ארכיון כבוד השופטת מרים דיסקין - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93)

גיא פלנטר — Thu, 10 Apr 2025 09:05:00 +0000

הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי במקרים של חשדות ואישומים בהפקרת נשק ובהזנחת השמירה על כלי ירייה, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות.
בעמוד זה נעמוד בקצרה על העבירה של הזנחת השמירה על כל ירייה ונציג מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הובלנו לסיום ההליך ללא הרשעה ולהחזרת הנשק ללקוח.
ממולץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אובדן נשק | איבוד נשק – ייעוץ וייצוג משפטי.

על העבירה הפלילית של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה

סעיף 339 (א) בחוק העונשין, שכותרתו: “הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים”, קובע שהזנחת השמירה על כלי יריה מהווה עבירה פלילית, ולצד עבירה זו נקבע עונש מקסימלי של 12 חודשי מאסר.
וזו לשון סעיף 339 (א) לחוק העונשין:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

באחורנה קיימת מגמת החמרה של רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לעבירות של הזנחת השמירה על כלי ירייה והפקרת כלי נשק.
מגמת ההחמרה נובעת מריבוי המקרים בהם הנשק הגיע לידיים עברייניות או חמור מכך – טרוריסטיות, ונעשה בו שימוש קטלני. בהקשר זה ראו למשל הכתבה: כעבור 24 שנה: כתב אישום הוגש נגד אדם שאקדחו נעלם ב-1996 באזור רחובות.
לא אחת עמד בית המשפט על האינטרסים הציבוריים הנפגעים במקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי ירייה וכך למשל פסק בית משפט השלום בנצרת בתיק פלילי 15216-09-19 (כבוד השופטת רות שפילברג כהן):

“הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות שבוצעו במקרה דנן הנם שלום הציבור, ביטחונו, והחשש מפני הגעת כלי נשק בעל פוטנציאל קטלני לידיים בלתי מורשות. החזקת נשק בידיים בלתי מורשות מקימה את החשש לפגיעה בחפים מפשע, לשימוש בו לצורך פעילות בלתי חוקית ולהסלמת אלימות. כן נפגעים במעשים ערכים הקשורים בשלטון החוק ובצורך להסדיר את נושא רישוי כלי ירייה לטובת כלל הציבור.

העבירה הקבועה בסעיף 339(א) לחוק העונשין – הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים – מטילה אחריות פלילית על אדם ה”מחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר”. העונש הקבוע בצד העבירה הנו שנת מאסר אחת”.

מקרה להמחשה: הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק: סיום הליך פלילי ללא הרשעה

כעת נציג מקרה להמחשה הנוגע להפקרת נשק שטופל ע”י משרדנו;
בתמצית: למרות שהלקוח הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה (בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין), סיים הלקוח את ההליך הפלילי ללא הרשעה ובית המשפט נעתר לבקשתנו והורה על החזרת האקדח מהמשטרה.

הזנחת השמירה על כלי ירייה, הפקרת נשק – אי הרשעה + החזרת האקדח מהמשטרה. בתמונה בית משפט השלום שם הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.

עובדות המקרה – הפקרת נשק ואישום בעבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי יריה

כנגד איש חינוך אשר בעברו שירות צבאי כסגן מפקד פלוגה בצה”ל הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של הזנחת שמירה על כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, החזיק הנאשם ברישיון אקדח מסוג גלוק 9 מ”מ. בשלב מסוים במהלך נסיעתו במכוניתו, הניח הנאשם את האקדח בתא דלת הנהג. משפתח את דלת מכוניתו, נפל האקדח מבלי שהנאשם הרגיש בכך. רק למחרת נמצא האקדח על ידי עובר אורח.
בכך, כך נטען בכתב האישום, הפקיר הנאשם כלי ירייה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום נזק לעצמו או לאחר.
בהתאמה, בשל העובדה שאיבד את האקדח בנסיבות המתוארות לעיל, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הזנחת כלי ירייה, בניגוד לסעיף 339 (א) לחוק העונשין.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית (“אי הרשעה“)

עם הגשת כתב האישום כנגדו, פנה הנאשם לעו”ד פלילי גיא פלנטר על מנת שיעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
מתוך ניתוח חומר החקירה המשטרתי הוברר, כי הנאשם לא יצליח להיחלץ מהאחריות הפלילית המיוחסת לו, וכי במידה ויעמוד על שמיעת הראיות שנאספו לחובתו בבית המשפט, יסתיים ההליך הפלילי בהרשעה פלילית.
על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
בשל אותן השלכות פוגעניות הנובעות מהרשעה פלילית, חתרה ההגנה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
עו”ד פלילי גיא פלנטר שייצג את הנאשם, ניהל משא ומתן עם התביעה המשטרתית שהבשיל להסדר טעון.
על פי הסדר הטעון שנחתם בין הצדדים:
- יודה הנאשם בפני בית המשפט בעבירה פלילית של הזנחת השמירה על כלי ירייה אולם בשלב זה לא יורשע.
- יתקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן, אשר יבחן בין היתר גם את שאלת סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- התביעה המשטרתית תגבש את עמדתה בשאלת ההרשעה והעונש לאחר קבלת התסקיר ואילו הסנגור יהיה חפשי לטעון לסיום ההליך ללא הרשעה.
משנתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, אימצה התביעה המשטרתית את המלצות שירות המבחן, והצטרפה אף היא לעתירה לסיום ההליך באי הרשעה.
משעתרו כל הצדדים הנוגעים בדבר לסיום ההליך ללא הרשעה, נמנע בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) מהרשעת הנאשם והטיל על הנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן לחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירה דומה לפרק זמן של 3 שנים.
בכך הסתיים ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ללא רישום הרשעה פלילית לחובתו, באופן ששמו לא הוכתם בפלילים ועתידו המקצועי לא נחסם.

החזרת אקדח מהמשטרה, למרות הפקרת הנשק ולמרות שהנאשם הודה בעבירה של הזנחת השמירה על כלי ירייה

כל עוד לא הסתיים ההליך הפלילי כנגד הנאשם, החזיקה משטרת ישראל באקדח שאיבד הנאשם כראיה (מוצג), להוכחת האישום כנגדו.
משהודה הנאשם בעבירה המיוחסת לו (הזנחת שמירה על כלי ירייה) התיתר הצורך בהחזקת האקדח כמוצג, ומשעמד ההליך הפלילי לקראת סיומו, נתעוררה השאלה מה יעלה בגורל האקדח.
התביעה המשטרתית עתרה לחלט את האקדח. בעתירתה, נשענה התביעה המשטרתית על הוראות סעיף סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש] תשכ”ט – 1969:

“א. על אף האמור בכול דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כול עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ. דין צו זה כדין עונש שהוטל על נאשם.

ב…

ג. צו חילוט לפי סעיף זה יכול שיינתן בין בגזר הדין ובין על פי עתירה מטעם התובע”.

בעבר כבר נפסק, כי בית המשפט מוסמך לצוות על חילוט חפץ בו נעשתה עבירה גם במקרה בו ההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה, כלומר, די בכך שבית המשפט קבע שהנאשם עשה את המעשה ואין נדרשת הרשעה כדי לחלט חפץ בו נעברה העבירה.
בהקשר האחרון ראו למשל החלטה בתיק פלילי פ/ 3011/05 של בית משפט השלום בתל –אביב – יפו (כבוד השופטת מרים דיסקין), בו הורה בית המשפט על חילוט אקדח, מחסנית וכדורים של הנאשם, למרות שההליך במסגרתו הודה הנאשם כי הזניח שמירתם הסתיים ללא הרשעה.
במקרה בו עסקינן, קיבל בית משפט השלום בירושלים את טענות עורך דין פלילי גיא פלנטר, דחה את בקשת המשטרה לחילוט האקדח והורה על החזרת הנשק מהמשטרה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים כמובן) ובהחלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת אילתה זיסקינד) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה תוך הוראה בדבר החזרת האקדח מהמשטרה.

תיק פלילי, בפני כבוד השופטת אילתה זיסקינד, בית משפט השלום בירושלים.

לקריאה נוספת

להרחבה בנושא עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.

עורך דין פלילי בירושלים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים ברחבי הארץ בכלל ובירושלים בפרט.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בירושלים

רשלנות בהחזקת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | ארכיון סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עבירות נשק | ייעוץ וייצוג משפטי פלילי בירושלים | הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק – סעיף 339(א) לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (93) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בתל אביב 5 (95)

גיא פלנטר — Sat, 15 Apr 2023 10:33:36 +0000

עורך דין פלילי בתל אביב. ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בתל אביב. בצילום: היכל המשפט בתל אביב.

עורך דין פלילי בתל אביב – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בת”א גיא פלנטר

מחפשים עורך דין פלילי בתל אביב? משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים פליליים ברחבי העיר תל אביב ובסביבתה.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – משורה של מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקים פליליים הנוגעים לעיר תל אביב וסביבתה (תחנות המשטרה ברחבי העיר תל אביב וסביבתה, מדור תביעות פליליות תל אביב של משטרת ישראל, פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), בית משפט השלום בתל אביב ובית המשפט המחוזי בת”א).

עורך דין פלילי בתל אביב – פעילות משרדנו בבתי המשפט באזור תל אביב

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

בית משפט השלום בתל אביב ממוקם בהיכל המשפט ברחוב ויצמן 1, תל אביב-יפו ומשרת אוכלוסיה של כ- 1.2 מליון תושבים.
בעיר תל אביב מתגוררים כ- 440,000 תושבים אולם מחוז שיפוט תל אביב המונה כ- 1.2 מליון תושבים כולל, מעבר לעיר ת”א – יפו עצמה, גם את היישובים אור יהודה, אזור, אפעל, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן ורמת השרון.
כמיליון בני אדם נוספים נכנסים ויוצאים מתחומיו של מחוז שיפוט תל אביב מדי יום.

עניינים פליליים בבית משפט השלום בתל אביב

בבית משפט השלום בתל אביב – יפו נשמעים תיקים פליליים וכן בקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה ברחוב ויצמן 1, תל אביב.
תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נדונים במסגרת בית משפט לנוער בתל אביב ברחוב שוקן 25, תל אביב.

סמכות עניינית של בית המשפט

בית משפט השלום בתל אביב מוסמך לדון בעבירות פליליות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר.
עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו.

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב (בת ים)

תיקים פליליים הנוגעים לעבירות על חוקי העבודה בתל אביב וסביבתה נשמעים בבית הדין האזורי לעבודה תל אביב, אשר מקום משכנו ברחוב הרב יצחק ניסנבוים 7, בת ים.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות פליליות על חוקי העבודה ובהקשר זה ראו: עבירות פליליות על חוקי עבודה – ייעוץ וייצוג משפטי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו יושב כערכאת ערעור על הכרעות דין, גזרי דין והחלטות שניתנו על ידי בית משפט השלום בת”א.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב נשמעים תיקי פשע חמור, בהרכב של שופט אחד או שלושה שופטים, בהתאם לחומרת העבירה ומאפייניה.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בתל אביב גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, נאשמים ומתלוננים בהליכים פליליים בתל אביב וסביבתה.

חשודים ונחקרים בתל אביב – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי ביחידות המשטרה בתל אביב

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי דחוף, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע – לחשודים, לנחקרים ולעצורים – בכל תחנות המשטרה בתל אביב וסביבתה.
להרחבה בכל הנוגע להענקת ייעוץ משפטי לנחקרים ולחשודים ראו בעמוד – חקירה במשטרה.
מחוז תל אביב של משטרת ישראל ממוקם בדרך שלמה (סלמה) 18, תל אביב ומורכב מ- 4 מרחבים. ואלו תחנות המשטרה בהן אנו מעניקים ייעוץ משפטי בתל אביב;

מרחב ירקון של משטרת ישראל

מרחב ירקון אחראי על מרכז וצפון העיר תל אביב, הרצליה, רמת השרון, כפר שמריהו ורשפון.
מטה מרחב ירקון ממוקם ברחוב ראול ולנברג 10, רמת החייל, תל אביב.
מרחב ירקון כולל את תחנות המשטרה הבאות:
- תחנת גלילות, ממוקמת ברחוב שפיים 1 הרצליה. משרתת את רמת השרון, הרצליה, רשפון וכפר שמריהו.
- תחנת תל אביב צפון (תא”צ), שוכנת בבניין מטה מרחב ירקון ברחוב ראול וולנברג 10 ת”א. משרתת את אזור צפון תל אביב ונותנת שירותי משטרה לתושבי השכונות הבאות: רמת החייל, נווה שרת, רמת אביב, שכונת בבלי, נאות אפקה, נמל תל אביב, שיכון ל’ והגוש הגדול.
- תחנת לב תל אביב, שוכנת ברחוב דיזנגוף 221 ת”א ותחום אחריותה הוא מרחוב אילת בדרום תל אביב ועד שדרות נורדאו ופנקס בצפון תל אביב.

מרחב יפתח של משטרת ישראל

מרחב יפתח אחראי על שכונות דרום תל אביב, יפו, אזור התחנה המרכזית.
מטה מרחב יפתח ממוקם ברחוב סלמה 18, תל אביב.
מרחב יפתח כולל את תחנות המשטרה הבאות:
- תחנת יפו, שוכנת במטה המרחב ברחוב סלמה 18 תל אביב. נותנת שירותי משטרה לתושבי שכונת קריית שלום, נווה עופר, פלורנטין ויפו
- תחנת שכונות, שוכנת בדרך לוד 100, תל אביב. נותנת שירותי משטרה לתושבי שכונת התקווה, עזרא, הארגזים, יד אליהו, רמת ישראל, נווה אליעזר וכפר שלם.
- תחנת שרת, ממוקמת ברחוב המסגר 12, תל אביב. נותנת שירותי משטרה לתושבי שכונות שפירא, הרכבת, תחנה מרכזית ונווה שאנן.

מרחב דן של משטרת ישראל

מרחב דן אחראי על הערים והישובים רמת גן, בני ברק, גבעתיים,יהוד, אור יהודה, קרית אונו, גני תקוה, גבעת שמואל, רמת אפעל, כפר אז”ר, רמת פנקס.
מטה מרחב דן ממוקם ברחוב הקישון 10, בני ברק.
מרחב דן כולל את תחנות המשטרה הבאות:
- מרכז שירות לאזרח מרחב דן, ממוקם במטה המרחב ברחוב הקישון 10, בני ברק. נותן שירותי משטרה לתושבי רמת גן ובני ברק
- תחנת גבעתיים, שוכנת ברחוב ויצמן 76 גבעתיים. נותנת שירותי משטרה לתושבי גבעתיים ותושבי שכונת נחלת יצחק בתל אביב.
- תחנת מסובים, שוכנת בדרך לוד סמוך לאור יהודה. תחנת מסובים נותנת שירותי משטרה לתושבי יהוד, נווה מונוסון ,אור יהודה, גבעת שמואל, רמת אפעל, קריית אונו, קריית קרינצי, רמת פנקס וכפר אזר.
בכל הנוגע לייצוג משפטי באזורים אלו ראו: עורך דין פלילי ברמת גן.

מרחב איילון של משטרת ישראל

מרחב איילון אחראי על בת ים, חולון ואזור.
מטה מרחב איילון ממוקם ברחוב פיכמן 18 חולון;

יחידת הונאה תל אביב

מחוז תל אביב של משטרת ישראל כולל יחידת הונאה, אשר מקום משכנה בדרך סלמה 18, תל אביב.

עצורים בתל אביב – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בתל אביב

עצורים בתל אביב וסביבתה מוחזקים בתחנות המשטרה ובבית המעצר אבו כביר, ברחוב דרך בן צבי 82 בשכונת תל כביר שבתל אביב.
בית מעצר אבו כביר משמש את מחוז תל אביב של משטרת ישראל ואת יחידותיה הארציות, ובו כ-500 מקומות כליאה. כל העצורים במעצר אבו כביר הם עצורים פלילים. חלקם עצורים לצרכי חקירה וחלקם עצורים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם אולם טרם הוכרע גורלם. כולם זכאים לביקור מעורך דין, לייעוץ משפטי ולייצוג משפטי.
בכל הנוגע להענקת ייצוג משפטי לעצורים המובאים להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל אביב ראו בעמוד – שחרור ממעצר.

נאשמים בתיק פלילי בתל אביב – ייצוג משפטי בבית משפט השלום בתל אביב או בית המשפט המחוזי בתל אביב ע”י עורך דין פלילי בתל אביב

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לנאשמים בהליכים פליליים בתל אביב ובכלל ראו בעמוד –משפט פלילי ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי מול רשויות התביעה הפלילית והפרקליטות בתל אביב

בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בתל אביב מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות וחלוקה שנקבעה על ידי המחוקק;

מדור תביעות (פלילי) תל אביב

משטרת ישראל מיוצגת בבית משפט השלום בתל אביב באמצעות מדור תביעות (פלילי) תל אביב, השייך לחטיבת התביעות של משטרת ישראל.
שלוחת הבגירים של תביעות ת”א ממוקמת ברחוב דובנוב 10 ת”א בעוד שלוחת הנוער (קטינים) ממוקמת ברחוב ראול ולנברג 10, קומה 4, ת”א.

פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי)

פרקליטות המדינה מיוצגת בבתי המשפט בתל אביב באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), אשר מקום משכנה בבית הדר דפנה, ברחוב הנרייטה סולד 1 (בניין D קומה 7).
יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה שוכנת אף היא בתל אביב, בבית הדר דפנה (קומה 11).

תאגידים הנאשמים בתיק פלילי בתל אביב – ייצוג משפטי

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לתאגידים בהליכים פליליים בתל אביב ובכלל ראו בעמוד –תאגידים ייצוג משפטי בהליך פלילי.

קטינים הנאשמים בתיק פלילי בפני בית משפט לנוער בתל אביב – ייצוג משפטי

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לקטינים בתל אביב ובכלל ראו בעמוד – קטינים – ייצוג משפטי.

מערערים ומשיבים בהליכי ערעור על פסק דין פלילי שניתן ע”י בית משפט השלום בתל אביב – ייצוג משפטי

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים בבית המשפט המחוזי בת”א – יפו למערערים ולמשיבים לערעור שהגישה המדינה, ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי.

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בתל אביב

בכל הנוגע לייעוץ משפטי ולייצוג משפטי שאנו מעניקים לנפגעי עבירה בת”א ובכלל ראו בעמוד –נפגעי עבירה – ייצוג משפטי.

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בתל אביב גיא פלנטר

תמצית המקרה – ביטול כתב אישום לאחר חקירה נגדית של מתלוננת; תלונת שווא כנגד סטודנט למשפטים על גרימת חבלה ממשית לבת זוגתו לשעבר

אנו מביאים מקרה זה להמחשה לייצוג משפטי של משרדנו בבית משפט השלום בתל אביב, ייצוג משפטי אשר הוביל בסופו של יום לביטול כתב האישום;
פרשה זו עוסקת בסטודנט למשפטים שנפל קורבן לתלונת שווא מחברתו לשעבר, תלונה שנולדה בתגובה לכך שנפרד ממנה.
בעקבות חקירה נגדית ממושכת של המתלוננת ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר, חזרה בה התביעה המשטרתית (מפלג תביעות פליליות תל אביב) מכתב האישום ובית משפט השלום בתל אביב הורה על ביטול כתב האישום.

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב – יפו

הנאשם סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק. לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה בתל אביב והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום:
- בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון).
- בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
- בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי).
- לבסוף, נטען כי באירוע אחר, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.
במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם. הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – בעקבות ייצוג משפטי של עו”ד פלילי בת”א – מורה בית משפט השלום בתל אביב על ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו. במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בעקבות תוצאות חקירתה הנגדית של המתלוננת, גיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר הסכמה עם מפלג תביעות פליליות תל אביב לפיה, דינו של כתב האישום להימחק כליל, כאילו לא בא לעולם.
הסכמתה של התביעה המשטרתית לביטול כתב האישום הושגה, לאחר ששוכנעה כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בתל אביב ובהחלטת בית המשפט המורה על ביטול כתב אישום, והכל ללא פרטים מזהים של מי מהמעורבים.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל-אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקריאה נוספת

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ביטול כתב אישום.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק עורך דין פלילי בתל אביב גיא פלנטר ייצוג משפטי לתושבי תל אביב וסביבתה

לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה ארוכה של מקרים בהם העניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייצוג משפטי בתיקים פליליים הנוגעים לתחנות המשטרה במחוז תל אביב, למדור תביעות תל אביב של משטרת ישראל, לפרקליטות מחוז תל אביב ולבתי המשפט בהם נשמעים הליכים פליליים בתל אביב.
כמו כן ראו בקישורים הבאים:
- ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בתל אביב במשפט פלילי בערכאה ראשונה – ארכיון בית משפט השלום תל אביב – יפו.
- ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בתל אביב בהליך פלילי או בערעור פלילי – ארכיון בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו.

עורך דין פלילי בתל אביב גיא פלנטר

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בתי המשפט ובתי הדין בתל אביב.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

זקוקים לייעוץ מעורך דין? צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר או חייגו:0506664499

עורך דין פלילי | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל אביב | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בת”א | בית משפט השלום בתל אביב – יפו | בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו | כתב אישום | חקירה במשטרה | עורך דין פלילי ברמת גן

הפוסט עורך דין פלילי בתל אביב 5 (95) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מעשה סדום בחסר ישע – זיכוי נאשם מעבירות מין חמורות בעקבות ייצוג משפטי. 4.6 (10)

גיא פלנטר — Fri, 05 Mar 2021 12:31:06 +0000

מעשה סדום בחסר ישע – זיכוי נאשם מעבירות מין חמורות בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר.

מעשה סדום בחסר ישע – זיכוי נאשם מעבירות מין חמורות ע”י בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

פרשה זו החלה במעצרו של אדם חף מפשע עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו וכמעט הסתיימה בעיוות דין נוראי – הרשעתו בעבירות מין חמורות שמעולם לא ביצע, ושליחתו למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח.
עניינה של הפרשה בעינוי דין לאדם, ללא עבר פלילי, אשר יום בהיר אחד התהפך עליו כל עולמו – הוא נעצר בקול תרועה רמה, נקרע ממשפחתו וחבריו, נקלע בעל כורחו לחקירת משטרה דורסנית ובלתי הוגנת שהפרה באופן בוטה את כל זכויותיו הבסיסיות ובתום החקירה הפלילית הואשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על לא עוול בכפו, בעבירות מין מהחמורות בספר החוקים – אותם כלל לא ביצע.
הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת, ובמסגרת כתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אף פתחה את “אולפן שישי” בערוץ 2 בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע”:

בסופו של יום, הסתיים משפטו הפלילי של הנאשם בזיכוי מלא בבית המשפט המחוזי. תביעת פיצויים שהגיש כנגד משטרת ישראל זיכתה אותו בכמעט מליון ש”ח.

תחילת הפרשה – הדלפות מטעם משטרת ישראל וחריצת דינו של הנאשם בציבור, עוד בטרם החל משפטו, תוך פגיעה קשה בחזקת החפות שלו.

סופה של הפרשה, כאמור, בזיכוי מוחלט. אולם תחילתה – אחרת לגמרי; עוד בטרם נפתח משפטו של הנאשם, ובאדיבות משטרת ישראל אשר הזינה את כלי התקשרות, כבר נחרץ דינו.
כך למשל, דווח בחדשות ערוץ 2: “אישום: אנס קשיש חולה במקלחת. גבריאל רודריגו בן ה-32 מהפיליפינים היה אמור לטפל בבן ה-79 חולה הפרקינסון אותו סעד. אבל עפ”י כתב האישום נגדו הוא ביצע בו לא פחות מ-12 פעמים מעשי סדום. הקשיש מירר בבכי בחקירתו מרוב בושה”.
לפרסומים נוספים על מעצרו המתוקשר של הנאשם ועל הגשת כתב אישום המופלג בחומרתו כנגדו ראו:
- Mako חדשות 2: “חשד: מטפל פיליפיני ביצע מעשי סדום בקשיש בו טיפל. בתו של הקשיש כבן 80 סיפרה במשטרה כי המטפל הפיליפיני, שסעד את אביה בשנים האחרונות, החל בחודשים האחרונים לבצע בו את המעשים. הוא נעצר וקשר את עצמו לחשדות נגדו”.
- ידיעות אחרונות – Ynet: “מטפל פיליפיני חשוד במעשי סדום בבן 80. בתו של הקשיש הבחינה כי הוא במצוקה, וכששאלה אותו – סיפר לה על המעשים שהחל האיש לבצע לאחרונה – לאחר שנים שהוא מטפל בו. החשוד נעצר והדגים בפני החוקר כיצד ביצע את המעשים – אך לאחר מכן חזר בו מהודאתו. מעצרו הוארך…השופט דרויאן כתב בהחלטתו כי נראה שהראיות נגד החשוד מבוססות למדי, במיוחד לאור הודאתו, שממנה חזר בהמשך. ההודאה, הדגיש השופט דרויאן, רוויה בפרטים וכוללת הדגמות של המעשים”.
- מעריב – NRG: “עובד זר חשוד במעשה סדום בקשיש בו טיפל. מטפל מהפיליפינים בן 35 נעצר בחשד שביצע מעשי סדום בבן 80 מגבעתיים אותו הוא סועד. בתו של הקשיש הגישה את התלונה למשטרה”.
- מעריב – NRG: “אישום: פיליפיני אנס קשיש שבו טיפל. העובד מואשם בביצוע מעשי סדום מרובים בבן ה-79 אותו סעד, תוך התעלמות מכאביו. הפרקליטות: מדובר במקרה חמור של ניצול חולשה גופנית”.
- וואלה ! חדשות: “חשד: עובד פיליפיני ביצע מעשה סדום בקשיש“.
- וואלה ! חדשות: “אישום: עובד פיליפיני ביצע מעשה סדום בקשיש“.
- וואלה ! חדשות: “אישום: עובד פיליפיני אנס קשיש 12 פעמים“.
- אתר המידע בנושא המלחמה באלימות המינית במדינת ישראל: “מטפל פיליפיני חשוד במעשי סדום בבן 80“.

עבירות המין החמורות בהן הואשם הנאשם – מעשה סדום בחסר ישע.

כנגד הנאשם, עובד זר מהפיליפינים אשר הועסק כמטפל סיעודי בקשיש, הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות של מעשה סדום בחסר ישע, בניגוד לסעיף 351 בנסיבות סעיפים 347(ב) ו-345(א) לחוק העונשין.
בתמצית, נטען בכתב האישום כי ב-12 הזדמנויות שונות ביצע הנאשם מעשי סדום בקשיש אשר בטיפולו.
סעיף 347 (ג) לחוק העונשין מגדיר “מעשה סדום” כדלקמן:

“347 מעשה סדום

(ג) לענין סימן זה, “מעשה סדום” – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם”.

כתב האישום כלל את אחת העבירות הפליליות החמורות ביותר בספר החוקים; סעיף 351 לחוק העונשין, בו הואשם הנאשם בכתב האישום, קובע כדלקמן:

“351. עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע

(א) העובר עבירה של … מעשה סדום לפי סעיף 347(ב)… באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים”.

משמע, במידה והיה מורשע במיוחס לו, עמד הנאשם בסיכון כי ייגזר עליו עונש של עד 20 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
יתרה מכך, בהתאם להוראות סעיף 355 לחוק העונשין, נקבע עונש מזערי לעבירה בה הואשם הנאשם, קרי – שהעונש לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה (כלומר במקרה שלל הנאשם בו עסקינן, תקופת מאסר שלא תפחת מ- 5 שנים), אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, לאחר קביעה של בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירת מעשה סדום בחסר ישע.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה הפרקליטות בתיק מ”ת 90866-09 בקשה למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים.
בהחלטה מנומקת המשתרעת על 7 עמודים, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב’ השופטת חיותה כוחן) כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס אשמתו של הנאשם:
- עדות המתלונן המפלילה את הנאשם, הנתמכת בעדויות בני משפחתו של המתלונן;
- עדות הפתולוג אשר בדק את המתלונן, אשר בפניו חזר המתלונן על התוכן העיקרי של תלונתו.
- מצבו הנפשי של המתלונן, שסימניו הראשונים באו לידי ביטוי בתקופה חופפת לתקופה בו בוצעו בו המעשים.
- העדר מניע – לא למתלונן ולא לבני משפחתו היה מניע לטפול על הנאשם אשמת שווא.
- הודאה של הנאשם אשר קבילה ואין לפסול אותה. מעיון בהודעות, בתמלילים ובחלק מהחקירה המצולמת, ניתן להתרשם שהנאשם הבין היטב את השאלות שהוצגו לו ובחלק מהמקרים אף השיב בעברית. השאלות הוצגו בשפה אנגלית פשוטה ובסיסית והנאשם השיב לשאלות באותה שפה. בנוסף, אין להתעלם מכך שהחוקר מדבר גם בשפת הטגלו (ניב פיליפיני).
- “הבעת הצער והחרטה שהביע המשיב בסוף הודעתו, מצביעה כאלף עדים, כי הוא הבין היטב את מהות החקירה ואת מהות מעשיו…אין לי אלא לקבוע, כי אין ממש בטענה שהמשיב לא הבין את הנאמר לו, הגם שדברי המשיב נאמרו בצמצום ובאנגלית בסיסית“.
בית המשפט הדגיש כי לא נעלמו מעניו הקשיים עליהם הצביעו באי כוח הצדדים, אולם אין באלה כדי להצביע על כרסום מסיבי בעוצמת הראיות שיוביל למסקנה, כבר בשלב זה, כי קיים סיכוי לזיכויו של הנאשם.
מסוכנתו של הנאשם, כך פסק בית המשפט, אינהרנטית לעבירות בהן הוא מואשם. מאחר ומדובר בעובד זר, שמרכז חייו מחוץ לתחום מדינת ישראל, לא ניתן לאיין את המסוכנות על – ידי חלופה, גם אם יפקיד את דרכונו ויינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. לשיטתו של בית המשפט, הניסיון מלמד, כי לא מעט אנשים נמלטו מאימת הדין בעזרת מסמכים מזויפים, במיוחד ובפרט כאשר חרב המאסר מתהפכת מעל ראשו של הנאשם.
אשר על כן, הורה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
החלטה שיפוטית מנומקת זו, לעצור עת הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, אך ממחישה עד כמה קרוב היה מקרה זה לעיוות דין – להרשעתו של אדם בעבירות מין חמורות ביותר, על לא עוול בחפו – ולשליחתו למאסר של אדם חף מכל פשע, לתקופה ממושכת ביותר.
המקרה נלמד כיום בחלק מבתי הספר למשפטים בארץ.

זיכוי מעבירה של מעשה סדום בחסר ישע ושחרור ממעצר.

משפטו של הנאשם התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, בפני “הרכב פשע חמור” – כב’ השופטת נורית אחיטוב, אב”ד, כב’ השופטת מרים דיסקין וכב’ השופט רענן בן- יוסף.
לאחר חקירתם הנגדית של שני עדי התביעה המרכזיים במשפט (המתלונן וחוקר המשטרה, שלטענתו הודה בפניו הנאשם במסגרת החקירה) על ידי עו”ד פלילי גיא פלנטר, ועוד בטרם אפילו נשמעה עדותו של הנאשם, המליץ בית המשפט בפני הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום ולהסכים לשחרור מיידי של הנאשם ממעצרו, שכן לנוכח הראיות שנשמעו – אין שום סיכוי להרשעתו.
בעקבות הערות בית המשפט, נפגש עו”ד פלילי גיא פלנטר עם ממונה בכירה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), עו”ד נאווה שילר, אשר קיבלה את עמדתו של עו”ד פלנטר ואת המלצת בית המשפט לפיה, יש לחזור מכתב האישום ולשחרר מייד את הנאשם ממעצרו.
עם חזרתה של הפרקליטות מכתב האישום, זיכה בית המשפט המחוזי (הרכב כב’ השופטת נורית אחיטוב) את הנאשם זיכוי מוחלט מכל העבירות הפליליות החמורות בכתב האישום שהוגש כנגדו.
כאמור, הפרשה זכתה לכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, ופתחה את “אולפן שישי” בערוץ 2 בכותרת: “תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע”:

סוף דבר.

תיק פלילי, שנראה בעת מעצרו של הנאשם והגשת כתב האישום כנגדו כ”סגור” במישור הראייתי, וכ”חמור ביותר” במישור הערכי, התברר לאחר מלאכת הסניגור בתיק, שאין בו למעשה שום סיכוי להרשעה.
לפיכך, שוחרר הנאשם ממעצרו וזוכה זיכוי מוחלט (שלא מחמת הספק), אף שהדבר חשף את מדינת ישראל לתביעת פיצויים מצד הנאשם, בגין העוול הרב שנגרם לו. בעקבות ההתנהלות השערורייתית של הרשויות בתיק זה שילמה מדינת ישראל לנאשם פיצויים בגובה של כמעט מליון ש”ח.
הגנתו של הנאשם רודריגו גבריאל מומנה על ידי משפחתו של מי שהיה מבכירי עורכי הדין בישראל, עו”ד אמנון גולדנברג ז”ל.
ד”ר אמנון גולדנברג ז”ל עמד בראש משרד ש. הורוביץ ושות’. במשך 4 שנים כיהן כראש לשכת עורכי הדין ובמהלך שנות פעילותו נודע כאחד מעורכי הדין המובילים בישראל. ביתו, הגב’ אפרת גולדנברג, דאגה להעמיד לנאשם בתיק זה ייצוג משפטי הולם.
בהמשך עמוד זה ניתן לראות את כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם וכן את החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל – אביב – יפו לזכות את הנאשם זיכוי מוחלט.

תיק פשע חמור 1072/09, בית המשפט המחוזי תל-אביב, בפני הרכב, כב’ אב”ד השופטת נורית אחיטוב, כב’ השופטת מרים דיסקין וכב’ השופט רענן בן – יוסף.

כתבות שפורסמו בעקבות הפרשה ומאמרים מאזכרים.

N12 תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע.
‫תיעוד: משטרת גבעתיים תופרת תיק לחף מפשע.‬‎ – YouTube
תגובות לתיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע – mako.
תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע.
Ynet + רשת: ” תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע“.
בועז סנג’רו ומרדכי הלפרט, בכל זאת היפוך במעמד ההודאה – תשובה לתגובתם של מנשה ואוצרי:

“גבריאל רודריגז הודה בעבירה שלא ביצע, לאחר שנחקר בשפה שאינה שפת אימו כשידיו אזוקות”.

חגית לרנאו, נופר סלע, הדר פינקלשטיין, יאנה רבינוביץ’ חגית לרנאו, נופר סלע, הדר פינקלשטיין, יאנה רבינוביץ’, קו פרשת המים: בין אשם לחפות:

“רודריגו גבריאל, עובד זר מהפיליפינים, הואשם בארבעה מעשי סדום, נחקר במשטרה באנגלית שפה שאינו שולט בה – והועמד לדין על בסיס זיכרון דברים משטרתי שלא שיקף ולו במקורב את הנאמר בחדר החקירות”.

דוגמאות נוספות בהן הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.

לדוגמאות נוספות בהן הענקנו ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות מין ראו:

עורך דין פלילי

זיכוי נאשם – משפט פלילי | עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי | תלונת שווא על עבירות מין חמורות | מעשה סדום בחסר ישע | כתב אישום

הפוסט מעשה סדום בחסר ישע – זיכוי נאשם מעבירות מין חמורות בעקבות ייצוג משפטי. 4.6 (10) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי 5 (2)

גיא פלנטר — Tue, 10 Mar 2020 11:05:37 +0000

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – התחזות בבחינה, זיוף, קבלת דבר במרמה – ייצוג משפטי בבית משפט השלום בת”א – יפו שהוביל לאי הרשעה.

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה, בבחינות הנערכות ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

בעמוד זה אנו עוסקים בפעילות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה בחשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות כנגד סטודנטים למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאים, תלונות שפעמים רבות מבשילות לכתבי אישום פליליים בבתי משפט.
אנו מציגים כאן 2 מקרים להמחשה בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי:
- במישור הפלילי – 2 אחים שסיימו ההליך הפלילי ללא הרשעה (שוטר אשר שלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית).
- במישור המשמעתי – סטודנט באוניברסיטת אריאל שהאישום המשמעתי כנגדו בוטל.

חשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות על כך למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאיים ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (מאל”ו) נוסד על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות כדי לטפל באופן מרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות.
על פי פרסומיו, בכל שנה בוחן המרכז במסגרת הליכי המיון כ- 80,000 מועמדים בבחינות שונות, לרבות:
- בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות (מכפ”ל).
- בחינת מיון באנגלית (אמ”יר).
- בחינת מיון באנגלית אמי”ר ממוחשבת (אמיר”ם).
- בחינה מיון בעברית (יע”ל).
- בחינת קבלה למכינות (מימ”ד).
- בחינות קבלה לפקולטות לרפואה.
- בחינת קבלה ללימודים לתואר אח/ות מוסמכ/ת (מסו”ק).
- בחינת קבלה ללימודי תואר מתקדם בפסיכולוגיה (מתא”ם)
- בחינה בחשיבה כמותית ליועצי מס (חכי”ם).
- בחינת ידע במתמטיקה.
- בחינות קבלה והסמכה למגוון תכניות לימוד ולתארים מתקדמים.

מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרי התחזות, מרמה והונאה.

מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרים של מרמה והונאה חד משמעית, ואין לנו אלא לחזור בהקשר זה על דברים שהמרכז הארצי מפרסם באתר שלו בעמוד שכותרתו “הכנה לבחינה“:

“רמייה בבחינה

כל מעשה רמייה, כגון העתקה או התחזות, משבש את תהליכי הקבלה ההוגנים. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה יש דרכים לאתר מעשה רמייה, והוא יכול למנוע מאדם להיבחן או לפסול את בחינתו, אם עבר עבֵרה הקשורה בסודיות הבחינה או בשימוש בתוצאותיה. שימו לב, התחזות (כמו במקרה שבו אדם שולח אדם אחר להיבחן במקומו) היא עבֵרה פלילית. חשד לעבֵרה כזו גורר תלונה במשטרה ובוועדות המשמעת של מוסדות הלימוד.

המתחזה ושולחו עלולים להיענש במאסר בפועל ובהרחקה מלימודים לזמן ארוך, וכך הניסיון לפעול בדרכים לא כשרות עלול – בסופו של דבר – לפגוע בנבחן הרבה יותר מכמה תשובות לא נכונות. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה שמורה הזכות לפסול בחינתו של נבחן אם יש חשד או חשש כי הציון בבחינה אינו משקף נכונה את יכולתו”.

דברים דומים תמצאו בחוברת ההדרכה לבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות וכן בחוברת הדרכה לבחינת אמי”ר מיון לרמות באנגלית.
מפעם לפעם, מתעורר חשד למעשה הונאה או מרמה באחת הבחינות. כך למשל, מבחינת מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, פער בלתי סביר בציונים בבחינות שונות, מעורר חשד לגבי כשרות השגתו של הציון הגבוה.
במרכז ארצי לבחינות ולהערכה מועסקת רכזת מהימנות הערכה וקצינת בטחון (הגב’ יעל יונה), האמוּנה על איתור מעשי רמייה בבחינות.

תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה.

מעדותה של הגב’ יעל יונה בבתי המשפט בתיקים שונים ניתן ללמוד על תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה וכן – באיזה נסיבות מוגשת תלונה במשטרה (ראו בהקשר זה למשל תיק פלילי 5179/06 בבית משפט השלום בתל אביב יפו, בפני כבוד השופטת מרים דיסקין).
בתמצית, תחילה נערכת בדיקה באמצעות תוכנה ממוחשבת של שני נתונים: האם הנבחן ניגש לבחינות קודמות, לרבות בחינת אמי”ר והבחינה הפסיכומטרית, והאם קיים פער, העולה על 30 נקודות בין ציון הבחינה האחרונה לבין ציוני בחינות קודמות.
אם מתגלה פער בסדר גודל כזה, עורכת גב’ יונה בדיקה נוספת בין רשימות הנבחנים באותן שתי הבחינות, אשר למעשה ממולאות ונחתמות ע”י הנבחנים עצמם בכתב ידם בעת התייצבותם בחדר הבחינה, ומתוכם מבודדת הגב’ יונה את השורה הקונקרטית המתייחסת לנבחן הספציפי, בו רשם את פרטיו האישיים, ובהם שמו ושם משפחתו, מספר תעודת הזהות שלו, תאריך לידתו, כתובתו וחתימתו.
רשימות אלה, אשר כאמור הנבחנים נדרשים למלא במו ידיהם, משמשות לדגימת כתבי ידיהם למטרת זיהוי התחזות.
כאן המקום להזכיר, כי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה שומר לעצמו את הזכות לבדוק את מהימנות ציוני הנבחנים וכן לזמן לבחינה חוזרת, כאשר מתעורר ספק במהימנות הציון.
כאשר נחשף שוני בין כתבי היד, מתגבר החשד, והנבחן מוזמן לבחינה חוזרת במשרדי מאכז ארצי לבחינות ולהערכה, ובפיקוח מיוחד. בד בבד, מובהר לנבחן כי לא יוכל לקבל את ציונו ללא עמידה בבחינה חוזרת.
בשלב הזה, בו מוזמן הנבחן לבחינה חוזרת, עליו להפנים כי התעורר כנגדו חשד ביחס לכשרות הציון שהשיג ועליו להתייעץ עם עו”ד פלילי, ללא דיחוי, כיצד להתנהל משלב זה ואילך.
היה ויתייצב הנבחן לבחינה החוזרת, תיבדק לעומק זהותו של מי שבפועל הגיע להיבחן, לרבות כל אמצעי זיהוי שיציג וכן תערך השוואה בין הציון שהשיג בבחינה החוזרת, לציונים בבחינות קודמות.
בשלב זה, של הזימון לבחינה החוזרת, כל אינטראקציה עם הנבחן מתועדת, ובהמשך תשמש להפללתו.
בהתאם להתנהלותו של הנבחן החשוד, ובמידה ולא הפריך את החשד שהתעורר כנגדו, שולח המרכז הארצי לבחינות ולהערכה את מה שאמור להיות כתב ידו של אותו אדם, בבחינות השונות, לבדיקת מומחה לכתב יד. מומחה להשוואת כתבי יד יכול לקבוע, על סמך הבדלים וניגודים בתכונות הכתיבה, כי אין זהות בין שני כתבי היד המיוחסים לחשוד, קביעה המבססת את החשד כי אחד הציונים הושג במרמה על ידי התחזות.
משנתקבלה חוות דעת חד משמעית שכזו, או שהצטברו ראיות מפליליות אחרות (כגון הודיה של מי שאמור היה להיבחן ו/או המתחזה), מגיש המרכז הארצי תלונה במשטרה בגין התחזות ומרמה.

מידע על העבירות הפליליות בהן מואשמים נאשמים, אשר פעלו לקבל במרמה ציון, בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

הדברים הנאמרים כאן יפים לא רק למקרי הונאה במבחן מיון באנגלית או בבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות אלא גם ביחס להונאות המתבצעות באמצעות מתחזה במסגרות אחרות, כגון במבחן תאוריה לקבלת רישיון נהיגה.
נאשמים רבים בפרשות מסוג זה, לא ערים למנגנונים הקיימים לחשיפת הונאות מסוג זה ולכן גם לא משקללים נכונה את סיכוייהם להיתפס.
אחרים, מקלים ראש במעשים עצמם וסבורים כי מדובר בעוד מעשה קונדס שובבי, בדומה להעתקה בבחינה בבית הספר. מה שנשמט מהם בהלך מחשבה זה, שהם כבר לא קטינים בבית ספר (הצפויים, מטבע הדברים, לתגובה סלחנית), אלא בגירים המבצעים עבירות פליליות, שאם יתפסו, ינקטו כנגדם הליכים פליליים;
כאן אולי המקום לשקף לרגע את המשמעות הפלילית של מעשים מסוג זה, מנקודת מבטו של הדין הפלילי:
- סעיף 440 לחוק העונשין שכותרתו “קשר להונות”, קובע כדלקמן:

“הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה”, קובע כדלקמן:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

סעיף 441 לחוק העונשין שכותרתו “התחזות כאדם אחר”, קובע כדלקמן:

“המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים”.

עיון בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות מלמד, כי פעמים רבות מואשמים הנאשמים גם בעבירות נוספות, כגון:
- זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר – עבירה בניגוד לסעיף 418 אמצע לחוק העונשין.
- שימוש במסמך מזויף – עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין.
באותם מקרים בהם ניתן להוכיח שמי שנבחן בבחינה (המתחזה), הצטייד בתעודה מזויפת (למשל תעודת זהות או רישיון נהיגה אשר זויפו), אשר בה השתמש בעת ההתחזות לאדם שאמור להיבחן, נמצא בכתב האישום גם עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף.
לעתים, נמצא בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות גם אישומים בעבירות פליליות נוספות כגון:
- קשירת קשר לעוון, בניגוד לסעיף 499(א) לחוק העונשין (אם כי קיימת מגמה רווחת בפסיקה להימנע מהרשעה בעבירת הקשר מקום בו מורשע אדם בביצועה של העבירה העיקרית).
- התחזות כבעל תעודה, בניגוד לסעיף 443 לחוק העונשין;
- העברת תעודה לשם התחזות, בניגוד לסעיף 444 לחוק העונשין.

הטיפול במישור הפלילי – ככלל, הגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.

הכלל – העמדה לדין פלילי.

לא אחת נטען, במקרים בהם נחשפו מעשי התחזות, זיוף ומרמה הנוגעים למבחנים שנערכו על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה כי נסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין, כלומר שאין אינטרס ציבורי בהעמדה לדין במקרים מסוג זה ואין להגיש בגינם כתב אישום.
טענה זו, ככל שהגיעה לבירור בבתי משפט, נדחתה בשתי ידיים. כך למשל פסק בית משפט השלום בחיפה בתיק פלילי 16793-05-10 (כבוד השופט ערן קוטון) אל מול טענה מסוג זה את הדברים הבאים:

“המעשה בו כשל הנאשם לכאורה הוא מעשה חמור ואינו יכול לקבל את התואר “מעידה”. על פניו נראה שמדובר במעשה יזום ומתוכנן, המערב גם אדם אחר, אשר אחריתו ברורה והיא קבלת פטור מלימודי אנגלית ע”י כחש ומרמה, לאחר שלא עלה בידי הנאשם להשיג את הפטור המיוחל בדרכים שגרתיות באמצעות לימוד והטמעת השפה האנגלית, בדרך בה כל סטודנט וסטודנט נדרש לצעוד.

בנסיבות העניין, קשה לקבל את טענת הנאשם כי העמדתו לדין פלילי אינה סבירה באופן חריג וקיצוני. הנאשם השליך יהבו על סוגיית היעדר “עניין ציבורי” בהעמדתו לדין פלילי, בנסיבותיו של המקרה הנוכחי…העובדה כי המעשים הנדונים, הינם חזון נפרץ ורבים המועדים בהם, ללא שיורתעו, מחייבת את המסקנה כי יש בהעמדת הנאשם לדין פלילי עניין ציבורי.

העונשים שהוטלו על הנאשם במסגרת הדין המשמעתי, לרבות נסיבותיו האישיות, יקבלו משקל והתייחסות בשלבים אחרים של ההליך ככל שתוכח אשמתו של הנאשם, אך אין בשיקולים אלה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום או כדי לקבוע כי העמדת הנאשם לדין פלילי, אינה סבירה או חוטאת לאינטרס הציבורי. נראה כי ההפך הוא הנכון…הגשת כתב האישום בענייננו, היא מעשה מנהלי סביר,, העומד בדרישת המידתיות ומאזן נכונה בין חומרת העבירה הנטענת עם יתר השיקולים הצריכים לעניין. קשה לומר, כי לאור האמצעים המשמעתיים שננקטו כנגד הנאשם ובשל נסיבותיו האישיות, אין עניין ציבורי בהעמדתו לדין פלילי…”

“…אף אין מקום לקבל טענה לפיה ניהול ההליך הנוכחי פוגע באופן ממשי בתחושות צדק והגינות. לא מן הנמנע כי אי הגשתו של כתב האישום, על רקע פסיקה שביכרה להרשיע נאשמים שפעלו כפי שפעל הנאשם, היתה עלולה להוות פגיעה בעקרון השוויון ופגיעה בערכים של צדק והגינות.

טוהר הבחינות, ואכיפת הדין הפלילי על מי שפוגע בעקרון זה, כמו הצורך הממשי בהרתעת הרבים העלולים לפעול כפי שפעל לכאורה הנאשם, מצדיקים את ניהול ההליך כשם שהצדיקו את הגשת האישום”.

הכלל – סיום מקרים כאלה בהרשעה פלילית.

לא אחת כבר נפסק, כי בנסיבות דומות, לאמור, מעשה מתוכנן שבו נקשר קשר עם אחר, להתחזות בשמו של הנבחן, שאינו שבע רצון מהציון שזכה בו, ולהיבחן במקומו, על מנת לזכות בציון גבוה יותר, ראוי דרך כלל להרשעה בפלילים.
כך למשל, בערעור פלילי (מחוזי ת”א-יפו) 71568/03, מדינת ישראל נ’ אישנייה, פסק בית המשפט המחוזי:

“נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה. לצערנו, כערכאת ערעור ששומעת ערעורים רבים, אנו נתקלים שוב ושוב באותם מקרים של זיוף תוצאות של בחינות שונות, בין אם מדובר בבחינה פסיכומטרית ובין אם בבחינות כניסה אחרות לגופים או מוסדות שונים.

מדובר בתופעה נפוצה. העבירות במקרה זה קלות מאוד לביצוע, שעל כן הפיצוי לביצוען כנראה רב. עובדה זו ממחישה את הצורך להילחם בהן“.

וכך גם בערעור פלילי 70466/03 (מחוז ת”א-יפו), מדינת ישראל נ’ יחיאל סבאג, פסק בית המשפט המחוזי ביחס לזיופי מבחנים ובפרט מבחן “אמירים”:

“השיקולים האישיים הנוגעים למבצעי העבירות, ראויים להידחות, אל מול פני האינטרס הציבורי הכרוך בכגון דא, והנוגע גם לשכיחות העבירה ובנזק הכרוך בה לציבור, כאשר מפני אלו שומה להעניק משקל להיבט ההרתעה, על פני נסיבות אישיות”.

בדומה, בערעור פלילי (מחוזי נצרת) 49812-05-10, בסאם קדח נ’ מדינת ישראל , נפסק ע”י בית המשפט המחוזי:

“המערער סיכם עם אחר כי הלה ייבחן במקומו בבחינת “אמיר” על מנת לקבל הקלות בלימודי האנגלית, תוך ניסיון “לקצר הליכים” בדרך אל התואר האקדמי הנכסף. אף אם ניסיונו לא צלח לבסוף, אין חולק כי מדובר במעשה חמור הפוגע ברבים, בין אם חבריו הסטודנטים של המערער, בין אם המוסד האקדמי שביקש להכשירו ולהקנות לו ידע, בין אם כל אדם שיבקש להעסיקו בעתיד, ולמעשה – הציבור בכללותו, בייחוד בהתחשב בעובדה כי המערער מבקש להיות מועסק כמורה במערכת החינוך ולהנחיל ידע ועקרונות בסיסיים לדור ההמשך, על כל המשתמע מכך. לדעתנו, הרשעתו של המערער והעונש שהוטל עליו מגלמים היטב את האיזון הנדרש והראוי בין השיקולים אותם מנה בית המשפט קמא“.

ולבסוף, בערעור פלילי 22796-12-12 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נגד אברג’ל ואח’, חזר בית המשפט המחוזי על אותה עמדה – מקרים מסוג זה מחייבים הרשעה בפלילים:

“הכלל הוא כי נאשם שנקבעה אשמתו יורשע, אלא בנסיבות חריגות. הימנעות מהרשעה אפשרית כאשר מדובר בעבירות קלות ובנסיבות אישיות יוצאות דופן, כאשר אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה (ראו ע”פ 2083/96 תמר כתב נ’ מדינת ישראל, ע”פ 432/85 רומנו נ’ מדינת ישראל).

העבירות שבוצעו על ידי המשיבים חמורות – מדובר במעשי זיוף, הונאה והתחזות לשם השגה במרמה של ציון במבחן הדרוש לקבלת התואר. מדובר במעשים שיש בהם פגיעה בערך השוויון, בטוהר הבחינות ובזכות לקבלת תואר אקדמי, מעשים המחייבים תגובה עונשית הולמת.

לגבי משיב 1 – המשיב הוא היוזם של המעשים, הוא הרוח החיה מאחוריהם, הוא זה שזייף תעודת זהות פעמיים, הוא זה שביקש מחברו להיבחן במקומו ובכך נתן ידו להתחזות, הוא זה שאמור היה לקבל דבר במרמה, הוא זה שאמור היה להפיק תועלת מביצוע העבירות.

מעשיו של המשיב חייבו תכנון, תיחכום ותעוזה, פעם ועוד פעם, והכל לקבלת ציון שאינו זכאי לו, ואשר לא הצליח להשיגו ביושר.

על כך ציין בית המשפט בע”פ (י-ם) 6387/02:

“אי הרשעה בדין במעשים אלה עלולה לפגוע בנורמה המחייבת להקפיד על טוהר הבחינות ועל נקיון כפיים בתחום האקדמי, וגם עלולה להיתפס כהקלת ראש במעשי עבריינים המנסים להשיג תארים אקדמיים שאין הם זכאים להם… טעמים שבהרתעה ומראית פני הצדק מחייבים הרשעת חוברי ספסלים הנכשלים בעבירות כאלה, במיוחד כשמדובר בהישנות העבירות ובתחכום בביצוען, מטעמי תאווה גרידא להישגי שווא”.

לגבי משיב 2 – מעשיו חמורים אף הם – המשיב התייצב לבחינות פעמיים במקומו של משיב 1, כשהוא מתחזה למשיב 1 ומזדהה בתעודת הזהות המזויפת של משיב 1, כשבכך הוא נותן ידו למעשיו של משיב 1 להשגת ציון ותואר אקדמי במרמה.

לאור חומרת העבירות ולאור מכלול שיקולי הענישה, היה מקום להרשיע את המשיבים בעבירות בהן הודו, על אף הנסיבות המקלות, ובהן הודאתם של המשיבים, היותם של המשיבים בחורים צעירים, נורמטיביים בבסיסם, ללא הרשעות קודמות, אשר עד כה נענשו לא מעט בשל מעשיהם”.

הטיפול במישור המשמעתי – ככלל, העמדה לדין משמעתי במוסדות אקדמאים והרחקה.

עם חשיפת מעשי מרמה והתחזות ובמקביל להגשת תלונה במשטרה, יגיש מרכז ארצי לבחינות ולהערכה תלונה משמעתית גם למוסד הלימודים הרלוונטי.
בשל חומרת האישום, יעמיד מוסד הלימודים את הנוגעים בדבר לדין משמעתי, בפני הממונה על המשמעת או ועדת משמעת, ובמידה וההליך המשמעתי יסתיים בהרשעה, צפוי עונש חמור, הכולל בין היתר הרחקה בפועל מהלימודים לפרק זמן ממושך.
פעם אחר פעם נדחו טענות לפיהן אין לגורמי המשמעת במוסדות הלימוד האקדמאים סמכות לדון באשר ארע במהלך בחינה במרכז ארצי לבחינות ולהערכה, וראו למשל בהקשר זה הכרעת דין של הממונה על המשמעת באוניברסיטת תל אביב ביחס לסטודנטית באוניברסיטת ת”א אשר התחזתה לאחותה (באמצעות תעודת זהות מזויפת) וביצעה בחינה פסיכומטרית עבור אחותה, על מנת לסייע לה לקבל ציון גבוה יותר.

המישור הפלילי – מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו; שוטר ואחיו שהואשמו בהתחזות בבחינה וניסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית, סיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

כעת נעבור לעסוק בקצרה באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הנוגע למעשה התחזות ומרמה בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.
ה”עבריין העיקרי” בפרשה זו הינו שוטר מצטיין, אשר הועסק באחת היחידות המובחרות, המבצעיות והרגישות ביותר במשטרת ישראל.
בטרם גיוסו למשטרה, שירת כלוחם ביחידת דובדבן בצה”ל ובמקביל ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה, הועסק גם במשמר בתי המשפט, גוף האבטחה הממלכתי של בתי המשפט בישראל, עד שגויס למשטרה.

כתב האישום אשר הוגש ע”י מח”ש כנגד השוטר ואחיו.

על פי כתב האישום שהוגש כנגד השוטר ואחיו ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), קשרו האחים קשר להונות, במטרה לזקוף תוצאות בחינת אמיר”ם באנגלית של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לזכותו של השוטר, בעוד שבפועל, יבחן במקום השוטר אחיו (השולט מן הסתם טוב יותר בשפה האנגלית).
במסגרת הקשר הפלילי ולשם מימושו, הגיע אחיו של השוטר לאוניברסיטה הפתוחה בבאר שבע, שם התקיימה הבחינה, התייצג בכזב כאחיו, רשם את פרטי השוטר בטופס ההתייצבות לבחינה ונבחן בבחינה במקומו של השוטר, במטרה להונות בבחינה ולקבל עבור השוטר פטור במרמה מלימודי אנגלית.
בהתאמה לעובדות אלו, האשימה המחלקה לחקירות שוטרים את שני האחים בכך שקשרו קשר פלילי במטרה להונות, בעוד השוטר ניסה לקבל דבר במרמה (כאמור, ציון המאפשר פטור מלימודי אנגלית), אחיו סייע לו בניסיונו לקבל דבר במרמה, וכן התחזה.
את התלונה כנגד השוטר הגישה הגב’ יעל יונה מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בעקבות פערים בלתי מוסברים בהישגיו בבחינות שונות, ואילו חלקו של האח (המתחזה) נחשף כתוצאה מהודאתו של השוטר בחקירת מח”ש.
מעבר לפערים הבלתי מוסברים בציוניו של השוטר בבחינות שונות והודאתם המלאה של שני האחים בחקירתם, אחזה מח”ש גם בחוות דעת מומחה מטעם מעבדת המסמכים במחלקה לזיהוי פלילי השוללת, על בסיס השוואת כתבי יד, את האפשרות כי השוטר נבחן בבחינה אשר בה הושג הציון הפוטר מלימודי אנגלית.
על בסיס ראייתי מוצק אם כן, הגישה מח”ש כתב אישום כנגד השוטר ואחיו, המייחס להם את העבירות הבאות:
- קשירת קשר להונות – עבירה בניגוד לסעיף 440 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 (ביחס לשני האחים).
- נסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 לחוק העונשין (ביחס לשוטר).
- סיוע לנסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 + 31 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר).
- התחזות כאדם אחר – עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר, שנבחן במקומו).
למידע אודות השלכותיה של הרשעה פלילית, והשיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

סיום ההליך הפלילי כנגד האחים ללא הרשעה.

עו”ד פלילי גיא פלנטר גיבש עם מח”ש הסדר טעון על פיו יבקשו הצדדים במשותף מבית המשפט להימנע מהרשעת הנאשמים והפרשה תסתיים בביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ).
בהתחשב בהסדר הטעון כמו גם באמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש אודות הנאשמים, אימץ בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כבוד השופט דניאל בארי) את הסדר הטעון, פסק כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה והטיל על הנאשמים לבצע שירות לתועלת הציבור.
ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט (כבוד השופט דניאל בארי) לסיים את ההליך פלילי תוך הימנעות מהרשעת הנאשמים (ללא פרטים מזהים) בהמשך עמוד זה וכן בקישור: תיק פלילי 29307-06-13, בית משפט השלום תל אביב – יפו , בפני כבוד השופט דניאל בארי.

המישור המשמעתי – מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – סגירת תיק משמעת כנגד סטודנט שהועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל. הסטודנט קיבל את התואר הנכסף.

משרד עו”ד גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים גם בנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, בחשד כי ביצעו מעשי מרמה, זיוף והתחזות.
כך למשל, העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנט לתואר ראשון במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל בשומרון אשר בעקבות תלונה שהוגשה כנגדו מטעם מרכז ארצי לבחינות בחשד לרמייה בבחינת אמיר”ם, הועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של האוניברסיטה.
הליך משמעתי זה התבסס על ראיות שסיפק המרכז הארצי לוועדת המשמעת, לרבות פער משמעותי בין בחינות אמיר”ם בהן נבחן הסטודנט (בבחינה הראשונה נכשל, בשנייה קיבל השיג ציון המזכה בפטור ובבחינה חוזרת נכשל שוב) וחוות דעת מומחה לכתבי יד לפיה, אין זהות בין כתבי היד בבחינות.
עורך דין גיא פלנטר הופיע מטעמו של הסטודנט בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל בשומרון ושכנע את ועדת המשמעת, לקבל את ההחלטה הבאה:
- התיק המשמעתי כנגד הסטודנט ייסגר והסטודנט יקבל תעודת סיום התואר ודיפלומה.
- הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לדון בתיק מחדש, לאחר קבלת מידע מהמשטרה או מהפרקליטות, וכן – במידה ויתגלו ראיות נוספות.
- מאחר והוגשה כנגד הסטודנט גם תלונה במשטרה, חוייב הסטודנט לעדכן את וועדת המשמעת במישור זה.
ניתן לעיין בהחלטת ועדת המשמעת באוניברסיטת אריאל בשומרון לסגור את התיק כנגד הסטודנט תוך הענקת תעודת סיום התואר (ללא פרטים מזהים) בקישור הבא: החלטת ועדת משמעת סטודנטים, אוניברסיטת אריאל, ולהוריד את ההחלטה בקובץ pdf השני בהמשך עמוד זה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עוד דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

לקריאה נוספת.

עו”ד פלילי

עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | תלונות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | ייצוג משפטי בהליך פלילי ובהליך משמעתי | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי 5 (2) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי שהוביל לביטול כתב אישום 5 (8)

גיא פלנטר — Sat, 07 Mar 2020 11:43:31 +0000

תקיפת שוטר – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר בכל הנוגע לעבירות תקיפת שוטרים.

תקיפת שוטר – ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים בכלל, ועבירת תקיפת שוטר בפרט.
אנו מביאים כאן מקרה להמחשה במסגרתו הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים אשר הואשמו בתקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בעקבות הייצוג המשפטי של משרדנו, בוטל כתב האישום.

מה העונש על תקיפת שוטר או תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

בשל החומרה שראה המחוקק בעבירות של תקיפת שוטרים והכשלתם בשעת מילוי תפקידם, נקבע עונש מינימום לצד עבירות אלו;
סעיף 273 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפת שוטר” קובע, כי התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.
סעיף 274 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות“, קובע עונש של מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים. תקיפת שוטר תחשב “בנסיבות מחמירות” באם יוכח אחד מאלה:
- תוקף השוטר התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו.
- תוקף השוטר היה מזויין בנשק חם או קר.
- תקיפת השוטר היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
סעיף 275 לחוק העונשין שכותרתו “הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו” קובע, כי מי שעשה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.
כאן המקום לציין כי מרבית העבירות בחוק העונשין לא כוללות עונש מינימום לצידן.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; ביטול כתב אישום המייחס עבירות תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים – אישום בתקיפת שוטר ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

כנגד זוג סטודנטים הוגש כתב אישום חמור לבית משפט השלום בת”א – יפו המייחס להם עבירות פליליות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.
התיק נקבע לדיון בפני כב’ השופטת מרים דיסקין, בבית משפט השלום בת”א – יפו.
על פי הנטען בכתב האישום, אחד הסטודנטים הכשיל שוטר בעת מילוי תפקידו בכך שסירב להזדהות וסירב לדרישת השוטר להתלוות אליו. בהמשך, כך נטען בכתב האישום, תקף הסטודנט שוטר בכך שדחף והפיל אותו וניסה לחבוט באגרופו בפניו של שוטר אחר.
חברתו של הסטודנט, כך נטען בכתב האישום, הפריעה לשוטר במילוי תפקידו בכך שמנעה מהשוטר לכבול את הסטודנט ולעצור אותו. עוד נטען בכתב האישום, כי הסטודנט תקף שוטר נוסף ואיים עליו.
במישור הראייתי, מצבם של שני הסטודנטים היה קשה; למרות הכחשתם, 3 שוטרים העידו לחובתם והפלילו אותם, ובאופן לא מפתיע, נוטה התביעה המשטרתית (וגם בתי המשפט) להעדיף את עדותם של שוטרים, על פני עדותם של אזרחים.

ביטול כתב האישום המייחס עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

במסגרת פגישה בין עורך דין פלילי גיא פלנטר לתביעה המשטרתית, סוכם כי התביעה המשטרתית תגיש לבית המשפט בקשה למחיקת כתב האישום.
בעקבות הודעתה של התביעה המשטרתית כי היא חוזרת בה מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל-אביב – יפו על מחיקת כתב אישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים, בקשתה של התביעה המשטרתית למחוק את כתב האישום והחלטת בית המשפט המורה על מחיקת כתב האישום.

תיק פלילי בפני כב’ השופטת מרים דיסקין, בית משפט השלום תל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת.

בנושא תרחישים שונים לביטול כתב אישום ומקרים נוספים בהם ייצוג משפטי מטעם משרדנו הוביל לביטול כתב אישום ראו: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
לדוגמאות נוספות לביטול כתב אישום ראו בעמוד: ארכיון ביטול כתב אישום.
להרחבה בנושא עבירות נגד שוטרים ראו בעמוד: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר | העלבת עובד ציבור.

תקיפה של שוטרים ועימותים עם שוטרים – דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לעבירות תקיפה של שוטרים ועימותים עם שוטרים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | עורכי דין פליליים | ייצוג במשפט פלילי | עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב | כתב אישום

הפוסט תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי שהוביל לביטול כתב אישום 5 (8) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר