאלי עבור השוטר בנסיבות העניין.
מובן שכאשר מתגבשת כוונה להשעות שוטר או לפטרו בהליך שימוע מינהלי מול המפכ”ל (או גורם שהוסמך מטעמו) השוטר לא נמצא בעמדה להתגונן בגפו ועליו להעמיד ייצוג משפטי שייצג אותו במקצועיות,בנאמנות ובמסירות.

עורך דין משמעתי – ייצוג משפטי של שוטרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של משטרת ישראל

דין משמעתי נגד שוטרים | הליך משמעתי – ייצוג משפטי | בית דין למשמעת (ביד”ם) – ייצוג משפטי על ידי עורך דין | בית דין משמעתי משטרה | דין משמעתי במשטרה | עבירות משמעת במשטרה | קבילות נגד שוטרים

הפוסט דין משמעתי נגד שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם) 4.9 (86) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אמות מידה לביטול רישומי משטרה – תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים 4.4 (7)

גיא פלנטר — Tue, 11 May 2021 08:55:03 +0000

אמות מידה לביטול רישומי משטרה.

תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים – אמות מידה לביטול רישומי משטרה.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בחקיקה המסדירה ביטול רישומי משטרה – תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס”ט – 2009.
תקנות המרשם הפלילי מעודכנות מפעם לפעם ולפיכך – אין להסתמך על הנוסח המובא בעמוד זה ובכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בנושא.
נוסח התקנות כפי שפורסמו באתר נבו תמצאו כאן.

ביטול רישומי משטרה – נושאים רלוונטיים לעיון.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בביטול ובמחיקת רישום משטרתי.

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר במחיקה ובביטול רישומי משטרה אודות תיקי חקירה סגורים.
במקרים המתאימים, מגיש משרדנו בקשה לשינוי עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר לביטול רישומי משטרה של תיקי חקירה סגורים ולמחיקת רישום משטרתי ראו:

עו”ד פלילי

הפוסט אמות מידה לביטול רישומי משטרה – תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים 4.4 (7) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי 5 (2)

גיא פלנטר — Tue, 10 Mar 2020 11:05:37 +0000

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – התחזות בבחינה, זיוף, קבלת דבר במרמה – ייצוג משפטי בבית משפט השלום בת”א – יפו שהוביל לאי הרשעה.

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה, בבחינות הנערכות ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

בעמוד זה אנו עוסקים בפעילות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה בחשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות כנגד סטודנטים למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאים, תלונות שפעמים רבות מבשילות לכתבי אישום פליליים בבתי משפט.
אנו מציגים כאן 2 מקרים להמחשה בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי:
- במישור הפלילי – 2 אחים שסיימו ההליך הפלילי ללא הרשעה (שוטר אשר שלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית).
- במישור המשמעתי – סטודנט באוניברסיטת אריאל שהאישום המשמעתי כנגדו בוטל.

חשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות על כך למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאיים ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (מאל”ו) נוסד על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות כדי לטפל באופן מרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות.
על פי פרסומיו, בכל שנה בוחן המרכז במסגרת הליכי המיון כ- 80,000 מועמדים בבחינות שונות, לרבות:
- בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות (מכפ”ל).
- בחינת מיון באנגלית (אמ”יר).
- בחינת מיון באנגלית אמי”ר ממוחשבת (אמיר”ם).
- בחינה מיון בעברית (יע”ל).
- בחינת קבלה למכינות (מימ”ד).
- בחינות קבלה לפקולטות לרפואה.
- בחינת קבלה ללימודים לתואר אח/ות מוסמכ/ת (מסו”ק).
- בחינת קבלה ללימודי תואר מתקדם בפסיכולוגיה (מתא”ם)
- בחינה בחשיבה כמותית ליועצי מס (חכי”ם).
- בחינת ידע במתמטיקה.
- בחינות קבלה והסמכה למגוון תכניות לימוד ולתארים מתקדמים.

מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרי התחזות, מרמה והונאה.

מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרים של מרמה והונאה חד משמעית, ואין לנו אלא לחזור בהקשר זה על דברים שהמרכז הארצי מפרסם באתר שלו בעמוד שכותרתו “הכנה לבחינה“:

“רמייה בבחינה

כל מעשה רמייה, כגון העתקה או התחזות, משבש את תהליכי הקבלה ההוגנים. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה יש דרכים לאתר מעשה רמייה, והוא יכול למנוע מאדם להיבחן או לפסול את בחינתו, אם עבר עבֵרה הקשורה בסודיות הבחינה או בשימוש בתוצאותיה. שימו לב, התחזות (כמו במקרה שבו אדם שולח אדם אחר להיבחן במקומו) היא עבֵרה פלילית. חשד לעבֵרה כזו גורר תלונה במשטרה ובוועדות המשמעת של מוסדות הלימוד.

המתחזה ושולחו עלולים להיענש במאסר בפועל ובהרחקה מלימודים לזמן ארוך, וכך הניסיון לפעול בדרכים לא כשרות עלול – בסופו של דבר – לפגוע בנבחן הרבה יותר מכמה תשובות לא נכונות. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה שמורה הזכות לפסול בחינתו של נבחן אם יש חשד או חשש כי הציון בבחינה אינו משקף נכונה את יכולתו”.

דברים דומים תמצאו בחוברת ההדרכה לבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות וכן בחוברת הדרכה לבחינת אמי”ר מיון לרמות באנגלית.
מפעם לפעם, מתעורר חשד למעשה הונאה או מרמה באחת הבחינות. כך למשל, מבחינת מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, פער בלתי סביר בציונים בבחינות שונות, מעורר חשד לגבי כשרות השגתו של הציון הגבוה.
במרכז ארצי לבחינות ולהערכה מועסקת רכזת מהימנות הערכה וקצינת בטחון (הגב’ יעל יונה), האמוּנה על איתור מעשי רמייה בבחינות.

תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה.

מעדותה של הגב’ יעל יונה בבתי המשפט בתיקים שונים ניתן ללמוד על תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה וכן – באיזה נסיבות מוגשת תלונה במשטרה (ראו בהקשר זה למשל תיק פלילי 5179/06 בבית משפט השלום בתל אביב יפו, בפני כבוד השופטת מרים דיסקין).
בתמצית, תחילה נערכת בדיקה באמצעות תוכנה ממוחשבת של שני נתונים: האם הנבחן ניגש לבחינות קודמות, לרבות בחינת אמי”ר והבחינה הפסיכומטרית, והאם קיים פער, העולה על 30 נקודות בין ציון הבחינה האחרונה לבין ציוני בחינות קודמות.
אם מתגלה פער בסדר גודל כזה, עורכת גב’ יונה בדיקה נוספת בין רשימות הנבחנים באותן שתי הבחינות, אשר למעשה ממולאות ונחתמות ע”י הנבחנים עצמם בכתב ידם בעת התייצבותם בחדר הבחינה, ומתוכם מבודדת הגב’ יונה את השורה הקונקרטית המתייחסת לנבחן הספציפי, בו רשם את פרטיו האישיים, ובהם שמו ושם משפחתו, מספר תעודת הזהות שלו, תאריך לידתו, כתובתו וחתימתו.
רשימות אלה, אשר כאמור הנבחנים נדרשים למלא במו ידיהם, משמשות לדגימת כתבי ידיהם למטרת זיהוי התחזות.
כאן המקום להזכיר, כי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה שומר לעצמו את הזכות לבדוק את מהימנות ציוני הנבחנים וכן לזמן לבחינה חוזרת, כאשר מתעורר ספק במהימנות הציון.
כאשר נחשף שוני בין כתבי היד, מתגבר החשד, והנבחן מוזמן לבחינה חוזרת במשרדי מאכז ארצי לבחינות ולהערכה, ובפיקוח מיוחד. בד בבד, מובהר לנבחן כי לא יוכל לקבל את ציונו ללא עמידה בבחינה חוזרת.
בשלב הזה, בו מוזמן הנבחן לבחינה חוזרת, עליו להפנים כי התעורר כנגדו חשד ביחס לכשרות הציון שהשיג ועליו להתייעץ עם עו”ד פלילי, ללא דיחוי, כיצד להתנהל משלב זה ואילך.
היה ויתייצב הנבחן לבחינה החוזרת, תיבדק לעומק זהותו של מי שבפועל הגיע להיבחן, לרבות כל אמצעי זיהוי שיציג וכן תערך השוואה בין הציון שהשיג בבחינה החוזרת, לציונים בבחינות קודמות.
בשלב זה, של הזימון לבחינה החוזרת, כל אינטראקציה עם הנבחן מתועדת, ובהמשך תשמש להפללתו.
בהתאם להתנהלותו של הנבחן החשוד, ובמידה ולא הפריך את החשד שהתעורר כנגדו, שולח המרכז הארצי לבחינות ולהערכה את מה שאמור להיות כתב ידו של אותו אדם, בבחינות השונות, לבדיקת מומחה לכתב יד. מומחה להשוואת כתבי יד יכול לקבוע, על סמך הבדלים וניגודים בתכונות הכתיבה, כי אין זהות בין שני כתבי היד המיוחסים לחשוד, קביעה המבססת את החשד כי אחד הציונים הושג במרמה על ידי התחזות.
משנתקבלה חוות דעת חד משמעית שכזו, או שהצטברו ראיות מפליליות אחרות (כגון הודיה של מי שאמור היה להיבחן ו/או המתחזה), מגיש המרכז הארצי תלונה במשטרה בגין התחזות ומרמה.

מידע על העבירות הפליליות בהן מואשמים נאשמים, אשר פעלו לקבל במרמה ציון, בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

הדברים הנאמרים כאן יפים לא רק למקרי הונאה במבחן מיון באנגלית או בבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות אלא גם ביחס להונאות המתבצעות באמצעות מתחזה במסגרות אחרות, כגון במבחן תאוריה לקבלת רישיון נהיגה.
נאשמים רבים בפרשות מסוג זה, לא ערים למנגנונים הקיימים לחשיפת הונאות מסוג זה ולכן גם לא משקללים נכונה את סיכוייהם להיתפס.
אחרים, מקלים ראש במעשים עצמם וסבורים כי מדובר בעוד מעשה קונדס שובבי, בדומה להעתקה בבחינה בבית הספר. מה שנשמט מהם בהלך מחשבה זה, שהם כבר לא קטינים בבית ספר (הצפויים, מטבע הדברים, לתגובה סלחנית), אלא בגירים המבצעים עבירות פליליות, שאם יתפסו, ינקטו כנגדם הליכים פליליים;
כאן אולי המקום לשקף לרגע את המשמעות הפלילית של מעשים מסוג זה, מנקודת מבטו של הדין הפלילי:
- סעיף 440 לחוק העונשין שכותרתו “קשר להונות”, קובע כדלקמן:

“הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה”, קובע כדלקמן:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

סעיף 441 לחוק העונשין שכותרתו “התחזות כאדם אחר”, קובע כדלקמן:

“המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים”.

עיון בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות מלמד, כי פעמים רבות מואשמים הנאשמים גם בעבירות נוספות, כגון:
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר – עבירה בניגוד לסעיף 418 אמצע לחוק העונשין.
- שימוש במסמך מזויף – עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין.
באותם מקרים בהם ניתן להוכיח שמי שנבחן בבחינה (המתחזה), הצטייד בתעודה מזויפת (למשל תעודת זהות או רישיון נהיגה אשר זויפו), אשר בה השתמש בעת ההתחזות לאדם שאמור להיבחן, נמצא בכתב האישום גם עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף.
לעתים, נמצא בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות גם אישומים בעבירות פליליות נוספות כגון:
- קשירת קשר לעוון, בניגוד לסעיף 499(א) לחוק העונשין (אם כי קיימת מגמה רווחת בפסיקה להימנע מהרשעה בעבירת הקשר מקום בו מורשע אדם בביצועה של העבירה העיקרית).
- התחזות כבעל תעודה, בניגוד לסעיף 443 לחוק העונשין;
- העברת תעודה לשם התחזות, בניגוד לסעיף 444 לחוק העונשין.

הטיפול במישור הפלילי – ככלל, הגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.

הכלל – העמדה לדין פלילי.

לא אחת נטען, במקרים בהם נחשפו מעשי התחזות, זיוף ומרמה הנוגעים למבחנים שנערכו על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה כי נסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין, כלומר שאין אינטרס ציבורי בהעמדה לדין במקרים מסוג זה ואין להגיש בגינם כתב אישום.
טענה זו, ככל שהגיעה לבירור בבתי משפט, נדחתה בשתי ידיים. כך למשל פסק בית משפט השלום בחיפה בתיק פלילי 16793-05-10 (כבוד השופט ערן קוטון) אל מול טענה מסוג זה את הדברים הבאים:

“המעשה בו כשל הנאשם לכאורה הוא מעשה חמור ואינו יכול לקבל את התואר “מעידה”. על פניו נראה שמדובר במעשה יזום ומתוכנן, המערב גם אדם אחר, אשר אחריתו ברורה והיא קבלת פטור מלימודי אנגלית ע”י כחש ומרמה, לאחר שלא עלה בידי הנאשם להשיג את הפטור המיוחל בדרכים שגרתיות באמצעות לימוד והטמעת השפה האנגלית, בדרך בה כל סטודנט וסטודנט נדרש לצעוד.

בנסיבות העניין, קשה לקבל את טענת הנאשם כי העמדתו לדין פלילי אינה סבירה באופן חריג וקיצוני. הנאשם השליך יהבו על סוגיית היעדר “עניין ציבורי” בהעמדתו לדין פלילי, בנסיבותיו של המקרה הנוכחי…העובדה כי המעשים הנדונים, הינם חזון נפרץ ורבים המועדים בהם, ללא שיורתעו, מחייבת את המסקנה כי יש בהעמדת הנאשם לדין פלילי עניין ציבורי.

העונשים שהוטלו על הנאשם במסגרת הדין המשמעתי, לרבות נסיבותיו האישיות, יקבלו משקל והתייחסות בשלבים אחרים של ההליך ככל שתוכח אשמתו של הנאשם, אך אין בשיקולים אלה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום או כדי לקבוע כי העמדת הנאשם לדין פלילי, אינה סבירה או חוטאת לאינטרס הציבורי. נראה כי ההפך הוא הנכון…הגשת כתב האישום בענייננו, היא מעשה מנהלי סביר,, העומד בדרישת המידתיות ומאזן נכונה בין חומרת העבירה הנטענת עם יתר השיקולים הצריכים לעניין. קשה לומר, כי לאור האמצעים המשמעתיים שננקטו כנגד הנאשם ובשל נסיבותיו האישיות, אין עניין ציבורי בהעמדתו לדין פלילי…”

“…אף אין מקום לקבל טענה לפיה ניהול ההליך הנוכחי פוגע באופן ממשי בתחושות צדק והגינות. לא מן הנמנע כי אי הגשתו של כתב האישום, על רקע פסיקה שביכרה להרשיע נאשמים שפעלו כפי שפעל הנאשם, היתה עלולה להוות פגיעה בעקרון השוויון ופגיעה בערכים של צדק והגינות.

טוהר הבחינות, ואכיפת הדין הפלילי על מי שפוגע בעקרון זה, כמו הצורך הממשי בהרתעת הרבים העלולים לפעול כפי שפעל לכאורה הנאשם, מצדיקים את ניהול ההליך כשם שהצדיקו את הגשת האישום”.

הכלל – סיום מקרים כאלה בהרשעה פלילית.

לא אחת כבר נפסק, כי בנסיבות דומות, לאמור, מעשה מתוכנן שבו נקשר קשר עם אחר, להתחזות בשמו של הנבחן, שאינו שבע רצון מהציון שזכה בו, ולהיבחן במקומו, על מנת לזכות בציון גבוה יותר, ראוי דרך כלל להרשעה בפלילים.
כך למשל, בערעור פלילי (מחוזי ת”א-יפו) 71568/03, מדינת ישראל נ’ אישנייה, פסק בית המשפט המחוזי:

“נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה. לצערנו, כערכאת ערעור ששומעת ערעורים רבים, אנו נתקלים שוב ושוב באותם מקרים של זיוף תוצאות של בחינות שונות, בין אם מדובר בבחינה פסיכומטרית ובין אם בבחינות כניסה אחרות לגופים או מוסדות שונים.

מדובר בתופעה נפוצה. העבירות במקרה זה קלות מאוד לביצוע, שעל כן הפיצוי לביצוען כנראה רב. עובדה זו ממחישה את הצורך להילחם בהן“.

וכך גם בערעור פלילי 70466/03 (מחוז ת”א-יפו), מדינת ישראל נ’ יחיאל סבאג, פסק בית המשפט המחוזי ביחס לזיופי מבחנים ובפרט מבחן “אמירים”:

“השיקולים האישיים הנוגעים למבצעי העבירות, ראויים להידחות, אל מול פני האינטרס הציבורי הכרוך בכגון דא, והנוגע גם לשכיחות העבירה ובנזק הכרוך בה לציבור, כאשר מפני אלו שומה להעניק משקל להיבט ההרתעה, על פני נסיבות אישיות”.

בדומה, בערעור פלילי (מחוזי נצרת) 49812-05-10, בסאם קדח נ’ מדינת ישראל , נפסק ע”י בית המשפט המחוזי:

“המערער סיכם עם אחר כי הלה ייבחן במקומו בבחינת “אמיר” על מנת לקבל הקלות בלימודי האנגלית, תוך ניסיון “לקצר הליכים” בדרך אל התואר האקדמי הנכסף. אף אם ניסיונו לא צלח לבסוף, אין חולק כי מדובר במעשה חמור הפוגע ברבים, בין אם חבריו הסטודנטים של המערער, בין אם המוסד האקדמי שביקש להכשירו ולהקנות לו ידע, בין אם כל אדם שיבקש להעסיקו בעתיד, ולמעשה – הציבור בכללותו, בייחוד בהתחשב בעובדה כי המערער מבקש להיות מועסק כמורה במערכת החינוך ולהנחיל ידע ועקרונות בסיסיים לדור ההמשך, על כל המשתמע מכך. לדעתנו, הרשעתו של המערער והעונש שהוטל עליו מגלמים היטב את האיזון הנדרש והראוי בין השיקולים אותם מנה בית המשפט קמא“.

ולבסוף, בערעור פלילי 22796-12-12 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נגד אברג’ל ואח’, חזר בית המשפט המחוזי על אותה עמדה – מקרים מסוג זה מחייבים הרשעה בפלילים:

“הכלל הוא כי נאשם שנקבעה אשמתו יורשע, אלא בנסיבות חריגות. הימנעות מהרשעה אפשרית כאשר מדובר בעבירות קלות ובנסיבות אישיות יוצאות דופן, כאשר אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה (ראו ע”פ 2083/96 תמר כתב נ’ מדינת ישראל, ע”פ 432/85 רומנו נ’ מדינת ישראל).

העבירות שבוצעו על ידי המשיבים חמורות – מדובר במעשי זיוף, הונאה והתחזות לשם השגה במרמה של ציון במבחן הדרוש לקבלת התואר. מדובר במעשים שיש בהם פגיעה בערך השוויון, בטוהר הבחינות ובזכות לקבלת תואר אקדמי, מעשים המחייבים תגובה עונשית הולמת.

לגבי משיב 1 – המשיב הוא היוזם של המעשים, הוא הרוח החיה מאחוריהם, הוא זה שזייף תעודת זהות פעמיים, הוא זה שביקש מחברו להיבחן במקומו ובכך נתן ידו להתחזות, הוא זה שאמור היה לקבל דבר במרמה, הוא זה שאמור היה להפיק תועלת מביצוע העבירות.

מעשיו של המשיב חייבו תכנון, תיחכום ותעוזה, פעם ועוד פעם, והכל לקבלת ציון שאינו זכאי לו, ואשר לא הצליח להשיגו ביושר.

על כך ציין בית המשפט בע”פ (י-ם) 6387/02:

“אי הרשעה בדין במעשים אלה עלולה לפגוע בנורמה המחייבת להקפיד על טוהר הבחינות ועל נקיון כפיים בתחום האקדמי, וגם עלולה להיתפס כהקלת ראש במעשי עבריינים המנסים להשיג תארים אקדמיים שאין הם זכאים להם… טעמים שבהרתעה ומראית פני הצדק מחייבים הרשעת חוברי ספסלים הנכשלים בעבירות כאלה, במיוחד כשמדובר בהישנות העבירות ובתחכום בביצוען, מטעמי תאווה גרידא להישגי שווא”.

לגבי משיב 2 – מעשיו חמורים אף הם – המשיב התייצב לבחינות פעמיים במקומו של משיב 1, כשהוא מתחזה למשיב 1 ומזדהה בתעודת הזהות המזויפת של משיב 1, כשבכך הוא נותן ידו למעשיו של משיב 1 להשגת ציון ותואר אקדמי במרמה.

לאור חומרת העבירות ולאור מכלול שיקולי הענישה, היה מקום להרשיע את המשיבים בעבירות בהן הודו, על אף הנסיבות המקלות, ובהן הודאתם של המשיבים, היותם של המשיבים בחורים צעירים, נורמטיביים בבסיסם, ללא הרשעות קודמות, אשר עד כה נענשו לא מעט בשל מעשיהם”.

הטיפול במישור המשמעתי – ככלל, העמדה לדין משמעתי במוסדות אקדמאים והרחקה.

עם חשיפת מעשי מרמה והתחזות ובמקביל להגשת תלונה במשטרה, יגיש מרכז ארצי לבחינות ולהערכה תלונה משמעתית גם למוסד הלימודים הרלוונטי.
בשל חומרת האישום, יעמיד מוסד הלימודים את הנוגעים בדבר לדין משמעתי, בפני הממונה על המשמעת או ועדת משמעת, ובמידה וההליך המשמעתי יסתיים בהרשעה, צפוי עונש חמור, הכולל בין היתר הרחקה בפועל מהלימודים לפרק זמן ממושך.
פעם אחר פעם נדחו טענות לפיהן אין לגורמי המשמעת במוסדות הלימוד האקדמאים סמכות לדון באשר ארע במהלך בחינה במרכז ארצי לבחינות ולהערכה, וראו למשל בהקשר זה הכרעת דין של הממונה על המשמעת באוניברסיטת תל אביב ביחס לסטודנטית באוניברסיטת ת”א אשר התחזתה לאחותה (באמצעות תעודת זהות מזויפת) וביצעה בחינה פסיכומטרית עבור אחותה, על מנת לסייע לה לקבל ציון גבוה יותר.

המישור הפלילי – מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו; שוטר ואחיו שהואשמו בהתחזות בבחינה וניסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית, סיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

כעת נעבור לעסוק בקצרה באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הנוגע למעשה התחזות ומרמה בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.
ה”עבריין העיקרי” בפרשה זו הינו שוטר מצטיין, אשר הועסק באחת היחידות המובחרות, המבצעיות והרגישות ביותר במשטרת ישראל.
בטרם גיוסו למשטרה, שירת כלוחם ביחידת דובדבן בצה”ל ובמקביל ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה, הועסק גם במשמר בתי המשפט, גוף האבטחה הממלכתי של בתי המשפט בישראל, עד שגויס למשטרה.

כתב האישום אשר הוגש ע”י מח”ש כנגד השוטר ואחיו.

על פי כתב האישום שהוגש כנגד השוטר ואחיו ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), קשרו האחים קשר להונות, במטרה לזקוף תוצאות בחינת אמיר”ם באנגלית של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לזכותו של השוטר, בעוד שבפועל, יבחן במקום השוטר אחיו (השולט מן הסתם טוב יותר בשפה האנגלית).
במסגרת הקשר הפלילי ולשם מימושו, הגיע אחיו של השוטר לאוניברסיטה הפתוחה בבאר שבע, שם התקיימה הבחינה, התייצג בכזב כאחיו, רשם את פרטי השוטר בטופס ההתייצבות לבחינה ונבחן בבחינה במקומו של השוטר, במטרה להונות בבחינה ולקבל עבור השוטר פטור במרמה מלימודי אנגלית.
בהתאמה לעובדות אלו, האשימה המחלקה לחקירות שוטרים את שני האחים בכך שקשרו קשר פלילי במטרה להונות, בעוד השוטר ניסה לקבל דבר במרמה (כאמור, ציון המאפשר פטור מלימודי אנגלית), אחיו סייע לו בניסיונו לקבל דבר במרמה, וכן התחזה.
את התלונה כנגד השוטר הגישה הגב’ יעל יונה מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בעקבות פערים בלתי מוסברים בהישגיו בבחינות שונות, ואילו חלקו של האח (המתחזה) נחשף כתוצאה מהודאתו של השוטר בחקירת מח”ש.
מעבר לפערים הבלתי מוסברים בציוניו של השוטר בבחינות שונות והודאתם המלאה של שני האחים בחקירתם, אחזה מח”ש גם בחוות דעת מומחה מטעם מעבדת המסמכים במחלקה לזיהוי פלילי השוללת, על בסיס השוואת כתבי יד, את האפשרות כי השוטר נבחן בבחינה אשר בה הושג הציון הפוטר מלימודי אנגלית.
על בסיס ראייתי מוצק אם כן, הגישה מח”ש כתב אישום כנגד השוטר ואחיו, המייחס להם את העבירות הבאות:
- קשירת קשר להונות – עבירה בניגוד לסעיף 440 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 (ביחס לשני האחים).
- נסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 לחוק העונשין (ביחס לשוטר).
- סיוע לנסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 + 31 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר).
- התחזות כאדם אחר – עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר, שנבחן במקומו).
למידע אודות השלכותיה של הרשעה פלילית, והשיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

סיום ההליך הפלילי כנגד האחים ללא הרשעה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר גיבש עם מח”ש הסדר טעון על פיו יבקשו הצדדים במשותף מבית המשפט להימנע מהרשעת הנאשמים והפרשה תסתיים בביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ).
בהתחשב בהסדר הטעון כמו גם באמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש אודות הנאשמים, אימץ בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כבוד השופט דניאל בארי) את הסדר הטעון, פסק כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה והטיל על הנאשמים לבצע שירות לתועלת הציבור.
ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט (כבוד השופט דניאל בארי) לסיים את ההליך פלילי תוך הימנעות מהרשעת הנאשמים (ללא פרטים מזהים) בהמשך עמוד זה וכן בקישור: תיק פלילי 29307-06-13, בית משפט השלום תל אביב – יפו , בפני כבוד השופט דניאל בארי.

המישור המשמעתי – מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – סגירת תיק משמעת כנגד סטודנט שהועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל. הסטודנט קיבל את התואר הנכסף.

משרד עו”ד גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים גם בנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, בחשד כי ביצעו מעשי מרמה, זיוף והתחזות.
כך למשל, העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנט לתואר ראשון במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל בשומרון אשר בעקבות תלונה שהוגשה כנגדו מטעם מרכז ארצי לבחינות בחשד לרמייה בבחינת אמיר”ם, הועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של האוניברסיטה.
הליך משמעתי זה התבסס על ראיות שסיפק המרכז הארצי לוועדת המשמעת, לרבות פער משמעותי בין בחינות אמיר”ם בהן נבחן הסטודנט (בבחינה הראשונה נכשל, בשנייה קיבל השיג ציון המזכה בפטור ובבחינה חוזרת נכשל שוב) וחוות דעת מומחה לכתבי יד לפיה, אין זהות בין כתבי היד בבחינות.
עורך דין גיא פלנטר הופיע מטעמו של הסטודנט בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל בשומרון ושכנע את ועדת המשמעת, לקבל את ההחלטה הבאה:
- התיק המשמעתי כנגד הסטודנט ייסגר והסטודנט יקבל תעודת סיום התואר ודיפלומה.
- הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לדון בתיק מחדש, לאחר קבלת מידע מהמשטרה או מהפרקליטות, וכן – במידה ויתגלו ראיות נוספות.
- מאחר והוגשה כנגד הסטודנט גם תלונה במשטרה, חוייב הסטודנט לעדכן את וועדת המשמעת במישור זה.
ניתן לעיין בהחלטת ועדת המשמעת באוניברסיטת אריאל בשומרון לסגור את התיק כנגד הסטודנט תוך הענקת תעודת סיום התואר (ללא פרטים מזהים) בקישור הבא: החלטת ועדת משמעת סטודנטים, אוניברסיטת אריאל, ולהוריד את ההחלטה בקובץ pdf השני בהמשך עמוד זה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עוד דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

לקריאה נוספת.

עו”ד פלילי

עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | תלונות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | ייצוג משפטי בהליך פלילי ובהליך משמעתי | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר