ביטול רישום משטרתי – כל מה שצריך לדעת

ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה

במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים מרישומיה הפנימיים של המשטרה באמצעות פניה לגורם המוסמך במשטרת ישראל.

• מחפשים עורך דין פלילי להגשת בקשת ביטול רישום משטרתי?
• בסוף עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם נעתר מדור מידע פלילי במשטרת ישראל לבקשת משרדנו והורה על ביטול רישום משטרתי (דבר המוביל למחיקת רישום משטרתי).

מהו רישום משטרתי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:
  • המרשם הפלילי: כולל רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), קביעות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין, החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים שנקבע כי ביצוע עבירה פלילית ועוד.
  • רישום משטרתי: כולל רישומים פנימיים של המשטרה אודות חקירות ומשפטים תלויים ועומדים (תיקי מב"ד = ממתין לבירור דין), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר עניין לציבור, חוסר ראיות, סגירה בהסדר מותנה ועוד.
• בקרב הציבור קיים לא מעט בלבול בנוגע לשני מאגרי המידע הללו, וכן ביחס להשלכות של הרישומים הנכללים בהם. 
• ראשית יש לדעת, כי קיים הבדל משמעותי בין שני מאגרי המידע:
  • המרשם הפלילי כולל רישומים של הליכים פליליים שהסתיימו בבית משפט, לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום.
  • הרישום המשטרתי כולל רישומים של המשטרה אודות תיקים שלא הוגשו בגינם כתב אישום, ונסגרו בפרקליטות או ביחידת התביעות של המשטרה או תיקים פתוחים, שטרם הוחלט באם להגיש בגינם כתבי אישום, או אם הוגשו כתבי אישום, עניינם טרם הוכרע בבית המשפט.
• בהתאמה, הרשעות פליליות, הרלוונטיות ל"תעודת יושר" (ולפסילה מתחומי עיסוק שונים), ירשמו אך ורק במרשם הפלילי, ולא ברישום המשטרתי. לפרטים נוספים בענין זה ראו בעמוד מחיקת רישום פלילי.
• עמוד זה נייחד כאמור לדיון ברישומים המשטרתיים אודות תיקי חקירה סגורים, השלכותיהם הפוגעניות וביטולם באמצעות הגשת בקשה לביטול הרישום המשטרתי לגרום המוסמך במשטרת ישראל.

מדוע יש לפעול לביטול רישום משטרתי מרישומי המשטרה?

• מידע על תיקים סגורים, למעט תיקים שנסגרו בעילות של "חוסר אשמה פלילית" ו- "עבריין לא נודע", מתועד ברישום המשטרתי.
• כך גם מידע אודות תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין ונקראים "תיקי מב"ד";
  • תיקי מב"ד כוללים תיקי חקירה שטרם נסגרו, או תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום, אולם טרם נפלה הכרעה ביחס לגורלם). 
  • בכל הנוגע לטיפול המשפטי בתיקי חקירה פתוחים אנו מפנים את הקורא לעמוד – סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה.
• בין אם מדובר בתיקים פתוחים או סגורים, עסקינן במידע רגיש וחסוי, והגישה אליו היא רק על פי חוק, ולצורך מילוי תפקיד בלבד.
• יתרה מכך, מסירת מידע זה או קבלתו, שלא על פי חוק, מהווה עבירה פלילית.
• מסתבר שמשטרת ישראל אוגרת כמות עצומה של רישומים משטרתיים אודות אזרחים שכלל לא הועמדו לדין. כך למשל, בכתבה שכותרתה "מליון אזרחים עם תיקים" פורסם ב"ישראל היום" כי לאחד מכל 8 אזרחים בישראל רישום במשטרה. 
• על פי פירסום זה:

"המסמך המשטרתי מגלה: התיק אולי נסגר – אבל הרישום המשטרתי נשאר…מליון אזרחים עם תיקים. מסמך משטרתי חושף; יותר ממליון אזרחים אוחזים ברישומים משטרתיים, אף שמעולם לא הועמדו לדין פלילי. 2.2 מליון תיקים נסגרו…1,098,480 תיקים נסגרו מחוסר ראיות".

• כפי שנראה מיד – לרישומים המשטרתיים הפנימיים אודות תיקי חקירה סגורים, יש לא מעט השלכות פוגעניות;

גורמים ממלכתיים חשופים למידע אודות תיקים סגורים וזוקפים את המידע לחובת האזרח

• תיקון לחוק שנכנס לתוקף בתחילת 2019 (עליו בהמשך), שימר את זכאותם של רשויות האכיפה וגורמים ציבוריים נוספים לעיין במידע אודות תיקים סגורים ולקחת בחשבון מידע זה בגדר החלטותיהם.
• שורה ארוכה של רשויות אכיפה וגורמים ציבוריים מורשים לעיין במידע זה, ללא הסכמת האזרח וללא ידיעתו, כגון: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משטרת ישראל, שב"כ, משטרה צבאית, מחלקת ביטחון שדה של צה"ל, המחלקה לחקירות שוטרים, שירות המבחן, נציבות בתי הסוהר ועוד.

פגיעה במישור התעסוקתי, במיוחד בתפקידים רגישים

• מאחר וגופי ביטחון חשופים למידע אודות תיקי חקירה סגורים, מידע זה עלול לפעול לחובתו של האזרח.
• לעיתים, ביטול רישום משטרתי פותר את הקושי בקבלת סיווג ביטחוני.

רשויות החקירה והתביעה זוקפות את המידע לחובת חשודים

• הפגיעה לא מצטמצמת לגופי ביטחון. עם פתיחת חקירה כנגד אזרח, כמעט באופן אוטומטי, בוחנים חוקריו את תיקיו הפתוחים ו/או הסגורים, המונצחים ברישום המשטרתי.
• למרות חזקת החפות ביחס לאותם תיקים, לא אחת, מוביל הדבר לגיבוש עמדה שלילית מצד החוקרים כלפי החשוד.
• עצם העובדה שאדם נחשד פעמים רבות בעבר בעבירה מסוימת (כדוגמת עבירת מין) אף אם כל חשד כאמור נסגר בעילה כזו או אחרת, עשוי ליצור "מסה מצטברת" שיהיה בה כדי להגביר את החשד, ולהצדיק בעיני החוקרים חקירה יסודית יותר נגדו.
• חוקר או תובע נותנים משקל לרישומי עבר על סגירת תיקים בעילה של "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין (מה שנקרא בעבר "היעדר עניין לציבור"). ככול שהתיקים שנסגרו בעבר בעילה זו רלוונטיים יותר לתיק הנוכחי וככול שמועד סגירתם קרוב יותר, כך גובר האינטרס הציבורי להורות על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום (הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין", עדכון אחרון 30.12.18).
• במקרים חריגים שבהם קמה הצדקה לכך, קיומם של תיקים סגורים קודמים עלולה להוות שיקול לעניין עילת סגירת תיק, כאשר שוקלים אם התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות או העדר אשמה.

עילה לסירוב להעניק רישיון נשק או לחדש את הרשיון לנשק

• בכל הנוגע להשלכות תיקים סגורים על ענייני רישוי נשק ראו – רשיון נשק | חידוש רישיון נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

ערעור חזקת החפות, והכתמת שמו של האזרח ברישומיה הפנימיים של המשטרה

• הרישום המשטרתי מעמיד אם כן את האזרח בעמדת נחיתות מסוימת, ביחס לאזרחים אחרים שאין להם רישום משטרתי. חשדות שמעולם לא הוכחו, ממשיכות ללוות אותו כעננה מעל ראשו ועשויות לפגוע בו, בשלבים שונים בחייו.
• על ההשלכות הפוגעניות של תיקי חקירה סגורים עמד בית המשפט העליון (כב' השופטת ע' ברון) בפרשת יעקב ארגמן (בג"צ 6213/14): 

"לאופן הסיווג של עילת הסגירה של תיק חקירה נודעת כאמור משמעות מרחיקת לכת מבחינתו של החשוד. כאשר תיק נסגר באחת העילות שאינן היעדר אשמה – התוצאה היא שאדם שלא הוגש נגדו כתב אישום, ולא ניתן לו יומו בבית המשפט, נותר כשהוא נושא עמו כתם של אשם פלילי.

כתם כזה, מטבע הדברים, עלול לפגוע באורחות חייו, בכבודו ובשמו הטוב. טלו מקרה כמו זה של העותר שלפנינו, שמצא את פרנסתו בעבודות אבטחה וכן התנדב במשך 35 שנים במשטרה – ובעקבות החקירה נגדו לא רק שנדחה משורות הארגון, אלא גם נפגעה פרנסתו. כל זאת, מבלי שהורשע בדין, ואף מבלי שהוגש נגדו כתב אישום";

"…כך קורה שדווקא מי שלא הועמד לדין פלילי, מצוי בלא יכולת לטהר את שמו ונושא חטוטרת על גבו…הדבר מחריף במציאות של ימינו, שבה ההד התקשורתי שלו זוכות חקירות משטרתיות עז ונרחב במיוחד; ודומה שהכתם לא רק שלא יימחה מהקיר, אלא שהוא נדון להתקיים לעד במרשתת (אינטרנט) – ממנה, כידוע, קשה להישכח. התוצאה, אם כן, עבור מי שתיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות היא קשה".

אי ציון עילת סגירת תיק חקירה והשלכותיה

• • בתיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.19 נקבע כי הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין לא תציין את העילה לסגירת התיק, למעט בעבירות מין ואלימות (בעבר היה על התובע לציין את עילת הסגירה בכל סוגי התיקים).
  • תיקון זה נועד למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב של החשוד באמצעות קביעת ברירת מחדל לפיה, בהודעת סגירת התיק לא תפורט עילת הסגירה.
  • בהתאמה, קבע המחוקק בתיקון זה כדלקמן: 
    • על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי הם רשאים לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה. 
    • כאשר מדובר בחשד לעבירת מין או אלימות, תימסר לחשוד ולמתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק; 
  • התיקון לחוק צמצם אם כן את אפשרות חשיפת עילת סגירת תיק החקירה, אולם שימר את זכותם של החשוד והמתלונן לדעת באיזו עילה התיק נסגר (ולפעול בעניין לפי האינטרסים שלהם).
  • התיקון לחוק לא שינה דבר בכל הנוגע לכל אותם גורמים ממלכתיים שעדיין חשופים למידע ויכולים לזקוף את המידע לחובתם של רבבות אזרחים, שכלל לא הועמדו לדין. 
• מכל אלו ברור על שום מה יש לכל אזרח אינטרס מובהק לפעול לביטול רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה

שני המסלולים לטיפול בתיקי חקירה סגורים

• לא חייבים להשלים עם התוצאות הפוגעניות של רישום משטרתי. כאשר מדובר בתיק חקירה סגור, קיימים כיום 2 מסלולים המובילים להסרת הרישום המשטרתי מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• עמוד זה עוסק בביטול רישום משטרתי. אודות המסלול השני ראו: שינוי עילת סגירת תיק חקירה – חוסר אשמה וכן ראו: מחיקת רישום משטרתי.
• ההחלטה באיזה מסלול מבין שני המסלולים יש לבחור, צריכה להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי, תוך בחינת נסיבותיו המיוחדים של כל מקרה ומקרה. 

הסמכות לבטל רישום משטרתי והגורם במשטרה העוסק בכך

•  סעיף 1(ד) בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981 קובע, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סנ"צ ומעלה שהוא הסמכיך לכך, רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (כלומר רישום אודות תיקי חקירה סגורים).
• בפועל, מדור מידע פלילי במטה הארצי של המשטרה מטפל בבקשות לביטול רישום משטרתי.

אמות המידה לביטול רישום משטרתי

• ביטול הרישום המשטרתי מוסדר בתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), תשס"ט -2009.
• בין היתר, נשקלים השיקולים הבאים בבחינת בקשה לביטול רישום משטרתי:
  • חלוף הזמן מאז האירוע שנחקר בתיק הסגור.
  • כמות הרישומים לחובתו של המבקש המצויים ברישום המשטרתי ומועדם. 
  • מהות העבירות ברישום המשטרתי.
  • חומרת העבירות ברישום המשטרתי ונסיבותיהם.
  • צורכי המשטרה בשמירת הרישום ואי ביטולו.
• מדובר בעתירה משפטית לכל דבר ולכן מומלץ לפעול במסלול של ביטול רישום משטרתי באמצעות עורך דין פלילי, העוסק בתחום ובקיא באמות המידה לביטול רישום משטרתי.

הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים

• במסגרת תחומי עיסוקיו, מטפל משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר בהגשת בקשות ביטול רישום משטרתי אודות תיקי חקירה סגורים לגורמים המוסמכים במשטרת ישראל.
• בהתאם לאמות המידה שנקבעו בעניין ובשים לב לנסיבות הפרטניות בכל מקרה ומקרה, אנו מנתחים תחילה האם קיים בכלל סיכוי סביר להצלחת בקשה לביטול הרישום המשטרתי.
• לעתים, מדובר במספר רישומים משטרתיים ויש לפעול באופן מדורג ובמספר מסלולים, תוך בחירת סדר הטיפול בהסרת הרישומים המשטרתיים השונים.
• במקרים בהם מצאנו כי אכן קיים סיכוי סביר להצלחה ולאחר שבחרנו את המסלול המועדף – אנו מגישים בקשה מנומקת בכתב לגורם הרלוונטי.
• בהמשך, עוקב משרדנו אחר הטיפול בבקשה ובמידת הצורך – מתזכר את הגורם הרלוונטי עד לקבלת הכרעה בבקשה שהוגשה.
• במידת הצורך ובמקרים המתאימים, מעבר להגשת הבקשה בכתב לביטול רישום משטרתי, אנו מקיימים קשר טלפוני עם מדור רישום פלילי של משטרת ישראל לקידום הטיפול בבקשה.
• לא אחת, התקבלו עררים שהגיש משרדנו על החלטת מדור מידע מידע פלילי שלא לבטל את הרישום.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול רישום משטרתי

דוגמא להודעה על ביטול רישום משטרתי של תיק חקירה סגור

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפול משפטי של משרדנו הוביל לביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים.
• כמו כן ראו בהקשר זה: ארכיון ביטול רישום משטרתי – תיקים סגורים.

עורך דין פלילי

ביטול רישום משטרתי – תיקים חקירה סגורים | חקירה במשטרה | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי

הפוסט ביטול רישום משטרתי של תיקי חקירה סגורים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (137)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

• בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
• להשלמת התמונה ראו: 
  • התמודדת עם כתב אישום.
  • ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

• כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד"כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של "העמדה לדין".
• מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
• על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

• תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
• בתמצית, כוללים כתבי אישום;
  • שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
  • פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
  • פרק עובדתי.
  • עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
  • רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

• יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
• יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
• יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
• יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
• כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
• במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו"ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
• יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
• לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
• לא יציג עבירות שהתיישנו.
• באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב"נסיבות מחמירות", יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

• כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
• חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
• כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין "ריבוי עבירות".

רשימת עדי התביעה

• את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
• חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
• בד"כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
• יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
• מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

• חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
• באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
• דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
• הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
  • למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
  • דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
• עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
• מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

• מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ"ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
• במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
• בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
  • בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
  • בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
  • בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
• ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו"מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
• להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום".

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

• סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
  • היועץ המשפטי לממשלה (להלן – "היועמ"ש").
  • נציגיו של היועמ"ש.
  • מי שהוסמך ע"י היועמ"ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ"ל המשטרה.
• החסד"פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
  • פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
  • מי שהיועמ"ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
• תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ"ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ"ו-1966.
• לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
  • פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
  • מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים. 
• להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

• חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
• הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע"י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

• קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
  • תובעי תעבורה באגף התנועה (את"ן).
  • תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
  • תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

• הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות. 
• לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

• התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה"ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
• כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
• בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי. 

מח"ש – המחלקה לחקירות שוטרים

• המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
• מח"ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
• להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש | ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

• בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים "כקבלני משנה", בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
• המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

• קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982.
• למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
• בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

• ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
  • הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
  • והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
• בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
• בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
  • האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
  • השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
  • האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
  • עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
  • חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
  • מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
  • כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
    • התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
    • כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
    • כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
    • כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
• להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום".

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

• תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע"י התובע

• כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
• כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע"י בית המשפט

• בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
• בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
• התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

• לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
• מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן "הסוסים כבר נמלטו מהאורווה".
• הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: "מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים" קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

• בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
• בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
• בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – "מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה".

עורך דין פלילי

 התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (232)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | שימוע פלילי; ייעוץ + ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום

שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי,
הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

חלק ניכר מפעילות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מוקדש לעריכת שימועים בפרקליטות וביחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע הפלילי לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה.

מהו שימוע פלילי?

• בהקשר למשפט הפלילי, "שימוע" פירושו הליך הקודם להגשת כתב אישום, במסגרתו ניתנת הזדמנות לחשוד או לעורך דינו המבקשים זאת, להציג טענותיהם בפני רשויות התביעה (בכתב או בעל פה) ולשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום (להלן – שימוע פלילי או שימוע לפני העמדה לדין).
• עד שנת 2000, זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום לא הייתה מעוגנת בחוק, אולם בשל ההשלכות הקשות הנובעות מעצם הגשת כתב אישום, נערכו בזמנו שימועים רבים, כאשר אנשי ציבור זכו באופן כמעט אוטומטי לשימוע.
• בשנת 1991 קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות מפורטות בכתב, אשר באו להסדיר את סוגיית השימוע הפלילי (הנחיה מספר 4.3001 שכותרתה: "טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)". מדובר בהנחיות המעודכנות מפעם לפעם, ועדיין תקפות היום.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מפרטות את עיקר הטעמים לעריכת שימוע בטרם הגשת כתב אישום:
  • שימוע פלילי מסייע לרשויות התביעה בקבלת החלטה אחראית וצודקת על עצם הגשת כתב האישום, על מהות האישום או על פרטי העבירות אשר ייוחסו לנאשם בכתב האישום.
  • לעיתים אפילו זיכוי לא מצליח לתקן את הנזק שנגרם לאדם כתוצאה מהגשת כתב אישום, שלא היה מקום להגישו מלכתחילה;
  • למרות חזקת החפות (על פיה, כל אדם חף מפשע עד שיוכח בבית משפט אחרת), ולמרות שנאשמים מקבלים הזדמנות להתגונן בבית משפט בפני האישום, לא ניתן להתעלם מעינויי הדין והנפש הכרוכים בהליך הפלילי – הליך הנוטה להתמשך, להסתעף ולא אחת להתפרסם, תוך פגיעה קשה בשמו הטוב של הנאשם;
  • בראיה כוללת, נקיטת יתר זהירות בהגשת כתבי אישום, עשויה להפחית את העומס על מערכת המשפט וזאת בשל ניהול מספר פחות של תיקים.

סעיף 60א – עיגון זכות שימוע לפני הגשת כתב אישום בחוק סדר הדין הפלילי.

• מאחר שבחברה שבה אנו חיים די בהגשת כתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם, עוגנה בשנת 2000 הזכות לשימוע בחוק – בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.
• בכך אמר המחוקק בישראל את דברו: זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג "פשע" (ולא רק אנשי ציבור) לבקש, במגבלות מסוימות, עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• בתמצית, מחייב כיום סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשות התביעה (בכפוף למספר סייגים), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה מסוג פשע. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
• ככלל, בקשה להימנע מהגשת כתב אישום תעשה בכתב, אולם לעתים תסכים הרשות התובעת לערוך שימוע בעל פה.
• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו "מכתב יידוע לחשוד" והנושא את הנדון: "הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982". להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מכתב יידוע לחשוד.
• להלן דוגמא ל"מכתב יידוע לחשוד", שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

בתמונה: מכתב יידוע לחשוד – פתיחת הליך שימוע פלילי והזמנה להגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.

שימוע לפני הגשת כתב אישום – היקפה של הזכות.

• כיום, בכל הנוגע לעבירות מסוג "פשע" ובכפוף למספר סייגים, חייבת רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה לידע את החשוד בכתב על העברת חומר החקירה אליה (באמצעות מכתב שכותרתו: "מכתב יידוע לחשוד").
• בעקבות קבלת הודעה זו, ניתן לפנות לרשות התביעה בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים אולם חשוב מכך, חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בתנאים מסוימים, ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה זו ורשות התביעה רשאית להסכים לכך שהשימוע יערך בעל פה.
• על פי מצוותו של בג"צ, במהלך שימוע פלילי, נדרשות רשויות התביעה לאפשר לחשוד לשטוח את טענותיו במלואן, להציג את מלוא הנתונים שבידיו "...ולהאזין לדברים בנפש חפצה, תוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש" (בג"צ 4175/06 אלבז נגד היועץ המשפטי לממשלה).
• במסגרת שימוע פלילי, יקבל החשוד הזדמנות להעמיד את התביעה על טעותה, בין אם מדובר בטעות משפטית או טעות ראייתית אולם עד גבול מסוים, שכן מוסד השימוע לא נועד להוות תחליף למשפט הפלילי עצמו.
• סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכות השימוע רק ביחס לעבירות מסוג "פשע" (קרי – עבירה שנקבע לה עונש מרבי העולה על 3 שנות מאסר). מה בנוגע לעבירות יותר קלות?
• החוק לא שולל קיום שימוע בנוגע לעבירות אחרות ועל פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה לקיום הליך שימוע, בכתב או בעל-פה, גם בתיקי חטא או עוון; הדבר יעשה לפי שיקול דעת התביעה, בהתחשב, בין היתר, ברגישות ובמורכבות התיק.

חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.

• על חשיבותו ומהותו של השימוע לפני הגשת כתב אישום עמד בית המשפט העליון ע"פ 13/1053, הייכל נגד מדינת ישראל: 

"השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין.

זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי.

השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי.

כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו".

• לעיתים, ניתן להשתמש בשימוע פלילי על מנת לשכנע את רשות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ואף להשפיע על העילה שבה ייסגר תיק החקירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור).
• פעמים אחרות, מגיעים הצדדים במסגרת השימוע הפלילי להסדר טעון, במסגרתו מסכמים הצדדים במה יואשם החשוד בכתב האישום שיוגש ואפילו על עונש מוסכם, אליו יעתרו במסגרת הטעונים לעונש.
• לנוכח אחוז הזיכויים הזניח במשפטים פליליים בישראל ועם עיגונה של זכות השימוע בחוק, מרכזים חשודים מאמצים ומשאבים רבים בהליך השימוע הפלילי, במטרה למנוע את עצם הגשת כתב האישום כנגדם, או על מנת להגיע להסכמות אשר ימזערו נזקים וסיכונים, ויחסכו הליכים משפטיים מורכבים, ארוכים ויקרים.
• במידה לא מבוטלת, בהתחשב במרכזיות השימוע הפלילי, כמו גם במדיניות בתי המשפט לאמץ בדרך כלל הסדרי טעון, עברה זירת העשייה וההכרעה בלא מעט תיקים פליליים מאולמות בתי המשפט למשרדי הפרקליטות והתביעות של המשטרה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה:
  • כיום, הורחב "ארגז הכלים" של הרשות התובעת, ומעבר לסמכותה לסגור תיקים בעילות הסגירה הקלאסיות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), הוסמכה הרשות התובעת לסגור תיקי חקירה גם בעילה של סגירת תיק בהסדר.
  • עילת סגירה חדשה זו , הרחיבה את הסמכות לסגור תיקי חקירה גם לתיקים בהם נמצא כי יש מספיק ראיות להגשת כתב אישום ואף יש אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום. 
  • עם הרחבת סמכויות הרשות התובעת בכל הנוגע לשיקול דעתה בסגירת תיקי חקירה, התרחב גם "מרחב התמרון" של הסנגור בשלב המקדמי שלפני המשפט הפלילי, לפעול לסגירת תיק החקירה ולמנוע הגשת כתב אישום.
  • לפרטים נוספים ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

הצורך החיוני בייצוג משפטי של עורך דין פלילי בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום.

• מטבע הדברים, כרוך השימוע בחשיפת קווי הגנה וראיות הגנה וב"הקרבת" יתרונות טקטיים במשפט עצמו (למשל גורם ההפתעה בחקירה שכנגד של עדי התביעה). לעתים, עשוי השימוע אף להוביל ל"מקצה שיפורים" במסגרתו מחזירה רשות התביעה את התיק ליחידה החוקרת להשלמת חקירה, במגמה לתת מענה לנקודות התורפה והבעיות עליהן הצביעה ההגנה בשימוע.
• מכאן, שעצם ההחלטה באם לנצל את זכות השימוע צריכה להיבחן בכובד ראש, תוך התייעצות עם איש מקצוע המתמחה בדין הפלילי.
• למעשה, בשל מרכזיות השימוע בהליך הפלילי כמו גם טעמים פרקטיים, חשוד איננו יכול להרשות לעצמו לוותר על ייצוג משפטי בשלב השימוע הפלילי; לסניגור תפקיד בשימוע לפני העמדה לדין, שבלעדיו-אין, החל מהשגת עיקרי חומר החקירה (שלפעמים ניתן בשלב זה, לפנים משורת הדין) וניתוח הראיות, דרך גיבוש קו הגנה עצמאי ואיסוף ראיות הגנה ועד ייצוג החשוד מול רשויות התביעה בדרך אמינה, אפקטיבית ומשכנעת.
• חשוד שלא מיוצג על ידי עורך דין פלילי בשימוע, עשוי במו פיו להפליל את עצמו, במו ידיו  – להשלים את הראיות שהיו חסרות להרשעתו, או לגרום לנזקים אחרים להגנתו (ומסתבר שיש לא מעט דרכים לגרום נזק להגנתו של אדם).
• יש גם לזכור, שממילא מתייחסות רשויות התביעה לטענותיו של החשוד בחשדנות, שכן מעצם מעמדו כחשוד, הוא נתפס כמי שעשוי לעשות כמעט הכל על מנת לנסות למלט עצמו מהרשעה פלילית והשלכותיה.
• מטעמים אלו ואחרים (למשל, שלמרבית החשודים אין את הידע והניסיון לייצג עצמם בדיני נפשות) משתדלות רשויות התביעה שלא להיפגש עם חשודים, ושימועים בעל פה נערכים רק עם עורכי הדין של החשודים ולא עם החשודים עצמם.
• אמנם תמיד פתוח בפני חשודים להעלות את טענותיהם על הכתב, אולם בכך הולכים לאיבוד כל היתרונות של מפגש דינמי בין הצדדים, פנים אל פנים, לרבות כל כלי השכנוע הטמונים במפגש בלתי אמצעי בין ההגנה לרשויות התביעה. יתרה מכך, בכתב, עשוי חשוד לגרום לעצמו לא פחות נזק מאשר בעל-פה (ואולי אף יותר, שכן בבקשה בכתב, חותם החשוד על דבריו).
• קושי נוסף עומד בפני החשוד הלא מיוצג על ידי עורך דין; זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום; כך יכול למצוא עצמו חשוד ניגש לשימוע מבלי שהוא יודע בכלל מה עומד מולו ולהיכן לכוון את חציו. בהתאמה, חלק מתפקידו של בא כוחו של החשוד – לשכנע את גורמי התביעה כי לא ניתן לממש באופן סביר את זכות השימוע ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה.
• בשל מעמדה כזכות-יסוד של חשודים בהליך הפלילי, בלא מעט מקרים הובילה הפרתה של זכות השימוע, בפני עצמה, לביטול כתב האישום. בסוגיה זו קיימת מחלוקת פוסקים ובית המשפט העליון טרם אמר את דברו בהלכה ברורה, אולם הדבר מעיד עד כמה מרכזי נתפס כיום מוסד השימוע בהליך הפלילי.
• לסיכום, שימוע פלילי איננו עניין טכני, אלא מהותי; הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ולעתים קרובות עשוי להוביל לשינוי בעמדתה הראשונית של התביעה ביחס לחומר הראיות  או ביחס לאינטרס הציבורי שבפרשה.
• כך או כך, עשוי שימוע פלילי להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי ובהתחשב בכך שעסקינן בדיני נפשות, יש להפקיד את הייצוג בשימוע אך ורק בידיו של איש מקצוע, עורך דין פלילי, בעל ידע, כישורים וניסיון מתאימים.
• שימוע פלילי מוצלח מוביל לסגירת תיק החקירה ולסיום הפרשה. אודות שיקולים נוספים לגבי עצם הפניה לסגירת תיק החקירה ראו בעמוד – סגירת תיק פלילי.

לסיוע וייעוץ משפטי לפני שימוע פלילי והגשת כתב אישום צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

ייצוג משפטי בהליכי שימוע פלילי + בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
• במקרים רבים אחרים, משקיבלנו את הייצוג על נאשמים שכבר הוגש כנגדם כתב אישום, ערכנו שימועים מוצלחים בדיעבד, ועל כך ראו בפרק אודות ביטול כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקים פלילים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל.

• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצג משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר חשודים בהליכי שימוע לפני העמדה לדין והגיש מטעמם של חשודים בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

הפוסט שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א חוק סדר הדין הפלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (198)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש ע"י עו"ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש פליליים בבתי משפט

• ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח"ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח"ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח"ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח"ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח"ש.
• ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח"ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
• ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח"ש כנגד שוטר מג"ב בעקבות שימוע במח"ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח"ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח"ש

• שוטר מג"ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
• השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
• בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
• האירוע דווח למח"ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

• תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
• בהמשך, נחקר השוטר ע"י מח"ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
• בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח"ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
• הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח"ש וסגירת התיק הפלילי

• עוד בשלב החקירה במח"ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח"ש, עו"ד משה סעדה.
• בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח"ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע"י מח"ש בעילה של חוסר ראיות. 
• משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
• מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ'.
• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח"ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח"ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
• הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג"ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח"ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

• הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע"י המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).
• המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971.
• מח"ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
• מח"ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח"ש.  
• הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח"ש הן:
  • ​הנחייה מס' 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר​.
  • הנחייה מס' 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.​

את מי מוסמכת מח"ש לחקור ולהעמיד לדין?

• שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג"ב).
• אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
• אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע"י המבת"ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח"ש לחקור?

עבירות שמח"ש מוסמכת לחקור.

• כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
• עבירות שכיחות הנחקרות ע"י מח"ש הן:
  • עבירות מין והטרדה מינית.
  • עבירות אלימות, תקיפה, שימוש בלתי סביר בכוח.
  • שימוש לרעה בכוח המשרה, כליאת שווא.
  • מרמה והפרת אמונים, שוחד ושוחד מיני.
  • עבירות שיבוש מהלכי משפט.
  • עבירות גניבה כגון גניבה בידי עובד ציבור,שוד.
  • עבירות פגיעה בפרטיות, כגון שליפת מידע שלא כדין.
  • עבירות נשק, כגון הזנחת שמירה על כלי יריה, שימוש לא חוקי בנשק.
  • עבירות סמים.
  • עבירות אלימות במשפחה.

עבירות שמח"ש לא מוסמכת לחקור

• עבירות תעבורה.
• חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
• עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

• בסיום החקירה הפלילית ע"י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח"ש.
• פרקליטי מח"ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.   

שימוע פלילי לשוטר במח"ש

• בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח"ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
• בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח"ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
•  להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח"ש

• מח"ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד"פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
• כמו כן, מוסמכת מח"ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של "הסדר מותנה", בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3042   – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 – "הסדר מותנה". להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

• בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח"ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
• פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח"ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח"ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

• מח"ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
• במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח"ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
• נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח"ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח"ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח"ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי. 
•  בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

• בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח"ש המתנהלת כנגדם.
• בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
• חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח"ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
• בפועל, חוקרי ופרקליטי מח"ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח"ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע"י חוקר מח"ש.
• בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
• שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח"ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח"ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים –  גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
• שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח"ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
• יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח"ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע"י מח"ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד"ם) ולצעדים מנהליים.
• להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע"י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).
• שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח"ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו"ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
• כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח"ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח"ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח"ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו"ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
• נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח"ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח"ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח"ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

• עו"ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב"כ), שירת כקצין מודיעין בצה"ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו"ד דן שינמן ועו"ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
• מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו"ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו"ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח"ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח"ש.
• אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח"ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

• במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח"ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח"ש בבית משפט

• משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור. 

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

• על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד"ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

• על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

• בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
• בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
• להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
• בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע"י עורך דין פלילי.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח"ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח"ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע"י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח"ש | ייצוג משפטי ע"י עו"ד פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (77)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

מכתב יידוע לחשוד – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בהליכי יידוע ושימוע

מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – דוגמא.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – מצוות המחוקק ליידוע ושימוע של חשודים בעבירות מסוג פשע בטרם העמדה לדין

• בתמצית, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, עיגן המחוקק את זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג "פשע" (ולא רק אנשי ציבור), לבקש עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• לצד זכות זו, עוגנה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי החובה על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה בעבירה מסוג "פשע", ליידע את החשוד בכתב בדבר העברת חומר החקירה אליה, והדבר נעשה באמצעות "מכתב יידוע לחשוד".
• נשלח אל החשוד בדואר רשום "מכתב יידוע לחשוד", רואים מכתב זה כאילו הומצא כדין, גם בלא חתימה על אישור מסירה.
• בתוך 30 יום מיום קבלת אותו "מכתב יידוע לחשוד", רשאי החשוד לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בנסיבות מסוימות, מוסמכים פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה:
  • לא לשלוח לחשוד "מכתב יידוע לחשוד", כי קיימת מניעה לכך.
  • להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
• יחד עם זאת, החלטות חריגות מסוג זה, שמתקבלות על ידי פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה, מחייבות תיעוד הנימוקים בבסיס ההחלטות, בכתב.
• בכל מקרה, זכות היידוע והשימוע לא חלה על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
• עוד יש לדעת שחובת היידוע והשימוע לא חלות ביחס לעבירות הבאות:
  • תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
  • כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
• רשות התביעה רשאית להזמין את החשוד או עורך דינו להציג בפניה את טיעוניו בעל פה, והחשוד עצמו או עורך דינו רשאים ליזום בעצמם שימוע בעל פה, אם כי במצב זה ,יערך השימוע בעל פה לפנים משורת הדין.
• רשות התביעה לא חייבת לנמק את החלטתה, אולם עליה לשלוח לחשוד או לעורך דינו הודעה בכתב על החלטתה, בהקדם האפשרי.

התנהלות רשויות התביעה השונות בכל הנוגע למכתב יידוע לחשוד

• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו "מכתב יידוע לחשוד".
• ב"מכתב יידוע לחשוד" אין זכר לביטוי "שימוע" ומאחר שמרבית האזרחים מעולם לא שמעו על סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, יש להניח שלא מעט חשודים כלל לא מבינים את משמעותו של מכתב זה.
• הוסף על כך, שקיימת התנהלות שונה ברשויות התביעה השונות, בכל הנוגע לזכויות היידוע והשימוע של חשודים;
  • התביעה המשטרתית מסתפקת במשלוח "מכתב יידוע לחשוד" אחד;
  • הפרקליטות פועלת על פי נוהל במהלך דו – שלבי, כלומר משלוח "מכתב יידוע ראשון לחשוד" ולאחר מכן, ככול שנשקלת העמדתו לדין של החשוד, משלוח "מכתב יידוע שני לחשוד" (ועל כך בהמשך).

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מהתביעה המשטרתית

• בכל הנוגע להגשת כתב אישום והעמדה לדין, קיימת במדינת ישראל חלוקת סמכויות כאשר בחלק מתיקי החקירה מטפלות יחידות התביעה השונות של משטרת ישראל ובחלק אחר, (בדרך כלל בתיקים החמורים או המורכבים יותר) מטפלת הפרקליטות.
• מיום קבלת המכתב יידוע לחשוד מיחידת תביעות של משטרת ישראל, מתחיל מרוץ זמנים של 30 יום, שבמסגרתו על החשוד לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, כאשר אי עמידה במירוץ זמנים זה עשוי להוביל להגשת כתב אישום, ללא עריכת שימוע פלילי וללא הודעה נוספת.
• התביעה רשאית לעשות שימוש בכל מידע שיעלה במסגרת הבקשה להימנע מהגשת כתב האישום או במהלך השימוע  ולפיכך בטרם מסירת כל גרסה, חיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי.
• על הצורך החיוני בייצוג משפטי בשלב זה על ידי עורך דין פלילי ראו בעמוד: הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.
• להלן דוגמא ל"מכתב יידוע לחשוד", שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מיחידת תביעות של משטרת ישראל – דוגמא.

• כפי שניתן לראות, בסעיף 3 במכתב יידוע לחשוד, מופיעה זכותו של החשוד לפנות בכתב תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה בכתב, בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.
• מטעמים השמורים עימה, לא מוסרת משטרת ישראל לחשודים כי בטרם הגשת בקשתם, לצורך קיום השימוע, הם רשאים לעיין בחומר החקירה בעניינם, או בעיקרו.
• בשל העומס על יחידות התביעה המשטרתיות, פעמים רבות תעמוד התביעה המשטרתית על כך שהשימוע יערך בכתב ולא בעל פה, בדרך של הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• להבדיל מהתנהלות הפרקליטות בכל הנוגע ליידוע ושימוע, יחידות התביעה המשטרתיות לא שולחות "מכתב יידוע שני לחשוד" ולכן חשוד שמקבל מכתב כזה מיחידת תביעות משטרתית חייב לפעול מייד, באם הוא מעוניין שלא להחמיץ את ההזדמנות לנסות ולמנוע הגשת כתב אישום כנגדו.
• את האמור כאן יש לקרוא ביחד עם הנושאים הבאים:
  • היקפה של זכות השימוע הפלילי.
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

• מכתב היידוע הראשון לחשוד יכלול את הפרטים הבאים:
  • הודעה על העברת תיק החקירה לעיון יחידת התביעה ובכל בירור ניתן לפנות לכתובת הרשומה במכתב.
  • הודעה כי החשוד רשאי לפנות בכתב ליחידת התביעה תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
  • הודעה כי טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, וככל שלאחר לימוד התיק, תתגבש החלטה להגיש כתב אישום, תימסר לחשוד הודעה נוספת שלאחריה יוכל להעלות טענות מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, בתוך 30 יום ממתן ההודעה (מכתב יידוע לחשוד שני).
• אמנם בשלב זה, כאמור בהודעה עצמה, טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, אולם יש מקום להתייעץ עם עורך דין פלילי האם לממש את הזכות לפנות כבר בשלב זה בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, ובכך להתערב בתהליך גיבוש ההחלטה ולמזער ככול האפשר את האפשרות שתתגבש החלטה להגיש כתב אישום.
• מנגד, בשלב קבלת מכתב יידוע ראשון לחשוד, לא נפתח חומר החקירה לעיון ההגנה ולפיכך, שוב – יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כיצד להתנהל בנסיבות הספציפיות הנוגעות ללקוח.
• מדיניות הפרקליטות ביחס להיבטים השונים של זכויות היידוע והשימוע מעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה – הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים (עדכון אחרון 8.12.19).
• הנחיה זו חלה באופן מחייב על הפרקליטות בלבד ולא על התביעה המשטרתית.

בתיקי גניזה מהירה ותיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני לא נשלח מכתב יידוע ושימוע

• ככלל, אם במועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות קיימת הסתברות גבוהה שהוא ייגנז, לא תשלח הודעת יידוע (סעיף 33 להנחית פרקליט המדינה).
  • כך למשל, כאשר תיק החקירה מועבר לרשות התביעה עם המלצת סגירה וקיימת סבירות נמוכה להעמדה לדין – לא יצא לחשוד מכתב יידוע, ובלבד שהתיק ייגנז בתוך 3 חודשים (סעיף 11 בהנחיית פרקליט המדינה – תיקי "גניזה מהירה").
  • בדומה, כאשר תובע מחליט בשלב המיון הראשוני לגנוז את התיק, לא תשלח הודעת יידוע, בכפוף לכך שהגניזה תבוצע בתוך 3 חודשים ממועד הגעת התיק לפרקליטות (סעיף 12 להנחיית פרקליט המדינה – תיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני "גייטינג").
• משמעות הדברים – שאם נשלח לחשוד מכתב יידוע ראשון ככל הנראה:
  • התיק לא הגיע לפרקליטות עם המלצת סגירה;
  • לא הוחלט בשלב המיון הראשוני בפרקליטות לסגור את התיק;
  • אין הסתברות גבוהה שהתיק ייגנז.

מכתב יידוע שני לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע שני לחשוד שנשלח ע"י הפרקליטות.

• מכתב היידוע השני לחשוד מהווה "עליית מדרגה" ומקרב את החשוד פסע מהעמדה לדין והליך פלילי בבית המשפט.
• לעתים, נקרא מכתב זה "כתב חשדות", שכן אמורה להיות בו התייחסות לטיב החשדות – פירוט העבירות או לכל הפחות אפיון כללי של העבירות.
• פעמים רבות יכלול "כתב החשדות" מעין טיוטת כתב אישום, המפרטת את העובדות הנטענות וכן העבירות והוראות החיקוק המיוחסות לחשוד.
• להבדיל ממכתב היידוע הראשון, כאן תיידע הפרקליטות את החשוד בדבר אפשרותו לעיין בעיקרי חומר החקירה. ניתוח חומר החקירה חייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי.
• מכתב יידוע שני יכלול:
  • את זכות החשוד לפנות בכתב בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת, תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב.
  • את האפשרות לבקש לקיים שימוע בעל פה באמצעות עורך דין, וזאת בכפוף לפניה בכתב בנושא במסגרת אותם 30 ימים.
• מכתב היידוע השני לחשוד  מהווה את ה- "דקה ה- 90" של הליך השימוע, כאשר הפרקליטות מעמידה את החשוד על כך שכבר למדה את חומר החקירה שנאסף ובעקבות ניתוח חומר החקירה בדעתה להגיש כתב אישום נגדו לבית המשפט, בכפוף למתן הזדמנות להגנה לשכנע אותה אחרת, בהליך השימוע.
• המשך "ישיבה על הגדר" בשלב זה, ואי הצגת טעונים מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, תוביל כמעט בוודאות להגשת כתב אישום כנגד החשוד.
• על החשוד לקחת בחשבון כי בשלב זה, הגרסה שמסר בחקירה (אם מסר גירסה) לא סייעה לו להיחלץ מכתב אישום; בשלב זה כבר למדה הפרקליטות את חומר החקירה בתיק, ולמרות גרסת החשוד, גיבשה כוונה להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף למה שיתרחש בשימוע.
• מכאן, שבתחנה אחרונה זו לפני העמדתו לדין, ראוי שהחשוד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי, שכן בכוחות עצמו – לא הצליח החשוד להיחלץ מהאישום הפלילי.
• עוד בעניין זה ראו:
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ושימוע לחשוד בעבירות שאינן פשע – ועריכת שימוע לפנים משורת הדין בנוגע לעבירות מסוג חטא או עוון

• כאמור, על פי מצוות המחוקק חובת היידוע ומתן אפשרות שימוע חלות רק על עבירה מסוג פשע, כלומר עבירה שדינה המקסימלי מעל 3 שנות מאסר.
• כאן המקום להדגיש, שרוב העבירות בספר החוקים בישראל מסווגות כחטא או עוון ולא כפשע, ולכן ברוב העבירות – אין חובת יידוע ושימוע.
• יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה (סעיף 21) מכירה בכך שיתכנו נסיבות אשר יצדיקו יידוע ושימוע גם בעבירות מסוג חטא ועוון.
• בעבירות חטא ועוון, ככלל, הודעת יידוע תשלח רק לאחר גיבוש כוונה להגיש כתב אישום ולכן, עם קבלת הודעה כזו יש להעמיד ייצוג משפטי מייד.
• מעבר לכך, פתוח בפני עורך דינו של חשוד בעוון או בחטא לפעול לסגירת התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין. הסניגור יכול לשכנע שיוענק שימוע גם בעבירות חטא או עוון אם הראה למשל:
  • נסיבות ייחודיות סביב העבירה לכאורה ותוצאותיה;
  • מאפיינים ייחודיים הנוגעים לחשוד שמצדיקים קיום שימוע.
  • עצם ההעמדה לדין משפיעה על היבטים רחבים החורגים מעניינו של החשוד עצמו.
  • תשתית ראייתי סבוכה או חריגה בהיקפה או מעלה שאלות משפטיות או ערכיות מורכבות.
• משמע, גם בעבירות מסוג חטא ועוון (כלומר עבירות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר) יש להתייעץ עם עו"ד פלילי האם לפעול לסגור את התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין.
• עוד בעניין זה ראו – סגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעקבות קבלת מכתב יידוע לחשוד

• משרדנו מייצג חשודים בהליכי שימוע פלילי מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת תיק החקירה. להרחבה בעניין זה ראו – שימוע פלילי – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
• למשרדנו ניסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים במסגרת הליכי שימוע. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי לאחר קבלת מכתב יידוע

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות רבות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת התיק הפלילי בהליכי שימוע.
• יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

 שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי | שימוע לפני העמדה לדין | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייצוג משפטי | כתב אישום | ארכיון שימוע פלילי | ארכיון ייצוג משפטי בשימוע | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

הפוסט מכתב יידוע לחשוד – ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בהליך שימוע<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (105)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה

• סגירת תיק פלילי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין בקשה לסגירת תיק חקירה פתוח, לרבות בנוגע להשלכות של עצם הפניה.
• במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק במשטרה, בין אם באמצעות פניה יזומה לרשויות האכיפה לסגירת התיק הפלילי ובין אם במסגרת הליך שימוע פלילי מול יחידות התביעה של משטרת ישראל או הפרקליטות.
• בעמוד זה אנו עוסקים בכל ההיבטים לסגירת תיק פלילי. בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ראו: ייצוג משפטי בשימוע פלילי – הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום. 

סגירת תיק פלילי – ביקורת שכתב לקוח

• אנו מביאים כאן תחילה ביקורת שנכתבה אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
• כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע"י משטרת ישראל לתת את הסכמתו לסגירת תיק פלילי בדרך של הסדר מותנה.
• בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק הפלילי שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה פלילית כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי כספי.

סגירת תיק פלילי – ביקורת של לקוח אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.

סגירת תיק פלילי – הבסיס החוקי

• הסמכות לסגור תיק פלילי ולא להעמיד לדין מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982.
• בהתאם להוראות סעיף זה, שכותרתו "העמדה לדין וסגירת תיק": 

"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין".

אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק פלילי

• להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו. לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג"צ).
• לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע"א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
• שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המנהלי; לכן, מחויב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג"צצ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

סגירת תיק פלילי – עילות הסגירה השונות של תיק במשטרה

• לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל.
• הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ו/או היותר מורכבים.
• הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין.
• ואלו בתמצית עילות הגניזה המרכזיות לסגירת תיקי חקירה פליליים:
  • אין אשמה פלילי או חוסר אשמה.
  • חוסר ראיות או העדר מספיק ראיות.
  • נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים" (בעבר: "חוסר עניין לציבור" או "חוסר התאמה להליך פלילי".
  • סגירת תיק בהסדר – אודות עילת סגירה זו ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
  • סגירת תיק בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – עילה זו רלוונטית ביחס לקטינים בלבד. על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
• קיימות מספר עילות סגירה נוספות, פחות שכיחות: עבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין וכן – רשות אחרת מוסמכת לחקור.
• כעת נעמוד על כל אחת מעילות סגירת התיקים הפליליים בהרחבה.

סגירת תיק פלילי באין אשמה פלילית ("חוסר אשמה" או "העדר אשמה")

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
• בתמצית, הנחיית פרקליט המדינה (שעודכנה לאחרונה ביום 30.12.18) קובעת את המבחן הבא לסגירת תיק בחוסר אשמה:
  • על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה;
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה".
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".
• על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור, רק כ- 12% מהתיקים הפליליים נסגרים ע"י הפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

סגירת תיק פלילי בחוסר ראיות להעמדה לדין

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר ראיות כאשר חומר הראיות שנאסף מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
• עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק). 
• כאמור, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה". ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".
• "חוסר ראיות" הינה עילת הסגירה המרכזית המשמשת את רשויות התביעה ורוב התיקים הפליליים שנסגרים, נסגרים בעילה זו; על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס כ- 59% מהתיקים נסגרו בפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.

סגירת תיק פלילי בעילה ש"נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים" (בעבר: "חוסר עניין לציבור" או "חוסר התאמה להליך פלילי")

שינוי שם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי "חוסר עניין לציבור", והביטוי אף עלולו לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
• ביום 22.2.18 פורסם ברשומות תיקון מספר 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 שעניינו שינוי שם העילה של "אין עניין לציבור" ל"נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים". 
• בכך, עברה מן העולם עילת הסגירה שזכתה לשם "חוסר עניין לציבור" וכיום מנמקת המשטרה או הפרקליטות את גניזת התלונה בכך: ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין".  
• יחד עם זאת, אין בשינוי שם עילת הסגירה כדי להשפיע על השיקולים עצמם, העומדים מאחורי סגירת תיק בעילה זו.

מי מוסמך לסגור תיק פלילי בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור ("פשע" מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
• יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

שיקולים מנחים בשאלת האינטרס הציבורי בהמשך החקירה או העמדה לדין, או בסגירת התיק הפלילי

• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה במשטרה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
  • חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
  • החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו וכן ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו.
  • קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן.
  • אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
• לא מעט תיקים נסגרים בעילה זו; מתוך כלל התיקים גנזה הפרקליטות כ- 21% בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.

סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה

• מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
• הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של "סגירה בהסדר".
• להרחבה אודות עילת סגירה זו ראו בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

סגירת תיקים פליליים – עילות נוספות

• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
• סגירת תיק פלילי בעילה של מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
• סגירת תיק פלילי בעילה שהחשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה, רשות אחרת מוסמכת לחקור: רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת.
• סגירת תיקי קטינים בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – כאמור, על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

"חוסר ראיות" או "חוסר אשמה" – כיצד קובעים את עילת סגירת התיק המתאימה?

• בשנת 2018 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לסגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה" במטרה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים שונים. 
• בתמצית, נקבע בהנחיה כי לצורך קביעת עילת הסגירה המתאימה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו:

"ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה". ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".

• ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מ"חוסר ראיות" לבין סגירה ב"העדר אשמה", קובעת ההנחיה את המבחן הבא (מדובר בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו):

"נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל- 10 (ראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של "חוסר ראיות".

• עוד קובעת ההנחיה כי לצורך יישום מבחן זה:

"יש לבחון אם ישנן בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך, שהחשוד ביצע את העבירה במכלול הנסיבות. אם אין בתיק ראיות מסוג זה, תהיה עילת הסגירה "העדר אשמה". 

• פרקליט המדינה חוזר ומדגיש בהנחיה זו כי:

"…משמעותה של עילת הסגירה של "העדר אשמה" אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך".

תיק פלילי פתוח – תיק מב"ד ( = ממתין לבירור דין)

• בהתאם למצוות המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, אמורה רשות חוקרת (כגון משטרה) להעביר את חומר החקירה לרשות תובעת (כגון פרקליטות או תביעות פליליות של המשטרה), על מנת שהאחרונה תגבש עמדתה האם לסגור את התיק, להגיש בגינו כתב אישום לבית משפט, או להחזיר את תיק החקירה לרשות החוקרת, לביצוע השלמות חקירה.
• בדין קיימות כאמור מספר עילות לסגירת תיקי חקירה: החל מחוסר אשמה, דרך חוסר ראיות להעמדה לדין (כלומר חומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד), ולבסוף: חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין, או העניין אינו מתאים לניהול משפט פלילי).
• יחד עם זאת, לצערנו, מלמדת המציאות שגם תיקי חקירה שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום, נשארים פתוחים (ללא הכרעה) במשך תקופות ממושכות, הן ביחידות החוקרות והן ביחידות התביעה המשטרתית והפרקליטויות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרשיות סבוכות ורחבות היקף, אם כי גם במקרים "פשוטים" לכאורה, יכול ותיק חקירה יישאר תלוי ועומד, ללא הכרעה, במשך תקופה ממושכת.
• תיקי חקירה התלויים ועומדים ללא הכרעה (לרבות אותם תיקים, שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום), מקבלים ביטוי ברישום משטרתי, תחת הכותרת "תיקי מב"ד" (תיק מב"ד = תיק ממתין לבירור דין).
• רישום משטרתי זה עשוי לפגוע באוכלוסיה אשר אורח חייה אינו אורח חיים עברייני, הן במישור התעסוקתי והן במישורים נוספים. כך למשל, בעת פתיחת תיק במשטרה בגין חשד לאלימות במשפחה תופסת המשטרה כל כלי ירייה שבחזקת החשוד, וכמעט באופן אוטומטי, על בסיס החשדות בתיק החקירה הפתוח, מתנגדת המשטרה לחידוש רישיון הנשק, למרות שבסופו של יום, בחלק מהמקרים לא יוגש כתב אישום ובחלק אחר אף יזוכו הנאשמים. עוד לעניין הקשר בין תיקי משטרה פתוחים ואפילו סגורים לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה – ייצוג משפטי – חידוש רשיון נשק.
• במקרים רבים, עצם המחשבה שתלויה ועומדת חקירה פלילית מעל ראשו של אזרח, ללא הכרעה, די בה כדי להטריד את מנוחתו ולגרום לו לפנות לרשות התובעת להכריע בעניין, ולסיים את עינוי דינו.

האם כדאי להגיש בקשה לסגירת תיק פלילי?

• ההחלטה באם ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח, הינה החלטה מורכבת, החייבת להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
• כבעניינים אחרים, גם כאן, כל מקרה יוכרע על בסיס נסיבותיו המיוחדות. להלן נציג את השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין;

שיקולים השוללים פניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לתיק חקירה פתוח

• במקרים מסוימים, עשויה פניה שכזו לגרום לחשוד נזק רב שכן במקרה שלו, חלוף הזמן היה פועל דווקא לטובתו:
  • למשל, משיקולים של התיישנות, מוטב אולי להניח לעניין. חלוף הזמן עשוי לפגום גם בטיב הראיות שניתן לאסוף כנגד חשוד;
  • יתרה מכך, בעיקר בעבירות פחות חמורות, חלוף הזמן יכול להפחית את מידת האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין;
  • ולבסוף – לחלוף הזמן משקל במסגרת שיקוליו של בית המשפט לעונש.

שיקולים התומכים בפניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לסגירת תיק פלילי

• מנגד, לעיתים פועלים דווקא כוחות הפוכים המובילים למסקנה שיש ליזום פניה לרשויות בבקשה לסגירת תיק פלילי:
  • כך למשל, במידה ואיש לא "יעורר" את החקירה, ראיות התומכות בחפותו של החשוד עשויות להיעלם.
  • האמת עשויה לבעור בעצמותיו של החשוד, באופן שחשובה לו הכרעה מהירה וסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן. 
  • במקרים אחרים, ניתן להגיע למסקנה שממילא חומר החקירה שנאסף מצביע על חוסר אשמה או העדר מספיק ראיות להעמדה לדין, וחידוש החקירה או השלמתה לא ישנו את התמונה.
  • לעתים, ניתוח המקרה עשוי להוביל למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין (אין אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום);
  • ולבסוף, יש מקרים שפשוט אין ברירה אלא ליזום התמודדת עם תיק החקירה הפתוח, שכן החשוד מועמד למשל למשרה מסוימת, ותיק החקירה הפתוח עומד בדרכו.
  • לא אחת נתקלנו גם במצבים אחרים: אזרחים מן השורה אשר כשלו בעבירה פלילית כזו או אחרת, הודו בחקירתם במיוחס להם, ברור להם שבעתיד יוגש כנגדם כתב אישום, אולם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים עד שרשות התביעה תתפנה לטפל במקרה שלהם; חייהם נעצרו, תקופת ההמתנה וחוסר הוודאות בלתי נסבלים מבחינתם ולפיכך הם מבקשים ליזום פניה לרשות התביעה, על מנת להביא לסיום הפרשה מהר ככל הניתן ועל הצד הטוב ביותר.
  • כך למשל, פעלנו דווקא לזירוז הגשת כתב אישום כנגד צעיר שהודה בחקירתו בביצוע עבירות פליליות, על מנת לסיים את הפרשה באי הרשעתו, באופן שיוכל להמשיך בחייו ולעסוק במקצוע המחייב העדר הרשעות פליליות.

דוגמא להודעה על סגירת תיק פלילי | הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשה לסגירת תיק פלילי

• משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח. במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק החקירה מהר ככל הניתן, או לקידום עניינו של הלקוח בדרך אחרת.
• בהמשך עמוד זה זה ניתן לעיין בשורה של דוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגירת תיק פלילי.

לסיוע משפטי לסגירת תיק פלילי מכל סוג, צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

סגירת תיק פלילי – נושאים קשורים לקריאה נוספת

• מומלץ לקרוא פרק זה, העוסק בסגירת תיק פלילי, יחד עם הפרק אודות שימוע פלילי, שכן שני הנושאים קשורים זה בזה; בעוד סגירת תיק פלילי מהווה מטרה, מוסד השימוע הינו אמצעי להשגת המטרה (שימוע יכול שיעשה בכתב, בעל פה, או שניהם יחדיו).
• גורלו של כל תיק במשטרה מושפע כמובן מתפקודו של החשוד במהלך החקירה עצמה, מידת ההכנה וטיב הייעוץ המשפטי שקיבל ועל כך ראו בפרק אודות חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי. 
• לעילת סגירת תיק חקירה השלכות שונות, ולפיכך מומלץ לעיין גם בקישורים הבאים בנוגע למחיקת רישום משטרתי:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• "ארגז הכלים" של רשויות התביעה הורחב לאחרונה, וכיום ניתן לסגור תיק חקירה גם בהסדר מותנה. על כך ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
• עם סגירת תיק פלילי יש לפעול גם להשבת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה במסגרת החקירה הפלילית. בעניין זה ראו: החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
• מתלוננים יכולים להגיש ערר על החלטה לסגור תיק פלילי ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי – ייצוג משפטי.
• נושא נוסף שאולי יעניין את הקורא הינו – ביטול תלונה במשטרה, מהלך שבנסיבות מסויימות עשוי לתרום לסגירת התיק, ונסיבות אחרות יכול רק להזיק.

סגירת תיק פלילי – נהלים של משטרת ישראל והפרקליטות

הנחיות פרקליט המדינה

• הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין". עדכון אחרון 21.10.18.
• הנחיה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה". עדכון אחרון 14.1.18.

הנחיות ופקודות של משטרת ישראל

• אגף חקירות ומודיעין. "נימוקים ושיקולים לסגירה של תיקים פליליים".
• פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי – 1.10.05 – סמכות תובע משטרתי בחטיבת התביעות לסגור תיק חקירה. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מבחר דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בסגירת תיקים פליליים

• משרדנו מטפל בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים מול תחנות משטרה, יחידות תביעה של משטרת ישראל והפרקליטות, בכל רחבי הארץ.
• עורכי הדין במשרדנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.

עורך דין פלילי

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה

הפוסט סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (110)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו"מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי. 
• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

ראיון שנערך עם עו"ד גיא פלנטר בתכנית "נקודת משפט" ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע"י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע"י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

מהו הסדר מותנה?

• הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של "סגירה בהסדר".
• מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.
• תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של "סגירה בהסדר".
• התיקון הביא עמו "חלון הזדמנויות" חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
• חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
• מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של "חוסר עניין לציבור" (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
• סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
• אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן "להחזיר את הגלגל לאחור" ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

• ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
• החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

• נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
• בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

• התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

• כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.  

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

• עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר. 
• החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

• לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.  

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

• תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.  
• התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
• התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

• תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
• פיצוי לנפגע עבירה.
• התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
• עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
• נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע"פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
• הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
• התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
• אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
• התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
• פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
• החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

• הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
• הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
• הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
• התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

• התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
• התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

• תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
• אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
• התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו"ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

• בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת "תיקים סגורים".
• רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר "הרשעה פלילית" או "עבר פלילי" או "רישום פלילי" ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
• לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של "חוסר אשמה", ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
• מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

• אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
• לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
• מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית "בעיניים של תובע", כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
• כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
• מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות). 

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

• במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו. 
• עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
• לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

• מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
  • נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
  • נסיבות אישיות של החשוד;
  • התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
  • נסיבות מקלות אחרות.
• לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו"מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

• כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
• במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו"מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
• בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו"מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

• כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון. 
• מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע"פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת "הסדר מותנה".
• כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה. 

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 0506664499

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

• להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
• עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע "לפנים משורת הדין".   
• במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
• לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
• במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
• לנה"ל מו"מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
• ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
• במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.  
• ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

• באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
• באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

"…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

"…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…".

• בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל "מכתב הצעה להסדר מותנה" שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
• לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

• סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
• סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
• סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי"ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
• סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
• סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
• סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
• סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
• תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות |  כתב אישום

הפוסט הסדר מותנה – כל מה שצריך לדעת על סגירת תיק בהסדר מותנה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (140)</span></span> הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי