Berele Borowsky
    Berele Borowsky

    5 out of 5 stars

    posted 4 weeks ago

    Excellent service. Service of quality and friendly during all the necessary time.
    Professional and diligent, always available to clarify and solve any doubt, making feel with security in a confidence environment.
    Absolutely recommended.

    Sofia Kopelevich
    Sofia Kopelevich

    5 out of 5 stars

    posted 3 years ago

    Guy and Emanuel demonstrated the utmost professionalism, efficiency and dedication to me and my legal matter.

    While living abroad, I sought a local counsel that could assist me with resolving my military status. Naturally, not being in Israel I worried about whether I could trust a local counsel and whether my matter would receive proper attention and care. Both Guy and Emanuel put me at ease and were always very responsive. They went out of their way to answer every single question and concern that I had so that I could trust them 100%. Ultimately, they resolved my matter without any delays and actually even faster than I could have ever imagined with an outcome that was favorable to me.

    I can wholeheartedly recommend Guy and Emanuel to anyone seeking assistance with resolving their military status. After speaking with 4 different counsels, I can honestly say that Guy and Emanuel were by far the most knowledgeable and the result they achieved for me confirms this assertion.

    Anne Gee
    Anne Gee

    5 out of 5 stars

    posted 2 years ago

    Adv. Emmanuel from Guy Flanter's Law Office gave us very professional help in resolving our son's military status. I warmly recommend their services.

    Rick Schnetzer
    Rick Schnetzer

    5 out of 5 stars

    posted 2 years ago

    Guy Flanter did an excellent job obtaining Israel legal documents for my family member here in the US. I would highly recommend Guy Flanter for his outstanding service!

    Stanislav Bondarenko
    Stanislav Bondarenko

    5 out of 5 stars

    posted 3 years ago

    Guy Flanter was great, positive from the beginning my case would be successful, he is a true professional that knows how to work the Military authorities. Couple of months and he solved an issue that I was struggling with for 3 years. He clearly answered all my anxious questions with resolve. He was available by phone and email when I needed him.

סירוב להסדר מותנה, ביטול כתב האישום וסגירת התיק בעילה של חוסר ראיות 4.9 (7)

סירוב להסדר מותנה | ביטול כתב אישום

לאחר סירוב להסדר מותנה, ביטול כתב אישום בעקבות חזרה מאישום של שלוחת תביעות הסדר מותנה.


תמצית המקרה.

  • בעקבות סירובו של איש עסקים להודות במסגרת הליך סגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות של איומים והטרדה, הוגש כנגדו כתב אישום.
  • לאחר ששכר האיש את שרותי משרדנו לייצגו, חזרה בה התביעה מכתב האישום אשר בוטל ע"י בית המשפט, והתיק נסגר שלא בהסדר מותנה, בעילה של העדר מספיק ראיות.
  • בכך "נחסכו" מהלקוח לא רק הצורך לנהל הליך פלילי בבית המשפט, אלא גם הדרישה להודות בעבירות פליליות במסגרת הליך סגירת התיק בהסדר מותנה, וכן – לעמוד בתנאי ההסדר המותנה, כגון תשלום קנס ו/או פיצוי.

הרקע לתלונה והחקירה במשטרה.

  • החשוד בפרשה זו – איש עסקים מהשורה, ללא עבר פלילי, אשר נקלע לסכסוך עסקי משפחתי עם אחיו, שהיו שותפיו בעסק המשפחתי.
  • רואה החשבון של החברה התערב בסכסוך, חבר לאחיו של החשוד כנגד החשוד, וביצע מהלכים אשר קיפחו את החשוד, במסווה של החלטות שנתקבלו כבורר בין הצדדים.
  • בפועל, החשוד מעולם לא הסמיך את רו"ח להיות בורר בין הצדדים.
  • החשוד, שראה לנגד עיניו כיצד הרו"ח של החברה מנשל אותו בשיטתיות ממפעל חייו, כתב לרו"ח הודעות שונות, בהן הביע את מורת רוחו מהמעשים הפוגעניים כלפיו.
  • הרו"ח ניצל את התבטאויותיו של החשוד שנכתבו בבְּעִדָּנָא דריתחא, פנה למשטרה והגיש כנגד החשוד תלונה המייחסת לו איומים והטרדה.
  • החשוד זומן מיד לחקירה, אולם כל טענותיו נפלו על אוזניים ערלות, ומשטרת ישראל גיבשה כנגדו כתב אישום.

הצעת המשטרה לסגור את התיק בהליך הסדר מותנה.

  • בכל הנוגע להליך זה ראו בהרחבה בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
  • כבמקרים רבים אחרים המייחסים עבירות איומים ו/או הטרדה לחשודים ללא עבר פלילי, הועבר תיק החקירה לשלוחת תביעות הסדר מותנה מרכז של משטרת ישראל, אשר פנתה אל החשוד במכתב אשר כותרתו "הזמנה לפגישה לבחינת הליך הסדר מותנה".
  • בתמצית, בפניה זו מסרה משטרת ישראל לחשוד כדלקמן:
    • תיק המשטרה בו נחקר כחשוד, הועבר לטיפול יחידת הסדר מותנה בחטיבת התביעות ונשקלת העמדתו לדין.
    • על אף האמור לעיל, תהיה התביעה נכונה לשקול אפשרות להימנע מהגשת כתב אישום נגדו ולסגור את התיק בהסדר מותנה, מחוץ לכותלי בית המשפט.
    • ההסדר המותנה כפוף להודאתו בעובדות שיפורטו בהסדר, לצד קיום תנאיו של ההסדר (כלומר כתנאי להסדר, נדרש החשוד להפליל את עצמו ולהודות בעבירה או בעבירות פליליות).
    • ככול שהחשוד לא ישיב לפניה בתוך חודש ימים, יוגש כנגדו כתב אישום.
    • החשוד רשאי להיוועץ בעורך דין וכן לעיין בחומר החקירה, בטרם חתימה על ההסדר שמוצע לו.
  • להלן ההזמנה לפגישה לבחינת הליך הסדר מותנה שקיבל הלקוח:
הזמנה לבחינת הסדר מותנה של המשטרה

הזמנה לפגישה לבחינת הליך הסדר מותנה


סירוב להסדר המותנה.

  • משהועמד החשוד על הכוונה להגיש כנגדו כתב אישום באם לא יודה באיומים ובהטרדה במסגרת הליך הסדר מותנה, שכר את שרותיו של עורך דין, אשר צילם את חומר החקירה ונפגש עם התובעת המשטרתית  האמונה על התיק בשולחת הסדר מותנה מרכז.
  • עורך הדין, כמו גם החשוד שהיה נוכח בפגישה, עשו כמיטב יכולתם לשכנע את התובעת המשטרתית שראוי ונכון לסגור את תיק החקירה שלא בהסדר מותנה, ובוודאי שאין מקום להגשת כתב אישום במקרה זה.
  • התובעת לא השתכנעה. היא הציעה לחשוד להודות באיומים ובהטרדה ולסגור את תיק החקירה בהסדר מותנה או – להתמודד עם התיק בהליך פלילי בבית המשפט, לאחר שיוגש כנגד החשוד כתב אישום.
  • החשוד הועמד בפני דילמה קשה; הודאתו בעבירות פליליות כלפי המתלונן במסגרת הליך סגירת התיק בהסדר מותנה, היתה נזקפת לחובתו בהליך אזרחי, שהתנהל בינו לבין המתלונן.
  • מנגד- עצם הגשת כתב אישום כנגדו היתה פוגעת קשות בשמו הטוב של החשוד, ואף מספקת למתלונן יתרון בהליך האזרחי ביניהם.
  • מחשש מחוסר הוודאות המובנה בהליך פלילי בבית המשפט, ומהפגיעה העצומה מעצם הגשת כתב האישום, הסכים החשוד להצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, אולם מצפונו לא הניח לו, ועד מהרה הודיע למשטרה שהוא חוזר בו מהסכמתו, ומסרב להסדר המותנה שהוצע לו.

משסרב החשוד לסגירת התיק בהסדר מותנה, הוגש כתב אישום לבית המשפט.

  • סירובו של החשוד לסגור את התיק בהסדר מותנה נענה ע"י משטרת ישראל בהגשת כתב אישום כנגדו.
  • בכתב האישום פורטו 9 הודעות שנטען כי הנאשם שלח לרו"ח המתלונן, ובמעשיו, כך נטען, איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו או להטרידו וכן השתמש הנאשם במתקן בזק באופן שיש בו כיד לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין.
  • בהתאמה, הואשם הנאשם בעבירות של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 והטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשרות (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982.
  • לקראת סופו של עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, ללא פרטים מזהים.
  • כתב האישום נקבע להקראה בפני כבוד השופטת שירלי דקל נוה, בבית משפט השלום בראשון לציון.

ביטול כתב האישום וסגירת התיק בעילה של העדר מספיק ראיות.

  • לאחר הגשת כתב האישום כנגדו, שכר הנאשם את משרדנו על מנת לייצגו בהליך הפלילי.
  • עורך דין גיא פלנטר נפגש עם ראש שלוחת הסדר מותנה מרכז ובעקבות פגישה זו ובהגינותה, הודיעה משטרת ישראל לבית המשפט כי היא חוזרת בה מכתב האישום.
  • בעקבות החזרה מאישום, ביטל בית משפט השלום (כבוד השופטת שירלי דקל נוה) את כתב האישום ובהתאם לסיכום מראש עם ראש שלוחת הסדר מותנה, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, אלא בעילה של העדר מספיק ראיות.
  • סגירת התיק בעילה של חוסר ראיות, "חסכה" מהלקוח את ההודאה בעבירות פליליות במסגרת הליך הסדר מותנה, וכן את הצורך לעמוד בתנאי הסדר מותנה (כגון תשלום קנס ו/או פיצוי ותיק שנותר פתוח במשטרה, עד לעמידה בתנאי ההסדר).
  • בראש עמוד זה הצגנו את ההודעה על חזרה מכתב האישום והחלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום.

לקריאה נוספת.


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי | סירוב להסדר מותנה

הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. 5 (8)

 
הטרדה באמצעות מתקן בזק, הטרדה טלפונית - ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

הטרדה באמצעות מתקן בזק | הטרדה טלפונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.


הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

  • משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
  • בהמשך עמוד זה אנו מביאים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו – ביטול כתב אישום אשר ייחס לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
  • לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעבירה של הטרדה טלפונית.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – במה מדובר.

מה יכול לגבש עבירה פלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק?

  • האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק מוסדר בסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982:

30. הטרדה

המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים".

  • "מתקן בזק" הוגדר בפרק ההגדרות שבחוק התקשורת באופן הבא:

"מיתקן בזק" – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין פרקים ז' ו-ח' – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק והכל לרבות ציוד קצה";

  • המושג "בזק" לעניין העבירה אינו מתייחס לשמה של חברת התקשורת בזק, אלא הוגדר בחוק כך:

"בזק" – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות".

  • במילים אחרות, "שימוש במתקן בזק" אינו מצטמצם אך לשימוש בטלפון קווי של חברת התקשורת "בזק", אלא הוא כל שימוש בכל סוג של מכשיר תקשורת, לרבות טלפון קווי, טלפון סלולארי, מחשב, פקס וכדומה.
  • שימוש במתקן בזק יכול להיות בכל דרך, בין בדרך של שיחות ובין בשליחת הודעות טקסט (מסרונים), שימוש באפליקציות כגון וואטסאפ, הודעות קוליות או הודעות דואר אלקטרוני (מיילים).
  • האיסור הפלילי על הטרדה באמצעות מתקן בזק, כשמו כן הוא – מתייחס למקרים בהם אדם עושה שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, לפגוע, להרגיז, ליצור חרדה או להפחיד.
  • דוגמה קלאסית לעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק היא כאשר אחד מבני הזוג מתקשה להשלים עם סיום הקשר ומציף את בן הזוג השני בהודעות טקסט באופן אובססיבי, או למשל כאשר אדם מנסה להפר את מנוחתו ושלוות נפשו של אחר או להלך עליו אימים ופונה אליו באופן תכוף חוזר ונשנה בשיחות ובהודעות.

הנחיותיו של בית המשפט העליון – מה נופל בגדר עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

  • פסק הדין המנחה בעניין העבירה הפלילית של הטרדה באמצעות מתקן בזק ניתן בבית המשפט העליון ברע"פ 10462/03 הלינור הראר נ' מדינת ישראל ובו נקבע, בין היתר, כי השאלה האם התגבשה בכל מקרה ומקרה עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק תיגזר הן מהתוכן והן מהצורה – כלומר, הן מהיסוד הטכני של השימוש במתקן בזק – כגון כמות ותכיפות והן מהיסוד המהותי – תוכנו של השימוש. וכך בלשון כב' הש' רובינשטיין:

"התוכן שלוב בצורה, במובן מסוים בחינת תוך וקליפה או חרב ונדן, ששניהם יחד יוצרים את השלם, את "ההטרדה בשלמותה". פעמים יהיה התוכן בולט, ואזי תהא חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ופעמים תהא הצורה בולטת, וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד ביותר כשלעצמו". 

  • ובהמשך הדברים נפסק:

"בעיניי אפוא סימביוזה בין התוכן לצורה מאפיינת את הנושא שבפנינו, והיא לדידי הכרח אך גם עניין ראוי, בחינת כלים שלובים. בוודאי יבדוק בית המשפט כל מקרה לגופו, הן במדד כמות ההטרדות והן במדד תוכנן – האם זה או זה או שניהם יחדיו "מפחידים", "יוצרים חרדה", "פוגעים", "מטרידים", כלשון סעיף 30".

  • בית המשפט העליון פירש הטרדה באופן מרחיב כך שיצירת אי נוחות הגורמת ללחץ, מבוכה או דאגה – עשויה להיחשב כעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק:

"קריאת הסעיף בהקשרו הכולל, בחוק ובמקביליו בחקיקה מגלה לדעתי עירוב בין תוכן לצורה, קרי כמות ההטרדות או תוכנן, או שניהם יוצרים אותה אי-נוחות הגורמת ללחץ, למבוכה, לדאגה, והערך המוגן הוא שלוותו של האדם מפני הטרדתו תוך שימוש ביכולות שמזמנת הטכנולוגיה שבה מדובר… בלשון פשוטה, דומה כי הטרדה היא יצירת אי נוחות מסוימת, המסיחה דעתו של אדם מענייניו וגורמת לו מבוכה, דאגה, בלבול והתעסקות בנושא ההטרדה".

  • עוד קבע בית המשפט העליון כי הטרדת הזולת באמצעות מכשיר תקשורת איננה ביטוי לחופש ביטוי.

מקרה להמחשה במסגרתו טיפל משרדנו בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

תמצית המקרה: בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – מורה בית משפט השלום בכפר סבא על ביטול כתב אישום המייחס עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק ותקיפת בת זוג.

הטרדה באמצעות מתקן בזק - בעקבות ייצוג משפטי מעורך דין ביטול כתב אישום.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – מקרה להמחשה – ביטול כתב אישום בבית משפט השלום בכפר סבא.


כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.

  • פרשה זו עוסקת בביטול כתב אישום שהוגש כנגד אזרח מן השורה, מנהל צוות תוכנה בחברה מובילה, ללא עבר פלילי, שחיי הנישואין שלו נקלעו למשבר ועל רקע זה הואשם בעבירות פליליות של תקיפת בת זוג והטרדה באמצעות מתקן בזק.
  • במועד הרלוונטי להגשת התלונה, טרם נקבעו הסדרי ראיה בין בני הזוג. בתגובה לכך שהנאשם אסף את ביתם המשותפת מהגן ללא תיאום עמה, הגישה המתלוננת כנגד הנאשם תלונה פלילית במשטרה, הנוגעת לאירועים קודמים בעברם.
  • בעקבות הגשת התלונה נפתחה חקירה פלילית כנגד הנאשם, אשר הובילה להגשת כתב אישום כנגדו לבית משפט השלום בכפר סבא.

האישום בתקיפת בת זוג.

  • על פני הנטען באישום הראשון בכתב האישום, על רקע ויכוח בין בני הזוג, אחז הנאשם את אשתו המתלוננת בשתי ידיה, גרר אותה לחדר השינה ודחף אותה על הרצפה. בכך, כך נטען, תקף הנאשם את המתלוננת שלא כדין ובהתאמה, ייחס לו כתב האישום עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוג, בניגוד לסעיף 379 ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

האישום בהטרדה באמצעות מתקן בזק.

  • באישום השני בכתב האישום נטען כי ב- 4 הזדמנויות שונות, שלח הנאשם לאשתו המתלוננת הודעות טקסט (sms) פוגעניות ומטרידות, כגון, שיתרום את כל רכושו לצדקה ויתפטר מעבודתו, "שאם תרמוס אותו יהיה לזה מחיר" וכן "איחל" לה, שתחלה במחלה קשה ותמות בייסורים.
  • במעשיו המתוארים באישום השני, כך נטען בכתב האישום, הטריד הנאשם את המתלוננת באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד ולהטריד באמצעות מתקן בזק.
  • בהתאמה, ייחס כתב האישום לנאשם עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982.
  • מקרה זה ממחיש כיצד רשויות אכיפת החוק משתמשות בסעיף 30 לחוק התקשורת על מנת לטפל במישור הפלילי בהטרדות באמצעות שיחות טלפון או הודעות טקסט, ואין זה מעלה או מוריד באם המטריד השתמש בטלפון קווי או בטלפון נייד סלולארי.

ביטול כתב האישום על ידי בית משפט השלום כפר סבא, בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו.

  • לאחר איסוף ראיות מצד ההגנה, נפגש עורך דין פלילי גיא פלנטר עם ראש שלוחת תביעות של משטרת כפר סבא וגיבש הסכמה עם התביעה המשטרתית לפיה, תבקש התביעה המשטרתית מבית המשפט לחזור בה מכתב האישום, כאילו לא הוגש מעולם.
  • כמוסכם, בטרם החל משפטו הפלילי של הנאשם, הודיעה התביעה המשטרתית על חזרה מכתב אישום ובהתאמה, הורה בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) על ביטול כתב האישום.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם (ללא פרטים מזהים) ובהחלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת דנה מרשק מרום) בדבר ביטול כתב האישום.

תיק פלילי בבית משפט השלום כפר סבא, בפני כב' השופטת דנה מרשק מרום.


נפגעי עבירה הסובלים מהצקות והטרדות בטלפון, במיסרונים, בוואטסאפ או באפילקציות אחרות, במיילים וברשתות חברתיות באינטנרט.

  • כאמור, ההטרדה יכולה ללבוש כל צורה של שימוש לרעה במכשיר אלקטרוני באופן שיש בו כדי להטריד, להרגיז, לפגוע, ליצור חרדה או להפחיד.
  • לצד הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים לחשודים ולנאשמים, משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לנפגעי עבירה בכל הארץ, הסובלים מהטרדות והצקות. ראו בהקשר זה: נפגעי עבירה | מתלוננים: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

לקריאה נוספת.


דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק.

  • ראו דוגמאות נוספות לקראת סוף עמוד זה.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | ייצוג משפטי פלילי | ביטול כתב אישום | עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי | תקיפת בת זוג | הטרדה טלפונית | מה נחשב להטרדה טלפונית |  מטרידים אותי בטלפון הטרדות בוואטסאפ |עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו"ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו"ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | כתב אישום

 

ביטול כתב אישום 5 (28)

ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.


  • ביטול כתב אישום – גם לאחר הגשתו של כתב אישום, ייצוג משפטי מקצועי ונכון יכול להוביל לסיום ההליך הפלילי ללא תוצאות פוגעניות לנאשם וזאת באמצעות ביטול כתב האישום.
  • במקרים המתאימים, פועל משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר לבטל כתב אישום, על פי אחד התרחישים שיוצגו להלן.
  • לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים לכ- 65 דוגמאות של כתבי אישום שבוטלו ע"י בתי משפט שונים ברחבי הארץ, בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לנאשמים.

ביטול כתב אישום שהוגש כנגד מנהלי התאגיד | ניהול עסק ללא רישיון.

ביטול כתב אישום בעקבות ייצוג משפטי של עו"ד פלילי גיא פלנטר.


תרחישים לביטול כתב אישום.

  • לעיתים, כפי שניתן לראות בדוגמאות המובאות בהמשך עמוד זה, המהלך המשפטי של ביטול כתב אישום, זכה לביטוי: "חזרה מכתב אישום" או "מחיקת כתב אישום ". בהמשך עמוד זה נעמוד על משמעות הביטויים השונים.
  • ככלל, שני תרחישים משפטיים עשויים להוביל לביטולו של כתב אישום:
    • על פי התרחיש הראשון, מבטל בית המשפט את כתב האישום על בסיס הסכמת הצדדים ולבקשתם, לאחר שהסניגור המייצג את הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה (פרקליטות או תביעות של המשטרה) לחזור מכתב האישום.
    • על פי התרחיש השני, מבטל בית המשפט את כתב האישום כתוצאה מקבלת טענה משפטית שהעלה הסינגור של הנאשם, ללא הסכמה בין הצדדים ולעיתים אף בניגוד מוחלט לעמדתה של רשות התביעה.

ביטול כתב אישום כתוצאה מהשגת הסכמה עם רשות התביעה.

  • ניקח תחילה את התרחיש הראשון לביטולו של כתב אישום. ראשית, יש לדעת כי תובע המייצג רשות תביעה, מוסמך לחזור בו מכתב האישום או מאישום מסוים בכתב האישום.
  • יחד עם זאת, במצבים בהם, בתשובתו לכתב האישום (בכתב או בדיון בבית המשפט), הודה הנאשם, הגביל המחוקק עד מאוד את חופש הפעולה של התובע:
    • באם בתגובותו לכתב האישום, הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו – מנוע התובע מלחזור מכתב האישום;
    • מאידך, באם לא היה בעובדות בהן הודה הנאשם כדי להרשיעו, רשאי התובע לחזור בו מהאישום רק לאחר שקיבל רשות לכך מבית המשפט.
  • מכאן, שבטרם מתן מענה לכתב האישוםחייב הנאשם להתייעץ עם עורך דין פלילי, שכן הודאה שימסור הנאשם לבית משפט בתגובה לכתב האישום, עשויה לחסום את האפשרות לביטול כתב האישום בהמשך.
  • בכל מקרה, חזרתו של תובע מכתב האישום לא באה בחלל ריק; מלכתחילה, מוגשים כתבי אישום רק כאשר רשות התביעה סבורה שמבחינת הראיות שנאספו, יש סיכוי סביר להרשעתו של הנאשם וכן – שקיים גם אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין של אותו נאשם. יתרה מכך, עוד לפני הגשת כתב האישום, משתדלת רשות התביעה לבחון (במסגרת בדיקתה האם יש סיכוי סביר להרשעה), האם בכוחה להתמודד עם טענות הגנה שצפוי הנאשם להעלות במשפטו.  
  • לפיכך, כמעט בכל המקרים, חזרתה של רשות התביעה מכתב האישום לא באה ביוזמתה, אלא כתוצאה מכך שסניגורו של הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה לחזור מהאישום. השגת הסכמתה של רשות התביעה לחזור מכתב האישום (דבר המוביל לביטול כתב האישום או אפילו לזיכוי) נעשית במסגרת מעין "שימוע", בין אם בכתב או בפגישה בין הצדדים.
  • אמנם, מבחינת סדרי הדין בהליך הפלילי, מקומו של השימוע קודם להגשת כתב אישום, ונועד לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום. יחד עם זאת, במקרים רבים, כלל לא נערך שימוע לפני הגשתו של כתב האישום, וזאת מאחד (או יותר) מהסיבות הבאות:
    • חלק מהנאשמים, לא מנצלים את זכות השימוע לפני הגשת כתב האישום כנגדם, למשל מתוך אמונה (שהתבררה בדיעבד כשגויה), שלא יוגש כנגדם כתב אישום או מתוך חוסר נכונות, או יכולת, להשקיע משאבים בשימוע.
    • חלק אחר מהנאשמים לא ערים בכלל לזכותם לשימוע, בין אם כתוצאה מכך שבטעות, לא נשלחה אליהם הודעה מרשות התביעה, המעמידה אותם על זכותם לשימוע, או שהודעה כזו נשלחה כדין, אולם מסיבה כלשהי, לא קיבלו אותה הנאשמים (הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982).
    • זכות השימוע עוגנה בחוק רק בנוגע לעבירות היותר חמורות, מסוג "פשע" (פשע = עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים). למרות שאין בכך כדי למנוע עריכת שימוע בעבירות חמורות פחות, לא נשלחת לנאשמים בעבירות מסוג "עוון" או "חטא" הודעה בדבר העברת חומר החקירה לרשות התובעת והם גם לא מקבלים הודעה המזמינה אותם לנמק מדוע אין להגיש כתב אישום כנגדם. בהתאמה, רובם המכריע לא זוכה לשימוע, לפני הגשת כתב האישום.
  • מטעמים אלו, מוצאים עצמם נאשמים רבים ניצבים בפני עובדה מוגמרת: כתב אישום פלילי שכבר הוגש כנגדם לבית משפט, מבלי שנערך להם שימוע ומבלי שנעשה שום ניסיון מצד עורך דין המייצג אותם להידברות עם רשות התביעה, במגמה למנוע את הגשת כתב האישום. מידע נוסף על הליך השימוע ראו בעמוד – שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
  • במקרים רבים, בשל העומס המוטל על רשויות התביעה, חולף פרק זמן ארוך (אפילו של שנים) בין מועד סיום החקירה ועד למועד הגשת כתב האישום. לא אחת, מתרחשות בתקופה זו התפתחויות משמעותיות (בראיות ו/או באינטרס הציבורי שבפרשה) אולם בדרך כלל הדברים לא נלקחים בחשבון במעמד הגשת כתב האישום, שכן הרשות התובעת לא מעודכנת בהתפתחויות, ונשענת על חומר החקירה שנאסף בזמנו במסגרת החקירה.
  • הגשתו של כתב אישום הינה הצהרה ברורה מצד רשות התביעה לפיה, היא סבורה שיש סיכוי סביר להרשעת הנאשם ובעיניה קיים גם אינטרס ציבורי להעמידו לדין פלילי. יחד עם זאת, הגשת כתב אישום לא "סוגרת את הדלת" להידברות עם רשות התביעה ועריכת שימוע בדיעבד, ובלא מעט מקרים, מוביל ייצוג משפטי מקצועי ונכון להסכמה עם רשות התביעה לפיה, תחזור בה מכתב האישום.
  • להידברות עם רשות התביעה לאחר הגשת כתב אישום, אף יתרון מסוים; על פי דין, זכות העיון בחומר החקירה קמה רק לאחר הגשת כתב האישום, כך שההידברות זו נערכת לאחר שחומר החקירה נחשף במלואו להגנה. לעומת זאת, בשימוע שנערך לפני הגשתו של כתב האישום, נמסר חומר החקירה לעיון ההגנה (אם בכלל) לפנים משורת הדין, כאשר בחלק מהמקרים עשויה הרשות התובעת להעמיד לעיון ההגנה רק את עיקרי חומר החקירה ולא את כולו.
  • כל מקרה יוכרע כמובן על פי נסיבותיו המיוחדות אולם ככלל, בשל אחוז הזיכויים הזניח במדינת ישראל, חוסר הוודאות הטמון בהליך המשפטי והתמשכות ההליכים הפליליים, תעדיף ההגנה לנסות ולהגיע להסכמה עם רשות התביעה על פיה, תחזור בה מכתב האישום, מאשר לנהל את ההליך המשפטי עד תום, בנסיון לזכות את הנאשם.
  • מידע רלוונטי נוסף אודות הייצוג בשימוע וסגירת תיק פלילי ניתן למצוא בעמוד: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

ביטול כתב אישום על ידי בית משפט כתוצאה מקבלת טענת הגנה.

  • כאמור, קיים תרחיש משפטי נוסף המוביל לביטולו של כתב האישום; בתרחיש זה, לא הצליחה ההגנה להשיג את הסכמת רשות התביעה לחזרה מכתב אישום, או שההגנה בחרה, משיקוליה, להביא את העניין להכרעתו של בית המשפט.
  • קיימות בדין מספר טענות משפטיות (הנקראות "טענות מקדמיות"), שקבלתן עשויה להוביל את בית המשפט לביטול כתב האישום, ללא קשר לשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם:
    • חוסר סמכות מקומית.
    • חוסר סמכות עניינית.
    • פגם או פסול בכתב האישום.
    • העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.
    • זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום.
    • משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום.
    • חסינות.
    • התיישנות.
    • חנינה.
    • הגנה מן הצדק – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
  • נתקבלה אחת הטענות הנ"ל, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות להעביר את הענין לבית משפט אחר.
  • בנוסף, בלא מעט מקרים, הובילה קבלת הטענה של אי קיום זכות השימוע לביטול כתב אישום. יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט העליון עדיין לא הוציא הלכה סדורה ומחייבת בעניין זה, במקרים רבים בחרו בתי המשפט להורות דווקא על קיום שימוע בדיעבד, במקום לבטל את כתב האישום.

השלכות עיתוי ביטולו של כתב האישום.

  • לשלב בו חוזרת רשות התביעה מכתב האישום השלכה לענין אפשרותה להגיש בעתיד את אותו כתב אישום מחדש:
  • כל עוד לא השיב הנאשם לכתב האישום, רשאית רשות התביעה לחזור בה מהאישום, ובמידה ועשתה כן – יבטל בית המשפט את האישום. בתנאים מסוימים, לאחר ביטול האישום, רשאית רשות התביעה להגיש את כתב האישום מחדש.
  • לעומת זאת, במידה ורשות התביעה חזרה מהאישום לאחר שהנאשם השיב לאישום וכפר בעובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו, על בית המשפט לזכות את הנאשם, ולאחר זיכוי לא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש.
  • קיימת בדין גם אפשרות שלישית: בכל עת עד למתן הכרעת דין, יכולה רשות התביעה לחזור מכתב האישום בהסכמת הנאשם ובמצב דברים זה, יבטל בית המשפט את האישום וניתן להגישו מחדש רק באישור היועץ  המשפטי לממשלה, ומטעמים שיירשמו.
  • לא אחת, כאשר מדובר בחשד לעבירות אלימות או איומים, מתבצעת החזרה מאישום תוך מתן התחייבות כספית של הנאשם ו/או המתלונן להימנע מעבירה שיש בה אלימות, תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת (בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977).
  • בפועל, משחזרה רשות התביעה מכתב אישום, לא יוגש כתב האישום מחדש אלא במקרים נדירים ביותר.
  • כך או כך, בין אם בוטל כתב האישום או שהנאשם זוכה בדרך זו, נהנה הנאשם מסיום מוצלח ומהיר של עניינו ללא צורך בהכרעה שיפוטית, תוך צמצום מירבי של עינוי דינו ומזעור ההוצאות הכספיות הכרוכות בניהול המשפט עד תום.
  • מסיכום פעילותה של הפרקליטות בשנת 2017 עולה כי רק ב- 4% מהתיקים חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, עובדה הממחישה עד כמה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב אישום.

  • במקרים המתאימים, פועל משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר לביטול כתב האישום, על פי אחד התרחישים שתוארו לעיל.
  • בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
  • בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות למקרים בהם הוביל ייצוג משפטי של משרדנו לביטול כתבי אישום, מחיקת כתב האישום או חזרה מכתב האישום. 

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון משפט פלילי | ארכיון ביטול כתב אישום | ארכיון מחיקת כתב אישום | ארכיון חזרה מכתב אישום | כתב אישום

 

סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה 4.9 (39)

תוכן עניינים

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה

  • סגירת תיק פלילי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין בקשה לסגירת תיק חקירה פתוח, לרבות בנוגע להשלכות של עצם הפניה.
  • במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק במשטרה, בין אם באמצעות פניה יזומה לרשויות האכיפה לסגירת התיק הפלילי ובין אם במסגרת הליך שימוע פלילי מול יחידות התביעה של משטרת ישראל או הפרקליטות.
  • בעמוד זה אנו עוסקים בכל ההיבטים לסגירת תיק פלילי. בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ראו: ייצוג משפטי בשימוע פלילי – הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

סגירת תיק פלילי – ביקורת שכתב לקוח אודות טיפול משרדנו בסגירת תיק פלילי שהיה תלוי ועומד כנגדו.

  • אנו מביאים כאן תחילה ביקורת שנכתבה אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
  • כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע"י משטרת ישראל לתת את הסכמתו לסגירת תיק פלילי בדרך של הסדר מותנה.
  • בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק הפלילי שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה פלילית כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי כספי.
סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה - הכל על סגירת תיק חקירה

סגירת תיק פלילי – ביקורת של לקוח אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.


סגירת תיק פלילי – הבסיס החוקי.

  • הסמכות לסגור תיק פלילי ולא להעמיד לדין מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב -1982.
  • בהתאם להוראות סעיף זה, שכותרתו "העמדה לדין וסגירת תיק": 

"ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין".


אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק פלילי.

  • להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו. לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג"צ).
  • לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע"א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
  • שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המנהלי; לכן, מחויב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג"צצ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

סגירת תיק פלילי – עילות הסגירה השונות של תיק במשטרה.

  • לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל.
  • הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ו/או היותר מורכבים.
  • הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין.
  • ואלו בתמצית עילות הגניזה המרכזיות לסגירת תיקי חקירה פליליים:
    • אין אשמה פלילי או חוסר אשמה.
    • חוסר ראיות או העדר מספיק ראיות.
    • נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים" (בעבר: "חוסר עניין לציבור" או "חוסר התאמה להליך פלילי".
    • סגירת תיק בהסדר – אודות עילת סגירה זו ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
    • סגירת תיק בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – עילה זו רלוונטית ביחס לקטינים בלבד. על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.
  • קיימות מספר עילות סגירה נוספות, פחות שכיחות: עבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין וכן – רשות אחרת מוסמכת לחקור.
  • כעת נעמוד על כל אחת מעילות סגירת התיקים הפליליים בהרחבה.

סגירת תיק פלילי באין אשמה פלילית ("חוסר אשמה" או "העדר אשמה").

  • תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
  • בתמצית, הנחיית פרקליט המדינה (שעודכנה לאחרונה ביום 30.12.18) קובעת את המבחן הבא לסגירת תיק בחוסר אשמה:
    • על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה;
      • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה".
      • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".
  • על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור, רק כ- 12% מהתיקים הפליליים נסגרים ע"י הפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

סגירת תיק פלילי בחוסר ראיות להעמדה לדין.

  • תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר ראיות כאשר חומר הראיות שנאסף מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
  • עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק). 
  • כאמור, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה". ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".
  • "חוסר ראיות" הינה עילת הסגירה המרכזית המשמשת את רשויות התביעה ורוב התיקים הפליליים שנסגרים, נסגרים בעילה זו; על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס כ- 59% מהתיקים נסגרו בפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.

סגירת תיק פלילי בעילה ש"נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים" (בעבר: "חוסר עניין לציבור" או "חוסר התאמה להליך פלילי").

שינוי שם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים.

  • לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי "חוסר עניין לציבור", והביטוי אף עלולו לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
  • ביום 22.2.18 פורסם ברשומות תיקון מספר 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 שעניינו שינוי שם העילה של "אין עניין לציבור" ל"נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים". 
  • בכך, עברה מן העולם עילת הסגירה שזכתה לשם "חוסר עניין לציבור" וכיום מנמקת המשטרה או הפרקליטות את גניזת התלונה בכך: ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין".  
  • יחד עם זאת, אין בשינוי שם עילת הסגירה כדי להשפיע על השיקולים עצמם, העומדים מאחורי סגירת תיק בעילה זו.

מי מוסמך לסגור תיק פלילי בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים.

  • קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור ("פשע" מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
  • יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
  • נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
  • יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

שיקולים מנחים בשאלת האינטרס הציבורי בהמשך החקירה או העמדה לדין, או בסגירת התיק הפלילי.

  • נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
  • יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה במשטרה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
    • חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
    • החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו וכן ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו.
    • קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן.
    • אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
  • לא מעט תיקים נסגרים בעילה זו; מתוך כלל התיקים גנזה הפרקליטות כ- 21% בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.

סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה.

  • מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
  • הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של "סגירה בהסדר".
  • להרחבה אודות עילת סגירה זו ראו בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

סגירת תיקים פליליים – עילות נוספות.

  • סגירת תיק פלילי בעילה לפיה העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
  • סגירת תיק פלילי בעילה של מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
  • סגירת תיק פלילי בעילה שהחשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
  • סגירת תיק פלילי בעילה לפיה, רשות אחרת מוסמכת לחקור: רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת.
  • סגירת תיקי קטינים בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – כאמור, על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

"חוסר ראיות" או "חוסר אשמה" – כיצד קובעים את עילת סגירת התיק המתאימה?

  • בשנת 2018 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לסגירת תיקים בעילת "חוסר ראיות" ובעילת "העדר אשמה" במטרה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים שונים. 
  • בתמצית, נקבע בהנחיה כי לצורך קביעת עילת הסגירה המתאימה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו:

"ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה "העדר אשמה". ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של "חוסר ראיות".

  • ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מ"חוסר ראיות" לבין סגירה ב"העדר אשמה", קובעת ההנחיה את המבחן הבא (מדובר בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו):

"נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל- 10 (ראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של "חוסר ראיות".

  • עוד קובעת ההנחיה כי לצורך יישום מבחן זה:

"יש לבחון אם ישנן בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך, שהחשוד ביצע את העבירה במכלול הנסיבות. אם אין בתיק ראיות מסוג זה, תהיה עילת הסגירה "העדר אשמה". 

  • פרקליט המדינה חוזר ומדגיש בהנחיה זו כי:

"…משמעותה של עילת הסגירה של "העדר אשמה" אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך".


תיק פלילי פתוח – תיק מב"ד ( = ממתין לבירור דין).

  • בהתאם למצוות המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, אמורה רשות חוקרת (כגון משטרה) להעביר את חומר החקירה לרשות תובעת (כגון פרקליטות או תביעות פליליות של המשטרה), על מנת שהאחרונה תגבש עמדתה האם לסגור את התיק, להגיש בגינו כתב אישום לבית משפט, או להחזיר את תיק החקירה לרשות החוקרת, לביצוע השלמות חקירה.
  • בדין קיימות כאמור מספר עילות לסגירת תיקי חקירה: החל מחוסר אשמה, דרך חוסר ראיות להעמדה לדין (כלומר חומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד), ולבסוף: חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין, או העניין אינו מתאים לניהול משפט פלילי).
  • יחד עם זאת, לצערנו, מלמדת המציאות שגם תיקי חקירה שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום, נשארים פתוחים (ללא הכרעה) במשך תקופות ממושכות, הן ביחידות החוקרות והן ביחידות התביעה המשטרתית והפרקליטויות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרשיות סבוכות ורחבות היקף, אם כי גם במקרים "פשוטים" לכאורה, יכול ותיק חקירה יישאר תלוי ועומד, ללא הכרעה, במשך תקופה ממושכת.
  • תיקי חקירה התלויים ועומדים ללא הכרעה (לרבות אותם תיקים, שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום), מקבלים ביטוי ברישום משטרתי, תחת הכותרת "תיקי מב"ד" (תיק מב"ד = תיק ממתין לבירור דין).
  • רישום משטרתי זה עשוי לפגוע באוכלוסיה אשר אורח חייה אינו אורח חיים עברייני, הן במישור התעסוקתי והן במישורים נוספים. כך למשל, בעת פתיחת תיק במשטרה בגין חשד לאלימות במשפחה תופסת המשטרה כל כלי ירייה שבחזקת החשוד, וכמעט באופן אוטומטי, על בסיס החשדות בתיק החקירה הפתוח, מתנגדת המשטרה לחידוש רישיון הנשק, למרות שבסופו של יום, בחלק מהמקרים לא יוגש כתב אישום ובחלק אחר אף יזוכו הנאשמים. עוד לעניין הקשר בין תיקי משטרה פתוחים ואפילו סגורים לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה – ייצוג משפטי – חידוש רשיון נשק.
  • במקרים רבים, עצם המחשבה שתלויה ועומדת חקירה פלילית מעל ראשו של אזרח, ללא הכרעה, די בה כדי להטריד את מנוחתו ולגרום לו לפנות לרשות התובעת להכריע בעניין, ולסיים את עינוי דינו.

האם כדאי להגיש בקשה לסגירת תיק פלילי?

  • ההחלטה באם ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח, הינה החלטה מורכבת, החייבת להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
  • כבעניינים אחרים, גם כאן, כל מקרה יוכרע על בסיס נסיבותיו המיוחדות. להלן נציג את השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין;

שיקולים השוללים פניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לתיק חקירה פתוח.

  • במקרים מסוימים, עשויה פניה שכזו לגרום לחשוד נזק רב שכן במקרה שלו, חלוף הזמן היה פועל דווקא לטובתו:
    • למשל, משיקולים של התיישנות, מוטב אולי להניח לעניין. חלוף הזמן עשוי לפגום גם בטיב הראיות שניתן לאסוף כנגד חשוד;
    • יתרה מכך, בעיקר בעבירות פחות חמורות, חלוף הזמן יכול להפחית את מידת האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין;
    • ולבסוף – לחלוף הזמן משקל במסגרת שיקוליו של בית המשפט לעונש.

שיקולים התומכים בפניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לסגירת תיק פלילי.

  • מנגד, לעיתים פועלים דווקא כוחות הפוכים המובילים למסקנה שיש ליזום פניה לרשויות בבקשה לסגירת תיק פלילי:
    • כך למשל, במידה ואיש לא "יעורר" את החקירה, ראיות התומכות בחפותו של החשוד עשויות להיעלם.
    • האמת עשויה לבעור בעצמותיו של החשוד, באופן שחשובה לו הכרעה מהירה וסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן. 
    • במקרים אחרים, ניתן להגיע למסקנה שממילא חומר החקירה שנאסף מצביע על חוסר אשמה או העדר מספיק ראיות להעמדה לדין, וחידוש החקירה או השלמתה לא ישנו את התמונה.
    • לעתים, ניתוח המקרה עשוי להוביל למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין (אין אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום);
    • ולבסוף, יש מקרים שפשוט אין ברירה אלא ליזום התמודדת עם תיק החקירה הפתוח, שכן החשוד מועמד למשל למשרה מסוימת, ותיק החקירה הפתוח עומד בדרכו.
    • לא אחת נתקלנו גם במצבים אחרים: אזרחים מן השורה אשר כשלו בעבירה פלילית כזו או אחרת, הודו בחקירתם במיוחס להם, ברור להם שבעתיד יוגש כנגדם כתב אישום, אולם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים עד שרשות התביעה תתפנה לטפל במקרה שלהם; חייהם נעצרו, תקופת ההמתנה וחוסר הוודאות בלתי נסבלים מבחינתם ולפיכך הם מבקשים ליזום פניה לרשות התביעה, על מנת להביא לסיום הפרשה מהר ככל הניתן ועל הצד הטוב ביותר.
    • כך למשל, פעלנו דווקא לזירוז הגשת כתב אישום כנגד צעיר שהודה בחקירתו בביצוע עבירות פליליות, על מנת לסיים את הפרשה באי הרשעתו, באופן שיוכל להמשיך בחייו ולעסוק במקצוע המחייב העדר הרשעות פליליות.

סגירת תיק פלילי - בקשה לסגירת תיק במשטרה שהתקבלה, סגירת תיק חקירה

דוגמא להודעה על סגירת תיק פלילי | הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין.


ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשה לסגירת תיק פלילי.

  • משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח. במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק החקירה מהר ככל הניתן, או לקידום עניינו של הלקוח בדרך אחרת.
  • בהמשך עמוד זה זה ניתן לעיין בשורה של דוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגירת תיק פלילי.

סגירת תיק פלילי – נושאים קשורים לקריאה נוספת.


סגירת תיק פלילי – נהלים של משטרת ישראל והפרקליטות.

הנחיות פרקליט המדינה.


הנחיות ופקודות של משטרת ישראל.


דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מבחר דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.


משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בסגירת תיקים פליליים

  • משרדנו מטפל בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים מול תחנות משטרה, יחידות תביעה של משטרת ישראל והפרקליטות, בכל רחבי הארץ.
  • עורכי הדין במשרדנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה


 

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום 5 (8)

צו איסור פרסום, הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט

הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

תמצית המקרה – קבלת צו איסור פרסום והסרת פרסום פוגעני באתר תולעת המשפט.

  • לכל העוסקים במשפט הפלילי מוכר הכשל הפרדוקסלי הבא:
    • במקרים יחסית נדירים, נמנע בית המשפט מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו.
    • יחד עם זאת, מאחר וההליך הפלילי התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם. 
  • אתרים כגון תולעת המשפט, אשר חרטו על דגלם להגשים את הערכים של פומביות הדיון המשפטי, חופש הביטוי ו"הזכות לדעת", מסרבים בתוקף להסיר פרסומים אודות הליכים פליליים, לרבות כאלה שהסתיימו ללא הרשעה, ובכך מנציחים את הקלון הפלילי לעד, ללא יכולת להשתקם, לקבל "הזדמנות שניה" ולחזור ולהיות "שווה בין שווים" בחברה.
  • אז מה עושים? אנו מציגים כאן מקרה שטופל במשרדנו במסגרתו חוייב אתר תולעת המשפט להסיר מפרסומיו ברשת כל פרט מזהה אודות נאשם, שעניינו הסתיים בהליך פלילי בבית המשפט ללא הרשעה. 
  • למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, בהגינותה, הסכימה הפרקליטות להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש ולאחר שהורה בית המשפט על איסור הפרסום, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר כל פרט מזהה אודות הנאשם.

מדיניותו המוצהרת של אתר תולעת המשפט – לא להסיר מידע מהאתר.

  • תולעת המשפט, כך על פי פרסומיה, מופעלת ע"י עמותה בשם "תמנון – מידע ציבורי לכל" ונועדה להנגשת מידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל, באמצעות סריקת מערכות מידע ואתרים ממשלתיים (נט המשפט ואתר בית המשפט העליון).
  • בפברואר 2020 החלה תולעת המשפט לעלות לרשת גם מסמכים שנתקבלו מגולשים כגון פרוטוקולים, החלטות וכתבי טענות.
  • על פי המדיניות המוצהרת של אתר תולעת המשפט, המפורסמת כאמור באתר עצמו, דוגל האתר באי הסרת מידע, פוגעני ככול שיהיה לנוגעים בדבר.
  • מטרתו המוצהרת של אתר תולעת המשפט להגשים את הערך של פומביות הדיון, ולשיטתו – אחת הדרכים ליישום ערכיו – לא להסיר מידע מהאתר ולא להיענות לבקשות להסרת פרסום מהאתר.
  • לפרטים נוספים בעניין מדיניות אי הסרת המידע של האתר ראו בעמוד אי הסרת מידע.

התוצאות הפוגעניות של פרסום פסקי דין פליליים ברשת.

  • ערכים של פומביות הדיון המשפטי, "הזכות לדעת", חופש הביטוי והערך שבהנגשת המידע המשפטי לציבור הרחב – כולם – כבודם במקומם.
  • יחד עם זאת, לא אחת, לא ניתן להתעלם מערכים אחרים, הראויים להגנה כגון הזכות לפרטיות והזכות להישכח במרחב הדיגיטלי.
  • כיום, פרסומים אודות הליכים פליליים נשמרים במרחב המקוון לעד ונגישים לכל, באמצעות חיפוש מהיר ופשוט ברשת.
  • במצב דברים זה, עברו הפלילי של אדם רודף אותו לעד, אף במקרים בהם מדובר במעידה חד פעמית, בגיל צעיר, ובעבירה לא חמורה במיוחד. לפי המדיניות של אתרים כגון תולעת המשפט, אין סליחה, אין מחילה, אין "הזדמנות שניה", אין שיקום ואין תקומה.
  • כמי שעוסקים במשפט הפלילי מזה למעלה מ- 25 שנים אנו רואים את התמורות הדרמטיות שחלו בעניין הזה בעשור האחרון;
  • אנו פוגשים מדי יום אנשים שמתקשים למצוא עבודה, להקים משפחה ואפילו לבסס יחסי חברות שכן גוגל מספר את קלונם ברבים, ואתרים כגון תולעת המשפט דואגים להנציח את קלונם ולבייש אותם, עד יומם האחרון (ככול שזה רק תלוי בהם).

פרסום פרטיהם האישיים של נאשמים אשר סיימו הליכים באי הרשעה.

  • ככלל, מרבית ההליכים הפליליים בישראל מתנהלים בדלתיים פתוחות וללא צו אסור פרסום, ובהתאמה – עם סיום ההליך הפלילי ופרסומו ברשת, אין עילה בדין לפנות לאתרים כגון תולעת המשפט בבקשה להסיר את הפרסום הפוגעני (כל עוד הפרסום מדוייק ולא ניתן צו איסור פרסום).
  • תוצאה פוגענית זו מתחדדת ביתר שאת לגבי נאשמים אשר סיימו את ההליך הפלילי באי הרשעה או בביטול הרשעתם.
  • אודות מוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
  • בתמצית, במצבים נדירים יחסית (כ – 7%), יקבע בית המשפט כי הנאשם שבפניו אמנם ביצע את העבירה הפלילית המיוחסת לו – אולם לא ירשיעו בדין – וזאת כאשר הנאשם יכול להראות יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי לו מהרשעתו, לבין חומרתה של העבירה.
  • כלומר, מדובר במקרים בהם העבירה בה עסקינן יחסית קלה, אולם הנזק הקונקרטי שיגרם לשיקומו של הנאשם אם יורשע בפלילים – חמור (למשל – נזק חמור במישור התעסוקתי).
  • מטעמים שיקומיים, בדומה למסירת מידע מן המרשם הפלילי אודות קטינים, קבע המחוקק בסעיף 13(5) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, כי מידע מן המרשם הפלילי אודות צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו של"צ שניתנו ללא הרשעה, יימסר למספר מצומצם מאוד של גורמים שבתוספת הראשונה לחוק זה, לצורך מילוי תפקידיהם.
  • והנה – פרסום המידע אודות ההליך הפלילי באינטרנט, כגון באתר תולעת המשפט, מרוקן מכל תוכן את התכלית השיקומית שעמדה בבסיס סעיף 13(5) לחוק זה.
  • בעבר, כאשר הדברים הועמדו במבחן משפטי, נדחו בקשותיהם של נאשמים שסיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה להטיל צו איסור פרסום על שמם (ראו בהקשר זה למשל את הפסיקה בת"פ 20556-08-16 (שלום ת"א) מ"י נגד עומר פורן, ות"פ 52026-06-15 (מחוזי ירושלים) מ"י נגד גיא כהן, שניהם פורסמו בנבו).
  • לא מן הנמנע כי באותם מקרים, לא שוכנעו בתי המשפט כי אותם נאשמים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי מתקיימים בעניינם התנאים החריגים המצדיקים לאסור את פרסום שמם. ככול הנראה, הם לא הצליחו להצביע על נסיבות אישיות או מקצועיות מיוחדות או חריגות השונות מעניינם של נאשמים אחרים במצב דומה, כל שכן לא הוכיחו פגיעה חמורה שתגרם להם, ואשר יש בה להצדיק את החריג לכלל ולהטות את הכף לעבר איסור פרסום שמם.
  • לא אחת, במצב הדברים כיום, נוצר כשל פרדוקסלי: בית המשפט נמנע מלהרשיע את הנאשם, על מנת שלא לחבל בשיקומו, אולם מאחר וההליך התנהל ללא צו איסור פרסום (שזה הכלל), מפורסם ברשת מידע אודות ההליך, כולל פרטים מזהים של הנאשם. אותו פרסום פוגע קשות בשיקומו של הנאשם, ומרוקן מכל תוכן את ההחלטה השיפוטית שלא להרשיע את הנאשם.

קבלת צו איסור פרסום פרטיו של נאשם בדיעבד, והסרת פרסום מתולעת המשפט.

  • בדיוק למצב הפרדוקסלי המתואר לעיל נקלע לקוח משרדנו.
  • כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בפרטיות (בילוש או התחקות אחרי אדם), בניגוד לסעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמל"א – 1981.
  • בהתאם להסדר הטעון שנחתם עם הפרקליטות, הסכימו הצדדים כי ישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן שיבחן בין היתר את סיום ההליך ללא הרשעה, וככל שהתסקיר ימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה תאמץ הפרקליטות את עמדת שירות המבחן.
  • שירות המבחן אכן המליץ לסיים את ההליך ללא הרשעה, בין היתר על מנת למנוע פגיעה בעתידו ובפרנסתו של האיש.
  • בהמשך, אימץ בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט אביב שרון) את הסדר הטעון והורה על ביטול הרשעתו, תוך ביסוס החלטתו להימנע מהרשעה בין היתר על השלכותיה של הרשעה פלילית על עתידו התעסוקתי.
  • עצם התנהלות ההליך הפלילי כנגד האיש, תוך זיהוי שמו, כמו גם מספר התיק הפלילי, מועד סיום ההליך הפלילי, העובדה כי בתיק נטענו טעונים לעונש, והחתימה על צו המעמיד את המבקש במבחן, פורסמו באתר תולעת המשפט.
  • הנזק לא איחר לבוא; משביקש האיש להתפתח מקצועית והגיש את מועמדותו לתפקיד רגיש, הופנה להליך של בחינת מהימנות. במסגרת זו, תושאל ע"י תחקירן אודות הפרסום הפוגעני אודותיו ב"תולעת המשפט" ועל על בסיס אותו פרסום פוגעני, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, נמסר לאיש כי לא חלף מספיק זמן מאז ההליך הפלילי, לאי הרשעתו אין שום משמעות ומדובר ב"פרט טכני" וכי בשל מעורבותו בפלילים, הוא מהווה "גורם מסכן" ולפיכך – נפסלה מועמדותו.
  • כך קרה שהפרסום הפוגעני בתולעת המשפט פגע באופן קונקרטי (ולא מידתי) בהתפתחותו המקצועית של האיש ובניסיונו להתקבל לתפקיד משמעותי יותר, בעל שכר גבוה יותר ורוקן מתוכן את החלטת בית המשפט לבטל את הרשעתו.
  • לכאורה, מאחר וההליך הפלילי התנהל בזמנו בדלתיים פתוחות וללא צו איסור פרסום, עמד האיש מול שוקת שבורה, כאשר אין בידיו עילה בדין לפנות לאתר "תולעת המשפט" להסיר את הפרסום הפוגעני אודותיו. 
  • במצב דברים זה, פנה האיש למשרדנו. למרות הקושי בקבלת צו איסור פרסום בדיעבד, לאחר ש"הסוסים כבר ברחו מהאורווה", הסכימה הפרקליטות בהגינותה לבקשתנו להוצאת צו איסור פרסום על פרטיו המזהים של האיש וביום 17.10.21 נעתר בית משפט השלום בכפר סבא לבקשתנו ונתן צו איסור פרסום בזו הלשון:

"לבקשת ב"כ הנאשם, מנימוקי גמר הדין שעניינם, בין היתר, חשש ממשי לפגיעה קונקרטית ומוחשית בתעסוקתו של הנאשם או באפשרות לקידומו, ותוך שאני נותן משקל להסכמת המאשימה – ניתן בזה צו האוסר לפרסם שמו של הנאשם או כל פרט מזהה אודותיו".

  • לנוכח צו איסור הפרסום שקיבל משרדנו מבית המשפט, נאלץ אתר תולעת המשפט להסיר את פרטיו המזהים של הלקוח מהפרסום, ובכך הסתיימה הפרשה. עברו של האיש לא ירדוף אותו יותר.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בצו איסור פרסום שניתן לבקשת משרדנו ובאישור אתר תולעת המשפט בדבר הסרת פרטיו המזהים של הלקוח מהאתר.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

הסרת פרסום מתולעת המשפט | קבלת צו איסור פרסום | הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הסדר מותנה – כל מה שצריך לדעת על סגירת תיק בהסדר מותנה 4.9 (37)

תוכן עניינים

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

  • משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בנוגע לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה, מייצג את החשודים במו"מ מול התביעה בנוגע לתנאי ההסדר המותנה ובמקרים המתאימים, אף יוזם את סגירת תיק החקירה בהסדר מותנה.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה מבטיחה לחשוד, שיעמוד בתנאי ההסדר, כי לא יועמד לדין פלילי. 
  • לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מבחר דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בהליכי הסדר מותנה ברחבי הארץ.

ראיון שנערך עם עו"ד גיא פלנטר בתכנית "נקודת משפט" ברדיו קול רגע – הסבר מפורט אודות הסדר מותנה.


הסדר מותנה משטרה – ביקורת של לקוח.

הסדר מותנה - ביקורת של לקוח אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל מעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדר מותנה משטרה – כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע"י משטרת ישראל להסכים לסגירת תיק בהסדר מותנה. בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי.


הסדר מותנה - ייצוג משפטי בהליך גירת תיק בהסדר מותנה

הסדר מותנה – ייצוג משפטי. סגירת תיק בהסדר מותנה – דוגמא למקרה שטופל ע"י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.


מהו הסדר מותנה?

  • הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של "סגירה בהסדר".
  • מדובר במסלול חדש יחסית להימנעות מהגשת כתב אישום ולסגירת תיק חקירה פלילי, אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.
  • תיקון זה לחוק, הקנה בידי זרועות התביעה את הסמכות לסגור תיקי חקירה, במקרים המתאימים, בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה העיקריות הקיימות (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור) והיא עילה של "סגירה בהסדר".
  • התיקון הביא עמו "חלון הזדמנויות" חדש לחשודים שנאספו כנגדם מספיק ראיות להגשת כתב אישום, להימנע מניהול הליך פלילי בבית המשפט.
  • חשוד שאלמלא האפשרות לסגור תיק בהסדר מותנה היה מוגש נגדו כתב אישום, כעת, בהתקיים הנסיבות המתאימות, עומדת לו הזדמנות לסיים את ההליך הפלילי ללא כתב אישום, מבלי לנהל הליך פלילי בבית משפט וכמובן ללא ההשלכות הקשות הנלוות להליך פלילי.
  • מנגד, תיקי חקירה שבעבר נסגרו בעילה של "חוסר עניין לציבור" (כלומר שנסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין), כיום עשויים להסתיים בהסדר מותנה הכולל סנקציה שהחשוד מקבל על עצמו בהסכמה, ולא בסגירת התיק ללא כל סנקציה.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה, כשמה כן היא; במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר המותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפליליים בבית המשפט.
  • אף אם כבר הוגש כנגד החשוד כתב אישום, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ניתן "להחזיר את הגלגל לאחור" ולהגיע להסדר מותנה לפיו בכפוף לעמידת הנאשם בתנאים שייקבעו תחזור בה התביעה מכתב האישום ותסגור את התיק.

באילו עבירות ניתן להגיע לסגירת תיק בהסדר מותנה?

  • ככלל, השימוש במסלול של סגירת תיק בהסדר נועד לחול על עבירות קלות יחסית או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות.
  • החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה ביחס לעבירות מסוג עוון (עבירות שעונש הקבוע עליהן בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר) וכן בעבירות חטא (עבירות שהעונש הקבוע להן בחוק הוא עד 3 חודשי מאסר).

סמכות הפרקליטות לסגור תיק בהסדר מותנה.

  • נכון להיום, מוסמכת הפרקליטות להחיל הסדר מותנה על כל עבירות עוון המצויות בטיפולה.
  • בכלל זה נזכיר את העבירות הבאות: עבירות זנות ותועבה לרבות החזקת פרסום תועבה, אי מניעת פשע, תקיפת שוטר, מרמה והפרת אמונים, עבירות שוחד, גרימת מוות ברשלנות, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, מעשי פזיזות ורשלנות, חבלה ברשלנות, עבירות מין לרבות הטרדה מינית, מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו ומעשה מגונה בפומבי, עבירות כלפי קטינים – לרבות הפרת חובה של הורה או אחראי והזנחת ילדים, קבלת דבר במרמה, זיוף, קשירת קשר לעוון, הלבנת הון, תרמית בניירות ערך, עבירות מחשב לרבות חדירה לחומר מחשב שלא כדין ועוד.

סמכות התביעה המשטרתית לסגור תיק בהסדר מותנה.

  • התביעה המשטרתית מוסמכת להחיל הסדר מותנה על עבירות איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה), הסגת גבול כדי לעבור עבירה (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה) ועבירת מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, ואשר בוצעו לאחר התאריך 1.3.16.

הסדר מותנה בעבירות תכנון ובניה.

  • כמו כן, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות של בנייה בלא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר בניגוד לחוק התכנון והבניה.  

הסדר מותנה בעבירות מסוג פשע.

  • עבירה מסוג פשע הינה עבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מקסימלי של מעל 3 שנות מאסר. 
  • החוק קובע כי ניתן לערוך הסדר מותנה גם בעבירות פשע מסוימות, אם כי נכון להיום טרם פורסמה רשימת עבירות הפשע הספציפיות בהן מוסמכות רשויות התביעה לערוך הסדר מותנה.

עבירות בגינן לא ניתן לערוך הסדר מותנה.

  • לא ייערך הסדר מותנה בעבירות בגינן ניתן להטיל עיצום כספי או כופר כספי, עבירות מנהליות, עבירות ברירת קנס ובעבירות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש.  

תנאי הסף לסגירת תיק בהסדר מותנה.

  • תנאי ראשון ומחייב לעריכת הסדר מותנה הוא שלחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, אין בעניינו חקירות או משפטים פליליים תלוים ועומדים ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.  
  • התנאי השני המחייב הוא שלדעת התביעה העונש המתאים לחשוד בגין העבירה נושא ההסדר אינו כולל מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות.
  • התנאי השלישי שצריך להתקיים לעריכת הסדר מותנה הוא קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

איזה תנאים ניתן לכלול בהליך הסדר מותנה?

תנאים כלליים לסגירת תיק בהסדר מותנה.

  • תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר.
  • פיצוי לנפגע עבירה.
  • התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
  • עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום לרבות ביצוע שירות לציבור שיקבע קצין מבחן והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
  • נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה ובכלל זה פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי יריה, התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם, מכתב התנצלות לנפגע העבירה, הסכמה לחילוט או להשמדת חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה ע"פ חוק, השבת חפץ לנפגע עבירה.
  • הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים בהליך משמעתי על פי דין.
  • התפטרות לצמיתות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
  • אימוץ נהלים פנימיים בכתב שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות.
  • התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון או בניגוד לתנאי רישיון ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם בידי אותו אדם רישיון לניהול העסק כחוק.
  • פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
  • החזרה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

תנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה בעבירות לפי חוק התכנון והבניה.

  • הריסה, פירוק או סילוק של מבנה או חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
  • הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין אם יש בביצוע פעולה כדי לסכן את הנפש או בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק.
  • הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית.
  • התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.

תנאים לסגירת התיק בהסדר מותנה ביחס לעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים.

  • התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים.
  • התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר.

תנאים נוספים לסגירה בהסדר מותנה בתיקים המנוהלים על ידי תובעים של משרד הכלכלה.

  • תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה.
  • אם החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים כלפי נושא משרה.
  • התחייבות לדווח ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה על מילוי אחר הוראות חוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו ולהמציא אישור רואה חשבון או עו"ד בדבר עמידה בתנאי החוק.

מדוע חשוב לקבל ייעוץ וייצוג משפטי בהליך הסדר מותנה?

הסדר מותנה השלכות – סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

  • בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981 סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה, תחת "תיקים סגורים".
  • רישום משטרתי פנימי זה איננו בגדר "הרשעה פלילית" או "עבר פלילי" או "רישום פלילי" ומידע אודות סגירת תיק בהסדר תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
  • לעומת זאת, על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בעילה של "חוסר אשמה", ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
  • מעורבותו של סניגור מטעם החשוד עשויה לשכנע, במקרה המתאים, לסגור את התיק בעילה של חוסר אשמה, ובכך לחסוך מהחשוד את הכתם ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

המישור הראייתי – ייעוץ וייצוג של עורך דין פלילי עשוי להוביל לסגירת התיק, ללא צורך בהסדר מותנה, וללא שום סנקציה ותנאים.

  • אחד מתנאי הסף לעריכת הסדר מותנה הינו קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
  • לכן, בטרם עריכת הסדר מותנה, מצווה התובע לבחון קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
  • מטבע הדברים, בחינתו של התובע נעשית "בעיניים של תובע", כאשר התובע עשוי היה להגיע למסקנה אחרת – כלומר, שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום – אילו היה לוקח בחשבון גם את טענותיו של סניגור, אשר ניתח את חומר החקירה מזווית ראיה של ההגנה, ואף דאג לאסוף ראיות הגנה.
  • כאן המקום לציין, כי בטרם חתימה על הסדר מותנה רשאי החשוד, או עורך דין מטעמו, לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום.
  • מעורבותו של סניגור עשויה אם כן לשכנע את התובע בחפותו של החשוד או בכך שאין סיכוי סביר להרשעה בתיק ולהוביל לסגירת התיק ללא סנקציה (במקרה הראשון, בעילה של חוסר אשמה ובמקרה השני, בעילה של חוסר ראיות). 

לעריכת הסדר מותנה עלולות להיות השלכות נוספות (עקיפות אולם דרמטיות), שיש לקבל לגביהן ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

  • במסגרת ההסדר המותנה, נדרש החשוד להודות בעובדות המהוות עבירות שונות המיוחסות לו. 
  • עם סגירת התיק בהסדר, חוסך לעצמו החשוד הגשת כתב אישום, הליך פלילי בבית המשפט וסיכון להרשעה בפלילים. יחד עם זאת, הודאתו שנמסרה במסגרת ההסדר המותנה עלולה לשמש כנגדו במישורים אחרים, למשל – בתביעה אזרחית שתוגש כנגדו בגין העובדות בהן הודה.
  • לפיכך, בטרם גיבוש הסדר מותנה והסכמה להודות בעובדות המהוות עבירה פלילית, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

סגירת תיק בהסדר מותנה הינה החלטה שבשיקול דעת, עליה יכול להשפיע עורך דין פלילי המייצג את החשוד.

  • מלבד תנאי הסף שקיומם הכרחי לסגירת תיק בהסדר מותנה, החלטה האם בתיק ספציפי מוצדק וראוי להימנע מהגשת כתב אישום ולהגיע להסדר עם החשוד היא החלטה שבשיקול דעת התביעה ותיגזר משורה של שיקולים כגון:
    • נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה;
    • נסיבות אישיות של החשוד;
    • התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה;
    • נסיבות מקלות אחרות.
  • לעורך דין מטעם החשוד תפקיד אם כן לשכנע את הרשות התובעת, כי המקרה אכן מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

תנאיו של ההסדר המותנה פתוחים למו"מ, ומתפקידו של הסניגור לנסות ולהשיג למרשו את התנאים הטובים ביותר.

  • כזכור, מונה החוק רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בסגירת תיק בהסדר מותנה – מתשלום לאוצר המדינה, דרך פיצוי, עמידה בתנאי תכנית טיפול ועד נקיטת אמצעים שונים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה.
  • במציאות, כל אחד מהתנאים הללו פתוח למו"מ, ומתפקידו של עורך הדין המייצג את החשוד לנסות ולהגיע עם התביעה (בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות לחשוד ועוד) להסכמה המקובלת על מרשו והמטיבה עם הלקוח, ככל שרק ניתן בנסיבות.
  • בסופו של יום, ההסדר המותנה הינו חוזה בכתב לכל דבר – אלא שמדובר בחוזה בעל השלכות הרות גורל וגם מכאן עולה החשיבות שעורך דין פלילי ינהל את המו"מ מטעמו של החשוד עם הרשות התובעת ויעניק לחשוד ייעוץ משפטי בכל הנוגע להתקשרות זו.

ללא ייצוג משפטי, אלא אם כן הרשות התובעת יוזמת בעצמה את סגירת התיק בהסדר מותנה, כלל לא יקבל החשוד הזדמנות לשכנע כי התיק מתאים לסגירה בהסדר מותנה.

  • כזכור, נכון לעכשיו, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירה מסוג חטא או עוון. 
  • מאחר ובעבירות עוון וחטא לא קיימת חובת יידוע ושימוע ע"פ חוק, הרי שברוב המקרים החשוד כלל לא יהיה מודע לכך שתיק החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לתביעה וכי נשקלת העמדתו לדין וממילא גם לא יהיה ער לאפשרות, בהתקיים נסיבות מתאימות, להימנע מהליך פלילי בכפוף לעמידה בתנאים, במסגרת "הסדר מותנה".
  • כאשר החשוד העמיד לעצמו ייצוג משפטי, עורך הדין המייצג אותו יפנה לתביעה ויבקש לערוך למרשו שימוע לפנים משורת הדין. במסגרת זו, יפעל עורך הדין לסגירת התיק באחת משלושת העילות העיקריות לסגירה (חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור), כל תיק בהתאם לנסיבותיו, ולמצער, ינסה להוביל לסגירת התיק בהסדר מותנה. 

מה תפקידו של עורך דין פלילי בהקשר לעריכת הסדר מותנה?

  • להתעדכן מול גורמי החקירה בסטטוס הטיפול בתיק החקירה.
  • עם הגעת תיק החקירה לידי הרשות התובעת לפנות באופן יזום בבקשה לקיים שימוע "לפנים משורת הדין".   
  • במסגרת הליך שימוע, לקבל את חומר החקירה וטיוטת כתב האישום, לנתח אותם ולאסוף ראיות הגנה.
  • לגבש עמדה האם התיק מתאים לסגירה בדרך של הסדר מותנה והאם זו הדרך האופטימלית בעבור החשוד לסיום ההליך הפלילי התלוי ועומד כנגדו.
  • במקרים המתאימים, לפנות לתביעה ולהציע לסגור את התיק בהסדר מותנה.
  • לנה"ל מו"מ עם הרשות התובעת באשר לעובדות והעבירות בהם יודה החשוד במסגרת ההסדר וכמובן באשר לתנאי ההסדר.
  • ללוות את החשוד בייעוץ משפטי צמוד במשך כל התהליך.
  • במקרה שכבר הוגש כתב אישום, לבחון האם ניתן לבטלו ולהגיע לסגירת התיק בהסדר מותנה.  
  • ככל שכבר הוגש כתב אישום על הסיניגור לבחון האם בטרם הגשת כתב האישום שקלה התביעה את סגירת התיק בהסדר מותנה וככל שלא עשתה כן – פתוח בפני הסניגור להעלות בפני בית המשפט טענות בנושא.

הסדר מותנה משטרה – החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות: התנהלות הפוגעת בזכויות אזרח בסיסיות.

  • באחרונה (2.7.18), דן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בתלונה שהוגשה כנגד התנהלות יחידת הסדר מותנה במשטרת ישראל.
  • באשר לחשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם החלטת החשוד האם לקבל או לדחות הצעה לסגור את התיק בהסדר מותנה, פסק הנציב:

"…אין צורך להכביר מילים בדבר חשיבותה ומרכזיותה של זכות ההיוועצות של חשוד עם עורך דין.

"…ההסדר המותנה שעוגן עלי חוק הינו הליך משפטי שעשוי להשליך באופן דרמתי על חייו של החשוד ושל בני משפחתו. הזכות להיוועץ עם עורך דין, כמו הזכות לעיין בחומר החקירה, כולו ובשלמותו, קודם קבלת החלטה אם להודות באשמה אם לאו, הינן זכויות בסיסיות הנתונות לחשוד על פי חוק, ויש להקפיד בהן ולקדשן…".

  • בהתאמה, בכל הנוגע לזכות ההיוועצות עם עורך דין, המליץ הנציב בפני היועץ המשפטי לממשלה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות כך שכל "מכתב הצעה להסדר מותנה" שישלח לחשודים, יכלול במפורש את זכותו של החשוד להיוועץ עם עורך דין.
  • לעיון בתמצית החלטת הנציב ראו: תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על מיצגי המדינה בערכאות

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה.


עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

סגירת תיק בהסדר מותנה – ייצוג משפטי | הסדר מותנה משטרה | הסדר מותנה פרקליטות |  כתב אישום


 

הסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים 5 (6)

טיפול משפטי בהסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

טיפול משפטי בהסרת פרסום שלילי נגד חשוד או נאשם בפלילים

הסרת פרסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

במסגרת עיסוקיו, פועל משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר לתיקון הנזק התדמיתי שנגרם לחשוד או לנאשם בהליך פלילי, להסרת פרסום שלילי אודותיו ולטיהור שמו הטוב בציבור.

  • מטבע הדברים, עצם הפירסום באמצעי התקשורת על פתיחה בחקירה פלילית כנגד אדם ובוודאי על מעצרו ו/או הגשת  כתב אישום כנגדו, פוגעים קשות בשמו הטוב.
  • תיקון שהכניס המחוקק לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מחייב כיום את אמצעי התקשורת בחובת עדכון.
  • על פי סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, פורסם באמצעי תקשורת שנפתחה חקירה פלילית נגד אדם או שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בעבירה, והתקבלה החלטה לסגור את התיק הפלילי לא להגיש כתב אישום או לעכב הליכים, או שזוכה האדם או התקבל ערעורו לפי העניין (בסעיף זה – "החלטה עדכנית"), ודרש אותו אדם בכתב מאמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית, יפרסם אמצעי התקשורת את ההחלטה העדכנית בתוך זמן סביר מיום קבלת הדרישה; לעניין סעיף זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה בלא הרשעה.
  • המחוקק אף חייב את אמצעי התקשורת לפרסם את ההחלטה העדכנית בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה שאותה יש לעדכן וקבע כי הפרת הוראה חובת העדכון מהווה "עוולה אזרחית" (כלומר מקימה עילת תביעה אזרחית).

טיפול משרדנו בהסרת פירסום שלילי אודות חשוד או נאשם בפלילים.

  • בנסיבות המתאימות, בעקבות סגירת תיק חקירה, אי הגשת כתב אישום, עיכוב ההליכים הפליליים או זיכוי, פונה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לאמצעי התקשורת, בדרישה לעדכן את הציבור בכך שטוהר שמו של החשוד או הנאשם, או בדרישה להסרת הפרסום השלילי או הפוגעני. 
  • טיהור שמו של אדם כרוך לעיתים בסגירת תיק פלילי התלוי ועומד כנגדו או מחיקת עברו הפלילי או מחיקת רישום משטרתי אודותיו, מרישומיה הפנימיים של המשטרה. אודות נושאים אלו ראו:
  • בנסיבות אחרות, אנו בוחנים היתכנות לקבלת צו איסור פרסום מבית המשפט, האוסר על פרסום כל פרט מזהה של החשוד או הנאשם.
  • ככל שאנו מוצאים שיש סיכוי סביר לקבלת צו איסור פרסום מבית המשפט (גם בדיעבד), אנו פונים מטעם החשוד או הנאשם לבית המשפט  בקשה מתאימה, כאשר בד"כ ננסה לקבל את הסכמת הרשות התובעת לבקשה.
  • במידה וניתן צו איסור פרסום כמבוקש, אנו פונים מטעם הלקוח לגורם האחראי לפרסום הפוגעני, אשר מחוייב על פי הצו להסיר את הפרסום הפוגעני. 
  • בהקשר זה ראו למשל את המקרה בא בו טיפלנו: הסרת פרסום מאתר תולעת המשפט בעקבות קבלת צו איסור פרסום.

עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | הסרת פרסום שלילי | טיהור שמו הטוב של חשוד או נאשם בפלילים

 

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל
צרו איתנו קשר
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

    למעלה
    שינוי גודל גופנים