ארכיון בדיקת פוליגרף - עורך דין פלילי גיא פלנטר

איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה 5 (11)

גיא פלנטר — Sat, 08 Mar 2025 08:25:02 +0000

איומים באקדח | איום בנשק – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי בתיק פלילי והחזרת האקדח לנאשם שזוכה.

איומים באקדח | איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירת איומים בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו תיק איומים באקדח הסתיים בזיכוי הלקוח והחזרת אקדחו.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – זיכוי מעבירה של איומים באקדח, החזרת האקדח ללקוח.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם –איום באקדח.

פרשה זו עוסקת בזיכוי מהנדס המועסק בתעשיות הביטחוניות, אשר הואשם בבית משפט השלום בכפר סבא באיומים באמצעות אקדח על שכנו.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות ויכוח שפרץ בין הנאשם למתלונן ברחוב, איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שניגש לביתו, הצטייד באקדחו האישי, חזר לרחוב, עמד מספר מטרים מהמתלונן, שלף את אקדחו, כיוון את האקדח לעבר המתלונן ואמר לו “אני אגמור אותך עכשיו עם כדור בראש“, ובהמשך “אני אתקע לך כדור בראש“, וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.
בהתאמה, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
לאחר שמיעת כל הראיות בתיק, קיבל כבוד השופט מיכאל קרשן את טענותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר, זיכה את הנאשם והורה למשטרה להחזיר לו את אקדחו.

על עבירת איומים – סעיף 192 לחוק העונשין.

סעיף 192 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

“איומים

המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

על עבירת האיומים ראו בהרחבה בעמוד: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.

חומרת האיומים המיוחסים לנאשם – איום באקדח שלוף.

במקרה הנוכחי, מבחינת חומרתם, רף האיומים המתואר בכתב האישום נמצא בגדר רף חומרה עליון, שכן נטען כי הנאשם איים על המתלונן באיומי רצח, תוך שהוא מכוון לעברו כלי נשק קטלני – אקדח. במצב דברים זה, על פני כתב האישום, נשקפה סכנה מוחשית ומיידית לחייו של המתלונן.
בהתאמה לחומרת המקרה המתואר בכתב האישום, הודיעה התביעה המשטרתית לנאשם בכתב האישום עצמו, כי במידה ויורשע, עשויה התביעה לעתור לעונש של מאסר בפועל.

זיכוי בתיק פלילי מעבירה של איום בנשק ומתן צו להחזרת אקדח מהמשטרה.

במישור הראייתי, התבססה התביעה המשטרתית על עדותו של המתלונן עצמו, וכן עדותם הישירה של שני עדי ראיה נוספים.
הנאשם כפר בעבירת האיומים המיוחסת לו, ובית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט מיכאל קרשן) שמע את הראיות בתיק עד תום.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עורך דין פלילי גיא פלנטר לנאשם, זיכה בית משפט השלום בכפר סבא את הנאשם (מחמת הספק), ואף הורה על החזרת האקדח לנאשם, בכפוף להמצאת רישיון בר תוקף.
הפרשה פורסמה במקומון הוד השרון – הואשם כי איים עם אקדח על שכנו – וזוכה.

בדיקת פוליגרף – ראיה לא קבילה במשפט פלילי.

שני היבטים חשובים בפרשה זו; ראשית, לא בכל יום מורה בית משפט במחוזותינו על זיכוי בתיק פלילי. מעבר לכך, גם החלטה שיפוטית להחזיר לאזרח נשק, לאחר שנטען ע” משטרת ישראל כי עשה בו שימוש שלא כדין לאיים על חייו של אחר – בהחלט לא שגרתית.
לפרשה היבט נוסף הנוגע לבדיקת פוליגרף. במהלך חקירתו הנגדית, נשאל הנאשם ע”י התובע המשטרתי אם הוא עומד על חפותו, כיצד יצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף.
בית המשפט אמנם קיבל מייד את התנגדות ההגנה ופסל את השאלה, אולם בעצם הצגת השאלה, חשף התובע המשטרתי בפני בית המשפט ראיה בלתי קבילה, פוגענית ומשחירה במיוחד.
למרות שבית המשפט נחשף לראיה פסולה ופוגענית זו, אימץ את טענות ההגנה וזיכה את הנאשם.

תיק פלילי פ 2300-09 בית משפט השלום כפר סבא, בפני כבוד השופט מיכאל קרשן.

לקריאה נוספת.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפירסום אודות הפרשה בביטאון “הסניגור”. מטעמים מובנים, נמחקו פרטיו המזהים של הנאשם בפרשה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות נוספות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירת איומים.

בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם ייצגנו חשודים ונאשמים בעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. כמו כן ראו: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.
איומים על בת זוג – זיכוי בתיק פלילי.
איומים בסכין | איום בסכין – ביטול כתב אישום.
איום על שוטר – ביטול כתב אישום.
איומי רצח | איום ברצח – ביטול כתב אישום.
איומים בטלפון – ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי

זיכוי בתיק פלילי – איומים באקדח | ארכיון סעיף 192 חוק העונשין | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קבלת ערעור על החלטת יחב”מ | חזרה לעבודה במשטרה 5 (97)

גיא פלנטר — Tue, 21 Mar 2023 04:58:57 +0000

ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית – ייצוג משפטי.

קבלת ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית למשטרה, חזרה לעבודה במשטרה

ערעור על החלטת יחב”מ: על פי פקודת המשטרה, שוטר הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו לתפקיד, זכאי לערער (החוק משתמש בביטוי “להשיג”) על ההחלטה לפני המפכ”ל או לפני קצין משטרה בכיר שהמפכ”ל הסמיכו לעניין זה.
המערער זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך הערעור.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו התקבל ערעור שהגשנו והלקוחה הוחזרה לתפקידה במשטרת ישראל.

הפסקת העסקתה של הלקוחה במשטרת ישראל לאחר ראיון התאמה תעסוקתית

עסקינן במי שהועסקה במשך 4 שנים במסגרת משטרת ישראל. בטרם קבלתה לעבודה, עברה הלקוחה בדיקת התאמה תעסוקתית מלאה שכללה בין היתר מילוי שאלון וכן שיחת התאמה תעסוקתית עם קצין ביטחון של משטרת ישראל (“שיחת ניגוד עניינים”).
בעקבות השינויים שערך המפכ”ל הנוכחי, הגבירו גורמי יחב”מ (היחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל) את הפיקוח על עובדי המשטרה ונותני שירות למשטרה, ומשכך, בחלוף 4 שנות תעסוקה, זומנה הלקוחה לבדיקת התאמה תעסוקתית חוזרת.
בדומה לבדיקה הקודמת, מילאה הלקוחה שאלון התאמה תעסוקתית והתייצבה לשיחת קב”ט משטרת ישראל אלא שהפעם, סירב הקב”ט לקחת מידיה את השאלון, בטענה שיש בידיו את כל הנתונים.
מספר ימים לאחר שיחת הקב”ט נמסר ללקוחה כי העסקתה במשטרת ישראל הופסקה לאלתר, וזאת ללא כל נימוקים.

קבלת ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית למשטרה, החזרתה של הלקוחה לעבודתה במשטרה

בשלב זה הבינה הלקוחה כי אין ביכולתה להתמודד בגפה עם קביעת אי התאמתה התעסוקתית והפסקת עבודתה במשטרה ופנתה למשרד עורכי דין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה ייצוג משפטי.
ערעור על החלטת יחב”מ שהגיש משרדנו – התקבל; בעקבות ערעור שהגישו עו”ד גיא פלנטר ועו”ד עמנואל טראץ’ זומנה הלקוחה לוועדת ניגוד עניינים בראשות ראש יחב”מ ובהחלטה מיום 6.6.18, קיבלה נצ”מ אתי מאירסון, ראש היחידה לביטחון מידע (יחב”מ) את הערעור ואישרה את המשך העסקתה של הלקוחה במשטרת ישראל.
להלן, החלטתה של ראש היחידה לביטחון מידע (יחב”מ), נצ”מ אתי מאירסון (ללא פרטים מזהים של הלקוחה);

קבלת ערעור שהגיש משרדנו על קביעת אי התאמה תעסוקתית.

לקריאה נוספת.

להרחבה בנושא הליך בדיקת התאמה תעסוקתית למשטרה או מג”ב ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.
בכל הנוגע להליך התאמה ביטחונית ראו בעמוד: תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בהליכי בדיקת התאמה תעסוקתית.

משרדנו מעניק יעוץ וייצוג משפטי בנושאים הבאים:
- שאלות הנוגעות להפללה עצמית במסגרת בדיקת התאמה התעסוקתית.
- שאלות הנוגעות לבדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה התעסוקתית. בהקשר זה ראו: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
- קביעת אי התאמה תעסוקתית לשרת במשטרת ישראל.
- הגשת השגה על החלטה בדבר אי-התאמה לתפקיד;
- הגשת ערעור על החלטת יחב”מ שקבעה אי התאמה תעסוקתית.
- פסילת קב”ט משטרת ישראל בשל חשש לניגוד עניינים.
- סירוב לגייס מועמד למשטרת ישראל או למג”ב.
- החזרה לשירות במשטרת ישראל או במשמר הגבול.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

ייעוץ וייצוג משפטי – אי התאמה תעסוקתית | ערעור על החלטת יחב”מ

הפוסט קבלת ערעור על החלטת יחב”מ | חזרה לעבודה במשטרה 5 (97) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 12:22:47 +0000

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הסבר תמציתי של עו”ד פלילי אודות מושגי יסוד במשפט הפלילי, תוך הפניה להסברים יותר מפורטים. נקודת התחלה טובה להבנת עולם המושגים במשפט הפלילי.

אחריות קפידה

בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא נדרשת רשות התביעה להוכיח את היסוד הנפשי. די שהוכיחה כי הנאשם ביצע את המעשה (היסוד הפיזי של העבירה) והנטל עובר לנאשם להוכיח במהלך משפט פלילי שעשה כל שניתן למנוע את העבירה. לא הוכיח – יורשע.

יחד עם זאת, אחריות קפידה קיימת רק כשהמחוקק קבע זאת במפורש בחוק. יתרה מכך, בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא ניתן לגזור במשפט הפלילי עונש של מאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

אי הרשעה בסיום משפט פלילי

משפט פלילי יכול להסתיים ללא הרשעה פלילית. במקרים חריגים, מוסמך בית משפט לפסוק, כי למרות שאדם אשם בעבירה פלילית, עדיין לא תירשם לחובתו הרשעה פלילית במירשם הפלילי. סיום הליך פלילי ללא הרשעה מתבצע על בסיס תסקיר של שירות מבחן המתקבל אודות הנאשם, ותמיד מלווה בצו פיקוח של שירות המבחן ו/או צו לביצוע שירות לתועלת הציבור.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה או לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

אי שפיות הדעת

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית במשפט הפלילי. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה.

אימרת חוץ של נאשם

כל התבטאות של נאשם מחוץ לכתלי בית המשפט אשר הונצחה בדרך כשלהיא, לרבות בוידיאו, באודיאו, במזכר שרשם לעצמו חוקר ובהודעה שנגבתה מהנאשם בחקירתו, אותה התבקש לאשר בחתימת ידו.

איסור פרסום

ראה – צו איסור פרסום.

אליבי

טענת “במקום אחר הייתי” בזמן בו בוצעה העבירה. קבלת הטענה משמעותה, שלנאשם או לחשוד לא היתה הזדמנות לבצע את העבירה ולפיכך אין להעמידו לדין ובמידה והועמד לדין, יש לזכות אותו.

טענת אליבי יש להעלות בהזדמנות הראשונה הן בחקירה הפלילית והן במשפט פלילי.

בדיקת פוליגרף

ראה – פוליגרף, וכן ראה: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

ביטול הרשעה פלילית במהלך משפט פלילי

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבטל את ההרשעה.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

ביטול כתב אישום שהוגש במשפט פלילי

חזרתה של הפרקליטות מכתב האישום עשויה להוביל לביטולו וכך גם קבלת טענות הגנה מסוימות. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום או מחיקתו ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

בקשות שונות במהלך משפט פלילי

זו הכותרת של בקשות המוגשות על ידי הצדדים לבית המשפט במהלך משפט פלילי.

בקשת חנינה

ראה-חנינה. לפרטים נוספים ראה בעמודים: חנינה מהנשיא, מחיקת רישום פלילי.

בקשת עיון חוזר

ראה – עיון חוזר.

גזר דין

ההחלטה שיפוטית שבמסגרתה מטיל בית המשפט עונש על נאשם. הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק דין.

דבר מה נוסף

תוספת ראייתית, שבמקרים מסוימים בלעדי תוספת ראייתית זו, לא ניתן להרשיע. כך למשל, לא ניתן להרשיע רק על בסיס הודיה שמסר הנאשם בחקירתו, ונדרשת תוספת ראייתית של “דבר מה נוסף” לצורך ההרשעה.

עוצמת ה”דבר מה” הנדרש לצורך הרשעה משתנה בהתאם לעוצמת הראיות שה”דבר מה” בא לחזק; ככל שהראיות המפלילות חזקות יותר, כך גם נדרש “דבר מה” פחות מפליל, לצורך הרשעה.

הגנה עצמית

הגנה עצמית הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;

ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.

הגנות הנטענות במהלך משפט פלילי

ראה – סייגים לאחריות פלילית

הגשת תלונה למשטרה

ראה – תלונה. לפרטים נוספים ראה בעמוד הבא: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי.

הכרעת דין

החלטה שיפוטית במסגרתה קובע בית המשפט האם הנאשם אשם או זכאי, ואם אשם – במה בדיוק הוא אשם (כיוון שלעיתים כתב האישום ייחס לנאשם מספר אישומים ומספר עבירות, על בית המשפט לקבוע במה בדיוק מצא את הנאשם אשם). הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין.

הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.

סגירת התיק בהסדר מותנה חוסכת לחשוד את כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי. לפרטים נוספים ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

העדר שליטה

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

סייג זה לא יחול, אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב.

זוטי דברים

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

חטא

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על 12,900 ש”ח.

חנינה

חוק יסוד: נשיא המדינה הסמיך את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם. ראו בהקשר זה: חנינה מהנשיא.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 הסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם וכן לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 לחוק שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה. ראו בהקשר זה: מחיקת רישום פלילי וכן: מחיקת רישום פלילי לחיילים.

טעות במצב דברים

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין:
(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה.

טעות במצב משפטי

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם להוראות חוק העונשין: לענין האחריות הפלילית אין זה משנה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר.

יסוד נפשי בעבירה הפלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסוד פיזי בעבירה פלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסודות עבירה פלילית

לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי (בלטינית: Actus Reas) ויסוד נפשי (בלטינית: (Mens Rea).
על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. היסוד הנפשי הינו הלך הנפש המלווה את הנאשם בשעת התנהגותו. בישראל, כל העבירות הפליליות דורשות הוכחת מחשבה פלילית (אלא אם נקבע בהגדרת העבירה, כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה, או כאשר מדובר בעבירות של אחריות קפידה).

היסוד הפיזי הינו המעשה או המחדל העובדתי, שביסוד העבירה. לשם המחשה: הדין בישראל קובע 3 עבירות שונות הנוגעות לסיטואציה של קטילת חיי אדם: רצח (עבירה שעונשה מאסר עולם), הריגה (עבירה שדינה המכסימלי 20 שנות מאסר) וגרימת מוות ברשלנות (עבירה שדינה המכסימלי 3 שנות מאסר). בשלושת העבירות היסוד העובדתי זהה: גרימת מותו של אדם.

השוני בין שלושת העבירות הוא ביסוד הנפשי בלבד; בעוד שבעבירת רצח נדרש להוכיח יסוד נפשי של כוונה תחילה (פעולה מכוונת להמית, לאחר החלטה להמית, הכנה, ובהיעדר קינטור), הרי שבעבירה של הריגה נדרש להוכיח יסוד נפשי של פזיזות (מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית ועמה אדישות או קלות דעת לאפשרות התקיימותה של התוצאה) ואילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות (קרי – בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה לצפות את האפשרות לגרימת תוצאה קטלנית).

כורח

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

כפירה

כפירה בטענה פירושה הכחשת הטענה. ככלל, כפירה גורפת איננה מומלצת שכן היא מבזבזת לריק זמן שיפוטי ופותחת חזית מחלוקת רחבה מאוד, שקל להבקיעה.

כתב אישום

כתב הטענות של הרשות התובעת, המוגש לבית המשפט בתחילת ההליך הפלילי. ראו כתב אישום וכן התמודדות עם כתב אישום.

ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מב”ד

ראה תחת המושג: תיק מב”ד.

מבחן ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מחדל פלילי

“מחדל” = הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

מחשבה פלילית

מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
(1) כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
(2) פזיזות (ראה על מושג זה בנפרד).
לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

לענין המחשבה הפלילית, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

מחשבה פלילית יכולה להיות “מועתקת” לאוביקט אחר שכן על פי דין, אין זה משנה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. כך למשל, כאשר הוכח כי אדם התכוון לרצוח את פלוני, אולם בפועל רצח בטעות את אלמוני – עדיין יורשע אותו אדם ברצח, למרות שלא התכוון לרצוח את אלמוני.

עבירה פלילית

התנהגות (במעשה או במחדל) המהווה הפרה של נורמה מסוימת. בישראל, אין עבירה פלילית ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו על ידי המחוקק בחוק. המחוקק הגדיר איזה התנהגות נופלת בתחום הפלילי, ואף איזה עונשים ניתן להשית בגין התנהגות כזו או אחרת.

עבירות פליליות מסווגות על 3 דרגות חומרה: חטא, עוון, פשע (ראה על מושגים אלו בנפרד). לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי ויסוד נפשי; על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. (ראה על מושגים אלו בנפרד).

עוון

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על 12,900 ש”ח.

פוליגרף

נקרא גם “מכונת אמת”. תוצאות בדיקת פוליגרף לא קבילות במשפט פלילי וכך גם עצם הנכונות, או הסירוב לבצע את הבדיקה. מאידך, במסגרת חקירה פלילית, הסכמה לבצע בדיקת פוליגרף ובוודאי תוצאות בדיקה המעידות על אמירת אמת – מהווים אינדיקציה חקירתית טובה וחיזוק לגרסה.

בשל השלכות הבדיקה, בטרם מתן הסכמה לביצוע הבדיקה, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי בנוגע לבדיקת פוליגרף ראה בעמוד: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

פזיזות

אחת החלופות למחשבה פלילית, הנדרשת להוכחת התגבשות עבירה פלילית. פזיזות מוגדרת אחת משתיים:
(א) אדישות – שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה האסורה;
(ב) קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה האסורה, מתוך תקווה להצליח למנוע את התוצאה האסורה.

פסק דין במשפט פלילי

הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין. במידה ובית המשפט מצא כי הנאשם זכאי, עליו להודיע על כך מייד בפתח מתן הכרעת הדין (שהופכת לפסק דין).

פשע

עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

צורך

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

צידוק

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
(1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
(2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
(3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
(4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
(5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

קטינות

קטינות הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים.

רישום פלילי

ראו: מחיקת רישום פלילי.

שכרות

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה “מצב של שכרות” – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א),(ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן(ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

תיק מב”ד

מב”ד = ממתין לבירור דין. מדובר בתיק חקירה תלוי ועומד, שטרם הוכרע גורלו; יתכן וייסגר באחת העילות הקבועות בחוק ויתכן שיוגש בגינו כתב אישום. המושג כולל גם תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום אולם טרם הסתיים הדיון בעניינם בבית המשפט.

תיקי מב”ד מקבלים ביטוי ברישומים הפנימיים של המשטרה. הם אינם בגדר “עבר פלילי”, שכן טרם נקבעה לגביהם אחריות פלילית.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקי חקירה פתוחים ראו בעמודים:

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.

שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום משטרתי או לביטולו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ראו בעמודים:

מחיקת רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי.

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה. (תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה).

תעודת יושר

כינוי עממי לאישור שניתן לאזרח ממשטרת ישראל בדבר היעדר רישום פלילי ו/או תיקים תלויים ועומדים. מהתדפיס המשטרתי שנקרא תעודת היושר ניתן ללמוד על היעדר עבר פלילי והיעדר תיקים פתוחים במשטרה כנגד אותו אזרח (הנקראים גם מב”ד).

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי ראה בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי.

משפט פלילי – קישורים חיצוניים.

עורך דין פלילי – ייצוג משפטי בהליכי משפט פלילי

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הפוסט משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ וייצוג משפטי 4.8 (107)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 09:26:33 +0000

סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לענייני סיווג ביטחוני, לרבות:

ייעוץ משפטי בכל הנוגע להליך סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית.
ייעוץ משפטי למועמדים לתפקידים רגישים ומסווגים, בכל הנוגע להפללה עצמית בעבירות פליליות במהלך תחקיר ביטחוני (בדיקת התאמה ביטחונית).
ערעור על סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
ייצוג משפטי בפני וועדות השגה של השב”כ בעניין סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
ייצוג משפטי בכל הנוגע לבקשה לעיון חוזר בקביעה של אי התאמה ביטחונית.

לעורכי הדין במשרדנו סיווג ביטחוני גבוה המתאים לטיפול בתיקים ביטחוניים רגישים ולעורך דין גיא פלנטר אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים המאפשר ייצוג בתיקים מסווגים.

בכל הנוגע להליך התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.
בכל הנוגע לפוליגרף ראו בעמוד – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

בדיקת התאמה ביטחונית לקבלת סיווג ביטחוני

מהות ההליך לבדיקת התאמה ביטחונית והתחקיר הביטחוני לקביעת סיווג ביטחוני

עובדי מדינה המועסקים בשירות הציבורי וחשופים למידע סודי, חיילים ואנשי קבע המשרתים ביחידות מסווגות ואזרחים המועסקים בארגונים פרטיים המספקים שירותים למערכת הביטחון נדרשים לא פעם לעבור הליך של בדיקת התאמה ביטחונית לקבלת סיווג (תחקיר ביטחוני).
הליך זה מעוגן בסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס”ב-2002 אשר מעניק לשירות הביטחון הכללי את הסמכות הבלעדית לקבוע התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני, לרבות על ידי שימוש בבדיקות פוליגרף.
בין הארגונים המובילים המחייבים בדיקת התאמה ביטחונית במסגרת הליכי גיוס עובדים ניתן למצוא למשל את רפאל, אלביט , התעשיייה האווירית והתעשייה הצבאית – תע”ש.
במסגרת בדיקת ההתאמה הביטחונית נדרש המועמד למלא שאלון מפורט בכתב ידו ובהתאם להיקף הבדיקה שנקבעה, עשוי המועמד להיות מוזמן לתחקיר פרונטלי ובמקרים מסוימים אף לבדיקת פוליגרף.
הליך בדיקת ההתאמה הביטחונית כולל חתימה על הצהרות והתחייבויות שונות להן מחויב המועמד מרגע החתימה.
בתום הבדיקה, מקבל המועמד הודעה על התאמה ביטחונית וקבלת הסיווג הביטחוני המיוחל או לחלופין, הודעה בדבר אי התאמה ביטחונית.

ההודעה על קביעת אי התאמה ביטחונית

במידה ונתקבלה הודעת אי התאמה ביטחונית עליה להיות מפורטת ומנוסחת במדויק על פי תקנות שירות הביטחון הכללי (הודעה למעביד בדבר דרישות סיווג ביטחוני לעובדיו, הודעה לאדם בדבר אי התאמה ביטחונית וועדה השגה על קביעת אי התאמה ביטחונית), תשס”ג-2003 (להלן: “התקנות”). בתמצית:
- הודעת אי ההתאמה חייבת להתייחס לתפקיד ומשרה מסוימים;
- עליה לכלול הנמקה לקביעת אי ההתאמה;
- משך הזמן המקסימלי לאי ההתאמה הביטחונית לא יעלה על 5 שנים;
- ולבסוף, קיימת חובה לעדכן את המועמד כי קיימת לו זכות ההשגה, המועד להגשתה של ההשגה והמען להגשת ההשגה.

בדיקת פוליגרף במסגרת הליך קביעת התאמה ביטחונית

לעתים, במסגרת תחקיר ביטחוני ובדיקת התאמה ביטחונית יתבקש המועמד לעבור בדיקת פוליגרף.
בכל הנוגע לשאלות המתעוררות סביב בדיקת הפוליגרף ראו בעמוד: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

ערעור על סיווג ביטחוני | הגשת השגה על החלטת אי התאמה ביטחונית

אדם שקיבל הודעה בדבר החלטה על אי התאמתו הביטחונית לתפקיד או למשרה שסווגו בסיווג ביטחוני זכאי להשיג (=לערער) על ההחלטה בכתב לפני ועדת ההשגה והכל בהתאם לסעיף 11 לתקנות.
ההשגה צריכה להיות מוגשת בהתאם לסעיף 15 לתקנות ולכלול בין היתר בקשה מנומקת ותצהיר.

פרק הזמן להגשת הערעור על סיווג ביטחוני

את ההשגה יש להגיש 30 ימים מהיום בו נמסרה למשיג הודעת אי ההתאמה הביטחונית.
במידה וחלף פרק הזמן להגשת ההשגה ניתן לפנות לוועדה בצורה מנומקת והיא רשאית להאריך את המועד שנקבע להשגה אם ראתה את ההצדקה לכך. בהתאמה, בקשת ארכה להגשת ההשגה צריכה להיות משכנעת, ומנומקת היטב.

הרכב וועדת ההשגה של השב”כ (וועדת הערעור) בעניין סיווג ביטחוני

וועדת ההשגה של השב”כ מורכבת משלושה – יושב ראש הוועדה הינו שופט מחוזי בדימוס ולצדו יושבים שני שופטי צד, שאינם חייבים בהשכלה משפטית לשם כהונתם בוודעה. ככלל, שופטי הצד יהיו בעלי הכשרה מקצועית הרלוונטית לסיבת קביעת אי ההתאמה (רופא, קצין צה”ל, מומחים אחרים).

סיווג ביטחוני – דיוני וועדת ההשגה של השב”כ בעניין קביעת אי התאמה ביטחונית

דיוני וועדת ההשגה של השב”כ בעניין סיווג ביטחוני מתקיימים בדלתיים סגורות והם חסויים.
וועדת ההשגה אינה כפופה לדיני הראיות, והיא רשאית לקבל כל ראיה ולקבוע את דרך הצגתה, בכל דרך הנראית לה מועילה.
חשוב לציין כי במהלך הדיון בוועדה, רשאי נציג השב”כ לבקש דיון במעמד צד אחד וזאת מטעמי שמירה על ביטחון המדינה.
מאותם טעמים של שמירה על ביטחון המדינה ומטעמים אחרים, רשאית וועדת ההשגה להתיר השמעת טענות והבאת ראיות שלא במעמד המועמד ועורך דינו.

קביעה של אי התאמה ביטחונית – בקשה לעיון חוזר

מדובר בהליך המוסדר בסעיף 25 לתקנות אשר מאפשר לאדם שלגביו ניתנה הודעת אי התאמה להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה וזאת בתנאי, שלאחר מתן ההחלטה בעניינו נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות בנוגע להנמקה לקביעת אי ההתאמה הביטחונית.
את הבקשה לעיון חוזר יש להגיש בכתב, בצירוף מסמכים מתאימים.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי ע”י עורך דין בהליכי השגה על אי התאמה ביטחונית, ערעור על סיווג ביטחוני ובקשות לעיון חוזר

לקביעה של אי התאמה ביטחונית ולאי מתן הכשר ביטחוני השלכות מרחיקות לכת; בכוחם לקטוע את העסקתו של אדם ואף לגרום להרחקתו ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו, לחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי ולפגוע בשמו הטוב.
בהיות וועדת ההשגה מורכבת ממשפטן מובהק (כאמור, שופט בדימוס) וממומחים, קיימת חשיבות להיות מיוצג בפני וועדת ההשגה על ידי עורך דין.
עורך הדין המופיע מטעמו של המועמד בפני וועדת ההשגה של השב”כ חייב להיות בקיא באופן התנהלותה של הוועדה ובתקדימיה הקודמים. עליו לדעת כיצד “לתקוף” משפטית את ההחלטה בדבר אי התאמה ביטחונית ומטבע הדברים, עליו להיות בעצמו בעל סיווג מתאים.
גם בהקשר להגשת בקשה לעיון חוזר בקביעה בדבר אי התאמה ביטחונית, עשוי עורך דין הבקיא בתחום לסייע רבות למועמד; החל בניסוח הבקשה לעיון חוזר באופן מקצועי, דרך צרוף האסמכתאות המתאימות ועד מתן התייחסות לקריטריונים שונים, העשויים להטות את הכף לשינוי ההחלטה המקורית בדבר אי התאמה ביטחונית.
במסגרת תחקיר ביטחוני, נדרשים הנבדקים להשיב בכנות על כל שאלה, כאשר גם הודאה במעשים לא נורמטיביים תישמר בדיסקרטיות. יחד עם זאת, אין מדובר בחסינות מפני הליכים פליליים ובמקרים מסויימים, הפללתו העצמית של הנבדק בעבירות פליליות מסוימות, עלולה להוביל להעברת המידע המפליל לגורמי החקירה הרלוונטיים ולפתיחה בהליכים פליליים כנגדו. להרחבה בעניין זה ראו גם – חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי.
הדילמה מה לחשוף במסגרת תחקיר ביטחוני (ומה לא, בשל חשש להפללה עצמית בפלילים) מתחדדת, שעה שהנבדק נדרש לעבור בדיקת פוליגרף על גרסתו ועל מעורבות בפשעים.
לא אחת, פונים למשרדנו מועמדים לתפקידים רגישים, לקבלת ייעוץ משפטי בדיוק בנושאים הללו.

תחומי העיסוק של משרדנו בהליך סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית

ייעוץ משפטי:
- תחקיר ביטחוני – ייעוץ משפטי והכנה.
- ייעוץ משפטי למועמדים לתפקידים רגישים ומסווגים, בכל הנוגע להפללה עצמית בעבירות פליליות במהלך תחקיר ביטחוני (בדיקת התאמה ביטחונית).
- ייעוץ משפטי בנוגע לבדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני – בהקשר זה ראו: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
ייצוג משפטי:
- ערעור על סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
- יייצוג משפטי בפני וועדות השגה של השב”כ בעניין סיווג ביטחוני או קביעת אי התאמה ביטחונית.
- ייצוג משפטי בכל הנוגע לבקשה לעיון חוזר בקביעה של אי התאמה ביטחונית.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לבדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

במשרדנו עורכי דין יוצאי שב”כ, בעלי סיווג גבוה המתאים לטיפול בעניינים מסווגים.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

סיווג ביטחוני | סיווג ביטחוני 3 | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית | וועדת השגה של השב”כ – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרדנו

בהמשך עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות להמחשה של מקרים הנוגעים לסיווג ביטחוני אשר טופלו על ידי משרדנו.
מטעמים מובנים, כל המקרים המוצגים להמחשה בהמשך עמוד זה יוצגו ללא פרטים מזהים של הלקוחות.

הפוסט סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ וייצוג משפטי 4.8 (107) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין 4.9 (66)

גיא פלנטר — Sat, 04 Mar 2023 20:42:47 +0000

בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין בכל הנוגע לבדיקה במכונת אמת

בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין

בדיקת פוליגרף – שאלת הקבילות במסגרת הליכים משפטיים

אי קבילות בדיקת פוליגרף במשפט פלילי

בדיקת פוליגרף לא קבילה כראיה במשפט פלילי בישראל, אף לא בהסכמת הנאשם.
במסגרת המשפט הפלילי אסור להביא לידיעת בית המשפט שנאשם או עד (כגון מתלונן או עד ראיה) סירבו לבצע בדיקה במכונת אמת וכן אסור לחשוף כל מידע בנוגע לממצאי הבדיקה בין אם באופן ישיר או עקיף, ואף לא באופן מרומז.
הבאת מידע בלתי קביל זה לידיעת בית המשפט עלולה להוביל לביטול כל החלטה שהושפעה מהמידע הבלתי קביל או הסתמכה על מידע זה.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר

קיימת אבחנה בין שימוש בממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר לצרכי חקירה לבין השימוש בהליכי מעצר לאחר הגשת כתב אישום.
בהליכי מעצר לצרכי חקירה, רשאי בית המשפט רשאי להסתמך גם על ראיות בלתי קבילות, ובהתאמה רשאי להסתמך גם על ממצאי הבדיקה.
מנגד, כאשר מדובר במעצר עד תום ההליכים, לאחר הגשת כתב אישום, הדעות חלוקות:
- יש בתי משפט אשר הסתמכו על ממצאי הבדיקה ואף יזמו אותה;
- ויש בתי משפט שקבעו שאין לקבל את ממצאי בדיקת מכונת אמת לאחר הגשת כתב האישום, במסגרת בחינת שאלת המעצר עד תום ההליכים.

אי קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים משמעתיים בפני בתי דין

תוצאות הבדיקה לא קבילות בהליכים משמעתיים בפני בית דין למשמעת (כגון בית הדין למשמעת של עובדי המדינה או בית הדין למשמעת של משטרת ישראל).
אין להביא לידיעת בית הדין למשמעת דבר קיומה של הבדיקה במכונת אמת ותוצאותיה, ואף לא מידע בדבר סירוב להיבדק בפוליגרף.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים מינהליים

קיימים הליכים מנהליים בהם נקבע במפורש כי ניתן לסטות מדיני הראיות ולקחת בחשבון גם ראיות בלתי קבילות.
בהתאמה, בהליכים מינהליים ניתן להסתמך על ממצאי הבדיקה, וכך נעשה לא אחת בהליכי מעצר מינהלי שם גם נקבע, כי ניתן להביא בפני קצין שיפוט צבאי את עובדת הסירוב להיבדק במכונת אמת.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים אזרחיים

במשפטיים אזרחיים ממצאי הבדיקה קבילים, בכפוף להסכמה מוקדמת של שני הצדדים.
בית המשפט העליון בישראל אף סבר, בדעת רוב, כי הצדדים יכולים להסכים שממצאי הבדיקה יכריעו את תוצאות המשפט.

בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה פלילית

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחיה מספר 3.1102 שכתורתה “שימוש בבדיקות פוליגרף ע”י רשויות המדינה”), ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת חקירה, פלילית או משמעתית, או במסגרת הליך בדיקה אחר, לשם אימות או הפרכת חשד קונקרטי, אולם זאת בכפוף להסכמה מודעת ומרצון חופשי של הנבדק.
אין סמכות לחייב אדם לעבור בדיקת פוליגרף במסגרת הליכי חקירה או בדיקה.
בטרם תתבקש הסכמה לבדיקה, יש לתת הסבר מפורט למועמד אודות:
- מהות הבדיקה, פרטיה, שלביה ומהימנותה;
- המשקל שיינתן לתוצאותיה;
- התוקף המשפטי של תוצאות הבדיקה;
- השימוש העשוי להיעשות בממצאי הבדיקה.
אין להפעיל שום לחץ על המועמד על מנת לקבל את הסכמתו לבדיקה.
חובה להבהיר למועמד כי אינו חייב להסכים לבדיקה וחובה לאפשר למועמד להיוועץ עם עורך דין בעניין.
חובה לתת למועמד פרק זמן סביר לשקול את ההסברים שקיבל.
ההסברים שניתנו למועמד כמו גם הסכמתו לבדיקה חייבים להיות מונצחים בכתב.
חובות הבהרה אלו חלות אף אם המועמד עצמו הוא אשר יזם את בדיקת הפוליגרף.
ככלל, שימוש בבדיקות פוליגרף יעשו רק במסגרת חקירה על פי דין, במסגרת חקירה על עבירות פליליות או משמעתיות חמורות, בהעדר דרך חקירתית אחרת למיצוי החקירה ורק בהתגבש חשד ממוקד נגד חשוד קונקרטי (ולא כ”יריה באפילה” או “מסע דיג”).
ממצאי הבדיקה מהווים אינדיקציה חקירתית וכלי עזר ראייתי משלים בלבד. לא ניתן לייחס להם משקל ראייתי עצמאי בגיבוש תוצאות ומסקנות חקירה או בדיקה.
חל איסור על פרסום תוצאות הבדיקה בצורה יוזומה על ידי רשות ציבורית, למעט באישור מראש מאת היועץ המשפטי לממשלה.

בדיקות פוליגרף בהליך סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית

לעתים, במסגרת תחקיר ביטחוני ובדיקת התאמה ביטחונית יתבקש המועמד לעבור בדיקת פוליגרף.
מעמדה של בדיקת הפוליגרף, הוסדר בסעיף 7 ב(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, בו הוכרה בדיקת הפוליגרף כאחד מהכלים העומדים לרשות השב”כ לצורך קביעת התאמה ביטחונית.
בשל הכרה סטאטוטרטית זו, זוכה בדיקת פוליגרף המבוצעת במסגרת בדיקת התאמה ביטחונית למעמד מיוחד ושונה מבדיקות פוליגרף המבוצעות במסגרת חקירות פליליות או עניינים אזרחיים, ובמקרים מסויימים, השלכותיה עלולות להיות רחבות יותר.
בהתאם להנחיות היועמ”ש בנושא, אין לנקוט בסנקציה על בסיס ממצאי הבדיקה בלבד.
בכל הנוגע להליכי סיווג ביטחוני ראו בעמוד: סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ וייצוג משפטי.

יעוץ משפטי בנוגע לדילמת ההפללה העצמית בעבירות פליליות, במהלך בדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני

במסגרת תחקיר ביטחוני, נדרש הנבדק לפתיחות מלאה ועליו להשיב בכנות על כל שאלה אשר ישאל, לרבות שאלות בנוגע למעשים לא נורמטיביים ועבירות פליליות שביצע בעבר.
דברי הנבדק בהקשר זה זוכים להישמר בדיסקרטיות מצד הגורם האמון על בדיקת התאמתו הביטחונית אולם אין מדובר בחסינות מפני הליכים פליליים. במקרים מסויימים, הפללתו העצמית של הנבדק בעבירות פליליות מסוימות, עלולה להוביל לדיווח ולפתיחה בהליכים פליליים.
הדילמה מה לחשוף במסגרת תחקיר ביטחוני (ומה לא, בשל חשש להפללה עצמית בפלילים והסיכון שמידע בנוגע לעבירות מסויימות ידווח לרשויות אכיפת החוק) מתחדדת, שעה שהנבדק נדרש לעבור בדיקת פוליגרף על גרסתו ועל מעורבות בפשעים. לא אחת, פונים למשרדנו מועמדים לתפקידים רגישים, לקבלת ייעוץ משפטי בדיוק בנושאים הללו.

לייעוץ משפטי פרונטלי עם עורך דין פלילי ברמת גן צרו קשר 050-6664499

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לבדיקת פוליגרף

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לנסיבותיו הספציפיות של הלקוח

האם קיימת בכלל סמכות לדרוש בדיקת במכונת אמת.
האם להסכים לבדיקת פוליגרף, או לסרב לבדיקה, ואם לסרב – כיצד לסרב.
מה יהיו ההשלכות להסכמה או לסירוב לבדיקה.
האם ממצאי בדיקת הפוליגרף יהיו קבילים.
מה יהיו ההשלכות במידה והלקוח יצא דובר אמת או דובר שקר.
האם להציע או ליזום את הבדיקה.
האם ניתן לבצע בדיקה חוזרת.
האם ניתן לדרוש שבודק אחר יבצע את בדיקת הפוליגרף.

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לבדיקת הפוליגרף עצמה

כיצד נערכת הבדיקה.
כמה שאלות ניתן לשאול.
איזה שאלות צפוי שישאל הנבדק.
האם ניתן להכתיב את השאלות מראש.
האם ניתן לסכם על שאלות מסויימות.
האם ניתן לשאול שאלות שלא נוגעות ישירות לנקודת המחלוקת או לעניין הנבדק.
האם ניתן לסרב להשיב על חלק מהשאלות.
מדוע נשאלות שאלות ביקורת.
כיצד משפיעות תחושות אשם של הנבדק על ממצאי הבדיקה.
האם ניתן להיבדק על הצהרה.
האם ניתן באמצעות הבדיקה להפריך האשמות שווא.
כיצד בודק הפוליגרף מגבש את ממצאיו.
האם לנתונים הפיזיולוגים של הנבדק (כגון קוצר נשימה או לחץ דם גבוהה) יש השפעה על ממצאי הבדיקה.
האם בודק פוליגרף אחר יכול לעבור על ממצאי הבדיקה ולגבש עמדה עצמאית משלו.
האם חוקרים יכולים לשקר ביחס לממצאי החקירה, כתרגיל חקירתי.
מה ההשלכות במידה ויחשף נסיון לשבש את הבדיקה.

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לבדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני, לקביעת סיווג ביטחוני

חשיפת מעשים לא נורמטיביים במהלך תחקיר ביטחוני.
הפללה עצמית בעבירות פליליות במהלך תחקיר ביטחוני.
חובת דיווח על עבירה פלילית של בודק הפוליגרף.
השלכות סירוב להיבדק במכונת אמת.
השלכות ממצאים לפיהם הנבדק דובר שקר או מנסה לשבש את הבדיקה או להיתחמק ממנה.

בכל הנוגע להליך סיווג ביטחוני ראו בעמוד: סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית.
בכל הנוגע להליך התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר

הפוסט בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין 4.9 (66) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה | ערעור על החלטת יחב”מ 4.7 (130)

גיא פלנטר — Thu, 02 Mar 2023 15:59:56 +0000

בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בערעור על החלטת יחב”מ

בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לבדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה וייצוג משפטי בהליך ערעור על החלטת יחב”מ.
בכל הנוגע להליך התאמה ביטחונית ראו בעמוד: תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.
בכל הנוגע לבדיקת פוליגרף ראו – בדיקת פוליגרף ייעוץ משפטי.

בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל

מטרות הבדיקה

הבדיקה נועדה להבטיח שמועמד לגיוס למשטרה או כל מי שמשרת או מועסק במשטרת ישראל מתאימים לערכים המובילים את משטרת ישראל, כגוף אוכף חוק.
מטרת תהליך המיון להבטיח שמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה, לחזק את אמון הציבור במשטרה, והכל תוך שמירה מירבית על פרטיותם של הנבדקים.
תהליך המיון התעסוקתי הוסדר בפקודת המשטרה וכיום, לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד במשטרת ישראל, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד ויימצא בבדיקה כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד הרלוונטי.
תהליך של בדיקת התאמה תעסוקתית לא בא במקום תהליך של בדיקת התאמה ביטחונית, עליה מופקד השב”כ. לפרטים נוספים אודות התאמה ביטחונית ראו: תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.

יחב”מ – יחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל

היחידה לביטחון מידע במשטרת ישראל (יחב”מ) מופקדת על בדיקת ההתאמה התעסוקתית, הנערכת בשיתוף פעולה עם אגף משאבי אנוש.
על החלטות יחב”מ ניתן לערער.

עיתוי עריכת הבדיקה

כל מועמד לגיוס למשטרת ישראל וכל מועסק במשטרת ישראל נדרשים לעבור בדיקת התאמה תעסוקתית (בדיקת קב”ט / ניגוד עניינים).
הבדיקה נערכת במסגרת תהליך גיוס למשטרת ישראל, במעבר בין תפקידים במסגרת המשטרה, בקידום ובכל מספר שנים כך שייתכן ושוטר או מי שמועסק על ידי משטרת ישראל יידרש לבצע מספר בדיקות התאמה תעסוקתית במהלך העסקתו.

בדיקת התאמה תעסוקתית – התהליך

הבדיקה עוסקת בהתאמת הנבדק לשירות במשטרת ישראל, במידת האמינות, היושר וטוהר המידות שלו וזאת להבדיל מהתאמתו (או אי התאמתו) המקצועית לתפקיד כזה או אחר במסגרת משטרת ישראל.
במהלך בדיקת ההתאמה התעסוקתית נדרש הנבדק:
- לערוך מבחן אמינות ממוחשב וקצוב בזמן, שמסגרתו נעה בין שעה לשעה וחצי.
- למלא שאלון התאמה תעסוקתית,
- לערוך שיחת התאמה תעסוקתית עם קב”ט. מדובר בראיון שנקרא גם “שיחת ניגוד עניינים” ונמשך כ-3 שעות.
- במידת הצורך, לעבור גם בדיקת פוליגרף.
סירוב מצד נבדק לשתף פעולה עם אחד משלבי הבדיקה התעסוקתית, עשוי להשליך ישירות על גיוסו או המשך העסקתו, עד כדי הפסקת תהליך הגיוס או ההעסקה במשטרה.
הנבדק נדרש לגלות יושר ואמינות בתהליך ההתאמה התעסוקתית כאשר הסתרת מידע עלולה להוביל להפסקת העסקתו או לאי גיוסו.
עלה במסגרת הליך בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית – מסדירה פקודת המשטרה את התנאים להעברתו של מידע זה, היקפו ואת אופן השימוש במידע.

ערעור על החלטת יחב”מ

על פי פקודת המשטרה, הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי-התאמתו לתפקיד, זכאי לערער (החוק משתמש בביטוי “להשיג”) על ההחלטה לפני המפכ”ל או לפני קצין משטרה בכיר שהמפכ”ל הסמיכו לעניין זה.
בערעור על החלטת יחב”מ, זכאי המערער להיות מיוצג על ידי עורך דין.
ראו מקרה להמחשה שטופל במשרדנו בעמוד: ערעור על קביעת אי התאמה תעסוקתית.

ייעוץ משפטי בנוגע להליכי בדיקת התאמה תעסוקתית וייצוג משפטי בהליכי ערעור על קביעת אי התאמה תעסוקתית

משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בנושאים הבאים:
- שאלות הנוגעות להפללה עצמית במסגרת בדיקת ההתאמה.
- שאלות הנוגעות לבדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת ההתאמה. בעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
- קביעת אי התאמה תעסוקתית לשרת במשטרת ישראל.
- הגשת השגה על החלטה בדבר אי-התאמה לתפקיד;
- הגשת ערעור על החלטת אי התאמה תעסוקתית.
- פסילת קב”ט משטרת ישראל בשל חשש לניגוד עניינים.
- סירוב לגייס מועמד למשטרת ישראל או למג”ב.
- החזרה לשירות במשטרת ישראל או במשמר הגבול.

דוגמאות למקרים שטפלו על ידי משרדנו הנוגעים להתאמה תעסוקתית למשטרה

קישורים רלוונטיים נוספים

למידע באתר משטרת ישראל אודות בדיקת התאמה תעסוקתית ראו כאן.
שאלון ניגוד עניינים למועמד.
דף הסבר של משטרת ישראל בנוגע להתאמה תעסוקתית.
תחקיר ביטחוני | סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית.
אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ביקורות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

בדיקת התאמה תעסוקתית – ייעוץ וייצוג משפטי | בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי | ערעור על קביעת אי התאמה תעסוקתית | ניגוד עניינים | יחידה לביטחון מידע משטרת ישראל | ערעור על החלטת יחב”מ

הפוסט בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה | ערעור על החלטת יחב”מ 4.7 (130) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר