ארכיון ייעוץ משפטי פלילי - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111)

גיא פלנטר — Tue, 01 Jul 2025 02:30:22 +0000

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו.
כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

גידול סמים | ייצור סמים

סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר.
מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

החזקת סמים | שימוש בסמים

סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
- בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
- לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע.
המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית.

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105 מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
- מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
- האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
- החשוד מודה בעבירה.
- אין נסיבות מחמירות.
- הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.
לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
- יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
- באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם.
- “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות.
נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (111) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99)

גיא פלנטר — Sun, 06 Apr 2025 06:30:45 +0000

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם.
משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו	דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
ארכיון עבירות אלימות במשפחה	ארכיון עבירות פגיעה בפרטיות
ארכיון תקיפת בן משפחה	ארכיון האזנת סתר
ארכיון תקיפת בת זוג	ארכיון עבירות איומים
ארכיון תקיפת בן זוג	ארכיון הטרדה באמצעות מתקן בזק
ארכיון תקיפה הגורמת חבלה ממשית	ארכיון הסגת גבול
ארכיון תקיפת קטין	ארכיון הפרת הוראה חוקית
ארכיון תקיפת קטין או חסר ישע	ארכיון הפרת חובה של הורה או אחראי
ארכיון התעללות בקטין או בחסר ישע	ארכיון כליאת שווא
ארכיון חבלה חמורה	ארכיון היזק לרכוש במזיד
ארכיון תקיפת זקן	ארכיון חבלה במזיד ברכב

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73)

גיא פלנטר — Sat, 05 Apr 2025 05:30:57 +0000

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
- עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
- עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
- עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

“תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
“תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
- תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
- תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
- תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
“תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
- כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
- תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

“חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
“חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
- העבירה נעברה כלפי בן זוג.
- העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
- העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
- כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
- כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
חובת דיווח:
- חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
- חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
- להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (73) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי 4.8 (22)

גיא פלנטר — Mon, 10 Mar 2025 15:07:38 +0000

עורך דין עבירות נשק – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי וייעוץ בכל הנוגע לעבירות נשק.

עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק בכלל, ובפרט בנוגע למקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בהחזקת נשק ואובדן נשק.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות בנשק.

עבירות נשק – פתח דבר

עוד בסמוך להקמת המדינה, הוסדר כל תחום כלי היריה בחוק ספציפי, הוא חוק כלי היריה, תש”ט-1949. מטבע הדברים, תוקן חוק זה מפעם לפעם, על מנת להתאימו לצרכים השונים שהתעוררו במהלך השנים.
בשל המסוכנות הנלווית לכל הנוגע לכלי יריה, קבע המחוקק שורה ארוכה של איסורים פליליים בחוק כלי היריה, לצידם הוקם מנגנון רישוי המאפשר פעילויות שונות בכלי יריה, בכפוף לתנאים קפדניים שנקבעו על ידי המחוקק.
עמוד זה מתמקד בהוראות החוק הנוגעות לאופן החזקת הנשק על ידי אזרחים המורשים להחזיק בכלי יריה, להבדיל מנושא רישוי כלי היריה.
בכל הנוגע לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה | חידוש רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה | ערר על החלטת פקיד רישוי | הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון לנשק.

דרישות חוק כלי היריה, תש”ט-1949 ביחס לאופן החזקת נשק על ידי אזרחים המורשים להחזיק בכלי יריה

סעיף 15 לחוק כלי היריה קובע כדלקמן:

“15. אבידות

(א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין.

(ב) בעל רשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו – חייב להודיע על כך לפקיד רישוי”.

המחוקק לא קבע אם כן כללים מפורשים כיצד להחזיק בנשק, אלא העדיף שכל מקרה של אובדן נשק יבחן על פי נסיבותיו הפרטניות, תוך בחינת סבירות התנאים בהם הוחזק הנשק בנסיבות המקרה.
כפי שניתן לראות בסעיף 15 לחוק, קבע המחוקק הגנה טובה, השוללת כל אחריות פלילית במקרה של אובדן נשק. יחד עם זאת, נטל ההוכחה הועבר למחזיק הנשק, הנדרש להוכיח שנתקיימו 2 תנאים מצטברים:
- שהחזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין;
- שהודיע על האובדן תוך 48 שעות מהמועד שבו נודע לו שהנשק אבד, נגנב או הושמד.
הוכיח את שני אלה גם יחד, לא ישא המחזיק באחריות פלילית.
באשר לשאלת סבירות התנאים בהם הוחזק הנשק, רלוונטיות עד מאוד הנחיות אחסון כלי ירייה אשר פורסמו על ידי המשרד לביטחון הפנים.
בתמצית, קובעות הנחיות משרד הפנים כדלקמן:
- יש לפרוק את הנשק מהתחמושת לפני ההחסנה.
- יש לאחסן בנפרד את כלי הירייה, התחמושת והמחסניות כך שיקשה לחבר בניהם.
- יש להקפיד להניח את כלי הירייה במקום נעול ומחוץ להישג ידם של ילדים ומבוגרים.
- מומלץ לרכוש כספת ביתית להחסנת הנשק ולהתקין אותה במקום מסתור (הנחיה קודמת כללה גם דרישה לקבע את הכספת לקיר במקום מסתור בבית).
- אין להשאיר כלי ירייה ותחמושת במכונית בשום מקרה, זוהי עבירה פלילית.
- במקרה של היעדרות ממושכת, מומלץ להפקיד את כלי הירייה למשמורת אצל סוחר נשק מורשה.

עבירת נשק – הזנחת השמירה על כלי ירייה

ראינו אם כן, שעצם אבדן נשק שהוחזק בתנאים לא סבירים בנסיבות העניין מהווה עבירה פלילית, וכך גם אי מתן הודעה למשטרה על האובדן תוך 48 שעות.
דרגת חומרה גבוה יותר מצא המחוקק בהחזקת, השארת או הפקרת כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע מאדם אחר מלגרום בכלי היריה נזק.
בהתאמה, קובע סעיף 339 לחוק העונשין כדלקמן:

“339. הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

(א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

להרחבה בנוגע לעבירה זו ראו בעמוד: הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
כיום, כענין של מדיניות, השארת כלי ירייה במכונית ללא השגחת המחזיק תוביל להגשת כתב אישום בעבירה לפי סעיף 339 (א) לחוק העונשין.

עבירת נשק – מעשה פזיזות או רשלנות בכלי יריה

ירי באזור מגורים סעיף 340א לחוק העונשין

מטבע הדברים, חל איסור פלילי לבצע ירי באזור מגורים ללא הסבר סביר, והדבר מקבל ביטוי בסעיף 340א לחוק העונשין:

“340א. יריות באזור מגורים

היורה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר, דינו – מאסר שנה”.

מעשה פזיזות ורשלנות בכלי יריה – סעיף 338 לחוק העונשין

אנו ממשיכים “לטפס” בדרגת החומרה בכל הנוגע לאופן ההחזקה והשימוש בכלי יריה. בהתאם להוראות סעיף 338(א) לחוק העונשין, עשיית מעשה לגבי נשק בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה, או אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בנשק הינה עבירה הנושאת לצידה עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר.
סעיף 338 לחוק העונשין קובע:

“338. מעשי פזיזות ורשלנות

(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א)(5) בחגיגה או בטקס, דינו – מאסר ארבע שנים”.

לענין האחריות הפלילית לעבירה של מעשה פזיזות או רשלנות בנשק יש לשים לב כי אין זה מעלה או מוריד באם נגרמה חבלה בפועל, כתוצאה מהמעשה הרשלני בנשק. די בכך שהוכח כי התקיים סיכון לחיי אדם או לגרימת חבלה.

גרימת מוות ברשלנות בנשק – סעיף 304 לחוק העונשין

לתוצאות המעשה הרשלני השלכות במישור הפלילי וכך קובע סעיף 304 לחוק העונשין, שכותרתו “גרימת מוות ברשלנות” כי הגורם ברשלנותו למותו של אדם עונשו המקסימלי 3 שנות מאסר.

המתה בקלות דעת – סעיף 301ג לחוק העונשין

לבסוף, מעשה בקלות דעת שהוביל לתוצאה קטלנית, כגון משחק “רולטה רוסית” בנשק עשוי להוביל להרשעה בעבירה הנושאת לצידה עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר.
סעיף 301ג לחוק העונשין קובע:

“301ג. המתה בקלות דעת

הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

“קלות דעת” מוגדרת בחוק העונשין כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

עבירות בנשק

רכישה או החזקת נשק שלא כדין

בהתאם להוראות סעיף 144(א) לחוק העונשין, מי שרוכש או מחזיק בנשק שלא כדין – דינו מאסר מקסימלי של 7 שנות מאסר.
יחד עם זאת, אם מדובר בחלק של נשק, אבזר או תחמושת – דינו המקסימלי 3 שנות מאסר.
המחוקק קבע הגנה טובה לעבירה זו למי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, תש”ט-1949, או התקנות על פיו.

נשיאה או הובלת נשק שלא כדין

נשיאת הנשק או הובלתו שלא כדין נחשבת בעיני המחוקק כעבירה חמורה יותר, ודינה עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר.
אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת – העונש המקסימלי על נשיאתם או הובלתם – 3 שנות מאסר.
גם בהקשר לנשיאה או הובלה של נשק – מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה – יש לו הגנה טובה מפני אחריות לעבירה.

ייצור נשק שלא כדין, ייבוא או ייצוא נשק שלא כדין או סחר בנשק שלא כדין

רף ענישה חמור במיוחד נקבע לכל חוליה בשרשרת הפצת הנשק הלא חוקי;
סעיף 144(ב2) לחוק העונשין קובע:

“המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים”.

לתשומת לב שלצורך הרשעה בעבירה של סחר בנשק, אין צורך להוכיח ששולמה תמורה כלשהיא עבור הנשק. די בכך שמסירת החזקה בנשק נעשתה שלא כדין.
גם מכירה או מסירה של נשק לאדם שלא רשאי על פי דין להחזיק בנשק, דינה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר וזאת על אף אם מדובר בסוחר נשק מורשה (סעיף 144(ב3) לחוק העונשין).
יחד עם זאת, סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים בלבד (סעיף 144(ב3) לחוק העונשין).

עונשי מינימום שנקבעו ביחס לעבירות בנשק

בשל ריבוי המקרים בהם נעשה שימוש בנשק לא חוקי בארועים פליליים וחבלניים, קבע המחוקק עונשי מינימום ביחס לחלק מהעבירות בנשק.
בהתאם לתיקון בחוק העונשין, מי שהורשע בעבירות נשק שיפורטו להלן, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי:
רכישה או החזקת נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו (סעיף 144(א) רישה לחוק העונשין).
נשיאה או הובלת נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו (סעיף 144(ב) רישה לחוק העונשין).
ייצור, ייבוא או ייצוא נשק או סחר בו או עשיית כל עסקה אחרת בו שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו (סעיף 144(ב2) לחוק העונשין).
מסירה או מכירה של נשק לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו (סעיף 144(ב3) רישה לחוק העונשין).

עבירות נשק – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בשל המסוכנות הרבה הכרוכה בהחזקה ובשימוש בכלי יריה – קיימת מדיניות של “אפס סבלנות” לעבירות נשק.
בכל הנוגע לאופן ההחזקה ו/או השימוש בנשק, לכל תקלה, תאונה או סטיה מהוראות החוק עשויות להיות השלכות דרמטיות במישור הפלילי.
מכאן החשיבות הרבה להתייעץ עם עורך דין פלילי, הבקיא בתחום כלי היריה, בטרם מסירת כל גירסה. עמידה על הזכות להיוועץ עם עורך דין, בטרם מסירת גירסה, איננה יכולה לשמש לחובתו של החשוד. מנגד- עצם שלילת זכותו של חשוד להיוועץ עם עורך דין עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם או החפות.
להשלמת התמונה נציין כי במקרים של אובדן הנשק או גניבתו, לא יטפל המשרד לביטחון פנים בבקשה חדשה לקבלת רישיון לכלי ירייה חדש אלא לאחר שהמבקש הוכיח, כי תיק המשטרה שנפתח בענין נסגר בעילה של חוסר אשמה.
מכאן, שיש צורך להיוועץ עם עורך דין פלילי כיצד להוביל לסגירת תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה, ואם תיק החקירה נסגר בעילה אחרת, להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום האם ניתן לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה.

עורך דין עבירות נשק – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק בכלל, ובפרט בנוגע לעבירה של הזנחת השמירה על כלי יריה.
למידע נוסף אודות עבירות נשק ומקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמודים הבאים:
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו הנוגעים לעבירות נשק.

עו”ד פלילי

עורך דין עבירות נשק | הזנחת השמירה על כלי יריה | ירי באזור מגורים | מעשה פזיזות או רשלנות בנשק | גרימת מוות ברשלנות בנשק | המתה בקלות דעת | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי | רכישה או החזקת נשק שלא כדין | נשיאה או הובלת נשק שלא כדין | ייצור נשק שלא כדין, ייבוא או ייצוא נשק שלא כדין או סחר בנשק שלא כדין

הפוסט עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי 4.8 (22) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים 5 (108)

גיא פלנטר — Sun, 02 Jun 2024 13:31:40 +0000

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים

מחיקת רישום פלילי בצבא –
מחיקת עבר פלילי לחיילים או מחיקת עבר פלילי לפני הגיוס לצבא

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים: גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות במסגרתן מתבקשנשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי של חיילים שהורשעו בפלילים (בין אם הורשעו לפני גיוסם לצבא ובין אם הורשעו במהלך שירותם הצבאי).
המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
מומלץ לקרוא ביחד עם עמוד זה את שני העמודים הבאים:
- מחיקת רישום פלילי.
- חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי

אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019.
רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת) – נמחק הרישום הפלילי.
אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המידע הפלילי, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
- להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
- לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
אחד מגדולי שופטי ביהמ”ש העליון, כב’ השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:

“… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג“.
סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמודים:
- מחיקת רישום פלילי.
- חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים ואנשי קבע

חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת רישום פלילי

הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המידע הפלילי מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות (“בגירים-צעירים”). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית.
משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה לחיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים ומחיקת עברם הפלילי

להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי של חיילים:
- שיקולי חסד ורחמים;
- שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
- מצב בריאותי או נפשי;
- מהות העבירה;
- גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
- הרקע לביצוע העבירה;
- תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
- מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
- המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
- נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
- חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
- האינטרס הציבורי.

אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת רישום פלילי של חיילים

בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ”א, הרמטכ”ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי בצבא – הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה”ל

ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05 נוהל המלצת צה”ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי;

שיקולים במתן חנינה ומחיקת רישום פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

תנאי סף קשיחים:
- לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה”ל.
- החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
- בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
- גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
- משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
- הרשעות:
  - לא הורשע בבית דין צבאי.
  - לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
- עבר משמעתי:
  - לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
  - נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
  - מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
- עבר תעבורתי:
  - הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
- הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ”ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא

על פי חוק המידע הפלילי, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה? על כך ננסה להשיב כאן;
הגשת בקשה ע”י עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה
- ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
- בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
- להסדר ייחודי זה שזכה לשם “רישום פלילי מופחת” משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
- מכאן, שבכל הנוגע לבקשות הנוגעות לחיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
- בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא.
מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום פלילי בצבא

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב’ הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום פלילי של חיילים

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
כמו כן כללנו מספר דוגמאות למקרים של מחיקת רישום פלילי של אזרחים.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים בצבא | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | מחיקת רישום פלילי | חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

הפוסט מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים 5 (108) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר 5 (330)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 08:07:11 +0000

חוות דעת בגוגל ובפייסבוק

של לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

חוות דעת ב- Google

חוות דעת בגוגל אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

לעיון במלוא חוות הדעת העדכניות בגוגל אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ראו:
- חוות דעת בגוגל – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
בהמשך עמוד זה תמצאו גם חלק מחוות הדעת שפורסמו בגוגל.

חוות דעת ב- Facebook

Guy Flanter Criminal & Military Law Office reviews page on Facebook.

לעיון במלוא חוות הדעת העדכניות בפייסבוק אודות משרד עורך דין גיא פלנטר ראו בשני עמודי הפייסבוק של המשרד:
- חוות דעת בעמוד הפייסבוק בעברית של משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- Guy Flanter Criminal & Military Law Office Reviews Page on Facebook.
בהמשך עמוד זה תמצאו גם חלק מחוות הדעת שפורסמו בפייסבוק.

מקבץ של חוות דעת בגוגל ובפייסבוק אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

[wpbr_collection id=”13658″]

[wpbr_collection id=”10136″]

[wpbr_collection id=”10126″]

לביקורות ודירוגים נוספים אודות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ראו בעמוד: ביקורות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי | רישוי נשק | התאמה ביטחונית | פיקוח על יצוא ביטחוני

הפוסט חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר 5 (330) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 03:29:24 +0000

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות גניבה: ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל, גניבה בידי עובד ציבור

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי + ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות רכוש ובכללן עבירות גניבה על סוגיהן לרבות: גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד, גניבה בידי מנהל וכן גניבה בידי עובד ציבור.

על עבירות גניבה – גניבה מהי

אחד האיסורים המסורתיים בדין הפלילי הוא האיסור על גניבה, כאשר חוק העונשין, התשל”ז – 1977 קובע מדרג של עבירות גניבה, הנבדלות זו מזו בנסיבותיהן ובחומרתן.
עבירת הגניבה “הקלאסית” היא זו הקבועה בסעיף 383 בחוק העונשין:

383. גניבה – מהי

(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

החוק מגדיר אם כן שתי חלופות לעבירה של גניבה הקלאסית:
- האחת – עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, בלא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר שלילת קבע. דוגמא מובהקת היא אדם הנוטל מוצרים מחנות ועוזב את החנות מבלי לשלם על המוצרים.
- השניה – עניינה במעשה של מעילה באמון ומשקפת את הגניבה על דרך “שליחת יד” בדבר המוחזק כדין בחזקתו של הגנב. דוגמא קלאסית לגניבה בשליחת יד היא אדם שמחזיק כספים בנאמנות עבור אחר ועושה שימוש בכספי הנאמנות לצרכיו הפרטיים מבלי שקיבל לכך את אישורו והסמכתו של האדם האחר עבורו החזיק בכספים.
עוד קובע החוק כי עבירה של גניבה יכולה להתבצע בתחבולה, בהפחדה, תוך ניצול טעות של הצד השני ואף במציאה.
משמעות הדבר היא למשל שגם אדם שמצא ארנק או מכשיר פלאפון ונטל אותם לעצמו, למרות שיודע כי ניתן לאתר את הבעלים בשקידה סבירה, עלול למצוא עצמו חשוד בעבירה של גניבה.
כך, גם אדם שחשבון הבנק שלו זוכה בשל טעות ולא דיווח על כך למרות שהיה מודע לטעות – עלול להיחשב כמי שביצע עבירה של גניבה.
גניבה יכולה להיות של כל נכס שהוא בעל ערך, ובכלל זה נכס מוחשי כגון חפץ או כסף ונכס מופשט כגון זכות או מידע.

עבירת הגניבה הבסיסית – סעיף 384 לחוק העונשין

עבירת הגניבה הבסיסית, ללא נסיבות מחמירות, היא עבירה מסוג “עוון” אשר העונש המקסימאלי הקבוע בצדה בחוק העונשין עומד על שלוש שנות מאסר (סעיף 384 לחוק).
מכאן גם, שלאדם שנחקר כחשוד בעבירה של גניבה לא קמה הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום. ככל שלא יפנה ביוזמתו, באמצעות סנגור מטעמו, לרשות התובעת בבקשה לערוך שימוע לפנים משורת הדין – עלול למצוא עצמו נאשם בהליך פלילי מבלי שהיתה לו הזדמנות לנסות ולשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק באחת מעילות הסגירה הקיימות.

גניבה בנסיבות מחמירות – סעיף 384א(ב) לחוק העונשין

לצד עבירת הגניבה הקלאסית נקבעו בחוק סוגים נוספים של עבירות גניבה, עבירות אותן ראה המחוקק בחומרה יתרה ועל כן גם קבע בצדן רף ענישה מחמיר, גבוה יותר משלוש שנות מאסר.
כך למשל, סעיף 384א(ב) לחוק העונשין, קובע, כי גניבה של דבר שערכו עולה על חצי מיליון שקלים תיחשב “גניבה בנסיבות מיוחדות” ודינה מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה – “שליחת יד” – עבירה לפי סעיף 393 לחוק העונשין

סוג נוסף של עבירת גניבה, הנושאת חומרה מיוחדת, היא עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה הקבועה בסעיף 393 לחוק העונשין:

393. גניבה בידי מורשה

העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

חומרתה היתרה של עבירת גניבה בידי מורשה נעוצה בניצול וההפרה של יחסי האמון בין מרשה למורשה. עבירה של גניבה בידי מורשה מתבצעת ככלל על דרך של “שליחת יד” בנכס המוחזק בידי המורשה כדין.
עבירה של גניבה בידי מורשה מעסיקה את בתי המשפט בישראל לעתים תכופות ובחלק ניכר מהמקרים מתעוררת ביחס לעורכי דין שהחזיקו כספים בנאמנות עבור לקוחותיהם ושלחו ידם בכספים לצרכיהם האישיים, כמו גם ביחס למנהלי השקעות שקיבלו ייפוי כח וזכות לעשות פעולות בכספי לקוחותיהם לצורכי השקעה ותחת זאת גרפו את הכספים לכיסם.
בשל המעילה באמון הנלווית לגניבה ע”י מורשה, מצא המחוקק להחמיר את רף הענישה וקבע עונש של שבע שנות מאסר.
הגם שהעונש שנקבע ע”י המחוקק הוא עונש מקסימאלי, בתי המשפט חזרו ופסקו כי בגין עבירה של גניבה בידי מורשה ראוי להשית עונש של מאסר בפועל, ואכן, לא מהססים בתי המשפט ברחבי הארץ לגזור על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה בידי מורשה מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח ולעיתים אף לתקופות ממושכות.
עוד בשנות ה- 80 פסק בית המשפט העליון בערעור פלילי 281/82 אהרון אבו חצירא נ’ מדינת ישראל את הדברים הבאים (ההדגשה שלנו):

“כלל אחר, אף הוא נקוט בידינו מימים ימימה, הוא, שמבחינת מדיניות הענישה הנורמאטיבית הכול שווים בפני החוק. מקובל עלינו, כי אדם שהורשע בביצוע עבירות כגון גניבה בידי מורשה, גניבה על-ידי נאמן, גניבה על-ידי מנהל וגניבה מאת מעביד, וכן עבריין שחטא במעשי שחיתות בקבלת שלמונים או בנתינתם –אין לפטור את אלה מעונש מאסר בפועל. בעבירות אלה מתמצים ומשתלבים יחד גם שליחת יד ברכוש הזולת וגם מעילה באמון, אשר ניתן באנשים אלה על-ידי ציבור, שבטח ביושרם ובהגינותם. בהיות עבירות מעין אלה שכיחות, ומשום שפגיעתן בציבור הרחב קשה במיוחד, סבר המחוקק בקבעו את העונש המרבי וקבע בית-משפט זה בהלכותיו, כי ראויים מעשים מעין אלה לעונש חמור ומוחשי, כדי שיהא בהם להתריע על התנהגות נפסדת זו ולהרתיע עבריינים בכוח מלהיגרר למעשי עבירה שכאלה. אין בידי בית המשפט, ששומה עליו לתרום את תרומתו להכחדת התופעות הללו, אמצעי הולם יותר מאשר ענישה ממשית ומוחשית, שמאסר בפועל בין מרכיביה“.

הדברים הללו בכל הנוגע למדיניות הענישה בעבירות של גניבה בידי מורשה ועבירות כלכליות בכלל יפים ונכונים גם כיום, בפרט נוכח מגמת בתי המשפט להעלות את רף הענישה. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 4430/13 נתנאל שרון נ’ מדינת ישראל (ההדגשה שלנו):

“באשר למתחם הענישה ההולם; לא מצאתי כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו שמתחם ענישה בעניינו של הנאשם יכלול עונש מאסר בפועל לתקופה של 4-2 שנים, בתוספת עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. גם לא מצאתי כי מדובר בקביעה מחמירה, בשים לב למגמת הענישה המחמירה שעולה מפסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון בכל הנוגע לעבריינות כלכלית …. לא אחזור כאן על הדברים שנאמרו בפסקי הדין האמורים לעיל בנוגע לחומרתן של העבירות הכלכליות ולהשלכותיהן הקשות על המשק והחברה. בל נטעה באופיין “הלבן והנקי” של העבירות הכלכליות; מדובר בעבירות מתוחכמות וקשות לגילוי, אשר מבוצעות לרוב על ידי עבריינים בעלי מעמד והשכלה שעושים שימוש בכספיהם של אחרים, תוך ניצול כוחם ומעמדם ותוך הפרת חובות הנאמנות. לעיתים קרובות נותרות עבירות אלה סמויות מהעין במשך שנים רבות, וכשהן מתגלות, מתבררים גם הנזקים החמורים הנובעים מהן, אשר הינם בדרך כלל חמורים פי כמה וכמה מהנזקים שנגרמים כתוצאה מעבירות רכוש “רגילות”. לא בכדי קבע בית משפט זה בשנים האחרונות שהגיעה העת להעלות את רף הענישה בעבירות כלכליות, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל במקרים המתאימים“.

גניבה בידי עובד – עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין

עבירה ספציפית נוספת אותה ראה המחוקק בחומרה יתרה היא גניבה בידי עובד, עבירה הקבועה בסעיף 391 לחוק העונשין וגם בצדה קבע המחוקק ענישה של שבע שנות מאסר:

“391. גניבה בידי עובד

עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים”.

החומרה המיוחדת הטמונה בעבירה של גניבה בידי עובד נובעת מהעובדה כי יחסי עובד ומעביד הינם יחסים מיוחדים הדורשים אמון רב, מעוצמת הפגיעה ביחסי האמון כאשר העובד גונב ממעסיקו, מהקלות היחסית של שליחת היד בנכסי המעביד תוך ניצול הגישה לרכושו, כמו גם מהקושי בגילוי העבירות הללו.
מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים בעבירות גניבה ומרמה שבוצעו על ידי עובד ממעבידו היא להטיל ענישה מוחשית הכוללת מאסר בפועל.
כך למשל נפסק בע”פ 1341/02, מיכל מזרחי נגד מדינת ישראל:

“מטרות הענישה, המשקפות ערכים שונים ואף מנוגדים, הן מגוונות…בעבירות שעניינן שליחת יד בכספים שהופקדו בידי הנאשם, תוך ניצול אמון המפקידים – אשר קל לבצען וקשה לגלות את העבריין – המטרות בעלות המשקל המכריע הן ההרתעה וההוקעה. הגשמת מטרות אלה מחייבת, ככלל, להטיל עונש מאסר משמעותי בסוג עבירות זה”.

לעניין החומרה המיוחדת של עבירה הגניבה ממעביד, המחייבת לשיטת בתי המשפט ענישה מחמירה ומרתיעה, נקבע גם בע”פ 72220/04 מדינת ישראל נגד כהנים כדלקמן:

“לא בכדי קבע המחוקק ענישה מחמירה של שבע שנות מאסר בצידה על עבירת הגניבה ממעביד. עבירה זו נושאת עימה גם יסוד קשה של הפרת אמון. ‘בעבירות אלה נוספת לפגיעה בזכות ההחזקה של בעל הנכס גם הפרה של חובת הנאמנות שחב הגנב, מכוח מעמדו, לבעליו’ (ע”פ 6350/93, מדינת ישראל נגד גולדין, פורסם בפד”י מט(4) 281). אפשר וצריך לדרוש ממעסיק שינקוט באמצעי הגנה מירביים כדי לשמור על רכושו, כנגד גנבים ‘מן החוץ’ – אך קשה אם לא בלתי אפשרי, להתגונן מראש כנגד עובד ‘מבפנים’, שבתוקף תפקידו ומכוח האמון שהמעביד רוחש לו – יש לו גישה טבעית לרכושו של המעביד. על כן, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה…” (סעיף ד’ לפסק-הדין).

עיון בפסיקה מן השנים האחרונות אכן מלמד כי בתי המשפט אינם מהססים להטיל עונשי מאסר ממשים מאחורי סורג ובריח על נאשמים שהורשעו בעבירה של גניבה ממעסיק, זאת גם על אף קיומן של נסיבות אישיות מיוחדות.
לדוגמא למדיניות הענישה המחמירה בעבירות של גניבה ממעסיק ניתן לראות בתיק רע”פ 5540/15 גלוריה גאוי נגד מדינת ישראל, שם הותיר בית המשפט העליון על כנו עונש של 8 חודשים מאסר בפועל בכליאה ממשית על עובדת משק בית, אלמנה בת 53 ואם לשבעה ילדים, שגנבה ממעסיקיה שיקים וקנתה באמצעותם מצרכים ושירותים בסך כולל של כ- 100,000 ₪. הנאשמת בתיק זה נדונה לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח למרות שנטלה אחריות על מעשיה, החלה בהליך שיקום ולא היה לחובתה כל עבר פלילי.
בית המשפט העליון דחה את ערעורה של הנאשמת על חומרת העונש בקבעו כי:

“עונש המאסר שהוטל על המבקשת מבטא באופן הולם את מדיניות הענישה בעבירות של גניבה ממעביד, ואיננו סוטה ממנה, ולפיכך לא מצאתי כל מקום להתערב בו… זאת, גם בהתחשב בעברה הנקי של המבקשת, בנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעובדה כי היא הודתה בעובדות כתב האישום המתוקן” .

גניבה בידי מנהל – עבירה לפי סעיף 392 לחוק העונשין

עבירה ייחודית נוספת בקטגוריה של עבירות גניבה היא עבירה של גניבה בידי מנהל, המוגדרת בסעיף 392 בחוק העונשין:

“392. גניבה בידי המנהל

חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים”.

כך למשל, מנהל או דירקטור בחברה אשר עושה בכספי החברה כבתוך שלו ונוהג בהם מנהג בעלים ללא אישור או הסכמה מטעם הגורמים המוסכמים בחברה.
הנסיבות המחמירות נעוצות בעבירה זו בניצול הגישה שיש לנושא המשרה או חבר דירקטוריון בתאגיד לנכסי התאגיד ובהפרת יחסי האמון המיוחדים השוררים בין התאגיד לנושא המשרה.

גניבה בידי עובד ציבור – עבירה לפי סעיף 390 לחוק העונשין

החמורה מבין עבירות הגניבה היא עבירה של גניבה בידי עובד ציבור, שבצדה קבע המחוקק עונש של עשר שנות מאסר:

390. גניבה בידי עובד הציבור

עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

עובד ציבור לעניין זה יכול כל אחד מהמנויים בסעיף 34כד לחוק העונשין ובכלל זה עובד מדינה, לרבות חייל בצה”ל, עובד רשות מקומית או מועצה דתית, עובד בנק ישראל, עובד מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו וכיו”ב.
עבירה של גניבה בידי עובד ציבור טומנת בחובה מעילה קשה באמון הציבור, פגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי והכל לשם גזל מהקופה הציבורית. לכן, בתי משפט עמדו לא אחת על הצורך למגר את ביצוען של עבירות מסוג זה, המתבצעות בדרך כלל תוך הפרת אמון וניצול אמון הציבור, על דרך של הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה.
דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירה זו:
- גניבה בידי עובד ציבור – איש צבא קבע : רישום פלילי מופחת ללא פגיעה בזכויות פנסיה צבאית.
- תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה.

עבירות גניבה – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

בקביעה שיפוטית שאדם מסוים ביצע עבירת גניבה יש משום פגימה קשה בשמו הטוב, במהימנותו, ובהכתמתו במעשה מובהק של חוסר יושר.
הרשעה פלילית במעשה גניבה, באחת הנסיבות המחמירות שקבע המחוקק, אף חושפת את המורשע, מעבר לחיובו בהשבת הגניבה – לפגיעה בכיסו ולשלילת חירתו – בדרך של שליחתו למאסר.
בשנים האחרונות מאמצים בתי המשפט רטוריקה מחמירה ביחס לעבירות כלכליות, המתורגמת לעונשי מאסר בפועל לצד ענישה כלכלית מכבידה, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים ולהפוך את ביצוען של העבירות הללו לבלתי כדאי.
לעניין זה נקבע בע”פ 8458/11 שובל נ’ מדינת ישראל (הדגשות שלנו):

“בדורות האחרונים, חדלו רחובות העיר והכפר מלשמש אכסניה בלעדית לביצוען של עבירות בקניינו של האחר. בדורנו, עדים אנו למעשי פשיעה כלכליים, הנעשים תחת כסות של חליפות יוקרה, גורדי שחקים ופעולות עסקיות לגיטימיות לכאורה. הסוציולוג האמריקאי אדווין סאת’רלנד היה הראשון לכנות סוג פשיעה כזה כ”עבירות צווארון לבן”…. עבירות הצווארון הלבן טומנות בחובן אשליה לפיה הן עבירות “נקיות יותר”, כאשר בפועל אין זה המצב, ולא פעם עבירות מסוג זה חמורות יותר מעבירות רכוש אחרות מבחינת היקפן ותיחכומן…אולם, על אף ה”הילה” (בלשון סגי נהור כפולה ומכופלת) העוטפת עבירות מסוג זה, ואולי דווקא בגלל הביצוע הסטרילי לכאורה של פשיעה כאמור, על מערכת אכיפת החוק והענישה לעמוד על המשמר ביתר שאת, תוך קביעה חד משמעית לפיה גם פשיעה זו אינה משתלמת. זאת בגדר מידה נגד מידה. המניע לביצוע עבירה כלכלית טמון בטיב העבירה, ועל בית המשפט לתרום תרומתו בהטלת עונשים שיהפכו עבירות אלו לבלתי כדאיות, גם בדרך של הטלת עונשי מאסר ממשיים“.

נוכח מורכבותה המשפטית של עבירת הגניבה, על שלל יסודותיה ורבדיה, ובשל מגמת בתי המשפט בשנים האחרונות להחמיר מאוד בענישה בעבירות מסוג זה, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כבר בשלבי החקירה בחשד לעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה באם חלילה הוגש כתב אישום.

עבירות גניבה – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם טיפל משרדנו בעבירות גניבה.

עורכי דין פליליים

עבירות גניבה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | גניבה בידי מורשה | גניבה בידי עובד | גניבה בידי מנהל | גניבה בידי עובד ציבור

הפוסט עבירות גניבה: הסברים ודוגמאות על עבירות הגניבה, ייעוץ וייצוג משפטי 4.9 (99) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר