ארכיון עבירות תעבורה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות 5 (14)

גיא פלנטר — Fri, 05 Jul 2024 15:55:49 +0000

מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות

משרד עורך דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעה פלילית הרשומה במרשם הפלילי.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו, במסגרתו נעתר נשיא המדינה יצחק הרצוג לבקשת חנינה שהגשנו, והורה על מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח בעבירות סמים, לרבות יבוא סמים, סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
להלן ההודעה בדבר מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח:

הודעה על קבלת בקשת חנינה ומחיקת הרשעות פליליות.

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית

סמכותו של נשיא מדינת ישראל להורות על מחיקת הרשעה פלילית מעוגנת בסעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019, הקובע:

“נשיא המדינה רשאי –

1. לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם

2. לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור”.

מקרה להמחשה – מחיקת הרשעות פליליות בעבירות סמים

ההרשעה הפלילית הראשונה: עבירות יבוא, סחר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

פרשה זו עוסקת בנאשם אשר מגיל צעיר החל להשתמש בסמים ולהתמכר להם, אולם חרף מצבו התגייס לצבא ושירת 3 שנים כלוחם ביחידה מובחרת – סיירת צנחנים.
הנאשם היה שותף ליבוא סמים מסוג MDMA מאמסטרדם לישראל, כאשר חלקו התבטא בכך שהסכים להשתתף בהפצת הסמים בארץ, לצורך הפקת רווח כספי למימון סמים שהתכוון לצרוך בעצמו.
בגין הסתבכות זו, הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 יחד עם סעיף 38 (א) לפקודת הסמים המסוכנים, וכן בעבירה של עסקה אחרת בסם, בניגוד לסעיף 12 לפקודה.
בנוסף, הורשע הנאשם ע”י בית המשפט המחוזי בעבירות סמים נוספות:
- שלושה אישומים של סחר בסמים, בגין 9 מקרים שונים של מכירת סם מסוג קנאביס לצרכני סמים.
- החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בדירתו חשיש במשקל 97 גרם, וקנאביס במשקל 17 גרם.
- החזקת כלים, בכך שהחזיק 3 משקלים אלקטרוניים לצורך שקילת הסמים.
ב- 2013, לאחר שהשלים בהצלחה הליך טיפולי ממושך בקהילה טיפולית לשיקום נפגעי סמים, הכריז עליו בית המשפט המחוזי כסוחר סמים וחילט לטובת המדינה 12,750 ₪ שהיו תפוסים בידי המדינה.
יחד עם זאת, הורה בית המשפט להחזיר לנאשם את האופנוע שנתפס ע”י המשטרה וגזר עליו עונש מתון מאוד:
- 6 חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.
- צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

ההרשעה השנייה שגרמה להארכת תקופות ההתיישנות והמחיקה

בשנת 2016 שב והסתבך בעבירות סמים, והפעם הורשע בעבירה של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית וכן בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21ג לתקנות התעבורה תשכ”א-1961.
באותו מקרה, עוכב על ידי שוטר לאחר שביצע עבירת תעבורה, כאשר נהג בחוסר זהירות וזיגזג בין כלי רכב, ואף גרם לרכבים אחרים לבלום בלימת פתע. באותן הנסיבות בוצע עליו חיפוש במהלכו נמצאו עליו סמים מסוג חשיש וקנאביס.
בית משפט השלום בתל אביב האריך את המאסר על תנאי שנגזר עליו בתיק הקודם, למשך שנתיים נוספות, וגזר עליו:
- צו שירות לתועלת הציבור של 200 שעות.
- צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
אמנם הנאשם סיים את ההליך הפלילי השני שוב בענישה מתונה, אולם הרשעתו הנוספת ב- 2018, האריכה את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על עברו הפלילי, באופן שלאחר גזר דינו השני הרשעותיו היו אמורות להתיישן ביום 1.10.25 ולהימחק רק ביום 1.10.32.
להלן תדפיס מידע פלילי אודות הרשעותיו של הלקוח, בטרם נמחקו (ללא פרטים מזהים כמובן):

תדפיס מידע פלילי – הרשעות בעבירות סמים

נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה שהגיש משרדנו ומורה על מחיקת ההרשעות פליליות

כאמור, במסגרת סמכות החנינה, מוסמך נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית. הלקוח פנה למשרדנו על מנת שנגיש מטעמו בקשת חנינה לנשיא.
בבקשה שהגשנו, התבקש נשיא המדינה להשתמש בסמכותו לפי סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט – 2019 ולקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על הרשעותיו של הלקוח בשני התיקים הפליליים, באופן שעברו הפלילי ימחק לחלוטין מהמרשם הפלילי.
בהחלטה מיום 24.5.24 קיבל כב’ נשיא המדינה יצחק הרצוג את בקשתנו, והורה על מחיקת ההרשעות הפליליות של הלקוח מן המרשם הפלילי.
להלן החלטתו של נשיא המדינה למחוק את ההרשעות הפליליות;

מחיקת הרשעה פלילית – נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה ומורה על מחיקת הרשעות פליליות.

מתווה חנינות מיוחד בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”

מתוך הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” החליטו נשיא המדינה ושר המשפטים ליזום מתווה חנינות מיוחד, תוך שימוש בסמכות החנינה באופן רחב מן הרגיל. לפרטים נוספים בעניין זה ראו כאן.
במקרה המוצג כאן, אחיו של הלקוח נהרג בקרבות עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ב- 7.10.23. אין ספק שאסון זה שפקד את הלקוח, היווה שיקול נכבד בשיקוליו של נשיא המדינה להיעתר לבקשת החנינה ולהורות על מחיקת הרשעותיו הפליליות.

לקריאה נוספת

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעות פליליות. לפרטים ולדוגמאות נוספות ראו:

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | מחיקת הרשעה פלילית | עבירות סמים

הפוסט מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות 5 (14) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (145)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (145) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 07:18:46 +0000

התמודדות עם כתב אישום. בתמונה: כתב אישום לדוגמא.

מה קורה אחרי הגשת כתב אישום – דרכי התמודדות עם כתב אישום

פעמים רבות אנו נשאלים מה קורה אחרי הגשת כתב אישום? מה עושים עכשיו?
הגשת כתב אישום מהווה אירוע טראומטי עבור כל נאשם, משבר חריף בעל השלכות דרמטיות על כל מישורי חייו של הנאשם ואף על חיי הקרובים אליו.
כתב האישום מאיים על כל נכסיו החשובים ביותר של הנאשם – על חירותו, על שמו הטוב, על חיי המשפחה שלו ועל מטה לחמו.
התמודדת עם כתב אישום חייבת לעשות אם כן על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.
דרכי ההתמודדות עם כתב האישום מגוונות ולהלן יפורטו חלקן, בתמצית;

התמודדות עם כתב אישום באמצעות העלאת טענות מקדמיות

אל מול כתב אישום יכול עורך דין פלילי להעלות שלל של טענות מקדמיות.
קבלת טענה מקדמית יכולה להוביל לביטול כתב האישום;
ואלו הטענות המקדמיות שניתן להעלות:
- חוסר סמכות מקומית;
- חוסר סמכות עניינית;
- פגם או פסול בכתב האישום;
- העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
- זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
- משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
- חסינות;
- התיישנות;
- חנינה;
- “הגנה מן הצדק” – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
ככלל, טענות מקדמיות יש להעלות בהזדמנות הראשונה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לחזור כליל מכתב אישום, דבר שמוביל לביטול כתב האישום

מעבר למאבקים המוכרים להוכחת חפותו של הנאשם בבית המשפט, בתנאים מסוימים, בידי עורך הדין הפלילי לשכנע את התביעה לחזור בה מכתב האישום כליל, באופן “החוסך” מהנאשם הכרעה שיפוטית בעניינו, וכן את ההוצאות הרבות הכרוכות בניהול משפט פלילי.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו, ראו ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות שיכנוע התביעה לסגור את התיק בהסדר מותנה

בתנאים מסוימים, בידי הסניגור לשכנע את התביעה לחזור מכתב האישום ולסיים את ההליך הפלילי בסגירת התיק בהסדר מותנה.
על אופציה זו ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות הפסקת ההליך הפלילי – הסניגור יכול לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב ההליכים הפליליים כנגד הנאשם

לעיתים, יפעל עורך הדין הפלילי לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכי המשפט. משהחליט היועמ”ש לעכב את ההליכים, מפסיק בית המשפט את ההליכים והתיק הפלילי מסתיים ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות עבור הנאשם.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות ניהול משפט, שמיעת הראיות ונסיון לשכנע את בית המשפט לזכות את הנאשם

הגשת כתב האישום הינה נקודת ההתחלה, כאשר מכלול הראיות (לרבות ראיות הגנה) טרם עברו את כור ההיתוך של בית משפט. במקרים המתאימים, יחתור הסניגור להשגת זיכוי בבית המשפט.
לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לזיכוי ראו: זיכוי נאשם.

התמודדות עם כתב אישום באמצעות גיבוש הסדר טעון וסיום ההליך הפלילי בהסכמה

על פי נותנים שפירסמה הפרקליטות ביחס לפעילותה בשנת 2018, ביחס ל- 82% מבין הנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בקביעה בדבר ביצוע עבירה ללא הרשעה, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון.
עוד דיווחה הפרקליטות בהקשר זה כי 87% מהסדרי הטיעון, הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
נתונים אלו מלמדים עד כמה נפוץ מוסד הסדרי הטעון במשפט הפלילי במחוזותינו.

התמודדות עם כתב האישום בדרך של סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מהקביעה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו), עדיין פתוח בפני הסניגור לפעול לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לפרטים נוספים אודות אופציה זו ראו: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

התמודדות מניעתית עם כתב אישום – הסניגור יכול לפעול מלכתחילה, שכלל לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד

כל העוסקים בתחום המשפט הפלילי יודעים את הכלל הבא: הרבה יותר קל למנוע מראש את הגשתו של כתב אישום לבית המשפט, מאשר להשיג זיכוי או לבטל כתב אישום שכבר הוגש לבית המשפט.
לפיכך, על עורך דין פלילי המייצג חשוד לנקוט בכל האמצעים והמאמצים – שלא יוגש כתב אישום כלל. בהקשר זה ראו:

לקריאה נוספת

באם אתם מחפשים מידע אודות היבטים שונים הנוגעים לכתב האישום עצמו, כגון משך הזמן להגשתו, תוכן ומבנה, השלמת חקירה אחרי הגשתו, מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד ראו בעמוד – כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנאשמים המתמודדים עם כתב אישום.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים המתמודדים עם כתבי אישום פליליים – בכל הערכאות המשפטיות ובכל רחבי הארץ.
למשרדנו נסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים, זיכוי נאשמים וביטול כתבי אישום. בהקשר זה ראו – דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי.
בהמשך עמוד זה אנו מביאים דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתבי אישום.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום | כתב אישום | מה קורה אחרי הגשת כתב אישום | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר

הפוסט התמודדות עם כתב אישום 4.9 (142) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תאונת דרכים קטלנית – גרימת מוות ברשלנות; ייצוג משפטי ע”י עורך דין; 4 חודשי עבודות שירות | בימ”ש לתעבורה 5 (2)

גיא פלנטר — Sat, 09 May 2020 19:51:04 +0000

תאונת דרכים קטלנית – גרימת מוות ברשלנות; בעקבות ייצוג משפטי ע”י עורך דין; 4 חודשי עבודות שירות. בתמונה: בית משפט השלום לתעבורה ברמלה.

גרימת מוות ברשלנות – תאונת דרכים קטלנית. ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר שהסתיים ב- 4 חודשי עבודות שירות ופסילה ל- 5 שנים.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג נאשמים בעבירות תעבורה חמורות כגון גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמא במסגרתו ייצג משרדנו נאשם אשר בנהיגתו הרשלנית גרם למותו של הולך רגל.
לאחר ניתוח חומר החקירה הוברר להגנה כי קיימות ראיות חותכות להרשעתו של הנאשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ולפיכך עברה זירת המאבק למזעור נזקיו של הנאשם במישור העונש.
שני יעדים הציבה לעצמה ההגנה במישור העונשי:
- סיום ההליך הפלילי ללא ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח.
- תקופת פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, מצומצמת ככל הניתן.
כפי שנראה בהמשך, שני היעדים הושגו; במסגרת הסדר טעון שגיבש עו”ד גיא פלנטר עם הפרקליטות הוסכם כדלקמן:
- הצדדים יעתרו במשותף לעונש של מאסר בפועל – שמִשכו ייקבע על ידי בית המשפט – שירוצה בדרך של עבודות שירות (כאשר התביעה תבקש לשכנע את בית המשפט לגזור על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות בעוד הסניגור ינסה לשכנע כי יש מקום לצמצם את תקופת עבודות השרות למספר חודשים).
- לעניין רכיב הפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה הוסכם בהסדר הטעון כי התביעה תגביל את עתירתה ל- 7 שנות פסילה בעוד הסניגור יבקש לשכנע את בית המשפט לגזור תקופת פסילה קצרה יותר.
- עוד הוסכם כי הפרקליטות לא תבקש לגזור על הנאשם סנקציה כלכלית כלשהיא – לא קנס וגם לא רכיב של פיצוי.
התיק נשמע בזמנו פני כב’ השופט ירון לוי (מאז 2013 מכהן כשופט בית המשפט המחוזי תל-אביב) ואת הפרקליטות ייצג עו”ד בני שגיא (אשר מונה לשיפוט בשנת 2007 ומאז שנת 2015 מכהן כשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב).
בסופו של יום, קיבל בית המשפט את טענותיו של הסניגור, וגזר על הנאשם 4 חודשי עבודות שירות ו- 5 שנות פסילה בלבד, לא לפני ששיבח את באי כח שני הצדדים:

“ראויים באי כח הצדדים, עו”ד שגיא ועו”ד פלנטר, לשבח, על טיעוניהם הענייניים והסדורים”.

גזר הדין של בית המשפט מתמצת היטב את הפרשה ונביא אותו כעת, כלשונו;

תאונת דרכים קטלנית – גזר הדין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

“בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה רמלה

בפני כבוד השופט ירון לוי

בשם המאשימה – עו”ד בני שגיא
בשם הנאשם – עו”ד גיא פלנטר

גזר דין

האישום.

1. על יסוד הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, הורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, שעניינן גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 (להלן: “חוק העונשין”), ביחד עם סעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ”א – 1961 (להלן: “פקודת התעבורה”).

העובדות.

2. הנאשם נהג, באור יום, ברכב מסחרי, בחניון מסוף האוטובוסים של חברת “אגד”, בראשון לציון. בשלב מסוים, ביקש הנאשם לנסוע לאחור, מכיוון מזרח למערב, כאשר באותה עת עמד על המדרכה הסמוכה הולך הרגל, יחזקאל אלגי’ם, קשיש כבן 86 ז”ל (להלן: “המנוח”), שביקש לחצות את הכביש שבמקום, לכיוון צפון.
במהלך הנסיעה לאחור הבחין הנאשם, לפתע, כי המנוח “נעלם” משדה ראייתו, ולמרות זאת, המשיך בנסיעה עד שפגע במנוח.
המנוח נפצע קשה, הועבר לבית החולים, ונפטר כשלושה שבועות לאחר התאונה.

נסיבות אישיות.

3. נסיבותיו האישיות של הנאשם קשות ביותר. הנאשם נשוי ואב ל- 7 ילדים (בגילאי 10 עד 32 שנים), מפרנס יחיד, ועובד בתחום השיפוצים מזה כ- 9 שנים. מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע. בשל קריסת עסקיו, נקלע הנאשם לחובות שסכומם הכולל עולה על 1.6 מיליון ₪.
מצבם הרפואי של הנאשם, בתו ורעייתו, אינו קל. לאחרונה עבר הנאשם מספר התקפי לב. בשנת 1999, נפצעה קשה בתו, בת ה- 11 (כיום) של הנאשם, בתאונת דרכים, כשעיקר הפגיעה במוחה, עד היום סובלת הילדה מבעיות התנהגותיות ואחרות. בעקבות פגיעה ברגלה, נעזרת האם בקביים לצורך הליכה, ונזקקת לטיפול פסיכולוגי.

עברו של הנאשם.

4. הנאשם אוחז ברשיון נהיגה משנת 1969. מרבית הרשעותיו הקודמות, בתחום התעבורה, מסוג ברירת משפט. הנאשם הורשע בעבר בעבירה של הכשלת עיקול.

הסדר הטיעון.

5. בהסתמך על מכלול הנסיבות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו, עתרו להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל – שמִשכו ייקבע על ידי בית המשפט – שירוצה בדרך של עבודות שירות.
ב. פסילת רשיון הנהיגה של הנאשם, לתקופה מירבית של 7 שנים, על פי עתירת התביעה, ולתקופה קצרה יותר, על-פי עתירה ההגנה.

6. לשיטת התביעה, הסדר הטיעון המוצע מְקֶל, ומגלם בתוכו התחשבות מירבית במכלול נתוניו האישיים הקשים של הנאשם. לדעת הסניגור, במסגרת הסדר הטיעון, על בית המשפט, להטיל תקופות מאסר ופסילה, קצרות, ככל הניתן, בשל דרגת רשלנותו הנמוכה של הנאשם, נסיבותיו האישיות, והמשפחתיות הקשות ועברו הלא מכביד.

דיון.

7. רשלנות הנאשם אינה קלה. אילו הקדיש הנאשם מעט יותר תשומת לב לאופן נהיגתו, יכול היה למנוע את התרחשות התאונה. עוד יש ליתן משקל לחומרא לתוצאותיה הטרגיות של התאונה, ולאינטרס הציבור, בענישה מחמירה למניעת נגע תאונות הדרכים הקטלניות.

מנגד, קיימים, בנסיבות המקרה דנן, שיקולים כבדי משקל, שיש בהצטברותם, כדי להטות את הכף, לקולא, וביניהם: עברו הנקי של הנאשם, משך שנות נהיגה רבות, המצביע על כך שמדובר באירוע חד פעמי, שאינו מאפיין את נהיגתו; הודאתו המיידית של הנאשם והבעת חרטתו, שיש בהם כדי ללמד, על נטילת אחריות והפנמת הלקח; ומכלול נסיבותיו האישיות, המשפחתיות והבריאותיות יוצאות הדופן של הנאשם כמפורט בהרחבה לעיל.

לא ניתן להתעלם מכך שענישה מחמירה עלולה לפגוע פגיעה אנושה במשפחה למודת סבל זו, שהנאשם הוא עמוד התווך שלה. לאור כל האמור, הסדר הטיעון בין הצדדים, ראוי, סביר והוגן.

ראויים באי כח הצדדים, עו”ד שגיא ועו”ד פלנטר, לשבח, על טיעוניהם הענייניים והסדורים.

העונש.

8. לאחר ששקלתי, בכובד ראש, את מכלול הנסיבות, כמפורט לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל. עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות במתנ”ס גן יבנה, בהתאם לתנאים ולמגבלות, כמפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מיום 4/11/2001. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו, ביום 2/12/2001 שעה 08:00, בפני הממונה על עבודות השירות.
ב. 6 חודשי מאסר מותנים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, או נהיגה בהעדר רשיון נהיגה, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה, או גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיפים 304 לחוק העונשין ו- 64 לפקודת התעבורה.
ג. 5 שנות פסילה מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, בניכוי 90 ימי פסילה מינהלית שריצה הנאשם בתיק זה מיום 03/01/2000.
ד. שנת פסילה מותנית למשך 3 שנים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום כ”ו בחשון, תשס”ב (12 בנובמבר 2001)”.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בתיקי תאונות דרכים קטלניות ואישום בעבירת גרימת מוות ברשלנות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות תעבורה חמורות כגון גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות תעבורה חמורות בכלל ובפרט בעבירות גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים ראו בעמוד: עבירות תעבורה חמורות | גרימת מוות ברשלנות – תאונת דרכים | ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורכי דין פליליים

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | דיני תעבורה | ייצוג משפטי בעבירות תעבורה חמורות | גרימת מוות ברשלנות | תאונת דרכים קטלנית | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עורך דין פלילי בשפלה

הפוסט תאונת דרכים קטלנית – גרימת מוות ברשלנות; ייצוג משפטי ע”י עורך דין; 4 חודשי עבודות שירות | בימ”ש לתעבורה 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דריסת רוכבי אופניים, גרימת מוות ברשלנות. תאונת דרכים קטלנית: עבודות שירות. בימ”ש לתעבורה פתח תקווה 5 (1)

גיא פלנטר — Sat, 09 May 2020 19:44:28 +0000

דריסת רוכבי אופניים, תאונה קטלנית – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סיום ההליך הפלילי בעבודות שירות.

דריסת רוכבי אופניים | תאונת דרכים קטלנית | גרימת מוות ברשלנות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר שהסתיים בעבודות שירות.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה לדוגמא במסגרתו ייצג משרדנו נאשם אשר היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית – דריסת רוכבי אופניים.
בנהיגתו הרשלנית, פגע הנאשם בטור של 5 רוכבי אופניים, גרם למותו של אחד מרוכבי האופניים ולפציעתם של רוכבי אופניים נוספים.
בעקבות דריסת רוכבי האופניים, הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
- גרימת מוות ברשלנות, עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, ביחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ”א –1961 (להלן – “הפקודה”);
- נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 62(2) ביחד עם סעיף 38(3) לפקודה;
- אי מילוי חובת עצירה במקום התאונה, עבירה לפי תקנה 144(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ”א – 1961.
למרות התוצאות הטרגיות בעקבות דריסת רוכבי האופניים, גיבש משרדנו הסדר טעון עם הפרקליטות במסגרתו עתרו הצדדים לסיים את ההליך הפלילי בעבודות שירות, ללא מאסר מאחורי סורג ובריח. בית משפט השלום בפתח תקווה אימץ את הסדר הטעון.

דריסת רוכבי אופניים – תאונת דרכים קטלנית – גזר דינו של בית המשפט.

“בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בפתח תקווה

בפני כבוד השופטת א. וישקין, סגן נשיא

בשם המאשימה – מתמחה שי פלד מפרקליטות מחוז מרכז
בשם הנאשם – עו”ד גיא פלנטר

גזר – דין

מדיניות משפטית נקוטה בידינו שיש ליתן תוקף מקסימלי להסכמות שבין הצדדים, באשר חזקה על התביעה כי שקלה שיקוליה ובחנה ראיותיה, קודם שנתנה ידה להסדר.

במקרה הנדון לפני, שבתי ובחנתי הסדר הטיעון אשר הוצג לי ע”י הצדדים ואשר נומק בטוב טעם, ולבסוף הגעתי למסקנה, כי המדובר בהסדר ראוי ומאוזן. הסדר שיש בו כדי להשיג את מטרת הענישה.

למען הסר ספק אציין, כי משנקטלת נפש – אין בידי אדם כל עונש אשר יש בו כדי לבטא את גודל האבידה. לבו של מי לא יבכה לנוכח אובדן הנפש הרכה ופציעת חבריו של המנוח.

מאידך, אין בעונש כדי נקמה בעובר העבירה, שהרי הנאשם הניצב לפני, “לקה מידי שמיים” עוד קודם להתרחשות התאונה.

מסמכים אשר הוצגו בפני, העלו תמונה של אדם קשה יום – נכה 91% לצמיתות, אשר בעיותיו הרפואיות הוחמרו עקב היותו טרוד בטיפול באשתו ז”ל. הנאשם סעד את אשתו תקופה של קרוב לשנתיים עד פטירתה. במקביל ,ניסה לתפקד כאב ואם לבנותיו (אחת מהן קטינה).

משנפטרה אשתו, ישב הנאשם “שבעה” בבית הורי אשתו ומששב לביתו לקראת השבת, התרחשה התאונה.

מאז התאונה, התדרדר מצבו הנפשי עד כי נזקק לאישפוז יום פסיכיאטרי.

לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם מחד – ולאור נסיבותיה של התאונה מאידך, מצאתי כי הסדר הטיעון עומד בקריטריונים ראויים.

בשולי הדברים אציין, כי התרשמתי שדברי הכאב אשר הביע הנאשם באוזני על אובדן המנוח נאמרו מעומק ליבו ולא מאימת הדין. שוכנעתי, כי דבריו לפיהם עד לאחרון ימיו ישא לנגד עיניו תמונת המנוח המוטל על הכביש – הינם דברי אמת.

סוף דבר –

הריני גוזרת על הנאשם 18 חודשי מאסר מתוכם 6 בפועל והיתרה ע”ת שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה על סעיף 304 לחוק הענשין.

הריני גוזרת על הנאשם 16 שנות פסילה ומנינן מיום 7.9.01.

זכות ערעור לביהמ”ש המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום ז’ בתמוז, תשס”ב (17 ביוני 2002) במעמד הצדדים

א. וישקין ,שופטת

סגן נשיא

החלטה

הריני מורה כי הנאשם ירצה את עונש המאסר אשר הוטל עליו בדרך של עבודות שירות ציבוריות במתנ”ס “בית דני” בימים א-ה מהשעה 15:00 – 08:00 וביום שישי וערבי חג בין השעות 12:00 – 08:00.

על ריצוי העבודות יפקח מפקח פחימה ניסים – שב”ס. תחילת ריצוי העבודות החל מיום 4.8.02 . במקביל אציין כי במידה ויתואם בין הצדדים תאריך קודם, ענין זה יקבל אישור בית המשפט.

ניתנה היום ז’ בתמוז, תשס”ב (17 ביוני 2002) במעמד הצדדים.

א. וישקין ,שופטת

סגן נשיא”.

תיק ת”ד (פ”ת) 1912/01, בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בפתח תקווה בפני כב’ השופטת א. וישקין, סגן נשיא.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בתיקי גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים קטלניות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות תעבורה חמורות כגון גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
להרחבה אודות טיפול משרדנו בעבירות תעבורה חמורות בכלל ובפרט בעבירות גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים ראו בעמוד: עבירות תעבורה חמורות | גרימת מוות ברשלנות – תאונת דרכים | ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | דיני תעבורה | עבירות תעבורה חמורות – ייצוג משפטי | גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים | תאונת דרכים קטלנית – ייצוג משפטי | דריסת רוכבי אופניים | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט דריסת רוכבי אופניים, גרימת מוות ברשלנות. תאונת דרכים קטלנית: עבודות שירות. בימ”ש לתעבורה פתח תקווה 5 (1) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בעכו 5 (4)

גיא פלנטר — Tue, 17 Mar 2020 08:01:36 +0000

עורך דין פלילי בעכו | בית משפט השלום עכו – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בעכו.

עורך דין פלילי בעכו – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בעכו.

מחפשים עורך דין פלילי בעכו? משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים המתנהלים בפני בית משפט השלום עכו ובפני בית משפט לנוער – עכו.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה במסגרתו הענקנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום בעכו.

בית משפט השלום בעכו – כמה נתונים הנוגעים להליכים פליליים.

מיקומו של בית משפט השלום עכו.

בית משפט השלום עכו ממוקם ברחוב רחוב יהושפט 15, עכו ומשרת אוכלוסיה המונה כ- 48,000 תושבים המתגוררים בעיר עכו ובסביבתה.
ליצירת קשר עם בית משפט השלום בעכו ראו פרטים באתר הרשות השופטת.

עניינים פליליים.

בבית משפט השלום עכו נשמעים תיקים פליליים ובקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה.
תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נשמעים במסגרת בית משפט לנוער עכו בפני שופטי נוער.

סמכות עניינית.

בית משפט השלום עכו מוסמך לדון בעבירות פליליות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר.
עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

התביעה הפלילית.

בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בעכו מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות:
- מטעם משטרת ישראל מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום עכו שלוחת תביעות עכו אשר מקום משכנה במטה מרחב גליל, ברחוב ההגנה 16, עכו.
- מטעם פרקליטות המדינה מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בעכו פרקליטות מחוז חיפה אשר מקום משכנה ברחוב פל-ים 15 א’ (קומה 16), קרית הממשלה, בניין ב’ “המפרש”, חיפה.

ערכאת הערעור על בית משפט השלום עכו.

בית משפט השלום בעכו משויך למחוז שיפוט חיפה ועל כן ערעור על פסק דין של בית משפט השלום עכו יוגש לבית המשפט המחוזי חיפה.

עורך דין פלילי בעכו גיא פלנטר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים, לתאגידים ולנפגעי עבירה בעכו ובסביבתה.
להלן השירותים המשפטיים שמעניק משרדנו בהקשר זה;

חשודים ונחקרים בעכו ובסביבתה.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים בתחנת משטרת עכו הממוקמת ברחוב ההגנה 16, עכו.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי לנחקרים ולחשודים ראו בעמוד – חקירה במשטרה.

עצורים בעכו.

בכל הנוגע לייצוג משפטי לעצורים המובאים להארכת מעצר בבית משפט השלום עכו ראו בעמוד – שחרור ממעצר.

נאשמים בתיק פלילי בבית משפט השלום עכו.

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לנאשמים בהליכים פליליים בבית משפט השלום עכו ראו בעמוד –משפט פלילי ייצוג משפטי.

תאגידים הנאשמים בתיק פלילי בית משפט השלום עכו.

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לתאגידים בהליכים פליליים ראו בעמוד –תאגידים ייצוג משפטי בהליך פלילי.

קטינים הנאשמים בתיק פלילי בית משפט לנוער – עכו.

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לקטינים ראו בעמוד – קטינים – ייצוג משפטי.

מערערים ומשיבים בהליכי ערעור על פסק דין פלילי שניתן ע”י בית משפט השלום עכו.

בכל הנוגע לייצוג משפטי של מערערים ומשיבים לערעור שהוגש ע”י המשטרה או הפרקליטות ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי.

נפגעי עבירה בעכו ובסביבתה.

בכל הנוגע לייעוץ משפטי ולייצוג משפטי שאנו מעניקים לנפגעי עבירה ראו בעמוד –נפגעי עבירה – ייצוג משפטי.

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בעכו גיא פלנטר.

תמצית המקרה להמחשה – עבירות של נהיגה ברשלנות, תאונת דרכים שגרמה חבלה – 3 חודשי פסילה תוך שבית המשפט מסייג את הפסילה, באופן שהנאשם יהיה רשאי להמשיך ולנהוג ברכבו.

מקרה זה עוסק בתאונת דרכים חמורה אשר נדונה בבית משפט השלום לתעבורה עכו, בפני כבוד השופט יעקב בכר.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את עבירות התעבורה הבאות:
- נהיגה ברשלנות, עבירה בניגוד לסעיף 62(2) ביחד עם סעיפים 38(2) ו- 38(3) לפקודת התעבורה.
- גרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש, עבירה בניגוד לסעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
- גרימת נזק, עבירה בניגוד לתקנה 21 (ב)(2) לתקנות התעבורה, ביחד עם סעיפים 68 ו- 38(3) לפקודת התעבורה.
- אי שמירת מרחק, עבירה בניגוד לתקנה 49 (א) לתקנות התעבורה, ביחד עם סעיפים 68 ו- 38(3) לפקודת התעבורה.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, נהג הנאשם בעקבות רכב מסוג סובארו, לא שמר מרחק והתנגש בסובארו מאחור.
מעוצמת ההתנגשות, נהדפה הסובארו למסלול הנגדי והתנגשה במשאית אשר נסעה במסלול הנגדי.
כתוצאה מהתאונה, נחבל נהג הסובארו חבלה של ממש וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.
הנאשם עמד בפני סיכון של פסילת רישיון נהיגה למשך תקופה ממושכת, שכן הרשעה בכל אחת מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום גוררת פסילת מינימום של 3 חודשים.
לאחר שבא כוחו של הנאשם, עורך דין גיא פלנטר, בא בדברים עם ראש לשכת תביעות תעבורה, שוכנעה התביעה המשטרתית שלא לעתור לענישה מחמירה.
בהמשך, קיבל בית משפט השלום לתעבורה בעכו את עתירתו של עורך דין גיא פלנטר להקל בעונשו של הנאשם וגזר על הנאשם 3 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס, כאשר הוא מסייג את הפסילה, באופן שהנאשם יהיה רשאי להמשיך ולנהוג ברכבו.

תיק תאונת דרכים, בפני כבוד השופט יעקב בכר, בית משפט לתעבורה עכו.

עורך דין פלילי בעכו גיא פלנטר.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בעכו.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בעכו | עו”ד פלילי בעכו | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי ברמת גן | עו”ד פלילי בעכו | עבירות תעבורה חמורות – ייצוג משפטי | נהיגה ברשלנות | תאונת דרכים שגרמה חבלה | גרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש

הפוסט עורך דין פלילי בעכו 5 (4) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר