ארכיון רשלנות פלילית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76)

גיא פלנטר — Thu, 27 Mar 2025 08:09:46 +0000

הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

הפקרת נשק – ביטול הרשעה פלילית

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לחשד או אישום בעבירת הפקרת נשק (הזנחת השמירה על כלי יריה בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין).

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו במסגרתו, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, מורה בית משפט על ביטול הרשעה של מאבטח אשר אקדחו נגנב לאחר שהפקיר את האקדח ברכב.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – הפקרת נשק ע”י מאבטח ברכב אבטחה וגניבתו לאחר הפקרתו

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה של כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) בחוק העונשין, תשל”ז – 1977. בתמצית, נטען בכתב האישום כדלקמן:
- במועד הרלוונטי לאישום, שימש הנאשם מאבטח מטעם חברת אבטחה המעניקה שירותי אבטחה עבור עירית תל אביב.
- במסגרת הכשרתו בחברת האבטחה, חתם הנאשם על מסמכים המאשרים מודעתו לכך שחל איסור גורף על השארת כלי יריה בתוך רכב.
- למרות איסור זה, השאיר הנאשם את נשקו האישי, אקדח מסוג “יריחו”, שתי מחסניות מלאות בכדורים וגז פלפל ברכב האבטחה ויצא לסיור במשך כ- 20 דקות.
- בהמשך, נפרץ הרכב ונגנבו האקדח, המחסניות וגז הפלפל. משהבחין הנאשם כי הרכב נפרץ ואקדחו נגנב, הזעיק למקום את המשטרה.
- במעשיו המתוארים לעיל, הפקיר הנאשם כלי יריה, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר.
כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת הבכירה איטה נחמן, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.

קצת על העבירה אשר בה הואשם הנאשם

סעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים” קובע כדלקמן:

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

מדיניות האכיפה בנוגע למקרי הפקרת נשק

במגמה להתוות את מדיניות האכיפה בעבירות של הזנחת כלי ירייה, פורסמה בפברואר 2017 הנחיית פרקליטת המדינה מספר 2.28 שכותרתה – “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה“.
בתמצית, עוסקת הנחיה זו בנושאים הבאים:
- הוראות חוק העונשין ביחס לעבירות של הזנחת כלי ירייה:
  - סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין שכותרתו “מעשי פזיזות ורשלנות“.
  - סעיף 339(א) לחוק העונשין שכותרתו “הזנחת השמירה של כלי יריה וחומרים מסוכנים“.
  - סעיף 340 לחוק העונשין שכותרתו “סכנה לילדים“.
- השיקולים המנחים לפתיחה בחקירה פלילית, העמדה לדין פלילי, סגירת התיק בהסדר מותנה או נקיטה באמצעים משמעתיים – כאשר מדובר בשוטרים ועובדי ציבור.
- מדיניות הענישה, כאשר השיקול המרכזי בעניין זה הינו מידת הרשלנות ו/או הסיכון שנוצר בגין הפקרת הנשק.

התביעה המשטרתית מתנגדת לביטול הרשעתו של הנאשם

בטיעוניה לעונש, עתרה משטרת ישראל להותיר את ההרשעה הפלילית על כנה שכן לשיטתה, לא עומד הנאשם בחריגים המאפשרים ביטול הרשעה.
במסגרת זו, טענה התביעה המשטרתית כי דרגת רשלנותו של הנאשם גבוהה, תסקיר שירות המבחן לא מצביע על פגיעה קונקרטית בנאשם במידה ותיוותר ההרשעה על כנה וזאת משום שלא הוצגה כל אינדיקציה ממשית כי אכן הרשעה פלילית בעבירה זו מונעת קבלה לתפקיד פקח ברשות עירונית.
עוד הפנתה התביעה המשטרתית בעתירתה להותיר את הרשעתו של הנאשם על כנה לדברים הבאים שנפסקו בבית המשפט העליון ברע”פ 7224/14 (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“למעלה מן הצורך, אתייחס בקצרה לעיקר טענותיו של המבקש. כפי שציינתי ברע”פ 3589/14 לוזון נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.6.2014) (להלן: עניין לוזון):

“כלל יסוד הוא בשיטת משפטנו כי הליך משפטי, של מי שהוכח כי עבר עבירה פלילית, יסתיים בהרשעה. ואולם, לצידו של כלל זה קיים חריג, המאפשר לסיים את ההליך באי-הרשעתו של נאשם שהוכח שביצע עבירה, וניתן להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור (ראו, לעניין זה, סעיף 71א(ב) לחוק העונשין; וסעיף192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982). בעניין כתב הוטעם, כי המדובר בחריג מצומצם, כאשר ההימנעות מהרשעה תהא מוצדקת אך במקרים חריגים ויוצאי דופן, “שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה”.

עוד נקבע, כי לשם הימנעות מהרשעתו של נאשם יש לבחון את התקיימותם של שני תנאים מצטברים: א. האם ההרשעה פוגעת פגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם; ב. האם סוג העבירה מאפשר להימנע מהרשעתו של הנאשם, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה נוספים”.

בראש ובראשונה אבקש להתייחס לטענה, לפיה “די במידת ודאות קרובה לקיומו של נזק קונקרטי” כדי להימנע מהרשעתו של הנאשם. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית משפט זה, לפיה יש להצביע על כך שהרשעתו של הנאשם תביא “לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו”, ולבסס טענות אלה בתשתית ראייתית מתאימה (עניין לוזון; רע”פ 2180/14 שמואלי נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.4.2014); רע”פ 1439/13 קשת נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.3.2013)). החובה להצביע על קיומו של נזק קונקרטי, מתיישבת עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים מיוחדים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לצורכי שיקומו של הנאשם. אימוץ עמדתו של המבקש, עלולה להוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של החריג, ואת זאת אין בידי לאפשר. יתר על-כן, המבקש אף לא טרח לתמוך את טענתו בתשתית ראייתית מתאימה, ולטעמי אין די בהצגת הסכם עבודה, לפיו הרשעה בפלילים עשויה להשליך על תעסוקתו העתידית של המבקש”.

לסיום טענה התביעה המשטרתית, כי גם אם עולה פגיעה קונקרטית בעניינו של הנאשם, מקומה ליסוג נוכח חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קיבל את עתירתו של הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, וביטל את ההרשעה

בשאלת ביטול הרשעתו של הנאשם פסק בית המשפט (ההדגשה שלנו, ג.פ.):

“לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, המלצת שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

הכלל הוא, כי משעבר נאשם עבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הוא יורשע וייענש כהוראת האינטרס הציבורי ולשם הגשמת מטרות הענישה.

בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע נאשם בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה, לבין חומרתה של העבירה. התרשמתי כי נסיבות שכאלו מתקיימות בעניינו של הנאשם שבפניי“.

לאור האמור לעיל, הורה בית המשפט על ביטול הרשעתו של הנאשם וקבע כי הנאשם עבר עבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה בה הודה, מבלי להרשיעו בדין.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א – יפו.
בתיק זה ייצגו את הנאשם עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין ירדן זאבי ממשרדו.

תיק פלילי 24073-01-17 לפני כבוד השופטת בכירה איטה נחמן, בית משפט השלום בתל-אביב – יפו.

לקריאה נוספת

להרחבה בעניין עבירות הנוגעות לנשק ראו בעמוד: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם עסקנו בעבירה של הזנחת השמירה של כלי יריה ראו בהמשך עמוד זה.
להרחבה בכל הנוגע לביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

הפקרת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו

לקראת סוף עמדו זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו ע”י משרדנו בתחום הפקרת נשק והזנחת שמירה של כלי יריה.

עורך דין פלילי

רשלנות בהחזקת נשק | הפקרת נשק | ארכיון אובדן נשק – ארכיון הזנחת השמירה על כלי ירייה | סעיף 339 חוק העונשין | סיום הליך פלילי ללא הרשעה – אי הרשעה | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט הפקרת נשק, שנגנב לאחר הפקרתו – ביטול הרשעה פלילית 5 (76) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78)

גיא פלנטר — Thu, 13 Feb 2025 10:19:08 +0000

רשלנות בהחזקת נשק – אובדן נשק במצב שכרות. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. מאבטח שאיבד את אקדחו כאשר היה בגילופין.

רשלנות בהחזקת נשק – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לשחד לעבירות רשלנות בהחזקת נשק.
אנו מציגים בעמוד זה מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו – שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל נעתרת לבקשת עורך דין פלילי פלילי גיא פלנטר וסוגרת תיק פלילי של רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה וזאת למרות הודאתו של מאבטח כי בזמן שהיה מצוי תחת השפעת אלכוהול, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.

תמצית מקרה רשלנות בהחזקת נשק – מאבטח שבזמן שכרות הפקיר אקדח ברחוב

הלקוח במקרה זה הינו צעיר אשר הועסק על ידי חברת שמירה מוכרת כמאבטח חמוש במוסד חינוכי במרכז הארץ.
על פי הראיות שנאספו כנגדו, לרבות הודאתו בחקירתו במשטרה, בזמן שהיה שיכור, פשט את מכנסיו באמצע הרחוב כשעליהם אקדחו ושתי מחסניות מלאות ושב לביתו לישון, תוך הפקרת הנשק והמחסניות באמצע הרחוב.
בשל חומרת רשלנותו, עמדה משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה, בניגוד לסעיף 339(א) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
בשלב זה פנה הצעיר למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת שיפעל לסגירת התיק הפלילי.

על העבירה בה נחשד המאבטח – הזנחת שמירה על כלי יריה – עבירה לפי סעיף 339(א) לחוק העונשין

העבירה בה נחשד המאבטח הוגדרה באופן הבא בחוק העונשין:

סעיף 339(א) הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים

“המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה”.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.2.8 שכותרתה “מדיניות פתיחה בחקירה, העמדה לדין וענישה בעבירה של הזנחת כלי ירייה” עומדת באופן הבא על השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין:

כידוע, כלי ירייה הינו אמצעי שבכוחו להביא לפגיעה קשה באדם ואף להמיתו, בין בזדון ובין בשוגג. הפקרתו עלולה לגרור את הגעתו לידי גורמים בלתי מורשים, ובכלל זאת: ילדים, גורמים עבריינים ואף פעילי טרור.

בשל כך, החזקת כלי ירייה מותנית בקבלת רישיון ומחייבת את המחזיק בקיום נהלים ונקיטת אמצעי זהירות קפדניים בהתאם להנחיות המשרד לביטחון פנים.

במונח “הזנחת כלי ירייה”, לצורך הנחיה זו, הכוונה למקרה בו המחזיק בנשק כדין, לא קיים את החובות המוטלות עליו לעניין אופן ההחזקה והשמירה עליו, ויצר בכך סיכון לנטילת כלי הנשק או שימוש בו על ידי אדם שלא הורשה לכך.

מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין הזנחת כלי ירייה תשקלל בין את השיקולים הבאים: מידת הרשלנות של המפקיר, נסיבות ההפקרה, הסיכון שהיה גלום בה, תוצאתה, יחסו והתנהלותו של המפקיר ביחס להפקרה ועוד…”.

“בשל הסיכון הגלום בהזנחה של כלי ירייה, בהתקיימותה של תשתית ראייתית מספקת ובהעדר נסיבות מקלות, קיים אינטרס ציבורי בפתיחה בחקירה פלילית / העמדה לדין של המפקיר. עם זאת, לעיתים, ניתן יהיה להסתפק בהליך חלופי, הכל בכפוף לתנאים ולשיקולים שיפורטו…”.

סגירת תיק רשלנות בהחזקת נשק בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום

בפגישה שנערכה בין עו”ד פלילי גיא פלנטר לנציגיה של שלוחת הסדר מותנה מרכז, נאותה משטרת ישראל לתקן את כתב האישום באופן שיירשם כי:

“באותן נסיבות היה בתוך מכלול כלי הירייה תותב מסוג “מק פורק” שאינו מאפשר הוצאת ירי מכלי הירייה”.

תיקון משמעותי זה, הנוגע ישירות לדרגת הסיכון שיצר המאבטח, ביחד עם טענות רבות נוספות הובילו בסופו של דבר את שלוחת הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל להיעתר לבקשת עו”ד פלילי גיא פלנטר, להימנע מהגשת כתב אישום כנגד המאבטח ולסיום הפרשה בסגירת התיק הפלילי על דרך של הסדר מותנה.
במסגרת ההסדר המותנה, התחייב המאבטח להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 12 חודשים וכן – לשלם לאוצר המדינה סך של 3500 ש”ח ב- 12 תשלומים. עם עמידתו של המאבטח בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירה בהסדר”.
כך הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר עבור המאבטח; מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ללא ניהול הליך פלילי וללא הכתמת שמו בהרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, כתב האישום המקורי וכתב האישום המתוקן (ללא פרטים מזהים של המעורבים).

לקריאה נוספת

אודות העבירה של הזנחת שמירה על כלי יריה ועל טיפול משרדנו במקרים דומים ראו: עבירות נשק ייעוץ וייצוג משפטי.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם טיפלנו בהפקרת נשק והזנחת שמירה על כלי ירייה ובאובדן נשק.
לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.

רשלנות בהחזקת נשק – דוגמאות למקרים נוספים אשר טופלו על ידי משרדנו.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעניין רשלנות בהחזקת נשק.

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה | הזנחת שמירה על כלי יריה | ארכיון אובדן נשק | ארכיון הפקרת נשק | סגירת תיק פלילי | רשלנות בהחזקת נשק | הזנחת שמירה על אקדח, אובדן אקדח | אובדן נשק, איבוד נשק

רישיון נשק | רישוי כלי ירייה | חידוש רישיון נשק | חידוש רישיון אקדח | החזרת אקדח מהמשטרה | החזרת רישיון נשק | החזרת רישיון אקדח | ערר על החלטת פקיד רישוי נשק | ערעור על ביטול רישיון נשק | עתירה מנהלית להחזרת רישיון נשק | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה | עורך דין לרישיון נשק

הפוסט רשלנות בהחזקת נשק, אובדן נשק במצב שכרות – סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. 4.9 (78) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה 5 (146)

גיא פלנטר — Wed, 05 Apr 2023 05:30:40 +0000

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו”מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

מהו הסדר מותנה?

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982.
תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של “סגירה בהסדר”.
התיקון הביא עמו “חלון הזדמנויות” חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של “חוסר עניין לציבור” (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן “להחזיר את הגלגל לאחור” ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה

נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה

התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה

כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע

עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר.
החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה

לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה

תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה

תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
פיצוי לנפגע עבירה.
התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע”פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה

הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים

התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה

תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו”ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ”א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת “תיקים סגורים”.
רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר “הרשעה פלילית” או “עבר פלילי” או “רישום פלילי” ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של “חוסר אשמה”, ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים

אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית “בעיניים של תובע”, כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות).

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי

במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו.
עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד

מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
- נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
- נסיבות אישיות של החשוד;
- התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
- נסיבות מקלות אחרות.
לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו”מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר

כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו”מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו”מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה

כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון.
מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע”פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת “הסדר מותנה”.
כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה.

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע “לפנים משורת הדין”.
במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
לנה”ל מו”מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.
ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות

באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

“…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

“…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…”.

בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל “מכתב הצעה להסדר מותנה” שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות.

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה

סגירת תיק בהסדר – גניבה בידי עובד בשווי של כ- 70,000 ₪.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין | פרופסור שהודה במעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – בחינת מיון באנגלית אמי”ר: נסיון לקבל במרמה ציון, התחזות, זיוף.
סגירת תיק בהסדר – עבירת מין: הטרדה מינית במקום עבודה, מעשה מגונה.
סגירת תיק בהסדר – הזנחת שמירה על כלי יריה במצב שכרות.
סגירת תיק בהסדר – היזק לרכוש במזיד.
סגירת תיק בהסדר – מעשים מגונים בעובדת תוך ניצול יחסי עבודה; סגירת תיק בהסדר.
תקיפת עובד ציבור, ביטול כתב אישום וסגירת תיק בהסדר מותנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא אודות נושאים קשורים וכן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקים פליליים בכלל, ולסגירת תיקים בהסדר מותנה בפרט.

הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

לסיוע משפטי לסגירת תיק בהסדר מותנה צרו קשר עוד היום עם: עורך דין פלילי גיא פלנטר – 0506664499

עורך דין פלילי

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות | כתב אישום

ראיון שנערך עם עו”ד גיא פלנטר בתכנית “נקודת משפט” ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה

https://www.flanter-law.co.il/wp-content/uploads/2019/12/סגירת-תיק-בהסדר-מותנה-הסבר-מפורט-מעורך-דין-פלילי-גיא-פלנטר.mp3

הפוסט הסדר מותנה 5 (146) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות: ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (84)

גיא פלנטר — Sun, 05 Mar 2023 12:38:55 +0000

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות רשלנות פלילית – תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות רשלנות פלילית, בדגש על עבירות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה.

תאונת עבודה קטלנית – עבירות רשלנות פלילית – אכיפה פלילית

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה דרמטית במספר ההרוגים בתאונות עבודה, ובפרט בענף הבניה. על פי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותיים החברתיים רוב תאונות העבודה הקטלניות (63%) התרחשו באתרי בנייה.
המציאות מלמדת כי הסיבות העיקריות לתאונות העבודה הקטלניות הן:
- נפילה מגובה (נפילה מפיגום או נפילה מסולם);
- נפילה לפיר;
- פגיעה מנפילת חפץ או נפילת חומרי בניין שונים;
- התמוטטות או קריסת קירות, קורות, תקרות או גגות;
- כשלים בביצוע עבודה בגובה (לרבות היעדר מעקות ואזני בטיחות ומחסור בציוד בטיחות מתאים);
- מעורבות של כלי הרמה (עגורן צריח או משאבת בטון);
- התחשמלות;
- כשלים הנדסיים בתכנון וביצוע הבניה.
בכל הנוגע לתאונות קטלניות באתרי בניה, ברוב המקרים מדובר בקורבנות שהם פועלי בניין באתר.
להרחבה בנושא ניתן לקרוא ב”דוח תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית, תמונת מצב 2012 – 2016“;
ריבוי המקרים של תאונות עבודה קטלניות הוביל את רשויות האכיפה להגביר את פעולות האכיפה והמניעה בקרב חברות הבניה והמעסיקים, על מנת להביא להפנמה של חוקי הבטיחות וההוראות המקצועיות להגנה על עובדים ופועלים באתרי בנייה.
ככלל, בעקבות אירוע במקום עבודה שהסתיים במוות של אדם תגיע משטרת ישראל למקום ותחל מיידית בחקירת המקרה, לרבות גביית עדויות מעדים וממעורבים כבר בזירה.
במקביל, יועבר דיווח על האירוע למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ותבוצע חקירה של האירוע גם על ידי מפקחי העבודה / הבטיחות, שיעבירו למשטרה את חוות דעתם המקצועית באשר לגורמים שהובילו לתאונה.
כמו כן, בהתאם לסעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה)(תיקון מס’ 10) תשע”ו – 2016, במקרה בו התרחש אירוע באתר בניה שגרם למוות של אדם – יוטל מידית צו הפסקת עבודה באתר, לתקופה של 48 שעות ממועד התאונה.
בד בבד, מכיוון הפרקליטות ובתי המשפט, ניכרת מגמה של החמרה בענישה כלפי מי שנמצאים כאחראים לגרימת תאונות העבודה הקטלניות, במטרה ליצור הרתעה ביחס לבעלי תפקידים המחויבים על שמירת הבטיחות בעבודה ובאתרי הבניה בפרט.
ניתן לראות, כי ביותר ויותר מקרים בהם הורשעו נאשמים בגרימת מוות ברשלנות בתאונות עבודה, מוטלים עונשי מאסר בפועל, לצד קנסות כספיים משמעותיים ופיצוי.
מידע נוסף על בטיחות בעבודה ניתן למצוא באתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעמוד בטיחות ובריאות תעסוקתית.

אחריות פלילית במקרה של תאונת עבודה בה נגרמו מוות או חבלה לאדם

חוק העונשין, התשל”ז – 1977, קובע בסעיף 341 את עבירת ה”חבלה ברשלנות“, כדלקמן:

“העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה”.

סעיף 304 לחוק העונשין, קובע את עבירת גרימת מוות ברשלנות:

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

רשלנות לעניין זה, עיקרה בנטילת סיכון בלתי סביר בנסיבות העניין להתרחשות תוצאה של חבלה לאדם או מוות, או לגרימת סכנה לקרות תוצאה שכזו.
ככלל, בכל הנוגע לתאונות עבודה שהסתיימו בתוצאה קטלנית או בחבלה לאדם, תתבטא הרשלנות הפלילית, בראש ובראשונה, בהפרה או אי מילוי של חוקי הבטיחות השונים והוראות הבטיחות בעבודה.
חקיקת הבטיחות מעוגנת בשורה ארוכה של חוקים, תקנות, הוראות ונהלים, הן כללים והן ספציפיים לסוג מסוים של עבודה ועיסוק.
בראש חקיקת הבטיחות ניצבת פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש”ל–1970 והתקנות שהותקנו מכוחה, ובכללן:
בנוסף לחקיקה האמורה, בכל הנוגע לבטיחות בענף הבניה, קיימות גם הוראות מפע”ר (מפקח עבודה ראשי) ונהלים, המחייבים עובדים ומעסיקים בתחום זה.
מכאן שברוב המקרים בהם מוגש כתב אישום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, באירוע של תאונת עבודה, ייכללו בכתב האישום גם הוראות חוק ספציפית, שנטען כי הפרתן או אי מילויין עלתה כדי רשלנות פלילית שגרמה לתאונה.
מהזווית המשפטית, הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, מחייבת הוכחת מספר אלמנטים, ובכללם – קיומה של רשלנות וכן קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין ההתרשלות לקרות התוצאה. כל זאת, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי – מעבר לספק סביר.
לא פעם, מתעוררות בתיקים אלו שאלות ראייתיות ומשפטיות הנוגעות להוכחת רכיב הקשר הסיבתי, שבלעדיו כאמור לא ניתן להרשיע בעבירות אלו.
בחלק מן הפעמים, מתעוררת גם סוגיה של רשלנות תורמת מצד הקורבן או הנפגע ומידת הרלוונטיות שלה בנסיבות העניין לשאלת האחריות הפלילית של החשוד / הנאשם, או למצער לעונש.
בהקשר זה חשוב להדגיש כי ככלל, רשלנות תורמת אין בה לאיין את אחריותו הפלילית של מי שהפר חובת זהירות המוטלת עליו והתרשלותו הובילה לתוצאה של חבלה או מוות.

על מי תחול אחריות פלילית לגרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות במקרה של תאונת עבודה

חקיקת הבטיחות בעבודה, בכל הנוגע לעבודות בנייה, מתייחסת למספר בעלי תפקידים ובכללם:
- מבצע הבניה (קבלן ביצוע – קבלן ראשי או קבלן משנה, מנהל פרויקט);
- מזמין (בעל הכנס, יזם;
- מנהל עבודה מוסמך.
הדין מטיל חובה על מבצע הבניה למנות מנהל עבודה מוסמך, שיהיה אחראי לוודא קיום כל הוראות הבטיחות הנוגעות לבניה וליצור סביבת עבודה בטוחה. בהיעדר מנהל עבודה מוסמך – מוטלת האחריות הכוללת לבטיחות על כתפי הקבלן המבצע.
מבצע בניה שהפר את חובתו למנות מנהל עבודה מוסמך, ובמהלך הבניה אירעה תאונה שקיפחה חייו של אדם – קרוב לוודאי יימצא עצמו נחקר כחשוד ואף נאשם בכתב אישום, בגרימת מוות ברשלנות.
מדו”ח תאונות עבודה בישראל שפורסם ע”י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה עולה כי בשליש מן התאונות הקטלניות באתרי בניה בשנת 2016 כלל לא נכח או לא מונה באתר מנהל עבודה כנדרש.
חשוב לציין, כי אף אם מונה כנדרש בחוק מנהל עבודה מוסמך והחובה למילוי כללי והוראות הבטיחות תחול בראש ובראשונה עליו, עדיין, אין בכך בהכרח לפטור את בעלי התפקידים הנוספים מאחריות פלילית במקרה בו אירעה במהלך הבנייה תאונה שגרמה למות אדם או לחבלה.
בפועל, במקרים רבים בהם מוגש כתב אישום באשמת גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה יהיו נאשמים בו הן מנהל העבודה (אם מונה) והן קבלני הביצוע, ולעתים – גם מנהל הפרויקט. כמובן, כל מקרה על פי נסיבותיו.
בתאונות עבודה שאינן בענף הבנייה, ככלל, תחול האחריות הפלילית על הגורמים האמונים על שמירת הבטיחות במקום העבודה הספציפי, על האחראים למקום ועל הפיקוח לקיום הוראות הבטיחות, כמו גם על מנהלים ונושאי משרה רלוונטיים.

“פלס” (פועלים ללא סיכון) – הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה בלהב 433

במגמה להגביר את האכיפה והמניעה בתחום תאונות העבודה, הקימה משטרת ישראל בסוף 2018 יחידת חקירות חדשה בשם “פלס – פועלים ללא סיכון” – שתפעל כמפלג חקירות תאונות עבודה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל”כ) בלהב 433.
על פי פרסומי המשטרה, תעסוק היחידה לחקירת תאונות עבודה בעניינים הבאים:
- גיבוש ראייה כוללת לטיפול בתופעת תאונות העבודה.
- חקירת אירועי תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים.
- חשיפת עבירות פליליות נוספות המשיקות לתחום תאונות עבודה.
- אכיפת דיני עבודה על קבלנים.
במעמד הקמת היחידה לחקירת תאונות עבודה, הסביר מ״מ מפכ״ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, כי היחידה תפעל נגד אתרי בנייה בהם קיימים ליקויי בטיחות חמורים, לצד גורמי אכיפה נוספים כגון מפקחי משרד העבודה והרווחה ובליווי הפרקליטות. לדבריו, תפעל היחידה גם מול גורמים נוספים הנותנים שירותים לאתרי הבנייה ומשפיעים על תחום הבטיחות.
בהמשך, הבהירה משטרת ישראל כי היחידה תתמקד בעניינים הבאים:
- אירועי תאונת עבודה בעלי מאפיינים ייחודיים, כמו תאונות מורכבות המערבות קריסת תשתיות.
- תאונות עבודה שחקירתן מצריכה ידע ומשאבים רבים.
- חקירת עוברי חוק מענף הבנייה, ובהם חברות בנייה וקבלנים המפעילים אתרים בניגוד לדרישות החוק.
- איתור קבוצות העוסקות בעבירות שמשפיעות על תחום הבטיחות בענף הבנייה.

חשיבות ליווי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי במקרים של חשד לרשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה

תיקים פליליים של גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה הינם מטבעם תיקים מורכבים יותר, לעתים אף סבוכים ממש, וכרוכים לא אחת בהתמודדות לא רק עם סוגיות משפטיות אלא גם עם שאלות וסוגיות הנדסיות, תכנוניות ועם חוות דעת מקצועיות של מומחים.
הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות חושפת את המורשע, ברוב המקרים, לסיכון לעונש מאסר בפועל ולענישה כלכלית מכבידה בדמות קנס ופיצוי. זאת כמובן לצד הכתמת שמו הטוב של המורשע (שבתיקים מסוג זה לרוב נעדר כל עבר פלילי) ב”חותם” של פליליות.
אך לא זו בלבד; נאשם שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, או בעבירות על פקודת הבטיחות בעבודה, והוטל עליו עונש של שלושה חודשי מאסר ומעלה או קנס בסך 7,200 ₪ ומעלה, והוא קבלן רשום – נמצא בסיכון לאבד את רישיון הקבלן או להתליית רישיונו. זאת, בהתאם לסעיף 8 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ”ט – 1969 וסעיף 1 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל), תשמ”ט – 1988.
בדומה, גם נאשם שהורשע ברשלנות פלילית והוא מהנדס או אדריכל רשום, נמצא בסיכון לביטול או התליית רישיונו.
מכאן שקיימת חשיבות רבה לליווי משפטי של עורך דין פלילי כבר מן השלבים הראשונים של החקירה, על אחת כמה וכמה אם מתגבשת כוונה להגיש כתב אישום, או אם הוגש כתב אישום.
עוד חשוב לזכור כי עבירות של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות הן עבירות מסוג עוון, על כן לא קמה לחשוד בהן זכות מוקנית לשימוע.
עם זאת, כאשר חשוד בעבירות אלו מיוצג ע”י עורך דין, יכול הסנגור לפנות באופן יזום לפרקליטות בבקשה לקיים שימוע לפנים משורת הדין, במטרה לנסות ולשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום, ככל שניתן בנסיבות העניין.
כאמור, תיקי גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות שונים באופים מתיקים פליליים “רגילים” ולפיכך יש לבדוק האם לעורך הדין שבכוונתכם לשכור את שרותיו נסיון לא רק במשפט פלילי אלא גם בייצוג משפטי בתיקי רשלנות פלילית.
ראו מקרה להמחשה בו טיפלנו: חבלה ברשלנות – סגירת תיק בחוסר אשמה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – עבירות רשלנות פלילית – ייעוץ וייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בכל הנוגע לחשד לפלילים בעקבות תאונת עבודה.
אנו מעניקים ייצוג משפטי בבית המשפט בתיקי גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות ובכתבי אישום הנוגעים לבטיחות בעבודה ולרשלנות פלילית.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות פלילית

ראו לקראת סוף עמוד זה דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

עורך דין פלילי

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | בטיחות בעבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות | עו”ד פלילי | עורך דין פלילי | כתב אישום | רשלנות בהחזקת נשק

הפוסט עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות: ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (84) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (370)

גיא פלנטר — Wed, 15 Feb 2023 12:24:32 +0000

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

בעמוד אודות חקירה במשטרה עמדנו על מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית.
אותו “מאזן כוחות” הנוטה בבירור לרעתו של החשוד במהלך החקירה, אך מתחזק לרעתו, עת מוגש כנגדו כתב אישום והוא הופך מחשוד לנאשם בפלילים.
אם עמדה לאותו חשוד “חזקת חפות” במהלך הליכי חקירתו, עתה, משהוגש כנגדו כתב אישום, נחלשת אותה “חזקת חפות” שכן, בעצם הגשת כתב האישום קיימת אמירה ברורה מצד המדינה, שעו”ד שזה תחום מומחיותו (בין אם תובע משטרתי או תובע הנמנה על פרקליטות המדינה), בחן את הראיות שנאספו בחקירה והגיע לכלל מסקנה, שיש סיכוי סביר להרשעה וקיים גם עניין לציבור בהעמדתו לדין של אותו אדם.
כעקרון, סבורה רשות התביעה שהיא מביאה בפני בתי המשפט לבירור את התיקים היותר מוצדקים וחזקים וסטטיסטית, יכולה התביעה לתמוך עמדתה באחוז הזניח של זיכויים. על פי נתונים שסיפקה פרקליטות המדינה לציבור, 3% בלבד מכלל התיקים שהסתיימו בבתי המשפט בישראל בשנת 2017 הסתיימו בזיכוי בעוד 4% מהתיקים הסתיימו בביטול כתב האישום. באחוז זעום זה של זיכויים קיים מסר ברור לציבור: אין להקל ראש לרגע בכתב האישום שהוגש לבית המשפט.
הגישה על פיה יבוא הנאשם לבית המשפט ופשוט “יספר” לשופט מה קרה והכול “יהיה בסדר”, נאיבית ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. די לציין בהקשר זה, שאפילו עורכי דין וחוקרי משטרה שהוגשו כנגדם כתבי אישום, טרחו והתכבדו להעמיד לעצמם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.
האחוז הזעום של זיכויים עלול להוביל למסקנה שכמעט תמיד, דינם של כל הנאשמים אחד הוא – להימצא אשמים ו”לשלם” את המחיר המתבקש, הן בהכתמת שמם בהרשעה פלילית והן בענישה ממשית כזו או אחרת.
אך בפועל, מסקנה זו איננה נכונה שכן בכ- 11% מהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום, מסתיים ההליך בביטולו של כתב האישום, עיכוב ההליכים המשפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעה של הנאשם או בביטול הרשעה.
סיום מוצלח שכזה נכון במיוחד לגבי אותם נאשמים אשר אין להם עבר פלילי ואשר הואשמו בעבירות הפחות חמורות.
כבכל דבר אחר, יש לדעת שגם במשפט פלילי “הצלחה” יכולה להיות עניין יחסי; ניקח למשל מקרה בו כנגד נאשם (שהודה בחקירתו במשטרה) הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות פליליות של הונאה בכרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך כולל של כ- 700 אלף דולר. דומה כי הכל יסכימו שבמצב דברים זה, סיום ההליך הפלילי ללא מאסר מאחורי סורג ובריח – הוא בגדר הצלחה.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעתים יתמקד הייצוג במשפט פלילי בסוגיית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגיית עצם ההרשעה או מידת העונש. לעתים אף ימשיך המאבק לערכאה גבוה יותר, במסגרת ערעור פלילי על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך או כך, כמעט תמיד, ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי אם לא מכריע על התוצאה.

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
לפרטים נוספים אודות צוות עורכי הדין במשרד ראו בעמוד: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ברשימת הדוגמאות בהמשך עמוד זה, ניתן להתרשם ממקרים בהם העניק משרדנו ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט שונים, וזאת מעבר למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב האישום, עיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעת הנאשם או בביטול הרשעתו.

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

בעמוד “עורך דין פלילי – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים“, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא – ביחס להליך הפלילי;

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

בעמוד “צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים“, תמצאו התייחסות נפרדת לכל אחד מהצדדים השונים להליך הפלילי:
- עצורים; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- חשודים: הכנה לחקירה פלילית וליווי בייעוץ משפטי במהלך החקירה.
- נאשמים: ייצוג משפטי בשלבי המשפט הפלילי ובערכאות הערעור.
- תאגידים + נושאי משרה בתאגידים: ייעוץ וייצוג משפטי בעניינים פליליים ומשמעתיים.
- מתלוננים + נפגעי עבירה: ייעוץ משפטי בשאלות כגון: האם להגיש תלונה פלילית? האם יש חובת דיווח? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? ליווי משפטי בנוגע לתלונתם לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) וכן הענקת ליווי משפטי למתלוננים בהליך הפלילי עצמו.
- עובדי מדינה ועובדי גופים המעניקים שירות לציבור – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- עובדי רשויות מקומיות ועובדי עיריות – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- שוטרים – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי מח”ש.
- קטינים הענקת ייעוץ משפטי וייצוג בבית משפט לנוער.

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

בעמוד “עורך דין פלילי – עבירות בהן אנו עוסקים” תמצאו התייחסות נפרדת למרבית העבירות הפליליות בהן עוסק משרדנו.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.
כמו כן ראו: דוגמאות להמחשה.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (370) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קיצור תקופת התיישנות במרשם הפלילי – קבלת בקשת חנינה ע”י נשיא המדינה 5 (32)

גיא פלנטר — Fri, 10 Feb 2023 15:15:50 +0000

קיצור תקופת התיישנות במרשם הפלילי – נשיא המדינה נעתר לבקשת חנינה של משרדנו

קיצור תקופת התיישנות במרשם הפלילי

משרדנו מטפל בהגשת בקשה לנשיא המדינה להורות על קיצור תקופת התיישנות במרשם הפלילי.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו; קבלת בקשת חנינה, קיצור תקופת התיישנות במרשם הפלילי

ההרשעה הפלילית שפגעה בעתידו המקצועי של הלקוח

ואלו בתמצית עובדות המקרה; כנגד קבלן בנין הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין ובניגוד להוראות פקודת הבטיחות בעבודה, וזאת בשל תאונת עבודה שארעה באתר בניה.
עורך דין פלילי גיא פלנטר, אשר ייצג את הקבלן, חתם על הסדר טעון עם פרקליטות מחוז מרכז על פיו תימחק מכתב האישום העבירה של גרימת מוות ברשלנות והקבלן יורשע על פי הודאתו בעבירות הבאות:
- מינוי כמנהל עבודה באתר אדם, שלא היה כשיר למלא תפקיד זה על פי דרישת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בניה), התשמ”ח – 1998.
- הקמת מערכת טפסות בלי תכנית טפסות, וזאת בניגוד להוראות תקנות הבטיחות בעבודה.
בית המשפט אימץ את הסדר הטעון וגזר על הקבלן עונש מוסכם של קנס, אולם בעקבות הרשעתו, דחה רשם הקבלנים את בקשת הקבלן לרישום בפנקס הקבלנים תוך קביעה, כי הקבלן לא זכאי לרישום בפנקס כל עוד לא עברו 3 שנים מיום שנשא עונשו.

נשיא המדינה מקבל בקשת משרדנו ומקצר את תקופת התיישנות במרשם הפלילי.

לנוכח התוצאות הפוגעניות של ההרשעה, הגיש עורך דין גיא פלנטר מטעם הקבלן בקשת חנינה לנשיא המדינה.
בבקשת החנינה, התבקש נשיא המדינה לעשות שימוש בסמכותו לפי לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (כיום חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019), ולקצר את תקופת ההתיישנות שחלה על ההרשעה.
נשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה שהגיש משרדנו וקיצר את תקופת ההתיישנות שחלה על ההרשעה, באופן שהתיישנה.
עם קבלת בקשת החנינה, הוסר המכשול לרישום הקבלן בפנקס הקבלנים.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לסמכות נשיא המדינה להורות על קיצור תקופת התיישנות במרשם הפלילי ולדוגמאות נוספות ראו בעמודים:
- מחיקת רישום פלילי.
- חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בתאונות עבודה ראו: עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות: ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | קבלת בקשת חנינה | מחיקת עבר פלילי

הפוסט קיצור תקופת התיישנות במרשם הפלילי – קבלת בקשת חנינה ע”י נשיא המדינה 5 (32) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תאגידים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בנושאים פליליים ומשמעתיים 5 (57)

גיא פלנטר — Wed, 04 Jan 2023 11:11:47 +0000

יעוץ וייצוג משפטי לתאגידים ונושאי משרה בתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים.

תאגידים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בעניינים פליליים ומשמעתיים.

תאגידים להם אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי.

אנו מעניקים לתאגידים ייעוץ וייצוג משפטי בתחום המשפט הפלילי והדין המשמעתי.
על לקוחותיו של משרד עורכי דין גיא פלנטר נמנים תאגידים מובילים במשק כגון בנק הפועלים, אלביט מערכות, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ, פלאפון תקשורת בע”מ, נקסטקום בע”מ, וואלה! תקשורת בע”מ רשויות מקומיות כגון עיריית תל-אביב-יפו וכן חברות דלק, חברות תעופה, חברות ביטוח, חברות בניה, מכוני יעוץ ובקרה, מוסדות אקדמאיים ותאגידים רבים נוספים.
במסגרת ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לתאגידים ניתן לאזכר את הפרשות הבאות, שזכו לחשיפה תקשורתית:
- פרשת “הסוס הטרויאני” – חשד לריגול תעשייתי באמצעות החדרת תוכנת ריגול למחשבי חברות רבות, מהמובילות במשק – מתן ייעוץ משפטי וליווי חברתת פלאפון תקשורת בע”מ ובכיריה. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד פלאפוןן וגם איש מהנחקרים שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת החשדות להלבנת הון בסניף ירקון של בנק הפועלים, ובחברה לנאמנות של בנק הפועלים – מתן ייעוץ משפטי ולווי חקירתם של למעלה מ- 15 פקידי בנק הפועלים בדרגים ותפקידים שונים. בפרשה זו לא הוגש כתב אישום כנגד הבנקק וגם איש מפקידי הבנק שקיבלו ייעוץ משפטי במשרדנו לא הועמד לדין.
- פרשת מרמה זיוף והונאה בתעשייה האווירית – בכיר בתעשייה האווירית שהיה “הרוח החיה” בפרשיית הונאה, במסגרתה קיבלו עובדי התעשייה האווירית בחו”ל החזר הוצאות בסכומים של עשרות אלפי דולרים על ידי הגשת קבלות מזויפות, נדון למאסר על תנאי בלבד, ללא פגיעה בזכויות הפנסיה שלו. הבכיר יוצג ע”י עורך דין פלילי גיא פלנטר.
- פרשת ניתוק מנויי הכבלים (Hot) מבזק, וחשד לניצול לרעה של כח המונופול של בזק – ייצוג משפטי וליווי כל הנהלת בזק לרבות מנכ”ל בזק והמשנה למנכ”ל בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של יום, לא הועמדה בזק לדין פלילי בגין פרשה זו, וכך גם כל הנחקרים שליווה משרדנו.
- חקירה פלילית כנגד וואלה בנוגע לפירסום אתרי הימורים בלתי חוקיים באינטרנט – ייעוץ משפטי לאתר האינטרנט “וואלה” ולמנכ”ל דאז. גם פרשה זו הסתיימה ללא הגשת כתב אישום.
- פרשת מכירת חברת Yes ייעוץ משפטי לתאגיד ולנושאי משרה הנוגעים לפרשה.

אחריות פלילית של תאגידים + אחריות פלילית של נושאי משרה בתאגיד.

לא אחת אנו נשאלים האם ניתן להגיש כתב אישום כנגד תאגיד? האם ניתן להטיל אחריות פלילית על תאגיד? על כך יש להשיב בחיוב.
כידוע, עיקר הפעילות העסקית, מסחרית ותעשייתית מתבצעת כיום באמצעות תאגידים. לנוכח הידוק הפיקוח והגברת הרגולציה על פעילותם של תאגידים, כמעט בכל תחום פעילותם נמצא כיום איסורים פליליים, שהפרתם מובילה לסנקציה עונשית פלילית.
מגוון העבירות הפליליות בהן עלולים תאגיד ו/או נושאי המשרה בתאגיד להיכשל פשוט עצום; אך לשם המחשה, נזכיר את העבירות הפליליות בחוק החברות, פקודת החברות, חוק ההגבלים העסקיים, חוק ניירות ערך, חוק איסור הלבנת הון, חוק התכנון והבניה, חוק הגנת הפרטיות, חוק רישוי עסקים, חוקים סוציאליים שונים (למשל חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), חוקים הנוגעים לאיכות הסביבה, חוקים הנוגעים להגנת הצרכן ולתקנים שונים, חוקים הנוגעים לבטיחות בעבודה (למשל פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות בעבודה) וכמובן – חוקי המיסוי השונים הקובעים עבירות מס.
למידע נוסף בנוגע ראו:
הוסף על כך, שעל תאגידים הפועלים בתחומים מסוימים קיימים איסורים פליליים נוספים, ספציפיים לתחום פעילותם; למשל, ביחס לתאגידי תקשורת – העבירות הפליליות המפורטות בחוק הקרינה הבלתי מייננת.
תאגיד יכול למצוא עצמו אם כן על ספסל הנאשמים, קל וחומר נושאי המשרה ובעלי התפקידים בו ואפילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לחוק העונשין 1977. הטלת אחריות פלילית על תאגידים, הפכה כבר לדבר שבשגרה בהליכים פליליים בבתי המשפט.

התאגיד כמתלונן או כמי שמחוייב לברר תלונה של עובדיו או כנגד עובדיו.

מנגד, לא אחת, נמצאים התאגיד ונושאי המשרה בצד המבקש להתלונן על עבירה פלילית. כך למשל, תאגיד עשוי להיות קרבן לעבירות מצד עובדיו כגון גניבות, הונאות ומעילות.
פעמים אחרות, מחוייב התאגיד על פי דין לדווח על עבירות פליליות מסויימות או לברר תלונה – למשל תלונה על הטרדה מינית – ולנקוט בצעדים שונים בעקבות הגשת התלונה.

סוגי הטיפולים המשפטיים שמעניק משרדנו לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בתחום המשפט הפלילי והדין המשמעתי.

משרדנו נותן יעוץ משפטי לתאגידים ולאנשיהם, בין כחשודים ובין כמתלוננים, וזאת תוך ליווי החקירה הפלילית ומתן יעוץ לאורך כל שלבי החקירה.
לעתים, אנו מעניקים יעוץ משפטי שמטרתו לצמצם או אף למנוע מראש את חשיפת התאגיד ואנשיו להליכים פליליים, למשל – בכל הנוגע לבטיחות בעבודה או לחובות המוטלות על נותני שירותים פיננסיים בהקשר לחוק איסור הלבנת הון.
במקרים אחרים, ניתן יעוץ משפטי למעסיקים בכל הנוגע לאופן הטיפול בתלונות עובדיהם ו/או חובותיהם לנקוט באמצעים שונים למניעת עבירות פליליות, כגון הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה.
כגורם משפטי מקצועי חיצוני, אנו עורכים עבור תאגידים בירורים משמעתיים שונים וכן בירורים לפי חוק למניעת הטרדה מינית.
משהוגש כתב אישום כנגד תאגיד ו/או אנשיו, מייצג משרדנו את הנאשמים בפני בתי המשפט בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות, כך למשל במקרים של תאונות עבודה, בהם נטען כי רשלנות פלילית הובילה לחבלה או למוות ובמגוון רחב של עבירות צווארון לבן.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לביטול כתב האישום שהוגש כנגד תאגיד או לאי הרשעתו של התאגיד ועל כך ראו בעמוד – אי הרשעת תאגיד.

בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים לעמודים שונים המרחיבים אודות הנושאים הנזכרים בעמוד זה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי לתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים.

עורכי דין פליליים

תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי | ייעוץ וייצוג משפטי לתאגידים בנושאים פליליים ומשמעתיים | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

הפוסט תאגידים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בנושאים פליליים ומשמעתיים 5 (57) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר