ארכיון עורך דין פלילי במרכז - עורך דין פלילי גיא פלנטר

איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה 5 (11)

גיא פלנטר — Sat, 08 Mar 2025 08:25:02 +0000

איומים באקדח | איום בנשק – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי בתיק פלילי והחזרת האקדח לנאשם שזוכה.

איומים באקדח | איום בנשק – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירת איומים בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו תיק איומים באקדח הסתיים בזיכוי הלקוח והחזרת אקדחו.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו – זיכוי מעבירה של איומים באקדח, החזרת האקדח ללקוח.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם –איום באקדח.

פרשה זו עוסקת בזיכוי מהנדס המועסק בתעשיות הביטחוניות, אשר הואשם בבית משפט השלום בכפר סבא באיומים באמצעות אקדח על שכנו.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות ויכוח שפרץ בין הנאשם למתלונן ברחוב, איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שניגש לביתו, הצטייד באקדחו האישי, חזר לרחוב, עמד מספר מטרים מהמתלונן, שלף את אקדחו, כיוון את האקדח לעבר המתלונן ואמר לו “אני אגמור אותך עכשיו עם כדור בראש“, ובהמשך “אני אתקע לך כדור בראש“, וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.
בהתאמה, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
לאחר שמיעת כל הראיות בתיק, קיבל כבוד השופט מיכאל קרשן את טענותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר, זיכה את הנאשם והורה למשטרה להחזיר לו את אקדחו.

על עבירת איומים – סעיף 192 לחוק העונשין.

סעיף 192 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

“איומים

המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

על עבירת האיומים ראו בהרחבה בעמוד: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.

חומרת האיומים המיוחסים לנאשם – איום באקדח שלוף.

במקרה הנוכחי, מבחינת חומרתם, רף האיומים המתואר בכתב האישום נמצא בגדר רף חומרה עליון, שכן נטען כי הנאשם איים על המתלונן באיומי רצח, תוך שהוא מכוון לעברו כלי נשק קטלני – אקדח. במצב דברים זה, על פני כתב האישום, נשקפה סכנה מוחשית ומיידית לחייו של המתלונן.
בהתאמה לחומרת המקרה המתואר בכתב האישום, הודיעה התביעה המשטרתית לנאשם בכתב האישום עצמו, כי במידה ויורשע, עשויה התביעה לעתור לעונש של מאסר בפועל.

זיכוי בתיק פלילי מעבירה של איום בנשק ומתן צו להחזרת אקדח מהמשטרה.

במישור הראייתי, התבססה התביעה המשטרתית על עדותו של המתלונן עצמו, וכן עדותם הישירה של שני עדי ראיה נוספים.
הנאשם כפר בעבירת האיומים המיוחסת לו, ובית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט מיכאל קרשן) שמע את הראיות בתיק עד תום.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק עורך דין פלילי גיא פלנטר לנאשם, זיכה בית משפט השלום בכפר סבא את הנאשם (מחמת הספק), ואף הורה על החזרת האקדח לנאשם, בכפוף להמצאת רישיון בר תוקף.
הפרשה פורסמה במקומון הוד השרון – הואשם כי איים עם אקדח על שכנו – וזוכה.

בדיקת פוליגרף – ראיה לא קבילה במשפט פלילי.

שני היבטים חשובים בפרשה זו; ראשית, לא בכל יום מורה בית משפט במחוזותינו על זיכוי בתיק פלילי. מעבר לכך, גם החלטה שיפוטית להחזיר לאזרח נשק, לאחר שנטען ע” משטרת ישראל כי עשה בו שימוש שלא כדין לאיים על חייו של אחר – בהחלט לא שגרתית.
לפרשה היבט נוסף הנוגע לבדיקת פוליגרף. במהלך חקירתו הנגדית, נשאל הנאשם ע”י התובע המשטרתי אם הוא עומד על חפותו, כיצד יצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף.
בית המשפט אמנם קיבל מייד את התנגדות ההגנה ופסל את השאלה, אולם בעצם הצגת השאלה, חשף התובע המשטרתי בפני בית המשפט ראיה בלתי קבילה, פוגענית ומשחירה במיוחד.
למרות שבית המשפט נחשף לראיה פסולה ופוגענית זו, אימץ את טענות ההגנה וזיכה את הנאשם.

תיק פלילי פ 2300-09 בית משפט השלום כפר סבא, בפני כבוד השופט מיכאל קרשן.

לקריאה נוספת.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפירסום אודות הפרשה בביטאון “הסניגור”. מטעמים מובנים, נמחקו פרטיו המזהים של הנאשם בפרשה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בכפר סבא ראו בעמוד: עורך דין פלילי בכפר סבא.

דוגמאות נוספות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירת איומים.

בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות נוספות בהם ייצגנו חשודים ונאשמים בעבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין. כמו כן ראו: איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.
איומים על בת זוג – זיכוי בתיק פלילי.
איומים בסכין | איום בסכין – ביטול כתב אישום.
איום על שוטר – ביטול כתב אישום.
איומי רצח | איום ברצח – ביטול כתב אישום.
איומים בטלפון – ביטול כתב אישום.

עורך דין פלילי

זיכוי בתיק פלילי – איומים באקדח | ארכיון סעיף 192 חוק העונשין | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה 5 (11) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17)

גיא פלנטר — Sun, 09 Feb 2025 09:50:25 +0000

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה ע”י בית המשפט המחוזי להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם.

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה. מקרה להמחשה – המשטרה חויבה להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים. ערר שהגישה המשטרה – נדחה ע”י ביהמ”ש המחוזי.

לא חייבים להשלים עם תפיסת רכוש ע”י המשטרה. ניתן לתקוף את החלטת תפיסת הרכוש ולחייב את המשטרה להשיב את הרכוש לבעליו. להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו במסגרתו חויבה משטרת ישראל ע”י בית משפט השלום בירושלים להשיב 71 רובי איירסופט למטווח ממנו תפסה את הכלים.
ערר המשטרה על החלטת בית משפט השלום נדחה ע”י בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר חייב את המשטרה לקיים את החלטת בית משפט השלום, ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
משביקשה המשטרה לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, וזאת על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון בנושא, שוכנעה פרקליטות המדינה שאין מקום להביא את העניין לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי” ובכך הסתיימה הפרשה, בהשבת רובי האיירסופט התפוסים למטווח.

רובי איירסופט – במה מדובר?

איירסופט Airsoft הוא ענף ספורט אתגרי שעניינו במשחק המדמה שימוש בכלי נשק. במסגרת המשחק, משתמש השחקן בכלי המדמה נשק, ובמקרה הנדון כאן, מתאמן השחקן בקליעה במטרה דיגיטלית או מטרה מנייר במטווח מאושר.
מדובר בכלי שאין בכוחו להרוג ובשימוש במיגון מתאים (משקף ו/או מיגון פנים) גם לא מסוגל לפצוע. יודגש כי לא מדובר ברובה אוויר (היורה קליעי מתכת, מסוגל לפצוע ולהרוג ומצריך רישיון) ולמרות שמדובר בהעתקים של כלי נשק, איירסופט אינו בגדר אמצעי לחימה או “נשק” כהגדרתו בדין.
בהיותם צעצועים המהווים חיקוי של כלי ירייה ונראים ככלי ירייה, נכנסים כלי איירסופט תחת הגדרה של “צעצוע מסוכן” המופיעה בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איסור ייצוא, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים), התשמ”ז – 1986 ומפוקחים ע”י משרד הכלכלה.

החיפוש המשטרתי במטווח איירסופט, תפיסת 71 רובי איירסופט וסירוב המשטרה להחזיר את התפוסים.

על בסיס צו חיפוש, ערכה משטרת ישראל חיפוש במטווח איירסופט ותפסה 71 רובי איירסופט עם אביזריהם, מחשב ששימש את המטווח ואת הטלפון הנייד של בעל המטווח.
בו ביום, במהלך חקירתו, הציג בעל המטווח את כל הרישיונות הדרושים להחזקת המלאי העסקי וכן רישיון עסק בתוקף וביקש להשיב למטווח את רובי האיירסופט התפוסים, הדרושים לניהולו התקין של המטווח.
בהמשך פנה משרדנו בכתב ליחידה החוקרת בבקשה מנומקת להשבת התפוסים.
משטרת ישראל הסכימה כבר בשלב זה להחזיר את המחשב שנתפס במטווח אולם טענה כי יתר התפוסים נתפסו כדין במסגרת סמכויותיה של המשטרה וכי עד לסיום החקירה לא יוחזרו רובי האיירסופט והטלפון הנייד.

בית משפט השלום בירושלים מורה למשטרת ישראל להשיב את הרכוש התפוס לבעליו.

לנוכח סירוב משטרת ישראל להחזיר את התפוסים, הגיש משרדנו בקשה להחזרת התפוסים לבית משפט השלום בירושלים.
בתמצית, טען משרדנו בבקשה להחזרת תפוסים כדלקמן:
- לא התקיימו התנאים המאפשרים ביצוע תפיסת המלאי העסקי של המטווח והטלפון הנייד.
- צו החיפוש שעל בסיסו נתפסו רובי האיירסופט והטלפון הנייד, ניתן על בסיס מצגים עובדתיים מטעים של היחידה החוקרת.
- הצו השיפוטי שניתן – לא מאפשר תפיסת המלאי העסקי של המטווח.
- הטלפון הנייד נתפס שלא כדין, בניגוד לחוק ולפקודות המשטרה.
- התפיסה גורמת נזק בלתי מידתי ובלתי סביר.
שני דיונים התקיימו בבקשה להחזרת התפוסים בפני כבוד השופט ביאלין אלעזר בבית משפט השלום בירושלים, כאשר בתום הדיון הראשון, ואף בטרם מתן החלטה שיפוטית, הסכימה המשטרה להשיב את הטלפון הנייד ללקוח.
משעמדה המשטרה בסירובה להשיב את 71 רובי האיירסופט למטווח, קיבל בית משפט השלום את בקשת משרדנו והורה על שחרור כל רובי האיירסופט, ללא תנאים.
החלטת בית משפט השלום בירושלים בדבר השבת התפוסים מוצגת במלואה בהמשך עמוד זה. בתמצית, נימק בית משפט השלום את החלטתו להורות על השבת רכוש תפוס מהמשטרה כדלקמן:
- המבקשים מחזיקים בכל האישורים הנדרשים להחזקת כלי איירסופט ואף לייבא ולמכור אותם לאחרים.
- לא ניתן לקשור את המבקשים להסבת כלי איירסופט לנשק חם והמבקשים גם לא ידעו כי כלי איירסופט שנרכשו מהם לכאורה נועדו להסבה לנשק חם.
- אין חולק כי בכלי האיירסופט התפוסים לא בוצעה עבירה כלשהי.
- אין עילת תפיסה ברורה ומובהקת להמשך החזקתם של התפוסים. נציג המשטר התקשה להשיב על השאלה אילו עבירות מיוחסות למבקשים ומהי עילת התפיסה.
- ככול שקיים חשד לביצוע עבירות בהתאם לחוק הפיקוח על המצרכים והשירותים והצווים שניתנו מכוחו, הרי שפעילות במישור זה צריכה להיות מנהלית.
- לא נראה שיש מקום לתת משקל גבוה לעילת התפיסה המניעתית.
כאמור, את החלטת בית משפט השלום המורה על השבת התפוסים תמצאו בהמשך עמוד זה.

בית המשפט המחוזי בירושלים דוחה ערר שהגישה המשטרה ושב ומצווה על השבת תפוסים.

משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום בירושלים והגישה ערר על החלטה זו לבית משפט המחוזי.
את טיעוניה בערר מיקדה המשטרה בעיקר בטענה, כי רובי איירסופט ניתנים להסבה לנשק חם, וכי החזרת רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור;

בתמונה: נימוקי הערר שהגישה משטרת ישראל לבית המשפט המחוזי.

למרות מצב החירום במערכת המשפט (בעקבות משבר נגיף הקורונה), נקבע ערר המשטרה לדיון בפני כבוד השופט אריה רומנוב, בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לדחות את ערר המשטרה, ופסק בין היתר כדלקמן:

“…מקובלת עליי התוצאה אליה בית משפט קמא הגיע, שלפיה אין מקום להורות על המשך החזקתם של הכלים בידי העוררת.

כאמור, שני המשיבים מפעילים את עסקיהם במשך שנים לא מעטות כשהן מצוידים בכל האישורים הנדרשים. אין טענה שהמשיבים מכרו כלים למאן דהו בידיעה שבכוונתו להסב אותם לכלי נשק. כך גם אין טענה שבכלים שנתפסו בעסקיהם של המשיבים נעברה עבירה כלשהי או שהייתה למשיבים כוונה לעבור בהם עבירה.

וגם אם יסתבר בסופו של דבר כי המשיבים, או מי מהם, מכרו כלים בניגוד להוראות הפיקוח, לא יהא זה מידתי לתפוס מהם כבר עכשיו את הכלים המשמשים לעסקיהם, ובכך להביא לפגיעה קשה בעסקיהם.

לטענת משיב 1, “תפיסת המלאי העסקי של העסק…שיתקה את החנות, עצרה יכולת לתפעל את המטווח, פגעה בחברי המועדון, והסבה פגיעה כלכלית לעסק ולבעליו. לא ניתן כמובן לנהל מטווח איירסופט ללא הכלים” (סעיף 43 לבקשה שהוגשה לבית משפט השלום).

סוף דבר. מהטעמים עליהם עמדתי החלטתי לדחות את הערר”.

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט המחוזי במלואה.

משטרת ישראל מבקשת מבית המשפט המחוזי לעכב את החלטתו ב- 3 חודשים, על מנת להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון.

באם סברתם שבהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את ערר המשטרה הסתיים העניין, טעיתם.
משטרת ישראל לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי והגישה בקשה לעיכוב ביצוע השבת התפוסים ב- 90 ימים (!).
בין היתר, טענה המשטרה בבקשה לעיכוב ביצוע כדלקמן:
- כלי איירסופט נסחרים שלא כדין ומגיעים לידי גורמים המסבים אותם לאמצעי לחימה המסוגל לירות ולהמית אדם.
- משטרת ישראל מנסה להתמודד עם תופעה זו:

“…מתוך כוונה למגר את השימוש בכלי איירסופט, לגביהם נקבע ע”י מומחי תוכן כי לאחר מספר פעולות הסבה פשוטות משמשים כאמל”ח בעל פוטנציאל ממשי להרוג ולהמית”.

- לאור פוטנציאל המסוכנות של כלי איירסופט, מתבקש עיכוב השבת הכלים התפוסים ב- 90 ימים לטובת ביצוע השלמות חקירה ופגישות לשם הגשת כתבי אישום פליליים.
- מתקיימים מגעים עם פרקליטות המדינה על מנת לגבש עמדה בכל הקשור להגשת ערר לבית המשפט העליון בסוגיה זו.

פרקליטות המדינה משתכנעת שאין מקום להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון – רובי האיירסופט התפוסים מוחזרים למטווח.

משרדנו הגיש תגובה לבית המשפט המחוזי, מדוע יש לדחות את בקשת עיכוב הביצוע שהגישה משטרת ישראל.
בד בבד, פנה משרדנו לפרקליטות המדינה וביקש מהפרקליטות לדחות את בקשת משטרת ישראל לנסות ולהביא עניין זה לפתחו של בית המשפט העליון ב”גלגול שלישי”, לשים קץ לפגיעה הממושכת והבלתי סבירה בזכויות יסוד ולהורות למשטרת ישראל לכבד את החלטות השיפוטיות שניתנו ולהשיב את התפוסים, ללא כל דיחוי נוסף.
בינתיים קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת עינת אבמן – מולר) כי בתיק נדון ערר על החלטת בימ”ש קמא להורות על השבת תפוסים ועל פניו הבקשה שהוגשה אין מקומה במסגרת תיק הערר במחוזי, שנדחה, וככל שמשטרת ישראל סבורה אחרת, שתנמק ותבהיר בקשתה.
סוף דבר – פרקליטת המדינה השתכנעה שלא להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון והעבירה החלטתה למשטרת ישראל. בכך חויבה משטרת ישראל לקיים את החלטות בתי המשפט ולהשיב את רובי האיירסופט התפוסים חזרה למטווח.
להלן ההתכתבות עם פרקליטות המדינה בנושא:

בתמונה: החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש ערר לבית המשפט העליון.

השבת רכוש תפוס מהמשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת תפוסים מהמשטרה.

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע להשבת רכוש תפוס במשטרה.
להרחבה בעניין ראו – החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
בהקשר להליכי חקירה ותפיסה, מומלץ לקרוא גם את העמוד אודות חקירה במשטרה.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בענייני נשק.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענייני נשק.

עורך דין פלילי

השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה | החזרת תפוס | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | | עבירות נשק – ייצוג משפטי | עבירות נשק בצבא – ייצוג משפטי | עורך דין פלילי בירושלים

רישוי נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון אקדח | החזרת רישיון נשק | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | ייצוג משפטי – השבת רישיון כלי ירייה | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט השבת תפוסים | השבת רכוש תפוס מהמשטרה – המשטרה חויבה להחזיר 71 רובי איירסופט לבעליהם. 4.9 (17) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ; מצאו עו”ד פלילי לייצוג במשפט פלילי לפי מיקום 4.8 (18)

גיא פלנטר — Sun, 20 Aug 2023 17:21:52 +0000

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ.

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

להבדיל מרוב תחומי המשפט האחרים, המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות; על כף המאזניים מונחים נכסיו החשובים ביותר של האדם – חירותו ושמו הטוב.
משכך הם פני הדברים, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו הפיזי של משרד עורכי הדין משמעות משנית.
בעמוד “בחירת עורך דין פלילי” אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מקצוענות, מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
עורכי דין פליליים מובילים, מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית; את שרותיהם שוכרים לקוחות מכל רחבי הארץ – מצפת ועד אילת.
לכן תמצאו את משרדיהם ממוקמים לרוב במרכז הארץ, במיקום המאפשר להם לתת מענה לכלל תושבי הארץ.
משרדנו ממוקם במרכז הארץ, אנו זמינים 24 שעות ביממה ומעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ.
כל צוות עורכי הדין המועסקים במשרד באים מזרועות אכיפת החוק – חוקרים ותובעים לשעבר, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי סיווג ביטחוני גבוה ואישור לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
בעמוד זה תמצאו מידע אודות מחוזות השיפוט השונים ברחבי הארץ ורשימת בתי המשפט בהם נשמעים הליכים פליליים במחוזות השיפוט השונים. ביחס למרבית בתי המשפט, כללנו הפניות לעמודים ספציפיים, המפרטים את פעילותנו באזורי השיפוט של בתי משפט אלו.
בישראל אם כן 6 מחוזות שיפוט, לפי הפירוט הבא;

מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת עלית)

למחוז שיפוט צפון משתייכים היישובים הבאים: אכסאל, בוקעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג’אג’, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג’אר, מג’ד אל כרום, מג’דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג’ר, עילבון, עילוט, עין מאה’ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בצפון ראו: עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון.

בתי משפט במחוז צפון בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי נצרת עלית
בית משפט השלום נצרת עלית
בית משפט השלום טבריה	עורך דין פלילי בטבריה
בית משפט השלום קרית-שמונה	עורך דין פלילי בקרית שמונה
בית משפט השלום קצרין
בית משפט השלום צפת	עורך דין פלילי בצפת

מחוז שיפוט חיפה (בית המשפט המחוזי חיפה)

למחוז שיפוט חיפה משתייכים היישובים הבאים: אבו סנאן, אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, אעבלין, באקה אל גרביה, בועיינה-נוג’יידאת, ביענה, ביר אל-מכסור, בית ג’ן, בנימינה, בסמ”ה, ג’דייה-מכר, ג’וליס, ג’סר א-זרקא, ג’ת, גבעת עדה, דאלית אל-כרמל, דיר אל-אסד, דיר חנא, זבולון, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, חורפיש, חיפה, טירת כרמל, ינוח-ג’ת, ירכא, כאבול, כאוכב אבו אל-היג’, כסרא-סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, כפר מנדא, כפר קרע, כרמיאל, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מנשה, מעיליא, מעלה יוסף, מעלה עירון, מעלות תרשיחא, משגב, נהריה, נחף, נשר, סאג’ור, סח’נין, עכו, עספיא, עראבה, ערערה, עתלית, פוריידיס, פסוטה, פקיעין (בוקייעה), פרדס חנה-כרכור, קציר-חריש, קרית אתא, קרית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, ראמה, רכסים, שבי ציון, שלומי, שעב, שפרעם, תמרה, נחף.

בתי משפט במחוז חיפה בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי חיפה	עורך דין פלילי בחיפה
בית משפט השלום חיפה	עורך דין פלילי בחיפה
בית משפט השלום קריות	עורך דין פלילי בקריות
בית משפט השלום עכו	עורך דין פלילי בעכו
בית משפט השלום חדרה	עורך דין פלילי בחדרה

מחוז שיפוט מרכז (בית המשפט המחוזי מרכז לוד)

למחוז שיפוט מרכז משתייכים היישובים הבאים: אבן יהודה, אליכין, אלעד, באר יעקב, בית דגן, בני עי”ש, ברנר, בת ים, ג’לג’וליה, גבעת שמואל, גדרה, גדרות, גזר, גן יבנה, גן רוה, גני תקוה, דרום השרון, הוד השרון, זמר, חבל יבנה, חבל מודיעין, חולון, חוף השרון, טייבה, טירה, יבנה, יהוד, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר יונה, כפר סבא, כפר קאסם, לב השרון, לוד, מכבים-רעות, מזכרת בתיה, מודיעין, נווה אפרים (מונוסון), נחל שורק, נס ציונה, נתניה, סביון, עמק לוד, עמק חפר, פרדסיה, פתח תקווה, צורן, קדימה, קלנסווה, קריית עקרון, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמלה, רמות השבים, רעננה, שהם, תל מונד.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו באזור מרכז הארץ ראו: עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה.

בתי משפט במחוז מרכז בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי מרכז לוד	עורך דין פלילי במרכז
בית משפט השלום ראשון-לציון	עורך דין פלילי בראשון לציון
בית משפט השלום רחובות	עורך דין פלילי ברחובות
בית משפט השלום רמלה	עורך דין פלילי ברמלה
בית משפט השלום כפר-סבא	עורך דין פלילי בכפר סבא
בית משפט השלום נתניה	עורך דין פלילי בנתניה
בית משפט השלום פתח-תקוה	עורך דין פלילי בפתח תקווה

מחוז שיפוט תל-אביב (בית-המשפט המחוזי תל-אביב)

למחוז שיפוט תל אביב משתייכים היישובים הבאים: אור יהודה, אזור, אפעל, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב-יפו.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתל אביב וסביבתה ראו:
- עורך דין פלילי בתל אביב.
- עורך דין פלילי ברמת גן.

בתי משפט במחוז תל-אביב בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו	עורך דין פלילי בתל אביב
בית משפט השלום תל אביב-יפו	עורך דין פלילי בתל אביב

מחוז שיפוט ירושלים (בית המשפט המחוזי ירושלים)

למחוז שיפוט ירושלים משתייכים היישובים הבאים: אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בירושלים וסביבתה ראו: עורך דין פלילי בירושלים.

בתי המשפט במחוז ירושלים בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי ירושלים	עורך דין פלילי בירושלים
בית משפט השלום ירושלים	עורך דין פלילי בירושלים
בית משפט השלום בית-שמש	עורך דין פלילי בבית שמש

מחוז שיפוט דרום (בית המשפט המחוזי באר-שבע)

למחוז שיפוט דרום משתייכים היישובים הבאים: אופקים, אילת, אשדוד, אשכול, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, בני שמעון, דימונה, הערבה התיכונית, חבל אילות, חוף אשקלון, חורה, יואב, ירוחם, כסיפה, להבים, לכיש, לקיה, מצפה רמון, מרחבים, נתיבות, עומר, עזתה, ערד, ערערה בנגב, קרית גת, קרית מלאכי, רהט, רמת חובב, רמת נגב, שגב שלום, שדרות, שער הנגב, שפיר, תל-שבע, תמר, מיתר.

בתי המשפט במחוז דרום בהם נשמעים הליכים פליליים.

שם בית המשפט	לפרטים נוספים ראו
בית המשפט המחוזי באר-שבע	עורך דין פלילי בבאר שבע
בית משפט השלום באר-שבע	עורך דין פלילי בבאר שבע
בית משפט השלום אשדוד	עורך דין פלילי באשדוד
בית משפט השלום אשקלון	עורך דין פלילי אשקלון
בית משפט השלום קרית-גת	עורך דין פלילי קרית גת
בית משפט השלום אילת

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים ומשמעתיים בכל רחבי הארץ.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עו”ד פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | עורך דין פלילי בכפר סבא | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי ברחובות | עו”ד פלילי ברחובות | עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל אביב | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עורך דין פלילי בבית שמש | עורך דין פלילי באשדוד | עו”ד פלילי באשדוד | עורך דין פלילי באשקלון | עו”ד פלילי באשקלון | עורך דין פלילי בקרית גת | עו”ד פלילי בקרית גת | עורך דין פלילי בבאר שבע | עו”ד פלילי בבאר שבע | כתב אישום

הפוסט בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ; מצאו עו”ד פלילי לייצוג במשפט פלילי לפי מיקום 4.8 (18) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

פרופיל 5 (259)

גיא פלנטר — Mon, 03 Jul 2023 06:15:48 +0000

מי אנחנו – פרופיל משרד עורכי דין פלילי, צבאי ומשמעתי

מאת גיא פלנטר

משרדנו חריג בנוף משרדי עורכי דין פליליים, שכן אנו עוסקים בייצוג חשודים ונאשמים ללא עבר פלילי, ונמנעים כעקרון, מלייצג עבריינים “מקצועיים” וארגוני פשיעה.
עורך דין פלילי גיא פלנטר ייסד את המשרד בשנת 1999, לאחר פרישתו מפרקליטות המדינה.

לצד תאגידים, נמנים על לקוחותיו של משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר אזרחים מן השורה, אנשי עסקים והיי-טק, עורכי-דין, רואי-חשבון, רופאים, סוכני-ביטוח, קבלנים, עובדי מדינה ורשויות מקומיות, שכירים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים.
רבים מלקוחותיו של משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר באים משורות זרועות הביטחון וקהילת המודיעין: צה”ל, משטרת ישראל, שב”כ וגופי מודיעין אחרים.
המכנה המשותף לכל לקוחותינו – שהם אנשים מהשורה, החיים את חייהם מבלי להזיק לאיש ושזה להם מגעם הראשון עם רשויות אכיפת החוק.
במשרד עו”ד פלילי גיא פלנטר תמצאו עורכי דין פליליים, ליטיגטורים, העוסקים באופן בלעדי בייעוץ והכנה לחקירות פליליות, משפט פלילי, משפט צבאי ודין משמעתי. עורכי הדין המועסקים במשרד יוצאי שב”כ ופרקליטות המדינה, בעלי סיווג ביטחוני גבוה ואישור לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
למשרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ניסיון עשיר ומוכח בטיפול בתיקים מורכבים ורגישים הדורשים סיווג ביטחוני גבוה, בסגירת תיקים פליליים ומשמעתיים במסגרת הליכי שימוע, ביטול כתבי אישום, זיכוי נאשמים וסיום הליכים פליליים ללא הרשעה פלילית.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ממוקם בקומה 27 במגדל משה אביב, בסמוך למתחם הבורסה ברמת גן. המגדל שוכן בצומת מרכזית (“צומת עלית” או “כיכר הציונות”), מקום מפגשם של ציר ז’בוטינסקי (דרך מספר 481), רחוב ארלוזורוב ורחוב אבא הלל (דרך מספר 482), במרחק לא רב מנתיבי איילון ותחנת הרכבת “ארלוזרוב” של תל אביב.
עורך דין פלילי גיא פלנטר זמין 24 שעות ביממה ומייצג בכל הערכאות ברחבי הארץ בתחום המשפט הפלילי, המשפט הצבאי והדין המשמעתי.

לקוחותינו יכולים לצפות

שנטפל אישית בענייניהם.
שניתן להם תמונה כנה ומלאה אודות מצבם (הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם), וזאת על בסיס ניתוח יסודי ומעמיק וידע משפטי נרחב ועדכני בתחום.
שנטפל בענייניהם במקצוענות ובמומחיות, תוך הישענות על ניסיון מעשי רב, הבנה אנושית, גמישות מחשבתית ומציאת פתרונות יצירתיים ומקוריים.
שנשתפם בתהליך קבלת ההחלטות ונגלה הבנה, סבלנות ורגישות לצורכיהם המיוחדים וזמינות לפניותיהם.
לדיסקרטיות מלאה.
שנשמור על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של הגינות והתנהגות אתית.
שנפעל למענם תמיד ללא מורא, בנאמנות, במסירות ובנחישות, תוך מיצוי כל אפשרות חוקית לקידום האינטרסים שלהם.

על האתר

באתר משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר השתדלנו לתת הרבה מעבר ל”כרטיס הביקור” שלנו. אינדקס אתרים מוביל ברשת, מתאר באופן הבא את האתר שלנו:
“לאנשים ללא עבר פלילי, שהסתבכו לראשונה בחייהם עם החוק – ולא יודעים איפה להתחיל – זה המקום לקבל מידע חשוב על מה שעומד בפניהם. יש כאן שפע של עצות (לרבות כיצד לבחור עורך דין פלילי), הדברים מוגשים בצורה מעניינת ובהירה ואפילו העיצוב נקי וחד. מומלץ מאוד”.
במגמה לתת לקוראנו נקודת פתיחה טובה לעולם המשפט הפלילי, בחרנו לעסוק בסוגיות כגון כיצד לבחור עורך דין פלילי, מה חיוני שתבדקו בבואכם לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי, ממה להיזהר ואפילו – איזה שיקולים מנחים עו”ד פלילי בקביעת שכר הטירחה, וכיצד אתם יכולים לשמור על האינטרסים שלכם, בהתקשרות עם עורך דין פלילי.
מטבע הדברים, לאזרחים הנתקלים לראשונה בחייהם בהליך פלילי, השפה המשפטית עשויה להיות זרה לחלוטין. לכן, כללנו באתר רשימה של מושגי יסוד בתחומים בהם אנו עוסקים: משפט פלילי, משפט צבאי ודין משמעתי.
כללנו גם מאמרים הרלבנטיים ללקוחותינו, אנשים מהשורה, ללא עבר פלילי וכן קישורים שעשויים לעניין את ציבור לקוחותינו.

משפט פלילי

מצד ימין, תחת הכותרת “הליך פלילי – תחומי טיפול המשרד”, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא ביחס להליך הפלילי;
החל משלב ההכנה לחקירה הפלילית על ידי עורך דין פלילי, הייעוץ המשפטי במהלך החקירה עצמה והליכי המעצר והשחרור בערובה;
דרך שלב השימוע (לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי), אשר בו יבקש עורך דין פלילי מטעמכם לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדכם;
דרך מצבים בהם, למרות שכבר הסתיימה החקירה הפלילית נגדכם, נותר תיק פלילי פתוח וכעת יש לפעול לסגירת התיק הפלילי, או נותר רישום משטרתי שיש לפעול למחיקתו.
דרך שלב המשפט הפלילי עצמו, שעה שכבר הוגש כתב אישום פלילי לבית המשפט וכעת על עו”ד פלילי המייצג את הקורא לגבש קו הגנה, ולהתוות ביחד עמו את אחד ממסלולי הפעולה המתאימים: ביטול כתב אישום, הגשת בקשת עיכוב הליכים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה, שמיעת העדים והראיות עד תום במגמה להגיע לזיכוי במשפט הפלילי או חתימה על הסדר טעון, ניסיון להגיע למצב של ביטול הרשעה הפלילית או לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה במרשם הפלילי, למרות קביעה שהנאשם ביצע עבירה פלילית;
ועד השלב בו הסתיים המשפט הפלילי בהרשעה פלילית, וכעת על עורך דין פלילי ששכרתם את שירותיו לפעול מטעמכם להגשת ערעור פלילי, או בקשת חנינה להקלה בעונש, או להציב מטרה אחרת – מחיקת רישום פלילי.
לחלופין, במידה והחקירה הפלילית הסתיימה מבלי שהוגש כתב אישום והתיק הפלילי נסגר, או שההליך הפלילי בבית משפט הסתיים בזיכוי – אולי תשכרו את שרותיו של עו”ד פלילי לבצע פעולות לטיהור שמכם בציבור.
סוגיות פליליות מיוחדות בהם אנו עוסקים, זכו להתייחסות נפרדת באתר: עבירות צווארון לבן, הטרדה מינית ועבירות מין, איסור הלבנת הון, עבירות מחשב ועבירות אינטרנט, תלונות ומשפטים על אלימות במשפחה, תאונות עבודה שבעקבותיהם נפתחה חקירה פלילית ולעתים אף הוגש כתב אישום, עבירות תכנון ובניה וכן – עבירות תעבורה חמורות, כגון גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים.
גורמים ייחודיים, המעורבים בהליכים פליליים, קיבלו גם הם התייחסות נפרדת באתר:
תאגידים ונושאי משרה בתאגידים – להם מעניק משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר ייעוץ בעניינים פליליים ומשמעתיים.
מתלוננים, נפגעי העבירה – אותם אנו מלווים, החל מבחינת השאלות: האם להגיש תלונה פלילית? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? דרך עמידה על כך, שימוצו כל הליכי החקירה ושתלונתם לא תוזנח על ידי המשטרה או יחידה חוקרת אחרת (לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) ועד לליווי המתלוננים בהליך הפלילי עצמו. במקרים מתאימים, אנו מגישים מטעם מתלוננים קובלנה פלילית פרטית.
קטינים – ייצוג קטינים, בין כחשודים בחקירה פלילית ובין כנאשמים בפלילים בבית משפט לנוער, הינו תחום ייחודי הדורש מומחיות. אנו רואים בייצוג קטינים שליחות מיוחדת.
כאשר מצאנו לנכון, כללנו לצד הנושאים הללו דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, לעתים תוך הצגת כתב האישום ופסק הדין הפלילי (ללא פרטים מזהים אודות הנאשמים. חשפנו שמות נאשמים רק כאשר המקרה פורסם והנאשמים נתנו הסכמתם לפרסום).

משפט צבאי

מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, סרן במילואים ויוצא שב”כ, בעל סיווג ביטחוני ואישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי דין צבאיים, חבר בוועדת צבא וביטחון של לשכת עורכי הדין.
המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לכל עורכי הדין במשרד אישור לשמש סניגור בבית דין צבאי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי לחיילים, קצינים, אנשי קבע ומילואים בכל שלבי המשפט הצבאי, לרבות:
- הכנה לחקירת מצ”ח, ליווי החייל הנחקר בכל הליכי החקירה וייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- ייצוג במשפטים צבאיים, בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ, בנוגע לכתבי אישום שהוגשו על ידי התובע הצבאי כנגד חיילים ואנשי קבע (בכל העבירות הצבאיות לפי חוק השיפוט הצבאי).
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי לערעורים.
- הגשת בקשות להקלה בעונש ובקשות חנינה.
- טיפול במחיקת רישום פלילי של חיילים ואנשי קבע, שהורשעו על ידי בתי דין צבאיים בעבירות צבאיות ופליליות שנרשמו במרשם הפלילי.

דין משמעתי

קיים דמיון רב בין הליכים פליליים להליכים משמעתיים. יתרה מכך, הליך משמעתי עשוי להינקט בעקבות הליך פלילי, או לבוא במקום או לצד הליך פלילי.
לעורכי הדין במשרד ניסיון נרחב ומוכח בייצוג בהליכים משמעתיים בפני בתי דין משמעתיים.
אנו מכינים לחקירה משמעתית, מלווים את הנחקר בכל שלבי החקירה המשמעתית ומעניקים ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שונים, לרבות:
- שיפוט משמעתי של עורכי דין, הנדונים בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין, בעקבות הגשת קובלנה משמעתית המייחסת להם עבירות אתיקה מקצועית.
- הליכים משמעתיים המתנהלים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בעקבות הגשת כתב תובענה כנגד עובד מדינה על ידי נציבות שירות המדינה.
- שיפוט משמעתי של שוטרים, הנדונים בגין עבירות משמעת בבית הדין למשמעת של המשטרה, וסוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.
- הליכים משמעתיים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים, אדריכלים, קבלנים ועוד.
- הליך משמעתי המתקיים באוניברסיטה או במוסד אקדמאי אחר כנגד סטודנט, בגין עבירה משמעתית המפורטת בתקנון המשמעת של המוסד האקדמי.
- ייצוג בהליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי רשויות המקומיות.

עורך דין פלילי

פרופיל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפוסט פרופיל 5 (259) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה 4.9 (113)

גיא פלנטר — Tue, 11 Apr 2023 04:30:55 +0000

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה

סגירת תיק פלילי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין בקשה לסגירת תיק חקירה פתוח, לרבות בנוגע להשלכות של עצם הפניה.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק במשטרה, בין אם באמצעות פניה יזומה לרשויות האכיפה לסגירת התיק הפלילי ובין אם במסגרת הליך שימוע פלילי מול יחידות התביעה של משטרת ישראל או הפרקליטות.
בעמוד זה אנו עוסקים בכל ההיבטים לסגירת תיק פלילי. בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ראו: ייצוג משפטי בשימוע פלילי – הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סגירת תיק פלילי – ביקורת שכתב לקוח

אנו מביאים כאן תחילה ביקורת שנכתבה אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל לתת את הסכמתו לסגירת תיק פלילי בדרך של הסדר מותנה.
בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק הפלילי שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה פלילית כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי כספי.

סגירת תיק פלילי – ביקורת של לקוח אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.

סגירת תיק פלילי – הבסיס החוקי

הסמכות לסגור תיק פלילי ולא להעמיד לדין מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982.
בהתאם להוראות סעיף זה, שכותרתו “העמדה לדין וסגירת תיק”:

“ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין”.

אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק פלילי

להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו. לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג”צ).
לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע”א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המנהלי; לכן, מחויב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג”צצ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

סגירת תיק פלילי – עילות הסגירה השונות של תיק במשטרה

לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל.
הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ו/או היותר מורכבים.
הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין.
ואלו בתמצית עילות הגניזה המרכזיות לסגירת תיקי חקירה פליליים:
- אין אשמה פלילי או חוסר אשמה.
- חוסר ראיות או העדר מספיק ראיות.
- נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”.
- סגירת תיק בהסדר – אודות עילת סגירה זו ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
- סגירת תיק בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – עילה זו רלוונטית ביחס לקטינים בלבד. על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
קיימות מספר עילות סגירה נוספות, פחות שכיחות: עבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין וכן – רשות אחרת מוסמכת לחקור.
כעת נעמוד על כל אחת מעילות סגירת התיקים הפליליים בהרחבה.

סגירת תיק פלילי באין אשמה פלילית (“חוסר אשמה” או “העדר אשמה”)

תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
בתמצית, הנחיית פרקליט המדינה (שעודכנה לאחרונה ביום 30.12.18) קובעת את המבחן הבא לסגירת תיק בחוסר אשמה:
- על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה;
  - ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“.
  - ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור, רק כ- 12% מהתיקים הפליליים נסגרים ע”י הפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

סגירת תיק פלילי בחוסר ראיות להעמדה לדין

תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר ראיות כאשר חומר הראיות שנאסף מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק).
כאמור, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
“חוסר ראיות” הינה עילת הסגירה המרכזית המשמשת את רשויות התביעה ורוב התיקים הפליליים שנסגרים, נסגרים בעילה זו; על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס כ- 59% מהתיקים נסגרו בפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.

סגירת תיק פלילי בעילה ש”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”)

שינוי שם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי “חוסר עניין לציבור”, והביטוי אף עלולו לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
ביום 22.2.18 פורסם ברשומות תיקון מספר 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 שעניינו שינוי שם העילה של “אין עניין לציבור” ל”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים”.
בכך, עברה מן העולם עילת הסגירה שזכתה לשם “חוסר עניין לציבור” וכיום מנמקת המשטרה או הפרקליטות את גניזת התלונה בכך: ש”נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין”.
יחד עם זאת, אין בשינוי שם עילת הסגירה כדי להשפיע על השיקולים עצמם, העומדים מאחורי סגירת תיק בעילה זו.

מי מוסמך לסגור תיק פלילי בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור (“פשע” מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

שיקולים מנחים בשאלת האינטרס הציבורי בהמשך החקירה או העמדה לדין, או בסגירת התיק הפלילי

נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה במשטרה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
- חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
- החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו וכן ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו.
- קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן.
- אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
לא מעט תיקים נסגרים בעילה זו; מתוך כלל התיקים גנזה הפרקליטות כ- 21% בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.

סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה

מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
להרחבה אודות עילת סגירה זו ראו בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

סגירת תיקים פליליים – עילות נוספות

סגירת תיק פלילי בעילה לפיה העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
סגירת תיק פלילי בעילה של מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
סגירת תיק פלילי בעילה שהחשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
סגירת תיק פלילי בעילה לפיה, רשות אחרת מוסמכת לחקור: רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת.
סגירת תיקי קטינים בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – כאמור, על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

“חוסר ראיות” או “חוסר אשמה” – כיצד קובעים את עילת סגירת התיק המתאימה?

בשנת 2018 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לסגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה” במטרה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים שונים.
בתמצית, נקבע בהנחיה כי לצורך קביעת עילת הסגירה המתאימה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו:

“ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.

ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מ”חוסר ראיות” לבין סגירה ב”העדר אשמה”, קובעת ההנחיה את המבחן הבא (מדובר בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו):

“נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל- 10 (ראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של “חוסר ראיות”.

עוד קובעת ההנחיה כי לצורך יישום מבחן זה:

“יש לבחון אם ישנן בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך, שהחשוד ביצע את העבירה במכלול הנסיבות. אם אין בתיק ראיות מסוג זה, תהיה עילת הסגירה “העדר אשמה”.

פרקליט המדינה חוזר ומדגיש בהנחיה זו כי:

“…משמעותה של עילת הסגירה של “העדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך“.

תיק פלילי פתוח – תיק מב”ד ( = ממתין לבירור דין)

בהתאם למצוות המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, אמורה רשות חוקרת (כגון משטרה) להעביר את חומר החקירה לרשות תובעת (כגון פרקליטות או תביעות פליליות של המשטרה), על מנת שהאחרונה תגבש עמדתה האם לסגור את התיק, להגיש בגינו כתב אישום לבית משפט, או להחזיר את תיק החקירה לרשות החוקרת, לביצוע השלמות חקירה.
בדין קיימות כאמור מספר עילות לסגירת תיקי חקירה: החל מחוסר אשמה, דרך חוסר ראיות להעמדה לדין (כלומר חומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד), ולבסוף: חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין, או העניין אינו מתאים לניהול משפט פלילי).
יחד עם זאת, לצערנו, מלמדת המציאות שגם תיקי חקירה שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום, נשארים פתוחים (ללא הכרעה) במשך תקופות ממושכות, הן ביחידות החוקרות והן ביחידות התביעה המשטרתית והפרקליטויות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרשיות סבוכות ורחבות היקף, אם כי גם במקרים “פשוטים” לכאורה, יכול ותיק חקירה יישאר תלוי ועומד, ללא הכרעה, במשך תקופה ממושכת.
תיקי חקירה התלויים ועומדים ללא הכרעה (לרבות אותם תיקים, שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום), מקבלים ביטוי ברישום משטרתי, תחת הכותרת “תיקי מב”ד” (תיק מב”ד = תיק ממתין לבירור דין).
רישום משטרתי זה עשוי לפגוע באוכלוסיה אשר אורח חייה אינו אורח חיים עברייני, הן במישור התעסוקתי והן במישורים נוספים. כך למשל, בעת פתיחת תיק במשטרה בגין חשד לאלימות במשפחה תופסת המשטרה כל כלי ירייה שבחזקת החשוד, וכמעט באופן אוטומטי, על בסיס החשדות בתיק החקירה הפתוח, מתנגדת המשטרה לחידוש רישיון הנשק, למרות שבסופו של יום, בחלק מהמקרים לא יוגש כתב אישום ובחלק אחר אף יזוכו הנאשמים. עוד לעניין הקשר בין תיקי משטרה פתוחים ואפילו סגורים לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה – ייצוג משפטי – חידוש רשיון נשק.
במקרים רבים, עצם המחשבה שתלויה ועומדת חקירה פלילית מעל ראשו של אזרח, ללא הכרעה, די בה כדי להטריד את מנוחתו ולגרום לו לפנות לרשות התובעת להכריע בעניין, ולסיים את עינוי דינו.

האם כדאי להגיש בקשה לסגירת תיק פלילי?

ההחלטה באם ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח, הינה החלטה מורכבת, החייבת להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
כבעניינים אחרים, גם כאן, כל מקרה יוכרע על בסיס נסיבותיו המיוחדות. להלן נציג את השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין;

שיקולים השוללים פניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לתיק חקירה פתוח

במקרים מסוימים, עשויה פניה שכזו לגרום לחשוד נזק רב שכן במקרה שלו, חלוף הזמן היה פועל דווקא לטובתו:
- למשל, משיקולים של התיישנות, מוטב אולי להניח לעניין. חלוף הזמן עשוי לפגום גם בטיב הראיות שניתן לאסוף כנגד חשוד;
- יתרה מכך, בעיקר בעבירות פחות חמורות, חלוף הזמן יכול להפחית את מידת האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין;
- ולבסוף – לחלוף הזמן משקל במסגרת שיקוליו של בית המשפט לעונש.

שיקולים התומכים בפניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לסגירת תיק פלילי

מנגד, לעיתים פועלים דווקא כוחות הפוכים המובילים למסקנה שיש ליזום פניה לרשויות בבקשה לסגירת תיק פלילי:
- כך למשל, במידה ואיש לא “יעורר” את החקירה, ראיות התומכות בחפותו של החשוד עשויות להיעלם.
- האמת עשויה לבעור בעצמותיו של החשוד, באופן שחשובה לו הכרעה מהירה וסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן.
- במקרים אחרים, ניתן להגיע למסקנה שממילא חומר החקירה שנאסף מצביע על חוסר אשמה או העדר מספיק ראיות להעמדה לדין, וחידוש החקירה או השלמתה לא ישנו את התמונה.
- לעתים, ניתוח המקרה עשוי להוביל למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין (אין אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום);
- ולבסוף, יש מקרים שפשוט אין ברירה אלא ליזום התמודדת עם תיק החקירה הפתוח, שכן החשוד מועמד למשל למשרה מסוימת, ותיק החקירה הפתוח עומד בדרכו.
- לא אחת נתקלנו גם במצבים אחרים: אזרחים מן השורה אשר כשלו בעבירה פלילית כזו או אחרת, הודו בחקירתם במיוחס להם, ברור להם שבעתיד יוגש כנגדם כתב אישום, אולם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים עד שרשות התביעה תתפנה לטפל במקרה שלהם; חייהם נעצרו, תקופת ההמתנה וחוסר הוודאות בלתי נסבלים מבחינתם ולפיכך הם מבקשים ליזום פניה לרשות התביעה, על מנת להביא לסיום הפרשה מהר ככל הניתן ועל הצד הטוב ביותר.
- כך למשל, פעלנו דווקא לזירוז הגשת כתב אישום כנגד צעיר שהודה בחקירתו בביצוע עבירות פליליות, על מנת לסיים את הפרשה באי הרשעתו, באופן שיוכל להמשיך בחייו ולעסוק במקצוע המחייב העדר הרשעות פליליות.

דוגמא להודעה על סגירת תיק פלילי | הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשה לסגירת תיק פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח. במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק החקירה מהר ככל הניתן, או לקידום עניינו של הלקוח בדרך אחרת.
בהמשך עמוד זה זה ניתן לעיין בשורה של דוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגירת תיק פלילי.

לסיוע משפטי לסגירת תיק פלילי מכל סוג, צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

סגירת תיק פלילי – נושאים קשורים לקריאה נוספת

מומלץ לקרוא פרק זה, העוסק בסגירת תיק פלילי, יחד עם הפרק אודות שימוע פלילי, שכן שני הנושאים קשורים זה בזה; בעוד סגירת תיק פלילי מהווה מטרה, מוסד השימוע הינו אמצעי להשגת המטרה (שימוע יכול שיעשה בכתב, בעל פה, או שניהם יחדיו).
גורלו של כל תיק במשטרה מושפע כמובן מתפקודו של החשוד במהלך החקירה עצמה, מידת ההכנה וטיב הייעוץ המשפטי שקיבל ועל כך ראו בפרק אודות חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי.
לעילת סגירת תיק חקירה השלכות שונות, ולפיכך מומלץ לעיין גם בקישורים הבאים בנוגע למחיקת רישום משטרתי:
“ארגז הכלים” של רשויות התביעה הורחב לאחרונה, וכיום ניתן לסגור תיק חקירה גם בהסדר מותנה. על כך ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
עם סגירת תיק פלילי יש לפעול גם להשבת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה במסגרת החקירה הפלילית. בעניין זה ראו: החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
מתלוננים יכולים להגיש ערר על החלטה לסגור תיק פלילי ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי – ייצוג משפטי.
נושא נוסף שאולי יעניין את הקורא הינו – ביטול תלונה במשטרה, מהלך שבנסיבות מסויימות עשוי לתרום לסגירת התיק, ונסיבות אחרות יכול רק להזיק.

סגירת תיק פלילי – נהלים של משטרת ישראל והפרקליטות

הנחיות פרקליט המדינה

הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”. עדכון אחרון 21.10.18.
הנחיה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”. עדכון אחרון 14.1.18.

הנחיות ופקודות של משטרת ישראל

אגף חקירות ומודיעין. “נימוקים ושיקולים לסגירה של תיקים פליליים“.
פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי – 1.10.05 – סמכות תובע משטרתי בחטיבת התביעות לסגור תיק חקירה.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מבחר דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בסגירת תיקים פליליים

משרדנו מטפל בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים מול תחנות משטרה, יחידות תביעה של משטרת ישראל והפרקליטות, בכל רחבי הארץ.
עורכי הדין במשרדנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.

עורך דין פלילי

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה

הפוסט סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה 4.9 (113) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25)

גיא פלנטר — Mon, 10 Apr 2023 08:02:23 +0000

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר סיום הליך פלילי ללא הרשעה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות תקיפת בן או בת זוג בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו בעל אשר הואשם בתקיפת בת זוג סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
ייחודו של המקרה בכך שבאופן לא שגרתי, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדתה לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, אולם בית המשפט קיבל את טיעוני ההגנה והורה כי הלקוח יבצע שירות לתועלת הציבור – ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – תקיפת בת זוג ואיומים

פרשה זו עוסקת בנהג רכב ציבורי, ללא עבר פלילי, אשר נקלע לעימותים עם אשתו, עימותים אשר הובילו לתלונה במשטרה.
בהסתמך על תלונת אשתו והודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגד האיש כתב אישום המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
- עבירות של איומים (שני מקרים), בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
- תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

קצת על עבירות תקיפת בן או בת זוג

ראשית יש לדעת שמבחינת חוק העונשין, “בן זוג” כולל גם בן או בת זוג לשעבר, וכן ידועים בציבור.
תקיפת בן או בת זוג נחשבת כתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש עליה חמור פי שתיים מתקיפה “סתם”.
בעוד העונש המקסימלי על תקיפה “סתם” עומד על שנתיים מאסר, העונש המקסימלי על תקיפת בני זוג עומד על 4 שנות מאסר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
בדומה, העונש המקסימלי על תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בן או בת זוג עומד על 6 שנים (סעיף 382(ג) לחוק העונשין), לעומת עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית שלא בנסיבות מחמירות (סעיף 380 לחוק העונשין).
להרחבה בכל הנוגע לעבירות תקיפת בן או בת זוג ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.

התביעה המשטרתית חזרה בה מהסכמתה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

בחזרה למקרה להמחשה שאנו מציגים כאן; בתחילת המשפט הפלילי הסכימה התביעה המשטרתית כי ההליך הפלילי יסתיים באי הרשעה וצו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ואף הדגישה בפני בית המשפט את החשיבות שבסיום תיק זה ללא הרשעה.
בהמשך, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדה זו וביקשה להרשיע את הנאשם ולהענישו בחומרה.

בית המשפט מקבל את טענות ההגנה ומסיים את ההליך ללא הרשעה, חרף עמדת התביעה המשטרתית

לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בנושא, קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה (סגן הנשיא, כב’ השופטת נגה אוהד) את טיעוניו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, והורה כי הנאשם יבצע 250 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
משהסתיים המשפט הפלילי ללא הרשעה, הוסר האיום על עתידו המקצועי של הנאשם.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט, במסגרתה הביע מורת רוחו מהתנהלות התביעה המשטרתית, דחה את עתירתה של המשטרה והורה כי ההליך הפלילי יסתיים בצו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופטת נגה אוהד.

לקריאה נוספת

כאמור, להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות תקיפת בן או בת זוג

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לכ- 30 מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי תקיפת בני זוג.
בחרנו להציג מקרים שנדונו בבתי משפט בכל רחבי הארץ כגון בנתניה, תל אביב, ירושלים, פתח תקווה, רמלה, צפת, ראשון לציון, רחובות, קרית גת, כפר סבא, חדרה, אשדוד, מחוזי – מרכז, ועוד.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | איומים | תקיפת בן זוג | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר