בחירת עורך דין פלילי מומלץ | כיצד לבחור עו”ד פלילי.

בחירת עורך דין פלילי מומלץ – ראשי פרקים

• כיצד לבחור עו”ד פלילי – פתח דבר.
• שכור את שירותיו של עו”ד המתמחה בתחום הפלילי.
• עורך דין פלילי מומלץ? איך בודקים?
• בדוק מי באמת מטפל בעניינך.
• היזהר מהבטחות.
• בעת בחירת עורך דין פלילי – היזהר משידול.
• היזהר מטענות על שימוש “בקשרים אישיים” או “קשרים פוליטיים”.
• בחירת עורך דין פלילי – השימוש באינטואיציה.
• סיכום היקף הייצוג ושכר הטרחה עם עורכי דין בתחום הפלילי.
• שיקולי עורך הדין הפלילי בקביעת גובה שכר טרחתו.
• לאחר בחירת עורך דין פלילי – ערוך הסכם שכר טרחה בכתב עם עורך הדין הפלילי שייצג אותך.

כיצד לבחור עורך דין פלילי מומלץ – פתח דבר

• ברשימה זו ימצא הקורא מספר עצות שימושיות אשר מטרתן לסייע בעת בחירת עורך דין פלילי. הדברים מבוססים על נסיונו של עו”ד פלילי גיא פלנטר, הן כתובע לשעבר בפרקליטות המדינה והן כסניגור, אולם נועדו לצרכי הכוונה כללית בלבד ואין בהם כדי להוות תחליף לקבלת יעוץ משפטי.
• להבדיל מתחומי המשפט האחרים, המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות. חירותו של אדם, שמו הטוב וכבודו הם הנכסים היקרים לו מכל.
• בעת צרה, כאשר כל עולמו מאוים על ידי גופים חזקים ממנו – רשויות החקירה והתביעה של המדינה, המיומנים בהפללתו – כיצד יבחר מי יגן עליו ומי יעמוד לצידו אל מול מתקפה זו, המאיימת על כל מישורי חייו?
• בעמוד זה השתדלנו לספק לקורא:
  • כלים, לבחירת עורך דין פלילי; אנו מפרטים כאן שיקולים שונים שכדאי לקחת בחשבון, בעת בחירתו של עורך דין פלילי.
  • טיפים שונים בנוגע לאופן הסדרת הייצוג המשפטי עם עורך הדין הפלילי שבחרתם.

שכור את שירותיו של עו”ד המתמחה בתחום הפלילי

• בראש ובראשונה – שכור את שירותיו של עורך דין בעל מומחיות וניסיון במשפט פלילי. 
• לכאורה, מה שנאמר כאן אמור להיות ברור לכל: שהרי למשל, לא תיקח רופא משפחה לבצע ניתוח לב פתוח. אך בפועל, מדי יום שוכרים חשודים או נאשמים את שירותיהם של עורכי דין שאינם מתמחים בתחום הפלילי, והאחרונים, בחוסר אחריותם, נוטלים עליהם את הייצוג.
• אמנם רישיון עריכת הדין מקנה לאותם עורכי דין את הזכות לייצג בכל תחומי המשפט (למעט בתי דין צבאיים, שם נדרש אישור מיוחד) ולכן יש לא מעט עורכי דין, שכמו חנות “כל-בו”, עושים “קצת מהכל”.
  אך הנזקים שנגרמים מסוג כזה של ייצוג לא ניתנים בד”כ לתיקון; דע כי בפני ערכאות ערעור, עדיף מצבו המשפטי של מי שלא היה מיוצג כלל, על פני חברו שהיה מיוצג, אך באופן גרוע.
• להבדיל מתחומי משפט רבים אחרים, עוסק המשפט הפלילי בדיני נפשות, ולכן אל תיתן לאיש “לצבור ניסיון” ו”ללמוד” על גבך ועל חשבונך. בדוק תמיד: האם עורך הדין מתמחה בתחום, כמה שנים הוא עוסק בתחום והאם טיפל במקרים דומים בעבר.
• בהקשר האחרון יש לזכור שאפילו בתחום הפלילי יש תתי-התמחויות וכך למשל, לא לכל עו”ד פלילי יש ניסיון בתחומים ספציפיים כגון: איוסר הלבנת הון, תאונות דרכים ותאונות עבודה קטלניות, עבירות כלכליות וכדומה.
  במאזן שבין וותק לניסיון, עדיף לך לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה מזה 5 שנים בסוגיה העומדת על הפרק מאשר עורך דין שיש לו 25 שנות וותק במקצוע, אך אין לו מושג, או שיש לו מושג מועט בסוגיה הנדונה.

עורך דין פלילי מומלץ ? איך בודקים?

• בעבר, בתהליך בחירת עורך דין פלילי, נאלצו לקוחות להישען כמעט באופן בלעדי על המלצות “מפה לאוזן” מעורכי דין אחרים או ממכרים. 
• כיום, בעידן האינטרנט, קיים מידע רב ונגיש ברשת אודות פועלם של עורכי הדין לרבות דירוגים, ביקורות וחוות דעת.
• מכל אלו ניתן כמובן לגבש עמדה באם ראוי להפקיד את הטיפול או הייצוג המשפטי בידיו של עורך דין פלילי מומלץ כזה או אחר.
• יחד עם זאת, מאחר ודירוגים, ביקורות וחוות דעת אודות עורכי דין אינם חסינים מפני מניפולציות, מומלץ להיכנס למאגרי מידע משפטיים ולבחון פסקי דין בהם היו מעורבים אותם עורכי דין מומלצים.
• באופן זה, ניתן להתרשם באופן בלתי אמצעי מפועלו של עורך דין מומלץ כזה או אחר, והאם קיימת התאמה בין הדברים ששמעתם או קראתם על אותו עורך דין לפעילותו בבתי המשפט, כפי שפעילות זו מתשקפת בפסקי הדין.
• בכך לא תם הבירור והמחקר בבחירת עורך דין פלילי;
• יש לזכור שפסק דין הינו “השורה התחתונה”, התוצאה, של תהליך שלם. תוצאה, כידוע, הינה לעולם עניין יחסי, ולכן מה שנראה כתוצאה לא טובה (למשל הרשעה בעבירה כזו או אחרת או עונש חמור), יכול בפועל להיות הישג משפטי של ממש, ביחס לנקודת הפתיחה. לא כל התיקים מסתיימים בזיכוי ולפעמים סיום הליך ללא הרשעה או בענישה לקולא – הינו הישג של ממש.
• פעמים רבות, אין בידי הקורא את מלוא המידע הרלוונטי על מנת באמת להעריך את טיב עבודתו של עורך הדין ולכן – אין תחליף לפגישה עם עורך הדין, והתרשמות בלתי אמצעית ממנו, תוך בדיקת הנקודות שיובאו להלן.

בדוק מי באמת מטפל בעניינך

• בשעת צרה, הפיתוי רב לרוץ “לשמות הגדולים” ולשכור את שירותיו של עורך דין בעל מוניטין או את שירותיה של פירמת עורכי דין גדולה ומכובדת. 
  אך עליך להיות ער לכך שקיימים מודלים שונים של משרדי עורכי דין: לעתים אכן אותו עורך דין מנוסה ומוכשר ששכרת יטפל אישית בעניינך, אך לעתים לא. 
• מודל אחד ניתן לכנות בשם “מודל הפרונט”: על פי מודל זה, אותו “פרונט” של המשרד, “המותג” שאליו פנית, השותף הבכיר בעל המוניטין “יקלוט” אותך (כי זה תפקידו העיקרי – להביא לקוחות) בעוד בפועל, יטפל בעניינך שותף זוטר או שכיר צעיר ובלתי מנוסה, או אפילו מתמחה שטרם קיבל רישיון. אך זכור: איכות הטיפול הינה תמיד פונקציה למומחיותו וניסיונו של מי שמטפל בפועל בעניינך.
• מודל אחר נשען על נפח, קרי – טיפול במספר הרב ביותר של תיקים בפרק הזמן הקצר ביותר. מטבעו, מעודד מודל זה חוסר יסודיות, פשרות והסדרי טעון, וזאת על מנת להתפנות לתיקים אחרים. אותו “מותג” ששכרת “רץ מתיק לתיק” ובפועל, פשוט לא יהיה פנוי להתעמק בעניינך. 
• לכן בדוק: מי בפועל יטפל בעניינך, מי יופיע מטעמך בפרקליטות או בבית המשפט, האם אותו סניגור אכן פנוי לטפל בך והאם יהיה זמין עבורך.
• על מנת למנוע אי הבנות בהמשך הדרך, הסדר עניין זה בהסכם שכר הטרחה.

היזהר מהבטחות

• במסגרת ההליך הפלילי קיימים מספר רב של משתנים, שאינם בשליטתו המוחלטת של עורך הדין. כך למשל, בשל אופיו והשקפת עולמו של שופט מסוים, עלול אותו שופט להגיע לתוצאה מסוימת לנוכח הראיות שהוצגו בפניו, בעוד שופט אחר עלול להגיע, על סמך אותן ראיות בדיוק, לתוצאה הפוכה (ערכאות הערעור אמורות “לאזן” את התופעה הזו).
• סניגור פלילי טוב יגלה גמישות, יבקש להתאים את עצמו לשופט שבפניו, ובמסגרת זו יבצע מחקר אודות החלטות קודמות של השופט בעניינים דומים וילמד את השופט שבפניו. 
  אך מאחר ועסקינן בבני אנוש, תמיד יש לקחת בחשבון דרגה מסוימת של חוסר וודאות. 
• תוצאת ההליך תלויה כמובן גם בכישוריו וניסיונו של הצד שכנגד שמטפל בתיק (התובע המשטרתי או הפרקליט) ובמשך הזמן שיש בידיו להשקיע בלימוד התיק ובהכנתו. מאחר ובית המשפט מכריע על פי הראיות שהובאו בפניו, לא אחת יוכרע התיק בשל חוסר הכנה של אחד הצדדים, או ניהול לא נכון של המערכה המשפטית.
  חוסר הודאות לגבי התוצאה נעוץ גם בתפקודם של העדים על דוכן העדים, כולל הנאשם עצמו. כך למשל, “על הנייר” יכול שהתיק יראה מבטיח לגבי אחד הצדדים, אך לאחר שעדיו עלו להעיד וגרסתם קרסה על דוכן העדים, תתהפך הקערה על פיה.
• כל האמור לעיל בא להדגיש את הדבר הבא: סניגור שמבטיח תוצאה מסוימת במשפט פלילי עושה עוול לשולחו, שכן או שהוא שוטה גמור, או שהוא פשוט אינו דובר אמת.
• לעורכי דין בכלל ועורכי דין פליליים בפרט, יש נטייה מובהקת להגזים ביכולותיהם. בפועל, מעצם אופי עבודתם הם נתקלים כבעניין של שגרה בקשיים, מכשולים ואף בכישלונות. לכן – יהיה המוניטין של הסניגור אשר יהיה, לעולם לא ימצא אותו סניגור בעמדה להבטיח תוצאה מסוימת בהליך פלילי. כל שהוא יכול להבטיח – שיעשה את כל שביכולתו. הסניגור יכול להאמין לגרסת לקוחו, הוא יכול להאמין, על סמך בדיקת הראיות, שקרוב לוודאי שהמשפט הפלילי יסתיים בתוצאה מסוימת. אך סניגור אחראי והגון לעולם לא יבטיח תוצאה מסוימת.
• מנקודת מבטו של הלקוח, רב הפיתוי לנסות ולקבל מהסניגור הבטחה, בעוד מועד, שהתיק יסתיים בהצלחה. אך אם הסניגור לא מבטיח, אין הוא מגלה חולשה אלא דווקא הגינות, חכמה וניסיון.
• במיוחד היזהר כאשר כבר בפגישה הראשונה טוען בפניך הסניגור שכתב האישום יבוטל או שהוא יזכה אותך. קרוב לוודאי שהוא אומר לך את מה שאתה רוצה לשמוע. כך בחשבון, שרוב רובם של התיקים מסתיימים בהרשעה פלילית, והסניגור שבפניך, שטרם ניתח את הראיות, בכלל לא נמצא בעמדה להביע מסקנות נחרצות כאלה ואחרות. ואגב, אם תבקש מאותו סניגור לקבל בכתב את הבטחתו, מיד תראה “נסיגה טקטית לאחור”. כך או כך, אם הבטיח, מוטב לך לחפש סניגור אחר.
• כבכל עניין, השתמש בשכל הישר ובניסיון החיים. ככל שהמקרה חמור יותר והראיות נגדך טובות יותר כך גם טענותיו האופטימיות של הסניגור תלושות יותר מן המציאות.
• בהקשר הנדון עליך גם לדעת, שאם הסניגור מתנה את שכר טרחתו בתוצאות ההליך – הרי שעבר עבירה לפי סעיף 84(א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961.

בעת בחירת עורך דין פלילי – היזהר משידול

• לא אחת פונים עורכי דין פליליים (בין אם טלפונית או באולמות בתי המשפט) ללקוחות פוטנציאליים ומבקשים לשדלם לשכור את שירותיהם. לעיתים השידול מלווה בהצעות מפתות כאלה ואחרות, תוך ציון שכר טרחה בגובה מגוחך בגין הטיפול המשפטי או הייצוג המשפטי.
• דחה בנימוס את ניסיון השידול: מעבר לכך שמדובר בעבירה אתית מצד עורך הדין (לפי סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ”א-1961), השידול מעיד על מצוקה.
• יתרה מכך, כבר אמרנו שענייננו בדיני נפשות: לא אחת חירותך, שמך הטוב ופרנסתך מונחים על כף המאזניים. לפיכך, שכירת שירותיו של עורך דין פלילי צריכה להיעשות בכובד ראש, ורצוי להתייעץ ולקבל המלצות מאנשים המקורבים לתחום.

היזהר מטענות על שימוש “בקשרים אישיים” או “קשרים פוליטיים”

• עבודתו הקודמת של עורך הדין הפלילי בצד שכנגד (כתובע במפלג תביעות משטרתי או בפרקליטות המדינה, כאיש משטרה או רשות חקירה אחרת) מקנה לו כמובן יתרון על חבריו, באשר הוא למד את דרכי עבודת “היריב”, מכיר את הנפשות הפועלות בצד שכנגד והם גם מכירים אותו. 
• בייצוגו את המדינה בפני ערכאות משפטיות שונות זכה לעתים גם למוניטין, שישרת אותו בהמשך דרכו כסניגור. יתרה מכך, מי שכיהן בעברו כתובע פלילי אף צבר ניסיון רב, שכן בכל שנה נתונה, טיפל בכמות עצומה של תיקים ובמגוון רחב של מקרים, להבדיל מחברו הסניגור בשוק הפרטי.
• אך יתרונו לא נעוץ בעצם “הקשרים האישיים” שפיתח בעברו; יש והיכרותו האישית עם הצד שכנגד תשפר את התקשורת ביניהם, אך ככלל, אין בהכרות שכזו להכריע כלום, שכן ההחלטות מתקבלות באופן ענייני.
• היזהר אם כן מעורכי דין המבקשים ליצור בפניך את הרושם שעל בסיס “קשרים אישיים”, בכוחם להוביל לתוצאה דרמטית. במקרה “הטוב”, מדובר במצג שווא; במקרה הרע, מדובר בשחיתות לשמה (כגון מתן שוחד ומצבים של הפרת אמונים) ומאחר ואתה כבר נתון בצרה אחת, אל תחפש לך הסתבכויות פליליות נוספות. הדברים שלעיל יפים גם לגבי טענות שונות על “קירבה לשלטון” או “קשרים פוליטיים” כאלה ואחרים. 

בחירת עורך דין פלילי – השימוש באינטואיציה

• גם בבחירת עורך דין פלילי, כמו בכל החלטה חשובה אחרת בחיים, יש מקום לשימוש באינטואיציה.
• לכן, בדוק מה אתה מרגיש ביחס לעורך הדין הפלילי עמו נפגשת. האם יש לכם כימיה? האם אתה מרגיש שעורך הדין ישר עמך, או מנסה לרצות אותך? האם עורך הדין מתנהל באופן אתי?
• האם אתה מרגיש שעורך הדין מוכן להירתם למאבקך ומתאים לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק? האם יצאת מהשיחה עם עורך הדין בתחושה שיעשה כל שבידיו לסייע לך להגיע לחוף מבטחים?

סיכום היקף הייצוג ושכר הטרחה עם עורכי דין בתחום הפלילי

• דע כי גובה שכר הטרחה בגין הטיפול או הייצוג המשפטי יכול להשתנות דרמטית מעורך דין פלילי אחד לחברו. לכן, כבכל עניין, רצוי לקבל מספר הצעות מחיר.
• יחד עם זאת ברור שלעתים, בשל אילוצים שונים (כגון מצוקת זמן) לא ניתן לקבל בעוד מועד מספר הצעות מחיר; במצב דברים זה, רצוי לסכם עם עורך הדין שנבחר למשימה על ייצוג המוגבל להליך שעומד על הפרק (הן בייפוי כוח והן בהסכם שכר הטרחה) ובהמשך, בהתאם להתפתחויות ומידת הצורך, להתקשר בהסכם שכר טרחה נוסף לאחר קבלת מספר הצעות מחיר.
• דוגמא קלאסית לכך – מצב בו נעצר קרוב משפחה או ידיד, ומתעורר צורך להעמיד ייצוג משפטי מיידי, על מנת שעורך דין פלילי יעניק יעוץ משפטי דחוף לעצור, ילווה אותו בחקירה הפלילית ויופיע מטעמו בפני שופט מעצרים, בדיון בבקשת המשטרה להארכת מעצרו או קביעת תנאי שחרורו בערובה.
• במצב דברים זה רצוי להגביל את הייצוג (ובהתאמה, גם את גובה שכר הטרחה) לטיפול שעומד על הפרק (יעוץ משפטי, ליווי החקירה וייצוג משפטי בפני שופט המעצרים). אין שום טעם, בשלב מוקדם זה, לשכור את שירותיו של הסניגור לייצג את העצור בנוגע להליך הדן בכתב האישום כנגדו, שכן יתכן וכלל לא יוגש כתב אישום!
• כך גם במצב בו כבר הוגש כתב אישום; במקרה זה רצוי לסכם את שכר הטרחה לגבי ערעור בנפרד, שכן יתכן וכלל לא יתעורר הצורך להגיש ערעור.

שיקולי עורך הדין הפלילי בקביעת גובה שכר טרחתו

• שיקולי עורך הדין הפלילי בקביעת גובה שכר טרחתו רבים ומגוונים, וכוללים בעיקר עניינים המוכתבים ע”י מהות הטיפול עצמו ועניינים החיצוניים למהות הטיפול.
• עניינים המוכתבים ע”י מהות הטיפול עצמו כוללים:
  • היקף העבודה הנדרש (בתיקים בעלי היקף גדול במיוחד יש צורך להסתייע בכוח – עזר);
  • מורכבות הטיפול;
  • בעייתיות מיוחדת במקרה (בין אם עובדתית או משפטית);
  • חומרת המקרה (כמובן שאין דינו של תיק רצח כדין תיק של הסגת גבול פלילית);
  • ההשלכות האפשרויות של המקרה על הלקוח ובני משפחתו (למשל מאסר, או הרשעה שעלולה להוביל לפיטוריו של הלקוח);
  • העניין שיש לסניגור במקרה הספציפי;
  • סיכויי ההצלחה;
  • הערכאה שבפניה יופיע הסניגור (ערכאה ראשונה, ערכאות ערעור, בית המשפט העליון);
  • מיקומו הגאוגרפי של ההליך (למשל, עורך דין שמשרדו בת”א ייקח בחשבון שההליך מתנהל באילת);
  • מיקומו הגאוגרפי של משרדו של הסניגור (בד”כ, ככל שהמשרד מרוחק ממרכז הארץ כך גם שכר הטרחה נמוך יותר);
  • ולעתים נדירות – אפילו מי השופט או ההרכב שפניו מתנהל ההליך.
• עניינים חיצוניים למהות הטיפול כוללים: 
  • המוניטין של עורך הדין הפלילי, הוותק, הניסיון והמומחיות שלו בתחום;
  • עד כמה הוא עמוס/פנוי באותו רגע נתון;
  • האם מדובר בלקוח קבוע או מזדמן;
  • האם מדובר בלקוח מסחרי (תאגיד או עסק) או לקוח פרטי;
  • הפוטנציאל הטמון בתיק מבחינת קבלת תיקים נוספים בעתיד;
  • התהודה התקשורתית המלווה את הטיפול בתיק ו/או בלקוח הספציפי;
  • מצבו הכלכלי של הלקוח (יכולת כלכלית, נזילות, ערבויות, בטחונות);
  • הוצאות קודמות שכבר הוציא הלקוח לצורך טיפול במקרה;
  • רצונו של הסניגור לסייע ללקוח ספציפי זה (למשל בשל קירבה כל שהיא);
• כלקוח, עליך לנסות ולשקלל את כל השיקולים הרלוונטיים לעניינך ולהעמידם אל מול הצעת המחיר שקיבלת.
• שיטות תמחור שכר הטרחה של עורך הדין:
  • תשלום שכר טרחה על בסיס שעות עבודה (תשלום לפי תעריף קבוע לשעת עבודה, בגין שעות העבודה שהושקעו בפועל בעניינו של הלקוח).
  • תשלום שכר טרחה על בסיס “סיכום גלובלי” (תשלום קבוע מראש בגין טיפול משפטי מתחילתו ועד סופו).
  • תשלום שכר טרחה בסיסי, גלובלי, עליו באה תוספת רק בגין עבודה שנעשית בפועל, בהתאם לאופי העבודה (למשל תעריף מסוים בגין ייצוג בישיבת בית משפט טכנית במהותה, תעריף אחר בגין ישיבה מהותית של חקירת עדים והגשת ראיות או טעונים משפטיים ותעריף שלישי בגין הגשת סיכומים).
• בהקשר זה, ככול שהטיפול העומד על הפרק (למשל ייעוץ) קטן יותר בהיקפו, כך גם יותר משתלם ללקוח לשלם על בסיס שעות עבודה; וככל שמדובר בהיקף נרחב יותר של עבודה (כגון ייצוג משפטי בהליך פלילי שלם), כך עדיף לעבור ל”סיכום גלובלי“.
• יש לקחת בחשבון, שעלויות שעות העבודה של שותף בכיר, שכיר ומתמחה – שונות, ויש להקפיד ולסכם עניין זה מראש. ניתן גם לסכם (במיוחד בסיטואציות של ייעוץ משפטי), שיש לקבל מראש בכתב את אישורו של הלקוח להמשך העבודה, במידה והיקף העבודה יעלה על מספר מוסכם של שעות.
• משהוגש כתב אישום, מבחינת היקף עבודתו של הסניגור, יש לאבחן בין שני סוגי טיפול:
  • טיפול אשר הוביל לסיום התיק מבלי שהעידו העדים בבית משפט (כגון במצבים של חזרה מכתב אישום, ביטול כתב אישום, עיכוב ההליכים, וסיום התיק בהסדר טעון);
  • טיפול אשר כלל שמיעת העדים בבית המשפט והגשת ראיות (מה שנקרא: “ניהול הוכחות”). 
• היקף עבודתו של סניגור ב”ניהול הוכחות” גדול לאין שיעור ממצב שבו לא נשמעו העדים בבית המשפט, ומנקודת מבטו של הלקוח, רצוי שיעמוד על כך שאבחנה זו תקבל ביטוי בגובה שכר הטרחה. במילים אחרות, מומלץ ללקוח לסכם על גובה שכר טרחה שונה, לגבי כל אחד משני סוגי הטיפול הנ”ל.
• רצוי לא לשלם לסניגור את מלוא שכר הטרחה מראש, אלא לחלקו לתשלומים, בין אם בהתאם לשלבים השונים ההליך הפלילי (למשל, מקדמה במעמד חתימת הסכם שכר הטרחה, תשלום בעת הקראת כתב האישום, תשלום לפני תחילת פרשת התביעה, תשלום לפני תחילת פרשת ההגנה, תשלום בסמוך למועד הכרעת הדין וכו’) ובין אם בפריסת תשלומים לאורך זמן.
• בשיטת התמחור השלישית עליה עמדנו לעיל (כלומר – תשלום שכר טרחה בסיסי, גלובלי, עליו באה תוספת רק בגין עבודה שנעשית בפועל, בהתאם לאופי העבודה), ניתן לסכם כי תשלום שכר הטרחה יבוצע בסמוך לביצוע העבודה עצמה.
• לבסוף נזכיר, שכאשר מדובר בהליך פלילי, חל איסור על עורך דין פלילי להתנות את שכר טרחתו בתוצאות ההליך (למשל, לסכם כי במידה ויורשע, ישלם הלקוח לסניגור שכר טרחה בגובה מסוים, ואילו במידה ויזוכה ישלם מכפלה של אותו סכום).

לאחר בחירת עורך דין פלילי – ערוך הסכם שכר טרחה בכתב עם עורך הדין הפלילי שייצג אותך

• לא אחת מהסס הלקוח לעגן את זכויותיו וחובותיו בהסכם שכר טרחה בכתב, וזאת בשל יחסי האמון המיוחדים שנוצרו עם עורך הדין, וכן מתוך שיקולים של “כבוד”.
• אך אי עיגונם של נושאים כגון היקף הייצוג ועלותו בהסכם בכתב מהווה פתח נרחב לצרות בהמשך הדרך; שכן, אפילו אם הצדדים יפעלו בתום לב, הרי שמטבע הדברים – בהסכם בעל פה לא יוסדרו חלק מהעניינים המהותיים שבהתקשרות, בעוד שעניינים אחרים יוותרו פתוחים לפרשנות.
• לכן – עמוד על כך שיערך הסכם שכר טרחה בכתב. 
• וודא שהסכם שכר הטרחה מתייחס לסוגיות הבאות:
  • הגדרת מהות הטיפול/ ייצוג משפטי (יעוץ / הכנת בקשה/ ייצוג משפטי בסוג הליך מסוים וכו’).
  • הגדרת היקף הטיפול/ ייצוג משפטי (לתיק מסוים/ למס’ תיקים; ערכאה ראשונה/ ערכאות ערעור וכו’).
  • מי יטפל וייצג את הלקוח בפועל.
  • הגדרת אופן חישוב שכר הטרחה (לפי תעריף לכל שעת עבודה / לפי דיונים / לפי תשלום “גלובלי” וכו’).
  • הגדרת תנאי התשלום (סכום ומועד התשלומים). שיטת הצמדת התשלומים (למשל, בצמוד לשער הדולר ארה”ב היציג או שיטת הצמדה מוסכמת אחרת).
  • הגדרת הוצאות שאינן כלולות בשכר הטרחה של הסניגור (מומחים, חוקרים פרטיים, בדיקת פוליגרף, שליחויות, הוצאות צילום חריגות וכו’). רצוי להתנות סעיף זה באישור מראש ובכתב של הלקוח.

מטעמי נוחות הקוראים, הדברים מובאים בלשון זכר, אך מכוונים לשני המינים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | בחירת עורך דין פלילי מומלץ | כיצד לבחור עו”ד פלילי | עורך דין פלילי מומלץ | עורכי דין פליליים מומלצים | עורך דין פלילי מוביל | כתב אישום

הפוסט איך לבחור עורך דין פלילי מומלץ? מה לבדוק וממה להיזהר<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (253)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

• עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג – 1973.
• התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי “סמים מסוכנים” ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
• החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו. 
• כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
• פקודת הסמים איננה מבחינה בין “סמים קלים” ו”סמים קשים”, ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב”סם קל” כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
• מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , “כרישי” עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן “עבירות סמים”

• פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

• החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
• סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “הדחת קטין לסמים מסוכנים” קוע כדלקמן:

“(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, “אחראי לקטין” – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו”.

• העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
• כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש”ח).

 גידול סמים | ייצור סמים

• סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

• המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר. 
• מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים “נורמטיביים” עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
• רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם “קל”, לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
• מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:
  • גידול סמים.
  • גידול קנאביס.
  • ארכיון גידול סמים.

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
• וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: “יצוא, יבוא, וסחר והספקה”:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

• עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ”סוחר סמים” צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.  
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

• סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו “תיווך”, אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

“לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13”.

• גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

 החזקת סמים | שימוש בסמים

• סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

“7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות  לפיה, או ברשיון מאת המנהל”.

• יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
  • בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה “קלה יותר” שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
  • לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
• וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

“7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

• פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
• כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
• ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
• במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע. 
• המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית. 

שאלת חוקיות החיפוש – “הילכת בן חיים”

• תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע”י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
• בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
• גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו (“הסכמה מדעת“).
• בפועל, “המציאות בשטח” מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
• ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע”פ 10141/09 אברהם בן חיים נ’ מדינת ישראל (“הילכת בן חיים”, ההדגשה שלנו):

“סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה”יסוד להניח” כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך.”

• ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

“בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ’ 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה.”

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

• אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין “סמים קלים” ל”סמים קשים”, גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
• לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב”הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.1105  מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית“, ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
• הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
  • מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
  • האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
  • החשוד מודה בעבירה.
  • אין נסיבות מחמירות.
  • הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
• הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
• עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

• למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.   
• לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע”פ 211/09 אזולאי נ’ מדינת ישראל :

“הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים” (ראו גם: ע”פ 3623/13 ברון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע”פ 4597/13 פיצו נ’ מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

• אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש”מ 25813-04-17 שפירא נ’ נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
• במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

“…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון”.

• בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

“…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון”.

• שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
  • יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
  • באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם. 
  • “עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור”.

• בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

“כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו “מעל החוק”, ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט”.

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
• הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
• במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
• להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
• כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
• פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז”פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות. 
• נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעבירות סמים החזקה ושימוש בסמים | החזקה לצריכה עצמית | גידול סמים | יבוא סמים | סחר בסמים | הדחת קטין לסמים 

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (111)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה בכל רחבי הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
• כל המקרים המוצגים בהמשך עמוד זה נוגעים לעבירות אלימות במשפחה, ולעבירות הנלוות לעימותים בין בני זוג או בני משפחה כגון: תקיפת בת זוג או תקיפת בן זוג, תקיפת קטין, תקיפת זקן, איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, התעללות בקטין או בחסר ישע, גרימת היזק בזדון, הסגת גבול פלילית, הפרת הוראה חוקית, עבירות פגיעה בפרטיות, עבירות האזנת סתר, כליאת שווא ועוד.

עבירות אלימות במשפחה – הטיפול המשפטי של משרדנו

• ייעוץ משפטי: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בנושא עבירות אלימות במשפחה הן לחשודים ולנאשמים והן לנפגעי עבירה או למתלוננים.
• ייצוג משפטי: אנו מעניקים ייצוג משפטי לנאשמים בעבירות אלימות במשפחה בכל הערכאות המשפטיות ובכל בתי המשפט ברחבי הארץ.
• ייצוג משפט בהליך צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה – משרדנו מייצג מבקשים ומשיבים בבקשות לצווי הגנה וצווי הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה.

העדר זכות שימוע בעבירות אלימות במשפחה

• הערה חשובה בנוגע לעבירות אלימות במשפחה; ככלל, בעבירות מסוג פשע לא ניתן להגיש כתב אישום מבלי להעניק לחשוד שימוע, במסגרתו מקבל עורך דין המייצג את החשוד הזדמנות לשכנע את הרשות התובעת על שום מה לא יוגש כנגד החשוד כתב אישום (לכלל הזה יש חריגים, אולם זה לא המקום להרחיב עליהם).
• חלק מעבירות האלימות במשפחה מסווגת כעבירות מסוג עוון, וביחס לעבירות מסוג עוון כלל לא חלה חובת שימוע בטרם העמדה לדין.
• באשר לעבירות אלימות במשפחה מסוג פשע המפורטות להלן, אלה הוחרגו מהחובה להעניק שימוע בטרם הגשת כתב אישום.
  • תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
  • כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
• לפיכך, חשודים בעבירות אלימות במשפחה עלולים למצוא את עצמם מוזמנים לבית המשפט, לדיון בכתב אישום שהוגש כנגדם, מבלי שקיבלו מכתב יידוע על עצם הכוונה להגיש כנגדם כתב אישום (“מכתב יידוע לחשוד“) ומבלי שנערך בעניינם שימוע, בטרם הוגש כנגדם כתב אישום.
• בהקשר זה צריך לדעת את הדבר הבא: קל יותר למנוע הגשת כתב אישום מאשר לבטל כתב אישום שהוגש או לצאת זכאי בדין בבית המשפט.
• מה כל זה אומר? חשודים בעבירות אלימות במשפחה המעוניינים שלא יוגש כנגדם כתב אישום, חייבים לפנות מיד לאחר חקירתם לעורך דין פלילי, על מנת שהאחרון יפנה מטעמם לרשות התובעת ויבקש לערוך בעניינם שימוע לפנים משורת הדין.
• עוד על השימוע הפלילי ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א וכן ראו: מכתב יידוע לחשוד.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – ביטול כתב אישום בעקבות חקירה נגדית של המתלוננת

נסיבות המקרה וכתב האישום שהוגש – טענות למסכת ארוכה ואכזרית במיוחד של עבירות אלימות כנגד בת זוג, אשר גרמו לחבלות של ממש

• הנאשם בפרשה זו סטודנט למשפטים המתגורר בתל אביב, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק.
• לאחר מערכת יחסים שנמשכה 3 שנים וידעה לא אחת עליות וירידות, נפרד הנאשם מחברתו.
• 9 ימים לאחר פרידתם, ניגשה הצעירה לתחנת משטרה והגישה כנגד חברה לשעבר תלונה. בתלונתה, גוללה המתלוננת טענות בדבר מסכת של התעללות קשה, אשר שיאה באירוע בו לטענתה בעט בכוח בבטנה וגרם לה לחבלות ולשטפי דם. לטענתה, האלימות החלה כבר בתחילת הקשר ובמהלך 3 שנים תקף אותה חברה לשעבר באכזריות, מספר פעמים.
• בחקירתו במשטרה, הכחיש הסטודנט מכל וכל את מעשי האלימות החמורים שייחסה לו חברתו לשעבר, אולם הכחשותיו לא עזרו לו;
• לאחר ש”בילה” במעצר של ממש ושהה פרק זמן במעצר בית, הגיש כנגדו מפלג תביעות פליליות תל אביב כתב אישום, המייחס לו, ב- 4 אישומים שונים, מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, וזאת בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 382(ג) לחוק העונשין, (כיוון שמדובר בבת זוגתו לשעבר);
• מדובר בעבירה פלילית חמורה אשר לצידה קבע המחוקק עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר.
• על פי הנטען בפרק העובדתי של כתב האישום, בהזדמנות אחת סטר על לחייה של המתלוננת (אישום ראשון). בהזדמנות אחרת, כך נטען, סטר לה שוב על לחייה, הכה אותה בחוזקה בידה במכת אגרוף ובהמשך תפס אותה בכוח באיבר מינה (אישום שני).
• בנוסף, נטען כי במועד אחר רדף אחרי המתלוננת בדירתם, דחפה בכוח לעבר הקיר, לפת אותה בחוזקה בגרונה ובעט ברגלה (אישום שלישי). לבסוף, נטען כי באירוע רביעי, בעט בכוח בבטנה באזור הרחם וגרם לה לחבלות ושטפי דם באזור הפגיעה (אישום רביעי).
• הטענות החמורות בכתב האישום העמידו את הסטודנט בסיכון של מאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח, במידה ובית משפט ימצא אותו אשם במיוחס לו.

עוצמת הראיות שנאספו כנגד הנאשם

• במישור הראייתי, מזווית הראיה של הנאשם, “נתוני הפתיחה” של התיק נראו די עגומים; לצד תלונה מאוד מפורטת ועקבית מצד המתלוננת, חיזקו את תלונתה “סוללה” של עדים שידעו לספר למשטרה על חבלות שראו לטענתם על גופה, בזמן אמת, ועל וסיפורים שלטענתם שמעו מפיה, שוב – בזמן אמת, על אלימות קשה מצדו של הנאשם.
• הוסף על כך, שכתמיכה לטענתה שהנאשם בעט בבטנה וגרם לה חבלה ממשית, הציגה המתלוננת תעודה רפואית מחדר מיון.

תוצאות המשפט הפלילי – ביטול כתב אישום

• למרות שלל הראיות המפלילות שנאספו כנגדו, עמד הסטודנט על חפותו. במשך כשנתיים ו- 10 חודשים התנהל משפטו הפלילי בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
• במשך תקופה זו הספיקה להעיד רק המתלוננת, אשר נחקרה בחקירה נגדית במשך מספר ישיבות על ידי בא כוחו של הנאשם, עורך דין פלילי גיא פלנטר.
• בתום חקירתה הנגדית של המתלוננת ע”י הסניגור, שוכנעה התביעה המשטרתית כי המשך ההליך הפלילי כנגד הנאשם יוביל לזיכוי. לא נותר בידיה כל סיכוי סביר להרשעה.
• לפיכך, גיבש עורך דין פלילי גיא פלנטר הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה יימחק כליל כתב האישום , כאילו לא בא לעולם. 
• משחזרה התביעה המשטרתית מכתב האישום, הורה בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת מרים דיסקין) על ביטול כתב האישום. עם ביטול כתב האישום, לא הסתיר בית המשפט את דעתו שאלמלא חזרה בה התביעה מכתב האישום, היה מזכה בית המשפט את הנאשם בעקבות הדברים שנתגלו בחקירתה הנגדית של המתלוננת.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שבוטל בעקבות חקירתה הנגדית של המתלוננת. 

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כב’ השופטת מרים דיסקין.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות פרטניות לתיקי עבירות אלימות במשפחה אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות במשפחה, לפי סוג עבירה

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי אלימות במשפחה בהם טיפלנו שהסתיימו בזיכוי, ביטול כתב אישום, אי הרשעה, סגירת התיק הפלילי, עיכוב ההליכים ועוד.

עו”ד פלילי

משפט פלילי | עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | עורך דין אלימות במשפחה | חקירה במשטרה

הפוסט עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (99)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
• בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

• הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
• ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
  • עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
  • עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
  • עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
• בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

• “תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
• “תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי 

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

• המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
• כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
• בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם  

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

• עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

 תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

• בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
  • תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
  • תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
  • תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
• העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

 תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

• באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
• בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
• בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

• בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

• יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
• במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

 (1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

 (2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

 (3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

• להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

 תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

• סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
• “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
• בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
  • כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
  • תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

• בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

•  “חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

• ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
• “חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
• עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
• במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

• המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

• עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
  • העבירה נעברה כלפי בן זוג.
  • העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
  • העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
  • כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
  • כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

 תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

• המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

• כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
• מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

 תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

• מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
• העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

• ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
• חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
• עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
• להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
• חובת דיווח:
  • חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
  • חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
  • להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

 חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

• החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
• חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
• משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

•  למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד:  עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן  | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה

הפוסט עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (73)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין עבירות נשק – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי וייעוץ בכל הנוגע לעבירות נשק.

עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק בכלל, ובפרט בנוגע למקרים של הפקרת נשק והזנחת השמירה על כלי יריה, מעשה פזיזות או רשלנות בהחזקת נשק ואובדן נשק.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות בנשק. 

עבירות נשק – פתח דבר

• עוד בסמוך להקמת המדינה, הוסדר כל תחום כלי היריה בחוק ספציפי, הוא חוק כלי היריה, תש”ט-1949. מטבע הדברים, תוקן חוק זה מפעם לפעם, על מנת להתאימו לצרכים השונים שהתעוררו במהלך השנים.
• בשל המסוכנות הנלווית לכל הנוגע לכלי יריה, קבע המחוקק שורה ארוכה של איסורים פליליים בחוק כלי היריה, לצידם הוקם מנגנון רישוי המאפשר פעילויות שונות בכלי יריה, בכפוף לתנאים קפדניים שנקבעו על ידי המחוקק.
• עמוד זה מתמקד בהוראות החוק הנוגעות לאופן החזקת הנשק על ידי אזרחים המורשים להחזיק בכלי יריה, להבדיל מנושא רישוי כלי היריה. 
• בכל הנוגע לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה | חידוש רישיון נשק | החזרת נשק מהמשטרה | ערר על החלטת פקיד רישוי | הגשת עתירה מנהלית להשבת רישיון לנשק.

דרישות חוק כלי היריה, תש”ט-1949 ביחס לאופן החזקת נשק על ידי אזרחים המורשים להחזיק בכלי יריה

• סעיף 15 לחוק כלי היריה קובע כדלקמן:

“15. אבידות 

(א) החזיק אדם כלי יריה, ואבד כלי היריה או נשמד, חייב הוא להודיע על כך לתחנת המשטרה ככל המוקדם, ולא יאוחר מארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או ההשמדה; הובא אדם לדין על עבירה על סעיף קטן זה, לא ישא עליה באחריות פלילית אם הוכיח שנים אלה:

(1) הודיע על אבידת כלי היריה, תוך ארבעים ושמונה שעות מהמועד שבו נודע לו על האבידה או על ההשמדה;

(2) החזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין.

(ב) בעל רשיון לפי חוק זה שאבד או נשמד רשיונו – חייב להודיע על כך לפקיד רישוי”.

• המחוקק לא קבע אם כן כללים מפורשים כיצד להחזיק בנשק, אלא העדיף שכל מקרה של אובדן נשק יבחן על פי נסיבותיו הפרטניות, תוך בחינת סבירות התנאים בהם הוחזק הנשק בנסיבות המקרה.
• כפי שניתן לראות בסעיף 15 לחוק, קבע המחוקק הגנה טובה, השוללת כל אחריות פלילית במקרה של אובדן נשק. יחד עם זאת, נטל ההוכחה הועבר למחזיק הנשק, הנדרש להוכיח שנתקיימו 2 תנאים מצטברים:
  • שהחזיק בכלי היריה בתנאים שהם סבירים בנסיבות הענין;
  • שהודיע על האובדן תוך 48 שעות מהמועד שבו נודע לו שהנשק אבד, נגנב או הושמד.
• הוכיח את שני אלה גם יחד, לא ישא המחזיק באחריות פלילית.
• באשר לשאלת סבירות התנאים בהם הוחזק הנשק, רלוונטיות עד מאוד הנחיות אחסון כלי ירייה אשר פורסמו על ידי המשרד לביטחון הפנים.
• בתמצית, קובעות הנחיות משרד הפנים כדלקמן:
  • יש לפרוק את הנשק מהתחמושת לפני ההחסנה.
  • יש לאחסן בנפרד את כלי הירייה, התחמושת והמחסניות כך שיקשה לחבר בניהם.
  • יש להקפיד להניח את כלי הירייה במקום נעול ומחוץ להישג ידם של ילדים ומבוגרים.
  • מומלץ לרכוש כספת ביתית להחסנת הנשק ולהתקין אותה במקום מסתור (הנחיה קודמת כללה גם דרישה לקבע את הכספת לקיר במקום מסתור בבית).
  • אין להשאיר כלי ירייה ותחמושת במכונית בשום מקרה, זוהי עבירה פלילית.
  • במקרה של היעדרות ממושכת, מומלץ להפקיד את כלי הירייה למשמורת אצל סוחר נשק מורשה.

עבירת נשק – הזנחת השמירה על כלי ירייה

• ראינו אם כן, שעצם אבדן נשק שהוחזק בתנאים לא סבירים בנסיבות העניין מהווה עבירה פלילית, וכך גם אי מתן הודעה למשטרה על האובדן תוך 48 שעות.
• דרגת חומרה גבוה יותר מצא המחוקק בהחזקת, השארת או הפקרת כלי יריה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע מאדם אחר מלגרום בכלי היריה נזק.
• בהתאמה, קובע סעיף 339 לחוק העונשין כדלקמן:

“339. הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

(א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

• להרחבה בנוגע לעבירה זו ראו בעמוד: הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
• כיום, כענין של מדיניות, השארת כלי ירייה במכונית ללא השגחת המחזיק תוביל להגשת כתב אישום בעבירה לפי סעיף 339 (א) לחוק העונשין.

עבירת נשק – מעשה פזיזות או רשלנות בכלי יריה

ירי באזור מגורים סעיף 340א לחוק העונשין

• מטבע הדברים, חל איסור פלילי לבצע ירי באזור מגורים ללא הסבר סביר, והדבר מקבל ביטוי בסעיף 340א לחוק העונשין:

“340א. יריות באזור מגורים

היורה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר, דינו – מאסר שנה”.

מעשה פזיזות ורשלנות בכלי יריה – סעיף 338 לחוק העונשין

• אנו ממשיכים “לטפס” בדרגת החומרה בכל הנוגע לאופן ההחזקה והשימוש בכלי יריה. בהתאם להוראות סעיף 338(א) לחוק העונשין, עשיית מעשה לגבי נשק בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה, או אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בנשק הינה עבירה הנושאת לצידה עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר.
• סעיף 338 לחוק העונשין קובע:

“338. מעשי פזיזות ורשלנות 

(א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;

(ב)  העובר עבירה לפי סעיף קטן (א)(5) בחגיגה או בטקס, דינו – מאסר ארבע שנים”.

• לענין האחריות הפלילית לעבירה של מעשה פזיזות או רשלנות בנשק יש לשים לב כי אין זה מעלה או מוריד באם נגרמה חבלה בפועל, כתוצאה מהמעשה הרשלני בנשק. די בכך שהוכח כי התקיים סיכון לחיי אדם או לגרימת חבלה.

גרימת מוות ברשלנות בנשק – סעיף 304 לחוק העונשין

• לתוצאות המעשה הרשלני השלכות במישור הפלילי וכך קובע סעיף 304 לחוק העונשין, שכותרתו “גרימת מוות ברשלנות” כי הגורם ברשלנותו למותו של אדם עונשו המקסימלי 3 שנות מאסר.

המתה בקלות דעת – סעיף 301ג לחוק העונשין

• לבסוף, מעשה בקלות דעת שהוביל לתוצאה קטלנית, כגון משחק “רולטה רוסית” בנשק עשוי להוביל להרשעה בעבירה הנושאת לצידה עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר.
• סעיף 301ג לחוק העונשין קובע:

“301ג. המתה בקלות דעת

הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

• “קלות דעת” מוגדרת בחוק העונשין כנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

עבירות בנשק

רכישה או החזקת נשק שלא כדין

• בהתאם להוראות סעיף 144(א) לחוק העונשין, מי שרוכש או מחזיק בנשק שלא כדין – דינו מאסר מקסימלי של 7 שנות מאסר.
• יחד עם זאת, אם מדובר בחלק של נשק, אבזר או תחמושת – דינו המקסימלי 3 שנות מאסר.
• המחוקק קבע הגנה טובה לעבירה זו למי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, תש”ט-1949, או התקנות על פיו.

נשיאה או הובלת נשק שלא כדין

• נשיאת הנשק או הובלתו שלא כדין נחשבת בעיני המחוקק כעבירה חמורה יותר, ודינה עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר.
• אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת – העונש המקסימלי על נשיאתם או הובלתם – 3 שנות מאסר.
• גם בהקשר לנשיאה או הובלה של נשק – מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה – יש לו הגנה טובה מפני אחריות לעבירה.

ייצור נשק שלא כדין, ייבוא או ייצוא נשק שלא כדין או סחר בנשק שלא כדין

• רף ענישה חמור במיוחד נקבע לכל חוליה בשרשרת הפצת הנשק הלא חוקי;
• סעיף 144(ב2) לחוק העונשין קובע:

“המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים”.

• לתשומת לב שלצורך הרשעה בעבירה של סחר בנשק, אין צורך להוכיח ששולמה תמורה כלשהיא עבור הנשק. די בכך שמסירת החזקה בנשק נעשתה שלא כדין. 
• גם מכירה או מסירה של נשק לאדם שלא רשאי על פי דין להחזיק בנשק, דינה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר וזאת על אף אם מדובר בסוחר נשק מורשה (סעיף 144(ב3) לחוק העונשין). 
• יחד עם זאת, סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים בלבד (סעיף 144(ב3) לחוק העונשין).

עונשי מינימום שנקבעו ביחס לעבירות בנשק

• בשל ריבוי המקרים בהם נעשה שימוש בנשק לא חוקי בארועים פליליים וחבלניים, קבע המחוקק עונשי מינימום ביחס לחלק מהעבירות בנשק.
• בהתאם לתיקון בחוק העונשין, מי שהורשע בעבירות נשק שיפורטו להלן, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי:
• רכישה או החזקת נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו (סעיף 144(א) רישה לחוק העונשין).
• נשיאה או הובלת נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו (סעיף 144(ב) רישה לחוק העונשין).
• ייצור, ייבוא או ייצוא נשק או סחר בו או עשיית כל עסקה אחרת בו שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו (סעיף 144(ב2) לחוק העונשין).
• מסירה או מכירה של נשק לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו (סעיף 144(ב3) רישה לחוק העונשין).

עבירות נשק – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי

• בשל המסוכנות הרבה הכרוכה בהחזקה ובשימוש בכלי יריה – קיימת מדיניות של “אפס סבלנות” לעבירות נשק. 
• בכל הנוגע לאופן ההחזקה ו/או השימוש בנשק, לכל תקלה, תאונה או סטיה מהוראות החוק עשויות להיות השלכות דרמטיות במישור הפלילי.
• מכאן החשיבות הרבה להתייעץ עם עורך דין פלילי, הבקיא בתחום כלי היריה, בטרם מסירת כל גירסה. עמידה על הזכות להיוועץ עם עורך דין, בטרם מסירת גירסה, איננה יכולה לשמש לחובתו של החשוד. מנגד- עצם שלילת זכותו של חשוד להיוועץ עם עורך דין עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם או החפות.
• להשלמת התמונה נציין כי במקרים של אובדן הנשק או גניבתו, לא יטפל המשרד לביטחון פנים בבקשה חדשה לקבלת רישיון לכלי ירייה חדש אלא לאחר שהמבקש הוכיח, כי תיק המשטרה שנפתח בענין נסגר בעילה של חוסר אשמה.
• מכאן, שיש צורך להיוועץ עם עורך דין פלילי כיצד להוביל לסגירת תיק החקירה בעילה של חוסר אשמה, ואם תיק החקירה נסגר בעילה אחרת, להיוועץ עם עורך דין פלילי העוסק בתחום האם ניתן לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה.

עורך דין עבירות נשק – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות נשק בכלל, ובפרט בנוגע לעבירה של הזנחת השמירה על כלי יריה.
• למידע נוסף אודות עבירות נשק ומקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמודים הבאים:
  • הוצאת נשק מרשות הצבא | גניבת נשק מהצבא.
  • שימוש בלתי חוקי בנשק | משחק בנשק.
  • אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק. 
  • אובדן נשק | איבוד נשק.
  • הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  • מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה. 
  • רשלנות בהחזקת נשק.
  • עבירות נשק בצבא.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו הנוגעים לעבירות נשק.

עו”ד פלילי

עורך דין עבירות נשק | הזנחת השמירה על כלי יריה | ירי באזור מגורים | מעשה פזיזות או רשלנות בנשק | גרימת מוות ברשלנות בנשק | המתה בקלות דעת | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי | רכישה או החזקת נשק שלא כדין | נשיאה או הובלת נשק שלא כדין | ייצור נשק שלא כדין, ייבוא או ייצוא נשק שלא כדין או סחר בנשק שלא כדין

הפוסט עורך דין עבירות נשק – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.8 (22)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים

מחיקת רישום פלילי בצבא –
מחיקת עבר פלילי לחיילים או מחיקת עבר פלילי לפני הגיוס לצבא

• מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים: גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות במסגרתן מתבקשנשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי של חיילים שהורשעו בפלילים (בין אם הורשעו לפני גיוסם לצבא ובין אם הורשעו במהלך שירותם הצבאי).
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
• מומלץ לקרוא ביחד עם עמוד זה את שני העמודים הבאים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי

• אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
• הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019.
• רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת) – נמחק הרישום הפלילי.
• אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המידע הפלילי, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
• מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
• סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
  • להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
  • לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
• אחד מגדולי שופטי ביהמ”ש העליון, כב’ השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:
  

  “… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג“.

• סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
• בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים ואנשי קבע

חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת רישום פלילי

• הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המידע הפלילי מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
• כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
• מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
• כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות (“בגירים-צעירים”). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית. 
• משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
• בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה לחיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים ומחיקת עברם הפלילי

• להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי של חיילים:
  • שיקולי חסד ורחמים;
  • שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
  • מצב בריאותי או נפשי;
  • מהות העבירה;
  • גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
  • הרקע לביצוע העבירה;
  • תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
  • מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
  • המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
  • נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
  • חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
  • האינטרס הציבורי.

אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת רישום פלילי של חיילים

• בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
• חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ”א, הרמטכ”ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
• ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי בצבא – הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה”ל

• ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
• במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
• ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05 נוהל המלצת צה”ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי;

שיקולים במתן חנינה ומחיקת רישום פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

• תנאי סף קשיחים:
  • לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה”ל.
  • החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
  • בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
• ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
  • גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
  • משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
  • הרשעות:
    • לא הורשע בבית דין צבאי.
    • לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
  • עבר משמעתי:
    • לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
    • נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
    • מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
  • עבר תעבורתי:
    • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
• המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
  • הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ”ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא

• על פי חוק המידע הפלילי, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
• מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה? על כך ננסה להשיב כאן; 
• הגשת בקשה ע”י עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה
  • ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
  • בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
  • להסדר ייחודי זה שזכה לשם “רישום פלילי מופחת” משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
  • מכאן, שבכל הנוגע לבקשות הנוגעות לחיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
  • בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא.
• מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום פלילי בצבא

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב’ הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום פלילי של חיילים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי. 
• כמו כן כללנו מספר דוגמאות למקרים של מחיקת רישום פלילי של אזרחים.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים בצבא | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | מחיקת רישום פלילי | חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

הפוסט מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (108)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חוות דעת בגוגל ובפייסבוק 

של לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר 

חוות דעת ב- Google

חוות דעת בגוגל אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

• לעיון במלוא חוות הדעת העדכניות בגוגל אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ראו:
  • חוות דעת  בגוגל – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
• בהמשך עמוד זה תמצאו גם חלק מחוות הדעת שפורסמו בגוגל. 

חוות דעת ב- Facebook

Guy Flanter Criminal & Military Law Office reviews page on Facebook.

• לעיון במלוא חוות הדעת העדכניות בפייסבוק אודות משרד עורך דין גיא פלנטר ראו בשני עמודי הפייסבוק של המשרד:
  • חוות דעת בעמוד הפייסבוק בעברית של משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.
  • Guy Flanter Criminal & Military Law Office Reviews Page on Facebook.
• בהמשך עמוד זה תמצאו גם חלק מחוות הדעת שפורסמו בפייסבוק.

מקבץ של חוות דעת בגוגל ובפייסבוק אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

[wpbr_collection id=”13658″]

[wpbr_collection id=”10136″]

[wpbr_collection id=”10126″]

לביקורות ודירוגים נוספים אודות משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ראו בעמוד: ביקורות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי | רישוי נשק | התאמה ביטחונית | פיקוח על יצוא ביטחוני

הפוסט חוות דעת לקוחות אודות משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (331)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר